פרק ג · משנה ח
רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ד), רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. יָכוֹל אֲפִלּוּ תָּקְפָּהּ עָלָיו מִשְּׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שָׁם) וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ:
הַתַּנָּא בָּא לְלַמְּדֵנוּ, עַד כַּמָּה חָמוּר מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמוֹר עַל מַה שֶׁלָּמַד, וְזֹאת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַשְׁקִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ בַּתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הַתּוֹרָה נִשְׁכַּחַת מִמֶּנּוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (יח:) עַל הַפָּסוּק "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ", שֶׁבָּרֶגַע שֶׁמְּסִירִים אֶת הָעֵינַיִם מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה, מִיַּד הֵם פּוֹרְחִים וְנֶעֱלָמִים הֵם מֵהָאָדָם.
בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (דַּף כא.) מוּבָא מַעֲשֵׂה עַל אִילְפָא וְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ עֹנִי, וְהִגִּיעוּ לְמַצָּב שֶׁל דֹּחַק וְעֹנִי גָּדוֹל. אָמְרוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי; נֵלֵךְ לַעֲסֹק בַּמִּסְחָר כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְּהִתְפַּרְנֵס, וּנְקַיֵּם בְּעַצְמֵנוּ מַה שֶׁכָּתְבוּ אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן.
כְּשֶׁיָּצְאוּ וְהָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, יָשְׁבוּ לֶאֱכוֹל תַּחַת כֹּתֶל רָעוּעַ שֶׁל חֻרְבָּה אַחַת, בְּאֶמְצַע הָאוֹכֵל, שָׁמַע רַבִּי יוֹחָנָן שִׂיחָה שֶׁל שְׁנֵי מַלְאָכִים, שֶׁהָאֶחָד אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הָבָה וְנַפִּיל עֲלֵיהֶם אֶת הַכֹּתֶל הַזֶּה עֲלֵיהֶם וְנַהַרְגֵם, מִפְּנֵי שֶׁעָזְבוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא חַיֵּי עוֹלָם, וְהָלְכוּ לַעֲסֹק בְּפַרְנָסָה שֶׁהִיא חַיֵּי שָׁעָה.
אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי: הַנַּח לָהֶם, כִּי יֵשׁ בָּהֶם אֶחָד שֶׁשְּׁעָתוֹ גְּדוֹלָה לְהַצְלִיחַ. רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע אֶת שִׂיחַת הַמַּלְאָכִים, וְאָמַר לְאִילְפָא: שָׁמַע כְּבוֹדוֹ אֵיזֶה דָּבָר? אָמַר לוֹ: לֹא שָׁמַעְתִּי. אָמַר בְּלִבּוֹ רַבִּי יוֹחָנָן, מִמַּה שֶׁאֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת שִׂיחַת הַמַּלְאָכִים, וְאִילְפָא לֹא שָׁמַע, מַשְׁמַע שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לִי. מִשֶּׁסִּיְּמוּ לֶאֱכוֹל וּלְבָרֵךְ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְאִילְפָא: אֲנִי חוֹזֵר לְלִמּוּד תּוֹרָה, וַאֲקַיֵּם בְּעַצְמִי מַה שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ".
רַבִּי יוֹחָנָן שָׂם מִבְטַחוֹ בְּבוֹרֵא עוֹלָם וְחָזַר לְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדוֹ, וְאִילְפָא הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לְהַשִּׂיג פַּרְנָסָה. בְּעֵת שֶׁחָזַר ר' יוֹחָנָן, קִבְּלוּהוּ בְּנֵי עִירוֹ בְּשִׂמְחָה, וּבִקְּשׁוּהוּ לְשַׁמֵּשׁ רֹאשׁ יְשִׁיבָה, וְעַטְּרוּהוּ בִּזְהוּבִים. עַד שֶׁחָזַר אִילְפָא לִמְקוֹמוֹ, רָאָה שֶׁכְּבָר רַבִּי יוֹחָנָן עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה. [וְהִסְפִּיק לְהָפִיץ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה, בְּחִבּוּר תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי].
אָמְרוּ לוֹ תּוֹשָׁבֵי עִירוֹ, אִלּוּ הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אַתָּה הָיִיתָ מוֹלֵךְ עָלֵינוּ וְנַעֲשָׂה רֹאשׁ יְשִׁיבָה. הָלַךְ אִילְפָא וְנִתְלָה בְּתֹרֶן הַסְּפִינָה, וְאָמַר, אִם יֵשׁ מִי שֶׁיִּשְׁאֲלֵנִי דָּבָר בְּמִשְׁנָתָם שֶׁל רַבִּי חִיָּא וְר' אוֹשַׁעְיָא, וְלֹא אָבִיא לוֹ רְאָיָה מִמִּשְׁנָתֵנוּ, אֶפֹּל מִן הַתּוֹרָן וְאֶטְבַּע בַּיָּם. וְאָכֵן כָּל מַה שֶׁשְּׁאָלוּהוּ עָנָה לָהֶם.
וְצָרִיךְ לְהָבִין, מַדּוּעַ עָשָׂה אִילְפָא פְּעֻלָּה זוֹ, וְכִי יַּעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיִּפּוֹל מֵרֹאשׁ הַסְּפִינָה וִיאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת?
אָמְנָם נִרְאָה לְפָרֵשׁ, שֶׁמֵּאַחַר וּמְבֹאָר בְּמִשְׁנָתֵנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, לָכֵן רָצָה אִילְפָא לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם, שֶׁעַל אַף שֶׁהָלַךְ לַעֲסֹק בְּמִסְחָר, לֹא שָׁכַח דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, וְאִם אָכֵן שָׁכַח, הֲרֵי הוּא רָאוּי לִפּוֹל מֵהַסְּפִינָה וּלְאַבֵּד אֶת נִשְׁמָתוֹ. וְזֶה מַה שֶׁרָצָה אִילְפָא לִרְמֹז, שְׁמִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ דָּבָר מִמִּשְׁנָתוֹ, הֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. אֲבָל בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיָה מַפִּיל עַצְמוֹ מֵהַסְּפִינָה וּמִתְאַבֵּד חָלִילָה.
כָּתַב הַ''חֲתַם סוֹפֵר" לְבָאֵר מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים (דַּף מ"ט) "שָׁנָה וּפֵרַשׂ קָשָׁה מִכֻּלָּם", שֶׁכַּיָּדוּעַ, כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְזֶה שֶּׁשָּׁנָה וְלָמַד תּוֹרָה, מִתְּחִלָּה הָיָה יִצְרוֹ גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי לָמַד תּוֹרָה. וּכְּשֶׁפִּירֶש, נִשְׁאַר לוֹ אוֹתוֹ יֵצֶר גָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ מִתְּחִלָּה, וְלָכֵן קָשֶׁה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָזִית קָשָׁה, וְאֵין לוֹ כְּלֵי נֶשֶׁק לְהִתְמוֹדֵד נֶגֶד הָאוֹיֵב.
וּבָזֶה בֵּאֵר בְּסֵפֶר "לְהוֹרוֹת נָתַן" אֶת מִשְׁנָתֵנוּ "כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ", וְכָתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ מִשְׁנָה מְשַׁמַּרְתּוֹ, וְעַכְשָׁו שֶׁשָּׁכְחָה אֵינָהּ מְשַׁמַּרְתּוֹ.
נִמְצָא שֶׁזֶּה שֶׁלָּמַד וְנִתְוַסֵּף לוֹ יֵּצֶר הָרַע גָּדוֹל, כָּל זְמַן שֶׁתּוֹרָתוֹ בְּתוֹךְ מֵעָיו, תּוֹרָתוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ מִן הַיֵּצֶר הַגָּדוֹל. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁשָּׁכַח אֶת לִמּוּדוֹ, הִנֵּה הַיֵּצֶר הַגָּדוֹל נִשְׁאַר, וְאִלּוּ תּוֹרָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו, אֵין בּוֹ, וְלָכֵן בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי מִתְחַיֵּב הוּא בְּנַפְשׁוֹ.
מי ששכח באנס
עַל כָּל פָּנִים, גַּם מִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת תַּלְמוּדוֹ אֲבָל לֹא מֵחַמָּתוֹ, אֶלָּא הוּא מִצִּדּוֹ הִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת לִמּוּדוֹ, אַךְ לְבַסּוֹף שָׁכַח, הֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יַזְכִּירוּ לוֹ גַּם אֶת אֲשֶׁר לָמַד וְשָׁכַח.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ עַל הַפָּסוּק: "לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק", זֶה תַּלְמִיד חֲכַם שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה בַּחַיִּים, אִם נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ דָּבָר מִלִּמּוּדוֹ, אֵינוֹ נִפְטַר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ, וּמְסַדְּרִים לְפָנָיו אֶת מַה שֶׁלָּמַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶעָתִיד לָבֹא. (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי מִשְׁלֵי רֶמֶז תתקמה).
נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּכָל יְכָלְתּוֹ, וְאֵינוֹ מִתְרַפֶּה מִלִּמּוּדוֹ, גַּם אִם שׁוֹכֵחַ אֵיזֶה דָּבָר מִתַּלְמוּדוֹ, אֲזַי לֶעָתִיד לָבוֹא מַזְכִּירִים לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁשָּׁכַח.