פרק ג · משנה ז
רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוּתָא אוֹמֵר, תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כט) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ.
תן לו משלו כי הכל שלו
רַבִּי אֶלְעָזָר מְלַמְּדֵנוּ, שֶׁמַּה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֹשֶׁר לַעֲשִׁירִים, אֵין זֶה בְּמַתָּנָה, אֶלָּא הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נָתַן לָהֶם זֹאת בְּתוֹרַת פִּקָּדוֹן, וְהֵם רַק כְּמוֹ "אַפּוֹטְרוֹפּוֹס" עַל הָעֹשֶׁר, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲזֹר לְנִצְרָכִים וְלַעֲנִיִּים. וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵּן, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַחְסִיר מָמוֹנָם, כְּדֵי לָתֶת מִמֶּנּוּ לַעֲנִיִּים.
לְמָשָׁל: נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ מֶלֶךְ אֲשֶׁר קָרָא לְעָבְדוֹ, וְהִפְקִיד בְּיָדוֹ אֶלֶף זוּז, וְצִוָּה עָלָיו וְאָמַר: מֵאָה מִתּוֹךְ הָאֶלֶף, שֶׁלְּךָ הֵם, עֲשֵׂה בָּהֶם כִּרְצוֹנְךָ. אֶת הַתֵּשַׁע מֵאוֹת הַנּוֹסָפִים, עָלֶיךָ לְחַלֵּק לְתִשְׁעָה בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים שֶׁאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ כְּדֵי לְקַבְּלָם.
בָּרוּר כִּי אוֹתוֹ הָעֶבֶד יִהְיֶה מְאֻשָּׁר, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ נָתַן בּוֹ אֶת אֵמוּנוֹ, וְהִפְקִיד בְּיָדָיו סְכוּם גָּדוֹל לְחַלֵּק לַאֲחֵרִים, וְאַף נָתַן לוֹ בְּמַתָּנָה מֵאָה זוּז. הַאִם הוּא יָחוּשׁ צַעַר עַל כָּךְ שֶׁעָלָיו לְהִפָּרֵד מִתֵּשַׁע מֵאוֹת הַזּוּזִים הַנּוֹתָרִים? הַאִם הוּא יִהְיֶה סָבוּר כִּי עַל הַמֶּלֶךְ אוֹ עַל הַמְּקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל כָּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת צִוּוּי הַמֶּלֶךְ וְהֶעֱבִיר לָהֶם אֶת הַפִּקָּדוֹן? בָּרוּר שֶׁלֹּא!
וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִפְקִיד בְּיַד הֶעָשִׁיר סְכוּם נָאֶה שֶׁהוּא יוּכַל לְּהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ בְּרֶוַח וּבְנַחַת, וְצִוָּה עָלָיו לָתֶת מִמֶּנּוּ לַעֲנִיִּים רַק עֲשִׂירִית, אוֹ לְכָל הַיּוֹתֵר עֶשְׂרִים אָחוּז מֵרְכוּשׁוֹ. הֲיֵשׁ לוֹ לָחוּשׁ צַעַר עַל כָּךְ שֶׁמְּחַלֵּק הוּא מֵהַמָּמוֹן שֶׁהֻפְקַד בְּיָדוֹ עַל מְנָת שֶׁיִּתֵּן מִמֶּנּוּ לַאֲחֵרִים? הֲרֵי עָלָיו לְהַכִּיר תּוֹדָה עַל שֶׁיָּכוֹל הוּא לֵהָנוֹת מֵרוּבוֹ שֶׁל הַפִּקָּדוֹן, יֵשׁ לוֹ לָחוּשׁ שִׂמְחָה עַל כָּךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ הֶאֱמִין בּוֹ, וּמִינַּהּ אוֹתוֹ לַתַּפְקִיד "שַׂר הָאוֹצָר" שֶׁלּוֹ, הַמְּחַלֵּק מִשֶּׁלּוֹ לַאֲחֵרִים.
מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָב הַנּוֹתֵן לִילָדָיו מִידֵי פַּעַם דְּמֵי כִּיס, הַיֶּלֶד שׁוֹמֵר אֶת כַּסְפּוֹ, חוֹסֵךְ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, וְהִנֵּה מַגִּיעַ יוֹם הֻלַדְתּוֹ שֶׁל הָאָב, הוֹלֵךְ הַיֶּלֶד לַחֲנוּת, וְקוֹנֶה לְאָבִיו מַתָּנָה פְּעוּטָה.
בָּעֶרֶב כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ הָאָב הַבָּיְתָה, הַיֶּלֶד נִגַּשׁ אֵלָיו בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת מִשִּׂמְחָה וּמִסִיפּוּק, וּמַגִּישׁ לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה. הָאָב מִתְרַגֵּשׁ עַד מְאֹד וְלִבּוֹ מַלֵּא אֹשֶׁר, הוּא יוֹדֶה לַיֶּלֶד מִקֶּרֶב לֵב, וְיִשְׁמֹר עַל מַתְּנָתוֹ לְאוֹרֵךְ זְמַן גַּם אִם אֵין לוֹ צֹרֶךְ בָּהּ.
וּבְכֵן, מַה בְּעֶצֶם סִבַּת הַהִתְרַגְּשׁוּת, הֲרֵי הָאָב יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מֵהֵיכָן יֵשׁ לַיֶּלֶד אֶת הַכֶּסֶף, הֲלֹא הוּא יוֹדֵעַ שֶׁזֶּהוּ בְּעֶצֶם כַּסְפּוֹ, וּבְכָל זֹאת הָאָב אֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ שֶׁזֶּהוּ פִּקָּדוֹן שֶׁחָזַר אֵלָיו, וְלֹא חָשׁ כְּאִלּוּ נִפְרָע לוֹ חוֹב, אַדְּרַבָּה, הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁקִּבֵּל מִיַּלְדּוֹ מַתָּנָה, שֶׁהֲרֵי הַיֶּלֶד הוֹכִיחַ בְּמַעֲשָׂיו, שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת אָבִיו וְשֶׁהוּא מַכִּיר לוֹ תּוֹדָה עַל כָּל הַהַשְׁקָעָה הָרַבָּה. הָאָב חָשׁ שֶׁהַהַשְׁקָעָה הָיְתָה מִשְׁתַּלֶּמֶת, מַאֲמָצָיו נוֹשְׂאִים פְּרִי, וְהַיֶּלֶד מֵשִׁיב אַהֲבָה עַל אַהֲבָתוֹ.
כָּךְ גַּם אָנוּ בֶּיָחֲסֵנוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמְנָם הַכֹּל שֶׁל ה' וְאֵין אָנוּ נוֹתְנִים לוֹ דָּבָר, אוּלָם, בַּעֲשׂוֹתֵנוּ עִם הַמָּמוֹן שְׁבִּרְשׁוּתֵנוּ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב, אָנוּ מוֹכִיחִים אֶת אַהֲבָתֵנוּ לְבוֹרְאֵנוּ, וּמִמֵּילָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחְזִיר לָנוּ אַהֲבָה וְשׁוֹלֵחַ שֶׁפַע שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכוּ'.
סופו של מי שלא נותן כפי יכלתו
מְסֻפָּר בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת (דַּף סו:) עַל בִּתּוֹ שֶׁל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, שֶׁהָיְתָה מְלַקֶּטֶת שְׂעוֹרִים מִבֵּין הַצַּוָּאָה שֶׁל בְּהֵמוֹת הָעַרְבִים. וְהִנֵּה רָאֲתָה אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עוֹבֵר, מִיַּד עָמְדָה לְפָנָיו, וּבִקְּשָׁה הֵימֶנּוּ: רַבִּי פַּרְנְסֵנִי.
כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָהּ רַבָּן יוֹחָנָן לִזְהוּתָהּ, הֵשִׁיבָה לוֹ: בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן אֲנִי. תָּמַהּ רַבָּן יוֹחָנָן וְאָמַר: מָמוֹן שֶׁל בֵּית אָבִיךָ הֵיכָן הָלַךְ?
אָמְרָה לוֹ: מְקֻבָּל לוֹמַר בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָרוֹצֶה לִמְלֹחַ אֶת מָמוֹנוֹ וְלִגְרֹם לוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם, עָלָיו לְהַחֲסִיר מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה, וְחֶסְרוֹנוֹ זֶה הוּא קִיּוּמוֹ. בְּבֵית אֲבִי, לֹא הֶחְסִירוּ מֵהַמָּמוֹן לְצֹרֶךְ צְדָקָה, וְכָךְ כָּלָה הַמָּמוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁנַּקְדִּימוֹן הָיָה מְחַסֵּר מִמָּמוֹנוֹ, אֲבָל לֹא עָשָׂה זֹאת בְּמִדָּה הָרְאוּיָה לוֹ לְפִי רוֹב עוֹשְׁרוֹ.
שָׁאַל רַבִּי יוֹחָנָן: וְהַמָּמוֹן שֶׁל בֵּית חָמִיךְ הֵיכָן הוּא, וַהֲרֵי זוֹכֵר אֲנִי שֶׁחָמִיךְ הֶעֱנִיק לָךְ מָמוֹן רַב?! אָמְרָה לוֹ: בָּא הַמָּמוֹן שֶׁל בֵּית אֲבִי, וְאִבֵּד אֶת הַמָּמוֹן שֶׁל בֵּית חָמִי, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ.
רוֹאִים אָנוּ מִמַּעֲשֵׂה זֶה, שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָאָדָם בָּטוּחַ בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא אָכֵן נוֹתֵן צְדָקָה, וּכְבָר יָצָא בָּזֶה יְדֵי חוֹבָתוֹ. אַךְ מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל, שְּׁמִי שֶׁלֹּא נָתַן כְּפִי מַה שֶׁיָּכֹל לָתֶת, הֲרֵי הוּא מַעַל בַּתַּפְקִיד שֶׁהִטִּילוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, וְלָכֵן סוֹפוֹ שֶׁכָּל מָמוֹנוֹ וּכְכָל מָמוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁהִתְעָרֵב בְּמָמוֹנוֹ, יֵרֵד לְטִמְיוֹן.
וּמוּבָא בִּפְסִיקְתָּא רַבָּתִי (פִּסְקָא כה): מַעֲשֵׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ נְכָסִים הַרְבֵּה וְהָיְתָה נַפְשׁוֹ רָעָה וְלֹא נָתַן מִכַּסְפּוֹ לְמִצְוָה מִיָּמָיו, פַּעַם אַחַת נּשְׁתַטָה וְנָטַל אֵשׁ וְהִצִּית בְּבָתִּים שֶׁלּוֹ, וְנָטַל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ הִשְׁלִיכוֹ לַיָּם, נָטַל גַּרְזֶן וְשִׁבֵּר אֶת הֶחָבִיּוֹת שֶׁל מַשְׁקִים שֶׁהָיוּ לוֹ, מִי גָּרַם לוֹ כָּל זֹאת? הוּא עַצְמוֹ, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא כִּבֵּד אֶת ה' בִּזְמַן שֶׁהוֹנוּ הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ.
הגלגל מסתובב בחיים
מַעֲשֵׂה בְּאִישׁ סוֹחֵר אֶחָד, שֶׁהָיָה יוֹצֵא בְּכָל יוֹם לְמִסְחָרוֹ עַד שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם, וּכְשֶׁהָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ, אִשְׁתּוֹ הָיְתָה עוֹרֶכֶת לְפָנָיו שֻׁלְחַן, וּמַגִּישָׁה לוֹ תַּרְנְגֹלֶת מְבֻשֶּׁלֶת בְּטוּב טָעַם, וּבְכָל יוֹם הָיְתָה מְּבַשֶּׁלֶת לוֹ אוֹתָהּ בְּטַעַם אַחֵר, וְהוּא אוּכַל וְשָׂמֵחַ וּמִתְעַנֵּג עֹנֶג רַב.
פַּעַם בְּבוֹאוֹ הַבָּיְתָה, הִגִּישָׁה לוֹ אִשְׁתּוֹ תַּרְנְגֹלֶת מְבֻשֶּׁלֶת, וּפִתְאוֹם נִשְׁמְעָה דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת. כְּשֶׁשָּׁאַל בָּעַל הַבַּיִת מִי דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת, הֵשִׁיב הַלָּהּ: אֲנִי אִישׁ עָנִי, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ לְרַחֵם עָלַי, כִּי לֹא בָּא לְפִי אוֹכֵל מֵאֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר. אָמַר לוֹ בָּעַל הַבַּיִת: "הַשֵּׁם יַעֲזֹר לְךָ..."
שׁוּב בִּקֵּשׁ הֶעָנִי וְאָמַר: אָנָּא תֶּן לִי רַק פְּרוּסַת לֶחֶם וּמְעַט מַיִם לְהָשִׁיב אֶת נַפְשִׁי. כַּעַס בָּעַל הַבַּיִת עַל הֶעָנִי שֶׁבָּא לְהַטְרִידוֹ מִמְּנֻחָתוֹ, וְיָצָא אֵלָיו בְּכַעַס, וְסָטַר לוֹ עַל פָּנָיו, וְגֵרְשׁוּ מִבֵּיתוֹ.
הָלַךְ הֶעָנִי שָׁבוּר לֵב, וְדִמְעָתוֹ עַל לְחַיָּיו, וְהִצְטַעֵר מְאֹד עַל מַה שֶׁקָּרָה לוֹ. לְאַחַר כָּךְ נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְאָמַר: הַיִּסּוּרִים הֵם מֵאֵת ה' לְכַפָּרַת עֲוֹנוֹתַי, כִּי לוּלֵא הָיְתָה חָטָאתִי גְּדוֹלָה, לֹא הָיָה מַגִּיעַ לִי כָּךְ, וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי מֵעָתָּה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְכָךְ עָשָׂה.
אוֹתוֹ בָּעַל הַבַּיִת, שָׁב לְשֻׁלְחָנוֹ, אָכַל וְשָׁתָה וְהָלָךְ לִישׁוֹן לָנוּחַ. לְמָחֳרָת יָצָא לַשּׁוּק כְּדַרְכּוֹ לְמִסְחָרוֹ, וְהִנֵּה אֵין אִישׁ פּוֹנֶה אֵלָיו. בְּיוֹם הַשֵּׁנִי, הֵנִיחַ אֶת סְחוֹרָתוֹ מִחוּץ לַחֲנוּת בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהָנִיחַ, וּבָאוּ שׁוֹטְרִים וְקָנְסוּ אוֹתוֹ עַל כָּךְ.
וְכָךְ הָיָה פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ מִפַּרְנָסָתוֹ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי, עַד שֶׁנִּדַּלְדֵּל מְאֹד, וְהִתְחִיל לִמְכּוֹר אֶת רָהִיטֵי בֵּיתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לֶאֱכוֹל, וְכָךְ הִמְשִׁיךְ הַדָּבָר בְּמֶשֶֹׁךְ כְּאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ מַה לִמְכּוֹר.
יוֹם אֶחָד קָרָא לְאִשְׁתּוֹ, וְאָמַר לָהּ: אָתְּ רוֹאָה אֶת מַצָּבִי שֶּׁאֵין לִי לֶחֶם לְכַלְכֵּל אוֹתָךְ, וְאֵין לִי בְּרֵירָה כִּי אִם לְהִתְגָּרֵשׁ מִמֵּךְ. לֹא הָיְתָה בְּרֵירָה לָאִשָּׁה, וְהִסְכִּימָה לְהִתְגָּרֵשׁ מִבַּעֲלָהּ, וְשָׁבָה לְבֵית אָבִיהָ.
לְאַחַר כְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, בָּא שַׁדְכָן אֶחָד אֶל אָבִיהָ וְאָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ בַּת גְּרוּשָׁה, וְיֵשׁ לִי הַצָּעָה לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ אֶל אִישׁ אָמִיד וְטוֹב לֵב. הִסְכִּים הָאָב לַהַצָּעָה, וְנָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.
אַחַר הַנִּשּׂוּאִין, הָיָה הוֹלֵךְ בַּעֲלָהּ לַחֲנוּת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עַד שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, וּכְשֶׁחוֹזֵר לְבֵיתוֹ סוֹעֵד אֲרוּחַת צָהֳרָיִם, וְלוֹמֵד מְעַט בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים, וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, וְהָאִשָּׁה בִּזְרִיזוּתָהּ הָיְתָה מְּבַשֶּׁלֶת לוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב, פַּעַם תַּרְנְגֹלֶת, וּפַעַם בָּשָׂר בְּהֵמָה, אוֹ דָּגִים וְכַדּוֹמֶה.
יוֹם אֶחָד כְּשֶׁבָּא לִסְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם, הֱכִינָהּ לוֹ אִשְׁתּוֹ תַּרְנְגֹלֶת מְבֻשֶּׁלֶת, וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת. אָמַר בָּעַל הַבַּיִת: מִי דּוֹפֵק? וְהִנֵּה קוֹל עוֹנֶה: אֲנִי עָנִי הַמְּבַקֵּשׁ אוֹכֵל כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי.
תֵּכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת בָּעַל הַבַּיִת, קָם וְלָקַח אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת בְּעוֹדָהּ שְׁלֵמָה, וְנָתַן אוֹתָהּ לְאִשְׁתּוֹ כְּדֵי שֶׁתִּמְסֹר אוֹתָהּ לֶעָנִי, הָלְכָה הָאִשָּׁה וְנָתְנָה אֶת הַלֶּחֶם וְהַתַּרְנְגֹלֶת לֶעָנִי. בְּשׁוּבָה הַבָּיְתָה, רָאָה אוֹתָהּ בַּעֲלָהּ שֶׁעֵינֶיהָ זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. שָׁאַל אוֹתָהּ מַדּוּעַ הִיא בּוֹכָה?
סִפְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה: דַּע לְךָ בַּעֲלִי הַיָּקָר, כִּי לִפְנֵי שֶׁנִּשֵּׂאתִי לְךָ, הָיִיתִי נְשׂוּאָה לְאִישׁ סוֹחֵר גָּדוֹל, אַךְ קָרָה פַּעַם שֶׁבְּעֵת סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם, דָּפַק אִישׁ עָנִי עַל הַדֶּלֶת וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַה לֶאֱכוֹל, כִּי הָיָה רָעֵב מְאֹד, וּבַעֲלִי לְשֶׁעָבַר כַּעַס עָלָיו מְאֹד, וְהִכָּהוּ וְגֵרְשׁוּ מֵעַל פָּנָיו, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְמַעֲטָה פַּרְנָסָתוֹ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד שֶׁהִתְרַגַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ וְשַׁבְתִּי לְבֵית אֲבִי.
לְאַחַר מִכֵּן נִשֵּׂאתִי אֵלֶיךָ. וְהַיּוֹם כְּשֶׁהֶעָנִי דָּפַק בַּדֶּלֶת וְיָצָאתִי לִמְסֹר לוֹ אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת וְהַכִּכָּר, מָצָאתִי שֶׁאוֹתוֹ עָנִי הוּא בַּעֲלִי הָרִאשׁוֹן, וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ בְּמַצַּב זֶה, לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק, וְזָלְגוּ עֵינַי דְּמָעוֹת עַל מַצָּבוֹ הָאֻמְלָל.
אָמַר לָהּ בָּעַל הַבַּיִת: אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הֶעָנִי אֲשֶׁר הִכָּהוּ בַּעֲלֵךְ וְחֵרְפוּ וְקִילֶלוֹ, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶּׁקִּבַּלְתִּי עָלַי לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, הֵיטִיב לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְמַה שֶׁהִגַּעְתִּי, וְזָכִיתִי לָקַחְתָּ אוֹתָךְ לְאִשָּׁה.
שׁוּב רוֹאִים אָנוּ, שְׁמִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן צְדָקָה כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וּמַעֲלִים עֵינָיו מִן הָעֲנִיִּים, סוֹפוֹ שֶׁגַּם לוֹ יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ דָּבָר, וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ, יַעֲשׂוּ לְזַרְעוֹ, וּכְפִי שֶׁאָמַר רַבִּי חִיָּא לְאִשְׁתּוֹ: כַּאֲשֶׁר בָּא עָנִי, תַּקְדִּימִי לָתֶת לוֹ אוֹכֵל, כְּדֵי שֶׁגַּם לְבָנַיִךְ יַקְדִּימוּ וְיָבִיאוּ לָהֶם אוֹכֵל. אָמְרָה לוֹ: וְכִי אַתָּה מְקַלֵּל אֶת בָּנַי שֶּׁיִּצְטָרְכוּ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת מֵאֲנָשִׁים? אָמַר לָהּ: גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. (מַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קנא:)
לא משאירים כסף בצד
מְסַפְּרִים עַל הַגָּאוֹן הַ''דִּבְרֵי חַיִּים" מִצַּאנְז, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא לָנָה פְּרוּטָה בְּבֵיתוֹ. מִיַּד כְּשֶׁהָיְתָה מְצוּיָה מַטְבֵּעַ בְּבֵיתוֹ, הָיָה דּוֹאֵג לְמוֹסְרָהּ לִצְדָקָה לְצֹרֶךְ הַאֲכָלַת רְעֵבִים, אוֹ לְהַכְנָסַת כָּלָה, אוֹ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים וְכַדּוֹמֶה.
יוֹם אֶחָד הִתְדַּפֵּק עַל דַּלְתּוֹ אָדָם עָנִי שֶּׁשָּׁפַךְ לִבּוֹ לְפָנָיו, וְסִפֵּר שֶׁעָלָיו לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ, וְכִי אֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה. חִפֵּשׂ רַבִּי חַיִּים סְבִיבוֹתָיו דְּבַר מַה שֶׁיּוּכַל לָתֶת לְאוֹתוֹ עָנִי, אַךְ לֹא מָצָא שׁוּם דָּבָר בָּעַל עֵרֶךְ.
וְהִנֵּה הוּפְנוּ עֵינָיו אֶל אֲרוֹן הַסְּפָרִים. שָׁם עַל הַמַּדָּפִים עָמְדוּ לָהֶם סִפְרֵי הַגְּמָרָא - סֵט שָׁלֵם שֶׁל ש"ס מְהֻדָּר שֶׁקִּבֵּל מַתָּנָה מֵחָמִיו הַגָּדוֹל הַ''בָּרוּךְ טָעַם". רַבִּי חַיִּים יָדַע שֶׁסְּפָרִים אֵלּוּ עֶרְכָּם רַב, בִּפְרָט שֶׁהֵם הָיוּ בִּרְשׁוּת הַ''בָּרוּךְ טָעַם", וְעַל כֵּן מְסָרָם לַיְּהוּדִי הָעוֹמֵד בַּדֶּלֶת, וְאָמַר לוֹ: מְכֹר סְפָרִים אֵלּוּ, וּתְמוּרָתָם תּוּכַל לְהַשִּׂיג סְכוּם רַב, שֶׁלְּבֶטַח יְכַסֶּה חֵלֶק נִכָּר מִצָּרְכֵי הַנְּדוּנְיָה.
עֵינֵי הַיְּהוּדִי אוֹרוּ מִשִּׂמְחָה, הוּא הוֹדָה לָרַבִּי, וְיָצָא מִן הַבַּיִת. לְאַחַר זְמַן מַה, שָׁבָה הָרַבָּנִית לְבֵיתָהּ, וְעַד מְהֵרָה גִּלְּתָה כִּי הַשַּׁ"ס שֶׁקָּנָה אָבִיהָ, אֵינֶנּוּ. נִזְעֲקָה הָרַבָּנִית: הֵיכָן הַשַּׁ"ס? רַבִּי חַיִּים הֵשִׁיב לָהּ בְּנַחַת: יְהוּדִי מִסְכֵּן הָיָה זָקוּק לְכֶסֶף, וְאִלּוּ אֲנִי כְּשֶׁאֶזְדַּקֵּק לַשַּׁ"ס, תָּמִיד אֶמְצָא יְהוּדִי טוֹב שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְהַשְׁאִיל לִי גְּמָרָא...
כיצד קימו במדבר מצות צדקה
מוּבָא בְּשֵׁם הָרַבִּי מִקּוֹצְק, שֶׁשָּׁאַל פַּעַם, כֵּיצַד קִיְּמוּ אַנְשֵׁי דּוֹר הַמִּדְבָּר אֶת מִצְוַת הַצְּדָקָה, וַהֲרֵי לְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיָה עֹמֶר לַגוּלְגוֹלֶת, דְּהַיְנוּ פַּרְנָסָה בְּמִדָּה שָׁוָה. גַּם בִּגְדֵיהֶם לֹא בָּלוּ, וְלֹא חֲסַר לָהֶם שׁוּם פְּרָט גַּשְׁמִי. הַאִם יִתָּכֵן כִּי נִמְנְעָה מֵהֶם מִצְוָה נַעֲלָה זוֹ?
תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה: הֵם נָתְנוּ צְדָקָה בְּדַעַת, כְּלוֹמַר, מִי שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה רְחָבָה, עָשָׂה צְדָקָה וָחֶסֶד עִם מִי שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה פְּחוּתָה. הֵם תָּרְמוּ מִשֶּׁלָּהֶם בִּתְחוּם הָרוּחָנִי, אִישׁ כְּפִי יְכוֹלְתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לִחְיוֹת חַיִּים חַסְרֵי נְתִינָה, שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶׁנִּתָּן לָאָדָם, לֹא נִתַּן אֶלָּא כְּפִקָּדוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַתַּנָּא "שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ", וְעַל כֵּן "תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ", עַל יְדֵי שֶׁתַּעֲנִיק מִכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לְךָ לַאֲחֵרִים.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:
המפסיק ממשנתו
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, כִּי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מַטְרִיחַ עַצְמוֹ לַבֹּקֶר אֶחָד מִנְּתִינָיו, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהֵם מְשׂוֹחֲחִים, עוֹבֵר לְפֶתַע בְּקִרְבַת מָקוֹם חֲבֵרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֶזְרָח, וְהוּא מַפְנֶה אֶת גַּבּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, וּמַתְחִיל לְשׂוֹחֵחַ עִם עוֹבֵר הַאֹרַח, הַאִם יֶשְׁנוֹ זִלְזוּל גָּדוֹל מִזֶּה בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ? הַאִם בְּמַעֲשֵׂה זֶה הוּא לֹא הִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ? הֲרֵי לְמוֹרֵד בַּמַּלְכוּת יֵחָשֵׁב!
כָּךְ נִרְאָה אוֹתוֹ אָדָם הַמַּפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ, וּמַפְנֶה עוֹרֵף לַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה בִּמְחִצָּתוֹ בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד, וּפוֹרֵשׁ לְשִׂיחַת חֻלִּין. מֵעָתָּה בָּרוּר מִפְּנֵי מַה "הַמַּפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ", שֶׁכֵּן מַעֲשֵׂה זֶה הוּא בְּגֶדֶר חִלּוּל וְזִלְזוּל בִּכְבוֹד ה', וְהָעֹנֶשׁ הָרָאוּי לִמְחַלֵּל כְּבוֹד שָׁמַיִם, הוּא מִיתָה.
ה"חָפֵץ חַיִּים" הֵבִיא מָשָׁל נוֹסַף לְהַמְחָשַׁת הַדְּבָרִים. רַכֶּבֶת נוֹסַעַת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת לְעֵבֶר הַיַּעַד, הִיא כְּבֹר קָרְבָה לַתַּחֲנָה, הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ כְּבֹר אוֹסְפִים חֶפְצֵיהֶם, וְהִנֵּה חֲרִיקַת בְּלָמִים נוֹרָאָה, הָרַכֶּבֶת נֶעֱצֶרֶת בְּעוֹד מוֹעֵד לִפְנֵי שֶׁיִּתְרַחֵשׁ אָסוֹן.
מַה קָרָה? הַנֶּהָג הִבְחִין פִּתְאוֹם שֶׁמְּסִלַּת הַבַּרְזֶל פְּגוּמָה, בְּפַסֵּי הַמְּסִלָּה חָסֵר קֶטַע שֶׁל מֶטֶר אֶחָד, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַמְשִׁיךְ בִּנְסִיעָה. כָּעֵת בָּרוּר כִּי זְמַן רַב יַעֲבוֹר עַד שֶׁאוֹתָם נוֹסְעִים יַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם בִּדְרָכִים חִלּוּפִיּוֹת.
הַמִּשְׁטָרָה פָּתְחָה בַּחֲקִירָה, וּמָצְאָה כִּי צָעִיר טִפֵּשׁ, פֶּרֶק אֶת הַמְּסִלָּה, בְּחוֹשְׁבוֹ כִּי רַק מַעֲשֵׂה שׁוֹבְבוּת עָשָׂה. כַּאֲשֶׁר חָקְרוּ אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר מַעֲשֵׂהוּ, עָנָה וְאָמַר: מַה עָשִׂיתִי, אֵיזֶה עֵרֶךְ יֵשׁ לְמֶטֶר אוֹ שְׁנַיִם שֶׁל מְסִלָּה לְעֻמַּת מֵאוֹת אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים שֶׁנּוֹתְרוּ עַל עוֹמְדָם...
וְהַנִּמְשָׁל: לוּ הָיָה מוּדָע אוֹתוֹ אָדָם לְכָךְ, שֶׁבְּאוֹתוֹ קֶטַע שֶׁמַּפְסִיק מִלִּמּוּדוֹ הוּא עוֹצֵר אֶת הָרַכֶּבֶת מִמַּהֲלָכָהּ, וְכִמְעַט שֶׁמֵּמִיט אָסוֹן עַל רֹאשׁוֹ, מִסְתַּבֵּר שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁטוּת זוֹ, וְלֹא הָיָה פּוֹסֵק מֵהַלִּמּוּד.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר "רֵאשִׁית חָכְמָה" (שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה פֶּרֶק יד), שֶׁצָּרִיךְ לִיזָּהֵר בִּהְיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יַפְסִיק בָּהּ בְּדִבְרֵי שִׂיחָה, שֶׁהַמַּפְסִיק מִלִּמּוּדוֹ, הֲרֵי זֶה כִּמְעָרֵב חוֹל בִּדְבַר קוֹדֶשׁ וְעוֹנְשׁוֹ חָמוּר, כְּפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבַּת קוֹל אוֹמֶרֶת בְּגַן עֵדֶן בְּכָל יוֹם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְאַחַד מֵהֶם הוּא - שְׁמִי שֶׁפּוֹסֵק, יִפָּסְקוּ חַיָּיו, כְּלוֹמַר, שְׁמִי שֶׁפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וּמְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, יִפְסְקוּ חַיָּיו מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וְדִינוֹ קַיָּם לָעוֹלָם הַבָּא.
תורתו נעשית קרעים קרעים
אֶת הַמָּשָׁל הַבָּא אָמַר מָרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב שְׁלִיטָ"א, וְיֵשׁ לוֹ מֶסֶר חָשׁוּב מְאֹד הַקָּשׁוּר לְמִשְׁנָתֵנוּ.
יְהוּדִי עָשִׁיר הַמִּתְגּוֹרֵר בָּעֲיָרָה, שֶּׁיָּדוּעַ הָיָה הַגְּבִיר הַלָּזֶה כְּאִישׁ לֹא חֲכַם בִּמְיֻחָד. יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ אֵלָיו חֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּלְוֶה לוֹ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל בְּסַךְ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דּוֹלָר. הֶעָשִׁיר שֶׁהִתְפַּרְסֵם בְּטוּב לִבּוֹ, וּבְיָדוֹ הַנְּדִיבָה, לֹא יָדַע הַאִם לְהֵעָנוֹת הַפַּעַם לְבַקָּשַׁת הַהַלְוָאָה הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי אַחֲרֵי הַכֹּל מְדֻבָּר בִּסְכוּם גָּדוֹל מְאֹד.
הוּא הִתְיַעֵץ עִם חֲבֵרָיו, שֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁאִם הַהַלְוָאָה תִּתְבַּצַּע בִּשְׁטָר מֶמְשַׁלְתִּי, וְהַפֵּרָעוֹן יִהְיֶה בָּטוּחַ, אֶפְשָׁר לְהַלְווֹת לוֹ. וְכָךְ עָשָׂה. סִדֵּר אֶת הַפְּרָטִים הַנַּ"ל, וְהֶעֱנִיק לוֹ הַלְוָאָה, לְמֶשֶׁךְ 3 חֳדָשִׁים.
וַיְהִי כַּעֲבוֹר חֹדְשַׁיִּם, מַגִּיעַ הַלּוֹוֶה, וּבְיָדוֹ מַחֲצִית הַסְּכוּם, דְּהַיְנוּ 2,500 דּוֹלָר, וְאוֹמֵר לַמַּלְוֶה שֶׁהוּא אֵינוֹ זָקוּק כְּבָר לִסְכוּם זֶה, וְלָכֵן הֶחְלִיט לְהַחְזִירוֹ, אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהַהַלְוָאָה הָיְתָה עַל סַךְ 5,000 רֻבָּל, הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַחְזִיר לוֹ בֵּינְתַיִם רַק אֶת מַחֲצִית הַשְּׁטָר, וְהַחֲצִי הַשֵּׁנִי יִשָּׁאֵר עֲדַיִן בִּידֵי הַמַּלְוֶה, עַד שֶׁיַּחְזִיר אֶת מַחֲצִיתָהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַהַלְוָאָה...
הַמַּלְוֶה בְּרֹב ''חוֹכְמָתוֹ'', נֵאוֹת לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה, קָרַע אֶת הַשְּׁטָר, וְנָתַן חֶצְיוֹ לִידֵי הַלּוֹוֶה.
עוֹבֵר שָׁבוּעַ נוֹסַף, וְהַלּוֹוֶה מַגִּיעַ שֵׁנִית לְבֵיתוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה, וְאוֹמֵר לוֹ: עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁבְּעֶצֶם אֲנִי כֵּן זָקוּק לְאוֹתָם 2,500 רֻבָּל שֶׁהֶחְזַרְתִּי לְךָ בְּשָׁבוּעַ שֶׁעָבַר, וְכֵיוָן שֶׁהַהַלְוָאָה הַמְּקוֹרִית נִתְּנָה לִי ל- 3 חֹדָשִׁים, וְעַד הַפֵּרָעוֹן יֵשׁ שְׁבוּעַיִם תְּמִימִים, אֲבַקֶּשְׁךָ לְהָשִׁיב לִי אֶת הַסְּכוּם הַנַּ"ל, וּבְתֹם הַזְּמַן אָשִׁיב לְךָ אֶת כָּל הַכֶּסֶף.
וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה בָּטוּחַ בְּכַסְפֶּךָ, אָשִׁיב לְךָ אֶת חֶצְיוֹ שֶׁל הַשְּׁטָר הַמָּצוּי בְּיָדִי, וְאַתָּה תְּצָרְפֵנוּ לַחֵצִי שֶׁכְּבָר נִמְצָא אֶצְלְךָ, וְכָךְ יִהְיוּ בְּיָדֶיךָ שְׁנֵי חֶלְקֵי הַשְּׁטָר, וְזוֹ תִּהְיֶה הָעַרְבוּת הַבְּטוּחָה לַכֶּסֶף...
הַמַּלְוֶה הֲלֹא חֲכַם, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה, הִסְכִּים גַּם לָזֹאת, וְגַם נָקֵל לְשַׁעֵר מַה קָרָה כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן... כְּשֶׁהַמַּלְוֶה הִצִּיג בִּפְנֵי הַלּוֹוֶה אֶת הַשְּׁטָר הַקָּרוּעַ לִשְׁנַיִם, וּבִקֵּשׁ שֶּׁיָּשִׁיב לוֹ אֶת כַּסְפּוֹ...
כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה צוֹחֵק... אֲבָל זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁקּוֹרֶה לַיְּהוּדִי הַלּוֹמֵד תּוֹרָה, וּמַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד, וְתוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית קְרָעִים קְרָעִים!!! וּבְדִיּוּק כְּפִי שֶׁהַמַּלְוֶה לֹא יוּכַל כְּבָר לַעֲשׂוֹת שִׁמּוּשׁ בִּשְׁטָר הַקָּרוּעַ שֶׁבְּיָדָיו, כָּךְ גַּם מִלִּמּוּד קָרוּעַ שֶׁכָּזֶה לֹא נִשְׁאַר הַרְבֵּה.
מדוע לא נכנס רבי עקיבא לומר שלום לאשתו
רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֶלֵבִיץ בְּסֵפֶר "שִׂיחוֹת מוּסַר", מֵבִיא דֻּגְמָא, עַד כַּמָּה הֶעֱרִיכוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל אֶת חוֹבַת הַלִּמּוּד בְּרֶצֶף, מִן הַמַּעֲשֶׂה הֲיָדוּע בְּרַבִּי עֲקִיבָא וּבְּרָחֵל אִשְׁתּוֹ.
רַבִּי עֲקִיבָא יָצָא בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ רָחֵל לִלְמֹד תּוֹרָה. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים רְצוּפוֹת יָשַׁב וְלָמַד, עַד שֶּׁהָפַךְ מְ"עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף", לְ"רַבִּי עֲקִיבָא". לְאַחַר אוֹתָן 12 שָׁנִים, הוּא חָזַר לְאִשְׁתּוֹ עִם שְׁנֵים עֲשַׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים. כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב לְבֵיתוֹ, שָׁמַע קוֹל מִתּוֹךְ הַבַּיִת, הָיָה זֶה קוֹלוֹ שֶׁל זָקֵן אֶחָד, שֶׁאָמַר לְרָחֵל אִשְׁתּוֹ: עַד מָתַי תִּהְיִּי כְּמוֹ אַלְמָנָה חַיָּה שֶׁבַּעֲלָהּ עָזַב אוֹתָהּ?
עָנְתָה לוֹ רָחֵל וְאָמְרָה לוֹ: שְׁמַע לִי, הָיִיתִי שְׂמֵחָה שֶׁיֵּלֵךְ לִלְמֹד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים נוֹסָפוֹת! כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר: הוֹאִיל וְנָתְנָה לִי רְשׁוּת, אֶחֱזֹר לַאֲחוֹרַי. מִיַּד חָזַר עַל עִקְּבוֹתָיו, וְהָלָךְ לִלְמֹד עוֹד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים רְצוּפוֹת. לְאַחַר מִכֵּן, חָזַר לְבֵיתוֹ כִּגְדוֹל הַדּוֹר בְּרֹאשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף תַּלְמִידִים.
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ לֹא נִכְנַס לְבֵיתוֹ לְרֶגַע קָט כְּדֵי לְהִתְרָאוֹת עִם אִשְׁתּוֹ וְלִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמָהּ, וּמִיַּד לְאַחַר מִכֵּן הָיָה הוֹלֵךְ חֲזָרָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ?
אֶלָּא שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא הֵבִין, כִּי גַּם הַפְסָקָה מוּעֶטֶת שֶׁל כַּמָּה דַּקּוֹת, גּוֹרַעַת מֵאֵיכוּת הַלִּמּוּד. אוֹתָן דַּקּוֹת הָיוּ קוֹטְעוֹת אֶת הָרֶצֶף שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁנוֹת לִמּוּד, שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת לִמּוּד וְעוֹד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֵינָן מַגִּיעוֹת יַחְדָּיו לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁנוֹת לִמּוּד רְצוּפוֹת.
בַּעֲלֵי הַמּוּסָר הִמְשִׁילוּ זֹאת לְהַרְתָּחַת מַיִם עַל הָאֵשׁ. נַנִּיחַ כִּי דְּרוּשָׁה רֶבַע שָׁעָה כְּדֵי לְהַרְתִּיחַ קוּמְקוּם מַיִם, הֲלֹא כָּל בַּר דַּעַת מֵבִין, כִּי אוֹתָהּ רֶבַע שָׁעָה, צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּאוֹפַן רָצוּף. אִם יָסִירוּ אֶת הַקּוּמְקוּם מֵעַל לָאֵשׁ כָּל כַּמָּה דַּקּוֹת, הֲרֵי שֶׁהַמַּיִם לֹא יַגִּיעוּ לִכְדֵי רְתִיחָה לְעוֹלָם, גַּם לְאַחַר שְׁהִיָּה מִצְטַבֶּרֶת שֶׁל שָׁעוֹת רַבּוֹת עַל הָאֵשׁ. כָּךְ גַּם הַדָּבָר לְגַבֵּי לִמּוּד שֶׁאֵינוֹ נַעֲשָׂה בְּרֶצֶף.
הבושה שתהיה לאדם שפסק באמצע למודו
כָּתַב הֶחָפֵץ חַיִּים בְּסִפְרוֹ זָכוֹר לְמִרְיָם (פֶּרֶק ט): כָּתוּב בְּאַגָּדַת חֲכָמֵינוּ ז''ל, יִרְאֶה אָדָם לִתְפֹּס מַה שֶׁלָּמַד [שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעֵת לִמּוּדוֹ], כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשִּׂיגֵהוּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה לְיוֹם הַדִּין, בְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ "עֲמֹד וַעֲרֹךְ מִקְרָא שֶׁקָּרִיתָ, וַעֲרֹךְ מִשְׁנָה שֶׁשָּׁנִיתָ".
וּלְפִי זֶה, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּעֵת לִמּוּדוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִם הֶפְסֵק וּמְעֹרָב בְּדִבְרֵי הֲבָלִים, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל מַאֲמָר חֲכָמֵינוּ ז''ל "הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה מַאֲכִילִים אוֹתוֹ גַּחֲלֵי רְתָמִים", הֲרֵי גַּם יִתְבַּיֵּשׁ אָז מְאֹד מִמַּעֲשָׂיו.
וּלְדֻגְמָא: אִם אֶחָד יִקְנֶה גְּמָרָא שֶׁנִּדְפְּסָה בִּנְיָר יָפֶה וּבְאוֹתִיּוֹת נָאוֹת, אַךְ בְּאֶמְצַע הָעִנְיָנִים, עֵרְבוּ בָּהֶם הַמַּדְפִּיסִים מַעֲשִׂיּוֹת רַבּוֹת שֶׁל דִּבְרֵי הֶבֶל בְּכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת, בְּוַדַּאי יִמָּנַע מִלִּקְנוֹת גְּמָרָא שֶׁכָּזוֹ.
וּכְמוֹ כֵּן, כַּאֲשֶׁר הַמַּלְאָךְ יִקְרָא בִּפְנֵי פָּמַלְיָא שֶׁל מַעֲלָה אֶת הַמַּסֶּכֶת שֶׁאוֹתוֹ אָדָם לָמַד, וְיַזְכִּיר גַּם אֶת הַדְּבָרִים הַבְּטֵלִים שֶׁדִּבֵּר בְּאֶמְצַע לִמּוּדוֹ, הִנֵּה מִלְּבַד הָעֲבֵרָה, הֲרֵי יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה, עַל שֶׁבִּזָּה אֶת הַגְּמָרָא שֶׁלּוֹ שֶׁיְּקָרָה מִזָּהָב וּמִפַּז, וְשֶׁעַל יָדָהּ הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת לְאוֹת וּלְתִפְאָרֶת, וְהוּא עָשָׂה אוֹתָהּ כִּכְלִי חֶרֶס שֶּׁאֵין בּוֹ שׁוּם חֵפֶץ. וְלָכֵן יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ יָפֶה וּבָרָה בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת פְּסוּלָה.
וּבְסֵפֶר "נֵר יְהוּדָה" (עַמּוּד מט) כָּתַב הָרָה"ג רַבִּי יַעֲקֹב סוֹפֵר שְׁלִיטָ"א, שֶׁזָּכָה לְהִתְפַּלֵּל עִם הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צָדְקָה זַצַ"ל בְּיָמִים נוֹרָאִים קָרוֹב ל- 25 שָׁנָה, וְזַכּוּר לוֹ שֶׁכִּמְעַט בְּכָל פַּעַם שֶׁאָמַר דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת, הִדְגִּישׁ שֶׁבְּנֵי תּוֹרָה לֹא יָשִׂיחוּ שִׂיחָה בְּטֵלָה בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד, וְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל כָּךְ.
בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו הִתְבַּטֵּא וְאָמַר: כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶתְרוֹג בִּלְתִּי מֻרְכָּב, אֲנָשִׁים טוֹרְחִים וְנוֹסְעִים לְמֶרְחַקִּים, הַאִם דּוֹאֲגִים הֵם גַּם שֶׁהַלִּמּוּד תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם לֹא יִהְיֶה מֻרְכָּב בְּדִבְרֵי בַּטָּלָה וְאִסּוּר?!
וּמַעֲשֵׂה הָיָה עִם הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אָבַּא שָׁאוּל זַצַ"ל, שֶׁבִּישִׁיבָתוֹ "פּוֹרַת יוֹסֵף", הָיוּ אוֹמְרִים קַדִּישׁ לְאַחַר סִיּוּם סֵדֶר הַלִּמּוּדִים, וּמֵאַחַר וְהָיוּ בַּחוּרִים וְאַבְרֵכִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים לִלְמֹד גַּם אַחֲרֵי הַסְּדָרִים, בִּטֵּל הָרַב אֶת אֲמִירַת הַקַּדִּישׁ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה גּוֹרֵם לְבִטּוּל תּוֹרָה לְאֵלּוּ שֶׁמַּמְשִׁיכִים לִלְמֹד.
וְאִם קַדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר הַלִּמּוּד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹטָה (מט.) שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם בִּזְכוּת קַדִּישׁ שֶׁלְּאַחַר לִמּוּד אַגָּדָה [וּמִן הַסְּתָם אֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים לָמַד דִּבְרֵי אַגָּדָה], בְּכָל זֹאת הֶחְלִיט אוֹתוֹ גָּאוֹן לְבַטֵּל אֶת הַקַּדִּישׁ, כְּדֵי לֹא לִגְרֹם הַפְרָעָה לִשְׁאָר הַלּוֹמְדִים. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מִדְּבָרִים בְּטֵלִים, וּכְמוֹ כֵּן יֵשׁ לְבַטֵּל אֶת הַמִּנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ עַל מַשְׁקִים וּמַאֲכָלִים בְּקוֹל רָם בְּאֶמְצַע שִׁעוּר תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי גּוֹרְמִים בְּכָךְ בִּטּוּל תּוֹרָה שֶׁל רַבִּים.
ממה נפטר דוד המלך
יָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה הַמֻּזְכָּר בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (ל.), שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה בְּיוֹם שַׁבָּת, וְשָׁמַע רַעַשׁ חָזָק בַּגִּנָּה שֶׁלּוֹ, וְחָשַׁשׁ שֶׁמִּישֶׁהוּ קוֹטֵף פֵּרוֹת בְּשַׁבָּת, וְלָכֵן יָרַד בַּמַּדְרֵגוֹת כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת אוֹתוֹ אָדָם, וְכָל הַדֶּרֶךְ הָיָה מַמְשִׁיךְ לְמַלְמֵל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. אוּלָם כְּשֶׁיָּרַד בַּמַּדְרֵגוֹת, שָׁבַר מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶת אַחַת הַמַּדְרֵגוֹת, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ נָפַל, וּמֶהַבֶּהָלָה שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ, הִפְסִיק לְמַלְמֵל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וּמִיַּד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָקַח מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֶת נִשְׁמָתוֹ.
אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד פּוֹבַרְסְקִי זַצַ"ל [רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֶז'] מְסַפֵּר: פַּעַם נִכְנַסְתִּי אֶת הָרַב, וְהָרַב הָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ מְהֻרְהָר בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, עַד שֶּׁפָּנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: אַתָּה יוֹדֵעַ מִמַּה נִפְטַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ? לִכְאוֹרָה מֵעֲווֹנוֹת הַדּוֹר, אוֹ מֵחֲטָאִים רָמִים וְנִשְׂגָּבִים?! לֹא, דָּוִד הַמֶּלֶךְ נִפְטַר מִבִּטּוּל תּוֹרָה.
וְאָמְנָם, דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הוֹדִיעוּהוּ כִּי זְמַנּוֹ יַגִּיעַ בְּאֶחָד מֵימֵי הַשַּׁבָּת, יָשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. אוּלָם, בְּיוֹם שַׁבָּת אֶחָד כְּשֶׁחָפֵץ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא פָּסַק פִּיו מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה. יָצָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת לַבֻּסְתָּן שֶׁבְּחָצֵר, וְנִעֲנַע אֶת הָאִילָנוֹת. יָצָא דּוֹד לִרְאוֹת מַה קּוֹרֶה, וְנָפַל מֵהַמַּדְרֵגָה וָמֵת.
הִנֵּה לָנוּ כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ לֹא מֵעֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְלֹא מִבִּטּוּל תּוֹרָה גָּדוֹל, אֶלָּא מִבִּטּוּל תּוֹרָה קָטָן עַד מְאֹד, הַאִם חָשַׁבְתָּ עַל כָּךְ שֶׁדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּבָר יָדַע עַל יוֹם מוֹתוֹ, וְאַף יָדַע אֵיךְ לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, יִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם מִבִּטּוּל תּוֹרָה כָּזֶה קָטָן? נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים עַד מְאֹד אוֹתָם עָבַר בְּשָׁלוֹם, וְאוּלָם נִסָּיוֹן זֶה שֶׁהֵבִיא עַל עַצְמוֹ אֶת הַמָּוֶת עַל יְדֵי שֶׁהִפְסִיק מִלִּמּוּדוֹ, לֹא עָמַד...
מַעֲשֵׂה דּוֹמֶה, אֵרַע בְּעֵת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל הָאָמוֹרָא הַקָּדוֹשׁ רַבָּה בַּר נַחְמָנִי לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם.
בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא (דַּף פו.) מְסֻפָּר עַל רַבָּה בַּר נַחְמָנִי, שֶׁהֶעֱלִילוּ עָלָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מְבַטֵּל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמְּלָאכָה וּמִתַּשְׁלוּם הַמִּסִּים בְּמֶשֶׁךְ חֹדְשַׁיִּם בְּשָׁנָה. [הַכַּוָּנָה הָיְתָה לְחָדְשֵׁי נִיסָן וְתִשְׁרֵי, שֶׁבָּהֶם הָיוּ כָּל הַיְּהוּדִים עוֹזְבִים אֶת בָּתֵּיהֶם, וּמִתְאַסְּפִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּרָשׁוֹתָיו].
הַמֶּלֶךְ שָׁלַח שָׁלִיחַ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, אַךְ הוּא נִמְלַט מִמֶּנּוּ זְמַן רַב. גַּם כַּאֲשֶׁר הִצְלִיחַ הַשָּׁלִיחַ לְבַסּוֹף לְתָפְסוֹ וּלְהַכְנִיסוֹ לַכֶּלֶא, נַעֲשָׂה לְרַבָּה נֵס, וְקִיר בֵּית כִּלְאוֹ הִתְמוֹטֵט, וְהוּא בָּרַח. יָצָא רַבָּה בַּר נַחְמָנִי מִחוּץ לָעִיר, הִתְיַשֵּׁב עַל עֵץ גַּזּוּם, וְהִמְשִׁיךְ לִלְמֹד לְלֹא הַפְסָקָה.
בְּאוֹתָהּ עֵת, הִתְעוֹרְרָהּ מַחְלֹקֶת בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעֲלָה בְּעִנְיַן הַנּוֹגֵעַ לְהִלְכוֹת צָרָעַת, וְהֻחְלַט לְהָבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת רַבָּה כְּדֵי שֶׁיַּכְרִיעַ בְּמַחְלֹקֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה הַבָּקִי מִכֻּלָּם בְּהִלְכוֹת נְגָעִים. נִשְׁלַח מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְהָבִיאוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעֲלָה, אַךְ הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא לֹא פָּסַק מִלִּמּוּדוֹ אַף לֹא לְרֶגַע קָט.
הַתַּחְבּוּלָה שֶּׁנָּקַט מַלְאַךְ הַמָּוֶת בֶּעָבָר, הָיְתָה לוֹ גַּם כָּאן לְעֵזֶר. קֹלָהּ שֶׁל רוּחַ פִּתְאוֹמִית הֶחֱרִיד אֶת רַבָּה, הוּא סָבַר כִּי הָרוֹדְפִים קְרֹבִים אֵלָיו, וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ: "עָדִיף שֶׁאָמוּת בִּידֵי שָׁמַיִם, וְלֹא אֶפֹּל בִּידֵי בָּשָׂר וָדָם", וּמִיַּד נָחָה נַפְשׁוֹ.
לְפִי זֶה בֵּאֲרוּ הַמְּפָרְשִׁים אֶת מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (לג:), שֶׁלְּאַחַר שֶׁיָּשְׁבוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וּבְנוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּמְּעָרָה, בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְעָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה וְאָמַר: מִי יוֹדִיעַ לְרַב יוֹחַאי שֶׁמֵּת הַקֵּיסָר וּבָטְלָה הַגְּזֵרָה. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת רַשְׁבִּ"י וּבְנוֹ, יָצְאוּ מֵהַמְּעָרָה. וְצָרִיךְ בֵּאוּר, מַדּוּעַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עָמַד עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה, וְלֹא נִכְנַס בִּפְנִים וְאָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהַקֵּיסָר מֵת. אֶלָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֹא רָצָה לְהַפְסִיק אוֹתָם בְּאֶמְצַע לִמּוּדָם, וְלָכֵן עָמַד מִחוּץ לַמְּעָרָה וְהִשִּׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, וְלֹא נִכְנַס לְהִפְסִיקָם מִלִּמּוּדָם.
אין מנוחה למי שהפסיק מלמוד
בְּאֶחָד הַיָּמִים הִגִּיעַ אָדָם אֶחָד לְרַבֵּנוּ יַעֲקֹב קַנְיֶבְסְקִי זַצַ"ל עִם פִּתְקָה, וְכָתַב אֶת שְׁמוֹ עָלֶיהָ וּבִקֵּשׁ בְּרָכָה. כְּשֶׁרָאָה הָרַב אֶת שְׁמוֹ, שָׁאַל אוֹתוֹ: הַאִם יֵשׁ לוֹ אָח בְּשִׁכּוּן וִיזְנִיץ' בִּבְנֵי בְּרַק, שֶׁשְּׁמוֹ פְּלוֹנִי? וְהֵשִׁיב לוֹ: כֵּן. הָרַב לֹא הִכִּיר אֶת הָאִישׁ וְלֹא אֶת אָחִיו מִיָּמָיו, וְצִוָּהוּ שֶּׁיֹּאמַר לְאָחִיו שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו.
כְּשֶׁבָּא הֶאָח, שְׁאָלוֹ הָרַב: כְּשֶׁהָיִיתָ בָּחוּר, הַאִם לָמַדְתָּ בְּבֵית מִדְרַשׁ פְּלוֹנִי בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת? אָמַר הָאָח: כֵּן. שָׁאַל הָרַב: זוֹכֵר אַתָּה אֶת הַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן שֶׁהָיָה מְנַקֶּה אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ? כֵּן, אָמַר הָאָח. שׁוּב שָׁאַל הָרַב: הַאִם אַתָּה זוֹכֵר שֶׁהָיָה מַפְרִיעַ לְךָ לִלְמֹד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְנַקֶּה אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהָיָה מֵזִיז אוֹתְךָ מִכָּאן לְכָאן? אָמַר לוֹ: כֵּן, כֵּן.
אָמַר לוֹ הָרַב: הִנֵּה הַלַּיְלָה בָּא אֵלַי אוֹתוֹ שַׁמָּשׁ, וְאָמַר לִי שֶּׁאֵין לוֹ מְנוּחָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בִּגְלַל שֶּׁבִּטֵּל תּוֹרָה, וְאָמַר לִי אֶת שִׁמְךָ. וְלָכֵן מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתֵּלֵךְ מִיַּד עַל קִבְרוֹ, וְתִמְחַל לוֹ עַל כָּל הַבִּטּוּל תּוֹרָה שֶּׁגָּרַם לְךָ!
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הָרַב: הֲרֵי אֲפִילּוּ שֶׁהַשַּׁמָּשׁ עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ, וְהָיָה צָרִיךְ לְנַקּוֹת אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, עִם כָּל זֶה, מִכֵּיוָן שֶׁיָּצָא עַל יְדֵי זֶה בִּטּוּל תּוֹרָה, לֹא הָיָה לוֹ מְנוּחָה לְמַעֲלָה. (אַשְׁכַּבְתֵיה דְּרַבִּי חֵלֶק א עַמּוּד קפז).
בְּסֵפֶר "אֲבִי הַיְּשִׁיבוֹת" מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מּוַלֹאזִ'ין וְאָחִיו ר' זַלְמָן, שֶׁנָּסְעוּ בַּעֲגָלָה אֶל מִחוּץ לָעִיר. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ הִתְהַפְּכָה הָעֲגָלָה, וְהַשְּׁנַיִם נָפְלוּ אָרְצָה וְהִתְהַפְּכוּ. לְר' חַיִּים נִשְׁבְּרָה הָעֶצֶם כְּתוֹצָאָה מֵהַהִתְהַפְּכוּת, וְהוּא הִתְעַלֵּף. וְאִלּוּ ר' זַלְמָן הִתְיַפֵּחַ בִּבְכִי נִרְגָּשׁ.
סָבְרוּ הַנּוֹכְחִים הַנִּדְהָמִים כִּי וַדַּאי הִתְעַלֵּף ר' חַיִּים מֵעָצְמַת הַכְּאֵבִים, וְאָחִיו אַף הוּא בּוֹכֶה מֵחֲמַת עָצְמַת הַנְּפִילָה. אַךְ מַה גָּדַל תִּמְהוֹנָם, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר ר' חַיִּים מֵעֶלְפוֹנוֹ, דָּבָר רִאשׁוֹן שֶׁשָּׁאַל הָיָה: ר' זַלְמָן, ר' זַלְמָן, מַה אֵרַע לְךָ?
וְר' זַלְמָן מִתּוֹךְ בִּכְיוֹ וְעוּגְמַת נַפְשׁוֹ, קָרָא אֵלָיו וְאָמַר: שֶׁמָּא הֵסִיחַ מַר רֶגַע אֶחָד מֵהַתּוֹרָה, וְעָבַר עַל דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה "הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ"?
כְּלוֹמַר, כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, אֵינוֹ בִּגְלַל שֶׁהַכְּבִישׁ לֹא הָיָה יָשָׁר, אוֹ שֶׁהַסּוּסִים הַתִּפְרָעוּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ מַסְפִּיק לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי מִשְׁנָתֵינוּ שֶׁמַּזְהִירָה אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק רֶגַע אֶחָד מִלִּמּוּדוֹ בְּלֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ.