פרק ג · משנה ו
רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר, עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים פב), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (עָמוֹס ט), וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים פב), בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (מַלְאֲכֵי ג), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וְגוֹ'. וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת כ), בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:
הסיעתא דשמיא מתרבה לפי כמות הלומדים
בְּעִנְיַן הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, יֵשׁ מָקוֹם לְהַעֲלוֹת שְׁאֵלָה עֶקְרוֹנִית. וְכִי יֵשׁ מָקוֹם בּוֹ לֹא נִמְצֵאת הַשְּׁכִינָה? הַאִם צָרִיךְ שֶׁיְּהוּדִים יֵשְׁבוּ וְיַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּמָּצֵא שָׁם, הֲלֹא "מְלֹּא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ".
וְאַף דָּוִד הַמֶּלֶךְ יִחֵד לְכָךְ פֶּרֶק בִּתְהִלִּים וְכָתַב: "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה. וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׂא כַּנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי, גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה".
בְּכָל הַכִּוּוּנִים - לְמַעְלָה לְמָטָּה וּבְאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, בְּכָל מָקוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא. אִם כֵּן, מַה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל אוֹתָהּ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה מְיֻחֶדֶת שֶׁמַּזְכִּיר אוֹתָהּ הַתַּנָּא בְּמִשְׁנָתֵנוּ?
שְׁאֵלָה מֵעֵין זוֹ, שַׁאֲלוּ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זִיעַ"א, בְּעוֹדוֹ בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים. יְהוּדִי פָּנָה אֵלָיו וּבָחַן אוֹתוֹ וְאָמַר: לֵוִי יִצְחָק, אֶתֶּן לְךָ רֻבָּל אֶחָד, אִם תֹּאמַר לִי הֵיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא. הֵשִׁיב הַיֶּלֶד וְאָמַר: וַאֲנִי אֶתֶּן לְךָ שְׁנֵי רֻבָּלִים, אִם תֹּאמַר לִי הֵיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִמְצָא...
אוּלָם נִרְאָה לְבָאֵר שֶׁבְּוַדַּאי שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, וְאֵין מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ. אוּלָם הַמִּשְׁנָה בָּאָה לְהַשְׁמִיעֵנוּ, שֶׁאִם יוֹשְׁבִים עֲשָׂרָה וְלוֹמְדִים תּוֹרָה, אֲזַי לֹא רַק שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת שָׁם, אֶלָּא הִיא נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, כְּלוֹמַר, מְסַיַּעַת לָהֶם בְּלִמּוּד שֶׁלּוֹמְדִים בֵּינֵיהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם יוֹתֵר סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְהָבִין אֶת הַלִּמּוּד מֵאָשֵׁר הָיוּ לוֹמְדִים לְבַד. וּכְכָל שֶׁמִּתְרַבִּים הָאֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כָּךְ מִתְרַבֶּה הַסִּיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שֶׁלָּהֶם לְהָבִין אֶת מַה שֶׁלּוֹמְדִים.
בַּמִּדְרָשׁ שְׁמוּאֵל מְבָאֵר אֶת הַדְּבָרִים בְּצוּרָה זוֹ: מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדַם הַמְסַיֵּר בְּעָרֵי מְדִינָתוֹ, יֶשְׁנָן עָרִים קְטַנּוֹת וְנִידָחוֹת אֲלֵיהֶן הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ לְכַמָּה רְגָעִים, הוּא לוֹחֵץ יָדַיִם, נוֹשֵׂא בְּרָכָה, בְּטֶקֶס קָצַר מַעֲנִיק תְּעוּדוֹת הוֹקָרָה אוֹ מֵנִיחַ זֵר הַנְצָחָה, וְעוֹזֵב אֶת הָעִיר.
אוּלָם יֶשְׁנָן עָרִים בָּהֶן מִתְגּוֹרְרִים כַּמָּה מֵאוֹהֲבָיו מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, כָּאן הוּא כְּבָר שׁוֹהֶה זְמַן מַה, הוּא עוֹרֵךְ סְעוּדָה לִידִידָיו, שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם, מְשׂוֹחֵחַ עִמָּם מְעַט, וְאַחַר כָּךְ פּוֹנֶה לְדַרְכּוֹ.
עָרִים אֲחֵרוֹת שֶׁמְּשַׁמְּשׁוֹת כְּעָרֵי מְחוֹז, וְיֵשׁ בָּהֶן תּוֹשָׁבִים מְרֻבִּים יוֹתֵר, וְאַף מְמוּקַמִים בָּהֶן כַּמָּה מוֹסְדוֹת שִׁלְטוֹן, זוֹכוֹת לְבִקּוּר מְמֻשָּׁךְ יוֹתֵר, בֶּעָרִים אֵלֶּה נוֹהֵג הַמֶּלֶךְ לִשְׁהוֹת כַּמָּה יָמִים, לַעֲקֹב אַחַר הִתְנַהֲלוּת מוֹסְדוֹתָיו וּלְהִפָּגֵשׁ עִם מְשָׁרְתָיו.
כְּמוֹ כֵּן, יֶשְׁנָן מִסְפַּר עָרִים מוּעָט, אֲשֶׁר חֲשִׁיבוּתָן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ רַבָּה בִּמְיֻחָד, אֵלּוּ עָרֵי מַפְתֵּחַ בַּמְּדִינָה, אוֹ לְחִלּוּפִין אֵלּוּ עָרֵי נוֹפֶשׁ הָאֲהוּבוֹת עָלָיו, בֶּעָרִים אֵלֶּה שׁוֹהֶה הַמֶּלֶךְ זְמַן נִכָּר, וּלְפִיכָךְ הוּא בּוֹנֶה שָׁם אַרְמוֹנוֹת שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ אוֹתוֹ בְּעֵת שְׁהוּתוֹ שָׁם. לְבַסּוֹף יֶשְׁנָהּ עִיר הַבִּירָה, הָעִיר אֵלֶיהָ חוֹזֵר הַמֶּלֶךְ בְּסִיּוּם מַסְעוֹתָיו, וּבָהּ הוּא שׁוֹכֵן דֶּרֶךְ קֶבַע.
כָּךְ הֵן מַדְרֵגוֹת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כְּשֶׁאָדָם אֶחָד עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְבַדּוֹ, הַבִּקּוּר שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּא רִגְעִי, הוּא זוֹכֶה לְבִקּוּר חָטוּף, וּמְקַבֵּל תְּשׁוּרָה וְהוֹקָרָה מֵהַמֶּלֶךְ, בִּבְחִינַת "אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ".
אוּלָם, כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנָם שְׁנַיִם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הֵם זוֹכִים שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁכּוֹן בִּמְחִיצָתָם לְמֶשֶׁךְ זְמַן אָרוֹךְ יוֹתֵר. הַמֶּלֶךְ אֵינוֹ עוֹבֵר אֶצְלָם בַּחֲטָף, אֶלָּא יוֹשֵׁב עִמָּם וְשׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם - "וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמַע".
אֵצֶל שְׁלוֹשָׁה הָעוֹסְקִים הַתּוֹרָה אוֹ דָּנִים דִּינֵי הַתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעַכֵּב עוֹד יוֹתֵר, כִּבְיָכוֹל הוּא יוֹשֵׁב בְּחֶבְרָתָם, וּמִשְׁתַּתֵּף בְּמִשְׁפָּט שֶׁבּוֹ הֵם עוֹסְקִים, וְזֶה בְּגֶדֶר - "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפּוֹט".
כַּאֲשֶׁר חֲמִשָּׁה מִתְאַגְּדִים לִלְמֹד תּוֹרָה בְּיַחַד, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הֵם מְקַיְּמִים בַּיִת לָהּ', מִשְׁכָּנָם מְשַׁמֵּשׁ כְּמָעוֹן לַשְּׁכִינָה, לִמּוּדָם מֵבִיא אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַיסֵד לוֹ מִשְׁכַּן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בִּבְחִינַת - "וַאֲגוּדָתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ".
אַךְ כָּל הַדַּרְגּוֹת הַלָּלוּ עֲדַיִן אֵין בָּהֶם קְבִיעוּת, שֶׁכֵּן "אֱלֹקִים נִצָּב" דַּוְקָא "בַּעֲדַת אֶל", בְּמָקוֹם בּוֹ מִתְאַסֶּפֶת עֵדָה שֶׁל עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וּמַעֲלָה, וְעוֹסֶקֶת בְּדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, שָׁם נִגְלֵית מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּאֹפֶן תְּמִידִי. כָּךְ כְּכָל שֶׁמִּסְפָּר הַלּוֹמְדִים רַב יוֹתֵר, כֵּן מִתְרַבֶּה הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל כֻּלָּם יָחַד, וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַכְּלָל.
בכל המקום אשר אזכיר את שמי
לִכְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר 'תַּזְכִּיר' אֶת שְׁמִי, וְלֹא 'אַזְכִּיר', שֶׁהֲרֵי הָאָדָם מַזְכִּיר אֶת שֵׁם ה', וְלֹא ה' מַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ.
וְהִסְבִּירוּ הַמְּפָרְשִׁים, שֶׁאָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָאָדָם לוֹמֵד, כְּדֵי לְסַיֵּעַ לוֹ בְּלִמּוּדוֹ, וּלְסַיֵּעַ לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ הָרַע הַמּוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ לִלְמֹד תּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (ל:) יִצְרוֹ שֶׁל הָאָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ, אֵין הָאָדָם יָכוֹל לוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁלְּלֹא סִיּוּעַ מֵאֵת הַבּוֹרֵא, אִישׁ לֹא הָיָה עוֹמֵד בִּפְנֵי יִצְרוֹ הָרַע, לָכֵן אָדָם שֶּׁבּוֹחֵר לְלִמּוּד תּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וּמְסַיֵּעַ לוֹ לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרַע, וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִים אוֹתוֹ (יוֹמָא לח:).