אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ג · משנה ה

משנה ד

רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר, כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ:

על תורה

לִמּוּד הַתּוֹרָה נִקְרָא "עֹל", מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵהָאָדָם עָמָל רַב וִיגִיעָה רַבָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף סג) עַל הַפָּסוּק בְּמִשְׁלֵי: "כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה", בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה (שֶׁזּוֹכֶה לְהוֹרוֹת הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל)? בְּמִי שֶׁמֵּקִיא חָלָב שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.

בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים, מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁפַּעַם אַחַת הָלְכוּ סוֹחֲרִים עִם חֲמוֹרֵיהֶם לָעִיר בְּשֵׁם 'הַמוֹנְיַא' כְּדֵי לִקְנוֹת סְחוֹרָה, וּבַדֶּרֶךְ נִכְנְסוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְרָאוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ [שֶׁהָיָה אָז צָעִיר לְיָמִים] יוֹשֵׁב לְיַד הַתַּנּוּר, וְאִמּוֹ הָיְתָה אוֹפָה לֶחֶם וְהוּא אוֹכֵל, עַד שֶׁגָּמַר אֶת כָּל הַלְּחָמִים שֶׁאָפְתָה אִמּוֹ.

אָמְרוּ הַסּוֹחֲרִים, כַּנִּרְאֶה יֵשׁ נָחָשׁ רַע בְּבִטְנוֹ שֶׁל נַעַר זֶה, וְעָלוּל הוּא לְהָבִיא רָעָב לָעוֹלָם. שָׁמַע זֹאת רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָלָךְ הַחוּצָה, וְהֵרִים אֶת חֲמוֹרֵיהֶם שֶׁל הַסּוֹחֲרִים לַגַּג.

כְּשֶׁיָּצְאוּ הַסּוֹחֲרִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, חִפְּשׂוּ אֶת חֲמוֹרֵיהֶם וְלֹא מָצְאוּ, הֵרִימוּ אֶת עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה, וְרָאוּ אֶת חֲמוֹרֵיהֶם עַל הַגָּג. הָלְכוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת הַדָּבָר.

אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא דִּבַּרְתֶּם עַל בְּנֵי אֵיזֶה דָּבָר רַע וְהוּא שָׁמַע זֹאת? אָמְרוּ לוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ אוֹכֵל הַרְבֵּה, אָמְרוּ שֶׁהוּא עָלוּל לְהָבִיא רָעָב. אָמַר לָהֶם: וְלָמָּה הִכְנַסְתֶּם בּוֹ עַיִן רָעָה וְצָרָה, וְכִי מִשֶּׁלָּכֶם הוּא אוֹכֵל? וַהֲרֵי זֶה שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶת מְזוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ! אַךְ לַמְרוֹת שֶׁהַצֶּדֶק עִמּוֹ, לְכוּ וְאִמְרוּ לוֹ בִּשְׁמִי שֶׁיּוֹרִיד לָכֶם אֶת הַחֲמוֹרִים. וְאָכֵן הוֹרִידָם מֵהַגַּג.

וְאָמְרוּ שָׁם, שֶׁהַנֵּס הָאַחֲרוֹן הָיָה קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה אוֹתָם לַגַּג הֶעֱלָה אוֹתָם אֶחָד אֶחָד, אַךְ כֶּשֶהוֹרִידַם הוֹרִיד אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם.

אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ; שֶׁכָּל זֶה הָיָה קוֹדֵם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, אֲפִילּוּ אֶת טַלִּיתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לָשֵׂאת מֵרֹב חֻלְשָׁה, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר "מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים" [שֶׁהַתּוֹרָה מְעַלֶּפֶת וּמַתִּישָׁה כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, אֲפִילּוּ אִם הוּא חָזָק כְּמוֹ אֶבֶן סַפִּיר שֶׁהִיא חֲזָקָה מְאֹד].

וּמֵאַחַר שֶׁעֹל הַתּוֹרָה הוּא קָשֶׁה מְאֹד, לָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת עֹל הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, הֲרֵי שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יְסַיְּעוּ בַּעֲדוֹ וְיָסִירוּ מִמֶּנּוּ אֶת שְׁנֵי סוּגֵי הָעֹל הָאֲחֵרִים שֶׁקַּיָּמִים, כְּגוֹן עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

"עֹל מַלְכוּת" - הֵם הַחוֹבוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהָאָדָם הִתְחַיֵּב לַשִּׁלְטוֹנוֹת, וְכֵן שֵׁרוּת בַּצָּבָא וְכַדּוֹמֶה.

"עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ" - הוּא הָעֹל שֶׁל הַפַּרְנָסָה, אֲשֶׁר הוּטַל כְּבָר עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעֵת שֶׁאָמַר לוֹ הַבּוֹרֵא "בְּזֵעַת אַפְּךָ תֹּאכַל לֶחֶם". וּמִי שֶׁעָמֵל בַּתּוֹרָה, אֲזַי מְזוֹנוֹתָיו מְצוּיִים לוֹ בְּכָבוֹד, וְעֹל הַמַּלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ יוֹרְדִים מִמֶּנּוּ, מִכֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיס עָלָיו עֹל יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לִסְבֹּל.

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיָדָיו שֶׁל הָאָדָם, בְּאֵיזֶה עֹל הוּא חָפֵץ, הַאִם עֹל שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוֹ חָלִילָה עֹל שֶׁל קְשָׁיֵי פַּרְנָסָה, וּרְדִיפָה שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנוֹת וְכַדּוֹמֶה.

בַּמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה, בָּאוּ בְּחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה אֵצֶל הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים, לָדַעַת מַה יַעֲלֶה בְּגוֹרָלָם, הַאִם יְשֻׁחְרֵרוּ מִן הַצָּבָא אוֹ לֹא.

הֵשִׁיב לָהֶם הָרַב:, בָּנַי, זִכְרוּ מַאֲמָר הַתַּנָּא בְּאָבוֹת, "כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת". עֲלוּלִים אַתֶּם לִשְׁאוֹל, שֶׁאִם כֵּן, מִן הַדִּין הָיָה שֶׁכָּל בָּחוּר יְשִׁיבָה יִהְיֶה מְשֻׁחְרָר מִן הַצָּבָא, וּמַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִים שֶׁכַּמָּה בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה נִתְפָּסִים לַצָּבָא [אִם כִּי לִפְעָמִים רַק לִזְמַן מַה]?

הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם מוֹדְדִים לָאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְהַכֹּל תָּלוּי בְּמַהוּת שֶׁל "הַמְּקַבֵּל" עֹל תּוֹרָה, כִּי מִי שֶׁהַקַּבָּלָה אֵיתָנָהּ וַחֲזָקָה אֶצְלוֹ, וּמִתְבַּטֵּאת בְּצוּרָה תַּקִּיפָה שֶׁהוּא מַתְמִיד גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת לַחֲלוּטִין.

אֲבָל מִי שֶׁמִּתְרַשֵּׁל וּמְגַלֶּה רִפְיוֹן בְּקַבָּלַת עֹל הַתּוֹרָה, וְ"הַמְּקַבֵּל" אֶצְלוֹ נוֹשֵׂא אֹפִי חַלָּשׁ, אֲזַי גַּם הַ''מַעֲבִירִים" מִתְבַּטֵּא אֶצְלוֹ בְּצוּרָה רוֹפֶפֶת, וְהוּא נִתְפַּס לַצָּבָא תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת.

נִמְצָא, שֶׁתּוֹקְפוֹ שֶׁל הַמְּקַבֵּל עֹל תּוֹרָה, כְּתוֹקֵף הַמַּעֲבִירִים מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם מְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת וּבְתֹקֶף, גַּם הַשִּׁחְרוּר הוּא מַלֵּא, וְאִם לָאו לָאו.

מְסַפְּרִים עַל הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין מִבְּרִיסְק [מִי שֶׁהָיָה מַנְהִיגוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בָּאָרֶץ לִפְנֵי לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנָה], כִּי פַּעַם בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, הִבְחִין בְּאֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁאֵינֶנּוּ מְסֻגָּל לְהִתְרַכֵּז בַּשִּׁעוּרִים בַּיְּשִׁיבָה, יָדָיו רָעֲדוּ, וְהָיָה לוֹ מַרְאֶה שֶׁל חִיל וּרְעָדָה.

פָּנָה אֵלָיו הָרַב מִבְּרִיסְק וּשְׁאָלוֹ מַה עוֹבֵר עָלָיו. הִתְבָּרֵר, כִּי הַתַּלְמִיד רוֹעֵד מִפַּחַד יוֹם הַדִּין, וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה דֵּי הַצּוֹרֵךְ. אָמַר לוֹ רַבּוֹ: תִּגַּשׁ לְבֵיתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי בִּקְצֵה הָעִיר, וְתִלְמַד מִמֶּנּוּ כֵּיצַד יֵשׁ לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ...

הָיָה זֶה עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, אוֹתוֹ תַּלְמִיד נִגַּשׁ לַבָּיִת שֶׁבִּקְצֵה הָעִיר, וְרָאָה אֶת הַתְּרִיסִים מוּגָפִים. חָשַׁב הַתַּלְמִיד, שֶׁמִּן הַסְּתָם עָסוּק אוֹתוֹ פְּלוֹנִי בַּהֲכָנוֹת מְיֻחָדוֹת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. אַךְ מִכֵּיוָן שֶּׁנִּשְׁלַח עַל מְנָת לִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו, הֵצִיץ מִבֵּין הַתְּרִיסִים כְּדֵי לִרְאוֹת מַה עוֹשֶׂה בָּעַל הַבַּיִת.

לְהַפְתָּעָתוֹ רָאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד גְּמָרָא בְּנִגּוּן מִשְׁתַּפֵּךְ, כְּאִלּוּ זֶהוּ יוֹם רָגִיל, וְאֵין זֶה עֶרֶב הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ. חָזַר הַתַּלְמִיד אֶל רַבּוֹ בִּמְבוּכָה, וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב: נוּ, רָאִיתָ? הֵשִׁיב הַתַּלְמִיד: לֹא רָאִיתִי כְּלוּם! שָׁאַל הָרַב: מַה פֵּרוּשׁ כְּלוּם, מַה רָאִיתָ אוֹתוֹ עוֹשֶׂה?

הֵשִׁיב הַתַּלְמִיד: הוּא רַק יָשַׁב וְלָמַד. אָמַר הָרַב: זֶהוּ בְּדִיּוּק, מִי שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְלֹא פּוֹסֵק פִּיו מִגִּירְסָא, הֲרֵי לְאֶחָד כָּזֶה אֵין מַסְפִּיק זְמַן לַחֲטֹא. הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, הוּא בֶּן חוֹרִין מִן הַיֵּצֶר הָרַע, וְעֹל הַחַטָּאִים אֵינוֹ מֵעִיק עָלָיו, וְאִם כֵּן, מִמַּה יֵשׁ לוֹ לִירָא וְלִפְחֹד...

בעיות בשלום בית בגלל שאין על תורה

פַּעַם אַחַת, בָּא לִפְנֵי הַגָּאוֹן הַנָּצִי"ב [רַב נַפְתָּלִי צְבִי יְהוּדָה בֶּרְלִין] עָשִׁיר מֻפְלָג וּבַעַל עֲסָקִים גְּדוֹלִים, וְסִפֵּר לוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּצָּבוֹ הַחוֹמְרִי בְּמַעֲמַד טוֹב וְהוֹלֵךְ בְּמֵישָׁרִים, וְגַם אֵין לוֹ מַה לְהִתְלוֹנֵן בִּכְלָל עַל כָּךְ, וְהַכֹּל לְפִי רוּחוֹ. אַךְ כָּל זֶה הוּא רַק עַד מִפְתַּן הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, כִּי כְּשֶׁהוּא נִכְנַס לְבֵיתוֹ, חָשׁ וּמַרְגִּישׁ מוּעָקָה בְּלִבּוֹ, וּמַרְגִּישׁ עַצְמוֹ מֻשְׁפָּל וְנִדְכֶּה בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ, וּכְאִלּוּ גֵּיהִנֹּם פָּתוּחַ לוֹ מִתַּחְתָּיו.

שָׁאַל הָרַב מַדּוּעַ הוּא חָשׁ כָּךְ? הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ, מִשּׁוּם הַנְהָגַת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, כִּי לֹא רַק שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בּוֹ בְּכָבוֹד הָרָאוּי שֶׁצְּרִיכָה אִשָּׁה לָתֶת לְבַעֲלָהּ, אֶלָּא הִיא גַּם נִרְאֵית כְּמוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמְבַטֶּלֶת הִיא אֶת כָּל קִיּוּמוֹ. אֵינָהּ מִתְחַשֶּׁבֶת כְּלָל עִם דַּעְתּוֹ וְעִם דְּבָרָיו, וְהִיא רוֹדָה בּוֹ בְּתֹקֶף וּבְחָזְקָה, עַד כִּי הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ בְּבֵיתוֹ כְּטָפֵל וְכֶעֲלוּב, וְהִיא מוֹשֶׁלֶת בְּכָל. וּבְנוֹסָף לְכָךְ, גָּרְמָה גַּם שֶׁמְּשָׁרְתֵי הַבַּיִת וְהָעוֹזְרִים שׁוֹמְעִים רַק אֵלֶיהָ, וְהוּא נִשְׁאַר כְּמוֹ גַּלְמוּד וּבוֹדֵד, וְאֵין מִי שֶּׁפּוֹנֶה אֵלָיו, וְאֵין מִי שֶׁדּוֹרֵשׁ בְּטוֹבָתוֹ.

שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב לָאוֹרֵחַ חַיָּיו וּלְסִדְרֵי יוֹמוֹ מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה. עָנָה הָאִישׁ וְאָמַר: רוֹב יָמָי מֻקְדֶּשֶׁת לַעֲסָקַי, לַעֲרִיכַת מִכְתָּבִים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּלְקַבֵּל פְּנֵי אוֹרְחִים סוֹחֲרִים וְכַדּוֹמֶה, כַּנָּהוּג בַּעֲסָקִים רַחֲבֵי יָדַיִם.

הוֹסִיף הָרַב לִשְׁאוֹל: הַאִם יֵשׁ לוֹ שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם לִקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה? עָנָה לוֹ הָאִישׁ: כִּי הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים, שׁוֹלְלִים מִמֶּנּוּ אֶת כָּל זְמַנּוֹ כִּמְעַט, וְלָכֵן אֵין לוֹ זְמַן לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה.

אָמַר לוֹ הָרַב: הִנֵּה מָצָאתִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ לַחִידָה מַדּוּעַ הַנְהָגַת בֵּיתְךָ לֹא כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וַאֲפָרֵשׁ לְךָ דְּבָרִי. הִנֵּה הַכָּתוּב אוֹמֵר בְּסֵפֶר "מִשְׁלֵי": "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ", וְאָמְרוּ עַל זֶה בַּמִּדְרָשׁ: "אוֹיְבָיו" זוֹ אִשְׁתּוֹ [שֶׁנֶּאֱמַר אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ].

וְהַטַּעַם שֶׁהָאִשָּׁה מְכֻנָּה בְּשֵׁם "אוֹיֵב", הוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (סג.) עַל הַפָּסּוּק "אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", זָכָה - עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה - הֲרֵי הִיא מְנַגַּדְתּוֹ וְנַעֲשֵׂית אוֹיֶבֶת שֶׁלּוֹ.

וּבְכֵן, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה לְךָ ה' יִתְבָּרַךְ שָׁלוֹם עִם אוֹיְבֶךָ שֶׁזּוֹ אִשְׁתְּךָ, עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה שֶׁבִּגְלָלוֹ יִרְצֶה ה' אֶת דַּרְכֶּךָ. וְהַדֶּרֶךְ הַיּוֹתֵר רְצוּיָה בְּעֵינֵי ה', הִיא - הָעֵסֶק בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן אָמְרוּ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֲפָצָיו (עֲבוֹדָה זָרָה יט.).

וְלָכֵן אֵיעֵץ לְךָ, שֶׁתְּסַדֵּר מַהֲלַךְ עֲסָקֶיךָ וְכָל עִנְיָנֶיךָ הַיּוֹמִיִּים בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁתּוּכַל לִקְבֹּעַ עִתִּים יוֹם יוֹם לַתּוֹרָה, וְאָז אֲנִי מַבְטִיחֲךָ, כִּי אִשְׁתְּךָ תִּרְאֶה בְּךָ רוֹמְמוֹת הַמַּעֲלָה, וְתִתְנַהֵג עַמְּךָ בְּכָבוֹד וּבְנִימוּס, כְּחוֹבַת כָּל אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, כְּדָת שֶׁל תּוֹרָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ.

הַגָּאוֹן סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וְאָמַר: וַאֲנִי מִבְּשָׂרִי אָחֲזָה, כִּי בְּטֶרֶם הִגַּעְתִּי לְמַעֲלַת הַתּוֹרָה, בְּקִנְיַן הָרָאוּי לְפִי עֶרְכִּי, הָיְתָה אִשְׁתִּי עוֹיֶנֶת אוֹתִי. וְרַק אַחֲרֵי שֶׁשָּׁקַדְתִּי בַּתּוֹרָה כָּרָאוּי לְפִי עֶרְכִּי, הִשְׁלִימָה אִתִּי אִשְׁתִּי, וְכָךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, כָּךְ סְגֻלָּתָהּ וְכָךְ זְכוּתָהּ. עָשָׂה הֶעָשִׁיר כְּדִבְרֵי הָרַב, וְכֵן הִצְלִיחַ בְּכָךְ.

הִנֵּה לְפָנֵינוּ עֵצָה בְּדוּקָה וּמְנוּסָה מִגָּאוֹן יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עַל יָדָהּ יִּזְכֶּה הָאָדָם לְהָבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם לְבֵיתוֹ, וְלֹא כְּאוֹתָם שֶׁחוֹשְׁבִים לְוַתֵּר עַל שִׁעוּרֵי תּוֹרָה לְמַעַן הַ''שְׁלוֹם בַּיִת" שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא וְנַהֲפוֹךְ הוּא, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁבּוֹרְחִים מֵהַשִּׁעוּרִים, נִגְרַם לָהֶם חֻרְבָּן וְהַפְרָעוֹת בִּשְׁלוֹם הַבַּיִת, וְלֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בְּבֵיתוֹ. יַתְמִיד הַבַּעַל לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, וְיִרְאֶה בְּרָכָה וְשָׁלוֹם בֵּיתוֹ.

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה