אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ב · משנה א

פרק ב

רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.

והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה

יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁהָאָדָם מַקְדִּישׁ לָהֶן יוֹתֵר זְמַן וּמַחְשָׁבָה מִן הָאֲחֵרוֹת. הַדָּבָר עוֹמֵד בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּיַחַס הַפוּךְ לְשְׁכִיחוּתַּן. כְּכָל שְׁהַמִצְוָה נְדִירָה יוֹתֵר, כָּךְ הַהִתְלַהֲבוּת וְהַדִּקְדּוּק בְּכָל פְּרָטֵי הַמִצְוָה גְּבוֹהִים יוֹתֵר.

נַשְׁוֶוה לְמָשָׁל אֶת יַחַס הָאָדָם לְמִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע, אוֹ לְמִצְוַת שׁוֹפַר, אַרְבַּעַת הַמִּינִים, מַצָּה, אוֹ בִּרְכַּת הַחַמָּה, כֻּלָּן מִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָן, אַךְ הַהִתְלַהֲבוּת הַהַשְׁקָעָה וְהַדִּקְדּוּק בְּכָל הַפְּרָטִים, רַבִּים לְאֵין עָרֹךְ בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַמִתְקַיִימוֹת אַחַת לַשָּׁנָה.

אִם כֵּן, מִצְוֹות קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, עֲלוּלוֹת לְהֵחָשֵׁב כְּ"מִצְוָה קַלָּה" עֵקֶב שְׁכִיחוּתָּם, מִשּׁוּם הֱיוֹת הָאָדָם רָגִיל בָּהֶם. עַל כָּךְ הִזְהִיר הַתַּנָּא וְאָמַר, שֶּׁיָּשִׂים הָאָדָם לֵב וְיַשְׁגִּיחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה "קַלָּה" "כְּבַחֲמוּרָה", שֶׁיַּעֲבֹד עַל עַצְמוֹ לְהִתְחַדֵּשׁ וְלִשְׂמוֹחַ בְּמִצְוָה זוֹ, כְּאִלּוּ הִיא מִצְוָה נְדִירָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַמִּצְווֹת נִתְּנוּ מֵאֵל אֶחָד וְאֵין הַבְדֵּל בֵּינֵיהֶם.

המצוה נמדדת לפי מה שמעריכים אותה

מְסֻפָּר עַל יְהוּדִי שֶׁהָיָה זָקוּק לִסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל עַל מְנָת לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ. כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי רַבּוֹ לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה, בֵּרְכוֹ הָרַב וְאָמַר לוֹ: לֵךְ לְבֵיתֵךְ, וְהַצָּעָה עִסְקִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתֻּצַּע לְךָ, תְקַבְּלָה, כֵּיוָן שְׁבַעִיסְקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתָּבוֹא לְיָדְךָ, תִּשְׁרֶה בִּרְכַּת ה'.

שָׂמֵחַ וּמְעוֹדֵד חָזַר הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁדִּבְרֵי רַבּוֹ יִתְקַיְּמוּ בִּמְלוֹאָם. בַּדֶּרֶךְ שָׁהָה בַּמָּלוֹן, וּפָגַשׁ שָׁם קְבוּצַת סוֹחֲרִים שֶׁיָּשְׁבוּ וְדָנוּ בְּעִסְקֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה אֶחָד מֵהֶם אֶת הַיְּהוּדִי מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, רָצָה לְהִתְבַּדֵּחַ מְעַט עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, וְלָכֵן שְׁאָלוֹ הַאִם רְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ עִסְקָה?

כֵּיוָן שֶּׁהַיְּהוּדִי זָכָר אֶת הוֹרָאַת רַבּוֹ, הֵשִׁיב מִיַּד בְּחִיּוּב. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: הַאִם תַּסְכִּים לִקְנוֹת אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי בְּמַטְבֵּעַ אַחַת? עָנָה הַיְּהוּדִי: "כֵּן"! בִּתְמִימוּת וּלְלֹא הִסּוּס, הוֹצִיאוּ גִּלָּיוֹן, וְנִסְּחוּ שְׁטַר מְכִירָה כְּדָת וְכַדִּין, וְהֶעֱמִידוֹ שְׁנֵי עֵדִים, וּבְקִנְיָן קָנָה מֵהַסּוֹחֵר אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ.

כַּאֲשֶׁר שָׁב הַסּוֹחֵר לְבֵיתוֹ, סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַמִּקְרֶה הַמְּבַדֵּחַ שֶּׁאֵרַע לוֹ בַּמָּלוֹן. לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בִּרְצִינוּת: לֵךְ מִיַּד אֶל הַקּוֹנֶה, וּקְנֵה מִמֶּנּוּ אֶת הָעוֹלָם הַבָּא בַּחֲזָרָה, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה כֵּן, הֲרֵי דּוֹרֶשֶׁת מִמְּךָ גֵּט מִיַּד...

תְּחִלָּה חָשַׁב הַסּוֹחֵר שֶׁאַף הִיא מִתְלוֹצֶצֶת, אַךְ הִיא בְּשֵׁלָה אֵינֶנִּי מוּכָנָה בְּשׁוּם אוֹפַן לִחְיוֹת עִם אִישׁ שֶׁמָּכַר אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ. בְּלֵית בְּרֵירָה שָׁב הַסּוֹחֵר לַיְּהוּדִי, וּבִקְּשׁוֹ לִמְכּוֹר לוֹ בַּחֲזָרָה אֶת הָעוֹלָם הַבָּא.

הַיְּהוּדִי סֵרֵב בְּעַקְשָׁנוּת לְבַטֵּל אֶת הָעִסְקָה, וְאָמַר: עֵסֶק זֶה עֵסֶק, וְאֵינֶנִּי מַסְכִּים לְבַטְּלוֹ. הַסּוֹחֵר נִיסָה לְהַרְבּוֹת בִּמְחִיר הַשְּׁטָר, אַךְ לֹא עָזַר לוֹ דָּבָר.

נוֹתְרָה לַסּוֹחֵר רַק בְּרֵירָה אַחַת - לָלֶכֶת אֶל רַבּוֹ שֶׁל הַקּוֹנֶה, וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶּׁיַּשְׁפִּיעַ עַל תַּלְמִידוֹ, שֶּׁיַּסְכִּים לִמְכּוֹר לוֹ אֶת עוֹלָמוֹ בַּחֲזָרָה, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלוֹם בֵּיתוֹ תָּלוּי בָּזֶה.

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הָרַב אֶת טְעָנוֹת הַצְּדָדִים, אָמַר הָרַב: צוֹדֵק תַּלְמִידִי, אֲבָל אוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו לִמְכּוֹר לְךָ בַּחֲזָרָה אֶת הָעוֹלָם הַבָּא רַק אִם תְשַׁלֵּם לוֹ עֲבוּרָהּ מְחִיר הָגוּן. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: כְּכָל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ אֶתֶּן.

אָמַר לוֹ הָרַב: הִנֵּה תַּלְמִידֵי צָרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ. אִם תְשַׁלֵּם לוֹ אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעִנְיַן זֶה, אֲצַוֶּה אוֹתוֹ לִמְכּוֹר לְךָ אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ. הִסְכִּים הַסּוֹחֵר, וְנָתַן אֶת כָּל הַסְּכוּם הַנִּדְרָשׁ, וְאָז נַעֲשָׂה קִנְיַן בֵּין הַצְּדָדִים, וְהַכֹּל שָׁב עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם.

לְאַחַר מִכֵּן, נִגַּשׁ הַסּוֹחֵר לָרַב וּשְׁאָלוֹ: אָמְנָם עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִיוָה עָלַי הָרַב, אַךְ יֹאמַר לִי רַבֵּנוּ הֵיכָן הַצֶּדֶק? הֲרֵי אֶתְמוֹל שִׁלֵּם לִי הַיְּהוּדִי מַטְבֵּעַ אֶחָד עֲבוּר הַ''סְחוֹרָה", וּכְבָר הַיּוֹם עָלָה הַמְּחִיר בְּאַלְפֵי מַטְבְּעוֹת?

עָנָה לוֹ הָרַב: מְחִיר הַסְּחוֹרָה נִקְבָּע לְפִי עֶרְכָּהּ. אֶתְמוֹל זִלְזַלְתָּ בְּעֵרֶךְ חֶלְקְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא וְהֶעֶרַכְתָּ אוֹתוֹ בִּמְחִיר שֶׁל מַטְבֵּעַ אֶחָד, אִם כֵּן זֶה הָיָה שָׁוְיוֹ בֶּעֵנֶיךָ. אוּלָם תַּלְמִידִי שֶׁקָּנָה אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ תְּמוּרַת אוֹתוֹ מַטְבֵּעַ, וְכָעֵת הוּא מַעֲרִיךְ וּמַחְשִׁיב אֶת הָעוֹלָם הַבָּא יוֹתֵר מֵאַלְפֵי מַטְבְּעוֹת, מִמֵּילָא עָלָה עֵרֶךְ הָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל מַה שְשִׁילְמְתַּ כְּדֵי לִקְנוֹתוֹ בַּחֲזָרָה, בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר שִׁלַּמְתָּ.

זֶה הַכְּלָל, כַּמָּה שֶׁנַּעֲרִיךְ יוֹתֵר אֶת הַמִצְוָה [וְלֹא מְשַׁנֶּה אֵיזוֹ מִצְוָה נַעֲשֶׂה], כָּךְ יַעֲלֶה הָעֵרֶךְ וְהַשָּׂכָר שֶׁל אוֹתָהּ מִצְוָה. אֲבָל אִם אָדָם מְאַבֵּד תְּפִלָּה בְּצִבּוּר בִּגְלַל רֵיוַח שֶׁל כַּמָּה שְׁקָלִים, אֲזַי מַרְאֶה הוּא שֶׁמִּצְוַת הַתְּפִלָּה שָׁוָה בְּעֵינָיו פָּחוֹת מִכַּמָּה שְׁקָלִים, וּלְפִי זֶה יְקַבֵּל אֶת שְׂכָרוֹ לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן הוּא בְּכָל הַמִּצְווֹת כֻלָּם.

הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה

לִפְעָמִים אָדָם נִצְרָךְ לְקַיֵּם מִצְוָה מְסוּיֵימֶת, אַךְ חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם יְקַיֵּם אֶת אוֹתָהּ מִצְוָה, עָלוּל לְהִגָּרֵם לוֹ נֵזֶק כַּסְפִּי וְכַדּוֹמֶה, וְלָכֵן נִמְנַע הוּא מִקִּיּוּם הַמִצְוָה. לְפִיכָךְ בָּא הַתַּנָּא לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ לְחַשֵּׁב אֶת הַהֶפְסֵד שֶׁעָלוּל לְהִגָּרֵם לוֹ בִּגְלַל עֲשִׂיָית הַמִצְוָה, כְּנֶגֶד הַשָּׂכָר שֶׁעָתִיד לְקַבֵּל בָּעוֹלָם הַבָּא וְלִפְעָמִים גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא עֲבוּר אוֹתָהּ מִצְוָה.

סִפֵּר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, מַעֲשֵׂה בְּאִשָּׁה אַחַת, שֶׁהָיָה לָהּ תַּנּוּר בְּחָצֵרָה שֶׁהָיְתָה אוֹפָה בּוֹ כָּל יוֹם פַּת עֲבוּרָהּ וַעֲבוּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ. יוֹם אֶחָד קָרָה שֶׁאַחַר אֲפִיָיתָה, בָּא עָנִי בִּבְכִיָּה, וְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיהָ שֶׁתִּתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל. הוֹצִיאָהּ הָאִשָּׁה כִּכַּר לֶחֶם וְנָתְנָה לוֹ. וְהִנֵּה מִיַּד לְאַחַר מִכֵּן בָּא עָנִי אַחֵר וְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיהָ שֶׁתִּתֵּן לוֹ מַה לֶאֱכוֹל. הוֹצִיאָהּ הָאִשָּׁה כִּכַּר נוֹסַף וְנָתְנָה לוֹ, וְהֶחְיְתָה אֶת נַפְשׁוֹ.

בִּרְאוֹת הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהּ בְּבֵיתָהּ מַה לֶאֱכוֹל, לָקְחָה אֶת שַׂק הַחִטִּים עַל כְּתֵפָהּ, וְהָלְכָה אֶל תַּחֲנַת הַקֶּמַח שֶׁהָיְתָה עַל יָד שְׂפַת הַיָּם, כְּדֵי לִטְחוֹן שָׁם אֶת הַחִטִּים. בְּעוֹבְרָה לְיַד שְׂפַת הַיָּם, פִּתְאוֹם בָּאָה רוּחַ חֲזָקָה וְהֵעִיפָה אֶת הַשַּׂק אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וְלֹא נִשְׁאַר לָהּ מַה לֶאֱכוֹל.

בַּצַּר לָהּ הָלְכָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְסִפְּרָה אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה לִפְנֵי הָרַב. אָמַר לָהּ הָרַב: חַכִּי בִּתִּי עַד שֶׁאֶתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר. וְהִנֵּה, תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, בָּאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבְיָדָם אַרְנַק מַלֵּא זְהוּבִים וּרְצוֹנָם לִתְרֹם אֶת הַכֹּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְסִפְּרוּ שֶׁבִּהְיוֹתָם בָּאֳנִיָּה בְּלֶב יָם, פִּתְאוֹם נִתְקְלָה הָאֳנִיָּה בְּסֶלַע קָשֶׁה, וְנַעֲשָׂה בָּהּ חוֹר, וְהִתְחִיל לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ מַיִם, וְהָיָה חֲשַׁשׁ שֶׁעִם הֶמְשֵׁךְ זְרִימַת הַמַּיִם לְתוֹכָהּ, תִּטְבַּע הָאֳנִיָּה וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ בְּתוֹךְ הַיָּם.

מִיַּד עָמָדוּ וְנָדְרוּ נֶדֶר גָּדוֹל לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֵס, וְיַצִּילֵם שֶׁלֹּא יִטְבְּעוּ בַּיָּם, יַקְדִּישׁוּ אֶת הָאַרְנָק הַזֶּה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְהִנֵּה מִיַּד כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לְדַבֵּר אֶת דִּבְרֵיהֶם, שָׁמְעוּ קוֹל חֲבָטָה סָמוּךְ לַנֶּקֶב שֶׁל הָאֳנִיָּה, וּמִיַּד הִפְסִיקוּ הַמַּיִם לִזְרֹם לְתוֹכָהּ, וְאַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם לְחוֹף מִבְטַחִים, וְלָכֵן בָּאוּ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ לְשַׁלֵּם אֶת נִדְרָם אֲשֶׁר נָדְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אָמַר לָהֶם הָרַב: לְכוּ לִרְאוֹת מַה סָתַם אֶת הַחוֹר שֶׁל הַסְּפִינָה. נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים לְתוֹךְ הָאֳנִיָּה, וּמָצְאוּ שַׂק מַלֵּא חִטִּים שֶׁסָּגַר אֶת הַחוֹר שֶׁל הָאֳנִיָּה, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

שָׁאַל הָרַב אֶת הָאִשָּׁה, הַאִם הַשַּׂק הַזֹּאת שֶׁלָּךְ? כֵּן, הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה. אָמַר לָהּ הָרַב: עַתָּה רְאִי נָא אֵיזֶה זְכוּת זִכּוּ אוֹתָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֶחֱיֵית נֶפֶשׁ הָעֲנִיִּים בַּלֶּחֶם שֶּׁנָּתַתְּ לָהֶם, עַתָּה זָכִית עוֹד לְהַצָּלַת כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה, שֶׁהָרוּחַ הֵעִיפָה אֶת הַשַּׂק לַיָּם, וְהַשַּׂק סָגַר אֶת הַחוֹר שֶׁנִּקֵּב אֶת הָאֳנִיָּה, וְאָז חָדְלוּ הַמַּיִם לִזְרֹם לָאֳנִיָּה. אַשְׁרַיִךְ וְטוֹב לָךְ.

מִסִּפּוּר זֶה נִלְמַד, שֶׁאַף אִם פְּעָמִים רַבּוֹת נִרְאָה לָאָדָם שֶׁנִּגְרַם לוֹ נֵזֶק אוֹ הֶפְסֵק כָּל שֶׁהוּא כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶּׁקִּיֵּם מִצְוָה מֶסוּיֶימֶת, אֵין לוֹ לַחְשֹׁב כָּךְ, אֶלָּא יָדַע שֶׁשְּׂכַר הַמִצְוָה עָתִיד לַחְזֹר אֵלָיו בְּקָרוֹב, וּלְפַצּוֹת אוֹתוֹ עַל הַהֶפְסֵד שֶׁנִּגְרַם לוֹ.

סִפֵּר מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף עַל הָאָדוֹן הַיָּקָר מַר רַבֵּנוּ פּוֹלִיטִי ז''ל [שֶׁהָיָה גַּבַּאי יְשִׁיבַת פּוֹרָת יוֹסֵף], שֶׁבְּעוֹדוֹ בְּטוּרְקִיָּה, וְהָיָה לוֹ שָׁם בֵּית חֲרֹשֶׁת לִבְגָדִים. נִכְנַס אֵלָיו קָצִין גָּבוֹהַּ מֵהַצָּבָא הַטּוּרְקִי, שֶׁהָיָה אַחֲרַאי לְמַלְבּוּשֵׁי וּבִגְדֵי הַצָּבָא, וְרָצָה לִרְכוּשׁ מִמֶּנּוּ עַשְׂרוֹת אֲלָפִים חֲלִיפוֹת לַצָּבָא.

הַשָּׁעָה הָיְתָה קָרוֹב לִזְמַן תְּפִילַת מִנְחָה, וְלָכֵן בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַמֶּקַח הַזֶּה לְעוֹד חֲצִי שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל וְלַחֲזֹר. סֵרֵב הַקָּצִין לְבַקָּשָׁתוֹ, וְלֹא רָצָה לְהַמְתִּין, וּמִיַּד הָלַךְ וְקָנָהּ מֵאִישׁ אַחֵר שֶׁהָיָה גַּם לוֹ בֵּית חֲרֹשֶׁת לִבְגָדִים.

לְאַחַר שֶׁחָזַר מַר פּוֹלִיטִי מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, חִשֵּׁב וּמָצָא שֶּׁהִפְסִיד שְׁלֹשִׁים אֶלֶף זְהוּבִים, מִבִּטּוּל הָעִסְקָא הַזֹּאת, בִּשְׁבִיל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהָיָה שָׂמֵחַ וְנוֹתֵן תּוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן, לַמְרוֹת הֶפְסֵד הַמָּמוֹן.

לֹא עָבַר זְמַן רַב, וְנוֹכַח הַקָּצִין שֶׁהַסְּחוֹרָה שֶׁקָּנָה אֵצֶל הָאִישׁ הָאַחֵר לֹא הָיְתָה רְאוּיָה בִּשְׁבִיל הַצָּבָא, וְחָזַר בַּחֲזָרָה לְמַר פּוֹלִיטִי, וְקָנָהּ מִמֶּנּוּ אֶת הַחֲלִיפוֹת לַצָּבָא, וְהִרְוִיחַ כִּפְלַיִם מִן הַרֵיוַח הָרִאשׁוֹן.

שכר עברה כנגד הפסדה

כָּאן מְלַמְּדֵנוּ הַתַּנָּא, שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם כִּבְיָכוֹל נֶהֱנָה מַעֲשִׂיִּית עֲבֵרָה, אֲבָל לְאַחַר מִכֵּן עָתִיד לְהַפְסִיד מִכָּךְ רַבּוֹת, וְלֹא מִשְׁתַּלֶּמֶת לוֹ הַהֲנָאָה הָרִגְעִית מֵהָעֲבֵרָה שֶׁחָלְפָה וְהָלְכָה וְלֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר טוֹב, אֶלָּא רַק זִכְרוֹנוֹת כּוֹאֲבִים.

הֶחָכָם יוֹדֵעַ לָקַחְתָּ מִצְווֹת בְּעוֹדוֹ חָי כָּאן בָּעוֹלָם הַחוֹלֵף, וְלֹא מְבַזְבֵּז אֶת זְמַנּוֹ בִּשְׁבִיל הַנָּאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלְפוֹת כְּהֶרֶף עַיִן.

וְהִמְשִׁילוּ מָשָׁל: אָדָם אֶחָד הָיָה הוֹלֵךְ בַּיַּעַר, וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹל צְעָקָה הַקּוֹרֵא לְעֶזְרָה, הִתְקָרֵב הָאִישׁ לִרְאוֹת מֵהֵיכָן בּוֹקֵעַ קוֹל הַצְּעָקוֹת, וְהִנֵּה רוֹאֶה הוּא עֲגָלָה מְהֻדֶּרֶת שׁוֹקַעַת בַּנָּהָר וְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נִמְצָא בְּתוֹכָהּ קוֹרֵא לְעֶזְרָה. מִהֵר הָאִישׁ וְחִילֵץ אֶת אוֹתוֹ אָדָם מֵהָעֲגָלָה וְהִצִּילוּ מִמָּוֶת לְחַיִּים. וְהִנֵּה לְתַדְהֵמָתוֹ מִתְבָּרֵר שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוּא לֹא פָּחוֹת מֵאָשֵׁר הַמֶּלֶךְ שֶׁל מְדִינָתוֹ. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁנִּצַּל עַל יָדוֹ מִמָּוֶת, וְלָכֵן אָמַר לוֹ שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ לְהַעֲנִיקוֹ לוֹ מַתָּנָה יְקָרָה... מָחָר תָּבוֹא לְאַרְמוֹנִי וְתִכָּנֵס מְהַבֹקֶר עַד הָעֶרֶב לְחֶדֶר הָאוֹצָרוֹת שֶׁלִּי, וְתִקַּח מִשָּׁם כָּל מַה שֶׁתַּחְפֹּץ...

שָׁמַע זֹאת הָאִישׁ וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְיַיצֵב הָאִישׁ בְּפֶתַח הָאַרְמוֹן וְקִבֵּל רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לָאַרְמוֹן. וְהִנֵּה לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ לְחֶדֶר הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, הֵכִינוּ לִכְבוֹדוֹ מַאֲכָלִים טוֹבִים וּמַשְׁקָאוֹת חַרִיפִים וּכְלֵי זֶמֶר וְזַמָּרִים מְעֻלִּים וְעוֹד כָּל מִינֵי הַפְתָּעוֹת. אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָיָה רָעֵב וְצָמֵא אָמַר לְעַצְמוֹ הֲרֵי יֵשׁ לִי זְמַן רַב עַד הָעֶרֶב, וּמַה אֲנִי צָרִיךְ לְמַהֵר כָּל כָּךְ, אוּכַל קְצָת אֶשְׁתֶּה קְצָת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ לֶאֱסוֹף הַרְבֵּה אוֹצָרוֹת יִקְרוֹת עֵרֶךְ. וְאָכֵן אָכַל וְשָׁתָה וְלָגַם עוֹד כּוֹסִית וְעוֹד מַשְׁקֶה חָרִיף אַחֵר, וְגַם שָׁמַע קְצָת שִׁירִים יָפִים וּלְאַחַר שֶׁהִתְעֲיֵיף אָמַר: אָנוּחַ קְצָת כְּדֵי שֶׁאֶאֱגוֹר כֹּחַ לֶאֱסוֹף אוֹצָרוֹת. וְכָךְ נִרְדַּם אוֹתוֹ הָאִישׁ...

וְהִנֵּה לִקְרַאת הָעֶרֶב נִגְּשׁוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהֶעִירוּהוּ מִשְּׁנָתוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: "תָּם זְמַנְּךָ, וְעָלֶיךָ לַעֲזֹב מִיַּד אֶת הָאַרְמוֹן". וְאוֹתוֹ הָאִישׁ יָצָא אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ לְלֹא שׁוּם אוֹצַר מֵאוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ...

הָבָה נִתְבּוֹנֵן כַּמָּה טִפֵּשׁ הוּא אוֹתוֹ הָאִישׁ, וַהֲרֵי אִם הָיָה מִתְאַפֵּק עַד הָעֶרֶב, וּמוֹשֵׁךְ יָדוֹ מִכֹּל אוֹתָם תַּפְנוּקִים שֶׁהוּכְנוּ בַּעֲבוּרוֹ, הָרֵי הוּא הָיָה הָאָדָם הַמְאוּשַׁר בְּיוֹתֵר בְּמֶשֶׁךְ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, אֲבָל בִּשְׁבִיל הַנָּאוֹת שֶׁל רֶגַע, איבד אֶת כֹּל אושר חַיָּיו...

כָּךְ גַם בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אָדָם שֶׁרוֹב יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו מְבַלֶּה בְּהַנָּאוֹת וּבְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ דּוֹאֵג לֶאֱסוֹף אוֹצָרוֹת רוּחָנִיּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא, אֲזַי כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם, יִשָּׁאֵר לְלֹא שׁוּם אוֹצָר, וְאָז יִבְכֶּה רַבּוֹת עַל מָר גּוֹרָלוֹ וְעַל הֶפְסֵדוֹ הַגָּדוֹל. וְזֶה מָה שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְמָקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מֵהֶבְלִי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּכְשֶׁיָּבוֹא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִרְאֶה אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶּׁהִפְסִיד, יִבְכֶּה רַבּוֹת עַל בִּזְבּוּז זְמַנּוֹ הַיָּקָר מִפָּז.

וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין:

דע מה למעלה ממך

יֶשְׁנָם בְּנֵי אָדָם, שֶׁמִתְבַּיִישִׁים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֲסוּרִים לְיַד אֲנָשִׁים, אֲבָל בַּסֵּתֶר עוֹשִׂים הֵם כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, וְאֵינָם מִתְחַשְּׁבִים בְּכָךְ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה וּמַבִּיט עֲלֵיהֶם. וּכְבָר אָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא".

וְעַל כְּגוֹן זֶה מָּצִינוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (דַּף עט:): שָׁאָלוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֶת רַבָּם, מִפְּנֵי מַה הֶחְמִירָה תּוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִבַּגַּזְלָן [שֶׁכַּאֲשֶׁר גַּנָּב נִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ, מְשַׁלֵּם כֶּפֶל, וְלִפְעָמִים פִּי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְאִלּוּ הַגַּזְלָן מְשַׁלֵּם רַק אֶת הַקֶּרֶן].

אָמַר לָהֶם: הַגַּזְלָן הִשְׁוָוה אֶת כְּבוֹד הָעֶבֶד לִכְבוֹד הָאָדוֹן, כְּלוֹמַר, הַגַּזְלָן אֵינוֹ יָרֵא מִבְּנֵי אָדָם כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הַגַּזְלָן חוֹמֵס וְלוֹקֵחַ מָמוֹן בְּגָלוּי וּלְעֵין כָּל.

וְאִלּוּ הַגַּנָּב לֹא הִשְׁוָוה כְּבוֹד הָעֶבֶד לִכְבוֹד הָאָדוֹן, אֶלָּא מְפַחֵד הוּא מִפְּנֵי אָדָם יוֹתֵר מֵאָשֵׁר מְפַחֵד מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן בָּא לִגְנֹב בַּלַּיְלָה בְּשָׁעָה שֶּׁאֵין בְּנֵי אָדָם רוֹאִים אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִכָּךְ שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם רוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו, וְעָתִיד לְהַעֲנִישׁוֹ עַל כָּךְ.

כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁתָּמִיד חוֹשְׁשִׁים "מַה יַגִּידוּ עָלַי", "מַה חוֹשְׁבִים עָלַי", "אֵיךְ יִסְתַּכְּלוּ עָלַי", אֲבָל לֹא מִתְבּוֹנְנִים "מַה חוֹשֵׁב עָלַי בּוֹרֵא עוֹלָם, "מַה יֹאמַר עָלַי בּוֹרֵא עוֹלָם", "אֵיךְ מִסְתַּכֵּל עָלַי בּוֹרֵא עוֹלָם".

וּמְסַפְּרִים עַל רַבִּי מָרְדְּכַי דֹּב וַיִיסְמַנְדֵל זַצַ"ל, אֲשֶׁר עָבַר אֶת הַשּׁוֹאָה, וְזָכָה לְהַצִּיל אַלְפֵי יְהוּדִים מִמָוֶות. פַּעַם הוּא הָיָה מְאוּשְׁפַּז בְּבֵית חוֹלִים עֵקֶב הֶתְּקֶף לֵב, לְפֶתַע תּוֹךְ כְּדֵי שְׁכִיבָתוֹ בַּמִּטָּה בְּחֻלְשָׁה עֲצוּמָה, הוּא חָשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת.

וְהִנֵּה הוּא הִבְחִין שֶׁפָּנָיו מְסֻבִּים אֶל הַקִּיר, וְנִזְכַּר שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (כְּתוּבוֹת קג:) שְׁמִי שֶׁמֵּת וּפָנֶיךָ כְּלַפֵּי הָעָם, סִימָן יָפֶה לוֹ. וְאִם פָּנָיו כְּלַפֵּי הַקִּיר, סִימָן רַע לוֹ.

וְאָז הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ: מַה יִהְיֶה, מַה יַחְשְׁבוּ עָלַי הָאֲנָשִׁים שֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֲנִי מֵת וּפָנַי אֶל הַקִּיר. הוּא אֲזָר אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו, וְנִסָּה לְהִסְתּוֹבֵב לְצַד הַשֵּׁנִי. אַךְ מִיַּד עָלְתָה בּוֹ מַחֲשָׁבָה: אֵין לְךָ מַה לַעֲשׂוֹת בְּרֵגַעֵיךָ הָאַחֲרוֹנִים חוּץ מִלִדְאוֹג מַה יֹאמְרוּ עָלֶיךָ אַחֲרֵי מוֹתְךָ?!

בְּסֶפֶר נֶפֶשׁ חַיָּה לְגָאוֹן רַבִּי רְפָאֵל צַבְאָן, כָּתַב לְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ", עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר כִּבְגָלוּי", כְּלוֹמַר, לִפְעָמִים אָדָם מִתְנַהֵג כִּיהוּדִי יְרֵא שָׁמַיִם וּמְדַקְדֵּק בַּמִּצְווֹת, אַךְ כָּל זֶה דַּוְקָא כְּשֶׁהוּא לְיַד אֲנָשִׁים, אֲבָל בְּבֵיתוֹ וּבְחוֹמוֹתָיו, מַרְשֶׁה הוּא לְעַצְמוֹ לְזַלְזֵל בְּכַמָּה דְּבָרִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

וְלִפְעָמִים יֶשְׁנָם שֶׁעוֹשִׂים לְהֵפֶךְ. כְּשֶׁהֵם נִמְצָאִים לְיַד אֲנָשִׁים, מִתְבַּיִישִׁים הֵם לְהַרְאוֹת שֶׁהֵם דָּתִיִּים וּמְקָיִימִים מִצְווֹת. אֲבָל בְּבוֹאָם לְבֵיתָם, נֶהֱפָכִים הֵם לַאֲנָשִׁים הַמְּדַקְדְּקִים בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה.

וְעַל זֶה רָמְזָה הַתּוֹרָה בְּאוֹמְרָה - תִּהְיֶה בָּרוּךְ בְּבוֹאֲךָ וּבָרוּךְ בְּצֵאתְךָ, כְּלוֹמַר, גַּם בְּבוֹאֲךָ בְּבֵיתְךָ, וְגַם בְּצֵאתְךָ מִחוּץ לְבֵיתֶךָ, תִּהְיֶה בַּדֶּרֶךְ הַמְבֹרֶכֶת, שֶׁהִיא דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

איזה פרצוף יהיה לנו בשמים

סִפֵּר הָרַב שְׁלֹמֹה לְוִינְשְׁטֵין שְׁלִיטָ"א: פַּעַם כְּשֶׁהָיִיתִי אֵצֶל הַגָּאוֹן רַבִּי אַהֲרֹן לֵיבּ שְׁטֵינְמַן שְׁלִיטָ"א, דִּבֵּר אִתִּי מוּסַר, וְסִפֵּר לִי שֶׁפְּלוֹנִי בָּעַל עֵסֶק, גִּילָה שֶׁגָּנְבוּ לוֹ צִיּוּד. הוּא חֲשָׁד בְּאֶחָד מִפּוֹעֲלָיו, אֲבָל הֶחָשׁוּד הִכְחִישׁ. מַה עָשָׂה? שָׂם מַצְלֵמָה נִסְתֶּרֶת, וְכָל עֶרֶב לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ הַבָּיְתָה, הִפְעִיל אֶת הַמַּצְלֵמָה.

לְאַחַר תְּקוּפָה הָיְתָה שׁוּב גְּנֵבָה, אַךְ הַפַּעַם הָיָה הָעִנְיָן מְצֻלָּם, וְאָכֵן הַפּוֹעֵל הֶחָשׁוּד נִרְאָה הֵיטֵב בְּסֶרֶט הַצִּלּוּם. כְּשֶׁקָּרָא לַפּוֹעֵל וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַסֶּרֶט, הִתְעַלֵּף הַפּוֹעֵל מֵרֹב בּוּשָׁה...

אָמַר לוֹ הָרַב שְׁטֵינְמַן: וְכַמָּה פְּעָמִים אֲנַחְנוּ נִצְטָרֵךְ לְהִתְעַלֵּף כְּשֶׁיַּרְאוּ לָנוּ אֶת מַעֲשֵׂינוּ בָּעוֹלָם הָאֱמֶת? וְשָׁם מַּרְאִים גַּם אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת...

וְאָז נָתַן לִי יָד וְאָמַר לִי בִּבְכִי: אַתָּה עוֹד אָדָם צָעִיר. אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת וְלִגְדֹּל בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲבָל אֲנִי, אֲנִי כְּבָר זָקֵן, עוֹד מְעַט אֶצְטָרֵךְ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן... אֵיזֶה פַּרְצוּף יִהְיֶה לִי שָׁם...

מהשמים רואים

מְסַפְּרִים עַל הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבִּי זוּנְדְל מסלאנט, שֶׁנָּסַע פַּעַם בָּעֲגָלָה, וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מֵהָעִיר, עָבְרוּ דֶּרֶךְ שָׂדוֹת שֶׁהָיוּ בָּהֶן חֲבִילוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְקַשׁ הַשַׁיָיכִים לְבַעֲלֵי הַשָּׂדוֹת.

עָצַר הָעֶגְלוֹן אֶת הָעֲגָלָה, וְהִבִּיט יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וּכְשֶׁרָאָה שֶּׁאֵין אִישׁ, יָרַד מִן הָעֲגָלָה ונִגַּשׁ לָקַחַת מִן הַחֲבִילוֹת, בִּשְׁבִיל לְהַאֲכִיל אֶת הַסּוּסִים שֶׁלּוֹ.

רבִּי זוּנְדְל הִבְחִין בַּדָּבָר, וְהִתְחִיל צוֹוֵחַ לְעֶבְרוֹ: רוֹאִים! רוֹאִים!!! נִבְהַל הָעֶגְלוֹן, וּמִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַחֲבִילוֹת מִיָּדוֹ, וְרָץ אֶל הָעֲגָלָה, וְנָס מִן הַמָּקוֹם.

לְאַחַר נְסִיעָה קְצָרָה, נוֹכָח הָעֶגְלוֹן כִּי אֵין אִישׁ, וּפָנָה אֶל רַבִּי זוּנְדְל: רַבִּי! הַאִם מֻתָּר לְשַׁקֵּר, הֲלֹא אֵין אִישׁ. הִפְנָה רַבִּי זוּנְדְל אֶת אֶצְבָּעוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאָמַר לוֹ, בְּנִי, שָׁם לְמַעְלָה רוֹאִים...

פּוֹעֵל הָעוֹבֵד בַּמִּפְעָל, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵצֶל הַמְּנַהֵל נִמְצֵאת מַצְלֵמַת וִידְאוֹ בְּמַעְגַּל סָגוּר, שֶׁמַּעֲבִירָה לְמַרְאֶה עֵינָיו אֶת כָּל מַה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בַּמִּפְעָל, אֵין סָפֵק כִּי יֵשׁ לַפּוֹעֵל תְּחוּשָׁה מַתְמֶדֶת שֶׁהִנּוֹ חָשׂוּף לְעַיִן בִּיקֹרְתִית. מִישֶׁהוּ "מִלְמַעְלָה" רוֹאֶה אוֹתוֹ כָּל הַזְּמַן.

כָּךְ הַמִצְוָה שֶׁל יִרְאַת ה', מחיבת אוֹתָנוּ כַּאֲשֶׁר אָנוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, קוֹנִים וּמוֹכְרִים, לוֹמְדִים וּמְשׂוֹחֲחִים, אָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲפוּפִים תְּחוּשָׁה שֶׁעַיִן מִלְמַעְלָה רוֹאָה אֶת כָּל מַעֲשֵׂינוּ.

וּמְסַפְּרִים עַל בָּעַל הַתַּנְיָא, שֶׁפַּעַם שָׁאַל אֶת בְּנוֹ: "מַה אַתָּה רוֹאֶה שָׁם?"

עָנָה לוֹ הַבֵּן: "תִּקְרָה!". תָּמַהּ בָּעַל הַתַּנְיָא וְאָמַר: "וְכִי אֵינְךָ רוֹאֶה אֱלֹקוּת?"

כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר עֲבֵרָה, הַמַּשְׁמָעוּת הִיא, שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּכַוָונַה לְעֵינֵי ה'. אִם כֵּן, דַּמְיֵין לְךָ עַיִן גְּדוֹלָה הַמִּסְתַּכֶּלֶת עָלֶיךָ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר "לָשׁוֹן הָרַע", הַמַּשְׁמָעוּת הִיא, שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר לְתוֹךְ אוֹזְנֵי ה'. דַּמְיֵין שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר לְאֹזֶן גְּדוֹלָה שֶׁנִּמְצֵאת לְיָדְךָ, כֵּיצַד הָיִיתָ מְדַבֵּר?

וּכְשֶׁאַתָּה עוֹבֵר עֲבֵרָה, חֲשֹׁב לְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה הוֹלֵךְ וּמְפָרֵט אֶת הָעֲבֵרָה בְּרַמְקוֹל לְעֵינֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. עַכְשָׁו אוּלַי תַּחְשֹׁב פַּעֲמַיִם לִפְנֵי שֶׁתַּעֲבֹר עֲבֵרָה...

וכל מעשיך בספר נכתבים

מְסַפְּרִים עַל הָרַב אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל, שֶׁנָּהַג לוֹמַר לְבַחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה: כֻּלְּכֶם כּוֹתְבִים סְפָרִים, אֶת הַכְּרִיכָה הָרִאשׁוֹנָה כְּתָבְתָם בְּיוֹם הַלֵּידָה, וְאֶת הַכְּרִיכָה הָאַחֲרוֹנָה תִּכְתְּבוּ בְּיוֹם הַמָוֶות, וְכָל דַּף וְדַף מֵהַסֵּפֶר הוּא כְּנֶגֶד כָּל יוֹם מֵימֵי חַיֵּיכֶם.

וְעַל כֵּן, אִם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתֶּם כְּבָר כּוֹתְבִים סְפָרִים, לְכֹל הַפָּחוֹת תִּכְתְּבוּ סְפָרִים טוֹבִים וְיָפִים...

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה