אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק א' · משנה יח

משנה יז

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח) אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם:

דין, אמת ושלום

עוֹלָמֵנוּ זָקוּק גַּם לָדִין, גַּם לָאֱמֶת, וְגַם לְשָׁלוֹם. אוּלָם עַל כָּל אִישׁ וּבְעִקָּר עַל הַדִּין, מֻטֶּלֶת הַחוֹבָה לְהַבְחִין אֵימָתַי רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים. לְעִתִּים יֵשׁ לִנְהֹג עַל פִּי הַדִּין מִבְּלִי לִסְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, וּלְעִתִּים יֵשׁ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת אוֹ הַשָּׁלוֹם.

בְּסֵפֶר "מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל", הֵבִיא דִּבְרֵי רַבִּי מַתִּתְיָה הַיִּצְהָרִי, שֶׁנָּתַן דֻּגְמָא לְכָךְ מִשְּׁלוֹשָׁה מִקְרִים שׁוֹנִים.

הַמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן, הָיָה בְּעֵת שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח רָאָה אִישׁ רוֹדֵף אַחַר רֵעֵהוּ, וּבְיָדוֹ סַכִּין שְׁלוּפָה. הָאִישׁ הַבּוֹרֵחַ, נָס לְתוֹךְ מְעָרָה, וְהָרוֹדֵף נִכְנַס אַחֲרָיו. לְאַחַר רְגָעִים אֲחָדִים, יָצָא הָרוֹדֵף וּבְיָדוֹ הַסַּכִּין מְגֹאֶלֶת בְּדָם. נִכְנַס רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לַמְּעָרָה, וְרָאָה כִּי הָאָדָם שֶׁבָּרַח אֵלֶיהָ, שׁוֹכֵב שָׁם הָרוּג.

פָּנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן לָרוֹצֵחַ וְאָמַר לוֹ: רָשָׁע! מִי הָרַג אֶת הָאִישׁ הַזֶּה? אוֹ אֲנִי אוֹ אַתָּה, וְאִם אֲנִי לֹא הָרַגְתִּי, אָז אַתָּה בְּוַדַּאי הָרַגְתָּ וְחַיָב אַתָּה מִיתָה. אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה שֶּׁאֵין דָּמְךָ מָסוּר בְּיָדִי, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה אָמְרָה "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יוּמַת הַמֵּת", וּמֵאַחַר שֶּׁאֵין כָּאן עֵדִים, אִי אֶפְשָׁר לְהָרְגֶךָ עַל פִּי הַדִּין.

רוֹאִים אָנוּ, שֶׁהָאֱמֶת נוֹתֶנֶת כִּי הָרוֹצֵחַ יוּמַת, שֶׁהֲרֵי דָּם הַנִּרְצָח בְּרֹאשׁוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ". אוּלָם הַדִּין קוֹבֵעַ כִּי אֵין הוֹרְגִים אָדָם בְּלֹא שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ בִּפְנֵי הַדַיָינִים עַל מַעֲשֵׂה הָרֶצַח.

זֶהוּ מִקְרֶה בּוֹ הַדִּין אֵינוֹ עוֹלֶה בְּקָנֶה אֶחָד עִם הָאֱמֶת, וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח נָהַג כְּמִדַּת הַדִּין וְלֹא כְּמִדַּת הָאֱמֶת.

מִקְרֶה שֵׁנִי מָּצִינוּ, שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לָקַח שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים בַּעֲלֵי קוֹמָה, וְלָקַח אוֹתָם עִמּוֹ אֶל הַמְּעָרָה שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁמוֹנִים מְכַשֵּׁפוֹת, וְכָל אֶחָד מֵהַבַּחוּרִים לָקַח מְכַשֵּׁפָה אַחַת בְּיָדוֹ, וְהֵבִיאוּ אוֹתָן לִפְנֵי בֵּית הַדִּין, וְתָלוּ אֶת כֻּלָּן עַל עֵץ בְּיוֹם אֶחָד.

וְהִנֵּה עַל אַף שֶׁמִּן הַדִּין אִשָּׁה אֵינָהּ נִתְלֵית [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (דַּף כה:)], מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכַךְ, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם הָיָה פָּרוּץ בְּאִסּוּר זֶה, וְהָיָה צֹרֶךְ לִפְעֹל בְּאֹפֶן כָּזֶה לְמַעַן יִרְאוּ וְיִירָאוּ, בְּמִקְרֶה כָּזֶה, הָאֱמֶת גּוֹבֶרֶת עַל הַדִּין, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לַעֲשׂוֹת סְיָיג וְלִמְנֹעַ אֶת הַפִּרְצָה שֶׁנִּפְרְצָה בְּיִשְׂרָאֵל.

וְעַל כְּגוֹן זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּתְהִלִּים: "עֵת לַעֲשׂוֹת לה' הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ", שֶׁכַּאֲשֶׁר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא הָאֱמֶת לָאוֹר, יְכוֹלִים חֲכָמִים לְהָפֵר אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה לְשֵׁם כָּךְ.

וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת הִיא גְּדוֹלָה וְדוֹחָה לִפְעָמִים אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה, בְּכָל זֹאת מָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (יְבָמוֹת סה:) שֶׁגָּדוֹל הַשָּׁלוֹם יוֹתֵר מֵהָאֱמֶת, וְלִפְעָמִים מִצְוָה וְחוֹבָה לְשַׁנּוֹת אֶת הָאֱמֶת כְּדֵי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתַן: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁהָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה זֶה עִם זֶה, הָיָה הוֹלֵךְ אַהֲרֹן וְיוֹשֵׁב אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם, וְאוֹמֵר לוֹ: רָאִיתִי אֶת חֲבֵרְךָ פְּלוֹנִי, שֶׁהוּא אוֹכֵל אֶת לִבּוֹ וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וְאוֹמֵר "אוֹי לִי שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לְחַבֵרִי, הֵיאַךְ אֶשָּׂא אֶת עֵינַי לְמוּלוֹ וְאַרְאֵהוּ, בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלָמְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁחָטָאתִי לוֹ". וְיוֹשֵׁב אַהֲרֹן וּמְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, עַד שֶׁמֵּסִיר אֶת הַשִּׂנְאָה מִלִּבּוֹ.

לְאַחַר מִכֵּן הוֹלֵךְ אַהֲרֹן וְיוֹשֵׁב אֵצֶל הַשֵּׁנִי, וּמְדַבֵּר עַל לִבּוֹ כְּפִי שֶׁדִּבֵּר עִם הָאָדָם הָרִאשׁוֹן, עַד שֶׁמֵּסִיר אֶת הַשִּׂנְאָה מִלִּבּוֹ.

בְּאֶחָד הַיָּמִים, הָיוּ נִפְגָּשִׁים שְׁנֵי הַחֲבֵרִים זֶה עִם זֶה, וְהָיוּ מִתְחַבְּקִים וּמִתְנַשְׁקִים זֶה עִם זֶה, וְעוֹשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הָיָה עוֹשֶׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה מְרִיבָה בֵּין בָּעַל לְאִשְׁתּוֹ. כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ.

כיצד השכינו רבותינו שלום

בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים" (פֶּרֶק ח) כָּתַב, שֶׁאוּמָנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיְתָה לְהִתְבַּטֵּל מִתַּלְמוּדוֹ כְּדֵי לָלֶכֶת לָשִׂים שָׁלוֹם בִּמְקוֹמוֹ, וְהָיָה רוֹדֵף שָׁלוֹם גַּם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ שֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת. וְכֵן הָיָה פֹּה צְפַת הָרַב רַבִּי יוֹסִף סַארַאגוּסִי רַבּוֹ שֶׁל הָרַב רַבִּי דָוִד בֶּן זִמְרָא (הָרִדְבַּ"ז), שֶׁהָיָה מֵשִׂים שָׁלוֹם תָּמִיד בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אֲפִילוּ בֵּין הַגּוֹיִם, וְזָכָה לִרְאוֹת אֶת אֵלִיָּהוּ. וּבִמְקוֹם שֶׁרָאָהוּ [קָרוֹב לְצִיּוּן הַתַּנָּא רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי] שָׁם חָצַב לוֹ קֶבֶר.

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר מַאזוּז שְׁלִיטָ"א עַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים בַּלַעִישׁ זַצַ"ל שֶׁהָיָה אַב בֵּית הַדִּין בְּתוּנִיס, וּפַעַם בָּא לְפָנָיו אִישׁ אֶחָד שֶׁרָצָה לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, בִּגְלַל שֶׁאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ יוֹדַעַת לְנַקּוֹת וּלְסַדֵּר אֶת הַבַּיִת, וְהִיא מְפֻזֶּרֶת וּבַלַגַנִיסְטִית גְּדוֹלָה, וְלָכֵן רוֹצֶה לְהִתְגָּרֵשׁ מִמֶּנָּה. הָרַב הִזְמִין אוֹתוֹ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו מָחָר לְבֵיתוֹ בְּשָׁעָה 1.00 בַּצָּהֳרַיִם, וְהוּא יָכִין לוֹ אֶת הַגֵּט.

הָלַךְ הָרַב לְבֵיתוֹ, וּבִקֵּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית שְׁתֶבַלְגֵן אֶת הַבַּיִת לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ הָאִישׁ לְקַבֵּל גֵּט. עָשְׂתָה הָרַבָּנִית כִּדְבָרָיו, וַהֲפָכָהּ אֶת הַבַּיִת לִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּלְתוֹהוֹ וָבֹהוּ. הַנַּעֲלַיִם הָיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן וְהַפֵּרוֹת וְהַיְּרָקוֹת הָיוּ מְפֻזָּרִים בַּסָּלוֹן, וְהַבְּגָדִים בַּמִּטְבָּח וְכוּ'.

לְמָחֳרָת בְּשָׁעָה 1.00 הִגִּיעַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לְבֵית הָרַב עִם אִשְׁתּוֹ כְּדֵי לְגָרְשָׁהּ. וְהִנֵּה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְבֵית הָרַב, עָמַד הָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה וּמִשְׁתּוֹמֵם לְגֹדֶל הַחֻרְבָּן וְהַבַּלַגַן שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב. וְאָז פָּנָה לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: אִם שׂוֹרֵר כָּזֶה בַּלַגָּן בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב, הֲרֵי אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב, וְאִם כֵּן, בּוֹאִי וְנַחְזֹר הַבָּיְתָה...

בְּסֵפֶר "שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ" הֵבִיא מַעֲשֵׂה בִּשְׁנֵי סוֹחֲרִים יְהוּדִים בְּמָרוֹקוֹ, שֶׁהָיוּ יְדִידִים טוֹבִים, לְאֶחָד הַסּוֹחֲרִים קָרְאוּ חַיִּים, וְלַשֵּׁנִי קָרְאוּ דָּוִד. לְחַיִּים הָיְתָה בַּת יָפָה מְאֹד, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ דָּוִד, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בָּהּ, וַיְבַקֵּשׁ מֵאָבִיהָ לָתֶת לוֹ אוֹתָהּ לְאִשָּׁה. חַיִּים הִסְכִּים לְכָךְ, וְהֵכִין אֶת כָּל מַה שֶׁנָּחוּץ לְבִתּוֹ וּלְחַתוּנַתָה, וְסִדְּרוּ אֶת הַחֻפָּה בְּרֹב עַם וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

לְאַחַר הַחֲתֻנָּה, עָבְרָה הַבַּת לָגוּר בְּבֵית בַּעֲלָה הֶעָשִׁיר, וְהוּא אָהַב אוֹתָהּ מְאֹד. כַּעֲבוֹר תְּקוּפָה קְצָרָה, הָיוּ וִכּוּחִים בֵּינֵיהֶם, וַדָוִד רַב עִם אִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה. הָאִשָּׁה נֶעֶלְבַה מְאֹד, וְהָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ חַיִּים.

בַּעֲלָה בִּקֵּשׁ מֵחַיִּים יְדִידוֹ שֶּׁיִּשְׁלַח בַּחֲזָרָה אֶת בִּתּוֹ אֵלָיו, אֲבָל חַיִּים סֵרַב לִשְׁלֹחַ אֶת בִּתּוֹ, וְאָמַר לוֹ: לֹא חִתַנְתִי אֶת בִּתִּי בִּכְדֵי שֶׁתִּחְיֶה חַיֵּי מְרִיבוֹת וְצַעַר. בַּעֲלָה יָכוֹל לָתֶת לָהּ גֵּט, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, הִיא תִשָּׁאֵר בְּבֵיתִי כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ.

הַבַּעַל שָׁלַח שְׁלִיחִים, וּבִקֵּשׁ לְהַחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, אַךְ אָבִיהָ סֵרַב לְהַחְזִיר אֶת בִּתּוֹ לְבַעֲלָהּ. הַבַּעַל פָּנָה לְמֹשֵׁל הָעִיר שֶׁיִּתְעָרֵב גַּם הוּא בַּדָּבָר, וְאָכֵן הַמּוֹשֵׁל שָׁלַח מִכְתַּב לְחַיִּים, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַחְזִיר אֶת בִּתּוֹ לִבְעֲלָהּ. חַיִּים כָּתַב תְּשׁוּבָה מְנֻמֶּסֶת לַמּוֹשֵׁל שֶׁהַפַּעַם הוּא לֹא יוּכַל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, וּמוּטָב שֶׁהַמּוֹשֵׁל יָסִיר אֶת רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו, מֵאָשֵׁר לְהַחְזִיר אֶת בִּתּוֹ לָאִישׁ שֶׁמַּעֲנֵה אוֹתָהּ.

הַבַּעַל שֶׁאָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ, לֹא יָכַל לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּה שֶׁאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אֵלָיו. בַּצַּר לוֹ פָּנָה לְרַבִּי מֵאִיר בֶּן עָטָר, וַיִּתְחַנֵּן לְפָנָיו לְהַשְׁפִּיעַ עַל חַיִּים שֶּׁיִּשְׁלַח אֶת בִּתּוֹ מִבֵּיתוֹ.

וְאָכֵן בְּאֶחָד הָעֲרָבִים, הָלַךְ הָרַב לְבֵיתוֹ שֶׁל חַיִּים, וּבַחֶדֶר הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ סוֹחֲרִים וְאוֹרְחִים רַבִּים. רְגִילִים הָיוּ בְּמָרוֹקוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר הָאוֹרְחִים, חוֹלֵץ נַעֲלָיו לְיַד הַפֶּתַח, וְנִכְנַס לְחֶדֶר הָאוֹרְחִים. רַבִּי מֵאִיר רָאָה אֶת כָּל זוּגוֹת הַנַּעֲלַיִם הַמֻּנָּחוֹת לִפְנֵי הַפֶּתַח, וְהִכִּיר אֶת נְעָלָיו שֶׁל חַיִּים בָּעַל הַבַּיִת.

מִיַּד הִתְכּוֹפֵף הָרַב וְהֶחֱזִיק בַּנַעֲל שֶׁל חַיִּים, וְנִשֵּׁק אוֹתָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת. חַיִּים רָאָה אֶת הָרַב מְנַשֵּׁק אֶת נַעֲלוֹ, וּמִיַּד צָעַק לִקְרָאתוֹ, וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, מַה אַתָּה עוֹשֶׂה, מַדּוּעַ אַתָּה מַעֲלִיב אוֹתִי? אֲנִי מוּכָן לְמַלֵּא כָּל בַּקָּשׁוֹתֶיךָ, רַק אַל תַּעֲשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לְנַשֵּׁק אֶת נְעָלַי.

אָמַר לוֹ ר' מֵאִיר: אִם כֵּן, שְׁלַח מִיַּד אֶת בִּתְּךָ לְבֵית בַּעֲלָה, וְאָז אַפְסִיק. הָאָב הֻכְרַח לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשַׁת הָרַב, וְהָלָךְ לְבִתּוֹ וְאָמַר לָהּ: הָעֶרֶב אָתְּ חוֹזֶרֶת לְבֵית בַּעֲלֵךְ. וְכָךְ הָיָה.

מְסַפְּרִים עַל הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי לִבְטוֹן זַצַ"ל שֶׁהָיָה הָרַב הָרָאשִׁי בַּחֲלֵב שֶׁבְּסוּרְיָה, שֶׁפַּעַם אַחַת רָצָה אִישׁ אֶחָד לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלָכֵן נִגַּשׁ אֶל הָרַב וְאָמַר לוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ לְהִתְגָּרֵשׁ. אָמַר לוֹ הָרַב: חֲזוֹר מָחָר עִם אִשְׁתְּךָ, וַאֲסַדֵּר לָכֶם גֵּט.

כְּשֶׁיָּצָא הָאִישׁ מִבֵּית הָרַב, אָמַר הָרַב לְשַׁמָּשׁוֹ: מָחָר כְּשֶׁיָּבוֹא הָאִישׁ הַזֶּה עִם אִשְׁתּוֹ, תָּבוֹא וְתִלְחַשׁ בְּאוֹזְנִי אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ, וַאֲנִי אֶכְעַס וְאֶצְעַק עָלֶיךָ, וְאַתָּה תַּרְאֶה אֶת עַצְמְךָ כְּאִלּוּ נֶעֶלַבְת וְתִבְרַח מַהֵר מִבְּלִי לְהָשִׁיב עַל כַּעֲסִי.

וְאָכֵן לְמָחֳרָת בָּאוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ לִפְנֵי הָרַב. הָרַב צִוָּה עַל הַסּוֹפֵר שֶׁיִּכְתֹּב אֶת הַגֵּט, וּבֵינְתַיִם בָּא הַשַּׁמַּשׁ, וְהֵחֵל לִלְחֹשׁ מַשֶּׁהוּ בְּאוֹזְנֵי הָרַב. הָרַב כַּעַס מְאֹד וְצָעַק עַל הַשַּׁמָּשׁ, וְהַשַּׁמָּשׁ יָצָא מֵהַמָּקוֹם בְּבֶהָלָה רַבָּה.

שָׁאַל הָאִישׁ אֶת הָרַב: מַדּוּעַ כְּבוֹד הָרַב כַּעַס וְצָעַק עַל הַשַּׁמָּשׁ בְּצוּרָה כָּזוֹ? אָמַר לוֹ הָרַב: הָאִישׁ הַזֶּה עָבַר כָּל גְּבוּל, הוּא לֹא מִתְבַּיֵּשׁ, עוֹד לִפְנֵי שֶׁאִשְׁתְּךָ קִבְּלָהּ אֶת הַגֵּט, הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי שְׁאֶזַרֵז אֶת כְּתִיבַת הַגֵּט, כִּי הוּא רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ...

כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ אֶת דִּבְרֵי הָרַב, הִתְחָרֵט עַל שֶׁבִּקֵּשׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וּבִקֵּשׁ מֵהָרַב לְהַפְסִיק לִכְתֹּב אֶת הַגֵּט...

על הדין ועל האמת

מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה, שֶׁבְּעֵת שֶׁכִּהֵן כְּרַבָּה שֶׁל נִיקְלשְׁבוּרְג, הָיוּ מַקֵּל וְתַרְמִיל תְּלוּיִים בִּקְבִיעוּת עַל אֶחָד הַקִּירוֹת בְּבֵית דִּינוֹ. שְׁאָלוּהוּ פַּרְנְסֵי הַקְּהִלָּה, מַהִי הַסִּבָּה לִתְלוֹת אֶת שְׁנֵי הַחֲפָצִים הַלָּלוּ עַל הַקִּיר?

הֵשִׁיב לָהֶם רַבִּי שְׁמֶעלְקֶה: דְּעוּ לָכֶם אַתֶּם פַּרְנְסֵי הַקְּהִלָּה, כִּי אֶצְלִי אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים בַּדִּין, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה אֲנִי לֹא אַטֶּה מִשְׁפָּט וְלֹא אַכִּיר פְּנֵי אִישׁ בְּבֵית דִּינִי, אֶלָּא יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר.

אַךְ אִם אֶחָד מִכֶּם לֹא יִהְיֶה מֵרוּצֶה מִדַּרְכִּי זוֹ, הֲרֵינִי מוּכָן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְהִסְתַּלֵּק מִן הָרַבָּנוּת, וְלָכֵן כְּבָר הֵכַנְתִּי לִי לְנֶגֶד עֵינַי אֶת מַקְלִי וְתַרְמִילִי, שֶׁעִמָּהֶם אֵצֵא לִנְדוֹד בַּדְּרָכִים, וְאַף אִם אֵאָלֵץ חָלִילָה לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, לֹא יַרְתִּיעַ אוֹתִי הַדָּבָר...

על האמת

אוֹמֵר הָרַב פִּיְנקוּס זַצַ"ל: אֶצְלֵנוּ מִצְטַיֵּר שֶׁהָאִסּוּר לְשַׁקֵּר, נֶאֱמַר רַק בְּמָקוֹם שֶׁעַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר, נִגְרַם נֵזֶק לְמִישֶׁהוּ, אֲבָל לוֹמַר סְתָם שֶׁשְּׁמִי בֶּערְ'ל, בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁמִי הָאֲמִתִּי הוּא שְׁמֶערְ'ל, אֵין בָּזֶה שׁוּם עָוֶול, שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה בְּעֶצֶם לֹא מְשַׁנֶּה לְאַף אֶחָד, וְאַף אֶחָד לֹא יַרְוִויחַ אוֹ יַפְסִיד מַשֶּׁהוּ אִם אוֹמֵר שֶׁשְּׁמִי הוּא שְׁמֶערֶ'ל, וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ אֶת שְׁמִי, מַדּוּעַ לֹא לְשַׁנּוֹת וְלוֹמַר שֶׁקּוֹרְאִים לִי בֶּערְ'ל.

כָּךְ הוּא הַמַּבָּט הַפָּשׁוּט עַל עִנְיַן זֶה שֶׁל אֱמֶת וְשֶׁקֶר. אֲבָל לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, מַבָּט זֶה מֻטְעֶה מִיְּסוֹדוֹ, שֶׁהֲרֵי גַּם אִם לְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם לֹא אִכְפַּת מַהוּ שְׁמִי, אֲבָל כְּשֶׁהוֹצֵאתִי מִפִּי דְּבַר שֶׁהוּא שֶׁקֶר, פָּשׁוּט הַרַסְתִיִ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי עֶצֶם הַמְּצִיאוּת שֶׁל שֶׁקֶר הִיא נֶגֶד כָּל מְצִיאוּת הָעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם עַל הָאֱמֶת.

וּמְסַפְּרִים עַל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁהָיָה מַקְפִּיד מְאֹד עַל עִנְיַן זֶה שֶׁל אֲמִירַת הָאֱמֶת. אִם אֶחָד הָיָה שׁוֹאֵל אֶת חֲבֵרוֹ: "מַה הַשָּׁעָה?", וַחֲבֵרוֹ הָיָה מַתְחִיל לוֹמַר לוֹ: "נִדְמֶה לִי שֶׁהַשָּׁעָה כָּךְ וְכָךְ", הוּא הָיָה מִתְרַגֵּז, מַה זֹאת אוֹמֶרֶת "נִדְמֶה לִי", אִם אַתָּה יוֹדֵעַ תֹּאמַר בְּרוּרוֹת "הַשָּׁעָה כָּךְ וְכָךְ", וְאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, אַל תַעֲנֶה כְּלָל, אוֹ תֹּאמַר פָּשׁוּט שֶּׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ!

למות למען האמת

מְסַפְּרִים עַל הַצַּדִּיק רַבִּי רְפָאֵל מִבְּרַשִׁיד זִיעַ"א, שֶׁשָּׁלַח פַּעַם אֶת תַּלְמִידוֹ לִרְאוֹת מַה מֶזֶג הָאֲוִיר בַּחוּץ. חָזַר הַתַּלְמִיד וְאָמַר לְרַבּוֹ שֶׁמְּטַפְטֵף טִפּוֹת בַּחוּץ. מָתַי מְטַפְטֵף - שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב? עָנָה לוֹ הַתַּלְמִיד: עַכְשָׁו!

מִיַּד קָם הָרַב וְהִטִּיף לוֹ מוּסַר: כֵּיצַד יָכוֹל אַתָּה לוֹמַר לִי שֶׁעַכְשָׁו מְטַפְטֵף, הֲרֵי אַתָּה נִמְצָא פֹּה בַּחֶדֶר, וְאוּלַי בֵּינְתַיִם בְּרֶגַע זֶה הִפְסִיק הַגֶּשֶׁם לְטַפְטֵף בַּחוּץ?! יָכֹלְתָּ לַעֲנוֹת וְלוֹמַר שֶׁכֶּשֶׁהַיִיתַּ בַּחוּץ, יָרְדוּ טִפּוֹת שֶׁל גֶשֶׁם...

אוֹתוֹ רַבִּי רְפָאֵל לֹא רַק הָיָה "נָאֶה דּוֹרֵשׁ", אֶלָּא גַּם "נָאֶה מְקַיֵּם", וּכְפִי שֶׁנִּרְאֶה בַּסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ:

אָדָם אֶחָד נֶחְשָׁד שֶׁעָבַר עַל עֲבֵרָה פְּלִילִית, וֶהֱיוֹת וְהַדָּבָר לֹא הָיָה בָּרוּר, הֶחְלִיטוּ הַשּׁוֹפְטִים, שֶׁאִם שְׁנֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר רַבִּי מֹשֶׁה מִסְוַוארַן, וְרַבִּי רְפָאֵל מִבְּרַשִׁיד יִשָּׁבְעוּ שֶׁיְּהוּדִי זֶה חַף מִפֶּשַׁע, הֲרֵי הֵם מְשַׁחְרְרִים אוֹתוֹ. וְאִם לָאו, הֲרֵי הֵם הוֹרְגִים אוֹתוֹ!

רַבִּי מֹשֶׁה לֹא הִסֵּס, וְהִסְכִּים לְהִשָּׁבֵעַ עַל כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁפִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אִסּוּר שְׁבוּעַת שָׁוְא, וּבִפְרָט שֶׁבְּחַיָּיו שֶׁל הַנֶּאֱשָׁם, תְּלוּיִים גַּם חַיֵּי אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. אֲבָל רַבִּי רְפָאֵל שֶׁמִּדַּת הָאֱמֶת הָיְתָה הַיְּסוֹד הָעִקָּרִי בְּחַיָּיו, וּמֵעוֹלָם לֹא הוֹצִיא מִפִּיו דְּבַר שֶׁקֶר, לֹא הָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיא מִפִּיו שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְאַף עַל פִּי שֶׁתָּמִיד הָיָה מוּכָן לְהַפְקִיר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן כָּל יְהוּדִי, הַפַּעַם הִקְשִׁיחַ אֶת לִבּוֹ.

בְּהַגִּיעַ הַמּוֹעֵד הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמִּשְׁפָּט, בָּכְתָה מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַנֶּאֱשָׁם בִּפְנֵי רַבִּי רְפָאֵל, שֶׁלֹּא יַפְקִיר אֶת חַיֵּי קְרוֹבָם. וְרַבִּי רְפָאֵל הָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרוֹ הַסָּגוּר, וּבוֹכֶה לְבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו [וְדַעְתּוֹ הָיְתָה, שֶׁלְּאַחַר שֶׁיְּגַלּוּ שֶׁהוּא מֵת, יְבַטְּלוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת אֶת הַגְּזֵרָה, וְיִסְתַּפְּקוּ בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה, וּבָזֶה יִנָּצֵל הַיְּהוּדִי בְּלִי שֶׁהָרַבִּי יִצְטָרֵךְ לְשַׁקֵּר].

וְכָךְ הָיָה בּוֹכֶה כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּבַבֹּקֶר שֶׁבָּאוּ לְקַחְתּוֹ לְהָעִיד בְּבֵית מִשְׁפָּט, גִּילוּ שֶׁהוּא מֵת...

כַּמָּה מוּסַר הַשְׂכֵּל יֵשׁ לִלְמֹד מִכָּךְ, שֶׁהָרַב הָיָה מוּכָן לָמוּת, וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִפִּיו דְּבַר שֶׁקֶר. וּמְאִיתָּנוּ לֹא דּוֹרְשִׁים לָמוּת לְמַעַן הָאֱמֶת, אֶלָּא לְפָחוֹת לִחְיוֹת עִם הָאֱמֶת, וְלֹא לְחַפֵּשׂ אֶת הַשֶּׁקֶר.

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה