פרק א' · משנה יא
אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:
חכמים, הזהרו בדבריכם
הַמִּשְׁנָה מוֹרָה לָנוּ לְהִזָּהֵר בִּדְבָרֵינוּ, כְּדֵי שֶׁחָס וְשָׁלוֹם לֹא תֵּצֵא תַּקָּלָה מִמִּלָּה שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה בַּמָּקוֹם וּבִזְמַן הַמַּתְאִים, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה אֵצֶל אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידִים צָדוֹק וּבַיִיתוּס, וּכְשֶׁאָמַר לָהֶם אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב עַל מְּנַת לְקַבֵּל פְּרָס וְכוּ', טָעוּ בִּדְבָרָיו, וְאָמְרוּ: וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶּׁפּוֹעֵל יַעֲשֶׂה מְלָאכָה כָּל הַיּוֹם, וְלֹא יִטּוֹל אֶת שְׂכָרוֹ? סִימָן שֶּׁאֵין עוֹלָם הַבָּא, וְלֹא תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וּבִגְלַל זֶה יָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה וְנַעֲשׂוּ כּוֹפְרִים.
לָכֵן הָיָה מַזְהִיר אַבְטַלְיוֹן, שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר דְּבָרִים מְפֹרָשִׁים וּבְרוּרִים הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לַאֲחֵרִים מָקוֹם לִטְעוֹת בְּדִבְרֵיהֶם.
לְעִתִּים תּוֹסֶפֶת מִילָה מְיֻתֶּרֶת, עֲלוּלָה לִגְרֹם הֶרֶס וְחֻרְבַּן, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁמְּסֻגָּל הַדָּבָר לְחוֹלֵל מִלְחֲמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
וּכְדֵי לְהַמְחִישׁ זֹאת, יֵשׁ לְהַדְגִּים מַה שֶׁמְּסַפְּרִים אוֹדוֹת מֶלֶךְ אֶחָד, שֶׁשָּׁלַח אִגֶּרֶת לַמֶּלֶךְ שֶׁל הַמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה לִמְדִינָתוֹ, וְכָתַב לוֹ בָּזֶה הַלָּשׁוֹן: "שְׁלַח לִי סוּס כַּחוֹל שֶׁזְּנָבוֹ שָׁחוֹר וְאִם לֹא...
עָנָה לוֹ הַמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי: אֵין לִי סוּס כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, וְאִלּוּ הָיָה לִי סוּס כָּזֶה...
כְּשֶׁקִּבֵּל הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי, כָּעַס מְאֹד, וְהִכְרִיז מִלְחָמָה עַל הַמְּדִינָה הַשְּׁכֵנָה, וְהַמִּלְחָמָה אַרְכָה חוֹדַשִׁים רַבִּים, וְנִשְׁפַּךְ דָּם רַב, אוֹצָרוֹת אָבְדוּ, וּרְכוּשׁ הֻשְׁמַד, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נִפְגְּשׁוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים יַחְדָּיו, עַל מְּנַת לְיַשֵּׁב אֶת הַסִּכְסוּךְ.
וְאָז שָׁאַל הַמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי אֶת הָרִאשׁוֹן: לָמָּה הִתְכַּוַונְת בַּמֶּה שֶׁאָמַרְתָּה "וְאִם לֹא..."? הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ: פָּשׁוּט מְאֹד כַּוָונָתִי הָיְתָה, שֶׁאִם לֹא תִּמְצָא סוּס בְּצֶבַע זֶה, אֲזַי כָּל צֶבַע אַחֵר גַּם יִהְיֶה טוֹב.
שָׁאַל הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן: וְלָמָּה הִתְכַּוַונְתָּ אַתָּה כְּשֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי "וְאִם הָיָה לִי סוּס כָּזֶה..."? עָנָה הַמֶּלֶךְ: פָּשׁוּט מְאֹד הִתְכַּוַונְתִּי, שֶׁאִילּוּ הָיָה לִי סוּס כָּזֶה, בְּרָצוֹן הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ לְךָ אוֹתוֹ.
וְאָז שְׁנֵיהֶם פָּרְצוּ בִּקְרִיאָה וְאָמְרוּ: אֵיזוֹ שְׁטוּת עָשִׂינוּ בְּהַכְרִיזֵנוֹ מִלְחָמָה אִישׁ עַל רֵעֵהוּ בִּגְלַל חֹסֶר הֲבָנָה. וְאָז כָּרְתוּ בְּרִית שָׁלוֹם, וְכָתְבוּ אֶת הַסִּפּוּר בְּסֵפֶר הַיָּמִים שֶׁל שְׁתֵּי הַמְּדִינוֹת.
לְמֵדִים אָנוּ מִסִּפּוּר זֶה, שֶׁלִּפְעָמִים בִּגְלַל חֹסֶר הֲבָנָה וְחֹסֶר הִתְבּוֹנְנוּת בִּדְבָרָיו שֶׁל הַשֵּׁנִי, אֶפְשָׁר לְהָבִיא חֻרְבָּן גָּדוֹל, וְלַבְּעָיוֹת גְּדוֹלוֹת, וְלָכֵן מֵחוֹבָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, לְדַקְדֵּק בִּדְבָרָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתֵּן לַאֲחֵרִים מָקוֹם לִטְעוֹת.
לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה נוֹסָף, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִלְמַד שׁוּב עַד כַּמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִמִּלָּה לֹא בַּמָּקוֹם, וְיֵשׁ לִשְׁקוֹל כָּל מִילָה שֶׁמּוֹצִיאִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן נִתַּן לְאוֹמְרָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגְרֹם מִכְשׁוֹל וְתַקָּלָה.
מַעֲשֵׂה בְּשָׁלִיחַ תַּלְמִיד חֲכַם מִצְּפוֹן הָאָרֶץ, שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְגֶנְטִינָה לְשֵׁם גְּבִיַּת כְּסָפִים לִישִׁיבָה מְסֻיֶּמֶת. בְּשַׁבָּת עָלָה אוֹתוֹ תַּלְמִיד חֲכַם לַתֵּבָה, וְדָרַשׁ דִּבְרֵי אֱלֹקִים בְּטוּב טָעַם וְדַעַת. הַצִּבּוּר שָׁתָה בַּצָּמָא אֶת דְּבָרָיו הַנִּלְהָבִים, וְהִתְרַשֵּׁם מְאֹד מִדִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ.
בְּצֵאת הַשַּׁבָּת שׁוּב דָּרַשׁ הָרַב, וְהֶחְלִיט כִּי כָּעֵת כְּבָר הַקַּרְקַע מֻכְשֶׁרֶת לַעֲרִיכַת מַגְבִּית, וּפָנָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה שֶׁחָלָה תַּפְנִית דְּרַסְטִית בַּצִּבּוּר, וְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מִקּוֹדֵם רְתוּקִים לְמוֹצָא פִּיו, הֵחֵלּוּ לְפֶתַע לְהַזְעִיף לוֹ פָּנִים, וְלִשְׁלֹחַ לְעֶבְרוֹ מַבָּטֵי בּוּז. הוּא גַּם רָאָה שֶׁגַּם בְּקֹשִׁי תּוֹרְמִים לוֹ כַּמָּה פְּרוּטוֹת.
הָרַב פָּנָה אֲלֵיהֶם וְשָׁאַל בִּתְמִיהָה: מַה קָרָה? מַדּוּעַ פִּתְאוֹם נִשְׁתַּנּוּ פְּנֵיכֶם אֵלַי?
קָם הַגַּבַּאי וְשָׁאַל: הַאִם כְּבוֹד הָרַב כּוֹתֵב וּמַגִּיהַּ סִפְרִי תּוֹרָה? הָרַב הַמֻּפְתָּע הֵשִׁיב: "כֵּן". פְּנֵי כֻּלָּם חַוְורוּ, וְהֵחֵלּוּ לְהִתְלַחֵשׁ וְלוֹמַר: הִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר!!!
הָרַב בִּקֵּשׁ לִשְׁמוֹעַ בַּמֶּה מְּדֻבָּר, וְאָז אָמַר לוֹ הַגַּבַּאי: עַכְשָׁו נוֹדַע לָנוּ, כִּי כְּבוֹדוֹ לוֹקֵחַ בְּעִירוֹ אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה כִּבְיָכוֹל לְהַגָּהָה, וְאַחַר כָּךְ מוֹכֵר אוֹתָם בִּגְנֵבָה, וּבָא לְחוּץ לָאָרֶץ עַד שֶׁיִּשְׁכְּחוּ מֵהַדָּבָר, וּמַעֲמִיד פְּנֵי חָסִיד, וְכָךְ מִנְהָגְךָ הָרַע תָּמִיד.
הָרַב תָּפַס אֶת עַצְמוֹ לְבַל יְאַבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, וְשָׁאַל אֶת הַגַּבַּאי בְּאִפּוּק: מֵאֵיפֹה אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת זֶה? הַגַּבַּאי הֵשִׁיב, שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר אֶת זֶה. שָׁאַל הָרַב אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ הַאִם הוּא אָמַר כָּךְ? הֵשִׁיב הָאִישׁ: לֹא אָמַרְתִּי שֶׁהָרַב גּוֹנֵב תָּמִיד סֵפֶר תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁהָרַב גַּנָּב פַּעַם אַחַת סֵפֶר תּוֹרָה.
שָׁאַל הָרַב: הַאִם רָאִיתָ אוֹתִי גּוֹנֵב סֵפֶר תּוֹרָה? הֵשִׁיב הָאִישׁ: לֹא, אֲבָל אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר שֶׁהוּא רָאָה.
נִגְּשׁוּ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ וְשָׁאֲלוּ: אַתָּה רָאִיתָ אֶת הָרַב גּוֹנֵב סֵפֶר תּוֹרָה? "לֹא", הֵשִׁיב הָאִישׁ, אָמַרְתִּי שֶׁהָרַב גַּנָּב סֵפֶר, אֲבָל לֹא אָמַרְתִּי סֵפֶר תּוֹרָה.
שָׁאַל הָרַב: וּמִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶּׁגָּנַבְתִּי סֵפֶר? הֵשִׁיב הָאִישׁ: אִישׁ לַמְדָּן וְחָכָם שֶׁהָיָה בַּקָּהָל, הוּא אָמַר כָּךְ בְּפֵרוּשׁ.
נִגְּשׁוּ לַחֲכַם הַלַּמְדָּן וְשַׁאֲלוּ הַאִם הוּא אָמַר זֹאת? הִשְׁתּוֹמֵם הֶחָכָם וְאָמַר: אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי שֶׁהָרַב גַּנָּב סֵפֶר, אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל אָמַרְתִּי שֶׁדְּרָשָׁה כָּזֹאת יָפָה שֶׁהָרַב דָּרַשׁ, מִן הַסְּתָם הָרַב לֹא הִמְצִיא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא גַּנָּב אוֹתָהּ מֵאֵיזֶה סֵפֶר...