פרק א' · משנה טו
שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
נִרְאָה שֶׁהַקֶּשֶׁר שֶׁל תְּחִלָּה הַמִּשְׁנָה לְסוֹפָהּ, הוּא, שֶׁאַף עַל פִּי שְׁחַיָב הָאָדָם לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתוֹ קָבַע וְלֹא לְהִתְבַּטֵּל מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, וּמֻטָּל עָלָיו לְמַעֵט בְּדִבּוּרִים בְּטֵלִים וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, עִם כָּל זֶה, מוּטָל עָלָיו גַּם לְקַבֵּל כָּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאֵין בְּנֵי אָדָם צְרִיכִים לִסְבֹּל מִמֶּנּוּ הִתְנַהֲגוּת שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה, בִּגְלַל שֶׁהוּא שַׁקְדָן וּמְמַהֵר לְלִמּוּדוֹ וְחַיָב לְהַסְפִּיק עוֹד כַּמָּה דַּפֵּי גְּמָרָא וְכַדּוֹמֶה.
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הָיָה מַזְהִיר רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֶר וְאוֹמֵר: הִנֵּה יֵשׁ אָדָם, אֲשֶׁר מֵרֹב חֶרְדָתוֹ הַגְּדוֹלָה מִיּוֹם הַדִּין בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, פָּנָיו זוֹעֲפוֹת כָּל הַיּוֹם, וְכִמְעַט לִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא נִכְשָׁל בְּיַחֲסוֹ עִם הַבְּרִיּוֹת, מִבְּלִי לְקַבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּכָבוֹד הָרָאוּי לָהֶם.
וְצִיֵּן לְכָךְ דֻּגְמָא אַחַת: פַּעַם בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּלֶכְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֶר אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת עַרְבִית, פָּגַשׁ בְּתַלְמִיד חֲכַם אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַיְרֵאִים, אֲשֶׁר פַּחַד ה' וְחֶרְדַּת הַדִּין שֶׁל הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הָיוּ נִכָּרִים עַל פָּנָיו, וְדִמְעָתוֹ עַל לְחַיָּיו.
רַבִּי יִשְׂרָאֵל פָּנָה אֵלָיו בְּאֵיזוֹ שְׁאֵלָה נְחוּצָה, וּמִגֹּדֶל חֶרְדָתוֹ וְעֶצְבוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, לֹא הֵשִׁיב לוֹ מְאוּמָה.
אָמַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל: כַּאֲשֶׁר עָבַרְתִּי מֵעַל פְּנֵי הָאִישׁ, חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי, מַה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה יָרֵא וּמְפַחֵד מִיּוֹם הַדִּין, וּמַה זֶה נוֹגֵעַ אֵלַי, הֲלֹא מִדַּרְכֵי הַהֲטָבָה עִם הַבְּרִיּוֹת, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, חַיָב הוּא לַהֲשִׁיבֵנִי בְּנַחַת רוּחַ וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְלֹא לְהִתְנַהֵג כְּלַפַּי בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת...
כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מְסַפְּרִים עַל אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הָאֲמִידִים שֶׁל ר' יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט, שֶּׁהִזְמִין אֶת רַבּוֹ לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת, וְהִקְדִּים וְסִפֵּר לְרַבּוֹ שֶׁבֵּיתוֹ מִתְנַהֵל לְפִי כָּל הִדּוּרֵי הַהֲלָכָה, וְהַמֶבַשֶׁלֶת בְּמִטְבָּחוֹ הִיא אִשָּׁה אַלְמָנָה כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה, וְגַם אִשְׁתּוֹ נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת וְעֵינֵיה פְקוּחוֹת עַל כָּל דָּבָר. בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת עוֹרְכִים סְעוּדָה גְּדוֹלָה וְעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וּמְזַמְּרִים זְמִירוֹת שַׁבָּת, וְכָךְ מַאֲרִיכִים בְּשֻׁלְחָן עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה.
לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע הָרַב אֶת כָּל פְּרָטֵי הַלִיכוֹתַיו, הִסְכִּים לְקַבֵּל אֶת הַהַזְמָנָה רַק בִּתְנַאי שֶׁיִּקָּצְרוּ בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת בִּשְׁעָתַיִם...
בְּלֵית בְּרֵירָה, קִבֵּל הַתַּלְמִיד אֶת הַתְּנַאי הַתָּמוּהַּ שֶׁל רַבּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִגִּישׁוֹ בִּפְזִיזוּת מָנָה אַחַר מָנָה, וּבְטֶרֶם עָבְרָה שָׁעָה, הֻגְּשׁוּ הַמַּיִם הָאַחֲרוֹנִים כְּנָהוּג לִפְנֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. כָּל טַעֲמוֹ שֶׁל שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת הַנִּפְלָא פָּג וְנֶעְלַם.
הַתַּלְמִיד נִפְגַּע מִכָּךְ קָשׁוֹת, וּפָנָה וְשָׁאַל אֶת רַבּוֹ: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ אֵיזֶה פְּגַם מָצָא בְּהַנְהָגַת שֻׁלְחָנִי, וּלְשֵׁם מַה הִזְדָּרֵז כָּל כָּךְ לְסַיֵּם אֶת הַסְּעוּדָה?
רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הֵשִׁיב דָּבָר, וּבִקֵּשׁ לְהַזְמִין אֶת הָאַלְמָנָה הַמְּבַשֶּׁלֶת, וְאָמַר לָהּ: אָנָּא סִלְחִי לִי גְּבֶרֶת עַל אֲשֶׁר עִייָפְתִּי אוֹתָךְ הָעֶרֶב, וּבִגְלָלִי הָיִיתְ נֶאֱלֶצֶת לְמַהֵר וּלְהַגִּישׁ לְלֹא שְׁהוּת מָנָה אַחַר מָנָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכֵּךְ.
הֵשִׁיבָה הַמְּבַשֶּׁלֶת: כָּל הַבְּרָכוֹת תָּחוּלְנָה עַל רֹאשׁ הָרַבִּי, הַלְוַאי וּכְבוֹדוֹ יִתְאָרֵחַ בְּבֵיתֵנוּ בְּכָל לֵילֵי הַשַּׁבָּתוֹת. בָּעַל הַבַּיִת שֶׁלִּי רָגִיל לְהַאֲרִיךְ בַּסְּעוּדָה עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה, וַאֲנִי עֲיֵפָה מֵעֲבוֹדָתִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, עַד שֶׁרַגְלָי כּוֹשְׁלוֹת מַמָּשׁ מֵרֹב עֲיֵפוֹת.
וְהִנֵּה הוֹדוֹת לִכְבוֹד הָרַב, הִזְדָּרְזוּ הָעֶרֶב, וַאֲנִי כְּבַר חוֹפְשִׁייָה לָלֶכֶת לְבֵיתִי לִסְעֹד עִם יְלָדַי וְלָנוּחַ...
אָז פָּנָה ר' יִשְׂרָאֵל לְתַלְמִידוֹ וְאָמַר: כִּמְדֻמַּנִי, קִבַּלְתָּ תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ, וּפִתְרוֹן לְתִמְהוֹנְךָ. אָמְנָם הַנְהָגָתְךָ נָאָה וּמְהֻדֶּרֶת, אֲבָל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, אִם אֵינֶנָּה פּוֹגַעַת בַּאֲחֵרִים. אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מִצְווֹת וְהִדּוּרִים עַל חֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנִי שֶׁסּוֹבֵל מִכָּךְ, אֵין זֶה רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ, וְעָלַיִךְ לְהִמָּנַע מִכָּךְ.
עוֹד מְסַפְּרִים עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁפַּעַם אַחַת לֹא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת נוֹכָח בִּשְׁעַת אֲפִיַּת הַמַּצָּה הַשְּׁמוּרָה שְׁבְּהִידוּרָה דִּקְדֵּק מְאֹד. תַּלְמִידָיו שֶׁנָּטְלוּ אֶת מְלֶאכֶת הָאֲפִיָּה עַל עַצְמָם, שְׁאָלוּהוּ לְאֵלּוּ הִדּוּרִים עֲלֵיהֶם לָשִׂים לֵב בִּמְיֻחָד.
ר' יִשְׂרָאֵל בִּקֵּשׁ מֵהֶם לְהִזָּהֵר בִּמְיֻחָד - לֹא לְצַעֵר אֶת הָאִשָּׁה הָעוֹסֶקֶת בְּלִישַׁת הַבָּצֵק, וְלֹא לְהֵאִיץ בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אַלְמָנָה, וְכָל לָחַץ עָלֶיהָ שֶׁתְּמַהֵר בְּמַעֲשֶׂיהָ, יֵשׁ בּוֹ אִסּוּר שֶׁל "אַלְמָנָה לֹא תְּעַנּוּן".
וְהוֹסִיף וְאָמַר: אֵין כַּשְׁרוּת הַמַּצָּה שְׁלֵמָה רַק שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח בְּבֵין אָדָם לַמָּקוֹם, אֶלָּא רַק אִם מְדַקְדְּקִים בְּנוֹסָף לְכָךְ גַּם בְּהִלְכוֹת שְׁ"בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט" שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ...
לקבל כל אדם בסבר פנים יפות
מְסַפְּרִים עַל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב, שֶׁהָיָה מְאָרֵחַ בְּסֻכָּתוֹ כָּל אָרְחֵי פִּרְחֵי שֶׁעָבְרוּ בְּעִירוֹ לְצַד שְׁאָר נִזְקָקִים וַעֲלוּבֵי נֶפֶשׁ. פַּנּוּ אֵלָיו חֲסִידָיו וְנִסּוּ לְהָנִיאוֹ מִכָּךְ, אָמְרוּ לוֹ: אוּלַי כְּדַאי שֶׁיּוֹאִיל רַבֵּנוּ לְהַזְמִין לְסֻכָּתוֹ "אוּשְׁפִּיזִין" אוֹרְחִים מְכֻבָּדִים יוֹתֵר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַבָּנִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֵׂה, שֶׁכֵּן מַה לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וַעֲלוּבִים אֵלּוּ בְּסֻכַּת קוֹדְשׁוֹ, הֲרֵי אֵין זֶה מַתְאִים לִכְבוֹד הַסֻּכָּה וְלִכְבוֹד הַתּוֹרָה.
הֵשִׁיב לָהֶם ר' לֵוִי יִצְחָק בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל צְרוּפָה שֶׁהָיְתָה כֹּה אוֹפְיָינִית לוֹ: כַּאֲשֶׁר אָבוֹא לְבֵית דִּין שֶׁל מָעֲלָה, אֲבַקֵּשׁ גַּם אֲנִי לְהִכָּנֵס וְלֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְויָתָן עִם כָּל הַצַּדִּיקִים. יַעַצְרוּ אוֹתִי בַּפֶּתַח וְיַגִּידוּ לִי: "לֵוִי יִצְחָק מַה לְךָ כָּאן, וְכִי אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁבְּמָקוֹם זֶה רַק צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בּוֹ?".
אוֹמֵר לָהֶם: נָכוֹן, אֵינֶנִּי רָאוּי לְהִכָּנֵס לַמָּקוֹם זֶה שֶׁיָּאֶה רַק לְצַדִּיקִים וְלֹא לַאֲנָשִׁים כָּמוֹנִי, אַךְ גַּם אֲנִי בְּסֻכָּתִי שֶׁלִּי לֹא בֵּרַרְתִּי בֵּין אוֹרְחָי, וְלֹא שִׁלַּחְתִּי יְהוּדִי אֶחָד מִסוּכָּתִי, אֶת כֻּלָּם קִבַּלְתִּי בְּשִׂמְחָה, וּלְכָל הַבָּאִים פָּתַחְתִּי אֶת דַּלְתִּי כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא.
מְסֻפָּר עַל הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְרַבִּי זוּשַׁא זִיעַ"א, שֶׁהָיוּ עוֹרְכִים גָּלוּת בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים, וְהָיוּ עוֹבְרִים מְעַיָירָה לְעַיָירָה לְלֹא לֶחֶם לֶאֱכוֹל, וּלְלֹא בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ. בְּדַרְכָּם הָיוּ לוֹמְדִים וּמְלַמְּדִים, וּמְפִיצִים אֶת תּוֹרַת הַחֲסִידוּת.
בְּמַסְעוֹתֵיהֶם הָיוּ מַגִּיעִים מִפַּעַם לְפַעַם לְעַיָירָת 'לוּדְמִיר'. גְּבִיר הַעַיָירָה סֵרֵב לְהַכְנִיסָם לְבֵיתוֹ, בְּטַעֲנָה שֶּׁאֵין זֶה לִכְבוֹדוֹ לְאָרֵחַ זוּג קַבְּצָנִים בְּבֵיתוֹ. לְעֻמָּתוֹ הָיָה יְהוּדִי אַחֵר בַּעַיָירָה, שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד, אַךְ בָּעַל לֵב זָהָב וּנְשָׁמָה טְהוֹרָה, וְהוּא אִכְסֵן אֶת הָאַחִים בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה.
לְיָמִים יָצָא שְׁמָם בָּעוֹלָם. הָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ וְהָרַבִּי ר' זוּשַׁא, נוֹדְעוּ כְּצַדִּיקִים יְסוֹדֵי עוֹלָם, וְרַבִּים הִתְדַּפְּקוּ עַל דַּלְתוֹתֵיהֶם לְבַקֵּשׁ הַדְרָכָה וּבְרָכָה. חֲסִידֵיהֶם קִנּוֹ לָהֶם עֲגָלָה מְהֻדֶּרֶת רְתוּמָה לְסוּסִים אַבִּירִים, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ לָנוּעַ מֵעִיר לְעִיר וּלְהָפִיץ תּוֹרָה וַחֲסִידוּת.
יוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ שׁוּב לעיירת 'לוּדְמִיר'. כְּשֶׁשָּׁמַע גְּבִיר הַעַיָירָה עַל בּוֹאָם שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים הַחֲשׁוּבִים, יָצָא לִקְרָאתָם וְהִזְמִינָם אֵלָיו הַבָּיְתָה. אָמְרוּ לוֹ הָאַחִים: בְּבַקָּשָׁה, יָכוֹל אַתָּה לָקַחַת אֶת הָעֲגָלָה וְהַסּוּסִים, וְאָנוּ נֵלֵךְ אֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי עָנִי שֶׁהָיִינוּ מִתְאָרְחִים אֶצְלוֹ עַד הַיּוֹם.
לִתְמִיהַת הֶעָשִׁיר לְפֵשֶׁר תְּשׁוּבָתָם, הֵשִׁיבוּ לוֹ: הֲלֹא אָנוּ לֹא הִשְׁתַנֵינוּ, אֶלָּא נִשְׁאַרְנוּ אוֹתָם אֱלִימֶלֶךְ וְזוּשַׁא כְּפִי שֶׁהָיִינוּ בְּבִּיקוּרֵינוּ הַקּוֹדְמִים בַּעֲיָרָה. אִם כֵּן, מַה נִשְׁתַּנָּה שֶׁכָּעֵת אַתָּה יוֹצֵא לִקְרָאתֵנוּ וּמְבַקֵּשׁ לְהַכְנִיסֵנוּ לְבֵיתְךָ, אֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכָּעֵת יֵשׁ עִמָּנוּ עֲגָלָה וְסוּסִים, לָכֵן אָמַרְנוּ לְךָ שֶׁתִּקַּח אֶת סוסינו וְעֶגְלָתֵנוּ ותארח אוֹתָם בְּבֵיתְךָ...
פַּעַם אַחַת, נִכְנַס אִישׁ לְחַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי צְבִי חֲנוֹךְ מִבְּנְדִין בְּאֶמְצַע אֲסֵפַת רַבָּנִים חֲשׁוּבִים. קִבְּלוֹ הָרַב בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד מְלָכִים, וְאַף קָרָא לָרַבָּנִית לְהָבִיא כִּבּוּד לָאוֹרֵחַ הַיָּקָר. הֵבִיאָה הָרַבָּנִית מִגְדָּנוֹת לִכְבוֹד הָאוֹרֵחַ כְּשֶׁהִיא סַקְרָנִית, וְתָמְהָה לָדַעַת מִי הָאוֹרֵחַ הַיָּקָר וְהֶחָשׁוּב הַזֶּה שֶּׁאֵין הִיא וּבְנֵי בֵּיתָה מַכִּירִים אוֹתוֹ.
לְאַחַר שֶׁהָלַךְ הָאוֹרֵחַ וְנִסְתַיִימָה הָאֲסֵפָה, נִכְנְסָה הָרַבָּנִית אֶל חֶדֶר הָרַב וְהִתְעֲנְיֵינָה מִי הוּא הָאוֹרֵחַ? 'אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ', הֵשִׁיב הָרַב, זֶהוּ 'אוֹרֵחַ'...
יִשְׁמַע חֲכַם וְיוֹסֵף לֶקַח מִכָּל הַמַעֲשִׂיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאֵין לְכַבֵּד וּלְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת רַק אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים בַּעֲלֵי מִשְׂרָה אוֹ מַעֲמָד כָּל שֶׁהוּא, אֶלָּא כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הַתַּנָּא "הֲוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת", וְלֹא מְשַׁנֶּה כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה וּמַה מַעֲמָדוֹ הַחֶבְרָתִי.