פרק א' · משנה ט
שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אוֹמֵר, הֱוֵי מַרְבֶּה לַחֲקוֹר אֶת הָעֵדִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר:
הֱיוֹת שֶׁעַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר, עֲלוּלִים שְׁנֵי עֵדֵי שֶׁקֶר לְהָבִיא לְאַשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם חַף מִפֶּשַׁע, וְאַף לִגְרֹם לְהוֹצָאָתוֹ לַהוֹרֵג, וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר נִתְמַנָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לְנָשִׂיא, בָּאוּ וְהוֹדִיעוֹ לוֹ שֶׁיֵּשׁ שְׁמוֹנִים נָשִׁים מְכַשֵּׁפוֹת בִּמְעָרָה בְּאַשְׁקְלוֹן.
מִיַּד עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, בְּיוֹם סַגְרִיר וְגָשׁוּם וְכִנֵּס שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים בַּעֲלֵי קוֹמָה, וְלָקַח אוֹתָם עִמּוֹ אֶל הַמְּעָרָה, וְנָתַן בְּיַד כָּל אֶחָד מֵהֶם כַּד חָדָשׁ וְטַלִּית נְקִיָּה וּמֶקוּפֶּלֶת בְּתוֹכוֹ, וְהֵם כָּפוּ הַכַּדִּים עַל רֹאשָׁם.
לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לַמְּעָרָה לְבַדּוֹ, אָמַר לַבַּחוּרִים: כְּשֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת הַצִּפְצוּף שֶׁלִּי פַּעַם אַחַת, לִבְשׁוּ מִיַּד טליתותיכם, וּכְשֶׁתִּשְׁמְעוּ צִפְצוּף פַּעַם שֵׁנִית, הִכָּנְסוּ כֻּלְּכֶם כְּאֶחָד אֶל הַמְּעָרָה, וּמִיַּד כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ בָּא לְחַבֵּק אַחַת מֵהֵן, וּמִיַּד תַגְבִּיהוּ אוֹתָן מִן הַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְכַשֵּׁף אֶתְכֶם, שֶׁכָּל מְכַשֵּׁף שֶׁהִגְבַּהַת אוֹתוֹ מִן הַקַּרְקַע אֵינוֹ יָכוֹל לְכַשֵּׁף כְּלָל.
כְּשֶׁנִּכְנַס לַמְּעָרָה אָמְרוּ לוֹ הַמְּכַשֵּׁפוֹת: הֵיאַךְ בָּאתָ לְכָאן כְּשֶׁבְּגָדֵךָ יְבֵשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁמִּטְרוֹת עוֹז יוֹרְדוֹת מִמְּרוֹמִים? אָמַר לָהֶן בֵּין הַטִּפִּין הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. אָמְרוּ לוֹ: וּמַה בָּאתָ לַעֲשׂוֹת כָּאן? אָמַר לָהֶן מְכַשֵּׁף אֲנִי, וּבָאתִי לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, עָשׂוּ לְפָנַי מַה שֶׁאַתֶּן יְכוֹלוֹת, וְאַחַר כָּךְ אֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אֲנִי.
אָמְרָה אַחַת מֵהֵן אֵיזוֹ מִילָה שֶׁל כִּשּׁוּף, פִּתְאוֹם הֵבִיאָה פַּת לְכֻלָּן. אָמְרָה מְכַשֵּׁפָה אַחֶרֶת אֵיזֶה כִּשּׁוּף, וֶהֱבִיאָהּ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל. הָאַחַת הֵבִיאָה יַיִן וְהַשְּׁנִיָּה תַּבְשִׁילִים.
אָמְרוּ לוֹ: וְאַתָּה מַה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת? אָמַר לָהֶן: יָכוֹל אֲנִי לְצַפְצֵף שְׁתֵּי צִפְצוּפִים, וַאֲנִי יָבִיא לְכָאן שְׁמוֹנִים בַּחוּרִים עֲטוּפִים טַלִיתוֹת יְבֵשׁוֹת, וְהֵם יִשְׂמְחוּ בָּכֵן וְאַתֶּן תִּשְׂמְחוּ בָּהֶם.
צִפְצֵף פַּעַם אַחַת וּמִיַּד לָבְשׁוּ טַלִיתוֹתֵיהֶם. צִפְצֵף פַּעַם שֵׁנִית, וְנִכְנְסוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד אֶל הַמְּעָרָה. אָמַר לָהֶם: כָּל אֶחָד מִכֶּם יִטּוֹל אֶת בַּת זוּגוֹ. מִיַּד נִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם וְהֵרִימוּ אוֹתָם בָּאֲוִיר, וְהֵבִיאוּ אוֹתָן לְבֵית הַדִּין, וְדָנוּ אֶת דִּינָן, וְגָזְרוּ עֲלֵיהֶן דִּין מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה", וְתָלוּ אוֹתָן.
כָּאָב הַדָּבָר לִקְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתָּן שֶׁל הַמְּכַשֵּׁפוֹת, וּבָאוּ שְׁנַיִם מֵהֶם וְהֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר עַל בְּנוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, וְהֶעֱלִילוּ עָלָיו שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חִיּוּב מִּיתַת בֵּית דִּין, וְנִגְמָר דִּינוֹ לֵהָרֵג. כְּשֶׁהוֹצִיאוּהוּ כְּדֵי לסוקלו, אָמַר: אִם יֵשׁ בִּי עֲוֹן זֶה, לֹא תִּהְיֶה לִי כַּפָּרָה עוֹלָמִית, וְאִם אֵין בִּי עָווֹן זֶה, תִּהְיֶה מִיתָתִי כַּפָּרָתִי עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי, וְהַקּוֹלָר תָּלוּי בְּצַוָּאר הָעֵדִים.
שָׁמְעוּ זֹאת הָעֵדִים, וּבָאוּ וְהוֹדוּ שֶׁהֵם עֵדֵי שֶׁקֶר, וְאָמְרוּ שֶׁהֵעִידוּ עֵדוּת שֶׁקֶר בִּגְלַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה אָבִיו לַנָּשִׁים הַמְּכַשֵּׁפוֹת. רָצָה אָבִיו לְהַחְזִירוֹ לְבֵיתוֹ.
אָמַר לוֹ בְּנוֹ: אַבָּא, אִם בִּקַּשְׁתָּ שֶׁתָּבֹא תְּשׁוּעָה עַל יָדְךָ, עֲשֵׂה אוֹתִי כְּמִפְתָּן הַבַּיִת שֶׁכֻּלָּם דּוֹרְכִים עָלָיו, וְתַנִּיחַ לִי, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ הֲלָכָה מְפֻרְסֶמֶת שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָעֵד אָמַר אֶת עֵדוּתוֹ, שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר עֵדוּת אַחֶרֶת, וְלָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵדִים הוֹדוּ שֶׁהֵעִידוּ שֶׁקֶר, אֵינָם נֶאֱמָנִים.
כְּשֶׁרָאָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח מַה נִגְרַם לִבְנוֹ כְּתוֹצָאָה מֵחֹסֶר חֲקִירָה עֲמוּקָה וּמְרֻבָּה לָעֵדִים, הוֹרָה בְּמִשְׁנָתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בַּחֲקִירַת הָעֵדִים, כְּדֵי לָדַעַת אֶת אֲמִתּוּת הַדִּין, עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּצֵא תַּקָּלָה מִתַּחַת יְדֵי הַדַיָינִים חַס וְשָׁלוֹם.