פרק א' · משנה ו
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:
עשה לך רב
אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ שְׁמוּאֵל: אִם תִּלְמַד תּוֹרָה מֵהַרְבֵּה רַבָּנִים וְלֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ רַק רַב אֶחָד, עָלוּל אַתָּה לְהִתְבַּלְבֵּל, שֶׁהֲרֵי אֵין דֵּעוֹת בְּנֵי אָדָם שָׁווֹת, וְגַם לֹא דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, זֶה אוֹמֵר כָּךְ וְֶזֶה אוֹמֵר כָּךְ, עַל כֵּן "עֲשֵׂה לְךָ רַב", דְּאַג שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַב מֻבְהָק חֲכַם שֶׁרֹב תוֹרָתְךָ מִמֶּנּוּ, מִמֶּנּוּ תִקְנֶה תּוֹרָה וְדֶרֶךְ חַיִּים שֶׁבָּה תֵּלֵךְ וְתִצְעַד לְכָל אוֹרֵךְ הַדֶּרֶךְ.
וּמָשַׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁיּוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, הֶעָמוּס מִינֵי מַאֲכָלִים טוֹבִים לָרוֹב, וְסוּגֵי יַיִן שׁוֹנִים. כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֵה כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ הוּא מַעֲדָן בָּרִיא וְעָרֵב לַחֵיךְ, אֲבָל כְּשֶׁכָּל אֵלֶּה מְעֻרְבָּבִים יָחַד, יִהְיֶה הַטַּעַם טָפֵל, וְהַתַּעֲרֹבֶת אַף עֲלוּלָה לִגְרֹם לִבְעָיוֹת עִכּוּל וְלִשְׁאָר מַחֲלוֹת. כָּךְ הוּא הַדָּבָר לְגַבֵּי הָרַב, אַף שֶׁכָּל הָרַבָּנִים טוֹבִים, אֲבָל יֵשׁ לְהִמָּנַע מֵעִרְבּוּב וּבִלְבּוּל הַדַּעַת.
וקנה לך חבר
כְּדֵי לִזְכּוֹת לְחָבֵר טוֹב, צָרִיךְ לִקְנוֹתוֹ וּלְהַשְׁקִיעַ בּוֹ, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁאָכֵן אַהֲבָתוֹ אֵינָהּ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ אֶלָּא אַהֲבָתוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, שֶׁכַּיָּדוּעַ הַנְּתִינָה גּוֹרֶמֶת לְאַהֲבָה.
חָבֵר טוֹב הוּא חָבֵר שֶׁהוֹכִיחַ אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ, שֶׁחַבְרוּתוֹ עָמְדָה בְּמִבְחָן, וְלֹא חָבֵר שֶׁחוֹשֵׁב אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת יָפִיק מֵהַחֲבֵרוּת עִמְּךָ, אֶלָּא חָבֵר כָּזֶה שֶׁהוּא "לְךָ" חָבֵר, וְלֹא לְעַצְמוֹ, שֶׁדּוֹרֵשׁ אֶת טוֹבָתְךָ וְלֹא רַק אֶת טוֹבַת עַצְמוֹ. חָבֵר כָּזֶה צָרִיךְ "לִקְנוֹת" וּלְהַשְׁקִיעַ רַבּוֹת כְּדֵי לְרָכְשׁוֹ.
הַפָּסוּק אוֹמֵר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי הַשֵּׁם". מַדּוּעַ בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ דַּוְקָא בְּמִצְוָה זוֹ, וּמַה הָרֶמֶז שֶׁרָצָה לִרְמֹז לָנוּ בְּכָךְ?
הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ נִמְצֵאת בַּמַּעֲשֶׂה הַבָּא: מַעֲשֵׂה בִּשְׁנֵי סוֹחֲרִים יְהוּדִים, הָאֶחָד מִבַּגְדַּד וְהַשֵּׁנִי מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, שֶׁמִּתּוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּסְחָר שֶׁבֵּינֵיהֶם הִגִּיעוּ לִכְלָל יְדִידוּת אֲמִיצָה עַל אַף הַמֶּרְחָק הָרַב שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם.
וְהִנֵּה לְיָמִים, יָרַד הַסּוֹחֵר הָאֲלֶכְּסַנְדְּרִי מִנְּכָסָיו, וְהִגִּיעַ עַד פַּת לֶחֶם, וְהֵחֵל לִפְשֹׁט יָדוֹ בְּחוּצוֹת הָעִיר, הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְכָךְ, אַךְ מִנַּיִן יָבִיא לֶחֶם?
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: לֵךְ לְבַגְדַּד לִידִידְךָ, וְסַפֵּר לוֹ עַל מַצָּבְךָ, וְהוּא לָבֶטַח יַעֲזֹר לְךָ. שָׁמַע הָאִישׁ בַּעֲצַת אִשְׁתּוֹ, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. יָמִים וְלֵילוֹת כִּתֵּת רַגְלָיו בַּדְּרָכִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבַגְדַּד. לְעֵת עֶרֶב נִכְנַס בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר כְּשֶׁהוּא בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת מֻחְלֶטֶת.
לְהִכָּנֵס לְבֵית יְדִידוֹ בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, וּבְמַצַּב מֻזְנָח כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאָה, הוּא לֹא רָצָה, עַל כֵּן, חִפֵּשׂ אַחַר מָקוֹם נָטוּשׁ לְהָנִיחַ בּוֹ אֶת רֹאשׁוֹ. מִשֶּׁמָּצָא בְּפַאֲתֵי הָעִיר חֻרְבָּה רֵיקָה מֵאָדָם, הֶחְלִיט לָלוּן בָּהּ וְלָלֶכֶת לְבֵית יְדִידוֹ לְמָחֳרָת כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם.
הוּא נִשְׁכָּב בְּאֶחָת מִפִּנּוֹת הַחֻרְבָּה וְנִרְדָּם. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, נֵעוֹר לְקוֹלוֹת מְרִיבָה בֵּין שְׁנֵי שׁוֹדְדִים שֶׁרָבוּ עַל חֲלוּקַת שָׁלָל, תּוֹךְ כְּדֵי מְרִיבָה, שָׁלַף הָאֶחָד חֶרֶב, וְדָקַר אֶת שֻׁתָּפוֹ לַמָוֶות. בְּפַחַד רַב נִצְמָד הַסּוֹחֵר לְפִנָּתוֹ לְבַל יִרְאֵהוּ הַשּׁוֹדֵד, וְלֹא הֵעֵז לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ גַּם לְאַחַר שֶׁהָרוֹצֵחַ עָזַב אֶת הַמָּקוֹם.
בַּבֹּקֶר הִגִּיעוּ שׁוֹטְרִים לְחוּרְבָה, וּמָצְאוּ בָּהּ אֶת גּוּפַת הַנִּרְצָח, וְאֶת מְיֻדָּעֵנוּ הַסּוֹחֵר. כֵּיוָן שֶׁהָיָה זָר בַּמָּקוֹם, וְאַף חֲזוּתוֹ הָיְתָה חֲשׁוּדָה, סָבְרוּ הַשּׁוֹטְרִים כִּי הוּא הָרוֹצֵחַ, וְאִלְּצוּהוּ לְהוֹדוֹת בְּמַעֲשֶׂה.
הַסּוֹחֵר שֶׁהָיָה מְיֹאָשׁ וּמְדֻכְדָּךְ, אִבֵּד אֶת כּוֹחַ הַהִתְמַרְדוּת, וְהוֹדָה בָּרֶצַח עַל אַף שֶׁלֹּא בִּצַּע הוּא. הָאִישׁ הוּבָא לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, וְנִגְזַר דִּינוֹ לְמָוֶת.
הוֹבִילוּהוּ לִתְלִיָּה בְּכִכַּר הָעִיר כְּשֶׁהֲמוֹן הָעָם נֶאֱסָף לַחֲזוֹת בְּתְלִיָיתוֹ. בֵּין הַנֶּאֱסָפִים עָמַד הַסּוֹחֵר הַבָּגְדַאדִי אֲשֶׁר זִהָה אֶת הַנִּדּוֹן לַמָוֶות כִּידִידוֹ, וּכְמִי שֶׁהִכִּירוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, לֹא הֶאֱמִין הָאִישׁ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁיּוּחַס לִידִידוֹ, וְהֵחֵל מְפַלֵּס דַּרְכּוֹ לְעֵבֶר עַמּוּד הַתְּלִיָּה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַגַּרְדוֹם, הִתְפָּרֵץ בְּסַעֲרַת נֶפֶשׁ לְעֵבֶר הַתָלְיָינִים וְאָמַר: יֵשׁ לָכֶם טָעוּת, הוֹרִידוּהוּ מֵהַגַּרְדּוֹם, אֲנִי הוּא הָרוֹצֵחַ!
זִהָה הַנִּדּוֹן לַמָוֶות אֶת יְדִידוֹ הַבָּגְדַאדִי, וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו צָעַק אֶל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ: אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ, הָאִישׁ הַזֶּה אֵינוֹ שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ, אֲנִי הוּא הָרוֹצֵחַ, לִי מַגִּיעַ הָעֹנֶשׁ וְלֹא לוֹ!
הַקָּהָל שֶׁהָיָה נוֹכָח לְחִלּוּפֵי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, הִשְׁתַּתֵּק בְּהֶלֶם, וְאַף הַתַּלְיָין נוֹתַר עַל עוֹמְדוֹ מִשְׁתּוֹמֵם. מַחֲזֵה כָּזֶה טֶרֶם רָאָה מֵעוֹדוֹ. הַמִּקְרֶה הִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ, וְאַף הוּא הָיָה נִפְעָם לִשְׁמֹעַ סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.
הִזְמִין אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לְסַפֵּר לוֹ אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, מִי מֵהֶם הוּא הָרוֹצֵחַ, וְהוֹסִיף הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: אֲנִי מַּבְטִיחַ לָכֶם שֶׁאִם אֶשְׁתַּכְנַע בַּאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים, לֹא אוֹצִיא אִישׁ מִכֶּם לַהוֹרֵג.
סִפְּרוּ הַשְּׁנַיִם אִישׁ אִישׁ אֶת סִפּוּרוֹ, וּמְשֶׁסִיֵימוּ קָם הַמֶּלֶךְ מִמְּקוֹמוֹ נִרְגָּשׁ, וְקָרָא: מִיָּמַי לֹא פָּגָשְׁתִּי שְׁנֵי חֲבֵרִים כְּמוֹכֶם, חֲבֵרִים שֶׁכָּל אֶחָד מוּכָן לְהֵהָרֵג כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חֲבֵרוֹ. יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה אֲלֵיכֶם, אָנָּא צַרְפוּנִי לְחֶבְרַתְכֶם, רוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת הֶחָבֵר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּכֶם. מַעֲרִיצִים יֵשׁ לִי הַרְבֵּה, וְרַבִּים הֵם הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתִּי, אַךְ חָבֵר אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְהֵהָרֵג בִּשְׁבִילִי. עִם שְׁנַיִם כְּמוֹכֶם רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְחַבֵּר.
וְזֶה כַּוָונַת הַפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" אִם אוֹהֵב אַתָּה אֶת חֲבֵרְךָ כְּפִי שֶׁאוֹהֵב אַתָּה אֶת עַצְמְךָ, אָז "אֲנִי הַשֵּׁם", אֲנִי ה' כִּבְיָכוֹל רוֹצֶה גַּם כֵּן לְהִצְטָרֵף לַחֲבֵרוּת זוֹ, עַל חֲבֵרוּת כָּזוֹ שְׁרוּיָה הַשְּׁכִינָה. לַחֲבֵרוּת אֲמִיצָה כָּזוֹ מִתְכַּוֵּן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמְרוֹ "וּקְנֵה לְךָ חָבֵר".
אל תרבה בחברים
דִּקְדֵּק הַתַּנָּא לוֹמַר בְּמִשְׁנָתֵנוּ "קְנֵה לְךָ חָבֵר", כְּלוֹמַר חָבֵר אֶחָד וְלֹא הַרְבֵּה חֲבֵרִים, מִפְּנֵי שֶׁרִבּוּי הַחֲבֵרִים אֵינוֹ מוֹעִיל כָּל כָּךְ לָאָדָם, וּבִפְרָט יֵשׁ לְלַמֵּד אֶת הַנֹּעַר הַצָּעִיר, שֶּׁאֵין לָהֶם לְהִתְלַהֵב מֵחֲבֵרִים הָרַבִּים, וְלֹא לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם, כִּי הֵם מְסַיְּעִים וְעוֹזְרִים רַק מָתַי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טוֹבַת הֲנָאָה, אֲבָל לֹא יַעַמְדוּ לְאָדָם בִּשְׁעַת צָרָתוֹ, וּבִזְמַן אֱמֶת, לְמִי אִכְפַּת אִם אַתָּה חָי אוֹ מֵת.
רַבּוֹתֵינוּ מְסַפְּרִים עַל פִילוֹסוֹף אֶחָד, שֶׁצִּוָּה אֶת בְּנוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: בְּנִי כַּמָּה אוֹהֲבִים קָנִיתָ בְּחַיֶּיךָ? עָנָהוּ בְּנוֹ: כְּבָר קָנִיתִי לִי מֵאָה אוֹהֲבִים! אָמַר לוֹ הַפִילוֹסוֹף: אַל תֹּאהַב וְאַל תְּהַלֵּל הָאוֹהֵב טֶרֶם שֶׁתֶּנַסֵהוּ וְתִבְחֲנֵהוּ. וְתֵדַע בֶּאֱמֶת, כִּי אֲנִי שֶׁנּוֹלַדְתִּי לְפָנֶיךָ, לֹא קָנִיתִי בְּכָל חַיַּי כִּי אִם חֲצִי אוֹהֵב, וְאַתָּה אֵיךְ קָנִיתָ מֵאָה? וְעַתָּה לֵךְ וּבְּחֵנַּם אִם תִּמְצָא בְּכֻלָּם חָבֵר אֶחָד טוֹב.
אָמַר לוֹ הַבֵּן: אֲבִי, אֵיךְ אֶבְחַנֵם? אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֵךְ וְקַח עֵגֶל אֶחָד וּתְמִיתֵהוּ, וְתְנַתְחֵהוּ לִנְתָחִים, וְשִׂימָם בַּשָּׂק, וְהַשַּׂק יִהְיֶה מַלֵּא בְּדָם מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, וְלֵךְ אֶל אֶחָד מֵאוֹהֲבֶיךָ וֶאֱמֹר לוֹ: אֲהוּבִי וְרֵעִי, הִנֵּנִי מַפִּיל תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתִּקְבֹּר בְּבֵיתְךָ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הָרַגְתִּי וְהִנַּחְתִּי אוֹתוֹ בַּשָּׂק, וְאִישׁ לֹא יָדַע מְאוּמָה מִכָּךְ, וְהַצִּילֵנִי מִן הַצָּרָה הַזֹּאת.
הָלַךְ הַבֵּן וְעָשָׂה כֵּן. וַיֵּלֶךְ אֶל אֶחָד מֵאוֹהֲבָיו וַיֹּאמֶר לוֹ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּהוּ אָבִיו. וַיַּעֲנֵהוּ הָאוֹהֵב: אוֹהֲבִי! לֵךְ וְשָׂא הַמֵּת עַל כְּתֵפְךָ וּקְבָרֻהוּ, וְתִסְבּוֹל הַצָּרָה לְבַד, כִּי בְּבֵיתִי לֹא תִּכָּנֵס. וַיֵּלֶךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאוֹהֲבָיו, וְכַאֲשֶׁר עָנָהוּ הָרִאשׁוֹן כֵּן עָנָהוּ הַשֵּׁנִי וְכֵן כֻּלָּם.
שָׁב הַבֵּן אֶל אָבִיו וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁקָּרָה לוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו: הִנֵּה קָרָה לְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַר הַפִילוֹסוֹף, "רַבִּים הָאוֹהֲבִים בְּמִסְפַּר וּלְעֵת הַצּוֹרֵךְ הֵם מֻעָטִים". וְעַתָּה לֵךְ אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהוּא חֲצִי אוֹהֲבִי, וּרְאֵה כֵּיצַד יִנְהָג עִמְּךָ.
וַיֵּלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר אֶל אוֹהֲבָיו. וַיַּעֲנֵהוּ הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לוֹ: בֹּא עִמִּי אֶל בֵּיתִי בַּסֵּתֶר שֶׁלֹּא יִרְאוּךָ הַשְּׁכֵנִים. וַיּוֹצִיא כָּל אִישׁ מֵעָלָיו, וְאִשְׁתּוֹ וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וַיַּחְפֹּר הַקֶּבֶר בְּבֵיתוֹ, וַיְהִי כִּי רָאָה זֹאת הַנַּעַר, הֵבִין הַכֹּל, וַיּוֹצִיא הָעֵגֶל מִן הַשַּׂק וַיַּרְאֵהוּ לוֹ מְנוּתַח, וְהוֹדָה לוֹ עַל אֱמוּנָתוֹ הַטּוֹבָה וְאַהֲבָתוֹ הַנְּכוֹנָה עִם אָבִיו.
וַיֵּלֶךְ וַיְסַפֵּר לְאָבִיו אֲשֶׁר קָרָה לוֹ עִם חֲצִי אוֹהֲבוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו: עַל זֶה הָאוֹהֵב אָמַר הַפִּילוֹסוֹף: "זֶה אוֹהֵב נֶאֱמָן הָעוֹזֵר אוֹתְךָ בְּעֵת יִשְׂטֶמֹךָ הַזְּמַן". (אוֹצַר הַמִּדְרָשִׁים עַמּוּד שיט).
הוי דן את כל האדם לכף זכות
חוֹבַת הָאָדָם הִיא לָדוּן כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת. גַּם כַּאֲשֶׁר נִרְאָה לָנוּ בָּרוּר שֶׁאֵיזֶה מִישֶׁהוּ פָּגַע בָּנוּ אוֹ עָשָׂה נֶגְדֵּנוּ אֵיזֶה דָּבָר, יֵשׁ לָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת וּלְהִתְנַהֵג בְּסַבְלָנוּת.
הַמְתִינוּת וְהַסַּבְלָנוּת הִיא טוֹבָה וַחֲשׁוּבָה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, וְיֵשׁ לְהַמְחִישׁ זֹאת עַל פִּי מָשָׁל: לְאָדָם אֶחָד הָיָה כֶּלֶב שֶׁשָּׁמַר עַל בֵּיתוֹ בְּנֶאֱמָנוּת, וְלֹא פַּעַם גֵּרֵשׁ מִן הַבַּיִת גַּנָּבִים וְחַיּוֹת רָעוֹת. הָאִישׁ לֹא חֲשַׁשׁ מֵעוֹלָם לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ, בְּיוֹדְעוֹ שֶׁכַּלְבּוֹ יִשְׁמֹר עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר.
פַּעַם הָלַךְ הָאִישׁ לַיַּעַר לִכְרוֹת עֵצִים, וְהִשְׁאִיר אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן בְּבֵיתוֹ, כְּשֶׁהַכֶּלֶב עוֹמֵד לִשְׁמוֹר עָלָיו. וְהִנֵּה כְּשֶחָזַר הָאִישׁ מֵהַיַּעַר וְהִתְקָרֵב לַדֶּלֶת בֵּיתוֹ, מָצָא כִּתְמֵי דָּם גְּדוֹלִים עַל הָרִצְפָה.
הָאִישׁ נִבְהַל וְקָרָא בְּקוֹל לִבְנוֹ, אַךְ הַבֵּן לֹא עָנָה. קָרָא שׁוּב, וְלֹא הָיָה מַעֲנֵה. כְּשֶׁנִּגָּשׁ לְמִטָּתוֹ, הַיֶּלֶד לֹא הָיָה שָׁם.
בְּפִנַּת הַחֶדֶר שָׁכַב הֲכֶלֶב שֶׁעַל פִּיו הָיוּ כִּתְמֵי דָּם. חָשַׁב הָאָב שֶׁאָכֵן הֲכֶלֶב טָרַף אֶת בְּנוֹ, וְעִם הַקַּרְדֹּם שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, הוֹרִיד אֶת רֹאשׁ הַכֶּלֶב, וְיָשַׁב לִבְכּוֹת בְּקוֹל בֶּכִי מַר עַל מוֹת בְּנוֹ.
לְקוֹל בְּכִיָּתוֹ הִתְעוֹרֵר הַבֵּן שֶׁנִּרְדַּם מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, וּבָא אֶל הָאָב הַנִּדְהָם, וְסִפֵּר לוֹ עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַכֶּלֶב הַיּוֹם.
הוֹצִיא הַיֶּלֶד אֶת אָבִיו הַחוּצָה, וְהִנֵּה רוֹאֶה הָאָב פֶּגֶר שֶׁל זְאֵב מוּטָל עַל הָרִצְפָה בֶּחָצֵר. לוּלֵא הַכֶּלֶב שֶּׁהִצִּיל אֶת הַבֵּן מִשִׁינֵי הַזְּאֵב, לֹא הָיָה עוֹד בְּנוֹ בַּחַיִּים. רֶאֶה לְמַה הוֹבִילָה הַפְּזִיזוּת וְהַחוֹסֵר בְּכַף זְכוּת.
אוֹמֵר רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים: לִפְעָמִים אָדָם מְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ הַלְוָאָה אוֹ טוֹבָה אַחֶרֶת, וְהֶחָבֵר אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. נִרְאָה לַמְּבַקֵּשׁ כִּי חֲבֵרוֹ אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ מֵרֹעַ לֵב, שֶׁהֲרֵי כְּלַפֵּי חוּץ נִרְאָה שֶׁמַּצָּבוֹ טוֹב, וּבְוַדַּאי יֵשׁ לוֹ מָמוֹן כְּדֵי לְהַלְווֹת לוֹ.
אַךְ יִתָּכֵן שֶׁבֶּאֱמֶת מַצָּבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ דָּחוּק בְּיוֹתֵר, וְהוּא נוֹהֵג בְּמַעֲמַד שֶׁל גְּבִיר, כְּדֵי לִשְׁמוֹר עַל מַעֲמָדוֹ הַקּוֹדֵם בֵּין חֲבֵרָיו הַסּוֹחֲרִים, עַל מְנָת שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְנַהֵל עִמּוֹ קִשְׁרֵי מִסְחָר, אַךְ מַצָּבוֹ הָאֲמִתִּי רָחוֹק מִלִּהְיוֹת מַזְהִיר.
עַל כָּךְ מַזְהִיר הַתַּנָּא בְּאָבוֹת וְאוֹמֵר: "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ", תְּחִלָּה עָלֶיךָ לְהָבִין אֶת סִבּוֹת הִתְנַהֲגוּתוֹ, וּכְשֶׁתַעֲמוֹד עַל שׁוֹרְשֵי מַעֲשָׂיו, מֵרֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁתָּדוּנוּ לְכַף זְכוּת.
מעלתו של הדן לכף זכות
בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כא:) מְסֻפָּר עַל אַבָּא אוּמְנָא, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים לוֹ 'שָׁלוֹם' כָּל יוֹם מִן הַשָּׁמַיִם, וּלְאַבַּיֵּי רַק פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, וְהָיָה אַבַּיֵּי מִצְטַעֵר עַל כָּךְ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, וְלָכֵן לֹא מַגִּיעַ לְךָ שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם כָּמוֹהוּ.
יוֹם אֶחָד שָׁלַח אַבַּיֵּי זוּג חֲכָמִים שֶׁיִּבְדְּקוּ אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא. הָלְכוּ לְבֵיתוֹ, וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְהִצִּיעַ לָהֶם מַצָּעוֹת כְּדֵי לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה. בַּבֹּקֶר קָמוּ, וְגִלְּלוֹ אֶת הַמַּצָּעוֹת שֶׁל אַבָּא אוּמְנָא, וְלָקְחוּ אוֹתָם לְלֹא רְשׁוּת, כְּדֵי לְמוֹכְרָם בַּשּׁוּק.
וְהִנֵּה הֵם רוֹאִים בַּשּׁוּק אֶת אַבָּא אוּמְנָא. אָמְרוּ לוֹ: כַּמָּה שָׁוִים הַמַּצָּעִים הַלָּלוּ? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ, וְלֹא הִקְפִּיד עֲלֵיהֶם עַל שֶׁלָּקְחוּ לוֹ אֶת הַמַּצָּעִים, וְגַם לֹא הִסְכִּים לְקַחְתָּם בַּחֲזָרָה, אֶלָּא אַדְּרַבָּה אָמַר לָהֶם שֶׁנָּתַן לָהֶם אוֹתָם בְּמַתָּנָה גְּמוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁב שֶׁהִזְדַּמֵּן לָהֶם פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, וּמִתְבַיִישִׁים הֵם לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם, וְלָכֵן הֶחְלִיט לָתֶת לָהֶם אוֹתָם בְּמַתָּנָה.
אָז הֵבִינוּ כֻּלָּם מַדּוּעַ אוֹתוֹ צַדִּיק זוֹכֶה לְקַבֵּל שָׁלוֹם מִן הַשָּׁמַיִם בְּכָל יוֹם, שֶׁאָכֵן רַבִּים וּשְׁלֵמִים לֹא יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה שֶׁכָּזוֹ.
לדון את אשתך לכף זכות
לִפְעָמִים קוֹרֵה שֶׁהַבַּעַל בָּא הַבָּיְתָה לְאַחַר יוֹם עֲבוֹדָה מְפָרֵךְ, וּמוֹצֶא שֶׁהַבַּיִת לֹא מְסֻדָּר, אוֹ שֶּׁאֵין אוֹכֵל, אוֹ שֶׁאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ נִמְצֵאת בַּבַּיִת, אוֹ שֶׁלֹּא כִבְּסַה לוֹ מִכְנָסַיִם וְכַדּוֹמֶה.
עָלָיו לָדַעַת, שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא רַק בֶּן אָדָם וְאֵינָהּ רוֹבּוֹט, וּבְוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לָהּ סִבָּה מֻצְדֶּקֶת לְמַעֲשֶׂיהָ, וּמְחוּיָיב הַבַּעַל לָדוּן אֶת אִשְׁתּוֹ לְכַף זְּכוּת.
הַבַּעַל צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאִשְׁתּוֹ מְצַפָּה מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבִין שֶׁהִיא נִמְצֵאת בִּמְצוּקָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁגָּרְמָה לָהּ לְהִתְנַהֵג כָּךְ, וּמְצַפָּה מִמֶּנּוּ לְחֹם, אַהֲבָה וְעֶזְרָה. וְאִם אֵינוֹ דָּן אוֹתָהּ לְכַף זְּכוּת, הֲרֵי הוּא עָלוּל לְהַפְסִיד מִכָּךְ.
דֻּגְמָא מוּחָשִׁית לְהִתְנַהֲגוּת בַּבַּיִת עִם הָאִשָּׁה, מוֹצְאִים אָנוּ בְּגָדוֹל הַתַּנָּאִים - הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶּׁהִזְמִין אוֹרֵחַ לְבֵיתוֹ לַאֲרוּחַת צָהֳרָיִם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הִלֵּל עִם הָאוֹרֵחַ לְבֵיתוֹ, יָשַׁב עִמּוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁאִשְׁתּוֹ הִגִּישָׁה אֶת הַסְּעוּדָה.
אָמַר לָהּ הִלֵּל: בִּתִּי, מִפְּנֵי מַה לֹא הִגַשְׁת אֶת הַסְּעוּדָה מִיַּד? אָמְרָה לוֹ: עָנִי אֶחָד בָּא אֶל בֵּיתִי, וְאָמַר לִי שֶּׁהַיּוֹם הוּא נוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְאֵין לוֹ סְעוּדָה כְּלָל. מִיַּד נָטַלְתִּי אֶת כָּל הַסְּעוּדָה שֶׁהֵכַנְתִּי לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לָעֳנִי, וְנִגַּשְׁתִּי לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת עִסָּה אַחֶרֶת, וּבִישַׁלְתִי אוֹכֵל אַחֵר, וְהִנַּחְתִּי לִפְנֵיכֶם.
אָמַר לָהּ הִלֵּל הַזָּקֵן: בִּתִּי, אַף אֲנִי לֹא דַּנְתִּי אוֹתָךְ אֶלָּא לְכַף זְכוּת, שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה, אֵינָם אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. (מַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ רַבָּה).
רְאֵה עַד הֵיכָן יֵשׁ לָדוּן לְכַף זְכוּת. גַּם בַּזְּמַנִּים שֶׁל לָחַץ שֶׁהָאוֹרֵחַ הַמְכֻבָּד כְּבָר נִמְצָא עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהָאוֹכֵל מִשּׁוּם מַה אֵינֶנּוּ מוּכָן וּמְזֻמָּן, אֵין לְהִתְפָּרֵץ עַל הָאִשָּׁה וּלְהַטִיף לָהּ מוּסַר עַל חֹסֶר הָאַחֲרָיוּת שֶׁלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תֵּדַע מַה מָנַע מִמֶּנָּה לְהִמָּנַע מִמַּה שְׁהִטַלְתָה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת.
ללמד זכות גם על מי שנראה שאין מה ללמד עליו
מִפְּאַת חֹסֶר הַיְּכֹלֶת שֶׁל הָאָדָם לִרְאוֹת תְּמוּנָה כּוֹלֶלֶת וְלָדוּן "אֶת כָּל הָאָדָם", לוֹקִים רַבִּים וְאַף טוֹבִים בִּפְגָם זֶה שֶׁל נְטִיָּה לָדוּן לְכַף חוֹבָה, וְלָכֵן דָּנִים לְכַף חוֹבָה אֲפִילוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים. אִלְמָלֵא נְטִיָּה מְגֻנָּה זוֹ, הָיָה נִמְנַע צַעַר רַב מֵאֲנָשִׁים שֶׁנָּפְלוּ קָּרְבָּן לַחֲשָׁדוֹת שָׁוְא.
הַחוֹבָה לָדוּן לְכַף זְכוּת קַיֶּמֶת גַּם בְּמָקוֹם שֶׁיֶּשְׁנָן עֻבְדּוֹת הַמּוֹכִיחוֹת לִכְאוֹרָה כְּנֶגֶד הֶחָשׁוּד, וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ יוֹכִיחַ עַל כָּךְ.
בָּעֲיָרָה בַּרְדִיצ'וֹב, הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ גְּבִיר הָעֲיָרָה, אֲשֶׁר יָצָא שִׁמְעוֹ לְשִׁמְצָה כְּקַמְצָן מֻפְלָג. הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא דָּרְשׁוּ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, אוּלָם הַיּוֹרְשִׁים הִתְנַגְּדוּ לְתַשְׁלוּם הַכָּבֵד שֶׁהֻטַּל עֲלֵיהֶם, בְּאוֹמְרָם שֶּׁאֵין הֵם אֲשֵׁמִים, וְאֵין הֵם חַיָּבִים לָשֵׂאת בְּתוֹצְאוֹת הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר.
עִנְיַן הַוִּכּוּחַ הִגִּיעַ עַד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מְבַּרְדִיצ'וֹב, וְהוּא קָרָא אֵלָיו אֶת אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא לְבֵרוּר הַעִנְיַין.
לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע מִיהוּ הַנִּפְטָר, הוֹרָה לָהֶם הָרַב שֶׁלֹּא יִדְרְשׁוּ כֶּסֶף רַב עֲבוּר הַקְּבוּרָה. הוּא אַף הוֹדִיעַ שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִשְׁתַּתֵּף בַּלְוַויָה. בִּרְאוֹת הַתּוֹשָׁבִים אֶת רַבָּם צוֹעֵד אַחַר אֲרוֹן הַנִּפְטָר, פָּסְקוּ מִמְּלַאכְתָּם, וְיָצְאוּ גַּם הֵם לַחְלֹק כָּבוֹד אַחֲרוֹן לָמֵת.
עִם תֹּם הַלְוָיָה, נִגְּשׁוּ חֲשׁוּבֵי הָעִיר אֶל הָרַב, וְתָמְהוּ בְּאוֹזְנָיו עַל פֵּשֶׁר יַחֲסוֹ אֶל הֶעָשִׁיר הַנִּפְטָר שֶׁהָיָה יָדוּעַ בְּקַמְצָנוּתוֹ הָרַבָּה.
אָמַר לָהֶם הָרַב: גִּלִּיתִי אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ הַטּוֹבָה בִּזְכוּת שְׁלוֹשָׁה דִּינֵי תּוֹרָה שֶׁהוּבְאוּ לְפָנַי, וַאֲשֶׁר מֵהֶם עָמַדְתִּי עַל אוֹפְיוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הָאִישׁ.
דִּין הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹן הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁהִגִּיעַ סוֹחֵר לְעִירֵנוּ, וּבְיָדוֹ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל שֶׁהִפְקִידוּ בְּיָדָיו סוֹחֲרִים אֲחֵרִים כְּדֵי שֶׁיְּבַצֵּעַ קְנִיּוֹת עֲבוּרָם.
מִשֶּׁסִּיֵּם הַסּוֹחֵר אֶת קְנִיוֹתָיו, רָצָה לְשַׁלֵּם, אַךְ אָז נוֹכָח לָדַעַת שֶׁהָאַרְנָק נֶעְלָם. בְּרֹב צַעֲרוֹ וְיֵאוּשׁוֹ הִתְעַלֵּף. רוֹפֵא שֶׁהוּחַשׁ לְהַחְיוֹתוֹ, הִצְלִיחַ לְעוֹרְרוֹ, אַךְ מִשֶּׁנִּזְכַּר הַסּוֹחֵר בַּאֲשֶׁר אֵרַע לוֹ, אִבֵּד הַכָּרָתוֹ שׁוּב, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה נִתַּן לְעוֹרְרוֹ. אָמְרוּ הָרוֹפְאִים: אִם לֹא יִמָּצֵא הַכֶּסֶף, חַיָּיו שֶׁל הָאִישׁ בְּסַכָּנָה.
לְפֶתַע, בְּעוֹד כֻּלָּם עוֹמְדִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת, הִגִּיעַ הַגְּבִיר שֶׁנִּפְטַר, וְהוֹדִיעַ כִּי מָצָא אֶת הָאֲבֵדָה. הוּא הוֹשִׁיט אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף לַסּוֹחֵר שֶׁהִתְעוֹרֵר מֵעֶלְפוֹנוֹ לְאַחַר שֶׁהַיְדִיעָה עַל מְצִיאַת הַכֶּסֶף חַדְרָהּ לְהַכָּרָתוֹ.
מְאֻחָר יוֹתֵר, הִגִּיעַ לְבֵית הַגְּבִיר אָדָם שֶׁהִזְדַּהָה בְּפָנָיו כַּגַּנָּב שֶׁנָּטַל אֶת כַּסְפּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר, וְאָמַר לַסּוֹחֵר: הִתְפָּעַמְתִּי לְנֹכַח גֹּדֶל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתָ, בִּרְצוֹנִי לְכַפֵּר עַל מַעֲשַׂי וְלִמְסֹר לְךָ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁעִמִּי, תְּמוּרַת הַכֶּסֶף שֶׁנָּתַתָּ לַסּוֹחֵר.
אוּלָם הֶעָשִׁיר סֵרֵב לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף בְּאוֹמְרוֹ: הָיְתָה זוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה עֲבוּרִי לְהַצִּיל בְּכַסְפִּי נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, אֵינֶנִּי מְוַותֵּר עַל הַמִצְוָה שֶׁעָשִׂיתִי. מִשֶּׁלֹּא הִגִּיעוּ לְעֵמֶק הַשָׁוֶוה, פַּנּוּ הַשְּׁנַיִם אֵלַי, וַאֲנִי פָּסַקְתִּי לְטוֹבַת הֶעָשִׁיר הַנָּדִיב, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף מֵהַגַּנָּב.
דִּין הַתּוֹרָה הַשֵּׁנִי הָיָה זְמַן מַה לְאַחַר מִכֵּן. אָדָם בְּעִירֵנוּ הִתְקַשָּׁה בְּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ. כְּמוֹצָא אַחֲרוֹן הֶחְלִיט לָצֵאת לְעִיר אַחֶרֶת כְּדֵי לְחַפֵּשׂ שָׁם מָקוֹר פַּרְנָסָה. אִשְׁתּוֹ חָשְׁשָׁה שֶׁאִם יַעֲזוֹב אֶת הַבַּיִת, מַצָּבָם רַק יַחֲמִיר, וְכִי הִיא וִילָדֶיהָ יִשָּׁאֲרוּ לְלֹא פְּרוּטָה, לָכֵן לֹא הִסְכִּימָה לַנְּסִיעָה.
אֶלָּא שֶׁהַבַּעַל נָחוּשׁ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לָצֵאת לַדָּרֶךְ. לְפֶתַע עָלָה רַעְיוֹן בְּמוֹחוֹ. הוּא פָּנָה וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: מִידֵי שָׁבוּעַ תִיגְשִׁי לַגְּבִיר (הַנִּפְטָר), וּתְבַקְשִׁי מִמֶּנּוּ אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲבוּר הַטִּרְחָה שֶׁטּוֹרֵחַ אֲנִי עֲבוּרוֹ בְּנֶסִיעָתִי זוֹ.
הָאִשָּׁה הֶאֱמִינָה לְדִבְרֵי בַּעֲלָה, וְשָׁבוּעַ לְאַחַר שֶׁנָּסַע, הִיא נִגְּשָׁה לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הַגְּבִיר, וּבִקְּשָׁה מְגִזְבַּרוֹ אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת הַמֻּבְטַחַת. הַגִּזְבָּר כַּמּוּבָן לֹא הֵבִין עַל אֵיזוֹ מַשְׂכֹּרֶת הִיא שָׂחָה, וּמִשֶּׁלֹּא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ בְּטָעוּתָהּ, קָרָא לַגְּבִיר כְּדֵי שֶׁיְּסַיֵּעַ לוֹ לְהִפָּטֵר מֵהָאִשָּׁה הַמּוּזָרָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַגְּבִיר אֶת טַעֲנוֹת הָאִשָּׁה, הֵבִין מִבֵּן דְּבָרֶיהָ אֶת אֲשֶׁר אֵרַע, וְהוֹרָה לַגִּזְבָּר לְשַׁלֵּם לָאִשָּׁה אֶת מַשְׂכֹּרֶת בַּעֲלָה מִידֵי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ.
לְאַחַר זְמַן אָרוֹךְ חָזַר הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו, וְהוּא הִתְפַלֵּא לִמְצוֹא בַּיִת מְסֻדָּר שֶׁלֹּא חָסֵר בּוֹ מְאוּם. לִשְׁאֵלָתוֹ כֵּיצַד הֵם הִסְתַּדְּרוּ עַד כֹּה? עָנְתָה הָאִשָּׁה, כִּי אָכֵן הִיא קִבְּלָהּ אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת מִן הַגְּבִיר מִידֵי שָׁבוּעַ.
הַבַּעַל שֶׁיָּדַע אֶת הָאֱמֶת שֶּׁאֵין לוֹ וְלַגְּבִיר שׁוּם עֵסֶק, הִתְפַּעֵל מִטּוּב לִבּוֹ שֶׁל הַגְּבִיר, וְאָץ אֵלָיו לְהָשִׁיב לוֹ אֶת כַּסְפּוֹ. אֶלָּא שֶׁהַגְּבִיר מֵאֵן לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף חֲזָרָה, וְהִבְהִיר לַבַּעַל שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לִמְכּוֹר אֶת הַמִצְוָה שֶׁזָּכָה בָּהּ בְּיֹשֶׁר.
שְׁנֵיהֶם הִגִּיעוּ אֵלַי לְדִין תּוֹרָה, וְשׁוּב פָּסַקְתִּי לְטוֹבַת הַגְּבִיר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל מֵהַבַּעַל אֶת הַכֶּסֶף בַּחֲזָרָה.
דִּין הַתּוֹרָה הַשְּׁלִישִׁי, הָיָה בְּעִקְבוֹת הַלְוָאָה אוֹתָהּ בִּקֵּשׁ מִן הַגְּבִיר אֶחָד הַסּוֹחֲרִים בָּעִיר שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַגְּבִיר מִי יִהְיֶה עָרֶב לַהַלְוָאָה, הֵשִׁיב אוֹתוֹ סוֹחֵר: 'הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'. הִסְכִּים הַגְּבִיר לַבַּקָּשָׁה, וְנָתַן לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה.
בְּהַגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן, לֹא הָיָה לַסּוֹחֵר אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ, וְרַק לְאַחַר שָׁנָה הוּא בָּא אֶל הַגְּבִיר וּבְיָדוֹ סְכוּם הַפֵּרָעוֹן. לְהַפְתָּעָתוֹ, סֵרֵב הַגְּבִיר לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף, בְּטַעֲנָה כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעָרֶב לַהַלְוָאָה כְּבָר הֵשִׁיב לוֹ אֶת הַכֶּסֶף.
אֶלָּא שֶׁהַסּוֹחֵר לֹא חָפֵץ בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְרָצָה לְהָשִׁיב אֶת חוֹבוֹ. מִשֶּׁעָמַד הַגְּבִיר בְּסִירוֹבוֹ, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשְּׁנַיִם, וְשׁוּב פָּסַקְתִּי לְטוֹבַת הַגְּבִיר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף חֲזָרָה.
מוּסַר הַהַשְׂכֵּל הַנִּלְמָד מִמַּעֲשִׂים אֵלּוּ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לָדוּן אֶת כָּל כֻּלּוֹ שֶׁל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. אִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָדוּן אֶת "כָּל הָאָדָם", וְלָכֵן חוֹבָה לָדוּן מִסָּפֵק אֶת כֻּלּוֹ לִזְכוּת. וַאֲפִילוּ אָדָם שֶׁכָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ רָאוּ בּוֹ קַמְצָן מֵאֵין כָּמוֹהוּ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה נָדִיב לֵב בְּאֹפֶן יוֹצֵא דֹּפֶן, וְעַנְוְתָנוּתוֹ וְהַקְפָּדָתוֹ עַל מַתָּן בַּסֵּתֶר, הֵן הֵם שֶׁהִסְתִּירוּ אֶת מַעֲשָׂיו עַד שֶׁאֲפִילוּ בָּנָיו לֹא הִכִּירוּהוּ.
כפי שאדם דן את חברו כך ידונו אותו
כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ שְׁמוּאֵל, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם בָּא לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה כִּי הָאָדָם יַסְכִּים עִם פְּסַק הַדִּין שֶׁיִּפְסְקוּ עָלָיו, אַךְ מֵאַחַר שֶּׁאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ, וְעַל כָּל עָווֹן שֶׁיּוֹכִיחוּ לוֹ שֶׁעָשָׂה, הוּא יִמְצָא הֶסְבֵּרִים לָמָּה לֹא מַגִּיעַ לוֹ לְהֵעָנֵשׁ.
לָכֵן לִפְנֵי שֶׁדָּנִים אֶת הָאָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמֵּד אֶת הָאָדָם אֶת כָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה. כָּעֵת הוּא מֵבִין לָעֹמֶק אֶת חֻמְרַת הָעֲווֹנוֹת, וְיוֹדֵעַ מַהוּ עוֹנְשָׁם שֶׁל כָּל הַחַטָּאִים. עַכְשָׁו מַצִּיגִים לְפָנָיו מִקְרִים שׁוֹנִים, וְכִבְיָכוֹל נוֹתְנִים לוֹ לְהַכְרִיעַ בָּהֶם אֶת הַדִּין; מַה דִּינוֹ שֶׁל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, מַה עוֹנְשׁוֹ שֶׁל הָעוֹשֶׂה חֵטְא אַלְמוֹנִי, וְכֵן הָלְאָה.
הָאָדָם חוֹרֵץ אֶת הַדִּין בְּבִטְחָה לְאוֹר הַיֶּדַע שֶׁרָכַשׁ, וּמַכְרִיעַ לְלֹא הִסּוּס לְחוֹבָה כְּפִי שֶׁלָּמַד מִן הַתּוֹרָה שֶׁלִּמְּדוּהוּ. וְאָז לְאַחַר פִּסְקֵי הַדִּין, מַּרְאִים לוֹ כִּי אֵלּוּ עֲבֵרוֹתָיו וְאֵלּוּ חֲטָאָיו, וּלְמַעֲשֶׂה הוּא חָרַץ אֶת דִּינוֹ בְּמוֹ פִּיו. כָּעֵת שׁוּב אֵין בְּיָדוֹ בַּמֶּה לְהִצְטַדֵּק, וְכָל שֶּׁנּוֹתַר לוֹ הוּא לְהַצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין.
וְכָךְ נָהַג נָתַן הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר נִשְׁלַח עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹכִיחַ אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עַל מַעֲשֵׂה בַּת שֶׁבַע. הוּא בָּא אֵלָיו בַּעֲקִיפִין, וּמַתְחִיל לְסַפֵּר לוֹ עַל עָשִׁיר אֲשֶׁר גָּזָל אֶת כִּבְשָׂתוֹ הַיְּחִידָה שֶׁל הֶעָנִי. דָּוִד שׁוֹמֵעַ זֹאת, "וַיִּחַר אַף דָּוִד בָּאִישׁ הֶעָשִׁיר מְאֹד, וַיֹּאמַר אֶל נָתַן: חָי ה' כִּי בֵּן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת, וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם".
אָז פּוֹנֶה אֵלָיו נָתַן הַנָּבִיא בְּאֹפֶן יָשִׁיר, וְאוֹמֵר לוֹ: "אַתָּה הָאִישׁ"!!! לְאַחַר שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ חָרַץ אֶת דִּינוֹ, לֹא נוֹתַר לוֹ בְּמַה לְהִצְטַדֵּק, וְהוּא אָכֵן מוֹדֶה וְאוֹמֵר: "חָטָאתִי לְהַשֵּׁם".
אוּלָם, אוֹמֵר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אָדָם שֶׁמַּרְבֶּה לָדוּן אֶת הַזּוּלַת לְכַף זְכוּת, הֲרֵי כְּשֶׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ חַוּוֹת דַּעַת עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַשֵּׁנִי, מִיַּד יָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְּכוּת כְּפִי שֶׁהָיָה רָגִיל לָדוּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִמֵּילָא גַּם אוֹתוֹ יָדוּנוּ בְּאוֹתָהּ מִדָּה, וְיֵשׁ לוֹ סִכּוּי גָּדוֹל לָצֵאת נָקִי בַּדִּין. הֲרֵי לְפָנֵינוּ מֵלִיץ יֹשֶׁר שֶׁיּוּכַל לְזַכּוּת אֶת הָאָדָם בְּיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
המכנה המשתף לרב חבר וכף זכות
כּוֹתֵב הַחִידָ"א זצ"ל בְּסִּפְרוֹ רְאִיַּת הָעַיִן, שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל רַב חָבֶר דָּן הֵם עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא 212, כְּמִנְיַן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל "רִיב" וְגַם "רַבִּי". הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁאִם אָכֵן הִצְלִיחַ אָדָם לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רַב, וְקָנָה לוֹ חָבֵר, וְאַף דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְּכוּת, הֲרֵי הוּא מְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ כָּל רִיב וּמָדוֹן, וְאַף עֲתִידוֹ מֻבְטָח, ומועתד לְהַגִּיעַ לְדַרְגַּת וּמַעֲמַד חֲכַם, וְיִקָּרֵא בְּשֵׁם "רַבִּי".