אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק א' · משנה ב

משנה א

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:

על התורה

הָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן שֶׁעָלָיו עוֹמֵד הָעוֹלָם, הוּא לִמּוּד הַתּוֹרָה. וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָּא בָּתְרָא (ח.): אֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּגְלַל עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.

וּמוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא, מַעֲשֵׂה שֶׁאַנְשֵׁי הַמַּלְכוּת הֵטִילוּ עַל אַנְשֵׁי טְבֶרְיָה לַעֲשׂוֹת כֶּתֶר יָקָר לַמֶּלֶךְ. בָּאוּ תּוֹשָׁבֵי טְבֶרְיָה אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, וְדָרְשׁוּ שֶׁגַּם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים יִשְׁתַּתְּפוּ בַּהוֹצָאוֹת עֲבוּר הַכֶּתֶר.

אָמַר לָהֶם הָרַב: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵינָם צְרִיכִים לְהִשְׁתַּתֵּף! אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, נִבְרַח מֵהָעִיר. אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה תִּבְרְחוּ. וְאָכֵן חֲצִי מֵהַתּוֹשָׁבִים בָּרְחוּ.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן, הוֹדִיעוּ לְתוֹשָׁבֵי טְבֶרְיָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, שֶׁהֵם יְשַׁלְּמוּ מַחֲצִית מִדְּמֵי הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ. בָּאוּ שְׁאֵרִית הַתּוֹשָׁבִים, וְאָמְרוּ לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, אִם לֹא יִשְׁתַּתְּפוּ עִמָּנוּ תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים גַּם אָנוּ נִבְרַח מֵהָעִיר. אָמַר לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה תִּבְרְחוּ.

בָּרְחוּ כֻּלָּם מֵהָעִיר, וְנִשְׁאֲרוּ בִּטְבֶרְיָה רַק תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאָז קִבְּלוּ הוֹדָעָה מֵהַשִּׁלְטוֹנוֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ מָחַל עַל כָּל דְּמֵי הָעֲטָרָה, וּפָטַר אוֹתָם. אָמַר רַבִּי: רְאִיתֶם שֶּׁאֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַמֵּי הָאָרֶץ.

הַבֶּט וּרְאֵה עַד כַּמָּה כֹּחָם שֶׁל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הוּא גָּדוֹל, וְכָל צָרָה וּגְזֵרָה שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם, הֲרֵי הִיא בִּגְלַל אֵלּוּ שֶׁלֹּא לוֹמְדִים תּוֹרָה. וְאֵלּוּ אוֹתָם שֶׁלּוֹמְדִים, הֵם עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ שֶׁל הָעוֹלָם וְלָכֵן פְּטוּרִים מִלְּשַׁלֵּם מִסִּים וְכַדּוֹמֶה.

התורה מצילה ממות

לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה שֶּׁאֵרַע בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נִלְמַד עַד כַּמָּה לִמּוּד הַתּוֹרָה אָכֵן מָגֵן וּמַצִּיל אֶת הָאָדָם מִכָּל דָּבָר רַע, וּמִכֹּל פֶּגַע וְצָרָה.

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי מִלּוֹנְדוֹן, שֶׁלֹּא וִתֵּר מֵעוֹדוֹ עַל שִׁעוּר הָדַף הַיּוֹמִי. לוֹמְדֵי הַשִּׁעוּר בּוֹ הוּא מִשְׁתַּתֵּף מְסַפְּרִים, שֶׁהַמְּסִירוֹת שֶׁלּוֹ לְלִמּוּד, גּוֹרֶמֶת לְהִתְפַּעֲלוּת מְרֻבָּה בְּקֶרֶב כָּל חֲבֵרָיו, הַמְּצַיְּנִים אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁמֻּשָּׂגִים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, הֶפְסֵדִים וּרְוָחִים, מֵעוֹלָם לֹא נִכְנְסוּ לְמַעֲרֶכֶת הַשִּׁקּוּלִים שֶׁלּוֹ.

לְעִתִּים תְּכוּפוֹת הוּא נִשְׁאַר שָׁעָה אֲרוּכָּה אַחֲרֵי הַשִּׁעוּר, וּמִתְפַּלְפֵּל עִם מַּגִּיד הַשִׁעוּר וְהַלּוֹמְדִים בְּעִנְיְנֵי הַסֻּגְיָה שֶׁנִּלְמְדָה זֶה עַתָּה. מִצִּדּוֹ, כָּל הַלְּקוֹחוֹת יְכוֹלִים לְהַמְתִּין לוֹ בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁהוּא יְסַיֵּם אֶת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הַהִלְכָתִי, וְרַק לְּאַחַר מִכֵּן יִתְפַּנֶּה אֲלֵיהֶם.

וְהִנֵּה פַּעַם אַחַת אֵרַע לוֹ אוֹנֵס גָּמוּר, וְהָאִישׁ נֶאֱלָץ לִנְסֹעַ לְדַרְכּוֹ לִפְנֵי הַשִּׁעוּר. אוּלָם, לֹא אִישׁ כָּמוֹהוּ יִוָּתֵר עַל הָדַף הַיּוֹמִי. בְּדוֹר הַקַּלָּטוֹת וְהַדִּיסְקִים שֶׁל יָמֵינוּ, לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת 'מְשֻׁכְלָל' מִדַּי כְּדֵי לָקַחַת קַלֶּטֶת עִם הָדַף הַיּוֹמִי שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, לְהַכְנִיסָהּ לְמַכְשִׁיר הַטֵּיְפּ בָּרֶכֶב, וְלִשְׁמֹעַ.

וְכָךְ עָשָׂה מְיֻדָּעֵנוּ הַגְבִיר הַלּוֹנְדּוֹנִי. מִיַּד בִּתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ סָגַר אֶת כָּל הַפֶּלֶאפוֹנִים שֶׁלּוֹ, הִפְעִיל אֶת הַטֵּיְפּ, וְהֵחֵל לְהִתְעַנֵּג עַל דִּבְרֵי הַסֻּגְיָה שֶׁל הַ'דַּף הַיּוֹמִי', וְלֹא הִתְבַּטֵּל לְרֶגַע.

בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר בָּאוֹטוֹסְטְרָדָה שֶׁמִּחוּץ לְלוֹנְדוֹן, נָסְעָה לְפָנָיו מַשָּׁאִית גְּדוֹלָה וַאֲרוּכָֹּה בִּמְהִירוּת אִטִּית בִּמְיֻחָד, וְהוּא רָצָה לְעוֹקְפָהּ. הָאִישׁ מִתְכּוֹנֵן לַעֲבוֹר לִנְתִיב הַנֶּגְדִּי כְּדֵי לַעֲקֹף, וּלְפֶתַע הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל סִירֶנָה מִשְׁטַרְתִּית.

הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ הָיָה בָּטוּחַ שֶׁנַּיֶּדֶת מִשְׁטָרָה נוֹסַעַת מֵאַחֲרָיו, וּמְבַקֶּשֶׁת גַּם הִיא לַעֲקֹף אֶת הַמַּשָּׂאִית, וְלָכֵן הִפְעִילוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶת הַסִּירֶנָה, כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר הוּא לַמַּסְלוּל וְיַנִּיחַ לָהֶם לְבַצֵּעַ אֶת הָעֲקִיפָה לְפָנָיו.

הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר צִיֵּת לַסִּירֶנָה, וְחָזַר לִנְתִיב הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַמְתִּין לַעֲקִיפָתָה שֶׁל הַנַּיֶּדֶת. הוּא מַמְתִּין, אֲבָל הַנַּיֶּדֶת לֹא בָּאָה. גַּם בַּמַּרְאָה שֶׁבְּתוֹךְ הָרֶכֶב, וּבְאֵלּוּ שֶׁבַּצְּדָדִים, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאַתֵּר אֶת הַנַּיֶּדֶת עִם הָאוֹרוֹת הַמְּהַבְהֲבִים. הַנַּיֶּדֶת נֶעֱלָמָה כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתָהּ הָאֲדָמָה.

וְאָז כַּעֲבוֹר 3-4 שְׁנִיּוֹת נוֹסָפוֹת, הוּא מַבְחִין בְּמַסְלוּל הַנֶּגְדִּי בְּמַשָּׂאִית עֲנָקִית, מַה שֶׁנִּקְרָא 'סֶמִיטְרֵיְלֶר', הַחוֹלֶפֶת לְיָדוֹ בִּמְהִירוּת רַבָּה, הַמֻּתֶּרֶת עַל פִּי הַחֹק בָּאוֹטוֹסְטְרָדָה הָאַנְגְלִית.

לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הֶחְסִיר פְּעִימָה, מִכֵּיוָן שֶׁגַּם הַמַּשָּׂאִית הַנּוֹסַעַת בִּנְתִיב שֶׁלּוֹ הָיְתָה אֲרוּכָה, וְלָכֵן אִם הָיָה עוֹקֵף, הוּא לֹא הָיָה מַצְלִיחַ לְסַיֵּם אֶת הָעֲקִיפָה בְּתוֹךְ 3-4 שְׁנִיּוֹת, וְאִם לֹא הָיָה חוֹזֵר מִיַּד בִּגְלַל הַסִּירֶנָה לַנְתִיב שֶׁלּוֹ, מִי יוֹדֵעַ מַה הָיָה קּוֹרֶה. גַּם לְאַחַר שֶׁהַמַּשָּׂאִית שֶּׁבָּאָה מִמּוּל חָלְפָה, הוּא מַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַנַּיֶּדֶת, וְאֵינוֹ מוֹצֵא.

הוּא עוֹזֵב אֶת הַחִפּוּשִׂים אַחֲרֵי. הַנַּיֶּדֶת, וּבֵינְתַיִם הוּא רוֹאֶה שֶׁבְּשֶׁל הַפַּחַד מֵהַמַּשָּׂאִית שֶׁהִגִּיעָה מִמּוּל, אִבֵּד מְעַט אֶת הַשְּׁלִיטָה בְּעִנְיְנֵי הַסֻּגְיָה שֶׁבָּה הָיָה עוֹסֵק, וְהֶחְלִיט לְהַחְזִיר אֶת הַקַּלֶּטֶת כַּמָּה דַּקּוֹת אֲחוֹרַנִּית, כְּדֵי לְהַאֲזִין שׁוּב לַקֶּטַע שֶׁהֻשְׁמַע בִּזְמַן זֶה.

וְהִנֵּה שׁוּב נִשְׁמַעַת לָהּ הַסִירֶנָה, הַפַּעַם הוּא כְּבָר לֹא חִפֵּשׂ אֶת הַנַּיֶּדֶת. הַיְּהוּדִי שֶׁלָּנוּ הֵבִין לְפֶתַע אֶת גֹּדֶל הַנֵּס שֶּׁאֵרַע לוֹ. יוֹשֵׁב שְׁחָקִים רָאָה אֶת הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לוֹ מֵהַמַּשָּׂאִית שֶׁמִּמּוּל, וּבְדִיּוּק בְּרֶגַע שֶׁבּוֹ בִּקֵּשׁ לַעֲקֹף אֶת הַמַּשָּׂאִית שֶׁנָּסְעָה בַּנְתִיב שֶׁלּוֹ, הֻשְׁמְעָה בַּקַּלֶּטֶת סִּירֶנָה מִשְׁטַרְתִית שֶׁהוּקְלֶטָה בְּעֵת הַשִּׁעוּר בַּקַּלֶּטֶת - לִפְנֵי לְמַעְלָה מֵ- 25 שָׁנָה!!!

וּכְדֵי שֶׁהַדְּבָרִים יִהְיוּ בְּרוּרִים כָּל צָרְכָּם, וּכְדֵי לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁמְּשַׁלֵּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמִי שֶׁקּוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, נְבָאֵר אֶת מַה שֶׁקָּרָה.

הַקַּלֶּטֶת שֶׁרָכַשׁ הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר בְּלוֹנְדוֹן, הֵכִילָה אֶת הָדַף הַיּוֹמִי שֶׁהוּקְלַט בְּשִׁעוּר בִּירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי לְמַעְלָה מִמַּחֲצִית יוֹבֵל שָׁנִים. הַמָּקוֹם בּוֹ הוּקָלַט הַשִּׁעוּר, הָיָה בֵּית מִדְרַשׁ קָטֹן וְצָנוּעַ בִּשְׁכוּנַת מֵאָה שְׁעָרִים, וְהַקַלַטוֹת נִמְכְּרוּ גַּם בְּלוֹנְדוֹן.

בְּעֵת שֶׁמַּגִּיד הַשִּׁעוּר הַיְּרוּשַׁלְמִי אָמַר אֶת שִׁעוּרוֹ, עָבְרָה בַּחוּץ נַייֵדֶת מִשְׁטַרְתִית, וְהֵשְּׁמִיעָה אֶת הַסִּירֶנָה שֶׁלָּהּ. רַק יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת יוּכַל לָדַעַת אֶת סוּג הָאֵרוּעַ שֶׁבּוֹ הֻשְׁמְעָה הַסִּירֶנָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְרַק הוּא יָדַע שֶׁבְּעוֹד 25 שָׁנִים, יִסַּע אוֹתוֹ יְהוּדִי לוֹנְדוֹנִי בִּמְכוֹנִיתוֹ, וְיִסְתַּכֵּן בַּעֲקִיפָה, וְהַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְהַחְזִירוֹ אֶל נְתִיב הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת סִּירֶנָה.

וְצָרִיךְ לְצַיֵּן פְּרָט חָשׁוּב נוֹסַף שֶּׁסִּפֵּר הָאִישׁ הַהוּא בְּעַצְמוֹ, לְאַחַר שֶׁנּוֹדַע לוֹ עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל. הָאִישׁ סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִתְיַשֵּׁב בָּרֶכֶב, וְהִתְכּוֹנֵן לְהַתְחִיל בִּנְסִיעָה, הִסְתַּפֵּק הַאִם לְעַיֵּן לִפְנֵי הַנְּסִיעָה בְּכוֹתָרוֹת עִתּוֹן הַבֹּקֶר שֶׁהוֹצִיא מִתֵּבַת הַדֹּאַר שֶׁלּוֹ, אוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַיּוֹם בַּשִּׁעוּר הַמֻּקְלָט שֶׁל דַּף הַיּוֹמִי, וּלְהַתְחִיל מִיַּד בְּנְסִיעָה.

הֶחְלַטְתִּי לִשְׁמוֹעַ קוֹדֵם כָּל אֶת הַשִּׁעוּר, וְרַק אַחַר כָּךְ בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל הַנְּסִיעָה – 'לִקְרֹא אֶת הַכּוֹתָרוֹת', סִפֵּר הָאִישׁ לַנּוֹכְחִים. וּבְעֶצֶם זֶה מַה שֶּׁגָּרַם לוֹ לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת בָּטוּחַ.

כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁהָאָדָם מַעֲנִיק לְלִמּוּד תּוֹרָה, וּמִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ, וּמַחְלִיט לִפְתּוֹחַ אֶת הַיּוֹם בִּשְׁמִיעַת הַשִּׁעוּר, הֲרֵי שֶׁגַּם זְכוּת זוֹ מֻפְקֶדֶת בְּפִקָּדוֹן שֶׁל מַעְלָה, וּמְלַמֶּדֶת עָלָיו סַנֵּגוֹרְיָה לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁשּׁוֹלֵחַ לוֹ אֶת סִּירֶנָת הַהַצָּלָה הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ. (בָּרְכִי נַפְשִׁי).

דרך התורה אפשר לדעת מה רצון ה'

כָּתַב רַבִּי פִּנְחָס הוֹרְבִיץ [בָּעַל "הַהַפְלָאָה"] לְבָאֵר אֶת הַמִּשְׁנָה "דַּע מַה לְמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר נִכְתָּבִים": זְכוֹר אָדָם שֶׁהַדּוֹרוֹת מִתְמַעֲטִים, וְדַע כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת הָיוּ לַדּוֹרוֹת שֶׁ"לְמַעְלָה מִמְּךָ", בֶּעָבָר הָיְתָה נְבוּאָה, וּכְשֶׁהָיָה צֹרֶךְ בְּהוֹכָחַת הַדּוֹר, הָיָה הַנָּבִיא מוֹכִיחַ וּמְלַמֵּד. [שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא נִקְרָא "הֲרוֹאֶה", נְבִיאִים אֲחֵרִים נִקְרְאוּ בְּשֵׁם "צוֹפֶה" וְ"חוֹזֶה", הֲרֵי לָנוּ שֶׁדּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים הָיוּ בִּבְחִינַת "עַיִן רוֹאָה].

לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁפָּסְקָה הַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּבַת קוֹל, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא פְּעָמִים רַבּוֹת, שֶׁיָּצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה דָּבָר מְסֻיָּם. כָּל אֵלּוּ בִּבְחִינַת "אֹזֶן שׁוֹמַעַת".

וְאִלּוּ כַּיּוֹם, כְּשֶׁאֵין לָנוּ בְּמִי לְהִתְיַעֵץ וְלֹא אֶל מִי לִפְנוֹת, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא בִּבְחִינַת "וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים". וְכָךְ הָיָה רַבִּי חַיִּים מִּוַלֹאזִ'ין אוֹמֵר: כַּיּוֹם הַזֶּה בִּזְמַן הַהֶסְתֵּר, "כָּל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים", לְכָל שְׁאֵלָה, צָרִיךְ הָאָדָם לִמְצוֹא פִּתְרוֹן בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם דָּבָר מִלְּבַד הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

על העבודה

בִּזְמַן שֶּׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיְתָה עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת אַחַת מֵהָעַמּוּדִים הַמַּחְזִיקִים אֶת הָעוֹלָם. אֲבָל כַּיּוֹם שֶׁבַּעֲווֹנוֹת הָרַבִּים חָרַב בֵּית מִקְדָשֵׁינוּ, "וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ", כְּלוֹמַר, אָנוּ מְשַׁלְּמִים לְבוֹרֵא עוֹלָם אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים אֵלָיו בִּמְקוֹם לְהַקְרִיב פָּרִים.

פַּעַם בָּאָה אִשָּׁה אֶל הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ' [תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב], וְאָמְרָה לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁהָרַב עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, וַאֲנִי רוֹצָה בֵּן. עָנָה לָהּ הָרַב: בְּסֵדֶר, רַק תָּשִׂימִי עַל הַשֻׁלְחָן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף זְהוּבִים...

אָמְרָה הָאִשָּׁה: רַבִּי, זֶה הוֹן עָתֵק. אָמַר הָרַב: זוֹ הָעִסְקָה וְאֵינִי מוּכָן לְהִתְפַּשֵּׁר. הָלְכָה הָאִשָּׁה, וְחָזְרָה לְאַחַר תְּקוּפָה עִם מַרְבִּית הַסְּכוּם.

אָמַר לָהּ הָרַב: דִּבַּרְתִּי עַל כָּל הַסְּכוּם, אָגוֹרָה לֹא פָּחוֹת. הִתְרַגְּזָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה: אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי זְקוּקָה לְךָ? אֲנִי אֶתְפַּלֵּל, וַה' יִתֵּן לִי!

אָמַר הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ': עַכְשָׁו יִהְיֶה לָהּ בֵּן. אֲנִי לֹא יָכוֹל לָתֶת לָהּ בֵּן, אֲבָל בְּעֶזְרַת הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִיא תִּתְפַּלֵּל, אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בֶּן. הַיּוֹם אֲנָשִׁים שָׁכְחוּ שֶׁיֵּשׁ תְּפִלָּה, וּבִמְקוֹם לְהִתְפַּלֵּל, עַל כָּל דָּבָר הוֹלְכִים לָרַבָּנִים לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה. מַה עִם הַתְּפִלָּה? ה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁבָּנָיו יְדַבְּרוּ אִתּוֹ.

להתפלל שהכל יעבור בשלום

מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם אַחַת, צִוָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ יַיִן מִמְּדִינַת בַּסֶרְבְיָה, בְּהַשְׁגָּחָה גְּדוֹלָה וּשְׁמִירָה יְתֵרָה בְּתַכְלִית הַכַּשְׁרוּת, וּמָסַר הַדָּבָר לְתַלְמִידוֹ רַבִּי דָּוִד. נָסַע ר' דָּוִד בְּעַצְמוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, הִתְעַכֵּב שָׁם שְׁנֵי חֳדָשִׁים - אֱלוּל וְתִשְׁרֵי.

כָּל עֵת עֲבוֹדַת הַיַּיִן, הִשְׁגִּיחַ בְּעַצְמוֹ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְדָאַג שֶׁמִּן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּנָה אֶת הָעֲנָבִים, כָּל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה תִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַכַּשְׁרוּת לִמְהַדְּרִין מִן הַמְּהַדְּרִין, וְגַם לְאַחַר חַג הַסֻּכּוֹת הִתְעַכֵּב שָׁם עוֹד כַּמָּה שָׁבוּעוֹת עַד לְאַחַר גְּמַר תְּסִיסַת הַיַּיִן, עַד שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הֶחָבִיּוֹת בְּיַיִן.

בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה הָיְתָה לוֹ יְגִיעָהּ רַבָּה, כִּי הַדְּרָכִים אָז הָיוּ כְּבָר מְשֻׁבָּשׁוֹת בִּגְלַל מֶזֶג הָאֲוִיר הַחֹרְפִי וְהַסּוֹעֵר, וְנָסַע מַמָּשׁ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁפַּעַם אַחַת טָבְעוּ רַגְלָיו בַּבּוֹץ, וּבָאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ, וְעַל אַף הַכֹּל לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ כְּלָל מִשְּׁמִירַת הַיַּיִן אֲפִילוּ לְרֶגַע קָט.

לְאַחַר עָמָל וַיֵּגַּע רַב, עָלָה בְּיָדוֹ לְהָבִיא אֶת הַיַּיִן בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה וּבְכַשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת לָעִיר בָּהּ שָׁהָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. מִיַּד בְּהַגִּיעוֹ רָץ בְחִפָּזוֹן אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב כְּדֵי לְסַפֵּר לוֹ שֶּׁהֵבִיא אֶת הַיַּיִן בִּשְׁמִירָה מְעֻלָּה כְּפִי חֶפְצוֹ.

וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁעָמְדָה הָעֲגָלָה עִם חָבִיּוֹת הַיַּיִן לִפְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, עָבַר שָׁם בִּרְכִיבָה חַיָּל אֶחָד מִשּׁוֹמְרָיו שֶׁל אֲדוֹן הָעִיר, שֶׁתַּפְקִידוֹ הָיָה לִשְׁמוֹר שֶׁלֹּא יָבִיאוּ יַיִן שָׂרַף לָעִיר, וְלֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁאִלְּצָם לִפְתֹּחַ אֶת הֶחָבִיּוֹת, וְהִכְנִיס פְּנִימָה אֶת הַשִּׁפּוּד שֶׁלּוֹ כְּדֵי לִטְעֹם, וְאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁהֵם חָבִיּוֹת יַיִן, הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, אַךְ הַיַּיִן הַמְּהֻדָּר נֶהְפַּךְ לְ"יַיִן נֶסֶךְ", וְנֶאֱסַר עַל יְדֵי נְגִיעָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי.

צַעַר גָּדוֹל וְיָגוֹן רַב הָיָה לְרַבִּי דָּוִד, כָּל טִרְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה וִיגִיעָתוֹ הָעֲצוּמָה הָיְתָה לַהֶבֶל וָרִיק. נִכְנַס בִּבְכִיָּה לַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר לוֹ: יוֹדִיעֵנִי רַבֵּנוּ מַה חֶטְאִי וּמַה פִּשְׁעִי כִּי הִתְחַיַּבְתִּי בְּעֹנֶשׁ גָּדוֹל זֶה.

אָמַר לוֹ הָרַב: עוֹנֶשׁ זֶה הִגִּיעַ לְךָ עֲבוּר שֶּׁמָּסַרְתָּ נַפְשְׁךָ בִּשְׁמִירַת הַיַּיִן, וְשָׁכַחְתָּ מֵעִקַּר הַשְּׁמִירָה, הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ לִשְׁמוֹר אֶת הַיַּיִן הֵיטֵב, וּבִשְׁבִיל שֶׁשָּׁכַחְתָּ לְהִתְפַּלֵּל לַשּׁוֹמֵר הָאֲמִתִּי, עָלָה לְךָ כָּךְ.

מִזֶּה נִלְמַד עַד כַּמָּה מוּטָל עַל הָאָדָם חוֹב גָּמוּר לְהִתְפַּלֵּל קוֹדֵם כָּל לְבוֹרֵא עוֹלָם, וּלְאַחַר מִכֵּן רַשַּׁאי לִפְנוֹת לְבָשָׂר וְאָדָם שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ, אֲבָל אֵין לִבְטֹחַ בְּבָשָׂר וְאָדָם שֶּׁאֵין לוֹ תְּשׁוּעָה, וְרַק לַה' לְבַדּוֹ הַיְשׁוּעָה.

לבקש מה' עזרה

מְסַפְּרִים שֶׁבְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַחוֹלִים, הָיְתָה מַחְלָקָה קָשָׁה מְאֹד, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל עָבְדוּ בָּהּ שְׁלוֹשָׁה רוֹפְאִים. לַיְלָה אֶחָד הָיָה מַחְסוֹר בְּרוֹפְאִים. לָקְחוּ רוֹפֵא אֶחָד וְאָמְרוּ לוֹ כָּךְ: אַתָּה תִּהְיֶה אַחֲרַאי עַל מַחְלָקָה זוֹ, דַּע לְךָ דָּבָר אֶחָד, יִתָּכֵן שֶׁכָּל הַלַּיְלָה יַעֲבוֹר בְּשֶׁקֶט, אֲבָל אִם לְפֶתַע חוֹלֶה מְסֻיָּם יִתְעוֹרֵר, וְחוֹלֶה שֵׁנִי יִזְדַּקֵּק לְטִפּוּל, וּבְנוֹסָף לְכָךְ יַגִּיעַ עוֹד מִקְרֶה חֵרוּם, אַתָּה לֹא תִּסְתַּדֵּר לְבַד. בְּמַצַּב כָּזֶה, עָלֶיךָ לְהָרִים טֶלֶפוֹן וּלְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, וּמִיַּד יַזְעִיקוּ לְךָ עוֹד רוֹפְאִים.

וְאָכֵן כָּךְ אֵרַע, חוֹלֶה לְפֶתַע הִתְעוֹרֵר וְכוּ'. אוֹתוֹ רוֹפֵא רָץ מְמִיטָה לְמִטָּה, וְלֹא הִסְפִּיק, וּלְבַסּוֹף אֶחָד הַחוֹלִים מֵת בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. תָּבְעוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט בְּאַשְׁמַת רַשְׁלָנוּת רְפוּאִית, וְהוּא עָמַד לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט וְטָעַן: זֶה הָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתַי, לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לְהִתְמוֹדֵד עִם הַכֹּל.

אֲבָל הַתּוֹבֵעַ טָעַן כְּנֶגְדּוֹ: הֲרֵי הִזְהִירוּ אוֹתְךָ מֵרֹאשׁ, שֶׁאִם לֹא תִּסְתַּדֵּר, תִּזְעָק לְעֶזְרָה, מַדּוּעַ לֹא עָשִׂיתָ זֹאת, לְפִיכָךְ אַתָּה אָשֵׁם בִּגְרִימַת מָוֶת בְּרַשְׁלָנוּת!!!

אוֹמֵר הָרַב פִּינְקוּס זַצַ"ל: כַּאֲשֶׁר אָדָם יִטְעַן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "חִיַּבְתָּ אוֹתִי בְּמִצְוַת 'וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה', אָסַרְתָּ עָלַי לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, צִוִּיתָ אוֹתִי לִשְׁמוֹר עַל הָעֵינַיִם וְעַל הָאָזְנַיִם וְכוּ', לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמוֹד בָּזֶה.

הַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה: לָמָּה לֹא בִּקַּשְׁתָּ עֶזְרָה?! מַדּוּעַ לֹא פָּנִיתָ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה?! אִם הָיִיתָ עוֹשֶׂה זֹאת וְהָיִיתָ אוֹמֵר "אָנָּא ה' עֲזֹר לִי", הָיִיתָ מְקַבֵּל אֶת עֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ. זוֹ תִּהְיֶה הַתְּבִיעָה כְּלַפֵּינוּ.

זוֹהִי בְּעֶצֶם הַתְּפִלָּה, וְאֵין הַכַּוָּנָה לִתְפִלַּת הָעֲמִידָה, אֶלָּא כִּבְיָכוֹל לָקַחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִתָּנוּ, וּלְהַכְנִיס אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ, וְלִפְנוֹת אֵלָיו בְּכָל רֶגַע, וְאָז הַכֹּל יִסְתַּדֵּר בְּאֹרַח פֶּלֶא.

עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא כָּל יָכוֹל, וּמִי שֶּׁנִּמְצָא עִם ה' יִתְבָּרַךְ, אֵין לְשַׁעֵר וְאֵין לְתָאֵר מַה שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנֵנוּ. אֲבָל צְרִיכִים לִהְיוֹת אִתּוֹ כָּל הַזְּמַן!

יֶשְׁנָם הַסְּבוּרִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁבַּמְּכוֹנִית כְּשֶׁנִּגְמַר הַמַּצְבֵּר מְבַקְשִׁים מֵחָבֵר שֶׁיִּתֵּן דְּחִיפָה לִמְכוֹנִית וְאָז הַמְכוֹנִית מַמְשִׁיכָה לִנְסֹעַ לְבַד בְּכֹחוֹת עָצְמָה, כָּךְ כְּשֶׁקָּשֶׁה זוֹעֲקִים לַקָּבָּ"ה, וּכְשֶׁזּוֹכִים לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא אוֹמְרִים לוֹ: "תּוֹדָה לְךָ ה' אֲנִי כְּבָר מִסְתַּדֵּר לְבַד".

מִי שֶׁחוֹשֵׁב כָּךְ, טוֹעֶה טָעוּת יְסוֹדִית. אָדָם זָקוּק שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם יִדְחֹף אוֹתוֹ כָּל רֶגַע, עַד שֶּׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא. רַק לְבוֹרֵא עוֹלָם יֵשׁ אֶת הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה, וְהוּא מַחֲזִיק אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְהוּא מַחֲזִיק גַּם אוֹתָנוּ. אָדָם מִצִּדּוֹ יָכוֹל רַק 'לְסוֹבֵב קְצָת אֶת הָהֱגֶה' יְמִינָה שְׂמֹאלָהּ, אֲבָל בְּלִי ה' יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לַעֲבוֹר אֶת הַחַיִּים. וְלָכֵן חוֹבָה לִפְנוֹת אֵלָיו עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם.

ועל גמילות חסדים

בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (דַּף יח.) מוּבָא, שֶׁרָבָא וְאַבַּיֵי מִבֵּית עֵלִי הָיוּ, וְרָבְצָה עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה שֶׁיָּמוּתוּ בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים, אוּלָם רָבָא עָסַק בַּתּוֹרָה וְלָכֵן חָי אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְאִלּוּ אַבַּיֵּי שֶׁעָסַק גַּם בַּתּוֹרָה וְגַם בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, חָי שִׁשִּׁים שָׁנָה.

וְהִקְשָׁה הַגָּאוֹן הָרַב שְׁטַיִינְמָן שְׁלִיטָ"א, צָרִיךְ בֵּאוּר, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאַבַּיֵּי עָסַק בְּגְמִילוּת חֲסָדִים, בְּוַדַּאי רָבָא עָסַק בַּתּוֹרָה, וְאִם כֵּן, הֲרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֹּל הַמִּצְווֹת וְחָשׁוּב יוֹתֵר מִגְּמִילוּת חֲסָדִים, וּמַה הָיְתָה הַטַּעֲנָה עַל רָבָא שֶׁבִּגְלַל זֶה מֵת לִפְנֵי אַבַּיֵּי?

וּבֵאֵר הָרַב: מַה יוֹתֵר מֵזִין בָּשָׂר אוֹ מַיִם? וַדַּאי שֶׁבָּשָׂר. אֲבָל לְלֹא מַיִם, לֹא נִתַּן לְבַשֵּׁל כְּלָל אֶת הַבָּשָׂר. תּוֹרָה בְּוַדַּאי שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִגְּמִילוּת חֲסָדִים, אֲבָל כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה כָּרָאוּי, צְרִיכִים גְּמִילוּת חֲסָדִים, מִשּׁוּם שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים הִיא הַ''מַיִם" שֶׁעַל יָדָם מְבַשְּׁלִים אֶת הַ''בָּשָׂר".

~ גְּמִילוּת חֲסָדִים הִיא הָרֶגֶל הַמַּחֲזִיקָה אֶת הָעוֹלָם

אוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבֵּנוּ אֱלִימֶלֶךְ מְלִיזֶ'נְסְק, שֶׁעַד תְּקוּפָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י, הָיָה עַמּוּד הַתּוֹרָה מַחֲזִיק אֶת הָעוֹלָם. וּמִימוֹת הָאֲרִ"י, הִתְחִיל עַמּוּד הָעֲבוֹדָה לְהַחְזִיק אֶת הָעוֹלָם [דְּהַיְינוּ הַתְּפִלָּה]. מִכָּאן וְאֵילָךְ עַמּוּד הַגְּמִילוּת חֲסָדִים הוּא הָעִקָּר, וְרַשַּׁאי הָאָדָם לִדְחוֹת אֶת הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, מִפְּנֵי מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁהִיא הָעִקָּר בְּיָמֵינוּ. (מְמַּעְיָנוֹת הַנֵּצַח).

מְסֻפָּר עַל רַבָּה שֶׁל הָעִיר פְּרָאג רַבִּי יְחֶזְקֵאל לָנְדֹא הוּא בָּעַל הַ''נוֹדָע בִּיהוּדָה" שֶׁשָּׂם דָּגֵשׁ מְיֻחָד עַל כָּךְ שֶׁבְּנֵי קְהִלָּתוֹ יַעַסְקוּ בְּמִצְוָת גְּמִילוּת חֲסָדִים. הוּא הָיָה דּוֹרֵשׁ בְּתֹקֶף מִבַּעֲלֵי הַבָּתִּים, שֶׁיַּעַסְקוּ בִּגְמִילוּת חֶסֶד הֵן בְּגוּפָם וְהֵן בְּמָמוֹנָם.

אוּלָם לְדַאֲבוֹן לִבּוֹ, הוּא נוֹכָח לָדַעַת שֶּׁאֵין הַצִּבּוּר שָׂשׂ לְקַיֵּם אֶת הַמִצְוָה כְּהִלְכָתָהּ, וְאַף נוֹהֵג בָּהּ בְּזִלְזוּל.

מֶה עָשָׂה? נִכְנַס לַיְּשִׁיבָה שֶׁשָּׁכְנָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בִּפְרָאג וּבָהּ הָיָה נוֹתֵן שִׁעוּר מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ, סָגַר אֶת הַגְּמָרָא, וְיָצָא לְטַיֵּל בַּשּׁוּק הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הָעִיר.

הַדָּבָר הִפְלִיא אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר, שֶׁהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה רַבָּם מְטַיֵּל לַהֲנָאָתוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. הֵם פַּנּוּ אֵלָיו וְשַׁאֲלוּ: רַבֵּנוּ, מַה קָרָה?

אָמַר לָהֶם: שֻׁלְחָן שֶׁעוֹמֵד בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל שָׁלוֹשׁ רַגְלָיִם, אִם חֲסֵרָה רֶגֶל אַחַת, עֲדַיִן נִתַּן עַל יְדֵי תִּכְנוּן מְדֻקְדָּק לְהַעֲמִידוֹ בְּזָוִית מְסֻיֶּמֶת, וּלְהַחְזִיקוֹ עַל שְׁתֵּי רַגְלָיִם רְחָבוֹת וּבְרִיאוֹת.

אַךְ אִם גַּם אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם הִיא רֶגֶל שְׁבוּרָה וְרוֹפֶפֶת, שׁוּב אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֻׁלְחָן, אֶלָּא אִם כֵּן יַעֲשׂוּ אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם - אוֹ שֶׁיְּתַקְּנוּ אֶת הָרֶגֶל הָרְעוּעָה, אוֹ שֶּׁיָּסִירוּ גַּם אֶת הָרֶגֶל הָאַחֲרוֹנָה, וְכָךְ יִהְיֶה נִתַּן לְנַצְּלוֹ לְכָל הַפָּחוֹת כְּמַגָּשׁ.

הִמְשִׁיךְ הָרַב וְאָמַר: הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ עוֹמֵד עַל שָׁלוֹשׁ רַגְלָיִם, רֶגֶל הָעֲבוֹדָה, הִיא עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. רֶגֶל זוֹ אֵינָהּ קַיֶּמֶת, כִּי אֵין לָנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ. נִשְׁאֲרוּ לָנוּ רַק שְׁתֵּי רַגְלָיִם - הַתּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים.

אוּלָם אִם אֵינְכֶם מוּכָנִים לְהַחֲזִיק אֶת הָרֶגֶל הַשְּׁנִיָּה שֶׁל גְּמִילוּת הַחֲסָדִים, וְאַתֶּם מַנִּיחִים לָהּ לְהִשָּׁמֵט וְלִפּוֹל, אִם כֵּן נִשְׁאֲרָה רַק הַתּוֹרָה, דְּהַיְינוּ נִשְׁאֲרוּ כָּאן בָּעִיר רַק הַתַּלְמִידִים שֶׁלִּי וְהַשִׁיעוּרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בַּיְּשִׁיבָה.

אֶלָּא שֶׁעַל רֶגֶל אַחַת בִּלְבַד אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמוֹד, וְלָכֵן אִם אֵין אַתֶּם נוֹטְלִים לִידֵיכֶם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה וּמְתַקְּנִים אֶת הָרֶגֶל הַשְּׁנִיָּה הָרוֹפֶפֶת, דְּהַיְינוּ אֶת הַגְּמִילוּת חֲסָדִים, אֲזַי אֵין לִי בְּרֵירָה, וַאֲנִי פּוֹעֵל לְפִי הָאֶפְשָׁרוּת הָאַחֶרֶת. אֲנִי מֵסִיר גַּם אֶת הָרֶגֶל הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, וְכָךְ עוֹלָמֵנוּ יִשָּׁעֵן חָלִילָה עַל הָאָרֶץ לְלֹא יְכֹלֶת עֲמִידָה. כָּךְ פָּקַח הָרַב אֶת עֵינֵיהֶם, וּפָתַח אֶת לְבָבָם לִגְמִילוּת חֲסָדִים.

מעלתו של הגומל חסדים

לִפְעָמִים נִדְמֶה לַאֲנָשִׁים, שֶׁאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּצוּרָה פְּשׁוּטָה וְעוֹבֵד בְּמִקְצוֹעַ שֶׁאֵינוֹ מְכֻבָּד, אֵין מַה לְהִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ וּמִמַּעֲשָׂיו, שֶׁהֲרֵי מַה כְּבָר אֶפְשָׁר לִמְצוֹא בְּאֶחָד כָזֶה, אֲבָל שֶּׁרוֹאִים אָדָם הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, וּזְקָנוֹ אָרוֹךְ וּמְסֻדָּר, וְנוֹדַע שְׁמוֹ בָּרַבִּים, אֲזַי נוֹהֲגִים בּוֹ כָּבוֹד וּשְׂמֵחִים לִהְיוֹת בִּמְחִצָּתוֹ. הַסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ יַמְחִישׁ לָנוּ לְאֵיזֶה מַעֲלוֹת יָכוֹל לְהַגִּיעַ אָדָם פָּשׁוּט, בִּזְכוּת גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁעָשָׂה פַּעַם בְּחַיָּיו.

מַעֲשֵׂה בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה תַּלְמִיד חֲכַם חָסִיד וְעָנָיו, וּבִקֵּשׁ מֵאֱלֹהָיו לְהוֹדִיעוֹ מִי יִהְיֶה אֶחָד מֵחֲבֵרָיו בָּעוֹלָם הַבָּא, וְצָם יָמִים רַבִּים וְהִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בַּחֲלוֹם, שֶׁפְּלוֹנִי הַקַּצָב יִהְיֶה מֵחֲבֵרָיו בָּעוֹלָם הַבָּא. הֵקִיץ הֶחָסִיד מִשְּׁנָתוֹ וְהָיָה דּוֹאֵג וְנֶאֱנָח עַד מְאֹד.

חָזַר שֵׁנִית לְהִתְעַנּוֹת וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה' שֶׁיּוֹדִיעוֹ מִי יִהְיֶה חֲבֵרוֹ, וְשׁוּב אָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא פְּלוֹנִי הַקַּצָב! כְּשׁוֹמְעוֹ דָּבָר זֶה, נִדְהָם וְנֶאֱנָח וּבָכָה בֶּכִי גָּדוֹל עַל דָּבָר זֶה.

וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מֵהַשָּׁמַיִם וְאוֹמֵר: לוּלֵא שָׁאַתָּה חָסִיד וְיֵשׁ בְּךָ מַעֲשִׂים טוֹבִים, הָיִיתָ חַיָּב מִיתָה. מַדּוּעַ חָרָה לְךָ עַל שֶׁשָּׁמַעְתָּ שֶׁהַקַּצָב הוּא מֵחֲבֵרֶיךָ?! הֲיָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה הַקַּצָב מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלֹּא יוּכַל כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת, וּמַעֲלָתוֹ מָעֲלָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם הַבָּא.

קָם הֶחָכָם בַּבֹּקֶר, וְהָלָךְ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הַקַּצָב, וְיָשַׁב עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ: רְצוֹנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסָדֶיךָ בְּעוֹלָמְךָ. אָמַר לוֹ הַקַּצָב: אֲדוֹנִי, אַתָּה רוֹאֶה מְלַאכְתִּי, וּמִמַּה שֶׁאֲנִי מַרְוִיחַ, אֲנִי נוֹתֵן חֲצִי לִצְדָקָה, וּמֵהַחֵצִי הַשֵּׁנִי אֲנִי מְפַרְנֵס אֶת נַפְשִׁי וּנְפָשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתִי.

אָמַר לוֹ הֶחָכָם: אֲנָשִׁים רַבִּים נוֹתְנִים צְדָקָה יוֹתֵר מִזֶּה, אֲבָל הוֹדִיעֵנִי אִם עָשִׂיתָ דָּבָר גָּדוֹל שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם אָדָם אַחֵר!

הֶחְרִישׁ הַקַּצָב שָׁעָה גְּדוֹלָה, וְאָז אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, זָכָרְתִּי דָּבָר שֶׁעָשִׂיתִי לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, וְזֶה תּוֹכֵן הַסִּפּוּר:

בְּאֶחָד הַיָּמִים הָיִיתִי מִתְעַסֵּק בִּמְלַאכְתִּי, וְהִנֵּה אֹרְחַת גּוֹיִים בָּאָה וְכַמָּה שְׁבוּיִים עִמָּם, וּבֵינֵיהֶם נַעֲרָה קְטַנָּה בּוֹכָה בְּמַר נֶפֶשׁ. קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: בִּתִּי, לָמָּה תִּבְכִּי וְלָמָּה תִּצְעֲקִי? וַתֹּאמֶר לִי: אֲדוֹנִי, אֲנִי יְהוּדִיָּה, וַאֲנִי מְפַחֶדֶת שֶׁמָּא יוֹצִיאֵנִי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִכְלָל יִשְׂרָאֵל, וּרְצוֹנִי שֶׁהַיְּהוּדִים יִפְדּוּנִי מִיַּד הָעֲרֵלִים הַלָּלוּ.

כְּשׁוֹמְעִי דְּבָרֶיהָ, חָמַלְתִּי עָלֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: אֲנִי אֶפְדֵּךְ! הָלָכְתִּי לַאַדוֹנֶיהָ, וְקָנִיתִי אוֹתָהּ בְּדָמִים מְרֻבִּים יוֹתֵר מִמָּמוֹנִי, וַהֲבֵאתִיהָ לְבֵיתִי, וְגִדַּלְתִּיהָ עַד שֶׁבָּגְרָה.

זִכַּנִי ה' יִתְבָּרַךְ לְבֵן יָחִיד, וּכְשֶׁהִגִּיעַ בְּנִי לְגִיל 21, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁרְצוֹנִי שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַנַּעֲרָה הַזֹּאת לְאִשָּׁה, וַאֲנִי אֶתֶּן לָהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים חֲשׁוּבִים מְאֹד. וַיֹּאמֶר לִי בְּנִי: הִנְּנִי בְּיָדֶיךָ עֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ!

שָׂמַחְתִּי לִשְׁמוֹעַ שֶׁבְּנִי מַסְכִּים לִנְשׂוֹא אוֹתָהּ, וְהֵכַנְתִּי לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל לֹא חִסַּרְתִּי דָּבָר, וְעָשִׂיתִי סְעוּדָה גְּדוֹלָה לִכְבוֹד הַחֻפָּה, וְלֹא הִנַּחְתִּי מִכָּל בְּנֵי עִירִי אֶחָד שֶׁלֹּא בָּא לַחֻפָּה, וְגַם כָּל הָעֲנִיִּים בָּאוּ, וְהוֹשַׁבְתִּי אוֹתָם עִם בְּנֵי הָעִיר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ, וְשַׂמְתִּי לִפְנֵיהֶם מַאֲכָלִים וּמַעֲדַנִּים, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְהָיוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב.

וְהִנֵּה שַׂמְתִּי לֵב, שֶׁבְּאֶחָד הַשֻּׁלְחָנוֹת לֹא הָיוּ אוֹכְלִים כְּלוּם, נִגַּשְׁתִּי לְשָׁם וְשָׁאַלְתִּי: אֶחָי לָמָּה אֵינְכֶם אוֹכְלִים כְּלוּם? שֶׁמָּא מְצָאתֶם בְּמַטְעַמַּי אֵיזֶה דָּבָר לֹא טוֹב? וַיֹּאמְרוּ לִי: הֶעָנִי הַזֶּה שֶׁהושַׁבְתָּ עִמָּנוּ, בּוֹכֶה מֵהָעֵת שֶׁיָּשַׁב כָּאן עַד עַכְשָׁו, וְלָכֵן אָנוּ לֹא נוּכַל לֶאֱכוֹל מִפְּנֵי אַנְחָתוֹ.

לָקַחְתִּי אֶת הֶעָנִי בְּיָדִי, וְהוֹצֵאתִיו לַחוּץ וְאָמַרְתִּי לוֹ: אָחִי, הוֹדִיעֵנִי מַה יֵשׁ לְךָ וְאַל תַּעֲלִים מִמֶּנִי כְּלוּם, אִם יֵשׁ לְךָ חוֹבוֹת, אֶתֶּן לְךָ מָמוֹן לְשַׁלֵּם, וְאִם אַתָּה צָרִיךְ הַלְוָאָה, אֶתֶּן לְךָ.

וַיֹּאמֶר לִי הֶעָנִי: אֵין עָלַי חוֹב וְאֵינִי צָרִיךְ הַלְוָאָה, אֲבָל אֲנִי בּוֹכֶה עַל הַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה מַשִּׂיא אוֹתָהּ לְבִנְךָ, שֶׁהִיא מֵעִיר פְּלוֹנִית, וַאֲנִי קִדַּשְׁתִּיהָ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, וְהִיא מְאֹרֶסֶת לִי, וְהִנֵּה שְׁטַר הָאֵרוּסִין בְּיָדִי. הוֹצִיא הֶעָנִי אֶת הַשְּׁטָר וְהֶרְאָה לִי שֶׁאָכֵן הִיא מְאֹרֶסֶת לוֹ.

אָמַרְתִּי לוֹ: הַאִם יֵשׁ לְךָ סִימָן בַּנַּעֲרָה הַזֹּאת שֶׁהִיא שֶׁלְּךָ? וַיֹּאמֶר לִי: רָאִיתִי אוֹתָהּ פַּעַם אַחַת בְּבֵית אָבִיהָ, וְרָאִיתִי בְּגוּפָהּ סִימָן כָזֶה וְכָזֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. הֶאֱמַנְתִּי לִדְבָרָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי אֲמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ.

קָרָאתִי לִבְנִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, אַתָּה עָשִׂיתָ רְצוֹנִי וְהִסְכָּמְתָּ לְהִתְחַתֵּן עִם הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, וְעַתָּה רְצוֹנִי שֶׁתְּמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי. וַיֹּאמֶר לִי בְּנִי: כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר לִי אֶעֱשֶׂה וְלֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ.

אָמַרְתִּי לִבְנִי: הַנַּעֲרָה הַזֹּאת הִיא מְאֹרֶסֶת לְאָדָם אַחֵר, וְאוֹתוֹ אָדָם נִמְצָא כָּאן, וְלָכֵן עֲשֵׂה רְצוֹנִי וְתֶן לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה וְהוּא יַחְגוֹג אֶת הַחֲתֻנָּה בִּמְקוֹמְךָ.

הִסְכִּים בְּנִי לִדְבָרַי, וְהֵבֵאנוּ אֶת הָאִישׁ הָאוֹרֵחַ וְאֶת הַנַּעֲרָה, וְעָרְכוּ אֶת הַחֻפָּה וּלְאַחַר הַחֲתֻנָּה, הֵבֵאתִי לָהֶם כָּל מַה שֶׁהָיָה מוּכָן בַּבַּיִת עֲבוּר בְּנִי, וְיָשְׁבוּ עִמִּי יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁרָצוּ לָשׁוּב לְעִירָם, וָאֶתֵּן לָהֶם מַתָּנוֹת טוֹבוֹת וְצֵדָה לַדֶּרֶךְ וְאֶשְׁלָחֵם בְּשָׁלוֹם, וְשָׁאַלְתִּי בְּכָל עֵת לְעוֹבְרֵי דֶּרֶךְ בִּשְׁלוֹמָם.

כְּשֶׁשָּׁמַע הֶחָכָם אֶת הַסִּפּוּר שֶּׁסִּפֵּר לוֹ הַקַּצָב, אָמַר לוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת: בָּרוּךְ אַתָּה לה' הֵנַחְתָּ אֶת לְבָבִי וְשִׂמַּחְתַּנִי, כִּי אַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶחָד מֵחֲבֵרַי בָּעוֹלָם הַבָּא. (אוֹצַר הַמִּדְרָשִׁים עַמּוּד 320).

גמילות חסדים עד היכן

מַעֲשֵׂה הָיָה בִּיהוּדִי צַדִּיק וּשְׁמוֹ רַבִּי שְׁרָגָא פֵיְיבֵּל, שֶׁהָיָה מְנַהֵל גְּמַ"ח שֶׁל הַלְוָאוֹת. בְּאֶחָד הַיָּמִים בָּא אָדָם אֶחָד לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַלְוָאָה גְּדוֹלָה לְמֶשֶׁךְ זְמַן מְסֻיָּם. רַבִּי שְׁרָגָא פֵיְיבֵּל כְּדַרְכּוֹ נַעֲנָה לוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים, וְהִלְוָה לוֹ.

עָבַר זְמַן רַב, וְאַף זְמַן הַפֵּרָעוֹן עָבַר, וְהַסּוֹחֵר לֹא עָמַד בְּהַבְטָחָתוֹ. כְּמִנְהָגוֹ לֹא תָּבַע רַבִּי שְׁרָגָא אֶת חוֹבוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר דָּבָר בִּפְנֵי הַלּוֹוֶה.

לְיָמִים, נִזְקָק רַבִּי שְׁרָגָא עַצְמוֹ לִסְכוּם כֶּסֶף נִכָּר. זָכְרָה רַעֲיָתוֹ אֶת הַחוֹב הַגָּדוֹל שֶׁחַיָּב לָהֶם אוֹתוֹ סוֹחֵר, וְהֶחְלִיטָה לָגֶשֶׁת אֵלָיו וּלְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּפְרַע אֶת חוֹבוֹ, הוֹאִיל וְהָיָה יָדוּעַ לָהּ שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַחְזִיר אֶת הַהַלְוָאָה.

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר פָּנְתָה אֵלָיו וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְזִיר אֶת הַחוֹב, עָנָה לָהּ הַסּוֹחֵר בְּעַזּוּת וּבְחֻצְפָּה, וְסֵרַב לְהַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף. נִסְעֶרֶת חָזְרָה הָאִשָּׁה לְבֵיתָהּ, וּבְקֹשִׁי רַב עָלָה בִּידֵי בַּעֲלָה לְהַרְגִּיעָהּ.

עָבַר זְמַן, וְשׁוּב הוֹפִיעַ אוֹתוֹ סוֹחֵר בְּבֵית רַבִּי שְׁרָגָא, אוּלָם לֹא עַל מְנָת לְהַחְזִיר אֶת חוֹבוֹ הַיָּשָׁן, אֶלָּא כְּדֵי לְבַקֵּשׁ הַלְוָאָה נוֹסֶפֶת, וְהִבְטִיחַ שֶׁעַד תַּאֲרִיךְ מְסֻיָּם יִפְרָע גַּם אֶת הַהַלְוָאָה הַחֲדָשָׁה וְגַם אֶת חוֹבוֹ הַיָּשָׁן.

נִדְהָם רַבִּי שְׁרָגָא מֵעַזּוּת הַמֵּצַח שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, וְאָמַר לוֹ: עָלַי לַחְשּׁוֹב בַּדָּבָר, וְעַכְשָׁו לֵךְ לְבֵיתְךָ, וַאֲנִי אֶתֶּן לְךָ אֶת תְּשׁוּבָתִי בַּהֶקְדֵּם.

שָׁמְעָה זֹאת אִשְׁתּוֹ וְטָעֲנָה כְּנֶגֶד בַּעֲלָה: כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת לָתֶת לְאָדָם כָּזֶה הַלְוָאָה נוֹסֶפֶת לְאַחַר הִתְנַהֲגוּת כְּפוּיַת טוֹבָה שֶׁכָּזוֹ, אֵין לִי סָפֵק שֶׁאַף אֶת הַהַלְוָאָה הַחֲדָשָׁה לֹא יִפְרָע!

אָמַר לָהּ בַּעֲלָה בְּנִיחוּתָא: וְכִי טוֹבִים אָנוּ מִיהוּדִי זֶה? הֲרֵי בְּכָל שָׁנָה בִּפְרֹס חֹדֶשׁ אֱלוּל וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, עוֹמְדִים אָנוּ לִפְנֵי כֵּס הַמִּשְׁפָּט, וּמְבַקְּשִׁים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּסְלַח וְיִמְחַל לָנוּ עַל כָּל חֲטָאֵינוּ, וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים אֶת הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִתְחַיְּבִים לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי אָנוּ מִתְכַוְונִים לְכָךְ בִּרְצִינוּת, וְרוֹצִים בְּכָל לִבֵּנוּ לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכֵּנוּ לְטוֹבָה. בַּקָּשׁוֹתֵינוּ וּתְפִלּוֹתֵינוּ חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְאַף עַל פִּי כֵּן שׁוּב חוֹזְרִים אָנוּ לְּסוּרֵנוּ בְּכָל שָׁנָה.

הֲרֵי אַף יְהוּדִי זֶה מִתְכַּוֵּן כָּרֶגַע בְּכָל לִבּוֹ לְהַחְזִיר אֶת חוֹבוֹ הַיָּשָׁן, וְלִפְרֹעַ אֶת הֶחָדָשׁ, אִם יְקַבֵּל אֶת הַהַלְוָאָה. אִם כֵּן, הַאִם אֵין אָנוּ חַיָּבִים לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ? אִם נִגְמוֹל חֶסֶד עִם אוֹתוֹ יְהוּדִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כָּךְ גַּם יִתְנַהֵג עִמָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וְאָכֵן נָתְנוּ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ אֶת הַהַלְוָאָה.

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה