פרק א' · משנה א
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:
הוו מתונים בדין
אֶחָד הַפֵּרוּשִׁים לַמְּתִינוּת בַּדִּין, הוּא, שֶׁגַּם אִם רוֹאֶה הָאָדָם שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְתוּחָה עָלָיו, וּפוֹקְדִים אוֹתוֹ יִּסּוּרִים לְלֹא הֲפוּגָה, יֵשׁ לוֹ לִהְיוֹת מָתוּן בַּדִּין, וְאֶל יֶחֱטָא בִּלְשׁוֹנוֹ, וְאֶל יְהַרְהֵר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כְּלַפֵּי שָׁמַיִם, שֶׁהֲרֵי כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא אַךְ וְרַק לְטוֹבָתוֹ, גַּם אִם בְּעֵינֵי הַבָּשָׂר שֶׁלָּנוּ לֹא נִרְאֵית לָנוּ הַתּוֹעֶלֶת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתָהּ צָרָה.
כְּשֶׁהָאָדָם מָתוּן, אֲזַי יֵשׁ בִּיכֹלְתוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַצָּרָה שֶׁפָּקְדָה אוֹתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ נוֹהֵג בִּמְתִינוּת וּבְסַבְלָנוּת, הֲרֵי מִלְּבַד שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מֵהַבְּעָיָה שֶׁבָּהּ הוּא נִמְצָא, הֲלוֹא בְּנוֹסָף לְכָךְ נָפְלָה עָלָיו צָרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, שֶׁהֲרֵי הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתוֹ וְהוּא צוֹעֵד לְבַד בַּמַּעֲרָכָה נֶגֶד מִדַּת הַדִּין שֶׁפָּגְעָה בּוֹ, וְאוֹי וַאֲבוֹי יִהְיֶה לוֹ בְּדֶּרֶךְ שֶׁכָּזוֹ, שֶׁסּוֹפָהּ יֵאוּשׁ וּנְפִילוֹת וּשְׁאָר מַרְעִין בִּישִׁין.
הִנֵּה לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה, שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ עַד כַּמָּה מוֹעִילָה מִדַּת הַמְתִינוּת וְקַבָּלַת הַדִּין בְּאַהֲבָה, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם מֵהַמָּקוֹם הֲכִי גָּרוּעַ וַהֲכִי מְסֻכָּן שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת.
מְסֻפָּר עַל רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם מֵאוֹר הַגּוֹלָה [שֶׁחַי לִפְנֵי כְּ-1000 שָׁנָה], שֶׁלֹּא זָכָה לְהִפָּקֵד בְּבָנִים מֵאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְלָכֵן יָעֲצָה לוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁיִּקַּח אִשָּׁה נוֹסֶפֶת, שָׁמַע הָרַב לַעֲצַת אִשְׁתּוֹ וְנָשָׂא אִשָּׁה נוֹסֶפֶת.
וְהִנֵּה מֵאֵת ה' חָלְתָה בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְלֹא מָצְאוּ תְּרוּפָה לְמַכָּתָהּ, אוּלָם רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה הִצְלִיחַ לְרַפֵּא אוֹתָהּ וּבַעֲבוּר כָּךְ רָצָה הַמֶּלֶךְ לָתֵת לוֹ מָמוֹן רַב, אַךְ הָרַב סֵרַב לְקַבֵּל מָמוֹן. וּכְשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְאִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת מָמוֹן כָּעֲסָה עַל כָּךְ וְהֶחְלִיטָה לִנְקֹם בּוֹ עַל כָּךְ, וְלָכֵן הֶעֱלִילָה עָלָיו עֲלִילוֹת שָׁוְא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וּבְגִין כָּךְ כָּלָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ בְּמִבְצָר גָּבוֹהַּ שֶׁהָיָה סָגוּר לְלֹא שׁוּם פֶּתַח, וְהָיָה מִן הַנִּמְנָע לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ.
אַךְ רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם לֹא נָפַל לְעַצְבוּת וְיֵאוּשׁ אֶלָּא הָיָה שָׁרוּי בְּרוֹגַעַ וְשַׁלְוָה וְהֵחֵל לַחְשֹׁב כֵּיצַד לָצֵאת מִמָּקוֹם זֶּה. מֹחוֹ הַגְּאוֹנִי אָמַר לוֹ שֶׁהַמְּהַנְדֵּס שֶׁתִּכְנֵן אֶת הַמִּבְצָר, חָשַׁשׁ שֶׁאוּלַי הוּא עַצְמוֹ יִכָּלֵא כָּאן אֵי פַּעַם, וּבְוַדַּאי הִשְׁאִיר לוֹ פֶּתַח מְסֻיָּם וְלֹא גִּלָּה עַל כָּךְ לַמֶּלֶךְ. הוּא הִתְחִיל לְמַשֵּׁשׁ אֶבֶן אַחַר אֶבֶן, עַד שֶׁאַחַת מֵהֵן הִתְרוֹפְפָה וְנִפְתַּח לְפָנָיו חַלּוֹן גָּדוֹל. אַךְ עֲדַיִן לֹא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת בִּגְלַל הַגֹּבַהּ הָרַב.
וְהִנֵּה לְהַפְתָּעָתוֹ הָרַבָּה רָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה יוֹשֶׁבֶת בְּתַחְתִּית הַמִּבְצָר וּבוֹכָה עַל גּוֹרָלוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ, מִיַּד קָרָא לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ שֶׁתָּבִיא תּוֹלַעַת מֶשִׁי וְג'וּק וְתִשְׁלַח אֶת הַתּוֹלַעַת לְרֹאשׁ הַמִּבְצָר וְאַחֲרֶיהָ תִּשְׁלַח אֶת הַג'וּק שֶׁיִּרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, וְכַמּוּבָן הַתּוֹלַעַת תָּנוּס מִפָּנָיו, וּמִמֵּילָא תּוֹלַעַת הַמֶּשִׁי תַּפְרִישׁ חוּטֵי מֶשִׁי וְאָז תִּקְשֹׁר הָרַבָּנִית חוּט דַּק לְחוּט מֶשִׁי וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַחוּט לִידֵי הָרַב תִּקְשֹׁר הָרַבָּנִית לְחוּט זֶה חוּט עָבֶה יוֹתֵר וְכָךְ יֵצֵא הָרַב מֵהַמִּבְצָר לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם (וּמֵאָז עָשָׂה רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם אֶת הַחֵרֶם הַיָּדוּעַ שֶׁלֹּא לָקַחַת שְׁתֵּי נָשִׁים).
כַּמָּה מוּסַר הַשְׂכֵּל יֵשׁ לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂה רַב זֶה, שֶׁגַּם בְּשָׁעוֹת גּוֹרָלִיּוֹת שֶׁל סַכָּנַת חַיִּים, אֵין לִפּוֹל לְיֵאוּשׁ וְעַצְבוּת אֶלָּא יֵשׁ לְהִתְעוֹדֵד וְלִשְׂמוֹחַ, וְעַל יְדֵי כָּךְ אֶפְשָׁר לָצֵאת מִכָּל צָרָה וְצוּקָה.
אין יאוש
מְחֻסְּרֵי הָאֱמוּנָה חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, שֶׁכֵּן חֲשָׁשׁוֹתֵיהֶם אֵינָם פּוֹסְקִים, וְכָל אֵרוּעַ שֶׁאֵינוֹ שִׁגְרָתִי הַחוֹלֵף עֲלֵיהֶם, מְלוּוֶה בִּ'דְּפִיקוֹת לֵב'. וּלְעֻמָּתָם, בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה - אֱמוּנָתָם מְסַיַּעַת לָהֶם לְהַעֲבִיר אֶת חַיֵּיהֶם בְּהַשְׁקֵט וּבֶטַח, וְגַם אִם עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם אֵרוּעִים קָשִׁים בִּמְיֻחָד, הֵם אֵינָם מְאַבְּדִים אֶת צְלִילוּת דַּעְתָּם, אֶלָּא מַמְשִׁיכִים לִפְנוֹת לַכְּתֹבֶת הַנְּכוֹנָה [בּוֹרֵא עוֹלָם].
לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה נּוֹרָא שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ עַד כַּמָּה מוּטָל עַל הָאָדָם לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶהָרִים יָדַיִם וְלִפּוֹל לְיֵאוּשׁ גַּם בְּמַשְׁבְּרִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר הַפּוֹקְדִים אוֹתָנוּ.
בְּנֵי זוּג שֶׁלֹּא נִפְקְדוּ בְּמֶשֶׁךְ כְּ-15 שָׁנָה בְּזֶרַע שֶׁל קַיָימָא, הֶחְלִיטוּ לְהִפָּרֵד לְלֹא מְרִיבוֹת וְחִכּוּכִים, וְלִפְנוֹת כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ.
וְהִנֵּה, זְמַן קָצַר לְאַחַר נְתִינַת הַגֵּט, נוֹדַע שֶׁהָאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת. נוּ, לִכְאוֹרָה אֵין כָּל בְּעָיָה, יִשָּׂא הָאִישׁ אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מֵחָדָשׁ, וִיקַיֵּם בְּכָךְ מִצְוַת מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. אֲבָל, הַבְּשׂוֹרָה הַזּוֹ הִכְּתָה אֶת בְּנֵי הַזּוּג לְשֶׁעָבַר בְּהֶלֶם, שֶׁכֵּן הָאִישׁ הָיָה כֹּהֵן, וְאָסוּר לוֹ לָשֵׂאת גְּרוּשָׁה. הַבְּכִיּוֹת וְהַצַּעַר, עֲלוּ עַד לִשְׁמֵי - שָׁמַיִם.
הַבַּעַל בָּא אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁבְּפִי הַגָּאוֹן לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּשׂוֹרָה כָּל שֶׁהִיא. "אֵינֶנִּי רוֹאֶה כָּל דֶּרֶךְ שֶׁתּוּכַל לָשֵׂאת אֶת גְּרוּשָׁתְךָ מֵחָדָשׁ'', אָמַר הָרַב, וְהִצִּיעַ לוֹ לַעֲלוֹת לְבֵיתוֹ שֶׁל חָמִיו, מָרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב שְׁלִיטָ"א.
הַבֶּכִי הַנּוֹרָא חָזַר עַל עַצְמוֹ גַּם בְּבֵית הָרַב אֶלְיָשִׁיב, שֶׁסָּפַק יָדָיו בְּצַעַר רַב, וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי אָסוּר לְכֹהֵן לִישָׁא מֵחָדָשׁ אֶת הַגְּרוּשָׁה. גְּזֵרָה הִיא מִשָּׁמַיִם, וְאַתֶּם קַבְּלוּ דִּין שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁבִּיכָלְתִּי לוֹמַר לְךָ הוּא; שֶׁתִּגַּשׁ לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וְתִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ.
הַכֹּהֵן הָאֻמְלָל שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וּמִיַּד בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הָרַב נָסַע לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. וְזֹאת יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁהֵחֵל לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן, שֶׁבּוֹ נוֹדְעָה בְּשׂוֹרַת הָעִבּוּר, לֹא אִבֵּד מְיֻדָּעֵנוּ זֶה אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, וְהָאֱמוּנָה שֶׁפִּעֲמָה בּוֹ חִזְּקָה גַּם אֶת כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ.
בְּבוֹאוֹ לִשְׂרִיד בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, נִצָּב לְיַד הָאֲבָנִים וְ'הִרְעִישׁ' אֶת הַמָּקוֹם בִּזְעָקוֹת וּבְכִיּוֹת נוֹרָאִיּוֹת. הָאֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ הֵבִינוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּצָרָה גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד, אַךְ לֹא הֵעֵזּוּ לָגֶשֶׁת אֶל הַמִּתְפַּלֵּל וּלְהַצִּיעַ אֶת עֶזְרָתָם.
לְאַחַר זְמַן מְמֻשָּׁךְ שֶׁבּוֹ עָמַד וְהִתְפַּלֵּל וְשָׁפַךְ אֶת שִׂיחוֹ לִפְנֵי מִי שֶׁשִּׁכֵּן אֶת שְׁמוֹ בְּמָקוֹם הַזֶּה, מַרְגִּישׁ הַכֹּהֵן בַּדְּפִיקוֹת עַל גַּבּוֹ. הוּא מִסְתּוֹבֵב אֲחוֹרַנִּית, וְרוֹאֶה לְפָנָיו אַבְרֵךְ תַּלְמִיד חֲכַם, הַמְּנַסֶּה לְהִתְעַנְיֵן מַה מֵצִיק לוֹ.
לְאַחַר שֶׁהוּא מְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ הַמְאֹד כָּאוּב, פּוֹנֶה אֵלָיו הַתַּלְמִיד חֲכַם וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: הַאִם יֵשׁ לְךָ אַבָּא? הַכֹּהֵן לֹא הֵבִין אֶת הַשְּׁאֵלָה, אֲבָל הֵשִׁיב שֶׁאָכֵן יֵשׁ לוֹ אַבָּא, אֲבָל הוּא זָקֵן מֻפְלָג, וְנִמְצָא בְּבֵית אֲבוֹת בְּאַמֶרִיקָה, וְכִמְעַט שֶׁאֵינוֹ מְתַקְשֵּׁר עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּסְּבִיבוֹ.
אָמַר הַתַּלְמִיד חֲכַם: אִם אַתָּה שׁוֹאֵל לַעֲצָתִי, טוּס לְאַמֶרִיקָה, וְסַפֵּר לְאָבִיךָ אֶת שֶׁעָבַר עָלֶיךָ. הַכֹּהֵן נִיסָה לוֹמַר לוֹ שֵׁנִית, שֶׁאָבִיו נִמְצָא בְּמַצַּב שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְתַקְשֵׁר אִתּוֹ, וּבִכְלָל - לְשֵׁם מַה לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲמָץ הַגָּדוֹל הַזֶּה וְלָטוּס לְחוּ"ל כְּדֵי לְסַפֵּר לְאַבָּא הַקָּשִׁישׁ אֶת הַסִּפּוּר. אֲבָל הַתַּלְמִיד חֲכַם כְּבָר לֹא שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וְהָלָךְ לְדַרְכּוֹ.
הִתְיַשֵּׁב הַכֹּהֵן בְּדַעְתּוֹ, וְחָשַׁב מַה עָבַר עָלָיו בִּימָמָה הָאַחֲרוֹנָה, וְהֶחְלִיט שֶׁאִם מָרָן הָרַב אֶלְיָשִׁיב אָמַר לוֹ לָגֶשֶׁת וּלְהִתְפַּלֵּל בַּכֹּתֶל, וּבְעֵת הַתְּפִלָּה בַּכֹּתֶל נִגַּשׁ אֵלָיו אָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ מַכִּירוֹ, וּמְיַעֵץ לוֹ לָטוּס לְחוּ"ל, אוּלַי בְּכָל זֹאת כְּדַאי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּאֲמָץ הַזֶּה.
לֹא חָלְפוּ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת, וְהַכֹּהֵן הִזְמִין כַּרְטִיס טִיסָה, וְכַעֲבֹר יְמָמָה וָחֵצִי הוּא הָיָה כְּבָר לְיַד אָבִיו, בְּבֵית הָאָבוֹת. הָאַבָּא לֹא דִּבֵּר, אֲבָל עָשָׂה רוֹשֵׁם כְּמִי שֶׁמַּאֲזִין לְדִבְרֵי בְּנוֹ. הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי שֶׁהָיָה צָמוּד לְקָשִׁישׁ, אָמַר מֵרֹאשׁ לַבֵּן, שֶׁאַבָּא שֶׁלּוֹ כְּבָר לֹא הוֹצִיא מִפִּיו מִילָה אַחַת בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים, וְלָכֵן שֶׁלֹּא יְצַפֶּה שֶׁהַזָּקֵן יִפְתָּח עַתָּה אֶת פִּיו.
בְּעֵת שֶּׁסִּפֵּר הַבֵּן לְאָבִיו אֶת שֶׁעָבַר עָלָיו, הִרְבָּה הַבֵּן לִבְכּוֹת, וְהִנֵּה קָרָה הֲלֹא יְאֻמַּן. הָאַבָּא פָּתַח אֶת פִּיו, וְאָמַר לַבֵּן, בְּמִלִּים בְּרוּרוֹת, שֶׁהוּא אֵינוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, אֶלָּא יֶלֶד מְאֻמָּץ, שֶׁגִּדְּלוֹ לְאַחַר הַשּׁוֹאָה, וּמִמֵּילָא אֵינוֹ כֹּהֵן, וְלָכֵן אֵין לוֹ כָּל בְּעָיָה לְהִנָּשֵׂא מֵחָדָשׁ לִגְרוּשָׁתוֹ...
אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת צַהֲלַת הַשִּׂמְחָה שֶׁנִּשְׁמְעוּ בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַקָּשִׁישׁ בְּבֵית הָאָבוֹת בְּאַמֶרִיקָה. רוֹאִים אָנוּ כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעוֹדֵד וּלְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵהַצָּרוֹת הַפּוֹקְדוֹת אוֹתוֹ, וּלְהָשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצִיאֵהוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ וּמֵחֲשֵׁכָה לְאוֹר גָּדוֹל.
המתינות גורמת להבין את מידת הדין
הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְלַוָּה כָּל יְהוּדִי מֵרֶגַע לֵידָתוֹ וְעַד אַחֲרִית יָמָיו. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵל אֶת עוֹלָמוֹ לְפִי הֲבָנָתוֹ לְטוֹבַת הָאָדָם, וְגַם כְּשֶׁהַדָּבָר נִרְאָה לוֹ רַע, בְּעֶצֶם הוּא רַק לְטוֹבָה, וְאִם יַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, יְגַלֶּה עַד כַּמָּה הַכֹּל הָיָה בַּסּוֹף אַךְ וְרַק לְטוֹבָתוֹ וּלְהַצָּלָתוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ יָבִין מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ שֶׁתִּפְגַּע בּוֹ מִדַּת הַדִּין.
לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה בְּסוֹף מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ עַד הֵיכָן מַגִּיעִים פְּנֵי הַדְּבָרִים.
לְאַחַר שֶׁאַרְצוֹת הַבְּרִית הֵחֵלּוּ לְהִלָּחֵם נֶגֶד הַנָּאצִים, יִמַּח שְׁמָם, הַנָּאצִים נָסוֹגוּ בְּכָל הַחֲזִיתוֹת, אַךְ לֹא נָתְנוּ לַיְּהוּדִים מְנוּחָה, הֵם לָקְחוּ אוֹתָם לַמַּחֲנֶה "בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן" שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה, וְהַמַּצָּב בַּמַּחֲנֶה הָיָה קָשֶׁה מִנְּשׂוֹא. רָעָב צָמָא וּמַחֲלוֹת, הָיוּ רַק חֵלֶק מִן הַצָּרוֹת שֶׁאָפְפוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הַמַּחֲנֶה. הַמַּחֲנֶה הָיָה מְּחֻלָּק לַאֲגַפִּים, וּבְאֶחָד מֵהֶם הָיוּ גַּם חֲיָלִים רוּסִים שְׁבוּיִים.
בֹּקֶר אֶחָד, הִגִּיעוּ הַנָּאצִים לְאַגַּף זֶה, וְהִכְרִיזוּ: אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים יַגִּיעוּ הֵנָּה הָאַנְגְּלִים, וְאָנוּ רוֹצִים שֶׁתְּסַפְּרוּ לָהֶם כַּמָּה טוֹב הָיָה לָכֶם אֶצְלֵנוּ, לָכֵן הֵבֵאנוּ לָכֶם לַחְמָנִיּוֹת טְרִיּוֹת.
הָרָעָב שֶׁשָּׂרַר בַּמַּחֲנֶה הָיָה נּוֹרָא, בִּלְתִּי נִתַּן לְתֵאוּר. אֶחָד הַיְהוּדִים שֶׁנִּצּוֹל מִשָּׁם מְסַפֵּר, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים כִּמְעַט וְלֹא אָכַל, וְכָל מַחְשַׁבְתּוֹ הָיְתָה נְתוּנָה רַק לַשְּׁאֵלָה אֵיךְ לְהַשִּׂיג אוֹכֵל.
אִם הָיָה נִשְׁאַל בְּאוֹתוֹ רֶגַע מַה הָיָה מַעֲדִיף: לְהִשְׁתַּחְרֵר אוֹ לַחְמָנִיָּה? הָיָה מְבַקֵּשׁ לַחְמָנִיָּה! הַמֹּחַ נַעֲשָׂה אָטוּם, וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל לַחְשֹׁב עַל שׁוּם דָּבָר מִלְּבַד אוֹכֵל.
הוּא נֶעֱמַד בַּתּוֹר, וּכְשֶׁהִבִּיט לְעֵבֶר סַל הַלַחְמָנְיוֹת, רָאָה שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ בּוֹ הַרְבֵּה לַחְמָנִיּוֹת. הִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא בְּדִיּוּק כְּשֶׁיַּגִּיעַ יִגָּמְרוּ הַלַחְמָנִיּוֹת. מַחְשָׁבָה זוֹ, גָּרְמָה לוֹ לִדְפִיקוֹת לֵב מוּאָצוֹת, זֵעָה קָרָה נִגְּרָה מִמֶּנּוּ מֵרֹב פַּחַד.
הַתּוֹר מִתְקַדֵּם, שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים לְפָנָיו. הוּא מַבִּיט וְרוֹאֶה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שֶׁבַע לַחְמָנִיּוֹת, מַה שֶּׁאוֹמֵר שֶׁהוּא יִּזְכֶּה בָּאַחֲרוֹנָה. וְהִנֵּה מִתְקַדְּמִים לְאַט לְאַט וּבֶאֱמֶת קִבֵּל אֶת הַלַּחְמָנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה.
הוּא הָיָה מְאֻשָּׁר, הִנֵּה בְּיָדוֹ הַלַּחְמָנִיָּה. אָמְנָם קְטַנָּה, אֲבָל טְרִיָּה וְרֵיחָנִית. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִבְחִין לְפֶתַע שֶׁלְּיַד הֶחָיִל הַגֶּרְמָנִי מֻנָּחִים סַלִּים מְלֵאִים בְּלַחְמָנִיּוֹת.
מִיַּד עָלָה בְּדַעְתּוֹ רַעְיוֹן: אִם יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לַחְמָנִיּוֹת, מַדּוּעַ לֹא לָקַחַת עוֹד אַחַת, הֲרֵי הַנָּאצִי וַדַּאי לֹא יְזַהֶה אוֹתוֹ בֵּין כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְהוּדִים. וְאָז כְּשֶׁהַנָּאצִי שָׁאַל מִי הַבָּא בַּתּוֹר, אָמַר הַיְּהוּדִי: "אֲנִי", וְקִבֵּל עוֹד לַחְמָנִיָּה. בְּיָדָיו הָיוּ שְׁתֵּי לַחְמָנִיּוֹת טְרִיּוֹת. הוּא הָיָה מְאֻשָּׁר.
לְפֶתַע הוּא מַרְגִּישׁ יָד לוֹפֶתֶת אֶת צַוָּארוֹ, וְקוֹל מְאַיֵּם לוֹחֵשׁ בְּאָזְנָיו: "רָאִיתִי אוֹתְךָ יְהוּדִי!" הוּא הִסְתַּכֵּל לִרְאוֹת מִי הַדּוֹבֵר, וְרָאָה שֶׁזֶּה לֹא הָיָה נָאצִי, אֶלָּא חַיָּל רוּסִי שָׁבוּי. אוֹתוֹ רוּסִי בִּרְיוֹן תָּפַס בּוֹ בְּחָזְקָה וְאָמַר: תֶּן לִי אֶת הַלַּחְמָנִיָּה הַשְּׁנִיָּה!
הַיְּהוּדִי עָרַךְ לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן: הוּא הֲרֵי אַסִּיר כָּמוֹנִי, מַה פִּתְאוֹם שֶׁאֵתֶּן לוֹ. וְלָכֵן אָמַר לוֹ בְּתֹקֶף שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָתֶת לוֹ אֶת הַלַּחְמָנִיָּה.
תָּפַס אוֹתוֹ הָרוּסִי עִם עוֹד שְׁנֵי בִּרְיוֹנִים רוּסִים, וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַצְּרִיף, שָׁם חָבְטוּ בּוֹ קָשׁוֹת וּבָעֲטוּ בּוֹ בְּאַכְזָרִיּוּת, כִּמְעַט הוֹצִיאוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ. וּכְשֶׁהָיוּ בְּטוּחִים שֶׁנָּפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ, נָטְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַלַּחְמָנִיּוֹת וְהָלְכוּ.
הַיְּהוּדִי הִרְגִּישׁ אֶת צִלּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת פּוֹרֵשׂ עָלָיו אֶת כְּנָפָיו. נָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וְקָרָא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּוְקָא עַכְשָׁו לָמוּת, רֶגַע לִפְנֵי הַשִּׁחְרוּר?! אִם רָצִיתָ לָקַחַת לִי אֶת נִשְׁמָתִי, בְּמֶשֶׁךְ הַחֲמֵשׁ הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה שֶׁהָיִיתִי כָּאן, הָיוּ לְךָ מֵאוֹת הִזְדַּמְּנוּיוֹת לַעֲשׂוֹת זֹאת. וְכָךְ כְּשֶׁהוּא מַלֵּא טְעָנוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה, אִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ.
כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵעֶלְפוֹנוֹ, רָאָה שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת. הוּא לֹא הֵבִין אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת. חָמֵשׁ שָׁנִים הוּא לֹא רָאָה שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת כְּשֶׁהוּא קָם, שֶׁהֲרֵי הַנָּאצִים הָיוּ מְעִירִים אֶת כֻּלָּם בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר לְמִסְדַּר. וּמִי שֶׁלֹּא קָם, לֹא זָכָה לָקוּם יוֹתֵר... אָז אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהוּא יָשֵׁן, וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת?
לְאַט לְאַט חַדְרָהּ לְמֹחוֹ הַהַכָּרָה: הַנָּאצִים כְּבָר אֵינָם נִמְצָאִים כָּאן, הֵם בָּרְחוּ, הִשְׁתַּחְרַרְנוּ. אֲבָל לָמָּה כָּזֶה שֶׁקֶט מִסָּבִיב? הִבִּיט סְבִיבוֹ וְרָאָה שֶׁכֻּלָּם מֵתִים. הַלַּחְמָנִיּוֹת הָיוּ מֻרְעָלוֹת!!! אֲבָל עָלָיו נִגְזַר לִחְיוֹת, וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֹּאֵג שֶׁיֻּקְּחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַלַּחְמָנִיּוֹת, אָמְנָם הוּא סֵרֵב לָתֶת אוֹתָם, אָז לָכֵן הוּא קִבֵּל מַכּוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת...
הכל לטובה
לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה נוֹסַף הַקָּשׁוּר לַנּוֹשֵׂא הַקּוֹדֵם, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִלְמַד עַד כַּמָּה צְרִיכִים לְהוֹדוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ עַל הַטּוֹבוֹת וְגַם עַל הַמַּכּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל הָאָדָם, וּכְבָר אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּתְהִלִּים: "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי", כְּלוֹמַר, שֶׁהַיִּסּוּרִים בָּאוּ לְאָדָם בִּמְקוֹם הַמָּוֶת, וְלָכֵן צָרִיךְ לְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה, מִפְּנֵי שֶׁלּוּלֵא הַיִּסּוּרִים, לֹא הָיָה אוֹתוֹ אָדָם בֵּין הַחַיִּים חָלִילָה.
בְּסֵפֶר "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם", הֵבִיא מַעֲשֵׂה בְּנַפּוֹלְיוֹן קֵיסָר צָרְפַת, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ אֲרָצוֹת. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְחַם נֶגֶד רוּסְיָה, הִגִּיעַ לָעִיר אַחַת שֶׁהָיְתָה מְבֻצֶּרֶת מְאֹד, וּבְשׁוּם אוֹפֶן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַבְקִיעַ אֶת חוֹמוֹת הָעִיר. לָכֵן מָצָא לְנָכוֹן לִבְנוֹת מָצוֹר סָבִיב לָהּ, וּלְהַקִּיף אֶת הָעִיר בְּחֵילוֹתָיו, וְכָךְ גָּרַם שֶּׁאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא לְתוֹכָהּ, עַד שֶׁתִּפֹּל הָעִיר לְיָדָיו וְתִכָּנַע.
עָבַר זְמַן מַה וְלֹא נִרְאוּ שׁוֹם סִימָנֵי כְּנִיעָה, [כַּנִּרְאֶה שֶׁהָיָה מְלַאי גָּדוֹל שֶׁל מָזוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר]. הִתְחִילוּ הַיֵּאוּשׁ וְהָעַצְבוּת לְכַרְסֵם בְּלֶב צְבָאוֹת נַפּוֹלְיוֹן, מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לְהִמָּצֵא זְמַן מְמֻשָּׁךְ בִּתְנָאֵי שָׂדֶה קָשִׁים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁכַּמָּה מֵהַקְּצִינִים הֵעִיזוּ לָגֶשֶׁת אֶל נַפּוֹלְיוֹן בְּהַצָּעָה שֶׁיִּנְטֹשׁ אֶת הַמָּצוֹר, וְיָשׁוּבוּ לְבֵיתָם.
בִּרְאוֹת נַפּוֹלְיוֹן אֶת הַיֵּאוּשׁ, הֶעֱלָה הַצָּעָה נוֹעֶזֶת, שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָחַד עִם רֹאשׁ הַקְּצִינִים, יִתְחַפְּשׂוּ בִּלְבוּשׁ כַּפְרִיִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירֵם אִישׁ, וְיַחְדְּרוּ אֶל תּוֹךְ הָעִיר לְרַגֵּל אוֹתָהּ, וְלָדַעַת מִקָּרוֹב אֶת הַמַּצָּב הַשּׂוֹרֵר, שָׁם וְהָיָה אִם מַצָּבָם בֶּכִי רַע, יַמְשִׁיכוּ בְּעַקְשָׁנוּת לָצוּר עַל הָעִיר, עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּהָ. וְאִם עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם מָזוֹן רַב, בְּלֵית בְּרֵירָה יִסּוֹגוּ מִכָּאן וְיָשׁוּבוּ לְבֵיתָם.
הַהַצָּעָה נִתְקַבְּלָה, וְנַפּוֹלְיוֹן וּמְפַקְּדוֹ הִתְחַפְּשׂוּ, וְנִכְנְסוּ בַּלַּיְלָה בְּסֵתֶר אֶל תּוֹךְ הָעִיר. הֵם הִתְחִילוּ לְהִסְתּוֹבֵב בִּמְקוֹמוֹת הַתֹּרְפָּה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל בֵּית הַמַּרְזֵחַ.
בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ הָיוּ נִמְצָאִים בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה אַנְשֵׁי הַצָּבָא הָרוּסִים שׁוֹתִים לְשָׁכְרָה, כְּדֵי לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָרָעָב הַמֵּצִיק לָהֶם. נַפּוֹלְיוֹן וְהַקָּצִין עָקְבוּ אַחַר שִׂיחוֹת הַחֲיָלִים וּקְצִינֵיהֶם, וְנוֹכְחוּ לִשְׁמוֹעַ שֶׁהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ, וְלֹא תִשָּׁאֵר לָהֶם בְּרֵירָה אֶלָּא לְהִכָּנַע בִּפְנֵי צְבָאוֹ שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן.
דְּבָרִים אֵלּוּ שִׂמְחוּ אֶת נַפּוֹלְיוֹן, וְהוּא כְּבָר הִתְכּוֹנֶן לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְלַחֲזֹר לִבְסִיסָם.
אַךְ לְפֶתַע הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵיהֶם חַיָּל רוּסִי, אֲשֶׁר פַּעַם בִּקֵּר בְּצָרְפַת, וְרָאָה אֶת נַפּוֹלְיוֹן. הוּא פָּנָה לַחֲבֵרָיו וְאָמַר: הַבִּיטוּ בְּכַפְּרִי הַיּוֹשֵׁב כָּאן, אֲנִי מוּכָן לְהִשָּׁבֵעַ שֶׁזֶּה נַפּוֹלְיוֹן וְלֹא אַחֵר.
דְּבָרִים אֵלּוּ זִעְזְעוּ אֶת לִבָּם שֶׁל נַפּוֹלְיוֹן וְהַקָּצִין, אַךְ לְמַזָּלָם דִּבְרֵי הַחַיָּל לֹא נִכְנְסוּ בְּאָזְנֵי חֲבֵרָיו, וְהַקָּצִין הַמְּמֻנֶּה עָלָיו גָּעַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ: חָדַל לְךָ מִדִּבְרֵי שְׁטוּת אֵלּוּ, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁנַּפּוֹלְיוֹן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יַגִּיעַ לְכָאן וְעוֹד בְּצוּרָה רַשְׁלָנִית כָּזֹאת?!
הַקָּצִין שֶׁנִּלְוָה לְנַפּוֹלְיוֹן, בִּרְצוֹתוֹ לְטַשְׁטֵשׁ אֶת זְהוּתָם וּלְהָסִיר מֵהֶם כָּל מְשִׁיכַת עַיִן, מֶה עָשָׂה? פָקַד עַל נַפּוֹלְיוֹן לְהַגִּישׁ לוֹ כּוֹס שֵׁכָר מֵהַמּוֹזֵג. נַפּוֹלְיוֹן תָּפַשׂ אֶת כַּוָּנָתוֹ, וְהִזְדָּרֵז לָקוּם וּלְהָבִיא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.
עֵינַי הַחֲיָלִים הָיוּ נְעוּצוֹת בְּנַפּוֹלְיוֹן. וְהִנֵּה כְּשֶׁבָּא נַפּוֹלְיוֹן עִם הַכּוֹס בְּיָדוֹ, עָשָׂה תְּנוּעָה רַשְׁלָנִית בְּכַוָּנָה, וְהִפִּיל אֶת הַכּוֹס מִיָּדוֹ. הַקָּצִין הִתְנַפֵּל עַל נַפּוֹלְיוֹן וְנָתַן לוֹ סְטִירָה בְּתוֹסֶפֶת בְּעִיטָה, וְגִלְגְּלוֹ אָרְצָה. כְּשֶׁקָּם, זָכָה מִמֶּנּוּ לְעוֹד סְטִירָה מְצַלְצֶלֶת, וּמִהֵר לָנוּס הַחוּצָה.
הַמְּסֻבִּים שָׁם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק עַל הַמַּחֲזֶה, וְלָעֲגוּ לַחֲבֵרָם עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו, שֶׁהֲרֵי אִם הָיָה זֶה נַפּוֹלְיוֹן, מִי הָיָה מֵעֵז לֶהָרִים יָד וְרֶגֶל עָלָיו וּלְהַכּוֹתוֹ וּלְבַזּוֹתוֹ.
נַפּוֹלְיוֹן וְהַקָּצִין עָזְבוּ מִיַּד אֶת הָעִיר וְחָזְרוּ לְמַחֲנֵיהֶם. לְאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לַמַּחֲנֶה, נָפַל הַמְּפַקֵּד לְרַגְלֵי נַפּוֹלְיוֹן הַקֵּיסָר, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּסְלַח לוֹ עַל פִּשְׁעוֹ בְּמַה שֶׁהִרְהִיב עוֹז לְהַכּוֹת וּלְהַשְׁפִּיל אוֹתוֹ. הוּא הִתְנַצֵּל וְאָמַר כִּי עָשָׂה כֵּן לְהַצִּיל אֶת הַקֵּיסָר בָּזֶה שֶׁטֻּשְׁטַשׁ כָּל סִימָן מִזְּהוּתוֹ.
נַפּוֹלְיוֹן חִבְּקוּ וְנִשְּׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא יָכֹלְתִּי לָתֶת לְךָ מַכּוֹת וּלְהַעֲנִיק לְךָ בִּזְיוֹנוֹת וּבָזֶה לְהַעֲלוֹתְךָ לְכֵס הַמְּלוּכָה, הֲרֵי כָּךְ הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת. אַךְ הֱיוֹת וְאֵין הַדָּבָר בְּאֶפְשָׁרוּתִי, לָכֵן הַכָּרַת תּוֹדָתִי תִּהְיֶה בָּזֶה, שֶׁתַּחַת הַמַּכּוֹת וְהַחֶרְפָּה שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לִי וְהִצַּלְתָּ חַיַּי, אֲנִי אַעַלְךָ בְּדַרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, וְאֶתֵּן לְךָ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וִיקָרוֹת.
כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים הֻבְקְעָה הָעִיר, וְנַפּוֹלְיוֹן וְחֵילוֹ נִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ בִּתְרוּעוֹת מִלְחָמָה וּכְבָשׁוּהָ.
מוּסַר הַהַשְׂכֵּל שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד וּלְהָפִיק מִמַּעֲשֵׂה זֶה הוּא, שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם עוֹמֵד לְפִי רֹעַ מַעֲשָׂיו בִּפְנֵי גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מִשָּׁמַיִם, וּבִתְמוּרָה לְכָךְ מְקַבֵּל יִסּוּרִין וָחֳלָאִים הַבָּאִים בְּתוֹר אִתּוּתִים שֶׁיִּפְקַח הָאָדָם אֶת עֵינָיו, וְיִצְעַד בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה.
וְהָיָה אִם הָאָדָם תּוֹפֵס וּמִבֵּין אֶת מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים, וּמֵטִיב אֶת מַעֲשָׂיו, כְּפִי שֶׁהֵבִין נַפּוֹלְיוֹן שֶׁהַמַּכּוֹת שֶׁסָּפַג הָיוּ אַךְ רַק לְטוֹבָתוֹ וּלְהַצָּלָתוֹ, אֲזַי אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.
אוּלָם אוֹי וַאֲבוֹי הָיָה לְנַפּוֹלְיוֹן אִילּוּ הָיָה קָם וְגוֹעֵר בַּמְּפַקֵּד שֶׁלּוֹ, וּמוֹחֶה בּוֹ עַל כָּךְ שֶׁהִכָּה בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אִם הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה יוֹצֵא מִשָּׁם חָי.
כָּךְ הַדָּבָר גַּם כַּאֲשֶׁר הַיִּסּוּרִים בָּאִים עַל הָאָדָם, יֵשׁ לוֹ לְקַבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְלִשְׂמוֹחַ בָּהֶם, עַל שֶׁבָּאוּ לוֹ כְּעֵזֶר וְסִיּוּעַ כְּדֵי שֶׁיְּתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, וּבָזֶה יַצִּיל אֶת חַיָּיו גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְגַם בָּעוֹלָם הַבָּא.
כשמקבלים מכה צריך להתבונן למה היא באה
סִפֵּר הָרַב הַצַּדִּיק שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל, עַל אָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא עָלֵינוּ נִפְטְרָה בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה. וּמְאַחֵר שֶׁהָיָה לוֹ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, הוּא פָּנָה לַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוּיֶערְבַּךְ זַצַ"לְ.
רַבִּי שְׁלֹמֹה תָּפַס אֶת יָדוֹ שֶׁל הָאָב וְאָמַר לוֹ: אַתָּה מַרְגִּישׁ אֶת הַיָּד שֶׁלִּי? "כֵּן", עָנָה הָאָב. שָׁאַל הָרַב: וַהֲרֵי אַתָּה לוֹבֵשׁ שָׁעוֹן, וּמַדּוּעַ אֵינְךָ מַרְגִּישׁ אֶת הַשָּׁעוֹן? אֶלָּא, לְשָׁעוֹן הִתְרַגַּלְתָּ, אֲבָל אֲנִי תָּפַסְתִּי אוֹתְךָ בְּהַפְתָּעָה, לָכֵן אַתָּה מַרְגִּישׁ אוֹתִי.
אָמַר לוֹ הָרַב: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּפַס אוֹתְךָ, הוּא רוֹצֶה שֶׁתַּרְגִּישׁ אוֹתוֹ, מַה שֶׁקָּרָה לְךָ נוֹעָד כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁכַּח שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לְעוֹלָם, כִּי כָּל אָסוֹן הוּא מַמָּשׁ בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל אוֹמֵר לָנוּ: "דָּבָר רִאשׁוֹן תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי כָּאן, תֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם"!
וּמְסַפְּרִים כִּי בִּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל 'פֶּסְיָה' בִּתּוֹ שֶׁל הַחִידוּשֵׁי הָרִי"מ [אֲשֶׁר הָיְתָה אַחַת מֵעֲשֶׂרֶת יְלָדָיו שֶׁנִּפְטְרוּ עַל פָּנָיו רַחְ"לִ], יָשַׁב אָבִיהָ סָמוּךְ לְחַדְרָהּ שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. לְפֶתַע פָּנָה לָעוֹמְדִים מִסְּבִיבוֹ וְאָמַר: "כְּשֶׁמְּקַבְּלִים סְטִירַת לֶחִי מִן הַשָּׁמַיִם, צְרִיכִים לְהִתְבּוֹנֵן וְלִלְמֹד לָדַעַת מַדּוּעַ מְקַבְּלִים זֹאת"!
האתותים עוזרים למי שיש לו שכל
סִפֵּר הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיָאן זַצַ"ל עַל עַצְמוֹ, שֶׁכְּשֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן, הָיָה שׁוֹבָב, וּפַעַם אַחַת נִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּשֶׁהוּא מְשַׂחֵק בְּכַדּוּר, וּבְלִי כַּוָּנָה פָּגַע בִּכְלִי זְכוּכִית שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהִפִּילוֹ עַל הָאָרֶץ וּשְׁבָרוֹ.
נִכְנְסָה אִמּוֹ לַחֶדֶר כְּשֶׁהִיא מְבֹהֶלֶת מִקּוֹל הַנֶּפֶץ, וּכְשֶׁרָאֲתָה מַה גָּרַם בְּנָהּ, הֵחֵלָּה לְהַמְטִיר עָלָיו צְעָקוֹת וּנְזִיפוֹת. קִבֵּל הַיֶּלֶד אֶת נְזִיפַת אִמּוֹ, וְהִצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין.
וְהִנֵּה בְּאוֹתָהּ הַעֵת, נִכְנַס תַּרְנְגוֹל מֵהֶחָצֵר לַבָּיִת, וְעָף עַל עֲרֵמַת כּוֹסוֹת שֶׁנִּשְׁטְפוּ לֹא מִכְּבָר, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ, נָפְלוּ אוֹתָם הַכּוֹסוֹת וְנִשְׁבְּרוּ. שׁוּב הָאֵם הַמְּבֹהֶלֶת נִכְנְסָה בַּחֲרָדָה וּבְכַעַס לְתוֹךְ הַחֶדֶר, אַךְ הַפַּעַם גִּלְּתָה שֶּׁאֵין זֶה אֶלָּא מַעֲלָלָיו שֶׁל אוֹתוֹ תַּרְנְגוֹל בִּלְבַד, וְנֶאֶנְחָה קָשׁוֹת וְקָרְאָה "אוֹי וַאֲבוֹי".
הַיֶּלֶד שֶׁצָּפָה אֶת כָּל הַמַּחֲזֶה וְאֶת תְּגוּבַת אִמּוֹ, נִפְגַּע מִכָּךְ מְאֹד, וְהֵחֵל לִבְכּוֹת. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת אִמּוֹ, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְלִטְּפָה אוֹתוֹ וְשָׁאֲלָה: מַדּוּעַ אַתָּה כֹּה עָצוּב?
הֵשִׁיב הַיֶּלֶד וַעֲנָה לָהּ בְּקוֹל בְּכִיָּה: יוֹדֵעַ הָיִיתִי עַד כֹּה שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי כְּמוֹ כָּל אִמָּא אוֹהֶבֶת. אֶלָּא שֶּׁהַיּוֹם הִתְאַכְזַבְתִּי קָשׁוֹת מִמֵּךְ, וְגִלִּיתִי שֶׁאֵינֵךְ אוֹהֶבֶת אוֹתִי, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁשָּׁבַרְתִּי אֲנִי רַק כּוֹס אַחַת בִּלְבַד, הִתְיַחַסְתְּ אֵלַי קָשׁוֹת וּפָגַעְתְּ בִּי.
וּכְשֶׁהַתַּרְנְגוֹל שֶׁאֵינוֹ בְּנֵךְ שָׁבַר עֲרֵמַת כּוֹסוֹת, בָּטוּחַ הָיִיתִי שֶׁתִּמְרְטִי אֶת נוֹצוֹתָיו, וְהִנֵּה הִסְתַּפַּקְתְּ דַּוְקָא בַּאֲנָחָה בִּלְבַד, אִם כֵּן הֲרֵי שֶׁאֲנִי גָּרוּעַ בְּעֵינַיִךְ אַף מֵהַתַּרְנְגוֹל!
אָמְרָה הָאֵם לִבְנָה: בְּנִי, הֲרֵי אַתָּה יֶלֶד פִקֵּחַ, וְדַוְקָא בְּשֶׁל כָּךְ שָׁאַתָּה מְסֻגָּל לְהָבִין, לָכֵן כָּעַסְתִּי עָלֶיךָ מַדּוּעַ אֵינְךָ מִתְנַהֵג כַּהֲבָנָתְךָ, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי דּוֹרֶשֶׁת מִבְּנִי מַחֲמַדִּי הִתְנַהֲגוּת הַהוֹלֶמֶת אוֹתוֹ, וְכָל הַכַּעַס וְהַצְּעָקוֹת נוֹבְעִים אַךְ וְרַק מִתּוֹךְ אַהֲבָה בִּלְבַד כְּדֵי שֶׁתְּשַׁפֵּר אֶת מַעֲשֶׂיךָ.
אַךְ מַה לִי לִצְעֹק וּלְהַכּוֹת בְכַעַס אֶת הַתַּרְנְגוֹל, וְכִי הַדָּבָר יוֹעִיל? וַהֲרֵי אֵין לוֹ שֵׂכֶל וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהִתְבּוֹנֵן מַה הַמַּטָּרָה שֶׁבַּמַּכּוֹת, וְלָכֵן לֹא הִכֵּיתִי אוֹתוֹ.
אָמַר רַבִּי אֵלִיָּהוּ: מִכָּאן לָמַדְתִּי מוּסַר הַשְׂכֵּל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן מַכּוֹת וְיִסּוּרִים לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל בְּרֹאשׁוֹ, וְיָכוֹל לְהָבִין מַה מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאוּ עָלָיו, וְאוֹתָם יִסּוּרִים נוֹעָדוּ כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יַחְזֹר עַל טָעוּתוֹ פַּעַם נוֹסֶפֶת, וְלָכֵן מוּטָל עַל הָאָדָם לִהְיוֹת מָתוּן וְסַבְלָן כְּשֶׁפּוֹגַעַת בּוֹ מִדַּת הַדִּין, וְכָךְ יוּכַל לְהָבִין מַה רוֹצֶה מִמֶּנּוּ ה' יִתְבָּרַךְ.
לא כל מה שאנו רוצים זה טוב
לִפְעָמִים אָדָם חוֹשֵׁב, שֶׁבִּגְלַל שֶׁה' יִתְבָּרַךְ לֹא נוֹתֵן לוֹ אֶת כָּל מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁאֵינוֹ אָהוּב בְּעֵינֵי ה', וּבִגְלַל זֶה נוֹפֵל לְיֵאוּשׁ וְעַצְבוּת, וְחוֹשֵׁב שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם. אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלֹּא כָּל מַה שֶׁנִּרְאֶה לָנוּ שֶׁהוּא טוֹב עֲבוּרֵנוּ, הוּא אָכֵן טוֹב לָנוּ.
וְהַדְּבָרִים יִתְבָּאֲרוּ בְּמָשָׁל שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר "וּמָתוֹק הָאוֹר": מְסֻפָּר עַל יֶלֶד קָטָן וְחִנָּנִי, עִם לְחַיִּים וְרֻדּוֹת, וּפֵאוֹת יָפוֹת, שֶׁעָלָה לָאוֹטוֹבּוּס. פָּנָה אֵלָיו הַנֶּהָג בְּחִיּוּךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: חָמוּד, אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ? הֵשִׁיב הַיֶּלֶד: קוֹרְאִים לִי יוֹסִי.
וְהֵיכָן אַתָּה לוֹמֵד? הֵשִׁיב הַיֶּלֶד: "בַּחֵידֶר". וּמַה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ? אָמַר הַיֶּלֶד: נֶהָג, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תַּעֲשֶׂה תְּאוּנָה...
שָׁאַל הַנֶּהָג: מַה לַעֲשׂוֹת?! אָמַר הַיֶּלֶד: "תְּאוּנַת דְּרָכִים"... מַה פִּתְאוֹם לַעֲשׂוֹת תְּאוּנָה?
אָמַר הַיֶּלֶד: לֹא יוֹדֵעַ, אֲנִי כָּל הַזְּמַן שׁוֹמֵעַ עַל תְּאוּנוֹת דְּרָכִים, וְרָצִיתִי פַּעַם אַחַת לִרְאוֹת אֵיךְ זֶה נִרְאָה. אָז אָנָּא מִמְּךָ, עָשָׂה תְּאוּנַת דְּרָכִים...
אוֹמֵר לוֹ הַנֶּהָג: בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא אֶעֱשֶׂה תְּאוּנָה! הִתְחִיל הַיֶּלֶד לִבְכּוֹת. דְּמָעוֹת זָלְגוּ עַל לְחַיָּיו, וּמַמָּשׁ כְּבָר רָאוּ שְׁלוּלִית עַל הָרִצְפָה, אֲבָל הַנֶּהָג בְּשׁוּם אֹפֶן אֵינוֹ מוּכָן לְמַלֹּאוֹת אֶת הַבַּקָּשָׁה הַמּוּזָרָה...
בַּסִּפּוּר הַזֶּה, כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁהַנֶּהָג צוֹדֵק וְלֹא הַיֶּלֶד. אֲבָל עָלֵינוּ לָדַעַת כִּי לִפְעָמִים גַּם אָנוּ מְבַקְשִׁים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'תְּאוּנָה' עֲבוּרֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ זֹאת, בְּרֹב רַחֲמָיו לֹא נַעֲנָה לְבַקָּשׁוֹתֵינוּ.
רַק שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים זֹאת, וּבוֹכִים... אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַכֹּל אַךְ וְרַק לְטוֹבָה!
ועשו סיג לתורה
אוֹמֵר רַבֵּנוּ יְחֶזְקֵאל לָוִינְשְׁטַיִין זַצַ"ל, שֶׁמֵּחוֹבָתֵנוּ לַעֲשׂוֹת גְּדָרִים וּסְיָגִים כְּדֵי שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בְּחֵטְא. רַק לְאַחַר עֲשִׂיַּת הַסְּיָגִים, יֵשׁ לָאָדָם תִּקְוָה שֶׁיּוּכַל לִבְטֹחַ שֶׁלֹּא יִפּוֹל בְּיָדִי הַיֵּצֶר הָרַע, וּמִבַּלְעֲדֵי הַגְּדָרִים, קָשֶׁה מֶאֹד לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל בַּעֲבֵרָה.
אַל יַחְשֹׁב הָאָדָם כִּי בְּקַלּוּת יוּכַל לִבְרֹחַ מֵהַחֵטְא, כִּי הַיֵּצֶר הָרַע שׁוֹלֵחַ אֶת חִצָּיו מִמֶּרְחָק, בְּעֵת שֶּׁאֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ כְּלָל שֶׁעוֹמֵד הוּא קָרוֹב לַעֲבֵרָה. עַל כֵּן, רַק כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גְּדָרִים וּסְיָגִים, וְיַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ אַף מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם קְרוֹבִים מַמָּשׁ לַחֵטְא, יוּכַל לְהֵחָלֵץ מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר.
הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צָדְקָה זַצַ"ל, הָיָה מְדַבֵּר עִם תַּלְמִידָיו בְּעִנְיְנֵי זְהִירוּת, שֶׁחַיָּבִים לְהִזָּהֵר וּלְהִתְרַחֵק מִפְּנֵי מִכְשׁוֹל שֶׁל עֲבֵרָה, עַד הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגְּבוּל.
וְאָמַר עַל כָּךְ מָשָׁל לַ"חֵפֶץ חָשׁוּד" שֶּׁהִתְגַּלָּה פִּתְאוֹם בָּרְחוֹב, וְחוֹשְׁשִׁים אוּלַי זוֹ פְּצָצָה הָעֲלוּלָה לִגְרֹם הֶרֶס וְאָבְדָּן נְפָשׁוֹת. בָּאִים אַנְשֵׁי הַמִּשְׁטָרָה, וּמַצִּיבִים גָּדֵר בִּפְנֵי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹכְלוּ לְהִתְקָרֵב לַמָּקוֹם בִּגְלַל הַסַּכָּנָה.
הֵיכָן מַצִּיבִים אֶת הַמַּחְסוֹם? הֱוֵה אוֹמֵר, בְּמֶרְחַק שֶׁל עֲשָׂרוֹת מֶטְרִים מִן הַחֶפֶץ, וְלֹא בְּקִרְבָתוֹ מַמָּשׁ, כְּדֵי שֶׁאֲפִילוּ אִם יַעֲבוֹר מִישֶׁהוּ מִן הַגָּדֵר, עֲדַיִן לֹא יִתְחַכֵּךְ בַּ"פְּצָצָה" וַיִּפְגַּע חָלִילָה.
הַנִּמְשָׁל, אוֹמֵר הָרַב: מוֹצְאִים אָנוּ שֶׁחֲכָמֵינוּ ז''ל הִתְקִינוּ סְיָגִים וּגְדֵרוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה. לְדֻגְמָא; חָשְׁשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ אוּלַי אָדָם יְאַחֵר לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, עָמְדוּ וְקָבְעוּ אֶת סוֹף הַזְּמַן בַּחֲצוֹת, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת; שֶׁאֲפִילוּ אִם יַעֲבוֹר אֶת חֲצוֹת בְּלֹא קְרִיאַת שְׁמַע, עֲדַיִן יֵשׁ שָׁהוּת לְפָנָיו לִקְרֹא בְּדִיעֲבַד אַחֲרֵי חֲצוֹת - וַעֲדַיִן לַיְלָה הוּא.
וּכְמוֹ כֵּן הִזְהִירוּ אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְהַטּוֹתוֹ וּלְתַקְּנוֹ וְיַעֲבֹר עַל חִלּוּל שַׁבָּת. וְכָךְ רָאוּי לוֹ לָאָדָם לִגְדֹּר אֶת עַצְמוֹ בִּסְיָגִים בְּכָל עִנְיָנָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא אַף פַּעַם לִידֵי עֲבֵרָה.
מְסֻפָּר כִּי פַּעַם הִגִּיעַ לַעֲיָרָה קְטַנָּה רוֹכֵל, שֶׁבְּאַמְתַּחְתּוֹ הָיוּ סִפְרֵי קוֹדֶשׁ רַבִּים. נִגַּשׁ אֵלָיו אָדָם מִתּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר "זָכָה" לְתֹאַר שֶׁל 'בּוּר וְעַם הָאָרֶץ', וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת סִדּוּר.
חִטֵּט הָאִישׁ בְּאַמְתַּחְתּוֹ שֶׁל הָרוֹכֵל, וּלְמַרְבִּית הַפֶּלֶא בָּחַר לְבַסּוֹף דַּוְקָא בְּסִדּוּרוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב מֵעֶמְדִּין, סִדּוּר הַמֵּכִיל פֵּרוּשִׁים נִרְחָבִים וּבְנוֹסָף לְכָךְ יֶשְׁנָה הַקְדָּמָה אֲרוּכָה בִּתְחִלַּת הַסִּדּוּר וּבְסוֹף הַסִּדּוּר.
תָּמְהוּ כּוּלָּם לְפֵשֶׁר מַעֲשָׂיו וּשְׁאָלוּהוּ: אַתָּה שֶּׁאֵינְךָ מֵבִין אֲפִילוּ תָּג אֶחָד מִכָּל אוֹתָם פֵּרוּשִׁים עֲמוּקִים, לְשֵׁם מַה אַתָּה זָקוּק לְסִדּוּר כֹּה גָּדוֹל וְיָקָר, מַדּוּעַ לֹא תִקְנֶה אֶת הַסִּדּוּר הַפָּשׁוּט וְהַזּוֹל בְּיוֹתֵר?
הִסְבִּיר הָאִישׁ: אָכֵן בּוּר וְעָם הָאָרֶץ אֲנִי, אוּלָם בָּנַי לְדַאֲבוֹנִי גְּרוּעִים מִמֶּנִּי בְּהַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי לִי לְכָל הַפָּחוּת יֵשׁ יַחַס שֶׁל כָבוֹד כְּלַפֵּי הַסִדּוּר. לְעֻמַּת זֹאת, בָּנַי כְּלָל לֹא מְבִינִים מַהוּ סִדּוּר, וְהֵם מְזַלְזְלִים בְּסִדּוּר, וְכוֹתְבִים בּוֹ, וְקוֹרְעִים אוֹתוֹ.
וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי שֶׁטּוֹב אֶעֱשֶׂה אִם אֶקְנֶה סִדּוּר שֶׁדַּפָּיו הָרִאשׁוֹנִים הֵם הַקְדָּמָה וּבְשׁוּלֵי כָּל עַמּוּד נִמְצָא פֵּרוּשׁ, אִם יִכְתְּבוּ בּוֹ אוֹ יִקְרְעוּ אוֹתוֹ, יַעֲשׂוּ זֹאת לְכָל הַפָּחוֹת בְּדַפֵּי הַהַקְדָּמָה וּבַפֵּרוּשׁ שֶׁמִּסָּבִיב לַדַּף, וְכָךְ לֹא יִפְגְּעוּ בְּגוּף הַסִּדּוּר עַצְמוֹ, וְהַדַּפִּים שֶׁמִּסָּבִיב יְהַווּ מֵעֵין גֶּדֶר וּסְיָג לַתְּפִלָּה עָצְמָה...
כָּךְ לְהַבְדִּיל יֵשׁ לִנְהֹג בְּכָל דָּבָר שֶׁל קְדוּשָׁה, שֶׁאִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁעָלוּל לְהִכָּשֵׁל בְּדָבָר מְסֻיָּם, יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ סְיָג וְגֶדֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֶׁל בּוֹ, וּכְפִי שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל חָלָב וּבָשָׂר, כְּדֵי שֶׁלֹּא נַגִּיעַ לִידֵי בִּשּׁוּל בָּשָׂר וְחָלָב, וְנַעֲבֹר חָלִילָה עַל אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
העובר על הסיג נכשל בעברה
סִפֵּר רַבֵּנוּ הַבֵּן אִישׁ חַי זִיעַ"א: מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה בְּבַעַל מָלוֹן אֶחָד, שֶׁהָיוּ לוֹ חַדְרֵי הַאֲרָחָה לְכָל עוֹבֵר אוֹרַח, וְהָיוּ נִכְנָסִים אֵלָיו סוֹחֲרִים וְעוֹבְרֵי אוֹרַח, וּלְאַחַר שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וִישֵׁנִים, הָיוּ מְשַׁלְּמִים לוֹ עֲבוּר כָּךְ.
לְבַעַל הַמָּלוֹן הָיְתָה בַּת אַחַת יָפָה עַד מְאֹד, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם בְּחַדְרָהּ הַמְּיֻחָד לָהּ, וְלֹא הָיְתָה יוֹצֵאת מִפֶּתַח חַדְרָהּ הַחוּצָה. וְאָבִיהָ צִּוָּה אוֹתָהּ, שֶׁאִם יִגַּשׁ אִישׁ אֶחָד מֵהָאוֹרְחִים לְתוֹךְ חַדְרָהּ כְּדֵי לָתֶת לָהּ אֵיזֶה חֵפֶץ בְּמַתָּנָה, לֹא תְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ אִם יִתֵּן לָהּ דָּבָר יָקָר מְאֹד, מִפְּנֵי שֶּׁיִּתָּכֵן שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ רוֹצֶה לְהִכָּשֵׁל עִמָּהּ בַּעֲבֵרָה, וְלָכֵן הוּא מְפַתֶּה אוֹתָהּ עַל יְדֵי דְּבָרִים יִקְרֵי עֵרֶךְ.
הֲבַּת הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת מִצְוַת אָבִיהָ, וְלֹא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת מִיַּד שׁוּם אִישׁ מְאוּמָה. וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹא לְבֵית הַמָּלוֹן הַהוּא סוֹחֵר אֶחָד, וְהָיְתָה לוֹ סְחוֹרָה יְקָרָה מְאֹד וְתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים נְדִירִים מְאֹד שֶׁהָיוּ מְשֻׁבָּצִים בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם כְּמוֹתָם אֲפִילוּ מִקְצָת מִן הַמִּקְצָת.
חַדְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, הָיָה קָרוֹב לְחַדְרָהּ שֶׁל הַבַּת, וְחַלּוֹן חַדְרוֹ פּוֹנֶה לְחַלּוֹן חַדְרָהּ. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא הַסּוֹחֵר אֶת סְחוֹרָתוֹ מִתּוֹךְ הַתֵּבָה, וְהָיָה מְסַדֵּר אוֹתָם זֶה עַל זֶה יָפֶה, רָאֲתָה הַבַּת מֵחַלּוֹן חַדְרָהּ אֶת תַּכְשִׁיטֵי הַנָּשִׁים, וְהָיוּ לְפֶלֶא בְּעֵינֶיהָ, כִּי לֹא רָאֲתָה תַּכְשִׁיטִים כָּאֵלּוּ מִיָּמֶיהָ.
אוֹתוֹ סוֹחֵר בִּרְאוֹתוֹ אֶת יוֹפְיָה שֶׁל הַבַּת, חָשַׁק בָּהּ מְאֹד, וְחָשַׁב בִּלְבָבוֹ לָתֶת לָהּ שְׁנֵי צְמִידִים וּשְׁנֵי נְזָמִים יְקָרִים בְּמַתָּנָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִקְנוֹת אֶת לִבָּהּ, וּלְאַחַר מִכֵּן יוּכַל לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ.
נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: הִנֵּה לָךְ צְמִידִים וּנְזָמִים אֵלּוּ בְּמַתָּנָה. הַבַּת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה שׁוֹמֶרֶת מִצְוַת אָבִיהָ שֶׁצִּוָּה עָלֶיהָ לֹא לָקַחַת מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה, עִם כָּל זֶה חָשַׁק לִבָּהּ בְּאוֹתָם תַּכְשִׁיטִים, וְלָקְחָה אוֹתָהּ מִיָּדוֹ וְנִכְנְסָה מַהֵר לְחַדְרָהּ וְסָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת וְאֶת הַחַלּוֹנוֹת.
לְמָחֳרָת נִגַּשׁ הַסּוֹחֵר אֶל חֶדֶר הַבַּת כְּדֵי לְהִכָּנֵס אֶצְלָהּ וְלַעֲשׂוֹת דְּבַר עֲבֵרָה, וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה שֶׁמֵּעֵת שֶׁקִּבְּלָה הַבַּחוּרָה אֶת הַמַּתָּנָה, סָגְרָה חַדְרָהּ עָלֶיהָ וְסָתְמָה אֶת הַחַלּוֹנוֹת, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרָהּ וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, כִּי הָיְתָה יְרֵאַה מֵהָאִישׁ הַהוּא, פֶּן יָעִיז פָּנָיו לִקְרָב אֵלֶיהָ מֵחֲמַת הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַן לָהּ.
כַּאֲשֶׁר רָאָה הַסּוֹחֵר כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, חָרָה אַפּוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהִיא רִמְתָה אוֹתִי, כָּךְ אֲנִי אֲרַמֶּה אוֹתָהּ!
כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, לִפְנֵי שֶׁנִּפְתַּח הַבֵּית מָלוֹן וַעֲדַיִן אַף אֶחָד לֹא יָצָא מִשָּׁם, הֵחֵל הַסּוֹחֵר לִצְעֹק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת צָעֲקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה, וַיֹּאמֶר: נִגְנַב מִסְּחוֹרָתִי שְׁנֵי צְמִידִים, וּשְׁנֵי נְזָמִים!!!
מִיַּד הֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הַתַּכְשִׁיטִים בְּחַדְרֵי הָאוֹרְחִים וּבִכְלֵיהֶם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחַדְרָהּ שֶׁל הַבַּת, וְשָׁם נִמְצָאוּ הַתַּכְשִׁיטִים, וְנִתְבָּרֵר לְעֵינֵי הַכֹּל כִּי הִיא גְּנַבְתָּם... מִיַּד הוֹדִיעַ זֹאת לַמִּשְׁטָרָה, וְלָקְחוּ אֶת הַבַּת לְבֵית הַכֶּלֶא אֲשֶׁר אֲסוּרִים שָׁם הַגַּנָּבִים.
אָמְרָה הַבַּת: נִלְקָחְתִּי לְבֵית הַכֶּלֶא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי כְּלוּם, אַךְ צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, כִּי אֲנִי גָּרַמְתִּי זֹאת לְעַצְמִי, בִּגְלַל שֶּׁקִּבַּלְתִּי מִיַּד הָאִישׁ הַהוּא מַתָּנָה, וְלֹא שָׁמַעְתִּי לְמִצְוַת אֲבִי אֲשֶׁר צִוַּנִי וְאָמַר לִי לֹא לְקַבֵּל מַתָּנוֹת.
כָּךְ גַּם לְעִנְיָנֵנוּ, מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר עַל הַגָּדֵר, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה גְּדָרִים לְעַצְמוֹ, וּמַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לָקַחַת מַתָּנוֹת מֵהַיֵּצֶר, כְּגוֹן לִישׁוֹן עוֹד קְצָת עַל חֶשְׁבּוֹן הַתְּפִלָּה, לְטַיֵּל וּלְבַלּוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן לִמּוּד תּוֹרָה, לְקַבֵּל עִתּוֹן בְּמַתָּנָה בְּתַחֲנַת דֶּלֶק, וּלְהִסְתַּכֵּל וְ"לֶהֱנוֹת" מִמַּרְאוֹת אֲסוּרוֹת, וְכֵן כָּל מִינֵי דְּבָרִים הַדּוֹמִים לָזֶה, הֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִתָּפֵס בְּקַלְקַלָּתוֹ, וִיגַלֶּה אֶת טָעוּתוֹ עַל שֶׁפָּרַץ אֶת הַגָּדֵר.