אור ברסלב
אבודרהם סדר העיבור

אבודרהם· רבנו דוד אבודרהם

סדר העיבור

סוכות ושמיני עצרת

הקדמה

סדר העיבור

הקדמה לדעת יסוד העיבור

דע שכל חשבון העיבור, כל מה שיתקבץ לך מן הימים השליכהו ז' ז' במספר ימי השבוע ותמנה השאר שאין הכוונה לדעת מספר הימים רק לדעת באי זה יום מימי השבוע יהיה מולד הלבנה.

והשעה שהסכימו עליה בחשבון העיבור היא מן השעות המעוותות שהם י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה בכל זמני השנה קור וחום קיץ וחורף. וכשיתקבץ לך כ"ד שעות תחשבם יום ותחברם אל הימים כמו שיתבאר בע"ה.

והתחלת כל יום מתחלת הלילה ואם יצא לך המולד ביום מן הימים בעשר שעות תדע שמולד אותו שנה או אותו חדש בעשר שעות מליל אותו יום. ואם יצא לך המולד בעשרים שעות תדע שאותו מולד בשמונה שעות מן היום.

והשעה שהסכימו עליה בחשבון העיבור נחלקת לאלף ושמונים חלקים וסימן לדבר אפשעה בה, אלף ופ' שעה בה. והטעם שחלקו השעה למנין זה מפני שיש בו חצי ושליש ורביע וחומש ושתות ושמין ותשיע ועשור מה שאין כן בשאר החשבונות, ת' ק"ם חלקים חצי שעה, תש"כ שני שלישי שעה, ש"ס שליש שעה, רס"י רביע, רי"ו חומש, ק"פ שתות, קל"ה שמין, ק"כ תשיע, ק"ח עשור.

ודע כי מעת שתתקבץ הלבנה עם השמש במדרגה אחת עד שתתקבץ פעם שני' יש כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים וזהו מדת חדש הלבנה. וכשתכפול המספר הזה י"ב פעם במספר חדשי השנה הפשוטה יהיה המקובץ מזה שנ"ד יום ושמונה שעות ותתע"ו חלקים וזהו מדת שנת הלבנה. אבל מדת שנת החמה לפי דעת שמואל שאנו סומכין עליה בחשבון העיבור הם שס"ה יום ורביע שהם ו' שעות והזמן הזה הוא מהלך החמה מחלק אחד מחלקי הרקיע עד שתסוב ותחזור אל החלק ההוא בעצמו שהתחילה ממנו לסובב והוא שונה משם להלוך כבראשונה. ושנת הלבנה אע"פ שאינה נוהגת המנהג הזה ואינה שונה לסבוב מן המקום שהתחילה ממנו ראויה היתה להקרא שנה מפני שהלבנה בסוף כל שנים עשר חדש היא שונה להתחדש במזל שהיתה מתחדשת בו בראשיתן אבל לא בחלק ההוא עצמו מן המזל.

ומפני שאמ' הכתו' זאת עולת חדש בחדשו כלומ' חדש שיתבאר בו החדוש ואין זה תלוי אלא בלבנה, וגם אמר שמור את חדש האביב ותלה הדבר בקיץ ולא יכוונו זמני השנה שהם הקיץ והחורף והקור והחום אלא בחשבון השמש, הוצרכנו מפני זה לעשות חדשינו חדשי לבנה ושנותינו שנות חמה. וכשקבצנו ימי שנת הלבנה שהם שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים. וימי שנת החמה שהם שס"ה יום ושש שעות, מצאנו שנת החמה תוסיף על שנת הלבנה עשרה ימים וכ"א שעות ור"ד חלקים, והסימן יכ"א ר"ד. וכשלקחנו יתרון שנת החמה על שנת הלבנה וכפלנו המספר ההוא בי"ט שנה שהם מספר שני המחזור יהיה המקובץ מזה שבעה חדשי לבנה ושעה אחת ותפ"ה חלקים. והוספנו אלו השבעה חדשים בכלל חדשי השנים ועשנו בי"ט שנה שבע שנים מי"ג חדשים כל שנה וקראנו אותם מעוברות. ושמנו אותו החדש הנוסף לפני חדש ניסן ועשינו שני אדרים אדר ראשון ואדר שני מפני שבגלל הפסח שהוא בחדש ניסן הוספנוהו כמו שאמרנו כדי שלא יהיה בא פסח פעמים בימות החמה ופעמי' בימות הגשמים. שאי איפשר להיות השנה שנים עשר חדש וכך וכך ימים שנאמר לחדשי השנה מפי השמועה למדו שחדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים לשנה. וחלקנו אלו השבעה חדשים המעוברות בשנות המחזור והם שנה שלישית וששית ושמינית ואחת עשרה וארבע עשרה ושבע עשרה ותשע עשרה. והסימן גו"ח אדז"ט. למעוברות משפט.

ולפי דעת רב אדא בר אהבה שנת החמה היא שס"ה יום וחמשה שעות ותתקצ"ז חלקים וארבעים ושמונה רגעים. והרגע אחד מששה ושבעים בחלק. ולפי חשבון זה יהיה תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים. וכ"א שעות קכ"א חלקים ומ"ח רגעים. והסימן יכ"א קכ"א מ"ח. ולא תמצא תוספת כלל למחזור של י"ט שנה אלא בכל מחזור מהם ישלמו שנות החמה עם שנות הלבנה הפשוטות והמעוברות.

ודע כי מלת חדש היא מלשון חדוש ואינה ראויה להאמ' אלא על חדש לבנה המתחדשת בו. ומה שאומרים חדשי חמה הוא דרך השאלה או מפני שחדשי חמה קרובים במדתן מחדשי לבנה או מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש וחדש מחדשי חמה וקראו לחלק אחד מי"ב חלקים בשנת חמה חדש מפני שהלבנה מתחדשת בכל חדש מהם.

וראש חדושה נקרא מולד הלבנה. וראוי היה להקרא חדוש הלבנה אלא שרז"ל קראו לו מולד מפני שבכל חדש הלבנה נסתרת בכמו שני ימים או פחות מעט קודם שתדבק בשמש ואחר כך מתחלת להתילד ולקנות אור ואין באורה כח להראות לבני העלם והיא כענין הילוד שאין בו כח לנהוג מנהג בני אדם וללכת ולנוע כשאר בעלי חיים.

וגדר המולד לדברי רז"ל הוא הרגע שהחמה והלבנה נדבקין בו יחד בחלק אחד מחלקי הרקיע במהלכם האמצעי והוא הנוהג על דרך אחד לעולם. והוא ראש לחדש הבא וסוף לחדש שעבר. וראוי היה לפי מהלך המאורות לשוותו ראש החדש לולי שאין שעת המולד גלויה לבני העולם ואין אדם מגיע אליה אלא מדרך חשבון וסברא ושניהם קשים על רוב העולם והספיקות באות מהן ואין מחשבות לב האדם באות בהן לדעת אחד ומפני זה לא החמיר הקב"ה ולא צונו לשמור ראשי החדשים משעת התחלתם ברקיע שהיא שעת המולד אבל הרחיב לנו הדבר הזה ונתן לנו רשות לקבוע החדש על עצת חכמים מפני שאין לנו אות שתהא מעידה לנו על התחלתו ברקיע והתחלתו למראית עינינו היא הגלויה לנו וההתחלה הזאת אינה שוה לעיני כל אדם ומפני זה היא צריכה לסיוע ולסיוג. והקב"ה נתן הרשות והכח בזה בידי חכמינו כדי לסייגו לדעתם ולחכמת' ולכן תלה הכתו' המועדים בקריאה ואמ' אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש. להראות כי הרשות בידינו בקבוע המועדים.

ודע כי ניסן הוא ראש החדשים ותשרי הוא ראש השנה. וזה יתבאר מן הפסוק שאמר בראש חדש ניסן החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה ולא ראשון הוא לשנה להודיענו כי ר"ח השנה הוא בחדש אחר לא בחדש ניסן. ומצאנו שאמר הכתו' חג האסיף בצאת השנה וחג האסיף תקופת השנה ומכאן ידענו שראש השנה נמנה מתשרי מפני שקרא חג האסיף צאת השנה וידוע כי בצאת שנה זו מיד תבא השנה השנית ואין ביניהם הפסק כלל.

ודע שהאומות שהם מונים לחמה מונים שנותם שלש מאות וששים וחמשה יום שלש שנים זו אחר זו ובשנה הרביעית מונין שלש מאות וששים וששה יום וקורין לה כבושה מפני היום הנוסף. וכן בכל ארבע שנים סובב על העני' הזה עד שישלימו ימי השבוע בסוף עשרים ושמונה שנה. וקורין למחזור הזה מחזור גדול מפני שלעולם הוא חוזר בראש שנת עשרים ותשעה לנהוג כמנהגו הראשון. ולכל ארבע שנים קורין מחזור קטן. ולכן אתה מוצא בתקופת שמואל בכל עשרים ושמונה שנה תקופת ניסן חוזרת לתחלת לילי רביעיות לשעה שנבראת בה ובכל ארבע שנים תקופת ניסן חוזרת לתחלת הלילה כמו שנבראת בתחלת הלילה כמו שיתבאר בעזרת האל יתברך.

שער המולדות

כבר ביארנו שמדת חדש הלבנה כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים וביארנו שכל חשבון העיבור צריך להשליך המקובץ ממנו ז' ז' וכשתשליך מדת חדש הלבנה ז' ז' יהיה המותר שיש בין מולד חדש ומולד חדש הבא אחריו מימי השבוע יום א' וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים. והסימן א' י"ב תשצ"ג. וכבר ביארנו שמספר ימי שנת הלבנה הפשוטה שנ"ד יום וח' שעות ותתע"ו חלקים וכשתשליכם ז' ז' יהיה המותר ד' ימים וח' שעות ותתע"ו חלקים והסימן ד"ח תתע"ו. וכבר ביארנו שהשנה המעוברת מי"ג חדשים ומספר ימיה שפ"ג יום וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים וכשתשליכם ז' ז' יהיה המותר ה' ימים וכ"א שעות ותקפ"ט חלקים והסימן ה כא תקפט. וכבר ביארנו שהמחזור י"ט שנה י"ב פשוטות וז' מעוברות כשתקח ימי השנה הפשוטה ותכפול אותה בי"ב פעמים וימי השנה המעוברת בז' פעמים ותקבץ שני המספרים ותשליכם ז' ז' יהיה המותר ב' ימי וי"ו שעות ותקצ"ה חלקים והסימן ביו תקצה.

ודע כי מסורת בידינו מאבותינו שחמה ולבנה נבראו בתחלת ליל רביעי בסוף חדש אדר. ולא הדביקה הלבנה לחמה עד ט' שעות ותרמ"ב חלקים מליל רביעי והמולד הראשון בעולם שהיה ללבנה מולד חדש ניסן היה בט' שעות ותרמ"ב חלקים מליל רביעי והסימן דט תרמב. ומפני שאנו חושבים ראש השנה מתשרי הוצרכנו לדעת מולד תשרי שעולה על הלב שהיה קודם לבריאת עולם ששה חדשים באי זה שעה ובאי זה יום היה יכול להיות. ומפני זה השלכנו ממולד ניסן שהוא ר"ט תרמ"ב מותר ששה חדשים והוא ב"ד תל"ח ונשאר המותר ממנו סימן בהר"ד לראש המולדות נגרד. ועלה לנו שמולד תשרי בשנה שנברא בה העולם היה בה' שעות ור"ד חלקים מליל שני.

וכאשר תרצה לחשוב מולדות משנת בריאת עולם תחשוב כמה מחזורים שלימים של י"ט שנה עברו עד השנה שאתה עומד בה או שאתה דורש את מולדה ותן לכל מחזור מהם מותרו שהוא בי"ו תקצ"ה כמו שביארנו וכלול החלקים ועשה מהן שעות של אלף ושמונים חלקים כל שעה ושעה ושמור הנשאר בידך מן החלקים שלא השלים שעה, וכלול השעות שעשית מן החלקים עם השעות שנתת לכל מחזו' ועשה מהן ימים של כ"ד שעות כל יום והנשאר מן השעות שמרהו עם החלקים שנשארו בידך, וכלול הימים שעשית מן השעות עם הימים שנתתה לכל מחזור ותשליך כלל הימים ז' ז' והנשאר הן פחות משבעה שמרהו עם השעות ועם החלקים ששמרת, ואז תדע המרחק שיש בין מולד העולם למולד השנה שאתה מבקש ותוסיף עליו בהר"ד שהוא מולד השנה שבה נברא העולם וכלול הכל על הדרך הזה שאמרנו, והנשאר בידך מן הימים והשעות והחלקים הוא מולד ראש חדש שאתה מבקש.

ואם ישארו בידך שנים שלא תשלימו מחזור תחשוב כמה שנים מעוברו' יש בהן ותן לכל שנה ושנה מהן מותרה שהוא הכ"א תקפ"ט ולשנים הפשוטות שבהן תן לכל שנה ושנה מהם מותרת שהוא ד"ח תתע"ו וכלול הכל על הדרך שאמרנו, והנשאר בידיך מן הימים והשעות החלקים תוסיפם על מולד ראש המחזור שבקשת ואז יצא לך מולד תשרי של השנה שאתה מבקש.

ואם תרצה לדעת מולד חדש שאתה מבקש תחשוב כמה חדשי' עברו מראש חדש תשרי עד ראש החדש שאתה מבקש ותן לכל חדש מהם מותרו שהוא אי"ב תשצ"ג וכלול הכל על הדרך שאמרנו, והנשאר בידיך מן הימים והשעות והחלקים תוסיפם על מולד תשרי של אותה שנה ואז יצא לך מולד החדש שאתה מבקש.

ואם תרצה להוציא מולדות השנים למפרע תדע אם היא השנה שאתה בה פשוטה אחר מעוברת תוסיף א"ב תצ"א לתשלום שבעת ימים על הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה מעוברת ויצא לך מולד שנה שלפניה. ואם היא השנה מעוברת אחר פשוטה תוסיף בט"ו ר"ד על ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנה פשוטה ויצא לך מולד שנה שלפניה. ואם תרצה להוציא מולדות החדשים למפרע תוסיף הי"א רפ"ז על אי"ב תשצ"ג שהוא מותר מולד חדש ויצא לך מולד חדש שלפניו.

והנה אכתו' לך מותרות החדשים והמחזורים ואחרי כן אכתוב לך בלוח אחד מולדות ראשי ט"ו מחזורים ממחזורנו שהוא מחזור רס"ט להיותם חרושים על לוח לבך ולא תצטרך לטרוח ולחשוב מולדות המחזורים מבריאת העולם.

אלו סימני מותרות החדשים

א יב תשצג לכל חדש וחדש הושג.

ג א תקו לשני חדשים דבקו.

ד יד ריט לשלשה חדשים לא יט.

ו ב תתריב לארבעה חדשים חויב.

ז טו תשכה לחמשה חדשים לתמכה.

ב ד תלח לששה חדשים להצלח.

ג יז קנא לשבעה חדשים נמנה.

ה ה תתקמד לשמנה חדשים העמד.

ו יח תרנז לתשעה חדשים נגנז.

א ז שע לעשרה חדשים נושע.

ב כ פג לעשתי עשר חדש לא פג.

ד ח תתעו לשנה פשוטה הקבעו.

ה כא תקפט לשנה מעוברת חק ומשפט.

סימני שנות המחזור

א יז תרעב לשנתים יזלו כעב.

טו קפא לשלש שנים נתוספה.

ד כג תתרנז לארבעה שנים נגנז.

ב ח תתנג לחמש שנים יתענג.

א ו שסב לשש שנים הוסב.

ה טו קנח לשבע שנים מונח.

ד יב תשמז לשמונה שנים נרמז.

א כא תקמג לתשע שנים לא נמג.

ו ו שלט לעשר שנים ישלט.

ה ג תתקכח לי"א שנה לנכח.

ב יב תשכד לי"ב שנה נלכד.

ו כא תקכ לי"ג שנה חוקך.

ה יט כט לי"ד שנה שקד.

ג ג תתקה לט"ו שנה חקוקה.

ז יב תשא לי"ו שנה מורשה.

ו י רי לי"ז שנה מספרי.

ג יט ו לי"ח שנה משפטו.

ב יו תקצה תכלית כל המחזור נמצא.

סימני אחדי המחזורים

ה ט קי לשנים מחזורים חוקי.

א א תשה לשלשה מחזורים לדרשה.

ג יח רך לארבעה מחזורים נערך.

ו י תתטו לחמשה מחזורים נשפטו.

ב ג של לששה מחזורים נאצל.

ד יט תתקכה לשבעה מחזורים לערכה.

ז יב תם לשמונה מחזורים נחתם.

ג ד תתרלה לתשעה מחזורים להגבילה.

סימני עשרות המחזורים

ה כא תקן לעשרה מחזורים נתקן.

ד יט ך לעשרים מחזורים משפטיך.

ג יו תקע לשלשים מחזורים נתקע.

ב יד ם למ' מחזורים מעמדם.

א יא תקץ לחמשים מחזורים הוקץ.

ז ט ס לס' מחזורים הוטס.

ו ו תרי לשבעים מחזורים דבורי.

ה ד ף לפ' מחזורים נעדף.

ד א תרל לתשעים מחזורים גורל.

סימני מאות המחזורים

ב כג ק למאה מחזורים נפסק.

ה כב ר למתיים מחזורים מדובר.

א כא ש לג' מאות מחזורים בלי להתיאש.

ד כ ת לד' מאות מחזורים נסכת.

ז יט תק לה' מאות מ חזורים נעתק.

ג יח תר לו' מאות מחזורים נכתר.

ו יז תש לז' מאות מחזורים לא נתש.

ב יו תת לח' מאות מחזורים לתת.

ה טו תתק לט' מאות מחזורים לא נתק.

א יד תתר לאלף מחזורים נותר.

לוח מולדות ראשי המחזורים ממחזור רס"ט ועד מחזור רפ"ג

מחזורים | ימי השבוע | שעות | חלקים

רסט | ב | 0 | תתקד

רסי | ד | יז | תיט

רסיא | ז | ט | תתריד

רסיב | ג | ב | תקכט

רסיג | ה | יט | מד

רסיד | א | יא | תרלט

רסיה | ד | ד | קנד

רסיו | ו | כ | תשמט

רסיז | ב | יג | (רפד) [רסד]

רסיח | ה | ה | (תתעט) [תתנט]

רסיט | ז | כב | (שצד) [שעד]

רפ | ג | יד | (תתקפט) [תתקסט]

פא | ו | ז | (תקד) [תפד]

רפב | (ב) [א]| (0) [כג] | (יט) [תתרעט]

רפג | ד | יו | (תריד) [תתקצד]

מאזנים לכוין המולד

כשתרצה לדעת אם הוא מכוון החשבון שחשבת במולד או לא, קח כנגד כל יום שיש בסימנך ו' וכנגד כל שעה ב' וכנגד כל חלק א' וסימני' וב"א וחבר הכל ועשה ממנו סימן, ואחר כך תקח כנגד כל מחזור שלם של י"ט שעבר ב' והשנים שלא השלימו מחזור תקח כנגד שנה פשוטה ו' וכנגד שנה מעוברת ג' וכנגד כל חדש שעבר מאותה שנה שאתה מבקש ד' וסימניך בוג"ד, וחבר הכל ועשה ממנו סימן. והנה עלו בידך שני סימנים אחד מוב"א ואחד מבוג"ד. השלך כל אחד מהם ז' ז' וקח בידך מותר כל אחד לבדו ושים השני מותרות בכף מאזנים אם ישקלו שוה תדע שהחשבון הוא אמת ואם לא ישוו תדע שטעית בחשבון ותחזור ותחשוב בדקדוק. וטעם סימן וב"א שנקח לכל יום ו' מפני ששעות היום הם כ"ד, קח לכל שעה ב' ויהיו מ"ח השליכם ז' ז' וישאר ו'. ולשעה ב' כי תתר"ף חלקי השעה אחר שתשליכם ז' ז' ישאר ב'. ולכל חלק א' מפני שחשבונו א' ואין חשבון למטה ממנו. וטעם סימן בוג"ד שנקח לכל מחזור ב' מפני שיש בו שנים עשר שנים פשוטות וז' מעוברות ויש לנו לקחת לכל שנה פשוטה ו' ולכל שנה מעוברת ג' ויהיה הכל צ"ג, וישאר ב' על ז' ז'. ולשנה פשוטה ו' שיש בה שנים עשר חדש קח לכל חדש ד' יהיו מ"ח ישארו ו' על ז' ז'. ולמעוברת ג' כי בתתך ד' של חדש העבור על ו' שהוא מותר שנה פשוטה יהיו עשרה השלך שבעה ישאר שלשה. ולכל חדש ד' כי החדש עשרים ותשעה ימים וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים, כ"ח כלים שבעה שבעה, וליום הנשאר יש לנו לקחת ו' ליום ולי"ב שעות קח כ"ד ב' לשעה ישאר ב' על שבעה שבעה, ומתשצ"ג גם כן ישאר ב' על שבעה שבעה הרי ארבעה לחדש.

שער הקביעות והדחיות

כאשר יהיה ידוע אצלך מולדות ראשי שנים כמו שביארנו ותרצה לדעת אי זה יום יהיה ראש השנה באותה שנה יש לך לדעת בתחלה הימים הדחויים בשבוע והימים הראויים לקבוע בהם ראש השנה ודחיות ראש החדש וקביעותיו. דע כי הימים שאין ראוי לקבוע בהם ראש השנה הם שלשה ימים לעולם ואלו הן יום ראשון ויום רביעי ויום ששי. והסימן אד"ו ואצוה אותם על אדו הראש. והימים הראויים לקבוע בהם ראש השנה הם ארבעה ימים ואלו הן יום שני ויום שלישי ויום חמשי ויום שבת. והסימן בגה"ז כשר.

ודחיות ראש החדש הם ארבעה

דחיה ראשונה. אם יהיה מולד תשרי בימי אד"ו ידחה קביעות החדש ליום של אחריו בין בפשוטה בין במעוברת

דחיה שניה. אם יהיה המולד בימים הכשרים שהם בגה"ז קודם ו' שעות מן היום אפי' פחות חלק אחד יקרא מולד בחור וקובעין אותו בו ביום. ואם יהיה בשש שעות ממש ואין צריך לומר משש שעות ולמעלה יקרא מולד זקן ואינו ראוי לקביעה. והטעם מפני שאחז"ל נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה נולד אחר חצות בידוע שאינו נראה סמוך לשקיעת החמה. כי כשיהיה מולד משש שעות ולמעלה החדש יכול להתחדש והלבנה יכולה להראות בעולם במקום אחד מן הישוב מפני שהיום לא נטה עוד לערוב ולכבוד הענין הזה קדשו היום כולו ומנו החדש מראשיתו. ואם יהיה המולד משש שעות ולמטה נקרא מולד זקן מפני שאין באור הלבנה כח להראות בו ביום במקום בעולם והוא כזקן שכהו עיניו מראות. ועוד מפני שהיום נוטה לערוב הוא חשוב כאדם זקן שהוא נוטה מן העולם. ולכך דוחין אותו ליום של אחריו. ואם יארע כך ביום שלישי או ביום חמשי או ביום שבת שאין יום של אחריהם ראוי לקביעה ידחה לאחר אחריו כלומר מיום שלישי ליום חמשי ומיום חמשי ליום שבת ומיום שבת ליום שני. והסימן בדחייה זו נולד קודם חצות כשר אחר חצות פסול וחצות כאחר חצות.

דחיה שלישית. אם יהיה המולד ביום שני בשלשה שעות ותקפ"ט חלקים מן היום או יותר והסימן בט"ו תקפ"ט רואין אם אותה שנה מוצאי מעוברת כגון שהיתה השנה הסמוכה לה שעברה מעוברת דוחין אותו מולד ליום של אחריו שהוא יום שלישי. ואם יהיה המולד בט"ו תקפ"ח כיון שחסר אפי' חלק אחד יקבע בו ביום. ואם היה השנה מעוברת או פשוטה אחר פשוטה והוא קודם חצות היום אפי' פחות חלק אחד נקבע בו ביום. ואם הוא לאחר חצות נדחה לאחריו כמו שביארנו.

דחיה רביעית. אם יהיה המולד ביום שלישי בתשעה שעות ור"ד חלקים מן הלילה או יותר והסימן ג' טר"ד אם אותה שנה פשוטה דוחין אותו לאחר אחריו וקובעי' אותו בחמישי. ואם יהיה המולד בג' (טר"ד) [טר"ג] כיון שחסר אפי' חלק אחד יקבע בו ביום. ואם היא השנה מעוברת דין קביעותה כדין קביעות יום (שלישי) [שני] ויום חמשי ויום שביעי.

ואלו שתי דחיות אחרונות אינם נופלים אלא מעט.

והטעם שדוחי' מולד בט"ו תקפ"ט לאחר שנה מעוברת מפני שאם היינו קובעין המועד בו ביום הנה היה מולד השנה שעברה בי"ח שעות מיום ג' וזהו כשתוסיף א"ב תצ"א על הכ"א תקפ"ט שהוא מותר שנה מעוברת יהיה נדחה ליום ה' מפני שהוא מולד זקן, והנה יהיה בין קביעות לקביעות במעוברת ארבעה ימים ולא יתכן כי אפילו כשהשנה חסרים יהיה ביניהם חמשה ימים.

והטעם שדוחין מולד ג"ט ר"ד בשנה פשוטה מפני שאם היינו קובעין המועד בו ביום הנה יהיה מולד השנה הבאה בי"ח שעות מיום ז', וזהו כשתוסי' ד"ח תתע"ו שהוא מותר שנה פשוטה על ג' טר"ד, והיינו צריכין לדחותו ליום ב' מפני שהוא מולד זקן, והנה יהיה בין קביעות לקביעות שנה פשוטה ז' ימים, וזה לא יתכן כי אפילו כשחדשי השנה שלימים אין ביניהם כי אם ה' ימים ונצטרך לפי זה להוסיף ב' ימי באותה שנה ולא יתכן כי מסורת בידינו מאבותי' שאין לעבר שום חדש חוץ מכסלו וטבת.

שער קביעות השנים

שער קביעות השנים השלמים והחסרים וכסדרן

כאשר יהיה ידוע אצלך קביעות תשרי על הדרכים שביארנו ותרצה לדעת קביעות השנה אם החדשים שלמים או חסרים או כסדרן, כבר ידעת שמדת חדש הלבנה כ"ט יום י"ב שעות תשצ"ג חלקים, ולולי התשצ"ג חלקים היינו קובעים חדש אחד של שלשים יום והוא הנקרא מלא ואחר שבא אחריו של כ"ט יום ונקרא חסר וכן לעולם שאי איפשר לומר שראש חדש יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום מהחדש שעבר ומקצתו מהחדש הבא שנאמר עד חדש ימים מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש ואין אתה מחשב שעות לחדש, ולכן מפני התשצ"ג חלקים הנוספים יש לנו להוסיף לפעמים יום אחד בשנה ונקראת שנה שלמה ולפעמים נחסר יום אחד ונקראת שנה חסרה ולפעמים לא יצטרך להוסיף ולא לגרוע ויבאו החדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר ונקראת שנה כסדרה.

ואתה צריך לדעת החדשים שהם לעולם שלמי' ולא ישתנו והחדשים שהם לעולם חסרים ולא ישתנו. ודע תחלה כי כל ראש חדש שהוא שני ימים נקרא החדש ההוא חסר מפני שיום ראשון בא לתשלום החדש שעבר כמו שביארנו ואנו מתחילין למנות חדש מיום שני לכן החדש שעבר שהיה ראש חדש שלו יום אחד הוא בן שלשים ונקר' מלא. אבל לפעמים יש חדש שראש חדש שלו שני ימים ואעפ"כ הוא מלא וזהו כשהשנה מעוברת יהיה אדר ראשון שני ימים והוא מלא שאדר השני גם כן שני ימים. ואל יקשה בעיניך אחר שיום שלשים מן החדש שעבר למה אנו קורין אותו ראש חדש הואיל וברוב החדשי' המולד ביום שלשים. ואלו הן החדשים שאמרנו שהם לעולם שלימים כלומר שכל אחד מהם בן שלשים יום וראש חדש שלהם יום אחד תשרי שבט ניסן סיון אב והסימן תשנס"א. ואלו הן החדשים החסרים שראש חדש שלהם שני ימים מרחשון אדר אייר תמוז אלול והסימן מאאת"א. וכשהשנה מעובדת אף אדר [ראשון] שני ימים. והסימן כל זוג בחשבון חדשי השנה הוא זוג ומה שאינו זוג הוא אחד חוץ מכסלו וטבת שאין להם קביעות ידועה ולפעמים הם כל אחד מהם שני ימים ראש חדש ושנה זו נקראת שלמה ולפעמים כל אחד מהם יום אחד ראש חדש ושנה זו נקראת חסרה ולפעמים הם כסדרן אחד מלא ואחד חסר כסלו יום אחד וטבת שני ימים ושנה זו נקרא כסדר'.

ומה שקבעו החסרון והיתרון הזה בכסלו וטבת מפני שלא היו יכולין לקבעו לא בניסן ולא בתשרי מפני המועדים שבהם. וכן לא היו יכולין לקבעו בחדשים שיש בין ניסן לתשרי כדי שלא יהיו מדת הימים שיש בין מועד למועד עודפים פעם אחת וחסרי' פעם אחרת כי לעולם בין פסח לעצרת חמשים יום כמו שנא' תספרו חמשים יום והקרבת מנחה חדש' ובין עצרת ליום הכפורים קכ"ב יום מהם ממתן תורה ועד שנשתברו הלוחות מ"א יום ומשנתשברו הלוחות עד שנתכפר העון ארבעים יום שנאמר ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ימים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם וגומר וארבעים יום שעמד בהר בלוחות אחרונות שנא' ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה ויכתוב על הלוחות וגו' הרי קכ"א יום וירד מן ההר או יום הכפורים או ערבו כמו שהוא מסורת בידינו ואין אנו יכולין להוסיף על החשבון הזה ולא לגרוע ממנו. וכן לא היו יכולין לקבעו בשבט ואדר מפני העבור שהוא באדר הראשון והוא מלא לעולם לצורך העבור ולא נוכל לחסרו אם תהיה השנה מעוברת וחסרה ולא להשלים אדר הסמוך לניסן בשנה פשוטה ושלימה מפני שאדר הסמוך לניסן לעולם חסר. ולא ישאר רק שלשה חדשים שהם מרחשון וכסלו וטבת והן שלשתן משמשות בדבר הזה כי אין יתרון החדש וחסרונו נראה אלא בראש החדש הבא אחריו, אם ראש החדש יהיה שני ימים יהיה החדש שעבר מלא ואם ראש החדש יום אחד יהיה החדש שעבר חסר, ולכן אם יהיה מרחשון מלא או חסר אינו נודע אלא מראש חדש כסלו וכן אם יהיה כסלו מלא או חסר אינו נודע אלא מראש חדש טבת. נמצאו שלשה חדשים אלו שהן מרחשון וכסלו וטבת משמשין ביתרון השנה וחסרונה מהם במנינן ומהם בראשי החדש.

ואם תאמר למה עשו אדר שני מלא משלשים יום. ויש לומר שאדר שני הוא במקום שבט מה שבט שלשים אף אדר שני שלשים יום. ובמכילתא מפרש טעם אחר מה מצינו בדחויים כשהם נדחים לפסח שני היו נדחים שלשים יום מט"ו בניסן עד ט"ו באייר. כך חג פסח היה נדחה שלשים יום דהיינו מט"ו באדר השני שהוא במקום ניסן עד י"ד בניסן שהוא במקום אייר.

וכאשר תרצה לקבוע סימני השנים על פי משפטי המולד, כמו שביארנו להעמיד קביעות ראש השנה ומשפטי כל הארבע דחויות, צריך אתה גם כן לדעת סימני השנים הפשוטות וסימני המעוברות. ואלו הן סימני הפשוטות בח"ג בש"ה גכ"ה הכ"ז הש"א זח"א זש"ג. ואלו הן סימני המעוברות בח"ה בש"ז גכ"ז הח"א הש"ג זח"ג זש"ה. וזהו פירושם האות הראשונה סימן לראש חדש תשרי והאחרונה סימן לראש חדש ניסן והאמצעית לכסלו וטבת. וכיצד תדע השלש אותיות של כל סימן וסימן. תחלה תקבע האות הראשונה על פי משפטי המולד כמו שביארנו. וכשתרצה לקבוע האות האחרונה תקבע ראש השנה של שנה הבאה ובאיזה יום שיפול תקח למפרע שלשה ימים ויום הקבוע בכלל ואותו יום הוא סימן לאות האחרונה של אותה שנה, כיצד הרי שאתה רוצה לקבוע סימן של שנה זו שהיא שנת חמשת אלפים ומאה ליצירה וידעת לפי משפטי המולד שביארנו שהאות הראשונה שלו ז' וראש השנה יום ז' ואתה רוצה לקבוע האות האחרונה שלו ולדעת באיזה יום יהיה ראש חדש ניסן תקבע ראש השנה של שנת ק"א ותמצא לפי המשפט שיהיה יום ז', תקח למפרע ג' ימים ויום שביעי בכלל תמצא שהוא יום חמשי, הרי עלה בידך מסימן ק' שהאות הראשונה ז' והאחרונה ה'. ועדין אינך יודע אות האמצעית תעיין אם היא שנה פשוטה או מעובר' ותמצא איזה סימן שהאות הראשונה שלו ז' והאחרונה ה' והוא סימן אותה השנה, כיצד שנת ק' מעוברת נמצא האות הראשונה ז' והאחרונה ה' ולא תמצא בסימני המעוברות כך אלא סימן זש"ה, הנה עלו בידך שלש האותיות כתקנן.

ועוד אבאר לך סימנים לקבוע דע כי ד' סימנים נמסרים לפשוטות לבדם וד' סימנים למעוברות לבדם וששה סימנים לפשוטות ולמעוברות. והם ג' דרכים ואלו הן.

הדרך הראשון בארבע' הסימני' שהן לפשוטות לבדם. לעולם אם תמצא האות הראשונה של סימן ב' והאות האחרונה ג' תדע שהשנה פשוטה והחדשים חסרים והסימן בח"ג. ואם האות הראשונה ז' והאות האחרונה א' תדע גם כן שהשנה פשוטה והחדשים חסרים והסימן זח"א. ואם האות הראשונה ה' והאות האחרונה ז' תדע גם כן שהשנה פשוטה אבל החדשים כסדרן והסימן הכ"ז. ואם האות הראשונה ג' והאות האחרונה ה' תדע גם כן שהשנה פשוטה והחדשים כסדרן והסימן גכ"א.

הדרך השני בארבעת הסימנין שהם למעוברות לבדם. לעולם אם תמצא האו' הראשונה של סימן ג' והאות האחרונה ז' תדע שהשנה מעוברת והחדשים כסדרן והסימן גכ"ז. ואם האות הראשונה ב' והאות האחרונה ז' תדע גם כן שהשנה מעוברת אבל החדשים שלמים וסימן בש"ז. ואם האות הראשונה ה' והאות האחרונה ג' תדע גם כן שהשנה מעוברת והחדשים שלמים והסימן הש"ג. ואם האות הראשונה ז' והאות האחרונה ה' תדע גם כן שהשנה מעוברת והחדשים שלמים והסימן זש"ה.

הדרך השלישי בששת הסימני' שהם לפשוטות ולמעוברות. לעולם אם תמצא האות הראשונה של סימן ב' והאחרונה ה' יש לך לדעת שאם השנה פשוטה יהיה הסימן בש"ה ואם יהיה מעוברת יהיה הסימן בח"ה. ואם האות הראשונה ה' והאחרונה א' לפשוטה הסימן הש"א ולמעוברת הסימן הח"א. ואם האות הראשונה ז' והאחרונה ג' לפשוטה הסימן זש"ג ולמעוברת הסימן זח"ג.

דרך אחרת לדעת השלמים והחסרין וכסדרן

אם תהיה השנה פשוטה דע אי זה יום יהיה קביעות ראש השנה באותה שנה ובאי זה יום יהיה לשנה של אחריה ותחשוב מספר הימים שיש ביניהם. אם היה ביניהם ג' ימים אותה שנה חסרים ואם יהיה ביניהם ד' ימים אותה שנה כסדרן ואם יהיה ביניה' ה' ימים אותה שנה שלמים. והסימן גד"ה בפשוטה חכ"ש. כיצד הרי שרצינו לדעת סדור חדשי שנת ק"א שהיא בשנה פשוטה ומצאנו לפי המשפט שיהיה ראש השנה ביום שבת וראש השנה של שנת ק"ב יום ה', וידענו ששנת ק"א שלמים שהרי יש ביניהם ה' ימים יום א' ויום ב' ויום ג' ויום ד' ויום ה'. ואין יום הקבוע של שנה ראשונה במנין מפני שכבר נקבע אלא יום הקביעות של שנה שניה. ומזה החשבון תתבונן השאר.

ואם תהיה השנה מעוברת תעשה כמעשה הזה בעצמו ותראה אם יהיה בין יום שנקב' בו ראש השנה באותה שנה ובין יום שנקבע שנה שנייה ה' ימים אותה שנה חסרים ואם יהיה ביניהם ו' יהיה אותה שנה כסדרן ואם יהיה ביניהם ז' ימים אותה שנה שלמים. והסימן הו"ז במעוברת חכ"ש. ואם יהיה ראש השנה בשנה מעוברת יום ז' ובשנה הבאה גם כן יום ז' אותה שנה המעוברת שלמים שהרי יש ביניהם ז' ימים כי אין יום הקבוע של שנה ראשונה במנין כמו שאמרנו.

והטעם שיש בין קביעות שנה זו לשנה אחרת בשנה פשוטה כשהם חסרים ג' ובכסדרן ד' ובשלמי' ה' מפני שהשנה שהם כסדרן היא משנ"ד יום והנה יצאו ש"ן ז' ז' ולכן ד' סימן כסדרן. ובתוספת יום שלמי' ובחסרונו חסרים. ובשנה מעוברת כשהם חסרים ה' ימים ובכסדרן ו' ובשלמי' ז' מפני שהשנה שהן כסדרן היא (משפ"ג) [משפ"ד] יום והנה יצאו שע"ח ז' ז' נשארו (ה') [ו'] ימים ולכן ו' סימן כסדרן. ובתוספת יום שלמים ובחסרונו חסרים.

ודע כי אם יהיה ראש השנה יום ג' אותה שנה כסדרן לעולם והסימן לא גח"ש. ופירושו אם יהיה ראש השנה בג' לא תהיה אותה שנה לא שלמים ולא חסרים. ואם יהיה ראש השנה יום ז' או יום ב' לא תהיה אותה שנה כסדרן אלא או שלמים או חסרים לפי מה שיצא מן החשבון שביארנו והסימן בזה לא ז"ך ולא ב"ך. ואם יהיה ראש השנה ביום ה' אם השנה פשוטה אי איפשר שיהיו חסרים ואם היא מעוברת אי איפש' שיהיו כסדרן והסימן לא חפכ"ע בחמשי, ופירושו לא חסרי' בפשוטה ולא כסדרן במעוברת כשיהיה ראש השנה בחמשי.

ודע כי בשנה פשוטה אם יהיה קביעות תשרי ביום ב' וקביעות ניסן ביום של אחריו שהוא יום ג' אותה שנה חסרה. ואם יהיה ביניהם יום אחד אותה שנה כסדרן. ואם יהיה שני ימים אותה שנה שלמים. והסימן ד"ח א"כ ב"ש בפשוטה, ופירושו אם יום קביעות תשרי ויום קביעות ניסן דבקים זה אחר זה אותה שנה חסרים, ושאר הסימן מפורש הוא. אבל בשנה מעוברת הסימן ב"ח ג"כ ד"ש במעוברת ופירושו כפירוש הסימן הראשון.

והנה אכתוב לך שני לוחות בלוח האחד סימני השנים מראש מחזור רס"ט שהו' מחזורנו עד סוף מחזור רפ"ג שהם חמשה עשר מחזורים. ואכתוב בראש כל מחזור מהם בכמה שנים ליצירה הוא מתחיל. ובזה יהיה נודע לך בכמה שנים מן המחזור אתה עומד ותבא אל השנה שאתה עומד בה מן המחזור ההוא והסימן שתמצא בו כנגדה הוא סימן אותה שנה והסימן ההוא תעיין אותו בלוח השני ותדע קביעות חדשי השנה ותיקון המועדים והארבע פרשיות.

וזה מעשה הלוחות

לוח לדעת סימני השנים מתחלת מחזור רסט עד סוף מחזור רפג

תוכן העניינים

אבודרהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה