שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ
סי' קסה
ובדבר השו"ב שקיבל עליו באו"ש שלא ישתה שום משקה המשכר בכל ימי השבוע חוץ משבתות וי"ט ושתה יי"ש בחה"מ סוכות והשו"ב מתנצל עצמו שהי' סובר בדעתו דחה"מ הוא בכלל יו"ט.
ושואל כ"ת אם יש לדונו להשו"ב בעובר על השבועה: הנה אף דכ' בט"ז א"ח סי' תרס"ח דלא מצינו בגמ' בשום דוכתא שיהיו ימי חה"מ נקראים יו"ט אמנם זהו דוקא בלשון תורה ולשון חכמים אין חה"מ נקרא יו"ט כיון דשרי במלאכת דבר האבד ושם יו"ט מורה על איסור עשיית מלאכה כדא' במגילה ה': יו"ט מלמד שאסור בעשיית מלאכה ועתשו' שבו"י ח"א סי' כ"ה אבל לגבי נדרים ושבועות הא אזלינן בתר לשון בני אדם ובלשון בנ"א גם ח"ה בכלל יו"ט כמ"ש במג"א סי' תק"ע סק"ה דלענין נדרים הוי חה"מ בכלל יו"ט וכ' בפמ"ג שם דכ"ה בלשון בנ"א ע"ש והא דכ' בש"ך יו"ד סי' ר"כ ס"ק י"ח בשם תשו' מהרי"ל בא' שנדר מהיין והתנה חוץ מהשבתות ויו"ט דאסור ביין של הבדלה ולכאורה משמע דאסור גם ביין הבדלה שמבדילין במוצאי יו"ט ראשון של פסח או של סוכות והרי ח"ה הוא בכלל יו"ט ומותר לשתות בימי ח"ה גופייהו ואיך יאסר ביין של הבדלה ועכצ"ל דכונת המהרי"ל רק על ההבדלה של מוצאי יו"ט האחרון.
ולבר מן דין אפי' אי נימא דלענין זה ל"ה חה"מ בכלל יו"ט בכ"ז כיון דהשו"ב הי' מוחלט בדעתו שגם ח"ה הוא בכלל יו"ט ל"ה האדם בשבועה בשעת שתייתו ואין לדונו שעובר על השבועה וכמ"ש בט"ז יו"ד סי' צ"ט דאומר מותר הו"ל שוגג ואף דבחמ"ח סי' י"ג סק"ח כ' דת"ח הטועה בדין מיקרי מזיד דהי"ל ללמוד ועפירש"י הוריות ד"ד.
ד"ה זיל קרי בי רב הוא בכ"ז הלא אינו מוטל על השו"ב להיות בקי בה' נדרים ושבועות ואף דבסי' קי"ט סי"ז פסקינין לענין טבח שיצא טריפה מת"י אין לו התנצלות לומר שוגג הייתי זהו דוקא בהלכות שו"ב וכמבואר בש"ך שם סק"ל בשם הרשב"א הטעם דאל"כ לעולם יאמר שוגג הייתי אבל לא כששגג בה' נדרים ושבועות ובפרט דבשמ"ח סי' ב' סי"ב מבואר דבאדם מוחזק לכשר ויר"ש מסתמא יש לדונו כשוגג וע' בשו"ת תפארת צבי חיו"ד סי' כ' מה שמפלפל שם לענין שו"ב שנשבע על שתיית יי"ש חוץ משויו"ט ושתה במוצאי יו"כ אם יוכל השו"ב להתנצל ולומר שכונתו הי' גם על מוצאי יו"כ שהוא בכלל יו"ט ע"ש ובנ"ד אין אנו צריכין לכ"ז כיון דבאמת הוי חה"מ בכלל יו"ט לענין נדרים ושבועות כנ"ל ולא עבר השו"ב הזה על שבועתו.
דברי ידידו דור"ש באהבה:סי' קסו בעזה"י יום ו' עש"ק ו' אלול תרנ"ד לפ"ק סטרי. יפתח ד' ארובות השמים ויכתוב ויחתום בספר לחיים את כבוד ש"ב ידידי הרב הגדול חו"ב חכם וסופר שהיו"ח מוה' חיים שמואל שור נ"י אבד"ק בוקארעשט יצ"ו במדינת רומעניען.
מכתבו הגיעני עד"ש בעובדא דאתא לקמי' באחד שבא לגרש את אשתו וכששאלו המסדר על שמו השיב מעריסה משה ובפ"כ מאריטץ ואביו צבי ובפ"כ אלטר וכן נכתב בהכתובה בן צבי ולפני שנים עלה לתורה בק' ג"כ בן צבי אך זה איזה שנים שנתקבל לעבודת הצבא לא עלה לתורה וכ' בהג"פ בן צבי המכונה אלטר ואחר עבור איזה שבועות מנתינת הגט נתודע דשם אביו שדר בריחוק מקום מק' עלייתו לתורה וחתימתו הוא אהרן צבי ובפ"כ אלטר ונפשו בשאלתו לחוות דעי אם צריך ליתן גט אחר: הן אמת דדעת הרא"ש והמהרא"י דל"מ מה שהחזיק הבן שם אביו בשינוי אמנם הרי בתשו' רש"י המובא בב"י סי' קכ"ט בשם הא"ח מבואר דהחזיק שם אביו בשינוי קודם הגט ונכתב בגט מהני וכ"ה בב"י שם בשם רבים מהראשונים ז"ל ואף דגם לד' המכשירין ל"מ רק בכתב וכל שום כמ"ש ביש"ש פ' השולח סי' כ"א מ"מ בנ"ד כיון שכתב המכונה אלטר עדיף מוכל שום דהרי בתשו' רדב"ז ח"א סי' תקל"א כ' לענין מי שנקרא לתורה בשם שמרי' וכ"ע קרו לי' מחר"ז דאין לכתוב לכתחלה בגט רק שם מחרז משום שזה הוא השם שרגילין ויודעין בו ובשם שמרי' אין מכיר בו אלא החזן שקורא אותו לתורה באקראי וכן האריך בס' מכתב מאלי' דאם אינו נקרא כלל בשם העלי' והחתימה אז השם שנקרא בפ"כ הוא העיקר ועכנה"ג בהגהות ב"י סי' ק"מ.
ולפי"ז נהי דאנן קיי"ל כהרא"ש ומהרא"י כמ"ש בב"ש סק"כ בכ"ז בכנ"ד שנכתב החניכה שהכל קורין בה בודאי יש להכשיר אם נכתב שם העלי' והחתימה בשינוי דהרי בב"ש שם ס"ק י"ז הקשה בהא דמובא שם שאם שינה בשם אביו דפסול אף דאם לא נכתב כלל הוא כשר ומ"ש ממקום עמידה דאין שינוי פוסל בו ותי' דל"ד דשם מחמת השינוי לא אתי למימר דאין זה המגרש כי אין אדם נקרא ע"ש לידתו ועמידה אבל כאן מחמת שינוי שם אביו יאמרו דזה לא גירש ע"ש ולפי"ז י"ל דאין לחוש ללעז הבריות רק בדאיכא שינוי בשם שנקרא בפי העולם שיאמרו שזה לא גירש משא"כ בנ"ד הלא השם אלטר שנקרא בפ"כ נכתב בהגט אף דאיכא שינוי בהשם שנקרא בו לתורה אין לחוש שיאמרו דלא זהו המגרש ודמיא שפיר לשינה מקום לידה.
ובפרט דהא במקום הכתיבה והנתינה א"י משינוי שם האב דשם היו קורין אותו בן צבי ועכנה"ג בהגה"ט שם אות י"ז. גם הלא כבר הורה זקן הגאון רש"ק זצ"ל בס' שבעה עינים בקונטרס הוראות אות ט"ז דהא דל"מ מה שמחזיק הבן שם אביו הוא דוקא לענין לשנותו לגמרי אבל מ"מ ביד הבן להחזיק שם אביו באחד מהשני שמות שיש לו שנקרא בהן בב"א ע"ש ובלא"ה לפענ"ד סברא גדולה הוא לומר דבלא כתב רק א' מהב"ש של אביו ל"ה שינוי כ"כ לפסול בדיעבד כיון דקיי"ל בסי' קכ"ט ס"ט דבלא כ' שם האב כלל בגט כשר אפס דבשינה כ' הפוסקים דפסול ול"ה לענין זה שינוי רק שינוי גמור כגון מראובן לשמעון שיש הכרח עי"ז לומר שאין זה המגרש אבל כשכתב בגט רק א' משני שמותיו הלא זה אין מכריח אותנו לומר שלא זהו המגרש רק עושה אותנו כמסופקים בדבר אם זה הוא והו"ל כלא נכתב כלל [ולכאורה משמע הכי מפשטות דברי התוספתא שהובאה בר"ן פ"ב דקידושין והוקבע להלכה באה"ע סי' ל"ח ע"מ שאני שמעון ונמצא ראובן שמעון ה"ז מקודשת הרי דדילוג שם אחד לא חשיב שינוי גמור אמנם בתשו' חת"ס אה"ע ח"ב סי' י"ח כ' פירוש אחר בדברי התוספתא ע"ש ובמש"ש דלא מצינו בכל הש"ס שיהי' אדם נקרא בשני שמות כאחד דבריו צל"ע מפ"א דמכשירין מ"ג א"ר יהושע משום אבא יוסי חלי קופרא וע' ב"מ נ"ט: אימא שלום דביתהו דר"א ופירש"י אימא שלום כך שמה וכאלה רבות] וגדולה מזו מבואר בתשו' שבו"י ח"ג סי' קל"א בשנכתב בגט שם אבי האשה אברהם ונודע שנשתנה שמו מ"ח לשם אחר כ' שם לצדד להכשיר כיון דגם בלא כתב שם האב כשר ע"ש והרי שם החולי הו"ל עיקר השם ומכ"ש בנ"ד.
וגם הרי בפתחי תשובה ס"ק כ"ד הביא בשם תשו' בית דוד דהיכי דבמקום הכו"נ לא הוחזק אביו בשמו האמתי כ"ע מודים דמהני מה שהחזיק הבן שם אביו בשינוי ע"ש והכי מבואר בתשו' א"ז גאון יעקב מליסא זצ"ל שבס' שבעה עינים הנ"ל וע' בתיו"ט בהגהות לטור אה"ע סי' קכ"ט שכ' להסכים עם המג"ש דאם החזיק ימים רבים בשינוי שם האב מהני ע"ש אי לזאת אם לא יחפוץ הבעל ליתן גט אחר בנקל בודאי הגט כשר: