אור ברסלב

שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ

סי' קמב

סי' קמא

בעזה"י יום ב' ו' אלול שנת תרמ"ט לפ"ק סטרי רב שלום וברכת כוח"ט לכבוד הרב כו' כש"מ אלעזר רוקח נ"י אבד"ק מעדיניטש יצ"ו מכתבו עם היריעה מס"ת הגיעני וחשתי להשיב לו על אתר כמבוקשו בנידן שקודם שנתיבש הכתיבה היטב שפך תינוק על היריעה מעט מים ומחמת זה נטשטש מעט הה"א הראשונה שבשם הוי' ב"ה עד שנראה רגל השמאל מהה"א נוגע בהגג רק שכתיבת האותיות נראה היטב שהם שחורים עד שאם תופסים היריעה כנגד השמש לא נראה שום נגיעה כלל ורק כשמונח על השלחן נראה הטשטוש כמו כתם שחור וגם בשם אלקיך נטשטש עד שנראה שהאלף נוגע בהלמ"ד ג"כ כנ"ל ונפשו בשאלתו איך לנהוג בזה: הנה עיניו שפיר חזו בנובי"ק חאה"ע סי' פ"ה שכתב דכיון שכתב האותיות ניכר ומשחיר טפי לא איכפת לן בהשחרורית שמדובק בין אות לאות כמו שהוכיח שם מדברי רש"י בגיטין י"ט.

ד"ה הא דאפיצן דמי מילין ל"ה כתב שהרי מראה הקלפים כמראה הכתב ואינו ניכר הלכך אין מי מילין ע"ג מי מילין עכ"ל וא"כ משמע דמשום דלא ניכר הוא דלא מיחשב כתב משמע דאם הי' ניכר שפיר מיחשב כתב ובמה שרוצה הנוב"י שם לתלות זה בפלוגתא דרש"י ור"ת משום שהובא בתוס' שם ד"ה דיו בשם ר"ת דדיו אינו אותו שעושין מעפצים דאל"כ היכי כתבינין בדיו של עפצים על קלף של ס"ת שהוא מעופץ והא אין מי מילין ע"ג מי מילין וקשה הא הדיו משחיר טפי מהקלף וע"כ דס"ל דאף שמשתיר טפי ל"מ.

לפענ"ד גם לד' ר"ת אין ראי' לפסול בנ"ד דר"ת אתי עלה מכח דאין מי מילין ע"ג מי מילין כמו דיו ע"ג דיו ונהי דהוי כתב אם משחיר טפי אבל עכ"פ אינו נכתב על הקלף גופי' דהדיו שתחתיו הא מפסיק בין הכתיבה להקלף ואנן בעינין וכתבתם על מזוזות וכן ואני כותב על הספר [ע' מנחות ל"ד.

] שלא יהי' דבר חוצץ בין האותיות להקלף כדמצינו בזבחים י"ט. נכנסה לו רוח בבגדו מהו על בשרו בעינין והא ליכא כו' ע"ש [ע"ל סי' ז'] ובדיו ע"ג סקרא באמת פסול אף דהוי כתב לענין שבת אבל לענין גט פסול כדא' התם בגיטין וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה וי"ל דכתב הוי באמת ולכך בשבת חייב אבל לא קרינין בי' על ספר ומ"ש בתוס' שם דהיכי דכתב השני מתקן מהני כתב ע"ג כתב לר' יהודא היינו התם דגם הכתב התחתוןנמי הוי כתיבה יפה אפס שלא נתקדש מהני העברת הקולמס לקדשו ול"ש לומר דהוי הפסק כיון דגם בכתב התחתון האותיות הם כהלכתן אפס שלא נתקדשו אבל רבנן פליגי עלי' וס"ל דל"מ העברת הקולמס משום דהכתב התחתון שלא נתקדש הוי הפסק ולפי"ז עכצ"ל דמאי דפליגי במנחות ל': אי כותבין השם על המחק אבל שאר התורה לכ"ע כותבין על המחק ואנן קיי"ל דאפי' השם כותבין על המחק אף דעל המחק היינו שנמחק בעודו לח כפירש"י שם וא"כ ניכר הדיו והוי הפסק בין האותיות להקלף ועכצ"ל כמ"ש הנוב"י שם דדיו שלהם ל"ה רישומו ניכר כלל בנמחק לח וליכא הפסק ואזדא בזה מה שהעיר בפמ"ג א"ח סי' ל"ב בא"א ס"ק ל"ד לדידן דפסלינין כתב ע"ג כתב איך רשאי לכתוב על המחק ולהאמור ליתא דכוון דע"כ דיו שלהם ל"ה רישומו ניכר כלל בנמחק לח ול"ה כתב עג"כ עכ"פ בנ"ד שאינו תחת האותיות אלא בין האותיות בודאי כשר כיון שלא נשתנה צורת האותיות ולפי"ז מ"ש הרמ"א באה"ע סי' קכ"ה סט"ז נתפשטו האותיות מכח לחות הדיו שקורין גיפלאסי"ן עד שנראין כדבוקין מ"מ נראה שאין האותיות נוגעין כשר שלכאורה אם הם דבוקין הא נוגעין אהדדי ולהאמור י"ל דאע"ג דע"י הגיפלאסין האותיות דבוקין בכ"ז כיון שאינו משחיר כמו הדיו כמו בנידן שלנו ולא נשתנה צורת האותיות לכך כשר: ומה שרצה מעלתו לדמות זה למ"ש הט"ז בסי' ל"ב סק"ז לענין נקב באות שאם הנקב ניכר נגד השמש פסול וה"ה בנ"ד שאם תופסין היריעה כנגד השמש לא ניכר שום נגיעה כלל כשר במח"כ ל"ד כי עוכלא לדנא דשם כ' הט"ז להחמיר שאף שלעינינו לא ניכר הנקב להדיא רק אם מעמידין אותו נגד השמש ג"כ מיקרי נחלק לשתים וגם בזה חולק במג"א שם ס"ק ט"ו ומכשיר אפי' ניכר הנקב נגד השמש ומוכח באמת הכי מדברי הש"ס מנחות ל"ה.

ואמר אביי הא קילפא דתפילין צריך למיבדקי' דדלמא אית בי' ריעותא ופירש"י נקב ובעינין כתיבה תמה וליכא ר"ד מנהרדעא אמר לא צריך קולמוסא בדיק לה ופי' בתוס' שם דהקולמוס בדיק לה משום דכל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב ולכאורה צריך להבין הרי אביי גופי' מוקי בשבת ק"ה.

הא דאר"ה כותבין תפילין ע"ג עור של עוף דאשמעינן דהו"א כיון דאית בי' ניקבי לא קמ"ל כדאמר במערבא כל נקב שהדיו עוברת עליו אינו נקב וא"כ אמאי קא' אביי במנחות דצריך למיבדקי' ולד' הט"ז י"ל דס"ל לאביי דבשלמא עור של עוף אע"ג דאית בי' ניקבי ניקבי מ"מ הא הדיו עובר עליהן וכיון שהם בתולדה אין הנקבים ניכרים נגד השמש ולהכי כשר משא"כ במנחות שפיר קא' דצריך למיבדקי' דילמא אית בי' נקבים שנעשו אח"כ ובזה לא יועיל מה שהדיו עובר עליהן לחוד דאכתי צריך לבודקן דילמא ניכרין הנקבים נגד השמש ואז הא אינו מועיל מה שהדיו עובר עליהן כד' הט"ז הנ"ל וכיון דרב דימי פליג על אביי וס"ל דגם בזה קולמוסא בדיק לי' וכ' בתוס' והרא"ש דכן הלכה הכי נקטינין וכשר כל שהדיו עובר עליו אפי' ניכר הנקב נגד השמש אכן בנ"ד הלא הוי איפכא דנגד השמש לא ניכר הנגיעה וכשמונח על השלחן ניכר הנגיעה בודאי אי הי' דיו שחור ממש הי' פסול אמנם כיון שניכר האות ואינה נגיעה כלל כנ"ל בודאי הוא כשר לכ"ע ולכן יעשה בזה שאלת תינוק דל"ח ול"ט ואם יקראנו ככתיבתו בודאי הוא כשר וליתר שאת יגרור הנגיעות ויעשה ריוח בין הדבקים שבלא"ה לד' הרשב"א בשבת ק"ד.

בכה"ג לא מיקרי חק תוכות וע' בס' ב"מ אה"ע סי' קכ"ה דאינו אלא משום ליתא דח"ת דרבנן הנלפענ"ד כתבתי דברי ידידו דור"ש באהבה מברכו בכוח"ט בספרן של צ"ג בכלל כ"י:

תוכן העניינים

שו"ת הר"י בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה