אור ברסלב

שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ

סי' קמא

סי' קמ

וע"ד שאלתו בנידן שבקהלתו ישנו סוחר אחד אשר מקנהו וקנינו פרץ בארץ ומטות כנפי מסחרו מלא רוחב הגלילה ותהלוכות מסחרו הוא על הרוב בהקפה לבעלי חניות קטנים ממקומות אחרים לקצתם מקיף על וועכסלען ולקצתם על פנקסו בלבד לזמנים המוגבלים ביניהם ורבים מהם משמטים א"ע ויסוגו אחור מלשלם חובותיהם במועדם ויעברו עידן ועדנים עד אשר ההכרח יאלצהו לדון עמהם בערכאות וא"א לו לעשות עפ"י התראת בי"ד יען כרובם חונים תחת דגלי רבנים שונים ואם הי' הולך אחריהם להזמינם לבתי דינים שלהם הי' צריך לבלות כל זמנו בנסיעות תדיר הלוך ונסוע לרבנים להזמין את כ"א לרב דאתרי' וכשישלח השליח בי"ד להכפר ולא ימצאנו בביתו יהי' מוכרח להמתין ויאבד בזה כל הונו ורכושו ורוצה לתקן זה לעשות כתב עם הקונים בהקפה ממנו שכ"א יתחייב א"ע מתחלה שכשיוצמח איזה סכסוך ביניהם מחויב הוא לבא לדין להבי"ד שבעירו ק"ק ספינקא וכשיהי' לו הזמנה מהביד"צ דשם ולא ירצה לבא או לא יחפוץ לקיים הפס"ד שלהם יהי' נידן כמסרב ואז יהי' בנקל לו להשיג רשות בי"ד לילך בערכאות ונפשו בשאלתו אם נכון לעשות כן עפ"י דתוה"ק: הנה לפענ"ד הדין פשוט דמועיל אם כותב לו מתחלה שמחויב לדון בעירו דהרי קיי"ל כר' יוחנן בכתובות ק"א: דיכול אדם לחייב א"ע בשטר אעפ"י שאינו חייב ואף לשי' רש"י בסוגיא שם דא"י להתחייב כ"א בדרך הודאה ולפ"מ שמבואר בבעה"ת שער ס"ד בשם הראב"ד הובא בב"י סי' ס' הוא מטעם דילמא אינש אחריני גזלי' וא"ל להאיך איבלע לי' בחשבון א"נ אדם אחר זיכה לו והמודה יודע מזה וחברי' לא ידע ע"ש ולפי"ז הא ל"ש למימר הכי אלא כשמודה שמחויב בהחלט ושעפי"ז אזדא לה מה שהקשו הראשונים ז"ל מש"ס ב"מ נ"ח.

גבי שמירה בהקדש דהוכרח ר' יוחנן התם לאוקמי בשקנו מידו וכן שם דף צ"ד. גבי מתנה ש"ח להיות כשואל קא"ר יוחנן אפ"ת בשלא קנו מידו בההוא הנאה כו' ולמה לא מוקי כגון שחייב עצמו בשטר כיון דר"י גופי' ס"ל דאלימא מילתא דשטרא לחייב עצמו בדבר שאינו חייב ולהאמור נכון דהא ל"מ כ"א כשמתחייב א"ע בהחלט ובשומרין הא אינו חיוב החלטי ול"ש בי' דרך הודאה וא"כ ה"נ בנ"ד אינו חיוב החלטי רק בדרך תנאי ול"ש הודאה אמנם בנ"ד הא באמת מחייב ועומד לציית ד"ת גם בלעדי קבלת חיובו ואין זה חיוב חדש רק שמברר לו אותו בי"ד ובכה"ג כ"ע מודו דיכול לחייב א"ע כמפורש יוצא מדברי הש"ס כתובות ק"ב.

בהא דאותיב התם לר"ל מהך דכתב לכהן שאני חייב לך חמש סלעים חייב ליתן לו ה' סלעים ובנו אינו פדוי ומשני דשא"ה כיון דבאמת מחויב ועומד מדאוריי' ליתן הה' סלעים אפס שמברר לו הכהן בשטר זה ואינו חיוב חדש ע"ש והה"נ כ"ע מודו דיכול לחייב א"ע. וביותר י"ל דהרי באמת מדינא דש"ס לענין מקום הועד ובי"ד הגדול הא הנתבע הולך אתרי התובע דעבד לוה לאיש מלוה כדא' בסנהדרין ל"א: ובתוס' שם בשם ר"ת אפס שאח"כ תקנו שיהי' התובע הולך אחר הנתבע ע' בכנה"ג בהגה"ט ח"מ סי' י"ד אות כ"א מ"ש בשם הראשונים ז"ל בטעם התקנה הזאת [והטעם שכתב הכנה"ג בעצמו שם צ"ע דברא"ש פז"ב אות מ"א הבית זה בשם יש שהי' רוצין לומר ודחי לה] וא"כ כשמחייב א"ע מתחלה ללכת אחרי התובע לאוקמי' אדינא דש"ס בודאי מועיל ויש לקנין על מה לחול שהוא מחויב לבא לפני הבי"ד דספינקא עסמ"ע וש"ך רסי' נ"ט: ומ"ש כבודו בשם ש"ב הגאון מלבוב ז"ל בתשו' שו"מ מהד"ק ח"ג סי' י"ח שכ' שאם נכתב בהוועקסעל צאהלבאר במקום התובע מחויב הנתבע לילך ג"כ לשם לדין ומייתי לה מהך דח"מ סי' מ"ב סי"ד שאם נכתב בשטר שהלוה לו בבבל מגבהו מעות בבל א"כ חזינן דכיון דכתוב בו בבל קיבל על עצמו מעות בבל ומכ"ש כשנכתב שהפירעון יהי' בעיר התובע ודאי קיבל על עצמו שיהי' דן עמו שם במקום שחל עליו חיוב הפירעון במחכת"ה ל"ד כי עוכלא לדנא דהתם כיון דכשר גם אם לא נכתב המקום בשטר אמרינן דכשכתב המקום בודאי דעתו הי' להשתעבד לשלם מעות של מקום זה ומה"ט כשלא פירש המקום בשטר אמרינן דנותן לו מעות של המקום שהוציא בו השטר לגבות ממנו דכיון שלא פירש המקום אמרינן דמסתמא נשתעבד הלוה לפרוע במטבע של מקום גוביינא אם לפחות או להוסיף כמבואר כ"ז בר"ן סוף כתובות משא"כ בנ"ד מה לנו במה שכתוב שיהי' צאהלבאר במקום התובע אמרינן דקיבל עליו להוליך לו המעות למקומו כשיהי' באמת חייב לו אבל השתא שיש סכסוך ביניהם ואומר שאינו חייב לו הא ליכא תשלומין כלל ומהיכן הרגלים לומר שיתחייב לדון עמו בעירו וכסברא זו כ' ברא"ש בסנהדרין שם.

ואדרבא בזה אמרינן דבודאי דעתו הי' להתחייב כפי שהוא הדין דהתובע הולך אחר הנתבע ועתוס' גיטין ט'. שכתבו ג"כ לענין חיוב בשטר דדעתו הי' כמו שיאמרו לו חכמים: אמנם בנ"ד כשמחייב א"ע בפירוש בקגא"ס שכשיוצמח איזה דו"ד ביניהם יגישו עצומותיהם לפני הבי"ד שבעיר התובע לית דין צריך בשש שמחויב לבא לדין עפ"י הזמנת הבי"ד הלז ואם איננו שומע בקולם הוי עלי' דין מסרב וע' בפרישה ח"מ סי' י"ד שכתב לענין מה שהובא בטור שם דעת י"א דבטענת לבי"ד הגדול אין שומעין אלא לנתבע דאל"כ יתנו העניים עיניהם בעשירים כו' וכתב הפרישה אבל התובע הא יוכל לעשות שטר ולהתנות שלא יהא רשאי לומר לביה"ד קאזילנא ע"ש ולאשר הדבר פשוט ומבואר לא אאריך במלין והי' שלום מאד"ה.

דברי ידידו דור"ש באהבה:

תוכן העניינים

שו"ת הר"י בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה