מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
שבת · דף מב.
בגמ' א"ל אביי תני ר' חייא ספל אינו כאמבטי וא"ת א"כ לא הוי לי' למנקט בברייתא כוס אלא ספל שהיא לרחיצה דומיא דאמבטי וי"ל דאתי לארוי דאמבטי כלי שני היא ומ"מ אסור כמ"ש תוס' מדנקט אמבטי ולא קתני מיחם שהוא לשתי' דומא דכוס אבל אי הוי תני בריש' ספל ה"א דאמבטי כלי ראשון איירי והאי דלא קתני מיחס ה"ט כיון דרישא בספל הוא שהיא כלי רחיצה תני נמי בסיפא אמבטי וק"ל. ועפ"ז אמרתי שזהו שסבר ר' יוסף למימר ספל הרי היא כאמבטי דר"י סבר אמבטי דתני בברייתא כלי ראשון היא כההוא דאמבטי דלעיל והי' קשה לי' אמאי לא נקט בברייתא מיחם שהיא לשתי' דומיא דכוס אלא ש"מ דספל הרי היא כאמבטי וזה הודיע לנו התנא בברייתא מדתני שריותא בכוס ולאפוקי ספל ואי הוי תני מיחם ה"א ספל הרי היא ככוס והא דלא תני התירא בספל דכולה בכלי שתי אפליג מ"ה תני אמבטי ואי ספל ככוס טפי ה"ל לאפלוגי כולה בכלי רחיצה ועפ"ז אמרתי שזהו כוונת התוס' ד"ה אבל כאמבטי שהוכיחו דאמבטי כלי שני הוא מדתני ר' חייא ספל אינה כאמבטי ואח"כ הוכיחו דא"כ ה"ל למתני מיחם להוכחה זו מברייתא גופא הוא עצם וראשונה אמנם עם דברינו ניחא דמברייתא גופי לא הוי מצי למידק מדלא תני מיחם ה"א איפכא דאמבטי כלי ראשין ואתי' לאורי דספל הרי היא כאמבטי איברא בברייתא דר"ת דספל אינו כאמבטי לדידי' נולד לנו ג"כ הוכחה שני' דאמבטי כלי שני היא מדלא תני מיחם ודו"ק. ועם זה ישבתי היטב קושיית מהרש"א שהקשה בד"ה מי סברת מה פריך אביי מדתני ר"ח ספל אינו כאמבטי לר"ש בן מנסיא אלא צונן לתוך חמין היא דאסיר וחמין לתוך צונן שרי בספל ע"ש דהכי פריך אדתני ר"ח ספל אינו כאמבטי א"כ ס"ל דאמבטי כלי שני כמו שהוכיחו תוס' וא"כ מהיכי תיתי לומר אליבא דב"ה ספל כאמבטי דהא אמבטי קתני ולא ספל אלא שהוכחת ר' יוסף הוא דהוי סבר דאמבטי כלי ראשון הוא וכדאמרן ופריך לי' אביי הא תני ר"ח ספל אינו כאמבטי אפילו את"ל דאליבא דר"ש בן מנסיא תנא לי' עכ"פ נשמע מן הדא דתניא דאמבטי כלי שני ודו"ק: ע"ב בגמ' דתניא לכל אילפיסין הוא נותן לכל הקדרות רותחין וכו' מקשין על רש"י בפסחים (דף ע"ב) ברש"י ד"ה לכל היא נותן לכל מיני מאכל היא נותן תבלין בכלי שני וכו' והא נגד מסקנא דהכא ולי לק"מ דעכצ"ל דר' חסדא הי' מפרש הברייתא דמוללין בכלי שני דאי קדירה כלי ראשון מדקאמר מאן י"א הוא ר' יהודא משמע דרבנן פליגי הא בכהנ"ל אם יש חומץ בתבשיל הת"ק דר"י נמי ס"ל דמבשל ועדיף מיני' קאמר אפילו בלא חומץ מבשל. לכך פירש"י דר"ח לא ידע מהך ברייתא דהכא והי' סבר ר"ח דר"י אסיפא קאי ולחומרא ש"מ דשמע לת"ק דבכלי שני אפי' יש בו חומץ וציר אינו מבשל ודו"ק: