אור ברסלב
מנחת נתנאל שבת › דף ב:

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

שבת · דף ב:

שבת

הקדמה:

ישמחו החריפים ויגילו הלומדים השמים מעינם בחקר הלכה ולמוד תוה"ק בהגלות נגלות עליהם אור נוגה בהיר היא בשחקים ומבהיק חידושי תורתו של הגאון בצד קרבן נתנאל החכם מכל אדם אמר לכל עת וזמן לכל חפץ הכתבים האלה הי' טמונים זה מאה ושבעים שנה ולא ראו אור ועתה נתגלגל הזכות ע"י כי הקרה ד' לפני מקרה טהור בהיותי בק"ק מארינבאד בשנה העברה אשר אני נוסע שם מידי שנה בשנה לשתות ממעיני הישועה אשר שם למחלתי אשר אני חולה מחלת הלב ל"ע. השם ישלח לי מהרה רפו"ש בתוך שח"י ופגשתי שם את הרב המאוה"ג גברא רבא ויקירא הגאב"ד דקרלסרוא ואמר לי שנמצא אצלם בהביבלוטפק כתבים על הש"ס מהגאון בעל קרבן נתנאל אבד"ק דקהלתם ואם הי' מי שירצה להדפיסם נכונים המה לתתנם לו במתנה ע"מ להחזיר להדפיסם וגם שו"ת הרבה מבנו ר' ידידי' טיאה זלה"ה כרך גדול ובתוכם ג"כ כמה תשובת מהגאון בעל קרבן נתנאל שלא נדפסו עוד וגם הרבה תשובת הגאוני עולם כמו ר' מאיר ר' פישלס בומסלא זלה"ה ראב"ד דק"ק פראג בימי הגאון הנוב"י ומחותנו של הנוב"י וכתב עליו בהספידו אשר דפסתי בספר מדרש יהונתן כי נתגלה לו מן השמים שבמות ר' מאיר הנ"ל נאמר לו ושלחתי רעב בארץ וכו' כ"א לשמוע דבר ד' ומהגאון ר' יצחק שפירא אבד"ק פראג ומהגאון ר' ארי' לייב קאסעוויטץ ושלחו לי גבאי הקהלה הכת"י הקדושים וגם סייעו לי בתמיכה שיש בה ממש ע"כ תגל לבי ותעלוזנה כליותי אשר זכיתי לזה: והנה העבודה הקשה אשר הי' לי היא מהעבודת קשות במקדש כי הכת"י ישן נושן וכמה אותיות אשר לא ניתנו לקרות וכמה פעמים אשר הייתי יושב שעות רצופות עד אשר יכולתי לבוא על הכוונה וגם היא נכתב בקיצור נמרץ כי לרוב גאונו וחריפתו סמך על המעיין ודבריו המה עמקות גדול וכאשר בעצמו כתב לבנו בהתשובות אשר תח"י כי הוא אוהב את הקיצור וכותב בקיצור והרבה שגיאות המה בהכת"י ולא רציתי לתקן כ"א היכא דהיא טעות דמוכח כי יראתי לשלוח ידי בו כי כפי הנראה היא כת"י הגאון ר' טיאה זלה"ה ואם אינו כת"י ממש עכ"פ זאת ברור כי ראה והגי' את הכת"י כאשר נראה מהגהות אשר בתוך הכת"י חתם עצמו טיאה ווייל לכך לא רציתי לשנות ע"כ אבקש מאת הקוראים שידוני לכף זכות כי הרבה פעמים המה דבריו קשי ההבנה וזכות הגאון הקדוש יגן עלי שאזכה בזכותו לזכות בכתרה של תורה ושלא ימוש התורה והיראה מפי זרעי ואזכה לבנים ובני בנים עוסקים בתורה לשמה ושאשיב בתשובה שלימה לפני השי"ת ובטח כד שכיבנא יצא הגאון הקדוש לקראתי כי שמעתתא יהי' מדבבן בבתי מדרשות כבקשת דוד המלך ע"ה אגורה באהליך עולמים ואתם אחינו בני ישראל חו'שו' גו'שו עו'שו וקחו ברכה דתוך בתיכם למען אוכל להוציא לאור גם החלק השני על נזיקין קדשים ועל ש"ע יו"ד וחו"מ וגם התשובת מהגאון ר' טיאה זלה"ה וגם החדושים נפלאים מהגאון ר' זרח איידליטץ זלה"ה אשר תח"י כרך גדול מחדושיו ועוד ועוד אם יזכה השי"ת אותי בחיים: הכותב לכבוד התורה למען יגדיל תורה ולמען כבוד המחבר הגאון הקדוש זלה"ה:

הק' שלמה עהרליך דומ"ץ:

ואפריון נמטי להבחור המופלג בתורה יניק וחכים כמו משולם קלויבענפעלד שיחי' אשר טרח הרבה וסייע אותי בהעתקות הכת"י תהי' משכורתו שלימה יעלה בתורה מאד נעלה:

מנחת נתנאל על שבת דף ב/ב:

בתוס' ד"ה והא יציאות קתני ולא פריך אלא אמתניתין דשבועות וכו' עכ"ל יש לדקדק אמאי לא פריך בלא מתניתין דהכא אמתניתין דשבועות והא יציאות קתני וכ"ת מהן לחיוב ומהן לפטור והא דומיא דמראות נגעים קתני. וי"ל דודאי לא מכח סברא פריך והא דומיא דמראות נגעים קתני. אלא דמוכח הכי מדתני מראות נגעים שתים שהן ארבע אבות ותולדות. וא"ת כיון דיכול למצוא על צד שתים שהן ארבע אפי' עם תולדות א"כ גבי שבת ליתני עוד שתים שהן ארבע עם הכנסות א"ו ש"מ דבמתכוון תני מראות נגעים להורות דכולה מתני' איירי כולהו לחיובא דומיא דמראות נגעים וא"כ בלא מתניתין דהכא לא הוה ידענא דחייב אהכנסות. וא"כ לא הוי מצי למיפרך והא דומיא דמראות נגעים דהא אין להוכיח דדומי' דמראות נגעים קתני ודוק:

בא"ד אבל במתניתין דהכא משכחת להו כולהו ביציאות וכו' עכ"ל. לפי מה שמפורש המהרש"א קושיית תוס' לקמן ד"ה פטורי דאתי לידי חיוב חטאת. ועוד דלא חשיב תרתי לפטור דעני באחת ועשיר באחת ר"ל דאינו רק אחת כיון דתרווייהו הכנסות נינהו בעני וכן תרתי הוצאות לפטור בעשיר דאינו רק אחת כיון דתרווייהו הוצאת נינהו בעשיר. א"כ לפ"ז קשה מה שפירשו לפי' ריב"א ניחא דמשכחת להו כולהו ביציאות א"כ קשה עדיין לפי' למה למחשבינהו בשמונה הוצאות הלא לא הוי אלא אחת גבי עני ועשיר. ונראה דר"י בעל התוס' לא חש להאי קושיא והא דהסכים לפי' ריב"א דפרש"י דחוק דלא חשיב תרתי לפטור בעני בבא אחת וכן בעשיר לא חשיב תרתי לפטור דידי' בבא אחת. וליכא לתרץ דניחא לי' למיתני בקצרה ולא להאריך הרבה ולא ס"ל לר"י הך סברא דלא רצה להאריך אמנם הריב"א שהוא הפי' בעצמו בשבועות שתים דהוצאה דחיוב והוצאה דפטור שהן ד' הכנסה דחיוב והכנסה דפטור לבעל הבית העומד בפנים וכן לעני העומד בחוץ. והקשו שם בתוס' למה לא מפורש מתניתין הוצאה והוצאה הכנסה והכנסה וצריך לומר דניחא לי' למנקט הכי כדי לקצר. והוצאה והוצאה הי' צריך להאריך וא"כ ע"כ צ"ל דניידי הריב"א מפ' הקונטרס כפי' המהרש"א ע"ז קשה כקושיית הבעל המאור. ועפ"ז אבין לך מה שכתבו התוס' בשבועות ריב"א לא גרים לאלתר דבלאו לאלתר מוכח שפיר דלא מצינו לאשכוחי שנים שהן ארבע בפנים וכן בחוץ בלא הכנסות. ומיהו לפי מה שפ' לעיל אתיא שפיר כ"ל שם ר"ל כמו שכתבו תוס' דמשכחת להו כולהו ביציאות לפי' ריב"א והנה ע"ד שכתבתי מיושב היטב דריב"א בעצמו לא ניחא לי' לפרש כולהו ביציאות מכח קושיית בעל המאור שמכח זה נאיד מפי' הקונטרס. אמנם ר"י בעל התוס' לא חש לקושיית בעל המאור ונאיד מפי' רש"י ז"ל ליתני בתרתי דעני או דב"ה בחד בבא אף דצריך להאריך. משא"כ ריב"א לא ס"ל הכי אלא דניחא למינקט בקצרה וכדאמרן ודוק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה