מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
פסחים · דף כח.
בגמרא אמר רבא מסתברא וכו' ע"ז לא בעי שחיקה אמר לי' ר' יוסף אדרבה איפכא מסתברא וכו' עכ"ל. הא דלא ניחא לרבה ור"י בתרווייהו דשחיקה ופירור בעי דהיינו המתני' דהכא איירי בחיטי דבעי פירור ובע"ז איירי בשאר נהרות דבעי שחיקה דא"כ קשה למה לא תני איפכא זורה לרוח ושוחק ומטיל לים או זורה לרוח ופורר ומטיל לים בשלמא אי מתני' חדא איירי מטיל לים בעיני' אי כרבה אי כר"י י"ל דנקט מתני' חדא איידי אידך ולא נקיט תרווייהו בחד לישנא ולהכי מדוקדק האי דאמר ר"י אדרבה איפכא מסתברא שהיא לכאור' לישנא כפילא אבל הכוונה דאמר לי' ר' יוסף אדרבה דר"ל דלרבה מתני' דע"ז דוקא והכא נקיט איידי ואמר לי' ר' יוסף אדרבה מתני' דהכא דוקא והתם איידי הכא ואיפכא מסתברא וק"ל: בתוס' ד"ה ע"ז דלא ממיסא לכאורה וכו' א"כ מאי קאמר תני' כוותי' כו' ע"כ יש לדקדק דאימא לר' יוסף בים המלח לא בעי שחיקה אלא דס"ד דלרבה לא מהני בשאר נהרות שחיקה לכך שפיר קאמר תני' כוותי' דר"י דיש לומר דאיירי בשאר נהרות לכך קאמר שחיקה קשי' לרבה וק"ל: