אור ברסלב
מנחת נתנאל פסחים › דף כז.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

פסחים · דף כז.

דף כו:

בגמרא אלא מתני' אמאן תרמייהו ואיכא דקשי' לי' מאי חזית דמוקמת לי' כר"א ומפקת לי' מדרבי הא לא שמעינן לר"א דאמר יותץ אלא משום דקתני לי' רבנן ולא פליג עלה ר"א וכ"ש הכי דסמיכי' לי' לרבי ויש להשיב משום דאמסקנא סמיך דאשכח תנא דתניא בהדי' וכן הי' ר"א אוסר בכל איסורין שבתורה ולפום הכי ניחא לי' לאוקמי כר"א עכ"ל בעל המאור ואין רואה שום תשובה בזה דאכתי תקשי לך אימא לא ס"ל לר"א חדש יותץ והא דפת אסורה בתנור חדש והיסק ראשון או נגד האבוקה בפני עצמו שהיא מר גורם מטעם שבח עצים בפת אבל זו"ז גורם מי שמעת לר' והא דקתני וכן הי' ר"א אוסר בכל איסורים היינו שבח עצים אוסר בכל איסורים בחד גורם וצריך ליישב בדוחק דמדקתני וכן הי' ר"א אוסר משמע ר"א ולא תנא אחר דהכי ס"ל בשלמא אי ר"א איסר מטעמא דזוז"ג איכא למימר ר"א לחוד הוא דסבירא לי' זוז"ג אסור אבל אם היא מטעם שבח עצים בחד גורם מה ארי' ר"א רבי נמי הכי ס"ל בחד גורם בעצי ערלה דהפת אסורה מטעם דשבח עצים וק"ל:

בגמרא אלא ר"א דעצי אשירה והקשתי מנ"ל דר"א סבר דזוז"ג דאסור אימא הא דקתני אפה בו את הפת אסורה היינו בתנור חדש ובהיסק ראשון או נגד אבוקה בפני עצמו וכפירוש מהרש"א בברייתא קמייתא ע"ש. וא"ל מהא דקתני חדש יותץ דמשמע דמודה לת"ק וכפי' רש"י איכא למימר כי סבירא לי' לר"א דזו"ג מותר היינו בדיעבד ומשו"ה יותץ דלא שרינן לכתחילה לאפות בתנור איסור בעצי היתר ואף דיפסיד התנור מ"מ ס"ל דהוי לכתחילה ואין לומר דמוכח דהוי כדיעבד מדלא משני הא ר"י הא רבנן י"ל דמדר"י לא נשמע סברא זו אף אם נפסיד התנור דלהוי אמרינן יותץ וצ"ל דהכא קאמר ר"א דעצי אשירה הוא ובין כך ובין כך חדש יותץ ס"ל א"כ הא דקתני בברייתא קמייתא התנור יותץ ר"א הוא והיינו טעמא דזוז"ג אסור לכתחילה. ומעתה ישבתי עפ"ז קושית תוס' ד"ה וכן הי' ר"א אומר בכל איסורין תימא לרשב"א דלרבינא בר חיננא מפרש לה הסוגי' כדפרישת ומעולם לא ס"ל לר"א דאסור זוז"ג כמו אם לכתחיל' ובולדותיהן דנרבעו דיעבד מקרי ודוק: ע"ב בגמרא מכלל דרבנן דפליגי עלי' שרי אפילו כשהאבוקה כנגדו אלא עצים דאסורי לרבנן היכי משכחת לה וכו'. שמע אמרתי לשיטת הר"ן דלרבי אבוקה כנגדו אפי' בתנור ישן הפת אסורה דעדיף מזה וזה גורם שבח עצים בפת א"כ לרבנן משכחת להו עצים דאסורא בשאבוקה כנגדו בלא תנור בחד גורם והא דשרי רבנן הפת בתנור ישן מטעם זה וזה גורם דבהא פליגי רבנן אדרבי דלרבי עדיף שבח עצים מזוז"ג ולרבנן לא הוי אלא כזוז"ג אבל שבח עצים אית להו בחד גורם א"כ מאי פריך עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת לה. ואמינא ליישב דפריך לשמואל דמהפך לי' ולא ניחא למימר דפליגי בזוז"ג כמו שתי' מהרש"א דסד"א לרבנן אף בחד גורם שרי ולא פליגי בזה וזה גורם אלא משום רבותא דרבי וקשה האיך אפ"ל דלרבנן אפי' בחד גורם שרי דאין שבח עצים בפת אלא עצים דאסורא לרבנן היכי משכחת לה וכ"ת דהוי אמינא דפליגי בגחלים לוחשות אבל באבוקה רבנן מודי קמש"ל שמואל ומהפך לי' דהלכה כרבי אפילו בגחלים לוחשות א"כ תסתיים דר"י אמר שמואל הוא אותו מ"ד דאמר לא שנו אלא בגחלים עוממת אבל בגחלים לוחשות אסורה ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה