אור ברסלב
מנחת נתנאל כתובות › דף עג.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

כתובות · דף עג.

דף סג.

בתוס' ד"ה אבל במומין שבגלוי תימא לרב וכו' ונראה לרשב"א וכו' וקאי בין ארשות אב ובין ארשות בעל וכו' עכ"ל שיעור דבריהם כך היא שס"ד בקידשה על תנאי ע"מ שאין בה מומין קאי בין אמומין שבסתר ובין אמומין שבגלוי וכיון דהתנה ע"כ שמרה עצמה שהיא לא ראה אפי' מומין שבגלוי א"כ מה שייך לחלק בין מומין שבסתר וכו' הואיל והתנה ולפ"ז ע"כ צריכין לומר כמו שכתב בהגהות אשרי דלא פליגי רבנן אלא בסיפא דאלו ארוסה היתה יכולה להיות שלא הוכר המומין אפי' הם בגלוי ובסיפא ודאי שפיר יש לחלק בין מומין שבסתר ובין מומין שבגלוי ומה שהותנה התנאי היינו בשעת קידושין שלא הוכר המומין אפי' הם בגלוי וע"ז כתבו ונראה לרשב"א וכי ומעתה איכא למימר דקאי בין ארשות האב ובין ארשות הבעל ודו"ק:

בתוס' ד"ה מי ששנה זו לא שנה זו קשה וכו' וסיפא רבותא טפי וכו' ותנא דסיפא סבר אע"ג דנכנסה לרשות הבעל ואיכא למימר חזקה שאין אדם שותה בכוס וכו' כשהביא הבעל ראי' הוי מקחו מקח טעות דאין אדם מתפיס במומין עכ"ל יש לדקדק האיך מתרץ אמאי לא אשמועינן בסיפא רבותא אפי' בעודה ברשות אבי' הבעל צריך להביא דל"ת כיון דנולד הספק ברשות האב עליו להביא ראי' כמו שהקשו וי"ל דזה שמעינן השתא נמי דקתני נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא שעד שלא נתארסה הי' בה מומין אלו עד שלא תתארס אין משתארס לאו אמאי נימא כיון שנולד הספק ברשות האב עליו להביא ראי' אלא צ"ל דלא הורעאה רשות האב בזה לר"ג ודו"ק:

בא"ד כיון שנשאה חזקה אין אדם שותה בכוס אלא א"כ בודקה. כתב מהרש"ל ז"ל ותימא לפ"ז אמאי לא מוקי בחד תנא ויאמר ע"כ לא קאמר ר"י דאזיל בתר חזקת ממון בחד ספיקא אבל לא בתרי ספיקא דספק תחתיו ונסתפחה שדהו ואת"ל מקודם שמא נתפייס והוי ס"ס עכ"ל ואפשר לתרץ קושיא זו דס"ל לר"א דר"י לא אזיל בחר חזקת גופה כלל כשיש חזקה אחרת כנגדה וכאן איכא חזקת פנוי' דמכחישה וא"כ אית לי' להבעל תרי חזקות חזקת ממון וחזקה דמוקמינן לה בחזקת פנוי' וגבי תרי חזקות לא מהני ס"ס להוציא דהא דהוכיחו תוס' לעיל (דף ט' ע"ב) דבס"ס לא מפסדה כתובתה היינו בחזקת ממון לחוד ועפ"ז אמרתי שזה כיון רבא בראשית אמריו לא תימא ר"י לא אזיל בתר חזקת הגוף כלל וכו' דהא ר"א דמשני תברא קשה הל"ל לאשמועינן בסיפא רבותא טפי אפי' כשנכנסה לרשות הבעל דהבעל צריך להביא ראי' וא"ל דזה נשמע נמי מדקתני הבעל צריך להביא ראי' שעד שלא נתארסה הי' בה מומין משתתארס לא מ"מ קשה דאכתי לא שמעינן לר"ג דלא הורע רשות האב בזה לר"ג והא דצריך להביא ראי' דוקא עד שלא תתארס איכא למימר דכלהו מתני' אתי' כר"י ומטעם ס"ם כקושית מהרש"ל ומשו"ה לא מהני כשהביא ראי' משנתרסה דהא מ"מ יש לאב ס"ס א"ו צ"ל דס"ל לר"א דלר"י לא אזלינן כלל בתר חזקת הגוף כשיש חזקה אחרת כנגדה וא"כ תרי חזקות הן חזקת ממון וחזקת פנוי' ובתרי חזקות אין להוציא ממון מכח ס"ס וזה שאמר רבא לא תימא הכי מכח מתני' דבהרת וא"כ ליכא לשנויי' כדשני ר"א דא"כ קשה קושית תוס' אע"כ צ"ל דכולה כר"ג וכאן נמצא וכאן הי' ודו"ק:

בגמרא אמר ר"א תברא מי ששנה זו לא שנה זו לפי מה שכתבו התוס' דתנא דרישא ס"ל חזקה דאין אדם שותה בכוס דלא חש להך חזקה דאין אדם מתפייס במומין אמאי לא מוקי התנא דסיפא כר"י דס"ל דחזקת ממון עדיפא מחזקת אין אדם שותה אלא א"כ בדקה איברא בצירוף חזקת הגוף עדיפא לי' מחזקת ממון משו"ה בנכנסה לרשות הבעל צריך להביא ראי' שעד שלא נתארסה הי' בה מומין ואזיל לה חזקת הגוף נגד חזקת אין אדם שותה וחזקת ממון עדיפא וי"ל כמ"ש לעיל דס"ל לר"א דאזלינן בתר חזקת פנוי' א"כ אף בנכנסה לרשות הבעל א"ל להביא ראי' וק"ל:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה