אור ברסלב
מנחת נתנאל גיטין › דף מ.

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

גיטין · דף מ.

דף לט.

בתוס' ד"ה אמר אביי וכו' עד אלא אדרבא ר"ע דאמר בדמזיק שיימינן מחמיר טפי כמו שאפרש בסמוך עכ"ל עיין מהרש"א שהקשה לפי מ"ש תוס' בסמוך למ"ד בשלו הן שמין למד או כסף או מיטב משלם כסף לר"י ע"ש מקשין העולם אמאי לא מקשה נמי למ"ד בשל עולם הן שמין משום שיש לדחות דאביי ס"ל כמ"ד בשלו הן שמין א"כ עדיין ל"ק דאביי לא ס"ל כהך שינוי' דכסף או מיטב דהא אביי גופא הי' שם דבעי ישוב לכדאמר ואי משים דלבסוף דחי לי' ר' אחא בר יעקב עדיין א"ל דס"ל כר"פ וכר' הונא בר"י דר"י. תו בא"ד דלהכי טעי טפי במלתא דר"י אכל כחושה משלם שמנה מתוך חשיבתו שאמר לא בעי הכתיב משמע שר"י ס"ל חומרא א"כ מאי משני ר"א ב"י הכי במאי עסקינן כגון שהיתה עדיות דניזק עדיין לא מתורץ מה שהי' קשה ממשמעות לא בא הכתוב יאי ס"ל דפליגי נמי בניזק במשוייר עיקר חסר מן הספר ומה שתירץ מהר"ם בב"ק דלרב אחא לא קאי לא בא הכתיב להחמיר אלא דלדידי' אהני ג"ש ואהני קרא פעם בדניזק ופעם בדמזיק וע"ז אמר ר"ע לא כי אלא תמיד שיימינן בדמזיק א"כ חוזרים אני להקשות על אביי מנ"ל דבמשויר פליגי ואמינא לזה דבהא פליגי ר"א בר יעקב ואביי ונראה דעוד מקשין העולם אמאי לא מוקי לה הש"ס דאהני לה קרא כגון שהי' עדיות דמזיק כזיבורית דניזק דנותן לו מיטב דמזיק וקמ"ל שאינו מחויב לקנות אלא צ"ל דא"כ ס"ל לרב ישמעאל דתמיד בדניזק שיימינן אלא שהמזיק אינו מחויב לקנות אבל קשה מאי לא בעי הכתוב שאמר ר"ע כ"ז לר"א ב"י אבל לאביי באמת ס"ל דאהני לה קרא לזה בשעדיות דמזיק וזיבורית דניזק וא"כ מאי לא בעי הכתוב אלא ש"מ שר"י סבר דהכתוב בא להחמיר על המזיק שנידון במשויר וע"ז אמר לא בא הכתוב להחמיר אלא שצ"ל הכל מנ"ל לאביי אימא אהני קרא לקדמוקי לה ר"א בר יעקב שהיינו טעמא דאביי ס"ל נמי למסקנא או כסף או מיטב וא"כ ליכא למימר דאהני קרא אם זיבורית דידי' לא שוי' כעדיות דניזק פשיטא הוא ס"ל לאביי דצריך ליתן לו ממיטב דידי' ואת"ל שאתי' קרא שאם אית לי' עדיות בינונית וזיבורית שלו אינו שוה כעדיות דניזק דצריך ליתן לו ממיטב דמזיק קשה באמת למה צריך ליתן לו עדיות יתן לו בינונית או כסף אבל ר' אחא ב"י לא ס"ל או כסף או מיטב אלא דוקא צריך ליתן לו מיטב אי אית לי' ואתי' קרא דצריך ליתן לי' מזיק ממטיב דידי' א"כ נשמע מן הדא דאביי ע"כ ס"ל או כסף או מיטב והקשה מהרש"א שפיר וכ"ת אי ס"ל לאביי או כסף או מיטב לדידך נמי תקשי לך למאי אהני קרא אי לא שוה מיטב דמזיק כעדיות דניזק שאינו חייב לקנות פשיטא הוא שיכול ליתן לו כסף ז"א דאיירי שאין לו כסף ואשמועינן הקרא שא"צ המזיק להטריח במכירה להשתדל לו כסף אלא דדי בזה אם יתן לו מיטב שלו ודו"ק:

בא"ד ולהכי טעי טפי במלתא דר"י מדברי ר"ע וכו' והקשתי בזה אימא משו"ה טעה טפי בדר"י דלר"י קשה דאמר שדהו של ניזק דהיינו דיליף גז"ש קרא מאי אהני לה ואכתי לא ידע הך דר' אחא בר יעקב אלא ע"כ הכי פרישו מיטב שדהו של ניזק לא קאי אעדיות דניזק אלא כלומר אם אכל כחושה צריך לשלם מיטב שמינה דניזק וקרא אהני למגבי מעדיות מהך דמשלם ממזיק אבל בדר"ע מהיכי תיתי לומר אכל כחושה משלם שמינה דהיא לא יליף ג"ש ומשו"ה אמר לא בא הכתוב אלא לגבות לנזיקן מן העדיות דמזיק. וניחא לי' מדפריך כאקימתא דר' אחא מ"ט דר"י נאמר שדה למטה משמע דעד השתא לא יליף מג"ש אלא ממשמעות דקרא מיטב שדהו קאי אתחילת קרא ובער בשדה אתר היינו שדה דניזק ילפותא בעלמא קאמר א"כ אמאי טעי בדר"י אלא דאיכא למימר דמשו"ה טעי דהוי קשה קראי אהדדי מיטב אן כסף לא וכתיב ישיב לרבות אפי' סובין משו"ה עלה בדעתו דהאי מיטב דקרא קאי אם אכל כתושה משלם שמינה אבל התשלומין אפי' בסובין. וא"כ מאי טעי טפי בדר"י בדר"ע נמי צ"ל הכי ודו"ק:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה