מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
גיטין · דף כט.
בתוס' ד"ה איהו דלא טרח וכו' נזדמן אצל אשתו ממילא או שלוחו עיין מ"ש מהרש"א למיתני רבותא בחד מנייהו אצ"ל אשתו או שלוחו זה דוחק ואינו מן הצורך אלא ודאי כונת תוס' למתני תרווייהו לרבותא דאי תני אם נזדמן הוא אצל אשתו ה"א שליח לא מהני ואי תני נזדמן שליח ה"א בכי הא אם הגיע גט לידה אין יכול לבטלו אבל אם בעל נזדמן לה יכול לבטל וא"כ ודאי ליתני רבות' יותר בנזדמן הוא או שלוחו וק"ל: ע"ב בתוס' ד"ה מבוטלת הוא תיבטל עד אלא מסיפא פריך דקתני בטילה ותדע ומשני לא דבריו קיימים דלא הדרא למרא וכו' עיין מה שהניח מהרש"א כאן בצ"ע ולי לק"מ דזה בעצמו מתורץ תוס' באמרם אח"ז וה"ה דהוי מצי לתרוצי ומיהו השתא משני שפיר בלא"ה כונתם אבל מסקנא דהתם יש לתרץ באופן אחר כמו שהקשו בתוס' ודבריו קיימין והדרא למרא כי זה דוחק לומר דבריו קיימין להפקרא ומעתה פריך הכא שפיר וזה פשוט: