טור· רבנו יעקב ב"ר אשר
יורה דעה · סימן קפ
הלכות כתובת קעקע
[סעיף א] כתובת קעקע מחוקי העובדי כוכבים הוא והוא שכותב על בשרו בשריטה וממלא מקום השריטה כחול או דיו או שאר צבעונים הרושמין ובכל מקום שעשה כן על בשרו חייב בכל מה שיכתוב אפי' אינו כותב שם כו"ם [סעיף ב] ואם עושה כן על בשר חבירו אותו שנעשה לו פטור אא"כ סייע בדבר [סעיף ג] ומותר ליתן אפר כירה ע"ג מכתו ואין בו משום כתובת קעקע [סעיף ו] גדידה וקרחה על המת גם היא מחוקת העובדי כוכבים דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת וכתיב ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם [סעיף ה] וגדידה ושריטה אחד הוא והוא ששורט בבשרו ואינו חייב אא"כ יעשה כן על מתו ולכו"ם אלא שעל מתו חייב בין ביד בין בכלי ולכו"ם אינו חייב אלא בכלי [סעיף ז] וכתב הרמב"ן דוקא שריטה אבל אם מכה בידו על בשרו מותר כדאשכחן (סנהדרין סח.) ברבי עקיבא שפגע במטתו של ר' אליעזר והיה מכה על בשרו עד שדמו שותת לארץ וכתב א"א ז"ל ודבר תימה הוא דכיון דבין ביד בין בכלי אסור היאך יהא מותר דרך הכאה והתוספות פירשו שרבי עקיבא היה עושה כן על התורה כמו שהיה אומר הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותם המשרט על צער אחר שבא לו פטור [סעיף ח] המשרט ה' שריטות על מת אחד או על ה' מתים שריטה אחת חייב ה' [סעיף ט] וקרחה הוא שתולש משער ראשו על המת בכל מקום בין בראש בין ביד בין בסם ושיעורו כתב הרמב"ם כדי שיראה מראשו כגריס פנוי בלא שער וא"א הרא"ש ז"ל פסק בשתי שערות חייב ומיהו איסורא איכא אפי' בשער אחד [סעיף י] ואם קרח קרחה אחת על ה' מתים אינו חייב אלא אחת אבל אם קרח ה' קרחות על מת אחד חייב על כל אחת ואחת [סעיף יא] כתב הרמב"ם הקורח בראשו של חבירו והמשרט בבשר חבירו וחבירו מסייע אם שניהם מזידין לוקין אחד שוגג ואחד מזיד המזיד לוקה והשוגג פטור ירושלמי רב הונא מפקיד לחבריה פקדון לנשיכון כד יהון קיימין על מתים דלא ליתלשון בשעריהון שלא יבאו לידי קרחה שנאמר כי עם קדוש אתה [סעיף יב] אחד אנשים ואחד נשים: