הרב ברוך זרובבל | מעשה מאבדת בת מלך חלק ד’- רבי נחמן מברסלב | נושא השיעור: התבודדות
לכניסה לאתר:
האתר החדש: https://or-breslev.co.il/
התבודדות
אומר רבינו הקדוש “תנו לי את ליבכם ואוליך אתכם בדרך חדשה, דרך שלא הלך בה אדם מעולם, אעפ”י שהיא דרך ישנה מכבר, אעפ”י כן היא דרך חדשה לגמרי”. כידוע כל הדרכים שמוליך אותנו רבינו, העצות, התורות הקדושות וההנהגות, הם דרכים והנהגות שכבר הלכו בהם כל הצדיקים והאבות הקדושים כמו שאמר הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול”, אבל אחת ההנהגות הגדולות שבא רבינו להחזיר לעולם, היא כמובן ההתבודדות והשיחה האישית של האדם בינו לבין קונו, שכל הצדיקים והגדולים עסקו בזה ולא הגיעו למדרגתם כי אם ע”י הנהגה קדושה זו.
כמובן שבעניין זה כבר נכתבו ספרים הרבה ובמיוחד בספרי רבינו, שמלאים בעצות וחידושים בגודל המעלה של ההתבודדות ואף ישנו את הספר השתפכות הנפש שבו מרוכזים כל התורות העוסקות בעבודת ההתבודדות. ועוד אין לשער ולתאר מה היא המעלה האמתית של התפילה, שכן אפילו המלאך הממונה על התפילות מעלה אותה למקום שמעלה ואין הוא יודע מה נעשה עמה, רק מה שאנחנו משיגים ומבינים זה מה שכתבו לנו הצדיקים הגדולים וגילו בעוצם השגתם.
על כן בפרק זה לא באנו לחדש או לעסוק בדברים הידועים מכבר שכן כל מי שרוצה יכול לעיין וללמוד בספרים הקדושים, רק באנו להעמיק ולברר כמה נקודות חשובות ולחזק את היסודות שצריכים חיזוק.
נפתח בדברי רבי נתן בהקדמה לספרו הקדוש ליקוטי תפילות וזה לשונו: “מי שרוצה לחוס על נפשו ולהסתכל על תכליתו הנצחי באמת לאמתו ורוצה להתקרב להשם יתברך באמת, וזה ידוע וברור שאי אפשר להתקרב להשם יתברך דהיינו לשבר ולבטל כל המידות הרעות ולזכות לכל המידות טובות ולילך בדרכיו יתברך, זה אי אפשר כי אם ע”י תפילה ותחנונים ושועה וזעקה להשם יתברך ימים ושנים הרבה, וכל הצדיקים והכשרים אמתיים לא זכו למדרגתם כי אם ע”י זה, ע”י תפילה ותחנונים.
הנה מעלת אלו התפילות יבין כל משכיל החפץ באמת ובתמימות, כי תפילות כאלו עדיין לא היו בעולם והם מלאים כל טוב לבית ישראל ועדיין לא עלו שעשועים כאלו לפני השם יתברך כמו אלו השעשועים שנעשים מתפילות אלו”.
כותב רבי נתן, שזה ידוע וברור שאי אפשר להתקרב להשם יתברך ולתקן את כל המידות, כי אם ע”י הנהגה זאת, כלומר אם נדייק ונעמיק הדברים נבין, שזה השורש והיסוד לכל עבודת השם של האדם וכל קיום ולימוד התורה תלוי ועומד על זה, שהאדם ירבה בתפילות ותחנונים להשם יתברך שיזכה אותו לכל זה. כי בוודאי כל תכלית התורה המצוות היא להביא את האדם לקשר ודביקות עם הבורא יתברך ולתיקון מידותיו, ועוד ידוע שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמיים ואין אדם יכול לנקוף אצבע מלמטה אם לא מכריזים עליו מלמעלה, על כן השורש והיסוד לכל עבודת האדם הוא הקשר והעזרה שהוא מקבל מהשם יתברך ובלא עזרתו יתברך לא יוכל לעשות מאומה ולא יוכל להתקרב אליו באמת.
התפילה האישית
כידוע, בהנהגה זו אחזו כל הצדיקים ואבותינו הקדושים וזו הייתה הנהגה מקובלת מכבר, שהיו מפרשים שיחתם לפניו יתברך ומבקשים ממנו בתחינות ופיוסים, האבות הקדושים, האימהות, דוד המלך שהרבה בדיבורים לפני השם יתברך בשירות תחינות ופיוסים, שעל זה נכתב כל וכל סידור התפילה מלא במזמורי תפילה של דוד המלך, ועד לרבינו הקדוש שהרבה כל ימיו בתפילות והתבודדות להשם יתברך, כמו כן תלמידו המובחר רבי נתן שעשה מהתורות תפילות וכתב וחיבר את הספר ליקוטי תפילות.
במהלך השנים הלכה ונשתכחה הנהגה קדושה זאת, על כן תיקנו אנשי כנסת הגדולה את שלושת התפילות הסדורות, כדי שבני האדם לא יאבדו את הקשר עם השם יתברך. שמעלת התפילות הסדורות שחרית, מנחה וערבית, אין לשאר ולתאר, כי חכמים תיקנו בה סודות עצומים ויסודות בכל מילה ומשפט והם הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.
אך כמובן שאין הם יכולות להוות תחליף לתפילה האישית שבה האדם שופך את ליבו לפני השם יתברך, כי בתפילות הסדורות לא קיימים כל הפרטים והצרכים האישיים שיש לאדם בפרטיות, שעליהם הוא צריך לבקש ולהתפלל, כמו כן בכל עת וזמן עוברים על האדם מעברים ומאורעות שונים שאותם הוא צריך להזכיר ולפרט בפני השם יתברך כפי מה שעובר עליו, כמו כן התודה וההודאה, שכל אדם צריך להודות להשם יתברך באופן אישי ולשבח אותו בצורה הפרטית שלו.
על כן, אין שום אפשרות שהאדם יוכל לבנות קשר ישיר , אם לא יאחז בהנהגה זאת היטב ויעמיד אותה בראש סדר העדיפויות שלו בעבודת השם, כי עם העצה הזאת הוא יוכל להתקדם ולהתעלות בכל התחומים, הן בלימוד תורה, הן בתיקון המידות והן בכל שאר תחומי החיים, כי אם הוא מקושר להשם יתברך, מדבר ומבקש ממנו, אין שום מעלה ובקשה שלא יוכל להגיע אליה בעזרתו יתברך.
זה מה שצועק רבינו ואומר “התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה ” ואם רבינו שהוא הצדיק יסוד עולם והוא נכנס בחדרי חדריו של הקב”ה ומכיר את הנהגתו ורצונו יותר טוב מכולם, אומר שזו היא המעלה העליונה מן , אז בוודאי שמעלתה של ההתבודדות עולה על , יותר מכל עבודה שבקדושה ואפילו יותר מלימוד תורה.
אם כן נשאלת כאן שאלה גדולה, הרי ידוע שמעלת התורה הקדושה אין לשער ולתאר והיא תכלית בריאת כל העולמות, כמו שנאמר “אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי” ועוד נאמר “תלמוד תורה כנגד כולם” וידוע שהקב”ה והתורה וישראל חד הוא, שהקב”ה הכניס את עצמו כביכול בתורה הקדושה, והיא הדרך הסלולה להדבק בו יתברך, אם כן, כיצד רבינו אומר שהתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן , הרי היה צריך לומר שהתורה מעלתה עליונה וגדולה מן ?
