כִּי צְרִיכִין לִנְדֹּד שֵׁנָּה מֵעֵינָיו וּמֵעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה לְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בּוֹ הַשָֹּגַת אֱלֹקוּת כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, כְּמוֹ שֶׁצָּעַק עַל זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי ( קפ’ ו’) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “אַל תִּיתֵּן שֵׁנָּה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ”, הִנָּצֵל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש וְזֶה עַל-יְדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת הַצַּדִּיק הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת שֶׁיְּקַרְבֵהוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּסָמוּךְ, “מְעַט שְׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מעט חבוק יָדַיִם לשכב ובא כמהלך ראשך ומחסורך כאיש מגן” שֶׁצְּרִיכִין לְמַעֵט בְּשֵׁנָּה וּתְנוּמָה כְּדֵי לְבַקֵּשׁ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא מְהַלֵּךְ וְאִישׁ מָגֵן כִּי הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים מְהַלְכִים עַל שֵׁם שֶׁהוֹלְכִים מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( זכריה ג’), “וְנָתַתִּי לְךָ מהלכים בֵּין הָעוֹמְדִים וְכוּ’” וְגַם נִקְרָא הַצַּדִּיק אִישׁ מָגֵן, כִּי הוּא מָגֵן לְכָל הַחֹסִים בּוֹ, וְזֶהוּ מעט שנות מעט תְּנוּמוֹת וְכוּ’ עַד אֲשֶׁר תִּזְכֶּה שֶׁיָּבֹא כמהלך רֹאשְׁךָ, וּפֵרֵשׁ רש”י, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה רָשׁ מֵהֶם וּמַחְסֹרְךָ יִתְמַלֵּא וְכוּ’, הַיְנוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רָשׁ מֵהֶם וְכָל מַה שֶּׁחָסֵר לְךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת הַכֹּל יָבֹא לְךָ מְהֵרָה כִּמְהַלֵּךְ וּכְאִישׁ מָגֵן הַיְנוּ כְּפִי מַעֲלַת הַצַּדִּיק שֶׁתִּזְכֶּה לִמְצֹא שֶׁנִּקְרָא מְהַלֵּךְ וְאִישׁ מָגֵן, כְּמוֹ-כֵן יָבֹא לְךָ כָּל מַחֲסוֹרְךָ וְרֹאשְׁךָ, דְּהַיְנוּ הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רָשׁ מֵהֶם, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת נִתְמַלְּאִים עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת עַל -יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ בְּהַנִּלְוִים אֵלָיו, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְמַלְּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
