ספר שיח שרפי קודש חלק ג לקריאה הורדה ועריכה בקובץ וורד / pdf ספרי ברסלב

בָּרוּךְ ה’ אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עֲזָרָנוּ וְחָפֵץ ה’ בְּיָדֵינוּ הַצְלִיחַ עַד הֲלוֹם לְהָבִיא לַדְּפוּס עוֹד שְׁנֵי כְּרָכִים חֲדָשִׁים אֵלּוּ, ה”ה “שִׂיחַ שַׁרְפֵי קֹדֶשׁ” חֵלֶק שלישי וְרביעי, וְאָנוּ תִּקְוָה, בְּעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ, לְהַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְהוֹצִיא לָאוֹר עוֹד תַּעֲלוּמָה הֵם הַשִּׂיחוֹת, הַמַּאֲמָרִים, הַפִּתְגָּמִים וְהַהַנְהָגוֹת וְהַסְּפּוּרִים מֵרַבֵּנוּ וְתַלְמִידָיו וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידָיו אֲשֶׁר שְׁמוּעָתָם הָיְתָה מִפֶּה לְפֶה בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנּוּ שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים וּבְגֶדֶר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁמִּיּוֹם לְיוֹם לְרֹב חֻלְשַׁת הַדּוֹרוֹת הוֹלְכִים וּמִשְׁתַּכְּחִים וּמִתְבַּלְבְּלִים הַדְּבָרִים, עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא נִשְׁמַע שִׂיחָה נָאָה כְּמַאֲמָרָהּ אִי לָזֹאת, חָגַר בְּעַצְמוֹ עֹז הה’ הרה”ח רֹאשׁ חֲבוּרָתֵנּוּ הַיָּקָר בָּאָדָם רַבִּי לוי יִצְחָק בֶּנְדֵּר שְׁלִיטָ”א וּפָתַח פִּיו בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְסַפֵּר וְלָשִׂיחַ דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם כְּפִי שֶׁרָאָה וְשָׁמַע וְקִבֵּל, וְדִרְבֵּן וְחִזֵּק אוֹתָנוּ לְהָבִיא הַדְּבָרִים לִידֵי כְּתִיבָה וְהַדְפָּסָה וּכְדֵי לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נַפְשׁוֹת הַחֲפֵצִים, וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג עַל יְדֵי שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֲבָנַת עֹמֶק תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבוֹאוּ דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ לִידֵי עֻבְדָּא וּמַעֲשֵׂה בַּפֹּעַל, שֶׁלָּזֶה הָיְתָה עִקַּר כַּוָּנָתוֹ.

וְהִנֵּה בְּהֶכְרֵחַ לָנוּ לְבָאֵר לְכָל קוֹרֵא שֶׁיֵּדַע נְכוֹחָה כִּי שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים אֵלּוּ עָבְרוּ מֵהֶם כְּבָר קָרוֹב לְמָאתַיִם שָׁנָה וְאַף הַשִּׂיחוֹת מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ וְתַלְמִידֵי מוֹהַרְנַ”תְּ הִתְרַחֲקָה שְׁמוּעָתָם וְהִתְרַחֲשׁוּתָם קָרוֹב לְמֵאָה, אוֹ לְמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן אֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לִקְבֹּעַ מִסִּפּוּרִים וְשִׂיחוֹת אֵלּוּ שׁוּם עִנְיָן הַנּוֹגֵד בְּזִיז כָּל שֶׁהוּא הֲלָכָה פְּסוּקָה אוֹ יְסוֹד כָּל שֶׁהוּא בִּיסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ וְתוֹרָתֵנוּ הַקָּדוֹשָׁה, חָלִילָה, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם שִׁנֵּי הַזְּמַן לֹא נָגְסוּ בָּהֶם. וּכְמוֹ כֵן הִנְנוּ לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ עַל חָסִיד פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי, אֵינֶנּוּ מְתָאֲרִים אוֹתוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי יָדַעְנוּ שֶׁמִּכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה אֶפְשָׁר לְחַבֵּר חִבּוּר גָּדוֹל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הָחֵל מִיַּלְדוּתוֹ וְסִפּוּר הִתְקָרְבוּתוֹ לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ, וַעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ מֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים צְדָקָה וָחֶסֶד, וַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה וְלִמּוּד וִיגִיעַת הַתּוֹרָה, וּבִפְרָט מִדַּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת וְהַחֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאפַף אֶת כָּל אֶחָד, וְרֹב רֻבָּם שֶׁל הַשִׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים וְהַהַנְהָגוֹת וְיִחוּסָם שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ נֶעְלָם לְגַמְרֵי וְלֹא נִשְׁאָר עִמָּנוּ כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט מַמָּשׁ כְּטִפָּה מִן הַיָּם. וְגַם זֹאת לוּלֵא ה’ עֶזְרָתָה לָנוּ, שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ שָׂרִיד בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן הה’ הרה”ח רַבִּי חַיִּים לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁשָּׂם לִבּוֹ לְכָל הַשִּׂיחוֹת וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת וְכוּ’ לְחָרְטָם עֲלֵי לִבּוֹ לְבַל יִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ, וּבְטוֹבַת עֵינוֹ הִנְחִילוֹ לִכְלָל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, לְבַד מִדְּרָשׁוֹתָיו שֶׁדָּרַשׁ הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדַת ה’ עַל פִּי דַּרְכֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ וְתַלְמִידוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ זַצַ”ל, וְטוֹבָה עָשָׂה עִמָּנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁחֲנָנוּ בְּזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁלֹּא שָׁכַח אֲפִלּוּ תְּנוּעוֹת וְנִגּוּן הַדִּבּוּר וְהַשִּׂיחָה כְּפִי שֶׁשְּׁמָעָם לְמַעְלָה מִשִּׁבְעִים שָׁנָה, וְהָיוּ אֶצְלוֹ הַדְּבָרִים חֲדָשִׁים מַמָּשׁ כַּיָּדוּ עַל לְכָל מַכִּירָיו.

גַּם רָאִינוּ לְהַנְצִיחַ כְּפִי הָאֶפְשָׁר אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, שֶׁנֶּהֶרְגוּ וְנִרְצְחוּ, וּלְתַעְדַּם לְמַעַן זִכְרוֹן דּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְלָתֵת לָהֶם שֵׁם וּשְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּכְמוֹ כֵן סֵדֶר יִחוּס בְּנֵי וְנֶכְדֵי רַבֵּנוּ וְתַלְמִידָיו זַצַ”ל, וְכֵן מִשְּׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּפִי שֶׁעָלָה בְּיָדֵינוּ.

וְאֵיךְ נִתַּן לִכְתֹּב עֲשָׂרָה וַאֲפִלּוּ עֶשְׂרִים סִפּוּרִים מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ עוֹבְדֵי ה’ וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים מֻפְלָגִים שֶׁכָּל יְמֵיהֶם עָבְדוּ אֶת ה’ וְכָל מַאֲוָיָם וּמַחֲשַׁבְתָּם דְּבוּקָה וּקְשׁוּרָה בִּלְבַד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְהִנֵּה הַרְבֵּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים יֵרָאוּ כְּאִלּוּ מְיֻתָּרִים הֵם וְיִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל “מַה מְלַמְּדֵנוּ”?

אֲשֶׁר עַל כֵּן הִנְנוּ לְבָאֵר, שֶׁמֵּחֲמַת הֱיוֹתֵנוּ נֶאֱמָנִים לַשְּׁמוּעָה, וְיָדַעְנוּ שֶׁבַּאֲנָשִׁים צַדִּיקִים עַסְקִינַן, לֹא יָרַדְנוּ לְעֹמֶק הַדָּבָר לַחְתֹּךְ הַדִּין לוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, וְאִם יִמְצָא מָאן דְּהוּא עִנְיָן כָּזֶה וְלֹא עָרְבָה לוֹ שִׂיחָה זוֹ וְזוֹ, אִם שֶׁלֹּא דִּיַּקְנוּ, אִם שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ וְהֵבַנּוּ הֵיטֵב הַדְּבָרִים וְכַדּוֹמֶה, יְחַיֶּה נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה בְּשִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים אֲחֵרִים, אוּלָם זֹאת כֵּן נֹאמַר שֶׁהִשְׁתַּדַּלְנוּ מְאֹד לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין הַדְּבָרִים וּלְדַיֵּק אַחֲרֵיהֶם בְּדִיּוּק אַחַר דִּיּוּק, וְרֹב הַדְּבָרִים נֶחֶזְרוּ וְנִשְּׁנוּ לִפְנֵי הרה”ח הַנַּ”ל וְאִם גָּרַע וְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם לֹא מָנַעְנוּ אֶת עֵטֵנוּ מִלְּתַקֵּן וּלְהַרְחִיב הַדָּבָר, וְאַיֵּה הַסּוֹפֵר וְהַמֵּבִין שֶׁיּוּכַל לְתָאֵר אֶת מַעֲלַת אֲמִיתַת אִישׁ חֲמוּדוֹת זֶה, פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת, וּבְכָל פַּעַם בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָאָה, בְּהַתְמָדָה עֲצוּמָה, מִתּוֹךְ מַשְׁבְּרִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים כָּל כָּךְ שֶׁעָבְרוּ עָלָיו מֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו, הָחֵל מֵהַשָּׁנִים שֶׁלִּפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וְהַמִּלְחָמָה, וּשְׁנוֹת הָרָעָב וּפְרָעוֹת הַבּוֹלְשִׁיבִיקִים וַעֲלִיַּת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים, וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וִישִׁיבָתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר וְדִין מִיתָה רוֹבֶצֶת עָלָיו, וְחַיֵּי גָּלוּת בִּטשְׁטַקְנט וְגֶרְמַנְיָה וְכוּ’ וְכוּ’ עֲדֵי הַגִּיעוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַה מְּאֹד דָּוָה וְנִשְׁפַּךְ לִבֵּנוּ כְּשֶׁבָּאנוּ לְתַקֵּן הַכְּתוּבִים וּבִמְקוֹם תֵּיבַת “שְׁלִיטָא” נֶאֶלַצְנוּ לִכְתֹּב “זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה”, גַּם זֹאת רָצִינוּ לְהַדְגִּישׁ שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁיָּרַדְנוּ לְעֹמֶק כַּוָּנַת הַדִּבּוּר וְהַשִּׂיחָה, נִדְמֶה לִכְאוֹרָה לַקּוֹרֵא כְּאִלּוּ שִׁנִּינוּ בֵּין הַדִּבּוּר לְבֵין הַתַּרְגּוּם כְּאִלּוּ שִׁנִּינוּ בֵּין הַדִּבּוּר לְבֵין הַתַּרְגּוּם לְלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁלֹּא בְּמַעַל וְלֹא בְּרַשְּׁלָנוּת נַעֲשָׂה הַדָּבָר, אֶלָּא מֵחֲמַת יְדִיעַת וַהֲבָנַת הַמְסֻפָּר אִם בְּפֵרוּשׁ וְאִם בִּתְנוּעַת וְנִגּוּן הַסִּפּוּר, וְהֵא לְךָ לְשׁוֹנוֹ הַזָּהָב שֶׁל הָרַמְבַּ”ם לְר”ש אִבֵּן תִּבּוֹן הַמְתַרְגֵּם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: “צָרִיךְ לַמַּעְתִּיק מִלָּשׁוֹן אֶל לָשׁוֹן שֶׁיָּבִין הָעִנְיָן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְסַפֵּר אוֹתוֹ בַּמֶּה שֶׁיּוּבַן מִמֶּנּוּ הָעִנְיָן הַהוּא בַּלָּשׁוֹן הַהִיא, וְאִי אֶפְשָׁר מִבִּלְתִּי שֶׁיַּקְדִּים וִיאַחֵר, וִיסַפֵּר עַל מִלָּה אַחַת בְּמִלּוֹת רַבּוֹת, וִיסַפֵּר עַל מִלּוֹת רַבּוֹת בְּמִלָּה אַחַת, וִיחַסֵּר תֵּבוֹת וְיוֹסִיף תֵּבוֹת עַד שֶׁיֻּסְדַּר הָעִנְיָן וְיוּבַן לְפִי הַלָּשׁוֹן הַהִיא אֲשֶׁר יַעְתִּיק אֵלֶיהָ…” עַד כָּאן. אֲשֶׁר עַל כֵּן יְדִינֵנוּ לְכַף זְכוּת, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: קַל לִהְיוֹת מְבַקֵּר מִמְּחַבֵּר, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נְבַקֵּשׁ מִכָּל קוֹרֵא בְּאִם יִמְצָא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן, אוֹ שׁוּם הֶעָרָה יוֹדִיעֵנוּ בְּעַל-פֶּה, אוֹ בִּכְתָב, וְאִם הָאֱמֶת עִמּוֹ, לֹא נָזוּז מִמֶּנָּה וּנְתַקֵּן הַדְּבָרִים בַּהַדְפָּסוֹת הַשְּׁנִיּוֹת. וְתוֹדָה רַבָּה הִנְנוּ לָתֵת לְכָל הַמְּעִירִים שֶׁהֵעִירוּ הֶעָרוֹת שׁוֹנוֹת, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נְתַקְנָּם כְּפִי הָאֱמֶת הַמִּתְבַּקֵּשׁ. וּכְמוֹ כֵן נְבַקֵּשׁ מִכָּל אֶחָד שֶׁשָּׁמַע דָּבָר נָאֶה מִדְּרָשׁוֹתָיו שֶׁבַּסֵּפֶר “סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת”, מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבָּתוֹ עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים, וּבְעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ נַדְפִּיסֵם וְנוֹצִיאֵם לְאוֹר עוֹלָם, כִּי דְּבָרָיו הָיוּ סֹלֶת נְקִיָּה לִשְׁמוּעוֹת וְדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, וּמִי שֶׁהִכִּירוֹ רָאָה וְהֵבִין אֵיךְ שֶׁדְּבָרָיו הֵם הֵם הַדְּבָרִים שֶׁדִּבְּרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בַּחֲדַר רַבֵּנוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ, וַחֲבָל עַל דְּאָבְדִין, בִּפְרָט הָרְמָזִים וְהַדִּבּוּרִים שֶׁעַל הַסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהוּא סֵפֶר חָתוּם לְגַמְרֵי.

וְהִנֵּה בְּעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ נְקַוֶּה לְהוֹצִיא לְאוֹר עוֹלָם עוֹד שְׁנֵי כְּרָכִים כִּשְׁאָר הַכְּרָכִים וּבָהֶם יִהְיוּ הַשְׁלָמוֹת וְהַהוֹסָפוֹת לְאַרְבָּעַת הַחֲלָקִים הַנִּדְפָּסִים.

מִי יִתֵּן שֶׁבִּזְכוּת הָרַבִּים נִזְכֶּה לָזֶה בִּמְהֵרָה מִתּוֹךְ נַחַת וְהַרְחָבָה וּבְמֹחִין דְּגַדְלוּת.

הכ”ד הַמִּשְׁתַּדְּלִים וְהַמְּבִיאִים לְבֵית הַדְּפוּס:

אֲגֻדַּת מֶשֶׁךְ הַנַּחַל

עוֹד זֹאת רָאִינוּ לְהָעִיר אֶת דַּעַת, שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה לוֹ בְּאִם יִמָּצֵא לָשׁוֹן שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאף הוּא שָׁמַע, אוֹ רָאָה מִפִּי זָקֵן וּבְלָשׁוֹן אַחֵר, יָבִין שֶׁאֵין הַנָּדוֹן דּוֹמֶה לִרְאִיָּתוֹ וּשְׁמִיעָתוֹ, כִּי כְּשֶׁיָּדַע רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאנוּ עוֹמְדִים לְהַדְפִּיס הַדְּבָרִים, דִּיֵּק וְשָׂם לִבּוֹ וְנִפָּה הַדְּבָרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲשֶׁר עַל כֵּן אֵין לוֹ לְהַשְׁווֹת הַנִּכְתָּב לְפָנָיו בְּשִׂימַת לֵב לְבֵין שְׁמִיעָתוֹ כִּבְדֶרֶךְ אֲגָב.

כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיִּקְרָא דָּבָר וְלֹא יָבִין מַה מְלַמְּדֵנוּ, יֵדַע שֶׁעָשִׂינוּ עֲבוֹדָתֵנוּ נֶאֱמָנָה אִם לְהִתְעוֹרֵר ע”י לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ, אִם לָדַעַת סֵדֶר הַדּוֹרוֹת, אִם לְהָבִין מִמֶּנּוּ בְּדָבָר מִתּוֹךְ דָּבָר אַף דְּרָכִים וְעֵצוֹת גַּשְׁמִיּוֹת, כִּי כְּבָר כָּתַב מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁהוּא עִנְיָן גָּדוֹל לָדַעַת כָּל הָעִנְיָנִים הַשַּׁיָּכִים לְעִנְיַן רַבֵּנוּ.

וְגַם זֹאת נַכְרִיז וְנֹאמַר בְּגָלוּי שֶׁיֵּדְעוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁאֵין עִנְיַן רַבֵּנוּ תָּלוּי וְעוֹמֵד עַל “שִׂיחוֹת”, כִּי אֵינֶנּוּ חֲסִידוּת שֶׁל שִׂיחוֹת, וְאֵין הַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים אֶלָּא כְּתוֹסֶפֶת טַעַם לְעִקַּר תּוֹרוֹת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן וְסִפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הַקְּדוֹשִׁים, עֲמֻקִּים לְאֵין סוֹף.

חלק שלישי

רבינו הקדוש זצ”ל

ליקוטים

ג-א

כָּךְ דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּרֹב הַמַּעֲשִׂיּוֹת, שֶׁבְּתוֹךְ קִשּׁוּר הַמַּעֲשֶׂה מְסַפֵּר דִּבְרֵי מוּסָר עַל פִּי פָּשׁוּט כַּמְּבֹאָר לַמְּעַיֵּן בָּהֶם. (- הַקְדָּמַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת).

ג-ב

בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים, כְּשֶׁהָיוּ הַחֲבֵרִים מְדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים קַבָּלָה, הָיוּ מְשִׂיחִים בִּלְשׁוֹן חִדָּה וּמָשָׁל וְהִלְבִּישׁוּ סִתְרֵי תּוֹרָה גִּנְזַיָּא דְּמַלְכָּא בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁים מִלְּבוּשִׁים שׁוֹנִים, כִּי עַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לֹא הָיוּ מְדַבְּרִים קַבָּלָה בְּאִתְגַלְיָא. (- הַקְדָמַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת).

ג-ג

שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת יֵשׁ בּוֹ כַּוָּנָה עֲצוּמָה, וּמִי שֶׁמְּשַׁנֶּה דִּבּוּר אֶחָד מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת כְּפִי מַה שֶׁאמְרוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ הוּא מְחַסֵּר הַרְבֵּה מֵהַמַּעֲשֶׂה, וְאָמַר שֶׁאלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת הֵם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ בָּהֶם דְּרָכִים וְנִסְתָּרוֹת וְעַמְקוּת מֻפְלָג מְאֹד, וּרְאוּיִם לְדָרְשָׁם בָּרַבִּים, לַעֲמֹד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְסַפֵּר מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת, כִּי הֵם חִדּוּשִׁים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד. גַּם מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם וּבָקִי הֵיטֵב בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ, וּבִפְרָט בְּסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, יוּכַל לְהָבִין וְלָדַעַת קְצָת מְעַט רְמָזִים בְּאֵיזֶה מַעֲשִׂיּוֹת, אִם יָשִׂים לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם הֵיטֵב וְכוּ’. (- הַקְדָמַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת).

ג-ד

אָמַר: שֶׁרְצוֹנוֹ לְהַדְפִּיס סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וּמַה יּוּכְלוּ הָעוֹלָם לוֹמַר עַל זֶה, כִּי הֲלֹא עַל-כָּל-פָּנִים הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת נָאִים, וּכְבָר נִדְפְּסוּ בָּעוֹלָם כַּמָּה וְכַמָּה סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת רַבּוּ מִסְפוֹר וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף. (- הַקְדָמַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת).

ג-ה

נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָמַר, שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה רְמָזִים בְּעַלְמָא בְּאֵיזֶה פְּסוּקִים הַמְּרַמְּזִים לְסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת לְמַעַן דַּעַת שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר חַס וְשָׁלוֹם דְּבָרִים בְּטֵלִים אֲבָל סוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּעֶצֶם, רָחוֹק מִדַּעְתֵּנוּ וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּו. (- סוֹף הַמַּעֲשֶׂה מִמֶּלֶךְ עָנָו).

ג-ו

מַחְלֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל זֶהוּ בְּחִינַת כְּלַל הַמַּחְלֹקֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר עַל הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים הָעוֹסְקִים לְקַרֵב נַפְשׁוֹת הָרְחוֹקִים לַה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַבִּים מְאֹד קָמִים עֲלֵיהֶם, וְגַם רַבִּים מִגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים חוֹלְקִים עֲלֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁמִּדַּת הַדִּין מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְנַס בְּלִבָּם טִינָא עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי וְחוֹלְקִים עָלָיו, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים בְּרֹב הַדּוֹרוֹת, וּבִפְרַט בְּיָמֵינוּ בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁנִּתְרַבָּה הַקַּטֵגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי-חֲכָמִים מְאֹד, וּבְיוֹתֵר עַל רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, עַל אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וְעָסַק כָּל יָמָיו לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל הָרְחוֹקִים לְקַרְבָם לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַחְלֹקֶת הַשְׁבָטִים עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְקַרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת בְּחִינַת “וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִּלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה”. (- לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר ד, טז).

ג-ז

הִזְהִיר הַתַּנָּא: “הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה וְכוּ'”, רָץ דַּיְקָא, כִּי צְרִיכִין לָרוּץ לְמִצְוָה בִּזְרִיזוּת גְּדוֹלָה, כִּי זֶה סִימָן עַל תֹּקֶף חֶשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק. וְעַל כֵּן “רָץ” לָשׁוֹן רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד וְקַלְסֵיהּ, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי הָרִיצָה וְהַזְרִיזוּת הַגְּדוֹלָה לִדְבַר מִצְוָה זֶה סִימָן עַל תֹּקֶף הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק. (- הִלְכוֹת בה”ב ה, ה). (א”ה: ראה רש”י ירמיה כג, י).

ג-ח

…עִקָּר מִצְוַת הַשִּׂמְחָה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּהֲפוֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וּמִזֶּה נַעֲשָׂה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד לְמַעֲלָה לְמַעֲלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כַּאֲשֶׁר הֵבַנּוּ מִתּוֹךְ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּשָׁעָה שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ הַחִדּוּשׁ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, גֹּדֶל הַפְלָגַת מַעֲלַת זֹאת הַבְּחִינָה כְּשֶׁזּוֹכִין לְשִׂמְחָה כָּזֹאת עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְכָל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכוּ’. (- הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָה הֲלָכָה ג, א).

ג-ט

“…קְדֻשַּׁת הַבְּרִית עִקְרוֹ עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁעִקָּר קְדֻשַּׁת הַבְּרִית זוֹכִין עַל יְדֵי שִׂמְחָה, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁעִקָּר הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זֹאת שֶׁל נִאוּף הוּא עַל יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד (- שָׁם).

ג-י

…חָכְמָה זוֹ שֶׁל נְגִינָה, גְּדוֹלָה וִיקָרָה מִכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּפִי מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

( – שָׁם סְעִיף יז, וְעַיֵּן פ).

ג-יא

דַּע אָחִי שֶׁקֹּדֶם שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מַעֲשֶׂה זֹאת שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל הַז’ בֶּעטְלֶערְס, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי הַדְּרַת קָדְשׁוֹ וּבִתְּחִלָּה קֹדֶם סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַקֹּדֶם עַד סִיּוּם הַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶער הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הָעִוֵּר, אֲשֶׁר אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי בְּעֵת הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם ד’ הַסָּמוּךְ דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן הַנּוֹרָא וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהֵיטִיב עִמָּנוּ טוֹבָה נִצְחִיִּית לְסַפֵּר לָנוּ שְׁאָר הַמַּעֲשֶׂה, וְכָלְתָה נַפְשִׁי לְשׁוֹמְעָה אַךְ בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת וְאָמַר הִגִּיעַ עֵת לֶאֱכֹל וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם וְכוּ’ עַד אַחַר כָּךְ בֵּין הָעַרְבַּיִם חָזַרְתִּי וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ עוֹד כַּמָּה עִנְיָנִים מִסִּפּוּרֵי הָעוֹלָם, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מִבַּארְדִיטְשׁוֹב וּבְתוֹךְ דְּבָרַי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו מֵעִנְיָן הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַנְגִידִים וְהַגְבִירִים הַגְּדוֹלִים שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחָסֵר לָהֶם תָּמִיד, וְכֵן כָּל הַחֲכָמִים וְהַמְּחַקְרִים כָּל חָכְמָתָם חֲסֵרָה תָּמִיד וְאֵינָם יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת כַּיָּדוּעַ לָהֶם בְּעַצְמָם, וְעַל עִנְיָנִים כָּאֵלוּ אָמַרְתִּי לְפָנָיו מִקְרָא הַזֶּה, “גַּם אֶת הָעוֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ עַד סוֹף” וְכוּ’ וְעַיֵּן קֹהֶלֶת ג’ בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם, עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר, הֲלֹא זֶה הוּא עִנְיָן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ, וְשָׁאַל תֵּיכֶף הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה הֵשַׁבְתִּי לוֹ בִּרְעָדָה אֵצֶל הַסִּפּוּר שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, עָנָה וְאָמַר, “בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי” וְכוּ’ וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא מֵעִנְיָן הַחֵרֵשׁ, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְכוּ’, מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר מִי יוּכַל לְהַעֲרִיךְ עַל הַכְּתַב חֵלֶק מֵאֶלֶף מִמְעַט הַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁבַּמֹּחַ, עַד הֵיכָן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת מַגִּיעַ וְכוּ’.(- שָׁם ג, לב).

ג-יב

…בְּעֵת שֶׁגִּלָּה סוֹד הַהַקְדָּמָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל רִבּוּי הַבָּתִּים וְכוּ’ כַּמְּבֹאָר בְּתוֹרָה ח’ חֵלֶק ב אָמַר אָז שֶׁעַל יְדֵי עוֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים עַל יְדֵי זֶה גַּם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בַּחוּץ לְגַמְרֵי עֲדַיִן, כּוֹנְסִים אוֹתָם גַּם כֵּן לִפְנִים לְתוֹךְ רִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנִּבְנִים מִמֵּילָא גַּם סְבִיבָם מֵעֹצֶם רִבּוּיָים. (- שָׁם הֲלָכָה ה, יב; וכ”ה בליקו”ה יור”ד ח”א הל’ בב”ח ג, ד, מובא לעיל בח”א, סעיף סה).

ג-יג

…מִי יוּכַל לְהִתְאַפֵּק מִלִצְעֹק עַל צָרָה כָּזֹאת וּבִפְרַט עַכְשָׁיו שֶׁפָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת הָרָעָה הַזֹּאת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם וּמִי יוֹדֵעַ מַה יּוּלַד יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה “אוֹי וַאֲבוֹי שֶׁאֵין אָנוּ חוֹשְׁבִים כְּלַל בִּשְׁבִיל בָּנֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ אֵיךְ לְהַצִּילָם מִמַּיִם הַזֵּדוֹנִים הָרָעִים הָאֵלֶּה הָרוֹצִים לִשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם דַּרְכֵי הַלִּמּוּדִים הָרָעִים שֶׁל חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וּפִלוֹסוֹפְיָא הַמִּתְפַּשְׁטִים עַכְשָׁיו בָּעוֹלָם, וְהָאַפִּיקוֹרְסוּת הוֹלֵךְ וּמִתְרַבֶּה בָּעוֹלָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וּמַה נַּעֲשֶׂה לְבָנֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ שֶׁיִּנָּצְלוּ מִזֶּה? (- הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין הֲלָכָה ג, ב).

ג-יד

שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאָמַר, שֶׁעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה, דְּהַיְּינוּ כְּשֶׁבָּא לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם וְעַכְשָׁיו פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה עוֹד מַה שֶּׂעָשָׂה, זֶהוּ עִקָּר הַתְּשׁוּבָה וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה. (- הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין ג, ג).

ג-טו

לִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם לִסְפֵקוֹת וְעֵצוֹת חֲלוּקוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לֵידַע הָאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְכָל מַה שֶּׁחוֹתֵר לִמְצוֹא עֵצָה שְׁלֵמָה מְבַלְבְּלִין עֲצָתוֹ בְּכָל פַּעַם, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁנִּדְמֶה לָאָדָם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג כָּךְ וְכָךְ, וְנִגְמַר בְּדַעְתּוֹ בִּסְבָרוֹת חֲזָקוֹת שֶׁכָּךְ הוּא צָרִיךְ לִנְהוֹג בְּוַדַּאי, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּגְמֹר בְּדַעְתּוֹ לִנְהֹג כָּךְ בְּתוֹךְ כָּךְ עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ סְבָרָא אַחֶרֶת עַד שֶׁנִּסְתֶּרֶת עֲצָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לְגַמְרֵי, וְעוֹלִים סְבָרוֹת בְּדַעְתּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּהִפּוּךְ מַמָּשׁ מִמַּה שֶּׁחָשַׁב מִקֹּדֶם. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֵצוֹת חֲלוּקוֹת, וְלִפְעָמִים מִתְגַבֵּר חֲלוּקַת הָעֵצָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַכְרִיעַ הָעֵצָה לְכָאן אוֹ לְכָאן. (- הִלְכוֹת גִּטִּין ג, כה).

ג-טז

…כִּי בֶּאֱמֶת עַל הַצַּדִּיקִים הַגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן עֵצוֹת חֲלוּקוֹת בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הָעוֹלָם וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁהֵבַנְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, מִכָּל שֶׁכֵּן הַנִּלְכָּדִים בְּמַאֲסָר הַתַּאֲווֹת וּבְהִרְהוּרִים וְכוּ’ וְכוּ’ רַחֲמָנָא לִיצְלָן. (- שָׁם).

ג-יז

“חָלוּץ” בְּגִימַטְרִיָא “מַצָּה” עִם הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת “מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם”.

ג-חי

“ה’ אֶ’חָ’ד'” רָאשֵׁי-תֵבוֹת דִּ’בְרֵי אֱ’לֹקִים חַ’יִּים. כִּמְדוּמֶה שֶׁכָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ נ”י:

(- הִלְכוֹת יִבוּם ב, ו).

ג-יט

ג-כ

חסר

ג-כא

נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ אֵצֶל הַתּוֹרָה אַחְוֵי לָן מָנָא ליקו”א סי’ כה שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת וּמִשְׁתַּטַּחַת הַסִּטְרָא-אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת וְכוּ’ בְּכָל פַּעַם, וְאָמַר אָז בְּפֵרוּשׁ שֶׁגַּם מִי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר לַעֲלוֹת מִשָּׁם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וַאֲזַי מִשְׁתַּטְחִין כְּנֶגְדוֹ בְּכָל פַּעַם, עַל כֵּן יֵשׁ לְהָאָדָם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצֶה לָגֶשֶׁת לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה. וְגַם כִּי לִפְעָמִים מֵעֹצֶם הַמִּלְחָמָה הוּא נִכְשַׁל וְאֵינוֹ עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וְצָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, עַל-כֵּן צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ בְּכָל פַּעַם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ, וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא מְחֻיָּב וּמְשֻׁעְבָּד לִלְחֹם מִלְחֶמֶת ה’ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי הַיְּגִיעָה בְּעַצְמָה מַה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ וְחוֹתֵר לָצֵאת וְלַעֲלוֹת מִפְּחִיתוּת מַדְרֵגָתוֹ, זֶה גַּם כֵּן יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, וְאִם יִתְיַגֵּעַ וְיַחְתֹּר וִיצַפֶּה וְיִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹצִיאֵהוּ מִמְּקוֹמוֹת אֵלוּ שֶׁנָּפַל בָּהֶם בְּוַדַּאי יִהְיֶה אַחְרִיתוֹ לְטוֹבָה כִּי סוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת וּבְכַמָּה רְמָזִים שׁוֹנִים. (- הִלְכוֹת מַעֲקֶה וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ ד, ה).

ג-כב

צְרִיכִין לָדַעַת הַקְדָּמָה אַחַת הַיְדוּעָה לַמְּבִינִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבְחִדּוּשֵׁי אַדְמוֹ”ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל עוֹלָם, וּבְכָל דַּרְגָּא, וּבְכָל אָדָם, יֵשׁ כָּל בְּחִינוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת. (- שָׁם הל’ פִּקָּדוֹן ד, כא).

ג-כג

…עִקָּר מַה שֶּׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית, וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי כְּתִיב צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹרְשִׁין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹכִין שֶׁבִּמְקוֹם קְבוּרָתָם הַקְדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית, כֵּן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. (- הִלְכוֹת חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ ג, י).

ג-כד

יָדַעְתָּ עֹצֶם תְּשׁוּקָתֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ הוּא זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נָא בְּנִי מִי יִתֵּן שֶׁתִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם תְּפִלַּת הַוָּתִיקִין אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם יֵשׁ פְּנַאי וְחֵרוּת כָּל הַיּוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַנְהָגָה זוֹ הִיא יְסוֹד גָּדוֹל לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ. (- עָלִים לִתְרוּפָה, כה).

ג-כה

כְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁאנוּ רְחוֹקִים מִכְּבוֹד עוֹלָם-הַזֶּה כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְכַאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ בְּכָל עֵת. (- עָלִים לִתְרוּפָה, פד).

ג-כו

כְּבָר יְדַעְתֶּם מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בִּשְׁמוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מַה שֶׁאָמַר: אִם עִמָּכֶם נַעֲשָׂה כָּךְ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מַה נַּעֲשָׂה עִם שְׁאָר אֲנָשִׁים הַחוֹלְקִים מֵאִתָּנוּ, שֶׁאינָם שׁוֹקְדִים עַל תִּקּוּנָם וְכוּ’. (- עָלִים לִתְרוּפָה, צג).

ג-זך

לַה’ הַיְשׁוּעָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְכָל הָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכוּיוֹת, הַכֹּל בִּזְכוּתוֹ וְכֹחוֹ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא מְאֹד, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ. (- שָׁם קג).

ג-כח

בְּנִי, הַנִּשְׁמַע כָּזֹאת? אֲבָל בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ זֹאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, מִפִּי זֶה שֶׁזָּכָה לְתוֹרַת ה’ וְלִתְפִלַּת ה’ מַמָּשׁ, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמִּי לְהִתְבַּיֵּשׁ כְּלַל וְכוּ’. (- שָׁם קיח).

ג-כט

הִזְהִירָנוּ הוּא זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ, לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה “אֲזַמְרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי” (ליקו”מ סימן רפב), וְהִטָּה בְּיָדוֹ הַקְדוֹשָׁה בִּתְשׁוּקָה נִפְלָאָה שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק בָּזֶה. (עָלִים לִתְרוּפָה, רעט).

ג-ל

בְּוַדַּאי כְּבָר שָׁמַעְתָּ מֵהַצַּדִּיק הַמְּפוּרְסָם זַצַ”ל שֶׁהָיָה רָגִיל לְהִזָּכֵר בְּ”הִתְבּוֹדְדוּת” כְּשֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ כּוֹעֶסֶת וְכוּ’. (- עָלִים לִתְרוּפָה, רצט).

ג-לא

אֲנִי מְשַׂמֵּחַ עַצְמִי מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ עַל כָּל פָּנִים לִשְׂמוֹחַ, וּלְסַלֵּק הַמָּרָה שְׁחוֹרָה מֵעָלֶיךָ, כִּי גַּם זֶה טוֹב מַה שֶּׁחֲפֵצִים בָּזֶה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. (- עָלִים לִתְרוּפָה, שעח).

ג-לב

אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּכָּנֵס בְּבֵיתִי שׁוּם סַם שֶׁל רוֹפֵא אֱלִיל, רַק לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן זֶה, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “וָואס טוּהְט מֶען אַז מֶען אִיז אִין פֶעלְד? וְכוּ’. “מַה עוֹשִׂים כְּשֶׁנִּמְצָאִים בַּשָּׂדֶה” בְּאֵין רוֹפֵא. (- עָלִים לִתְרוּפָה, שצא).

חסר ג-לג עד ג-נב (כל הליקוטים מחיי”מ בכת”י)

ג-נב

בתורה רנ”ז “כי תבוא בכרם רעך” וְכוּ’ – “על-פי מעשה וְכוּ’, ואם לא יצטרך מעזר הרחוקים על הקרובים”. – היינו כי אנשים רחוקים ממנו, שאינם מקרוביו, יעזרו לו שלא יניחו להיות אצלו את האיש שלא יוכל לסבלו אף שהוא מקרוביו.

ג-נג

שָׁמַעְתִּי מִתַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֲשֶׁר סָמַךְ רַבֵּנוּ גְלִילֵי זָהָב טָהוֹר עָלָיו, אֲשֶׁר מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פְּסָחִים נ, א): “אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ”, נֶאֱמַר עַתָּה עַל סִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זְצוּקַ”ל. (- הַקְדָּמַת קוּנְטְרֵס הַצֵּרוּפִים).

ג-נד

שָׁמַעְתִּי מֵאַדְמוֹ”ר מוֹהַרְנַ”תְּ זְצוּקַ”ל זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, שֶׁסִּפֵּר לָנוּ, שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִמְקוֹרָבָיו שָׁאַל אוֹתוֹ אֵיךְ אֶזְכֶּה לְאַחַר פְּטִירָתִי לִשְׁאֹל אֶת עַצְמִי לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהֵשִׁיב לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: הַאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל עַצְמְךָ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה? הֲלֹא אַתָּה זֹכֵר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהִזְכִּיר לוֹ אָז כַּמָּה צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת. (- שָׁם).

ג-נה

רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר: שֶׁהָעוֹלָם מְקַנְאִין עַל הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ: (- נְתִיב צַדִּיק פט).

ג-נו

אִישׁ עָשִׁיר הָיָה בִּבְרֶסְלֶב וּשְׁמוֹ משֶׁה חִינְקֶעס, וְהָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים, וּמִבֵּין דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל אוֹדוֹתָיו, הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה תּוֹלֶה הַדָּבָר בּוֹ, שֶׁהוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל לְבָנִים, וּבְכֵן הָיָה כָּל יְמֵי חַיֵּי רַבֵּנוּ זַצַ”ל כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ מִלְּהוֹלִיד בָּנִים, וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה לוֹ אַף מַחְשָׁבָה לְגַרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְלִשָּׂא אַחֶרֶת אוּלַי יִבָּנֶה מִמֶּנָּה. אוּלָם קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּדְבַר הַצַּוָּאָה בִּכְתַב וּבְעַל-פֶּה, אָמַר בֵּין דְּבָרָיו לְמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אִם משֶׁה יְגַרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ יִהְיוּ לוֹ בָּנִים, “אַז משֶׁה וֶועט זִיךְ גֶעטְן וֶועט עֶר הָאבְּן קִינְדֶער”. לְאַחַר הִסְתַּלְקוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּשֶׁחָזַר מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִבְרֶסְלֶב וּמָסַר דְּבָרִים אֵלּוּ לְמשֶׁה הַנַּ”ל, לֹא הֶאֱמִין בִּתְּחִלָּה לִדְבָרָיו, כִּי לְפִי הֲבָנָתוֹ בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ, אַחַר כָּךְ הִזְדַּמֵּן פַּעַם משֶׁה הַנַּ”ל אֵצֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּבֹּקֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בְּטַלִּית וּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, וְהִזְכִּיר לוֹ אָז מוֹהַרְנַ”תְּ צַוָּאַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַנַּ”ל אוֹדוֹתָיו, אוּלָם עָמַד בְּדַעְתּוֹ וְלֹא הָיָה חָפֵץ לְהַאֲמִין בַּדָּבָר עַד שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵחֹזֶק אֱמוּנָתוֹ בְּרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבְקִיּוּם דְּבָרָיו, קָפַץ וְהִבְטִיחַ לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד אֲנִי לָבוּשׁ בְּטַלִּית וּתְפִלִּין, כֵּן נְכוֹנִים הַדְּבָרִים שֶׁכָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. נִתְעוֹרֵר משֶׁה מִדְּבָרָיו אֵלּוּ לָתֵת אֵמוּן לִדְבָרָיו, וְתֵיכֶף הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְשָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ אִם חֲפֵצָה לְהִתְגַּרֵשׁ, וְאָמְרָה הֵן וְשָׁאֲלָהּ וּמַה אַתְּ חֲפֵצָה בְּעַד זֶה? אָמְרָה לוֹ: שֶׁחֲפֵצָה שֶׁיְּחַלֵּק אֶת הוֹנָם וּרְכוּשָׁם שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, וְהִסְכִּים לִדְבָרֶיהָ, וְהִתְגַּרְשׁוּ. וְהִתְחִילוּ מִיָּד לְדַבֵּר אוֹדוֹת שִׁדּוּךְ וְשִׁדְכוּ לוֹ אֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁל הָרַב מִטָּאמַאשְׁפִּיל, וְגַם הָרַב נָתָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִסְכִּים לְזֶה הַשִּׁדּוּךְ, וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה, שְׁמָהּ הָיָה אֶלְקֶע. עָבַר זְמַן אַחַר הַנִּשׂוּאִין וְאֵין סִימָן לְבָנִים גַּם עִם אִשָּׁה זוֹ, וּבְכֵן כְּפַעַם בְּפַעַם בָּא בְּטַעֲנָה לְמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַד שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה צִוָּה עָלָיו שֶׁיִּסַּע לְאוּמַאן וְיִטְעַן טַעֲנוֹתָיו בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְיֹאמַר: “הֲלֹא עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתֶם עָלַי עַל-יְדֵי הָרַב נָתָן וְגֵרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה, וְאַיֵּה אֵיפוֹא הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם שֶׁיִּהְיֶה לִי בָּנִים עִם הָאִשָּׁה הַשְּׁנִיָּה שֶׁנָּשָאתִי זֶה זְמַן, וַעֲדַיִן אֵין שׁוּם סִימָן לְבָנִים? וְכֵן עָשָׂה, בְּצֵאתוֹ מֵהַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ נָפַל בְּרַעֲיוֹנוֹ הַפָּסוּק הושע י, יב “זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה” וְהָיָה נֶחְשַׁב אֶצְלוֹ הַדְּבָרִים כְּאִלּוּ יָצְאוּ מַמָּשׁ מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְשָׁב לִבְרֶסְלֶב וּפִזֵּר מָעוֹת לִצְדָקָה, וְיָלְדָה אִשְׁתּוֹ בֵּן וּבַת:

(-קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-נז

רַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף הָיָה דָּר בְּעִיר הַיְיסִין, וְאַנַ”שׁ מִבְּרֶסְלֶב כְּשֶׁהָיוּ נוֹסְעִים לְאוּמַאן דֶּרֶךְ עִיר הַיְיסִין הָיוּ יְשֵׁנִים וּמִתְאַכְסְנִים בְּבֵיתוֹ, וְהוּא הָיָה מְקַבֵּל אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כְּכָל צָרְכָּם, וּקְצַת שָׁנִים לִפְנֵי הַמַּחְלֹקֶת עָבְרוּ שָׁם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ בְּיוֹם כ”ח אֲדָר כְּדֵי לָבוֹא לְמָחֳרָת בְּעֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ נִיסָן עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ בְּאוּמַאן, וּבְבוֹאָם לְבֵית רַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף, מָצְאוּ אוֹתוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ בְּמַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת סָמוּךְ לְמִיתָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִטְעֹם שׁוּם דָּבָר, גַּם לֹא הָיָה יָכוֹל עוֹד לְדַבֵּר, וּכְשֶׁאנַ”שׁ רָאוּ זֹאת דָּוָה לִבָּם עַל זֶה מְאֹד, הֵן מִצַּד אַהֲבָתָם אוֹתוֹ, וְהֵן מִצַּד בִּטּוּל אַכְסַנְיָא טוֹבָה וִיקָרָה זֹאת שֶׁתִּתְבַּטֵּל בְּמוֹתוֹ, כִּי כְּבָר הָיָה לְאַחַר יֵאוּשׁ בְּלֵב כֻּלָּם, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם שֶׁבְּבוֹאָם לְמָחֳרָת בְּעֶרֶב-רֹאשׁ-חֹדֶשׁ עַל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ, בַּקָּשָׁה וּתְפִלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהֶם תִּהְיֶה עַל רְפוּאָתוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַב לְהוֹשִׁיעַ. וְכֵן עָשׂוּ וּבְרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתָם. וְשָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הוּא ר’ נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין שֶׁנִּתְגַּדֵּל אָז בְּבֵיתוֹ, כִּי הוּא הָיָה דּוֹדוֹ שֶׁל אָבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עָמַד אָז אֶצְלוֹ וְרָאָה שֶׁמְּכֻוָּן בַּשָּׁעָה הַזֹּאת בַּבֹּקֶר בְּעֶרֶב-רֹאשׁ-חֹדֶשׁ בְּעֵת שֶׁהָיוּ אַנַ”שׁ מִתְפַּלְּלִים אָז בְּבֵית צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ עַל רְפוּאָתוֹ נִשְׁתַּנָּה לְטּוֹבָה, וּמֵאָז וָהָלְאָה הִתְחִיל לְהִתְרַפֵּא מִיּוֹם לְיוֹם עַד שֶׁנִּתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת: (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-נח

בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע דָּר אִישׁ אֶחָד נִכְבָּד מְאֹד מֵאַנְשֵׁי אַדְמוֹ”ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שְׁמוֹ הָיָה רַבִּי הִירְשׁ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וּבַת אַחַת, וְנֶחְלָה בְּנוֹ יְחִידוֹ חוֹלִי הַהוּסְט שַׁחֶפֶת, אַךְ רַבִּי הִירְשׁ לֹא הָיָה מֵבִין כָּל כָּךְ עַל מַחֲלָתוֹ, וְהָיָה מַחֲלַת בְּנוֹ קַלָּה בְּעֵינָיו, בְּאוֹתָהּ הָעֵת בָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע וְרַבִּי הִירְשׁ הַנַ”ל מֵחֲמַת שֶׁהָיְתָה מַחֲלַת בְּנוֹ קַלָּה בְּעֵינָיו לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְסַפֵּר כְּלַל לְרַבֵּנוּ מִמַּחֲלַת בְּנוֹ, אַךְ חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי הִירְשׁ שֶׁהָיָה מֵבִין עַל מַחֲלָתוֹ, נִכְנַס וּבִקֵּשׁ מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ שֶׁיִּתְרַפֵּא, הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “בְּזֶה הָעוֹלָם אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם טוֹבָה, אַךְ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, אוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה”. וְאָמַר לוֹ שֶׁיֹּאמַר לְגִיסוֹ הַחוֹלֶה שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו וִידַבֵּר עִמּוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ, אַךְ בְּשָׁמְעוֹ זֹאת נִתְבַּהֵל מְאֹד, וְהִתְחִיל לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיִּחְיֶה עוֹד, כִּי הָרַחְמָנוּת עַל חָמִיו גָּדוֹל מְאֹד, כַּאֲשֶׁר לְעֵת זִקְנָתוֹ יִפָּטֵר חַס וְשָׁלוֹם בְּנוֹ יְחִידוֹ, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עָמַד כְּמַחֲרִישׁ, וְהוּא הִרְבָּה דְּבָרִים עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיַּעְתִּיר עֲבוּרוֹ שֶׁיִּתְרַפֵּא וְאַחַר כָּל דְּבָרָיו אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “לָמָּה אַתָּה דּוֹחֵק עָלַי, הֲרֵי אִם אֶשְׁתַּדֵּל עֲבוּרוֹ לְטוֹבָתוֹ שֶׁיִּתְרַפֵּא מֻכְרָח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקַּח מִן הָעוֹלָם בִּמְקוֹמוֹ שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְאֵצֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל בָּנָיו שָׁוִין אֶצְלוֹ וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם עַל זֶה, אִם נוֹקֵף הָאָדָם עַצְמוֹ בְּאֶצְבַּע אַחַת גַּם כֵּן הַכְּאֵב גָּדוֹל מְאֹד, וְאוּלַי אַתָּה הוּא אֶחָד מֵהַשְּׁלשָׁה עָשָׂר”. [א”ה: עַיֵּן זֹהַר בָּלָק דַּף רה, בְּהַמַּעֲשֶׂה דְּהַיְנוּקָא אֲשֶׁר פָּעַל שֶׁאבִיו רַבִּי יוֹסִי דִּפְקִיעִין תּוּחְזַר לוֹ נִשְׁמָתוֹ, מוּבָא שָׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת עֲבוּרוֹ תְּרֵיסַר בְּנֵי נָשָׁא]. כְּשָׁמְעוֹ זֹאת פָּסַק מִלְּדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהָלַךְ אֶל גִּיסוֹ וְיָעֲצָהוּ שֶׁיֵּלֵךְ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ, וְכֵן עָשָׂה הַחוֹלֶה וּבָא אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְדִבֵּר עִמּוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְאַחַר-כָּךְ נָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְבֵיתוֹ וְאַחַר ב’ חֳדָשִׁים מֵת.

אָבִיו רַבִּי הִירְשׁ הִתְאַבֵּל מְאֹד עַל בְּנוֹ יְחִידוֹ וּבִימֵי שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ סִפֵּר לוֹ חֲתָנוֹ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעֵת הֱיוֹתוֹ בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע, וַיִּתְמַרְמֵר רַבִּי הִירְשׁ עַל-זֶה מְאֹד וּבָכָה הַרְבֵּה מְאֹד, וְתֵיכֶף אַחַר שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת, נָסַע רַבִּי הִירְשׁ לִבְרֶסְלֶב לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּבָא לְשָׁם בַּלַּיְלָה וְהָלַךְ תֵּיכֶף לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּכְבָר הָיָה אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּלַיְלָה, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כְּבָר הִתְחִיל לִפְשֹׁט מַלְבּוּשָׁיו לֵילֵךְ לִישֹׁן עַל הַמִּטָּה, וְהוּא בְּבוֹאוֹ דָּפַק עַל הַדֶּלֶת לִפְתֹּחַ לוֹ, וְאָמַר לְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הוּא רַבִּי שְׁלֹמֹה מָאגְרִינִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֲשֶׁר רַבִּי הִירְשׁ מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע בָּא אֵלָיו, וְצִוָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ, וְתֵיכֶף כְּשֶׁרָאָה אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד בְּפָנָיו בִּבְכִיָּה רַבָּה וַעֲצוּמָה עַד אֲשֶׁר לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נִחֵם אוֹתוֹ בְּתַנְחוּמִים וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכַיּוֹצֵא בְּדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה, אַךְ הוּא מֵאֵן לְהִתְנַחֵם וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מַה עוֹשִׂים עִם קַדִּישׁ לְאַחַר מוֹתִי הֲלֹא רַק הוּא הָיָה הַקַּדִּישׁ שֶׁלִּי, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ אֲנִי אֶהְיֶה הַקַּדִּישׁ שֶׁלְּךָ וַאֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתְךָ אֵיךְ לָמוּת, וְרָמַז לְהַמְּשַׁמֵּשׁ שֶׁיֵּצֵּא לַחוּץ, וְהַמְּשַׁמֵּשׁ אַף שֶׁכּוֹסְפוֹ הָיָה חָזָק מְאֹד לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ, הֻכְרַח לָצֵאת מֵהַחֶדֶר, וְסָגַר הַדְּלָתוֹת אַךְ לֹא הֵיטֵב רַק הִנִּיחַ שְׁפַּארִינֶע סֶדֶק לְמַעַן יוּכַל לִשְׁמֹעַ מִן הַחֲרַכִּים אֵיזֶה דִּבּוּר, וְאָז מִכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ לֹא שָׁמַע רַק זֹאת שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ לְרַבִּי הִירְשׁ הַנַּ”ל שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו אַחַר פְּטִירָתוֹ תֵּיכֶף אַחַר סְתִימַת הַגּוֹלֵל. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-נט

וְהִנֵּה מַעֲשֶׂה זֶה הָיָה בַּחֹרֶף, וְחָזַר רַבִּי הִירְשׁ לְבֵיתוֹ, אַחַר-כָּךְ נָסַע הַמְּשַׁמֵּשׁ לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע וּבְאוֹתוֹ הָעֵת הָיָה שָׁם דֶּבֶר שֶׁל יְלָדִים שֶׁמֵּתוּ רַחְמָנָא לִצְלַן, וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לִשְׁלוֹחַ אִישׁ עִם פִּדְיוֹן לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אַךְ לֹא יָכְלוּ לְקַבֵּץ מָעוֹת שֶׁיִּהְיוּ עַל הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע לִבְרֶסְלֶב שֶׁרָחוֹק הַדֶּרֶךְ בֵּינֵיהֶם, וְגַם עַל הוֹצָאוֹת הַפִּדְיוֹן, בְּתוֹךְ כָּךְ נִפְטַר רַבִּי הִירְשׁ הַנַּ”ל שָׁם, אַחַר פְּטִירָתוֹ לֹא יָדְעוּ אַנְשֵׁי אַדְמוֹ”ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אִם עָשָׂה רַבִּי הִירְשׁ הַנַּ”ל הָעֵצָה הַנַּ”ל מֵהַשְּׁבוּעָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כִּי הַמְּשַׁמֵּשׁ גִּלָּה לָהֶם זֹאת, וְנִסְכַּם בֵּין אַנְשֵׁי אַדְמוֹ”ר זַצַ”ל וּבְתוֹכָם הָיָה גַּם הָרַב רַבִּי יוּדְל זַצַ”ל, שֶׁבְּעֵת שֶׁיַּעֲשׂוּ הַהַקָּפָה עִם מִטָּתוֹ כַּנָּהוּג, יִקְחוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְיַשְׁבִּיעוּ אֶת הַנִּפְטָר שֶׁיֵּלֵךְ תֵּיכֶף לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וִיסַפֵּר לוֹ מֵהַדֶּבֶר שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר עַל הַיְּלָדִים, וּמֵחֲמַת הַשְּׁבוּעָה יִהְיֶה מֻכְרָח לֵילֵךְ תֵּיכֶף לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אַף אִם לֹא עָשָׂה בְּעַצְמוֹ הָעֵצָה שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְכֵן עָשׂוּ. אַחַר-כָּךְ לְאַחַר שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים חָזַר הַמְּשַׁמֵּשׁ לְרַבֵּנוּ לִבְרֶסְלֶב, בְּבוֹאוֹ שָׁאַל אוֹתוֹ תֵּיכֶף רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אִם הוּא זוֹכֵר אֵימָתַי מֵת רַבִּי הִירְשׁ, וְהֵשִׁיב לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת הַחֹדֶשׁ שֶׁמֵּת בּוֹ אַךְ אֶת הַיּוֹם לֹא זָכַר בְּדִיּוּק, וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַאִם לֹא הָיָה מִיתָתוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּכָךְ וְכָךְ יָמִים לַחֹדֶשׁ, וְנִזְכָּר תֵּיכֶף הַמְּשַׁמֵּשׁ שֶׁבֶּאֱמֶת מֵת רַבִּי הִירְשׁ בַּיּוֹם שֶׁהִזְכִּיר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהֵשִׁיב לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הֵן הֵן, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: הֲרָאִיתָ פֶּלֶא שֶׁתֵּיכֶף אַחַר סְתִימַת הַגּוֹלֵל בָּא אֵלַי, כְּאוֹמֵר לוֹ דִּמִּיתִי שֶׁיִּשְׁהֶה אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁיָּבוֹא, אַךְ הוּא בָּא תֵּיכֶף מַמָּשׁ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ.

שָׁמַעְתִּי כָּל זֶה מֵרַבִּי אַלְתֶּר בַּזְשִׁילַנְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁשָּׁמַע מִידִידֵנוּ הַנִּכְבָּד הָרַב דָּוִד הִירְשׁ מִדִּימִיטְרִיוְקֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהוּא שָׁמַע זֹאת מֵרַבִּי שְׁלֹמֹה מָאגְרִינִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ, מֵחֲמַת שֶׁאמּוֹ הִשְׁאִירָה אוֹתוֹ אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְשַׁמְּשׁוֹ, וְשֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה יַשִּׂיא אוֹתוֹ לְאִשָּׁה, וְהָיָה נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה לוּצְקֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה תַּלְמִיד הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּעזְרִיטְשׁ זַצַ”ל. וְשָׁמַע הָעִנְיָן מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ: (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-ס

הָרַב רַבִּי משֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר, תַּלְמִיד מוּבְהָק שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ, אָמַר שֶׁשָּׁמַע מִמוֹהַרְנַ”תְּ בְּעִנְיָן הַסְכָּמוֹת עַל סְפָרָיו הַקְדוֹשִׁים וְכוּ’, בִּשְׁעַת הִתְגַבְּרוּת הָרוּחַ סְעָרָה עַל מוֹהַרְנַ”תְּ וַאֲנָשָׁיו, מֵהַמִּתְנַגְדִּים בִּשְׁנַת תקצ”ה וְכוּ’ וְהָיָה לִבּוֹ נִשְׁבָּר מְאֹד: “אַדְמוֹ”ר נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה בָּא אֵלַי בַּחֲלוֹם אַחַר הִסְתַּלְקוּתוֹ עִם עוֹד אֶחָד, וְסִפַּרְתִּי לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ קוּבְלָנָא כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי, וְאָמַר לִי אַדְמוֹ”ר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “דוּ הָאסְט אָבֶּער מִיט דַיינֶע סְפָרִים גוּט גִימַאכְט”, “אֲבָל אַתָּה טוֹב עָשִׂיתָ עִם הַסְּפָרִים שֶׁלְךָ”. וְזֶה הָאֶחָד שֶׁהָיָה עִמּוֹ נִעְנַע לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְהִסְכִּים עַל זֶה, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “יָא יָא, זֵייעֶר גוּט גִימַאכְט”, “כֵּן כֵּן, טוֹב מְאֹד עָשִׂיתָ”. וְשָׁאַלְתִּי אֶת אַדְמוֹ”ר מִי הוּא זֶה? וְהֵשִׁיב לִי, זֶה הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. (- מִכְּתַב יַד רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה).

חסר ג-סא עד ג-סח

שיחות וסיפורים מרבינו הקדוש זצ”ל

ג-סח

הִפְלִיג פַּעַם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִגֹּדֶל הֶאָרַת קְדוּשַׁת שַׁבָּת, וְאָמַר: יָכוֹל אַבְרֵךְ לִכְסֹף וּלְדַבֵּר לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּלֵיל-שַׁבָּת כָּל-כַּךְ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע לְהֵיכָן נֶעֶלְמָה וְעָבְרָה לוֹ הַלַּיְלָה, “אַ יוּנְגֶערְמַאן קֶען זִיךְ פַארְבֵּינְקֶען צוּ הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ אִין אַ פְרַיְיטִיג-צוּ-נַאכְט, עֶר זָאל נִישְׁט וִויסְן אַווּאוּ דִי נַאכְט אִיז אִים אוּם גֶעקוּמֶען”.

ג-סט

נַעֲנָה פַּעַם רַבֵּנוּ וְאָמַר עַל אֶחָד מֵהַמְּפוּרְסָמִים: “אֶצְלוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ כְּגֹדֶל הַמִּקְטֶרֶת שֶׁלִּי”, “בַּיי אִים אִיז גָאט אַזוֹי גְרוֹיס אַזוֹי וִוי מַיין לִילְקֶע צִיבֶּעךְ”, כִּי כַּיָּדוּעַ גְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לְכָל אֶחָד כְּפִי שֶׁמְּשַׁעֵר בְּלִבּוֹ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר עַל הַכָּתוּב “נוֹדַע בַּשְׁעָרִים בַּעְלָה” לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ, וְכַמּוּבָא בַּסֵּפֶר “שִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן א, וְסִימָן רעו, עַיֵּן שָׁם.

ג-ע

אָמַר רַבֵּנוּ: “הָיִיתִי מְרוּצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן אַף שֶׁרַק יֵלֵךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת עִם הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן”, כִּי כַּיָּדוּעַ לֹא הֶאֱרִיכוּ בָּנָיו יְמֵיהֶם כַּמּוּבָא בַּסֵּפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן וְעוֹד. “אִיךְ וָואלְט גִּיוָואלְט הָאבְּן אַ זוּהן עֶר זָאל נָאר גֵיין מִיטְ’ן טַלִּית אוּן תְּפִלִּין אִין שׁוּהְל אַרַיין, אַבִּי אַ זוּהְן”. וּמִזֶּה הָיָה מִנְהַג אַנַ”שׁ לְהַקְפִּיד לָלֶכֶת עִם הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וְלֹא לְהַשְׁאִירָם שָׁם מִיּוֹם לְיוֹם, כִּי זֶה שִׁבְחוֹ וְהִתְפַּאֲרוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי לָלֶכֶת לְבֵית-הַכְּנֶסֶת עִם מַלְבּוּשֵׁי וְכִתְרֵי הַמֶּלֶךְ הֵם הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין.

ג-עא

אָמַר: “סְעוּדַת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ מְסֻגָּל לְבָנִים”, וְהָיָה אוֹמֵר רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הֱיוֹת שֶׁאֵין מְבוּרָר לָנוּ אִם כַּוָּנָתוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיְתָה לְלֵידַת בָּנִים אוֹ לְגִדּוּלָם, אִם כֵּן אוֹמְרִים אָנוּ שֶׁמְסֻגָּלִים הֵם לִשְׁנֵיהֶם, הֵן לְלֵידַת הַבָּנִים וְהֵן לְגִדּוּלָם, וְאָכֵן הִקְפִּידוּ אַנַ”שׁ לְקַיְּמוֹ בְּעֵת סְעוּדַת הַצָּהֳרַיִם בְּהִדּוּר, בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת וּבְמַלְבּוּשֵׁי שַׁבָּת. (וע”ע להלן בח”ד, סעיף תס”ח).

ג-עב

אָמַר עַל בַּעַל עֲבֵרָה יָדוּעַ שֶׁבָּא וְהִתְקָרֵב אֵלָיו, “הָעֲווֹנוֹת שֶׁלּוֹ חוֹנְקִים אוֹתִי”. “זַיינֶע עֲווֹנוֹת דֶער וַוארְגְן מִיר”.

ג-עג

אָמַר: אִשָׁה יוֹלֶדֶת שֶׁנֶּחְסַר חַלְבָּהּ, טוֹב יוֹתֵר שֶׁתִּמְסֹר הַתִּינוֹק לְאִשָּׁה מֵינֶקֶת אַחֶרֶת, מִשֶּׁתַּפְסִיק לְהָנִיקוֹ וּתְזִינֵהוּ בְּמַאֲכָלִים אֲחֵרִים. (- עיין בספר המדות ערך בנים ח”ב סי”ב, ושם ח”א סעיף ס”ו, וסעיף פ”ח).

ג-עד

אָמַר רַבֵּנוּ: “מְלָכִים וְקֵיסָרִים יְכוֹלִים לִשְׁלוֹחַ אֵלַי אֶת בְּנֵיהֶם כְּדֵי לִלְמוֹד דֶּרֶךְ אֶרֶץ”. “מְלָכִים אוּן קֵיסָרִים קֶענֶען שִׁיקְן צוּ מִיר זֵייעֶרֶע קִינְדֶער צוּ לֶערְנֶען דֶרֶךְ אֶרֶץ”.

ג-עה

אָמַר: יְהוּדִי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ הַרְבֵּה בָּנִים אֵיךְ שֶׁיִּהְיוּ, כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ וִיתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם, יְתַקֵּן גַּם אֶת זֶה, “אַ יוּד דַארְף בֶּעטְן עֶר זָאל הָאבְּן אַסַאךְ קִינְדֶער וִוי אֲזוֹי זֵיי וֶועלְן זַיין, וָוארוּם אַז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען אוּן וֶועט פַארֶעכְטְן דִי גַאנְצֶע וֶועלְט וֶועט עֶר דָאס אוֹיךְ פַארֶעכְטְן”. (- אבני”ה ברזל).

ג-עו

אָמַר: כְּשֶׁכְּבָר עוֹבְרִים עַל הַכֹּל מַעֲמִידִים אוֹתִי לְנִסָּיוֹן. (- ביאהל”ק אחר תורה קנ”ה במהדורה הנמ”ח בהשמטות עמ’ שכ”ח) “אַז מְ’קוּמְט שׁוֹין אַלְדִינְג אִיבֶּער שְׁטֶעלְט מֶען מִיר פַאר אַ נִסָּיוֹן”, שֶׁהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים וּמְנַצְּחִים אֶת יִצְרָם, הֲרֵי שֶׁנִּסְיוֹנָם הָאַחֲרוֹן הוּא אִם יַסְכִּימוּ וְיֹאבוּ לְקַבֵּל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ.

ג-עז

אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי יָכוֹל לְהָעִיד שֶׁאֵין בִּי שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁל רַבִּי וְאַדְמוֹ”ר הַנִּקְרָא יְהוּדִי טוֹב”, “וֶוער סְ’קֶען מִיר קֶען עֵדוּת זָאגְן אַז אִיךְ הָאבּ נִישְט קֵיין שׁוּם תְּנוּעָה פוּן אַ גוּטְן יִידְן”.

ג-עח

ג-עט

כְּשֶׁהֵבִיאוּ פַּעַם לִפְנֵי רַבֵּנוּ מְקֹרָב חָדָשׁ, שֶׁהָיָה בַּעַל הַדְרַת פָּנִים, בְּחָשְׁבָם שֶׁיִּתְפָּעֵל רַבֵּנוּ מִמַּרְאֶה פָּנָיו, עָנָה וְאָמַר אַחַר-כָּךְ: מָה הֵבֵאתֶם לְפָנַי “חָבִית מֵעַיִם”? “אַ פֶעסְל קִישְׁקֶעס”.

ג-פ

עַל אַף הַמַּחְלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה עַל רַבֵּנוּ וַאֲנָשָׁיו, אַף-עַל-פִּי-כֵן רַבִּים הָיוּ מִנֶּכְדֵי הַחוֹלְקִים הַמְּפוּרְסָמִים שֶׁהִתְקָרְבוּ לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ, וְהָיוּ מִתְפַּלְּלִים עִם אֲנַ”שׁ בִּפְזוּרֵיהֶם.

ג-פא

כְּשֶׁלָּמַד פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת הַתּוֹרָה פ”ג שֶׁבְּ”לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” חֵלֶק ב’, הַמְדַבֵּר שָׁם מֵעִנְיַן שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְשִׁיט אֶת הַגּוּף וּלְהַלְבִּישׁוֹ גּוּף נָקִי מִגַּן-עֵדֶן סִפֵּר, שֶׁבְּעֵת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ לָקְחוּ אֶת הָאַבְנֵט שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה רָחָב מְאֹד כְּאַבְנְטֵי הָרַבָּנִים, וְכִסּוּ אֶת רַבֵּנוּ בְּאַבְנֵט זֶה, וְהִסְפִּיק הָאַבְנֵט לְבַד לְכַסּוֹת אֶת גּוּף רַבֵּנוּ, שֶׁהָיָה צָנוּם וְדַק כָּל-כָּךְ.

ג-פב

הַנִּגּוּן הַיָּדוּעַ הַמּוּשָׁר בְּפִי אַנַ”שׁ בְּלֵיל שַׁבָּת עַל מִזְמוֹר “אֵשֶׁת חַיִל” הָיוּ שָׁרִים אוֹתוֹ אֵצֶל רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז דּוֹד רַבֵּנוּ, בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת עַל הַתְּפִלָּה “אַתָּה נִגְלֵיתָ” בִּתְפִלַּת מוּסַף שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאֶת הַמִּזְמוֹר הַיָּדוּעַ בְּפִי אַנַ”שׁ עַל “אַתָּה נִגְלֵיתָ” הָיוּ שָׁרִים עַל הַמִּזְמוֹר “אֵשֶׁת חַיִל”. וְאָמַר רַבֵּנוּ: “צָרִיךְ לְהַחֲלִיפָם” “מְ’דַארְף זֵיי אִיבֶּער בַּייטְן”, וְאָכֵן מֵאָז נוֹהֲגִים כָּךְ אַנַ”שׁ.

ג-פג

פַּעַם הִתְהַלֵּךְ רַבִּי יוּדְל בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו, לְפֶתַע פָּתַח רַבֵּנוּ אֶת דֶּלֶת חַדְרוֹ שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, כְּשֶׁרָאָהוּ רַבִּי יוּדְל נִגַּשׁ אֵלָיו תֵּיכֶף וּמִיָּד, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ “סַפֵּר נָא לִי מַעֲשֶׂה מֵרַבִּי פִּנְחָס” הוּא הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס קָארִיצֶער זַצַ”ל, “דֶער צֵייל מִיר אַ מַעֲשֶׂה פוּן ר’ פִּנְחָס’ן” כִּי כַּיָּדוּעַ גּוּדַל רַבִּי יוּדְל בְּבֵיתוֹ, וְסִפֵּר לוֹ אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, רַבִּי אַבְרָהָם בר”נ יָדַע אֶת הַסִּפּוּר אוּלָם מִשּׁוּם מַה לֹא סִפְּרוֹ, כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ עָנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: “אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם שֶׁרָאוּ אֶת רַבִּי פִּנְחָס”. “ווֹאהְל זֶענֶען דִי אוֹיגְן וָואס הָאבְּן גִיזֶעהְן רַבִּי פִּנְחָס’ן”.

ג-פד

בְּשָׁבוּעוֹת תקס”ז תֵּיכֶף אַחַר פְּטִירַת זוּגָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, אָמַר: אִלּוּ לֹא הִתְבַּיַּשְׁתִּי הָיִיתִי מְצַוֶּה שֶׁכְּבָר יְשַׁדְּכוּ שִׁדּוּךְ עֲבוּרִי, כִּי הַתּוֹרָה אָמְרָה “לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ”, וְאֵינִי רוֹצֶה לְהִקָּרֵא “לֹא טוֹב”. “וֶוען אִיךְ וָואלְט זִיךְ נִישְׁט גִישֶׁעמְט וָואלְט אִיךְ שׁוֹין גִיהֵייסְן מִיר רֶעדִין אַ שִׁדּוּךְ, וַוייל דִי תּוֹרָה זָאגְט ‘לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ’, וִויל אִיךְ נִישְׁט הֵייסְן נִישְׁט קֵיין גוּטֶער”.

ג-פה

כְּשֶׁבָּא פַּעַם רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרַסְלֶב אֶל רַבֵּנוּ וְסִפֵּר לוֹ בֵּין דְּבָרָיו אֵיךְ שֶׁאֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר הִתְחַצֵּף נֶגְדּוֹ מְאֹד, וּמֵחֲמַת כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּעַר בּוֹ וּבִיְשׁוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁסָּטַר לוֹ בְּפָנָיו, וְסִפֵּר זֹאת כְּמַצְדִיק עַצְמוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: “אִיךְ וֵוייס דוּ בִּיסְט גִירֶעכְט, זָאלְסְט נָאךְ גִירֶעכְט אוֹיךְ נִישְׁט זַיין, פוּן דֶעסְט וֶועגְן הָאסְטוּ דָאס נִישְׁט בַּאדַארְפְט צוּ טָאן”, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁצּוֹדֵק הִנְךָ, שֶׁגַּם צוֹדֵק לֹא תִּהְיֶה אוּלָם בְּכָל זֹאת לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ.

ג-פו

בִּתְחִלַּת נְסִיעָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ לָאָרֶץ הָיָה מְדֻבָּר שֶׁיִּסַּע עִמּוֹ וִילַוֵּהוּ אָדָם אַחֵר וְלֹא רַבִּי יִצְחָק אָחִיו שֶׁל רַבִּי חַיְיקְל, אוּלָם לֹא יָצָא לַפֹּעַל מֵחֲמַת שֶׁכְּשֶׁבָּא וְהִתְפָּאֵר לִפְנֵי רַבֵּנוּ שֶׁהִצְלִיחַ לְהַשִּׂיג תַּפּוּחִים יָפִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְדֶרֶךְ הַנְּסִיעָה, נַעֲנָה לוֹ רַבֵּנוּ וְאָמַר: “אִם אַתָּה חוֹשֵׁב עַל תַּפּוּחִים יָפִים אֵינְךָ יָכוֹל לִנְסֹעַ עִמִּי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל” “אַז דוּ הָאסְט אִין זִין שֵׁיינֶע הֶעְפְּל קֶענְסְטוּ מִיט מִיר נִישְׁט פָארִין קֵיין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”. כִּי נְסִיעָתוֹ הָיְתָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּתַכְלִית, כַּמְּסֻפָּר בַּסֵּפֶר שִׁבְחֵי הָרַ”ן עַיֵּן שָׁם.

ג-פז

רַבֵּנוּ אָמַר לְרַבִּי זַלְמָן הַקָּטָן הַמְכֻנֶּה “רַבִּי זַלְמָן דֶער קְלֵיינֶער”, בְּעֵת שֶׁשָּׁלְחוֹ לָקַחַת הַסְכָּמוֹת עֲבוּר הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן “גַּם “דֶּרֶךְ” בִּפְשִׁיטוּת הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית”, רְאֵה לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ תו’ פז, וְנָסַע לְפוֹלַנְיָא וְלִשְׁאָר אֲרָצוֹת לְקַבֵּל אֶת הַהַסְכָּמוֹת וְנִמְשַׁךְ זְמַן טִלְטוּלוֹ כְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה.

ג-פח

כְּשֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ לְמוֹהַרְנַ”תְּ בְּנָסְעוֹ לְאוּמַן אֶת הַהִתְגַּלּוּת הַנּוֹרָא הַכָּתוּב בִּתְחִלַּת “לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ”ן”, הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד מוֹהַרְנַ”תְּ עַד שֶׁנַּעֲנָה וְאָמַר לְרַבֵּנוּ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “רַבִּי שִׁמְעוֹן קֶער זֵייעֶר הַנָּאָה הָאבְּן אִיר הָאט אִים זֵייעֶר ווֹאהְל גִיפִינֶען”. “רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּוַדַּאי מְאֹד נֶהֱנָה מֵהִתְגַּלּוּת זוֹ אַחַר שֶׁמְּצָאתֶם אוֹתוֹ מְרֻמָּז בַּכָּתוּב בְּרֶמֶז נָאֶה כָּזֶה”. הִפְטִיר רַבֵּנוּ וְאָמַר: “רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא עִנְיַן אַחֵר לְגַמְרֵי, כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָא נָחִית רָאשֵׁי-תֵיבוֹת שִׁמְעוֹן וְכוּ’ וּרְאֵה חיי”מ סִימָן קפט.

ג-פט

אָמַר: “מָשִׁיחַ יְגַלֶּה דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בִּנְגִינָה”.

ג-צ

רַבֵּנוּ אָמַר: הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ”ל הָיָה שַׂר עַל אֲלָפִים עוֹלָמוֹת, הָרַב מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ”ל עַל עוֹלָמוֹת, וְהַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מֶעזְבּוּז זַצַ”ל עַל רִבְבוֹת נְשָׁמוֹת. עַל הָרַב בַּעַל הַתַּנְיָא: שַׂר הָאֶלֶף, וְעַל אַחֵד אָמַר שֶׁהוּא שַׂר הַמֵּאָה. וְעַל אֶחָד אָמַר שֶׁהוּא רַבִּי שֶׁל עֶשְׂרִים חֲסִידִים.

ג-צא

“אָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ לְאָבִיו רַבִּי שִׂמְחָה: “אִלּוּ הָיָה לִי בֵּן כָּמוֹךָ, הָיִיתִי מְזַמֵּר וְשָׁר עִם כְּלֵי זֶמֶר וְהָיִיתִי שָׂמֵחַ”, “וֶוען אִיךְ וָואלְט גִּיהַאט אַ קִינְד וִוי, אִיר וָואלְט אִיךְ גִּיזִינגֶן אוּן גִּישְׁפִּילְט אוּן גִּיוֶוען פְרֵיילִיךְ”.

ג-צב

אָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ: רוֹצֶה אֲנִי אַבְרֵךְ בְּקָאלְבְּסוֹב שֶׁהוּא “צַדִּיק וְלַמְדָּן”. (רְאֵה לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תוֹרָה לֹא) בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל הָרַב הַצַּדִיק מֵאַפְּטָא זַצַ”ל, “אִיךְ זֶעה אַיוּנְגֶער מַאן אִין קָאלְבְּסוֹב וָואס עֶר אִיז אַ צַדִּיק

וְלַמְדָּן”. וּמֵחֲמַת כֵּן נָסַע אֵלָיו מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ, כַּמּוּבָא בַּסֵּפֶר “יְמֵי מוֹהַרְנַ”תְּ”.

ג-צג

הִבְחִינוּ אַנַ”שׁ בְּרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁלֹּא הִתְקַרֵב בְּשׁוּם פַּעַם לְתַנּוּר הַהַסָּקָה לְחַמֵּם עַצְמוֹ אַף בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּשִׁים.

ג-צד

נוֹהֵג הָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת קְרִיאָתוֹ אֶת הַפִּתְקָאוֹת “קְוִיטְלַאךְ”, שֶׁכָּל קְוִיטְל שֶׁיָּדַע שֶׁבְּעָלָיו יָמוּתוֹ בְּשָׁנָה זוֹ, הָיָה מַשְׁלִיךְ אֶת הַקְּוִיטְל תַּחַת הַשֻּׁלְחָן, וְהִזְהִיר בְּאַזְהָרָה אֶת בְּנֵי-הַבַּיִת לִבְלִי לְהַבִּיט בְּפִתְקָאוֹת אֵלּוּ, וְהִנֵּה מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בִּהְיוֹתוֹ חַד עַיִן כְּשֶׁעָבַר סָמוּךְ לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תקס”ו הִבְחִין שֶׁהַקְּוִיטְל שֶׁל חֲבֵרוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִזִּירִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִמְצָא תַּחַת הַשֻּׁלְחָן, וְהִזְדַּעְזַע מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אוּלָם מֵחֲמַת הַזְהָרַת רַבֵּנוּ הָיָה מֻכְרָח לְהַחֲרִישׁ וְלִשְׁתֹּק. אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁנִּפְרַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵרַבֵּנוּ, רָאָה מוֹהַרְנַ”תְּ אֵיךְ שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בּוֹכֶה מְאֹד לִפְנֵי רַבֵּנוּ. וְכֵן הָיָה אֵצֶל שְׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁגִּלָּה לָהֶם רַבֵּנוּ זֹאת שֶׁבְּשָׁנָה זֹאת יִסְתַּלְּקוּ וְהוֹרָה לָהֶם מַה יַּעֲשׂוּ.

אַחַר-כָּךְ, אַחַר פֶּסַח שְׁלָחוֹ רַבֵּנוּ לְזִירִין עִם קְוִיטְל, לְמָסְרוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בִּקְוִויטְל זֶה הָיָה רָשׁוּם אֵיזֶה שְׁמוֹת בְּצוּרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת כְּשֶׁשּׁוּרָה רִאשׁוֹנָה אֲרֻכָּה מֵהַשְּׁנִיָּה, וְהַשְּׁנִיָּה מֵהָרִאשׁוֹנָה, כְּצוּרַת נִקּוּד סֶגוֹל הֲפוּכָה כְּשֶׁבָּא אֵלָיו מְצָאוֹ כְּבָר שׁוֹכֵב חוֹלֶה, וְלִמְּדוֹ סֵדֶר הַשֵּׁמוֹת שֶׁיִּזְכֹּר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֵלוּ הַשֵּׁמוֹת, וְאַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ נִפְטַר.

וְהִנֵּה מוֹהַרְנַ”תְּ עִיֵּן וְשָׂם בְּזִכְרוֹנוֹ שְׁמוֹת אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁיִּזְכְּרֵם אַף הוּא לְעַצְמוֹ, כְּשֶׁחָזַר וּבָא לְרַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: “יָדַעְתִּי מִכְּבָר שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר מִתְקַיֵּם, אֲבָל כָּל כָּךְ מַהֵר שֶׁעוֹד לִפְנֵי קְבוּרָתוֹ כְּבָר הָיָה אֶצְלִי”, “אִיךְ הָאבּ גִּיוואוּסְט אַז אלץ וָואס אִיךְ הֵייס וֶוערט מְקֻיָּם, אַבֶּער אַזוֹי גִּיךְ אַז נָאךְ פַאר דִּי קְבוּרָה אִיז עֶר שׁוֹין גִּיוֶוען בַּיי מִיר”? אַחַר כָּךְ כְּשֶׁדִּבֵּר מוֹהַרְנַ”תְּ עִם רַבֵּנוּ בְּעִנְיַן שְׁמוֹת הַנַּ”ל אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: “אַתָּה אֵינְךָ זָקוּק לָזֶה” וּשְׁכָחָם מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְלֹא יָכֹל הָיָה לְהִזָּכֵר בְּשׁוּם אֹפֶן בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ. וְיֵשׁ גִּרְסָא שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: “אַ חָזַרְתָּ לְעַצְמְךָ שֵׁמוֹת אֵלּוּ”? וּשְׁכָחָם. וּרְאֵה עוֹד בַּסֵּפֶר יְמֵי מוֹהַרְנַ”תְּ סִימָן יא וּבְחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן קעח, עַיֵּן שָׁם.

ג-צה

בֵּאֵר פַּעַם ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בָּעִנְיָן הַמֻּפְלָא שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל רַבֵּנוּ, בְּשָׁנִים אֵלּוּ שֶׁנָּהַג בְּהַנְהָגַת הַ”וִדּוּי דְּבָרִים”, שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵיךְ יָכְלוּ כַּמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָׁנָה לִכָּנֵס אֵלָיו וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנָיו וְלִפְרוֹשׂ בַּקָּשָׁתָם וְיִפְרֹשׂ לָהֶם אָז רַבֵּנוּ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי לָהֶם בַּזְּמַן מוּעָט כָּזֶה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה? וּבֵאֵר: שֶׁלְּפִי הַיָּדוּעַ הָיָה דֶּרֶךְ הַוִּדּוּי דְּבָרִים בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁהָיָה עוֹמֵד רַבֵּנוּ בְּחַדְרוֹ עִם פָּנָיו אֶל הַכּוֹתֶל, וְנִכְנַס הַנִּכְנַס וְהָיָה מַתְחִיל בְּוִדּוּי דְּבָרָיו, וְאַחַר הַזְכִּירוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה פְּרָטִים, הֵרִים רַבֵּנוּ אֶת יָדוֹ כְּאוֹת לְסִיּוּם דְּבָרָיו, וְנִזְכָּר כְּבָר זֶה הָאָדָם בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל מַה דְּעָבַר עָלָיו מֵעוֹדוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּבְכִיָּה עֲצוּמָה, וְהָיָה יוֹצֵא לַחוּץ. וְלֹא לָקַח הַדָּבָר כִּי אִם זְמַן מוּעָט מְאֹד.

ג-צו

כַּיָּדוּעַ נוֹלַד רַבֵּנוּ בְּבֵית הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, וְשָׁם הָיוּ מִתְאַסְּפִים תָּדִיר הַצַּדִּיקִים תַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, וּמֵהֶם שָׁאַב הִתְעוֹרְרוּתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁסִפֵּר רַבֵּנוּ מִזֶּה בְּעַצְמוֹ. פַּעַם הִתְחַבְּרוּ יַחְדָּו כַּמָּה מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהִתְאָרְחוּ שָׁם לִנְסֹעַ לְהָרַב בַּעַל הַ”תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף”, רָצָה רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה אָז יֶלֶד קָטָן כְּבֶן אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, גַּם לִנְסֹעַ עִמָּהֶם, וְהִפְצִיר בָּהֶם שֶׁיִּקְחוּהוּ עִמָּם, וּבִהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן לֹא אָבוּ לְקַחְתּוֹ, כְּשֶׁהִבְחִין רַבֵּנוּ בְּסֵרוּבָם, הָלַךְ וְנֶעֱמַד לִפְנֵי גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִנְסֹעַ לְדַרְכָּם, בִּרְאוֹת הַצַּדִּיק רַבִּי חַיִּים קְרַאסְנֶער אֶת עַקְשָׁנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה תְּפָסוֹ בְּיָדוֹ אַחַת וְהֶעֱלָהוּ עַל הַמֶּרְכָּבָה וְנָסַע עִמָהֶם יַחַד, וְאָמַר רַבֵּנוּ בְּסַפְּרוֹ זֹאת “מַחֲזִיק אֲנִי לוֹ טוֹבָה לְרַבִּי חַיִּים קְרַאסְנֶער עַל זֶה”, כִּי עַל יָדוֹ רָאָה וְקִבֵּל אֶת פְּנֵי הָרַב בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת.

ג-צז

בִּתְחִלַּת הִתְקַרְבוּת מוֹהַרְנַ”תְּ לְרַבֵּנוּ, רָאָה אֵצֶל רַבֵּנוּ אֶת הַסֵּפֶר “שִׁבְחֵי הָאֲרִיזִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה”, וְשָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ רְשׁוּת אִם יָכוֹל לְהַשְׁאִילוֹ, עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ וְאָמַר: “קָחֵהוּ, אוּלָם אַל נָא תִּנְהַג כְּהַחֲסִידִים שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְאֵינָם מַחֲזִירִים”, “אָבֶּער זָאלְסְט נִישְׁט זַיין וִויא דִּי חֲסִידִים וָואס בָּארְגְּן אוּן גִיבְּן נִישְׁט אָפּ”. וּלְקָחוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ.

ג-צח

פַּעַם כְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ אֵצֶל בִּתּוֹ שָׂרָה, נִכְנְסָה אֵלָיו בְּהִתְמַרְמְרוּת וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְסִפְּרָה לוֹ, שֶׁהִתְוַכְּחָה עִם הַמְּשָׁרֶתֶת שֶׁלָּהּ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה קְטָטָה בֵּינֵיהֶם, נַעֲנָה לָהּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לָהּ, וְכִי מַדּוּעַ לֹא הִתְפַּלַּלְתְּ וּבִקַּשְׁתְּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹם חֻפָּתֵךְ שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁם יַעַזְרֵךְ וְיִהְיֶה לָךְ מְשָׁרֶתֶת שֶׁלֹּא תִּצְטָרְכִי חָלִילָה לְהִתְקוֹטֵט עִמָּהּ “פַאר וָואס הָאסְטוּ נִישְׁט גִבֶּעטְן בַּיי גָאט דֶעם טָאג פוּן דִי חֻפָּה אַז גָאט וֶועט דִיר הֶעלְפְן אוּן דוּ וֶועסְט הָאבְּן אַ דִּינְסְט זָאלְסְט נִישְׁט דַארְפְן מִיט אִיר זִיךְ צוּקְרִיגְן”?.

ג-צט

סִפֵּר רַבֵּנוּ מַעֲשֶׂה לְעִנְיַן זֶה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת תַּקִּיף בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב וְלֹא לְהַטּוֹת עַצְמוֹ כְּלַל וּכְלַל לְפִתּוּיֵי הַיֵּצֶר הָרַע, כִּי כְּשֶׁיֵּחָלֵשׁ וְיַסְכִּים מְעַט לְפִתּוּיָיו הֲרֵי שֶׁלִּבְסוֹף יְנַצְּחוֹ. וְזֶהוּ: מַעֲשֶׂה מֵחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים הַנִּקְרָא “וִירוֹשׁ בִּיט” שֶׁבָּא פַּעַם לְעִיר אַחַת וְהָלְכוּ אֵלָיו כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר כָּל אֶחָד לְשָׁאֲלוֹ עֵצָה עַל מְצוּקָתוֹ וּמַכְאוֹבָיו, בְּאוֹתָהּ עִיר דָּר עָנִי מָרוּד וִירֵא שָׁמַיִם, שֶׁיָּשַׁב כָּל יָמָיו רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְאַחַר שֶׁהִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ שֶׁל זֶה הַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים וִישׁוּעוֹתָיו וְעֵצוֹתָיו, הִפְצִירָה בּוֹ זוּגָתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ גַּם הוּא לְזֶה הַחוֹזֶה, וְאוּלַי יְיַעֵץ לוֹ אֵיזֶה עֵצָה טוֹבָה שֶׁיּוּכְלוּ לְהִגָּאֵל מֵעֲנִיּוּתָם הַקָּשָׁה וְהַמָּרָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם וּבַעַל אֱמוּנָה לֹא שָׁמַע לְקוֹלָהּ כְּלַל וּכְלַל, אוּלָם אַחַר שֶׁהֵצִיקָה לוֹ עַד מְאֹד לֹא עָמַד כְּנֶגְדָּהּ, “רָצָה לֹא רָצָה וּבְכָל זֹאת הָלַךְ”, בְּלָשׁוֹן זֶה אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּסִפּוּרוֹ מַעֲשֶׂה זֶה: “יָא גִיוָואלְט נִישְׁט גִיוָואלְט אוּן פָארְט גִיגַאנְגֶען”, אָמַר לוֹ הַחוֹזֶה: “מַזָּלְךָ יָאִיר לְךָ כְּשֶׁתִּתְעַסֵּק בִּגְנֵבָה”, וּבָרַח מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד כְּסִדְרוֹ, כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ זוּגָתוֹ, מַה אָמַר לְךָ הַחוֹזֶה, עָנָה לָהּ “לַאו כְּלוּם”, בְּאֶמְצַע אָכְלוֹ פָּרַץ לְפֶתַע בִּצְחוֹק רָם, אָמְרָה לוֹ זוּגָתוֹ בְּוַדַּאי אָמַר לְךָ הַחוֹזֶה אֵיזֶה דָּבָר אוּלָם אֵינְךָ רוֹצֶה לְגַלּוֹת לִי הַדָּבָר, וְהֵצִיקָה לוֹ מְאֹד “רָצָה לֹא רָצָה וּבְכָל זֹאת אָמַר לָהּ”, יָא גִּיוָואלְט וְכוּ’, וְגִלָּה לָהּ מַה שֶּׁיָּעַץ לוֹ הַחוֹזֶה, וְהִזְדַּעְזְעָה מִזֶּה שֶׁיָּעַץ הַחוֹזֶה לְבַעֲלָה הֶחָסִיד דָּבָר מְשׁוּנֶה כָּזֶה, וְהָלַךְ כְּהֶרְגֵּלוֹ וּכְמִנְהָגוֹ שׁוּב לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’. אַחַר זְמַן מַה, כְּשֶׁהֵצִיק לָהֶם הָרָעָב מְאֹד, פָּנְתָה אֵלָיו זוּגָתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: הָיִיתִי מוּכָנָה כְּבָר שֶׁתַּעֲסֹק אַף בִּגְנֵבָה וְלֹא נִחְיֶה בְּרָעָב מַצִּיק כָּזֶה, וְכָךְ מִיּוֹם לְיוֹם הֵצִיקָה לוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁיֵּלֵךְ לִגְנֹב, אַךְ פַּעַם אַחַת לִכְדֵי חִיּוּתָם מַמָּשׁ, “רָצָה לֹא רָצָה וּבְכָל זֹאת הָלַךְ”, וְהִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהֱיוֹת שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה וּבְנֵי בֵיתוֹ מֻטָּלִים בְּרָעָב, יֵלֵךְ וְיִגְנֹב מֵהֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל שֶׁבָּעִיר אַךְ סַךְ מֻעָט כְּדֵי חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, וְהָלַךְ לְבֵית מִסְחָרוֹ וּמָצָא אֶת הַשּׁוֹמְרִים יְשֵׁנִים וְלֹא שָׁאַל אוֹתוֹ שׁוּם אָדָם לְמַעֲשָׂיו כְּלוּם, וְנִכְנַס מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְקֻפַּת הַכֶּסֶף וְלָקַח סַךְ מֻעָט מְאֹד וְהֵבִיאוֹ וּנְתָנוֹ לְזוּגָתוֹ, וְאָמַר לָהּ: רְאִי שֶׁמִּלֵּאתִי הַפַּעַם רְצוֹנֵךְ, כִּי לֹא אָשׁוּב וְאֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה גְּנֵבָה כָּזוֹ. עָבְרוּ שׁוּב כַּמָּה יָמִים וְחָזַר הָרָעָב לְהַצִּיק לָהֶם, הִפְצִירָה בּוֹ זוּגָתוֹ שׁוּב וָשׁוּב שֶׁיַּחְזֹר רַק עוֹד פַּעַם אַחַת עַל מַעֲשֵׂהוּ, “רָצָה לֹא רָצָה וּבְכָל זֹאת הָלַךְ”, וְהִצְלִיחַ שׁוּב בְּמַעֲשֵׂה גְּנֵבָתוֹ, וְכָךְ חָזַר עַל עַצְמוֹ הַדָּבָר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים.

וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ בָּעִיר, שֶׁנִּמְצָא גַּנָּב מֻפְלָא שֶׁגּוֹנֵב וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ כִּי אִם סַךְ מֻעָט בִּלְבַד, וּמַצְלִיחַ לִגְנֹב כִּרְצוֹנוֹ וְאֵינוֹ נִתְפַּס, וְהָיָה הַדָּבָר מֻפְלָא גַּם בֵּין הַגַּנָּבִים, שֶׁאֵין חֲבוּרַת הַגַּנָבִים מַכִּירִים אֶת זֶה הַגַּנָּב, כִּי חָפְצוּ הַגַּנָּבִים לְהַכְנִיסוֹ לַחֲבוּרָתָם, וְהֶחְלִיטוּ לַעֲקֹב אַחֲרָיו עַד שֶׁיִּתְפְּשׂוּהוּ, וּמֵחֲמַת שֶׁגַּם לַגַּנָּבִים הָיָה מַזָּל טוֹב שֶׁל גְּנֵבָה, תָּפְסוּהוּ, וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם בִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ, וְהִתְיַדְּדוּ וְהִתְחַבְּרוּ עִמּוֹ.

יוֹם אֶחָד בָּאוּ אֵלָיו הַגַּנָּבִים וְאָמְרוּ לוֹ הֱיוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ בְּגָדִים יְקָרִים מְאֹד שֶׁקְּבוּעִים בּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְאִם יִגְנְבוּהוּ יִתְעַשְׁרוּ מְאֹד, וּכְבָר זְמַן רַב מִתְכּוֹנְנִים הֵמָּה לְגָנְבָם אוּלָם אֵין בִּיכָלְתָּם לְרֹב הַשְּׁמִירָה הַגְּדוֹלָה שֶׁשּׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וּמֵחֲמַת שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל וְרַב בִּגְנֵבָה, עַל-כֵּן יֵלֵךְ הוּא וְיִכָּנֵס לְגָנְבָם, “רָצָה לֹא רָצָה וּבְכָל זֹאת הָלַךְ”. וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּלֶךְ וּכְפִי מַזָּלוֹ הַטּוֹב הִצְלִיחַ לְגָנְבָם. כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ עִם הַבְּגָדִים לְמָסְרָם לַחֲבוּרַת הַגַּנָּבִים, הֵחֵלּוּ לָרִיב בֵּינֵיהֶם, כִּי בְּבוֹאָם לְהִתְחַלֵּק בָּרְכוּשׁ, טָעַן כָּל צַד שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ חֵלֶק רַב מֵחֲבֵרוֹ, הַגַּנָּבִים טָעֲנוּ שֶׁהֵם שֶׁגִּלּוּ לוֹ מֵהַבְּגָדִים הַיְּקָרִים הַנִּמְצָאִים בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְעַל-כֵּן מַגִּיעַ לָהֶם חֵלֶק הַגָּדוֹל, וְהוּא טָעַן שֶׁאלּוּלֵי הוּא שֶׁמַּזָּלוֹ שָׁפַר עָלָיו, לֹא הָיוּ מַשִּׂיגִים אֶת הַבְּגָדִים, וְהוּא אֲשֶׁר סִכֵּן עַצְמוֹ לְהִכָּנֵס וּלְגָנְבָם מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וְעַל-כֵּן מַגִּיעַ לוֹ חֵלֶק הַגָּדוֹל. לֹא יָדְעוּ לָשִׁית עֵצוֹת עַד שֶׁהֶחְלִיט וְאָמַר לָהֶם, הֱיוֹת וְהַמֶּלֶךְ הוּא חָכָם גָּדוֹל אֶכָּנֵס אֵלָיו שׁוּב וְאֶשְׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה זוֹ, הִתְפַּלְּאוּ חֲבֵרָיו הַגַּנָּבִים בְּאָמְרָם לוֹ וְכִי יִתָּכֵן שֶׁאתָּה בְּעַצְמְךָ תִּשְׁאַל שְׁאֵלָה זוֹ אֶת הַמֶּלֶךְ? עָנָה וְאָמַר לָהֶם וַהֲרֵי לַמֶּלֶךְ יֵשׁ מְסַפֵּר סִפּוּרִים קָבוּעַ, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁתִּדּוֹד שְׁנָתוֹ מִטִּרְדוֹתָיו הָרַבּוֹת, מְסַפֵּר הוּא לוֹ אֵיזֶה סִפּוּר עַד שֶׁיֵּרָדֵם. וְעַל יָדוֹ הַצְלִיחַ בַּדָּבָר. וּבְכֵן לְמָחֳרָת הָלַךְ וְזִעְזַע אֶת מִטַּת הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁנֵּעוֹר הַמֶּלֶךְ, וּפָנָה תֵּיכֶף הַמֶּלֶךְ לַמְּסַפֵּר שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ מַעֲשֶׂה, וְהַמְּסַפֵּר עַצְמוֹ יָשַׁן, וְלָקַח הוּא אֶת תַּפְקִיד הַמְּסַפֵּר, וְסִפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ לַמֶּלֶךְ בְּאֹפֶן אַחֵר, וּבְסִיּוּם הַמַּעֲשֶׂה שְׁאֵלוֹ מַה דַּעְתּוֹ בִּכְגוֹן זֶה, עָנָהוּ הַמֶּלֶךְ בְּכַעַס, מַה הַשְּׁאֵלָה? בְּוַדַּאי מַגִּיעַ חֵלֶק הַגָּדוֹל לְזֶה הַגַּנָב הַבַּר-מַזָּל, כִּי בְּמַזָּלוֹ הַטּוֹב הִצְלִיחַ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, לְאַחַר זְמַן נוֹדַע בְּבֵית הַמֶּלֶךְ מִגְּנֵבָה זוֹ, וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ אֵיךְ נִכְנַס אֶחָד לְבֵית הָאוֹצָר וְהִצְלִיחַ לִגְנֹב אֶת הַבְּגָדִים הַיְּקָרִים, וְהִפְלִיא הַדָּבָר אֶת הַמֶּלֶךְ בְּיוֹתֵר, כִּי נִזְכַּר בִּשְׁאֵלָה זוֹ שֶׁנִּשְׁאַל וּמַה שֶּׁעָנָה הוּא עַצְמוֹ עַל שְׁאֵלָה כָּזוֹ, וְהִשְׁתּוֹמֵם בַּדָּבָר עַד שֶׁפִּרְסֵם בְּחוּצוֹת הָעִיר, שֶׁמַּבְטִיחַ לְגַנָּב זֶה שֶׁבְּאִם יָבוֹא הַגַּנָּב וְיִתְרָאֶה לְפָנָיו, לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוּם דָּבָר, כִּי חָפֵץ הָיָה הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת גַּנָּב מֻפְלָא כָּזֶה, “רָצָה לֹא רָצָה וּבְכָל זֹאת הָלַךְ” וְסִפֵּר לַמֶּלֶךְ כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ מֵהָחֵל וְעַד כָּלָה.

וְהִנֵּה שָׂרֵי הַמְּלוּכָה וְהַשּׁוֹפְטִים אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ אַף-עַל-פִּי שֶׁאתָּה מְוַתֵּר וּמוֹחֵל לוֹ, אוּלָם אָנוּ תּוֹבְעִים אֶת הַדִּין מִמֶּנּוּ, וְיָשְׁבוּ וְדָנוּ בְּעָנְשׁוֹ וּפָסְקוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲנִישׁוֹ בִּתְלִיָּה. כְּשֶׁלָּקְחוּ אוֹתוֹ לַתְּלִיָּה רָאָה מֵרָחֹק אֶת הַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, שֶׁהוֹלֵךְ וְנוֹשֵׂא עַל כְּתֵפוֹ שַׂק מָלֵא נַעֲלַיִּם קְרוּעוֹת הַנִּקְרָא “שְׁקְרָאבֶּעס”. פָּנָה אֵלָיו בִּצְעָקָה “רְאֵה לְהֵיכָן מוֹלִיכִים אוֹתִי, וַהֲלֹא אַתָּה שֶׁיָּעַצְתַּנִּי שֶׁמַּזָּלִי הוּא לִהְיוֹת גַּנָּב”? שָׂחַק מִמֶּנּוּ הַחוֹזֶה וְאָמַר לוֹ, הַבֶּט נָא בְּשַׂקִּי שֶׁעַל גַּבִּי הַמָּלֵא בִּנְעָלַיִם קְרוּעוֹת, “כִּי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נַעֲלַיִם קָרַעְתִּי בַּהֲלִיכָתִי עַד שֶׁיָּכֹלְתִּי לְתָפְסְךָ בְּרִשְׁתִּי”. כִּי הוּא הָיָה הַבַּעַל-דָּבָר וְהַיֵּצֶר בְּעַצְמוֹ שֶׁארַב לוֹ לְהַכְשִׁילוֹ בְּפִתּוּיָיו עַד שֶׁתָּפְסוֹ וְהֵבִיאוֹ לְמִיתָה מַמָּשׁ רַחְמָנָא לִצְלַן.

וְאָמְרוּ אַנַ”שׁ לְעִנְיַן זֶה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁדִּיֵּק רַבֵּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים בַּתֵּבוֹת “רָצָה לֹא רָצָה”, “יָא גִיוָואלְט אוּן נִישְׁט גִיוָואלְט”, כִּי זֶה הָיָה חֶסְרוֹנוֹ, שֶׁנִּכְנַס עִם יִצְרוֹ בְּטוֹעֵן וְנִטְעַן, אִם לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הָרַע אִם לַאו, וּבְאִם הָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ מֵהָחֵל וְעַד כָּלָה, הָיָה נִצּוֹל מִמֶּנּוּ וְהָיָה נִשְׁאָר חַי וְשָׁלֵם עִם רַב טוּב, וּמַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶת ה’ כְּהֶרְגֵּלוֹ. וְזֶהוּ הַנִּרְמַז בְּנִסָּיוֹן יוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב (בראשית לט) “וַיְמָאֵן” וְהַטַּעַם שֶׁעָלָיו הוּא “שַׁלְשֶׁלֶת” לְרַמֵּז שֶׁלֹּא רָצָה וְלֹא רָצָה וְלֹא רָצָה בְּרָצוֹן אֶחָד שָׁלֵם, וּמִשּׁוּם כָּךְ זָכָה לְהִנָּצֵל מֵהַנִּסָּיוֹן עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. “נִישְׁט גִיוָואלְט, אוּן נִישְׁט גִיוָואלְט, אוּן נִישְׁט גִיוָואלְט אוּן נִישְׁט וֶועלְן”.

ג-ק

בְּעֵת שֶׁשָּׁהָה רַבֵּנוּ בְּאוֹסְטְרָהָא, בִּקֵּר שָׁם גַּם בְּבֵית הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא, שֶׁהָיָה לָהֶם “פִּנְקָס” שֶׁבְּכָל דַּף מִמֶּנּוּ הָיָה כָּתוּב מַעֲשֶׂה וּמוֹפֵת מְיֻחָד שֶׁקָּרָה בָּעִיר בִּזְמַנִּים קוֹדְמִים. וּכְשֶׁחָפֵץ הָיָה אָדָם לְהַבִּיט בּוֹ הָיָה מְשַׁלֵּם עֲבוּר קְרִיאַת כָּל דַּף מַטְבֵּעַ “רֶענְדִיל” לְטוֹבַת קֻפַּת הַקְּהִלָּה. שָׁם רָאָה רַבֵּנוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר מֵהַמַּהַרְשָׁ”א הַמּוּבָאוֹת לְעֵיל. וְסִפֵּר רַבֵּנוּ שֶׁרָאָה כָּתוּב שָׁם עוֹד מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה, וְזוֹ הִיא:

בִּתְחִלַּת עֵת כְּהֻנָּתוֹ שֶׁל הָרַב הַמַּהַרְשָׁ”א בָּעִיר, עָשׂוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר חֲגִיגַת הֲנָחַת “אֶבֶן הַפִּנָּה” לְבֵית כְּנֶסֶת חָדָשׁ, וְרָצוּ פַּרְנָסֵי הָעִיר לְכַבֵּד בַּהֲנָחַת “אֶבֶן-הַפִּנָּה” אֶת הָרַב הַמַּהַרְשָׁ”א כַּיָּאֶה לוֹ, אוּלָם אֶחָד מִנְגִידֵי הָעִיר נִגַּשׁ וְיָעַץ לָהֶם, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ כָּךְ, כִּי חָסֵר עֲדַיִן כֶּסֶף רַב לִבְנִיַּת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמֵהָרָאוּי וְהַנָּכוֹן שֶׁיִּמְכְּרוּ אֶת הַכִּבּוּד הַזֶּה לְכָל הֶחָפֵץ בּוֹ, וּמִי שֶׁיַּרְבֶּה בְּשָׂכָר הוּא שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ, קִבְּלוּ הַפַּרְנָסִים אֶת דַּעְתּוֹ וְהִכְרִיזוּ עַל מְכִירַת זְכוּת הַמִּצְוָה, הֵחֵלּוּ פַּרְנָסֵי הָעִיר לְהַרְבּוֹת בִּמְחִירָהּ, אוּלָם הֶעָשִׁיר הַזֶּה שֶׁיָּעַץ הַדָּבָר, הִרְבָּה בַּמְּחִיר הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, בְּהַבְטִיחוֹ שַׂק מָלֵא דִּינְרֵי זָהָב. לְאַחַר שֶׁזָּכָה בַּמִּצְוָה, כִּבְּדוֹ בִּנְדִיבוּת לְהָרַב הַמַּהַרְשָׁ”א, אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֵלָיו הַמַּהַרְשָׁ”א וְאָמַר לוֹ: “אֱמָר נָא לִי, בַּמֶּה אוּכַל לְהַחֲזִיר לְךָ תּוֹדָה עֲבוּר זֶה, וַאֲמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ בַּמֶּה שֶׁתְּבַקְּשֵׁנִי”. אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְכֶם, שֶׁתַּבְטִיחוּ לִי בֶּן זָכָר שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כְּמוֹתְכֶם”. הִמְתִּין הָרַב מְעַט וְאָמַר לוֹ: בַּקָּשָׁה גְּדוֹלָה וְקָשָׁה הִיא, עַד שֶׁבְּרָכָה זוֹ לֹא תוּכַל לְהִתְקַיֵּם רַק בִּתְּנָאִים אֵלּוּ: שֶׁבְּעֵת שֶׁאשְׁתְּךָ תִּפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא תִּפָּטֵר אַתָּה מִן הָעוֹלָם, וּלְאַחַר שֶׁתֵּלֵד זוּגָתְךָ אֶת הַבֵּן תָּמוּת גַּם הִיא. הִסְכִּים לָזֶה הֶעָשִׁיר תֵּיכֶף וּמִיָּד, וְאָמַר לוֹ הַמַּהַרְשָׁ”א זוֹ דַּעְתְּךָ אַתָּה אוּלָם לֵךְ וּשְׁאַל גַּם אֶת דַּעְתָּהּ שֶׁל זוּגָתְךָ, אִם מַסְכִּימָה גַּם הִיא לָזֶה? וְהָלַךְ וְשָׁאֲלָהּ עַל זֶה, וְהִסְכִּימָה אַף הִיא לָזֶה. הִבְטִיחַ לָהֶם הַמַּהַרְשָׁ”א כְּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁיִּפָּקְדוּ בְּבֵן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כָּמוֹהוּ, וְאַף גַּם זֹאת הִבְטִיחַ לָהֶם שֶׁהוּא אֲשֶׁר יְגַדֵּל אֶת בְּנָם בְּבֵיתוֹ לְאַחַר פְּטִירָתָם, וְכָל עֲשִׁירוּתָם תַּעֲבוֹר לִזְכוּת הַבֵּן. וְאָכֵן כָּךְ קָרָה, שֶׁתֵּיכֶף בִּתְחִלַּת הֶרְיוֹנָה נִפְטַר הֶעָשִׁיר, וּלְאַחַר שֶׁיָּלְדָה אֶת הַבֵּן נִפְטְרָה הָאֵם, לָקַח הַמַּהַרְשָׁ”א אֶת הַבֵּן לְבֵיתוֹ וְגִדְּלוֹ, וְגָדַל אֶצְלוֹ בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה.

עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים, וְלֹא רָאוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר שֶׁיָּדְעוּ מֵהַבְטָחַת הָרַב, גַּדְלוּת מְיֻחֶדֶת בְּבֵן זֶה, וְעוֹד שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל כַּמַּהַרְשָׁ”א, כְּשֶׁהִגִּיעָה עֵת פְּטִירָתוֹ שֶׁל הָרַב הַמַּהַרְשָׁ”א, צִוָּה לְפַרְנָסֵי הַקָּהָל, שֶׁהַבֵּן הַזֶּה שֶׁגִּדְּלוֹ בְּבֵיתוֹ הוּא אֲשֶׁר יְכַהֵן בְּרַבָּנוּת אַחֲרָיו, וְקִיְּמוּ וְעָשׂוּ כִּדְבָרָיו, עַל אַף אֲשֶׁר לֹא רָאוּ בּוֹ אֶת הַגַּדְלוּת כְּמוֹ שֶׁרָאוּ בַּמַּהַרְשָׁ”א. וְהִנֵּה, מִנְהַג מְיֻחָד הָיָה לוֹ לָרַב הַזֶּה, שֶׁלֹּא הָיָה הוֹלֵךְ לְלַוּוֹת שׁוּם לְוָיָה שֶׁבָּעִיר, וְהִתְרַגְּלוּ הַתּוֹשָׁבִים לְמִנְהָג זֶה, אוּלָם פַּעַם כְּשֶׁנִּפְטַר עָשִׁיר גָּדוֹל מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְהָרַב כְּמִנְהָגוֹ לֹא בָּא לְלַוּוֹתוֹ, חָרָה לָהֶם מְאֹד הַדָּבָר עַד שֶׁשָּׁלְחוּ כַּמָּה מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר שָׁלִיחַ לָרַב לֵאמֹר לוֹ: אִם לֹא יָבוֹא הָרַב לְלַוּוֹת אֶת הֶעָשִׁיר יְפַטְּרוּ אוֹתוֹ מִמִּשְׂרָתוֹ, כְּשֶׁבָּא הַשְּׁלִיחַ לְבֵית הָרַב וְאָמַר לָרַב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמַר לוֹ הָרַב: “אָכֵן, כְּבָר אֵלֵךְ לַלְּוָיָה”. בְּדֶרֶךְ הִלּוּךְ הַלְוָיָה הֶעֱבִיר הָרַב אֶת יָדוֹ מֵעַל לְמִטַּת הַנִּפְטָר וְתֵיכֶף רָאוּ כָּל הַמְּלַוִּים שֶׁמֻּנָּח לִפְנֵיהֶם קוֹרַת עֵץ. הוֹכִיחָם הָרַב וְאָמַר לָהֶם: “רְאוּ נָא אֵיךְ נִרְאִים פְּנֵי מְתֵיכֶם הַ”כְּשֵׁרִים”. כִּי הַבִּיטוּ נָא וּרְאוּ אֵיךְ שֶׁכְּבָר חָטְפוּ הַמַּזִּיקִים אֶת הַנִּפְטָר הַכָּשֵׁר שֶׁלָּכֶם, וְעוֹד חֲפֵיצִים אַתֶּם שֶׁאבוֹא לְלַוּוֹת אֶת מֵתֵיכֶם”? הֶעֱבִיר אַחַר כָּךְ שׁוּב אֶת יָדוֹ עַל מִטַּת הַנִּפְטָר, וְרָאוּ שׁוּב שֶׁמֻּנַּחַת גּוּפַת נִפְטָר כְּמִקֹּדֶם, אָז רָאוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר שֶׁבֶּאֱמֶת הִתְקַיְּמָה בּוֹ בִּרְכַּת הַמַּהַרְשָׁ”א שֶׁיִּהְיֶה כָּמוֹהוּ.

וְהִנֵּה לָרַב הַזֶּה הָיָה בֵּן שֶׁהָיָה סוֹחֵר גָּדוֹל, פַּעַם כְּשֶׁהִתְוַכֵּחַ עִם חֲבֵרוֹ בְּנוֹגֵעַ לְמִסְחָרָם, אָמַר לַחֲבֵרוֹ: “אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ הֲרֵי גַּנָּב הִנְּךָ”, לְאַחַר זְמַן לֹא רַב נִפְטַר הַסּוֹחֵר הַזֶּה, וּכְשֶׁעָלְתָה נִשְׁמָתוֹ לַמָּרוֹם וְדָנוּ אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעֲלָה לֹא מָצְאוּ בּוֹ שׁוּם עַוְלָה וְרַמָּאוּת, פָּנָה לְהַבֵּית-דִּין וְאָמַר לָהֶם: “אִם בֶּאֱמֶת נְקִי כַפַּיִם אֲנִי מַדּוּעַ כִּנָּה אוֹתִי חֲבֵרִי הַסּוֹחֵר בֶּן הָרַב בַּשֵּׁם “גַּנָּב”? וּבְכֵן דּוֹרֵשׁ אֲנִי שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתוֹ כָּאן לִפְנֵיכֶם, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ הַבֵּית-דִּין שֶׁיִּסְלַח לוֹ וְלֹא אָבָה בְּשׁוּם אוֹפֶן. וּפָנוּ לְבֵית-דִין גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְגַם שָׁם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּסְלַח לוֹ, וְהוּא הִתְעַקֵּשׁ וְלֹא אָבָה לִסְלוֹחַ לוֹ בְּשׁוּם אוֹפֶן, בְּתוֹךְ כָּךְ עָף וּבָא מַלְאַךְ שָׂרָף אֶחָד וְאָמַר לוֹ: הַאִם הִנְךָ מַכִּירֵנִי? אָמַר לוֹ: לֹא, אָמַר לוֹ: הַבֶּט בִּי הֵיטֵב, הִבִּיט בּוֹ וְשׁוּב לֹא הִכִּירוֹ, נַעֲנָה הַשָּׂרָף בְּעַצְמוֹ וְאָמַר לוֹ: הֲרֵי אֲנִי הַפַּרְנָס שֶׁל אוֹסְטְרָהָא, נִזְכָּר בּוֹ הַסּוֹחֵר וְהִכִּירוֹ, אָמַר לוֹ הַפַּרְנָס: זָכוּר אַתָּה מֵהַמִּנְהָג הַנָּהוּג בְּעִירֵנוּ לִגְבוֹת צְדָקָה מִכָּל בַּעַל בַּיִת בְּכָל שָׁנָה, וְסֵדֶר הַגְּבִיָּה הָיְתָה לְפִי הַכְנָסָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁלְּפִי הַכְנָסָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל הַבַּיִת, כָּךְ קָבְעוּ אֶת סְכוּם הַצְּדָקָה שֶׁעָלָיו לָתֵת, פַּעַם כְּשֶׁבָּאוּ גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה לִתְבּוֹעַ מִמְּךָ כֶּסֶף שְׁאֵלוּךָ הַאִם הַכְנָסָתְךָ הַשָּׁנָה הָיְתָה יוֹתֵר מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, עָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לָהֶם שֶׁהַכְנָסָתְךָ הַשָּׁנָה לֹא גָּדְלָה יוֹתֵר מֵהַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְכִדְבָרֶיךָ נָתַתָּ לַגַּבָּאִים כְּבַשָּׁנָה הַקֹּדֶמֶת, אוּלָם לְפִי הָאֱמֶת כֵּן גָּדְלָה הַכְנָסָתְךָ, וְאִם כֵּן הֲרֵי בֶּאֱמֶת גַּנָּב הִנְּךָ וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְךָ חֲבֵרְךָ הַסּוֹחֵר בֶּן הָרַב וּבָזֶה נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו. בְּסִיּוּם הַסִּפּוּר הָיָה כָּתוּב: “כָּאֵלּוּ הֵם פַּרְנָסֶיהָ שֶׁל אוֹסְטְרָהָא וְכָאֵלּוּ הֵם סוֹחֲרֶיהָ שֶׁל אוֹסְטְרָהָא”. “דָּאס זֶענֶען אוֹסְטְרָהָא פַּרְנָסִים, דָּאס זֶענֶען אוֹסְטְרָהָא סוֹחֲרִים”.

ג-קא

כִּסְאוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַנִּמְצָא עִמָּנוּ כַּיּוֹם בִּירוּשָׁלַיִם עיה”ק, הָיָה שׁוֹכֵן בְּבֵית רַבִּי הִירְשׁ ב”ר זַלְמָן ב”ר נַחְמָן, בְּנָה שֶׁל מָרַת חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ. (וע”ע לעיל ח”ב סעיף של”א).

ב-שלא

כִּסְאוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁנִּמְצָא כַּיּוֹם בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ דַּחֲסִידֵי בְּרַסְלֶב בִּירוּשָׁלַיִם, הָיָה נִמְצָא בִּטְשֶׁערִין אֵצֶל רַבִּי הִירְשׁ לְיוּבַּארְסְקִי, וְרַבִּי משֶׁה בֶּער רוֹזְנְפֶלְד הוּא שֶׁהֵבִיאוֹ לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל מְפוּרָק לַחֲלָקִים.]

ג-קב

בְּסִפּוּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִנֶּעמִירוֹב עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעֵיל חֵלֶק א’ סִימָן שנז, מְסֻפָּר עוֹד שֶׁכִּוֵּן רַבֵּנוּ לִשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ הָיָה “פְּלָאטְנִיסְקִי” וְשֵׁם הָאִישׁ הַסּוֹחֵר שֶׁקֵּרְבוֹ שְׁמוֹ הָיָה “הֶעכְט”. וְהִנֵּה כְּשֶׁנִּתְפַּס הַדָּג בַּחַכָּה טוֹרֵף מְעַט מֵהַדָּג הַקָּטָן הַנָּתוּן בַּחַכָּה כְּפִתָיוֹן לִתְפִיסַת הַדָּגִים, כְּמוֹ כֵן זֶה הַסּוֹחֵר נִתְקַרֵב לְגַמְרֵי, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ נֶחְלַשׁ מְעַט מִדֶּרֶךְ עֲבוֹדַת-הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ.

ג-קג

רַבִּי זַלְמָן הַמְכֻנֶּה רַבִּי זַלְמָן הַקָּטָן הָיָה מִתְפַּרְנֵס מֵעֵסֶק הַחַלְפָנוּת, דְּהַיְינוּ: שֶׁהָיָה מַחְלִיף כְּסָפִים מִמַּטְבְּעוֹת קְטַנּוֹת לִגְדוֹלוֹת וְכֵן לְהֵפֶךְ, וְכֵן בְּהַחְלָפַת מַטְבֵּעַ זָר וְכַדּוֹמֶה. פַּעַם, כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי אוּרִי מִיַּאס שֶׁבְּרוֹמֵנְיָה לַקִּבּוּץ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הֵבִיא עִמּוֹ אֶת כָּל כֶּסֶף נְדוּנְיָתוֹ, כִּי פָּחַד לְהַשְׁאִירוֹ בְּיַאס, וּבֵנְתַיִם הִלְוָה אוֹתָם לְרַבִּי זַלְמָן, שֶׁהָיָה נִצְרָךְ לָהֶם לְעִסְקוֹ, אוּלָם אִתְּרַע מַזָּלוֹ, וְגַנָּבִים גָּנְבוּ מֵרַבִּי זַלְמָן אֶת כַּסְפּוֹ וְנִשְׁאַר לוֹ רַק מְעַט כֶּסֶף, וּמֵחֲמַת שֶׁרַבֵּנוּ גַּם הִפְקִיד אֶצְלוֹ מָעוֹת, הִשְׁתַּדֵּל רִאשׁוֹנָה לְהַחֲזִיר לְרַבֵּנוּ אֶת כַּסְפּוֹ. כְּשֶׁנּוֹדַע דְּבַר הַגְּנֵבָה לְרַבִּי אוּרִי, פָּרַץ בִּבְכִיּוֹת וּבִצְעָקוֹת בְּאָמְרוֹ: “וְכִי אֵיךְ אֶחְזֹר לְבֵיתִי, וּבְיָדִי אֵין אֶת הַמָּעוֹת”?, כִּי הָיוּ אֵלֶּה כֶּסֶף נְדוּנְיָתוֹ כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל, כְּשֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ אֶת צַעֲקוֹתָיו וְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל, נָתַן רַבֵּנוּ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהֶחְזִיר לוֹ רַבִּי זַלְמָן, לְרַבִּי אוּרִי. וְאָמַר לְרַבִּי זַלְמָן: “נוּ, אָז תִּהְיֶה חַיָּב לִי”. “נוּ, וֶועסְטוּ מִיר זַיין שׁוּלְדִיק”. כְּשֶׁשָּׁמַע אַחַר-כָּךְ מוֹהַרְנַ”תְּ מִזֶּה פָּנָה בִּקְפִידָה לְרַבִּי אוּרִי וְאָמַר לוֹ “אֶת כֶּסֶף רַבֵּנוּ אַתָּה לוֹקֵחַ? אֶת כֶּסֶף רַבֵּנוּ אַתָּה לוֹקֵחַ”? “דֶּעם רֶעבְּנְס גֶּעלְד נֶעמְסְטוּ”? וְלֹא הָיְתָה לוֹ לְרַבִּי אוּרִי בְּרֵירָה, וְהֶחֱזִיר אֶת הַמָּעוֹת לְרַבֵּנוּ. מַעֲשֶׂה זֶה הָיָה בִּהְיוֹת רַבֵּנוּ דָּר בִּבְרֶסְלֶב.

ג-קד

ג-קה

ג-קו

פַּעַם כְּשֶׁנָּסַע רַבִּי יוּדְל לִשְׁהוֹת אֵצֶל רַבֵּנוּ בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, רָצָה לִנְסֹעַ עִמּוֹ גַּם בְּנוֹ הַקָּטָן רַבִּי יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּמֵחֲשַׁשׁ טִלְטוּל הַדְּרָכִים עִם יֶלֶד קָטָן כָּזֶה לֹא לְקָחוֹ, כְּשֶׁבָּא וְנִכְנַס אֶל רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ מֵעַצְמוֹ: “עִנְיָנִי הוּא פֶּלֶא, הָאַבָּא נוֹסֵעַ אֵלַי הֲרֵי שֶׁמַּאֲמִין בִּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן, בְּנוֹ שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ אֵלַי, אֵין חָפֵץ הָאָב לְקַחְתּוֹ”, “מַיין זַאךְ אִיז אַ פֶּלֶא, אַ טַאטֶע פָאְרָט צוּ מִיר גְּלֵייבְּט עֶר דָּאךְ אִין מִיר, זַיין זוּן וִויל פָארְן וִויל עֶר אִים נִישְׁט נֶעמֶען”.

ג-קז

ג-קח

ג-קט

ג-קי

פַּעַם בְּעֵת יְשִׁיבַת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֻׁלְחַן רַבֵּנוּ הִרְהֵר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁאינָהּ טוֹבָה, וְהִזְדַּעְזַע תֵּכֶף בְּעַצְמוֹ אֵיךְ חוֹשֵׁב אֲנִי מַחֲשָׁבָה רָעָה כָּזוֹ וּבְשֻׁלְחַן רַבֵּנוּ? תֵּכֶף נִחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְאָמַר לְעַצְמוֹ: “הֲלֹא גַּם ה’ יִתְבָּרַךְ נִמְצָא כָּאן”. כְּאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִירֹא מֵרַבֵּנוּ יוֹתֵר מֵהַיִּרְאָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ. רַבֵּנוּ שֶׁקָּרָא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו, הִפְטִיר וְאָמַר: “נָכוֹן, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם”. “יָא אַבֶּער גָּאט אִיז אַ אֶרֶךְ אַפַּיִם”, כְּאוֹמֵר לוֹ שֶׁבְּאֹפֶן אֶחָד צָרִיךְ לִירֹא מִמֶּנּוּ יוֹתֵר.

ג-קיא

רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי וְרַבִּי שַׁכְנָא בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זָכוּ בְּיַלְדוּתָם לִרְאוֹת אֶת רַבֵּנוּ. וְסִפְּרוּ שֶׁפַּעַם בָּחַן אוֹתָם רַבֵּנוּ בִּגְמָרָא, וּבְאַחַת מִשְׁאֵלוֹתָיו שָׁאַל אֶת רַבִּי שַׁכְנָא מַה יּוֹתֵר טוֹב לִהְיוֹת לֹוֶה אוֹ מַלְוֶה, עָנָה לוֹ רַבִּי שַׁכְנָא שֶׁיּוֹתֵר טוֹב לִהְיוֹת מַלְוֶה, שָׁאֲלוֹ רַבֵּנוּ שׁוּב וּמַה יִּהְיֶה בְּאִם הַמַּלְוֶה מַלְוֶה אוּלָם אֵין מַחֲזִירִים וּפוֹרְעִים לוֹ? אַחַר-כַּךְ בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים נִתְקַיֵּם דִּבּוּר זֶה בְּרַבִּי שַׁכְנָא, כִּי הָיָה מַלְוֶה לַאֲנָשִׁים וּמִשּׁוּם מַה לֹא הָיוּ פּוֹרְעִים לוֹ.

ג-קיב

רַבִּי יוֹסֵף יוֹסְקָא חֲתַן רַבֵּנוּ נִקְרָא בִּשְׁמוֹ עַל שֵׁם אֵם אִמּוֹ הוּא הָרַב בַּעַל הַ”תּוֹלְדוֹת-יַעֲקֹב-יוֹסֵף”, בְּנוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ נִקְרָא עַל שֵׁם אָבִיו הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם דֹּב מֵחַמֶּעלְנִיק חֲתַן הָרַב בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת. וּלְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ הָיָה בֵּן בְּשֵׁם יוֹסֵף וְכִנּוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁם “יוֹסְל”, שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם סָבוֹ רַבִּי יוֹסֵף יוֹסְקָא. [רל”י אָמַר שֶׁכִּמְדוּמֶה לוֹ רָאָהוּ פַּעַם אַחַת]. בָּנָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסְל הַנַּ”ל הָיוּ בָּאִים לַקִּבּוּץ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְהָיוּ מְכַנִּים אוֹתָם “דִּי יוֹסַאלַאךְ”.

ג-קיג

אָמַר ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבִּמְגִילַת סְתָרִים הָיָה כָּתוּב, שֶׁבְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא יִהְיוּ כָּאֵלּוּ קֵיסָרִים וּמְלָכִים שֶׁלֹּא יִרְצוּ לְהִשְׁתַּתֵּף וּלְהִלָּחֵם בְּשׁוּם מִלְחָמוֹת, וְיִרְצוּ לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, אוּלָם יִתְפְּסוּ אוֹתָם בַּצִיצִית רֹאשָׁם “זָאפְּרִינֶעס” וְיַכְרִיחוּ אוֹתָם לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמוֹת בְּעַל כָּרְחָם.

מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה

ג-קיד

אָמַר הַכּוֹתֵב: כְּבָר נוֹדַע הָאִישׁ הַמְצֻיָּן בַּשְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה, הֲלֹא הֵמָה סִפְרֵי “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” הַקְּדוֹשִׁים מִמּוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ”ל וְצִדְקָתוֹ וּגְדֻלַּת הַשָּׂגָתוֹ, כִּי בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּתְבָם עַל סֵפֶר זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים לַהֲשִׁיבָם מֵעָוֹן וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה נַעֲשׂוּ עַל יָדוֹ, כִּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבֵּר עִם אֲנָשָׁיו בְּיִרְאַת ה’ נִכְנְסוּ בְּלִבָּם כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת עַד שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ עַל יָדָם לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְגַם עַתָּה מִי שֶׁעוֹסֵק בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים מִתְעוֹרֵר עַל יָדָם לָשׁוּב לַה’ יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, גַּם עֲבוֹדָתוֹ בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה הָיְתָה בְּלַבַּת אֵשׁ נוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד עַד אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁשָּׁמַע קוֹל תְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ נִתְעוֹרֵר גַּם כֵּן בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד לַה’ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין בִּיכוֹלֶת לְצַיֵּר כְּלַל אוֹתָהּ הַרְגָּשָׁה שֶׁהֵבִיא בְּדִבְרֵי תְפִלָּתוֹ גַּם בְּלֵב זוּלָתוֹ. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-קטו

יְדִידֵנוּ הַמֻּפְלָא רַבִּי אֶפְרָיִם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִקְרִימֶנְטְשָׁאק, אָמַר פַּעַם אַחַת לְמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “מִיט אַייעֶר דַּאוְונֶען מַאכְט אִיר אַ פֵּרוּשׁ אוֹיף דֶעם דַּאוְונֶען” בִּתְפִלַּתְכֶם מְחַבְּרִים הִנְכֶם פֵּרוּשׁ עַל הַתְּפִלָּה. וְכָל בְּכָל מִקְרָא וּמִקְרָא מִדִּבְרֵי הַתְּנַ”ךְ, כְּשֶׁהָיָה מוֹצִיאוֹ מִפִּיו, הָיָה מַמָּשׁ נִדְמֶה לְהַשּׁוֹמֵעַ כְּאִלּוּ הַנָּבִיא בְּעַצְמוֹ קוֹרֵא וְצוֹעֵק אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת, וכ”ה באבני”ה ברזל לעיל בח”א סעיף תרנ”ד).

ג-קטז

יְדִידֵנוּ הַמֻּפְלָא רַבִּי עֲקִיבָא זְאֵב מִנֶּעמְרוֹב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה רָגִיל לְסַפֵּר מֵעֹצֶם הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁרָאָה מִמּוֹרֵנוּ מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעֶרֶב יוֹם-כִּפּוּר הָאַחֲרוֹן לִימֵי חַיָּיו, כִּי דִּבֵּר אָז בְּעֵת סְעוּדַת עֶרֶב-יוֹם-כִּפּוּר מֵעִנְיַן הַד’ יְסוֹדוֹת “דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר”, וְאָמַר הֲלֹא אֲנַחְנוּ רוֹאִים כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה נְמוּכָה יוֹתֵר נִמְצָא בּוֹ טוֹב יוֹתֵר, כִּי יְסוֹד הַמְּדַבֵּר הוּא הָאָדָם, וּמִקַּח הָאָדָם בִּמְכִירָתוֹ לֹא יַעֲלֶה כְּמִקַּח הַסּוּס שֶׁהוּא מִיְסוֹד הַחַי הַנָּמוּךְ מֵהַמְּדַבֵּר, כַּנּוֹדַע. כִּי לִפְעָמִים נִמְצָא סוּס שֶׁנּוֹתְנִים בִּמְחִירוֹ כַּמָּה אֲלָפִים רוּ”כ וּמִקַּח הַצּוֹמֵחַ יַעֲלֶה עוֹד יוֹתֵר, כִּי נִמְצָאִים שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים שֶׁמֵּבִיאִים מִמְּדִינוֹת רְחוֹקוֹת שֶׁאֵין עֵרֶךְ כְּלַל לִמְחִיר שָׁוְיָם, וּבִיסוֹד הַדּוֹמֵם נִמְצָאִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וִיקָרוֹת הָעוֹלִים עוֹד יוֹתֵר, וְרוֹאִים אָנוּ עוֹד אֶת הַטּוֹב וְהָאֱלֹהוּת שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם מִפְּקוּדַת הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁבְּכָל עֵת כְּנִיסָתוֹ לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה לָבוּשׁ בַּחשֶׁן וְאֵפוֹד שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בָּהֶם כַּמָּה אֲבָנִים טוֹבוֹת וְכוּ’. אַחַר שֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלֶּה נִכְנַס מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים מֵעִנְיָן לְעִנְיָן עַד שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ נוֹרָאָה וְצָעַק בְּקוֹלוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַף-עַל-פִּי-כֵן נִמְצָא גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ קְדֻשָּׁה נֶעֱלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת “קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים” שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִכָּנֵס לְשָׁם הָיָה צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט כָּל בְּגָדָיו הַיְּקָרִים וְרַק “כְּתוֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ”, וְאָמַר פָּסוּק זֶה בְּנִגּוּן הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם-כִּפּוּר, בְּמוֹרָא גָּדוֹל כָּזֶה עַד שֶׁרַבִּי מֵאִיר יְהוּדָה זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִבְּרֶסְלֶב הָיָה רָגִיל גַּם כֵּן לְסַפְּרוֹ, כִּי גַּם הוּא נִכְנַס אָז אֶל בֵּית מוֹרֵנוּ מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבְבוֹאוֹ לְפֶתַח הַבַּיִת וְשָׁמַע מֵרָחוֹק אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יוֹצְאוֹת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כְּלַפִּיד אֵשׁ, נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ וּמְקוֹמוֹ וַיִּירָא לָלֶכֶת יוֹתֵר וּלְהִתְקַרֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-קיז

וְהִנֵּה עַל שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בָּא אֵלָיו שֵׁנִית רַבִּי עֲקִיבָא זְאֵב, וּבְלֵיל שַׁבָּת אַחַר הַסְּעוּדָה דִּבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא עוֹד הַפַּעַם מֵעֲבוֹדַת הַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהִזְכִּיר אָז כַּמָּה תֵּבוֹת מֵהַפִּיּוּט שֶׁבְּ”סֵדֶר הָעֲבוֹדָה” “נִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד” וְעוֹד כַּמָּה תֵּבוֹת, וּבְשָׁבוּעַ שֶׁאַחַר זֶה נִפְטַר וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֵלֶּה הַתֵּבוֹת “חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ” בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ טֵבֵת, וְהַמּוּבָן מִכָּל זֶה כִּי נִמְצָא בּוֹ מִצַּד נִשְׁמָתוֹ גַּם כָּל הַסְלִיחָה וְהַכַּפָּרָה שֶׁל יוֹם הָעֲשִׂירִי מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הוּא יוֹם-כִּפּוּר, כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה בַּעֲלֵי-תְּשׁוּבָה שֶׁבְּוַדַּאי נִתְכַּפֵּר לָהֶם עֲווֹנוֹתֵיהֶם, חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה עַל-יְדֵי דִּבּוּרָיו וּסְפָרָיו הַקָּדוֹשִׁים שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו. וְלוּלֵא דְּמִסְתָּפִינָא הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁזֶּהוּ גַּם שֶׁשְּׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ “נָתָן” גִּימַטְרִיָּא מְכֻוָּן מַמָּשׁ מִסְפָּר מִנְיַן הַתֵּבוֹת “חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ”, וְזֶה אֲשֶׁר גַּם אַדְמוֹ”ר הַננמ”ח מוֹהֲרַ”ן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה סָמַךְ יָדוֹ עָלָיו וְאָמַר עָלָיו שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וּמֵחֲמַת כֵּן זָכָה לְחַבֵּר סִפְרֵי “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” הַקְּדוֹשִׁים, וְסֵפֶר “לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת”, הַמְּעוֹרְרִים וּמְחַזְּקִים כָּל אִישׁ מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן לְהַנְטוֹתוֹ לְטוֹב, לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-קיח

שָׁמַעְתִּי מִידִידֵנוּ מוֹהַ”ר מִיכְל מִיַּאס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁל הַמַּחְלֹקֶת הַגְּדוֹלָה, הָיָה בִּבְרֶסְלֶב מִתְנַגֵּד אֶחָד שֶׁהִרְבָּה מְאֹד לְקַלֵּל וּלְחַרֵף אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ, וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי מוֹהַרְנַ”תְּ אֵיךְ לֹא תִּירָא לְחַרֵף וּלְגַדֵּף אִישׁ דָּבוּק בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה כָּמוֹהוּ וּמַה רֶוַּח יְהֵא לְךָ בְּחֵרוּפְךָ? וְעוֹד דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, אֲבָל הַמִּתְנַגֵּד הַזֶּה הִקְשָׁה עָרְפּוֹ וְהֶחֱזִיק בְּחֵרוּפָיו. אַחַר קְצַת יָמִים נֶחְלָה הַמִּתְנַגֵּד הַנַּ”ל וַיָּמָת, וְאַחַר-כָּךְ תֵּיכֶף נֶחְלָה וּמֵת אֶחָד מִיְּלָדָיו הַקְּטַנִּים, וְאַחַר-כָּךְ נֶחְלָה וַיָּמָת גַּם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי וְאַחַר-כָּךְ מֵת הַיֶּלֶד הַשְּׁלִישִׁי, וְאַחַר-כָּךְ נֶחְלָה הַיֶּלֶד הָרְבִיעִי, וְהוּא הָאַחֲרוֹן, כִּי לֹא הָיוּ לוֹ יְלָדִים יוֹתֵר מֵאֵלּוּ הַד’. וְזוּגָתוֹ הָאַלְמָנָה נִכְסְפָה מְאֹד בְּכָל לִבָּהּ לָרוּץ לְבֵית מוֹהַרְנַ”תְּ לְפַיְסוֹ, כִּי רָאֲתָה מַמָּשׁ בְּעֵינֶיהָ שֶׁלֹּא הָיְתָה הַמַּכָּה הַזֹּאת רַק בִּגְלַל הַחֵרוּפִים שֶׁל בַּעֲלָהּ, אֲבָל לֹא יָדְעָה אִם יוֹעִיל לָהּ הַפִּיּוּס כְּפִי הָרְדִיפוֹת שֶׁרָדַף וְחֵרֵף אוֹתוֹ בַּעֲלָהּ עַד לְחַיָּיו, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מֵרֹב מַכְאוֹבֵי לִבָּהּ עַל מִיתַת בָּנֶיהָ וְעַל חֻלְשַׁת הַיֶּלֶד הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, לָקְחָה עַל יָדָהּ אֶת הַיֶּלֶד וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לְבֵית מוֹהַרְנַ”תְּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּחוּלְשָׁתוֹ, וְאָמְרָה לְמוֹהַרְנַ”תְּ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אֲנִי בְּעַצְמִי אֵינִי חַיֶּבֶת בַּחֲרָפוֹת שֶׁל בַּעֲלִי וְהוּא כְּבָר נִפְטַר וְגַם שְׁלשָׁה בָּנִים, וְלֹא נִשְׁאַר לִי רַק הַיֶּלֶד הַזֶּה “עַיִן אַחַת שֶׁבְּרֹאשִׁי”, וְעַתָּה נֶחְלַשׁ גַּם הוּא. וּמִיָּד הִתְחִיל מוֹהַרְנַ”תְּ לְהַבְטִיחָהּ שֶׁיִּתְרַפֵּא, וְהֵשִׁיבָה לוֹ: “בְּדָבָר מְסֻכָּן כָּזֶה אֵין עוֹד בִּרְצוֹנִי הַבְטָחוֹת, רַק יִשְׁכַּב הַיֶּלֶד הַזֶּה בְּבֵיתְכֶם וְאִם יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו, יָמוּת בְּבֵיתְכֶם”, וְתֵיכֶף בָּרְחָה מִבֵּית מוֹהַרְנַ”תְּ וְלֹא רָצְתָה לֵילֵךְ עוֹד לְהַיֶּלֶד, עַד שֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ לָהּ שֶׁהַיֶּלֶד הִתְחִיל לָשׁוּב לִבְרִיאוּתוֹ, וְאָז בָּאָה לְבֵית מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁתִּקַּח אֶת הַיֶּלֶד, וְכֵן הָיָה שֶׁנִּתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-קיט

סִפֵּר מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, קֹדֶם שֶׁנִּתְקַרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כִּמְעַט הָיִיתִי רָחוֹק מִלִמּוּד, בִּשְׁבִיל שֶׁרְצוֹנִי הָיָה לִהְיוֹת בֵּין הַמַּתְמִידִים וְכֵיוָן כְּשֶׁבָּאתִי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְנִזְדַּמֵּן לִי אֵיזוֹ מְנִיעָה וְלֹא הָיִיתִי יָכוֹל תֵּיכֶף לִלְמֹד הִתְיָאַשְׁתִּי מִיּוֹם זֶה, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהַהַתְמָדָה תַּתְחִיל מִיּוֹם שֵׁנִי, וְכֵן אֵרַע לִי בְּיוֹם שֵׁנִי בְּאוֹפַנִּים אֲחֵרִים, וְכֵן בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי לְיֵאוּשׁ וְנַעֲשֵׂיתִי בַּטְלָן גָּמוּר. אָמְנָם כְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר לִי אוֹדוֹת זֶה: “אַבִּיסֶעלֶע אִיז אוֹיךְ גוּט”, “מְעַט גַּם טוֹב”. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּאתִי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְרָאִיתִי שֶׁאינִי יָכוֹל לִלְמֹד הַרְבֵּה כִּי אִם מְעַט, וְנִזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאָמַר: “אַבִּיסֶעלֶע אִיז אוֹיךְ גוּט”, וּבְכֵן לָמַדְתִּי מְעַט, אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי אֶלְמַד עוֹד מְעַט, וְלָמַדְתִּי עוֹד מְעַט וְעוֹד מְעַט עַד שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי מַתְמִיד. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-קכ

וְכֵן אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “בַּיים רֶעבְּנְ’ס לֶעבְּן הָאבּ אִיךְ זִיךְ מְחַיֶּה גֶעוֶוען מִיט זַיינֶע דִּבּוּרִים, הַיְינְט בִּין אִיךְ מִיךְ מְחַיֶּה מִיט זַיין קוּקְן וָואס עֶר הָאט גֶעקוּקְט אוֹיף מִיר”, “בְּחַיֵּי רַבֵּנוּ הֶחֱיֵיתִי אֶת עַצְמִי בְּדִבּוּרָיו, כַּיּוֹם מְחַיֶּה אֲנִי אֶת עַצְמִי בָּהַבָּטָה שֶׁהִבִּיט עָלַי”. כְּלוֹמַר עִם הָרְמָזִים שֶׁרָמַז לוֹ וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהָיְתָה לוֹ הַבְטָחָה זוֹ מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁה’ יוֹשִׁיעוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּעֵת הַמַּחְלֹקֶת הִרְבָּה מְאֹד בִּתְפִלָּה. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-קכא

שְׁכֵנוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָה, הָיָה מְקוּרָב לְצַד הַחוֹלְקִים, אוּלָם אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הֵצִיק לְמוֹהַרְנַ”תְּ, כְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ עַל זֶה אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַמִּתְנַגְּדִים, וְכִי אֱמֶת שֶׁגַּם אַתָּה מִתּוֹמְכָיו וּמְצַדֵּד לְטוֹבָתוֹ, עָנָה לוֹ: וְכִי מָה אֶעֱשֶׂה אֲשֶׁר בְּכָל לַיְלָה מִתְעוֹרֵר אֲנִי מִשְּׁנָתִי מֵחֲמַת קוֹלוֹת שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ הַקָּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וּמְקוֹנֵן בְּלֵב מַר בִּפְרַט כְּשֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק “מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד” וּבְקוֹלוֹ אֵינוֹ מַנִּיחַ לִי לִישֹׁן כְּלַל עַד שֶׁמֵּרִים אוֹתִי מִמִּשְׁכָּבִי, “עֶר טְרָאגְט מִיר אוּנְטֶער” וְאֵיךְ יָכוֹל אֲנִי בְּקוּמִי בַּבֹּקֶר לִזְרֹק אַחֲרָיו אֲבָנִים וּלְבַזּוֹתוֹ? (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-קכב

ג-קכג

מָשָׁל לְדֻכָּס אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ גַּן נִפְלָא, וְנִמְצְאוּ וְגָדְלוּ בּוֹ כָּל מִינֵי חֶלְקֵי הַצּוֹמֵחַ שֶׁבָּעוֹלָם, מִלְבַד מִין אֶחָד מְיֻחָד, שֶׁחָלְפוּ שָׁנִים הַרְבֵּה וְלֹא נִמְצָא בְּגַן זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה יְקַר הַמְּצִיאוּת, עַד שֶׁבְּרֹב הַזְּמַן וּבְרֹב הִשְׁתַּדְלוּת וִיגִיעָה הִשִּׂיג גַּרְעִין אֶחָד מִמִין צוֹמֵחַ זֶה וְזָרַע גַּם אוֹתוֹ בְּגַנּוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁגַּרְעִין זֶה הָיָה יָחִיד וּמְיֻחָס בְּגַנּוֹ, וְדַוְקָא עַל גַּרְעִין כָּמוֹהוּ הַסַּכָּנָה מְרַחֶפֶת בְּיוֹתֵר עַד שֶׁגָּדֵל כָּל צָרְכּוֹ, הֵן מִצַד הַמַּכְשִׁירִים הַנִּצְרָכִים לְגִדֻּלּוֹ שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת מְכֻוָּנִים הֵיטֵב, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶם וּבְמִדָּה מְצֻמְצֶמֶת לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְהֵן מִצַּד הַצִּפֳּרִים הָאוֹרְבִים עַל הַגַּרְעִינִים, וּבְכֵן הִפְקִיד עַל גַּרְעִין זֶה שׁוֹמְרִים מְיֻחָדִים שֶׁתָּמִיד יַשְׁגִּיחוּ עַל גַּרְעִין זֶה בְּעֵינָא פְּקִיחָא, לֹא יָסִירוּ עַיִן מֵעָלָיו אַף רֶגַע אֶחָד. הִמְשִׁילוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעִנְיָן רַבֵּנוּ וְאָמַר: כֵּן הַדָּבָר נוֹהֵג עִם הָאֱמֶת הַיָּקָר שֶׁאֵינוֹ בְּנִמְצָא וּמֻשְׁלָךְ אַרְצָה וְעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אֲבָל אֵין לְפַחֵד עַל הָאֱמֶת הַמֻּשְׁלָךְ הַזֶּה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ “שׁוֹמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם” וְעֵינָיו תָּמִיד עָלָיו, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם “אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח” וְתִגְדַּל וְתַצְלִיחַ וְתַעֲשֶׂה פֶּרִי וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד.

ג-קכד

ג-קכה

כַּיָּדוּעַ הָיָה מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה סוֹבֵל מֵחוֹלִי מֵעַיִם בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, פַּעַם כְּשֶׁהָיָה בְּמִקְוֶה חַמָּה שֶׁנִּקְרָא שְׁוִיץ בָּאד שָׁהָה שָׁם אֵיזֶה מֶשֶׁךְ זְמַן, אַחַר-כָּךְ הוּטַב לוֹ מִכְּאֵבָיו הַקָּשִׁים, וּמִשּׁוּם כֵּן חָזַר לָלֶכֶת שָׁם שׁוּב, אוּלָם עַתָּה הִתְגַּבְּרוּ עָלָיו כְּאֵבָיו יוֹתֵר, נַעֲנָה וְאָמַר: “בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁלֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְתוֹעֶלֶת רְפוּאָתִי, אָכֵן הוֹעִילָה לִי הָרַחֲצָה, אוּלָם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה כְּשֶׁכְּבָר הִרְהַרְתִּי שֶׁיִּצְמַח לִי מִזֶּה רְפוּאָה לְמִחוּשַׁי, הֻזַּקְתִּי עַל יָדָהּ יוֹתֵר”.

ג-קכו

הִפְלִיג פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ בִּשְׁבַח הַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַמַּעֲשִׂיוֹת וְהַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ, וְאָמַר: אִלּוּ הָיוּ לְתַלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקְּדוֹשִׁים אֶת אֵלּוּ הַשִּׂיחוֹת וְהַמַּעֲשִׂיוֹת וְהַתּוֹרוֹת, הָיָה מִתְבַּטֵּל אֶצְלָם כֹּחַ הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי.

ג-קכז

זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים סְטָאלֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בָּאָה בְּטַעֲנָה אֶל בַּעֲלָהּ: כֻּלָּם הוֹלְכִים אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ לְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיו וְאַתָּה שֶׁלֹּא זָכִיתָ בְּבָנִים אֵינְךָ הוֹלֵךְ אֵלָיו לְקַבֵּל בִּרְכָתוֹ? עָנָה לָהּ בַּעֲלָה: מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה יוֹדֵעַ בְּלַאו הָכֵי מִצָּרָתֵנוּ וְאֵין לִי מַה לְּבַקְּשׁוֹ עַל כָּךְ, אִם אַתְּ רוֹצָה, לְכִי אַתְּ וּבַקְּשִׁי אֶת בִּרְכָתוֹ, וְאָכֵן הָלְכָה אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ וְנֶעֶמְדָה לְיַד הַדֶּלֶת וּפָרְצָה בְּבֶכִי, שָׁאַל מוֹהַרְנַ”תְּ מִי בַּדֶּלֶת? הֵחֵלָה לְסַפֵּר וְלִשְׁטוֹחַ לְפָנָיו צָרָתָם הַגְּדוֹלָה, שֶׁזֶּה כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאֵין לָהֶם בָּנִים. אָמַר לָהּ מוֹהַרְנַ”תְּ: לְכִי אֶל בַּעֲלֵךְ וְאִמְרִי לוֹ “שֶׁיְּקַּבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַכְנִיס עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אוֹרְחִים הַבָּאִים לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְיִתֵּן לָהֶם לֶאֱכֹל. “אֵינִי מִתְכַּוֵּן שֶׁיַּאֲכִילֵם דָּגִים וּבָשָׂר, אֶלָּא אֲפִלּוּ חַלָּה קְלוּעָה עִם אֲבַטִּיחִים”, “אִיךְ מֵיין נִישְׁט פִישׁ מִיט פְלֵיישׁ, נָאר אֲפִלּוּ קוֹלִיטְשׁ מִיט קָאוְונֶעס”, עָנְתָה הִיא תֵּיכֶף בְּשִׂמְחָה: “נִקַּח אֶת הָאוֹרְחִים וְנַאֲכִילֵם”, אָמַר לָהּ מוֹהַרְנַ”תְּ, לְכִי וְשַׁאֲלִי זֹאת אֶת בַּעֲלֵךְ. הָלְכָה לְבֵיתָהּ וְסִפְּרָה לְבַעֲלָה אֶת תְּשׁוּבַת מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. אָמַר לָהּ: “לְכִי וְאִמְרִי לְמוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁנִּתֵּן לָהֶם גַּם דָּגִים וּבָשָׂר”. כְּשֶׁחָזְרָה וְאָמְרָה זֹאת לְמוֹהַרְנַ”תְּ, אָמַר לָהּ מוֹהַרְנַ”תְּ: כְּשֶׁיַּעֲזוֹר ה’ וְתִפָּקְדוּ בְּבֵן, תִּתְּנוּ שֵׁם לַיֶּלֶד עַל-שֵׁם הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. וְכָךְ הֲוָה שֶׁנּוֹלַד לָהּ בֵּן, וְקָרְאוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁם זֶה. אַחַר-כָּךְ נוֹלַד לָהֶם עוֹד בֵּן, וְנִקְרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׂרָאֵל, עַל-שֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. הוּא הַיָּדוּעַ בַּכִּנּוּי רַבִּי יִשְׂרָאֵל טְרָהוִויצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נִפְטַר בִּשְׁנוֹת הַתר”פ. הֵם הָיוּ כֹּהֲנִים, וּכְשֶׁהָיָה עוֹלֶה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לַדּוּכָן, הָיָה מְבָרֵךְ בִּנְעִימָה עֲרֵיבָה לְהַפְלִיא. וְכֵן נוֹלַד לָהֶם עוֹד בַּת אַחַת שֶׁנִּשְׂאָה לְר’ שַׁבְּתַּי בְּרֶסְלֶבֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּנָם הוּא הַמְפֻרְסָם בַּכִּנּוּי ר’ חַיִּים שַׁבְּתֶ’ת זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-קכח

פַּעַם אַחַר שדבר דבוריו ועורר את אנשי-שלומנו לעבודת ה’, נענה ואמר: “אם אינכם משמנים ומורחים את הדבורים האלו עם התבודדות, איני מקנא בכם”. ויש אומרים שֶׁאָמַר זאת לענין חיוב ההתחזקות. “טאמער איר באשמאלצט און באשמירט דאס נישט מיט התבודדות בין אייך נישט מקנא”.

ג-קכט

פַּעַם אַחַר שְׁהִיָּתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, עָנָה וְאָמַר: “רַבֵּנוּ כַּאן”, וְסִימֵן בְּיָדוֹ עַל מְקוֹם הַצִּיּוּן, “וַאֲנִי כַּאן” וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל מָקוֹם עֲמִידַת אַנַ”שׁ בְּסָמוּךְ לַצִּיּוּן. “דֶער רַבִּי אִיז דָא אוּן אִיךְ בִּין דָא”, כְּאוֹמֵר, שָׁרוּי אֲנִי תָּמִיד אֵצֶל רַבֵּנוּ.

ג-קל

סִפֵּר ר’ נָתָן ב”ר אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁשָּׁמַע מֵר’ מָרְדְּכַי שׁוֹחֵט בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ”תְּ, כְּשֶׁמִּסְתּוֹבְבִים בַּתְּפִלָּה אָנֶה וָאָנָה מִסְתַּבְּכִים. “אַז מְ’דְרֵייט זִיךְ בַּיים דַּאוְונֶען פַארְדְרֵייט מֶען זַאךְ”.

ג-קלא

בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ מִגְּנוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, נַעֲנָה וְאָמַר “אַף מַחְשָׁבָה שֶׁל מָמוֹן הֲרֵי הוּא נֶחְשָׁב כְּבָר לִפְגַם כְּתַאֲוַת מָמוֹן”. הִשְׁתּוֹמְמוּ אַנַ”שׁ הַשּׁוֹמְעִים עַל דְּבָרָיו, בְּטַעֲנָם שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה לֹא יוּכְלוּ שׁוּב לַעֲסֹק בְּשׁוּם מִסְחָר וּמַשָּׂא וּמַתָּן. נִחֲמָם מוֹהַרְנַ”תְּ וְאָמַר: “לְנִהוּל מַשָּׂא וּמַתָּן וּמִסְחָר מַסְפִּיק אַף בְּהַעֲבָרָה בְּעַלְמָא מְחֵלֶק הַשְּׁבִיעִי שֶׁבַּמֹּחַ”, “מִיטְ’ן זִיבֶּעטְן חֵלֶק פוּן מֹחַ”, וְלֹא כְּאַנְשֵׁי הָעוֹלָם הַשְּׁקוּעִים רֹאשָׁם וְרֻבָּם כָּל הַיּוֹם מֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם אַךְ בְּמַחְשָׁבוֹת הַשָּׂגַת רְכוּשׁ וּמָמוֹן. (ה”ה: עיין בתו’ כ”ט).

ג-קלב

הִדְרִיךְ מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אֶת בְּנוֹ רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיךְ לְנַהֵל עֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַדֹּאַר, וְאָמַר לוֹ: “בְּדַרְכְּךָ לְבֵית הַדֹּאַר וְכֵן בַּחֲזָרָתְךָ תַּחְשֹׁב רַק מַחְשָׁבוֹת שֶׁל תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה’, אוּלָם בְּבֵית הַדֹּאַר עַצְמוֹ, הַטֵּה אָזְנְךָ וְדַעְתְּךָ לָעֲבוֹדָה שֶׁאתָּה עוֹסֵק בָּהּ, שֶׁלֹּא יֵצֵא חָלִילָה שׁוּם מִכְשׁוֹל מָמוֹן עַל יָדְךָ”. וְאָכֵן כָּךְ נָהַג כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִמְצָא שׁוּם עַוְלָה בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא שׁוּם הֶפְסֵד מָמוֹן כְּלַל וּכְלָל, כִּי הִקְפִּיד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ בַּדֹּאַר שׁוּם מָמוֹן שֶׁנִּשְׁלַח לְמַאן דְּהוּא אַף לְלִינַת לַיְלָה אַחַת. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּמָסַר אֶת מְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ לְבָנָיו רַבִּי דָּוִד צְבִי וְרַבִּי מִיכְלִי, אָמַר לָהֶם: “כָּךְ לִמְדַנִּי אָבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְנַהֵל אֶת הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַדֹּאַר, תּוֹדָה לָאֵל כָּל יָמַי שָׁמַעְתִּי לְקוֹלוֹ וְנָהַגְתִּי כָּךְ, וּבְכֵן מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִכֶּם שֶׁגַּם אַתֶּם תְּנַהֲלוּ אֶת הָעֲבוֹדָה כָּךְ”. וְכֵן נָהֲגוּ גַּם הֵם. אוּלָם אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁעָבַר לִידֵי נֶכְדֵיהֶם, כְּבָר לֹא נוּהֲלָה הָעֲבוֹדָה כָּרָאוּי וּכְמִקֶּדֶם.

ג-קלג

בְּעֵת הַגְזֵרָה שֶׁל לְקִיחַת יַלְדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַצָּבָא, שֶׁהָיְתָה כַּיָּדוּעַ, גְּזֵרָה קָשָׁה וַאֲיֻמָּה מְאֹד, רָצָה אִשָּׁה אַחַת שֶׁחָטְפוּ מִמֶּנָּהּ אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, וּפָתְחָה אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְשָׁאֲגָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת בִּבְכִיּוֹת נוֹרָאוֹת לִפְנֵי סִפְרֵי הַתּוֹרָה, וּלְרֹב צַעֲרָהּ וְשַׁאֲגָתָהּ נָפְלָה מֵתָה. וְנַעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל, כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְמוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁכַּיָּדוּעַ זָעַק הַרְבֵּה בִּתְפִלּוֹתָיו עַל-זֶה כַּמּוּדְפָּס בַּסֵּפֶר “לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת” כַּמָּה תְּפִלּוֹת עַל גְּזֵרָה זוֹ, אָמַר: אִלּוּ הָיְתָה פּוֹנָה אֵלַי הָיִיתִי מְיַעֵץ לָהּ שֶׁתִּתְחַזֵּק וְתִקְבַּע כָּל יוֹם עֵת קָבוּעַ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁתַּצְלִיחַ וְתוּכַל לְהַחֲזִיר אֶת בְּנָהּ, וְהָיְתָה מוֹעֶלֶת בִּתְפִלָּתָהּ לֹא רַק לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ אֶלָּא הָיוּ חוֹזְרִים עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה יְלָדִים בִּזְכוּת תְּפִלָּתָהּ הַזַּכָּה.

ג-קלד

מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לֹא הָיָה נוֹהֵג לְזַמֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת אֶת הַזֶּמֶר הַנִּקְרָא “דֶער פְרוּמֶער נִגּוּן” הַמּוּשָׁר בְּפִי אַנַ”שׁ עַל זֶמֶר “מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא”, בְּהַטְעִימוֹ שֶׁמֵּחֲמַת קְדֻשַּׁת וּמַעֲלַת שִׂמְחַת שַׁבָּת, אֵינוֹ חָפֵץ לְזַמֵּר נִגּוּנֵי הִתְעוֹרְרוּת אֶלָּא רַק נִגּוּנֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, אוּלָם בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית עֵת רַעֲוָא דְרַעֲוִין דְּבֵיקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת, אָז הָיָה מְזַמְּרוֹ.

ג-קלה

בִּשְׁנַת תר”ד הִשִּׂיא מוֹהַרְנַ”תְּ אֶת בְּנוֹ רַבִּי נַחְמָן עִם בִּתּוֹ שֶׁל הָרַב הַחָסִיד רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵעִיר לִפָּאוִויץ שָׁנָה לִפְנֵי הִסְתַּלְקוּתוֹ, כְּשֶׁהִתְקָרֵב יוֹם הַחֲתוּנָה נָסַע מוֹהַרְנַ”תְּ עִם אַנַ”שׁ לַחֲתוּנָה. וּמִנְהָג הָיָה בַּיָּמִים הָהֵם שֶׁלִּקְרַאת בִּיאַת הֶחָתָן יָצְאוּ הוֹרֵי הַכַּלָּה וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הֶחָתָן וּמְלַוָּיו בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה מִחוּץ לָעִיר וָהָלְאָה, אוּלָם כְּשֶׁנּוֹדַע לַמִּתְנַגְּדִים תּוֹשָׁבֵי הָעִיר מִבִּיאַת מוֹהַרְנַ”תְּ, יָצְאוּ בְּמַקְלוֹת וַאֲבָנִים לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. וְאָכֵן בְּהִתְקָרֵב מוֹהַרְנַ”תְּ עִם בְּנוֹ הֶחָתָן, הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם הַמִּתְנַגְּדִים. וְהִנֵּה מוֹהַרְנַ”תְּ בִּרְאוֹתוֹ אֶת כָּל הָרַעַשׁ וְהַצְּעָקוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, הִפְנָה עַצְמוֹ לַצַּד וְנִכְנַס לְיַעַר סָמוּךְ. בֵּנְתַּיִם הָלַךְ הַמְּחֻתָּן רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְקָרָא לַמִּשְׁטָרָה וּבָאוּ מְהֵרָה וְהִשְׁתִּיקוּם. כְּשֶׁנִּשְׁקְטָה הַמְּרִיבָה הִבְחִין רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ נֶעֱלָם וְהֵבִין שֶׁהָלַךְ לַיַּעַר הַסָּמוּךְ. מִיָּד יָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ בַּיַּעַר וּמְצָאָהוּ יוֹשֵׁב וּמִתְפַּלֵּל. וְשָׁמְעוֹ שֶׁטּוֹעֵן בִּתְפִלָּתוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ וְאוֹמֵר: “…רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, וְכִי לְמִי יֵשׁ כָּזוֹ קַבָּלַת פָּנִים כְּשֶׁלִּי? לְאֵיזֶה שׁוֹאֵב מַיִם פָּשׁוּט מְקַבְּלִים אֶת פָּנָיו כְּמוֹ שֶׁמְקַבְּלִים אֶת פָּנַי? וְכָל זֶה הֲרֵי אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר מֵרַבֵּנוּ וּמְגַלֶּה וּמְפַרְסֵם גְּדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ בָּעוֹלָם”. “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַז אַ וַואסֶער טְרֶעגֶער מַאכְט חֲתוּנָה אַ קִינְד, הָאט עֶר אַזַא קַבָּלַת פָּנִים? אִיז דָאךְ דָאס נָאר דֶער פַאר וַוייל אִיךְ רֶעד פוּן דֶעם רֶעבְּן”. וְנִחֵם אֶת עַצְמוֹ עַל-פִּי הַכָּתוּב בְּתוֹרָה ס”ו חֵלֶק א, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם “שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ שֶׁל כָּל הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים יִהְיֶה רַק לֶעָתִיד לָבוֹא”. שֶׁאָמַר זֹאת רַבֵּנוּ גַּם עַל עַצְמוֹ וְעַל אַנַ”שׁ. וְשָׁר תֵּבוֹת אֵלּוּ בַּנִּגּוּן שֶׁל אֵשֶׁת חַיִל הַיָּדוּעַ “אוּנְזֶער גְּרוֹיסְקֵייט אוּן אוּנְזֶער שֵׁיינְקֵייט וֶועט מֶען זֶעהְן וֶוען מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען, אוּנְזֶער גְּרוֹיסְקֵייט אוּן אוּנְזֶער שֵׁיינְקֵייט וֶועט נָאר זַיין אוֹיף יֶענֶער וֶועלְט”. וְחָזַר מוֹהַרְנַ”תְּ לָעֲגָלָה וְנִכְנְסוּ לָעִיר וְעָרַךְ אֶת הַחֻפָּה כַּדָּת וְכַדִּין.

ג-קלו

ג-קלז

פַּעַם בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַת בְּאֶמְצַע הַהֲכָנוֹת וְהַדֹּחַק הָרַב לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, פָּנָה מוֹהַרְנַ”תְּ אֶל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער וְאָמַר לוֹ, שֶׁכְּשֶׁיַּעֲבֹר חֲמִשָּׁה דַּקּוֹת יוֹדִיעוֹ, וְרָאָה רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער אֵיךְ שֶׁנֶּעֱמַד מוֹהַרְנַ”תְּ לְיַד הַמְּזוּזָה שֶׁבַּדֶּלֶת וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְבּוֹדֵד, וּכְשֶׁרָמַז לוֹ רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער שֶׁכְּבָר עָבְרוּ חֲמִשָּׁה רְגָעִים, אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ בְּשִׂמְחָה, “רַבִּי נַחְמָן חֲמֵשֶׁת רְגָעִים גְּדוֹלִים”, “גְּרוֹיסֶע פִינְף מִינוּט”, לְרֹב שִׂמְחָתוֹ בַּחֲמֵשֶׁת רִגְעֵי הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁזָּכָה לַחְטֹף עַל-אַף רֹב הַטִּרְדָה וְהַדֹּחַק.

ג-קלח

הִדְגִּישׁ וְהִרְחִיב מוֹהַרְנַ”תְּ מְאֹד הַמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב: “גָּדוֹל וְקָטָן שָׁם הוּא” אִיּוֹב ג שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם אֵין יוֹדְעִים כְּלַל מִי הוּא הַגָּדוֹל וְהַחָשׁוּב בְּמַעֲלָה בַּשָּׁמַיִם וּמִי הוּא הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, וְרַק לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, ה’ הַבּוֹחֵן לִבּוֹת הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב מַדְרֵגַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְזֶהוּ “גָּדוֹל וְקָטָן” מִי הוּא גָּדוֹל וּמִי הוּא קָטָן “שָׁם הוּא”, שָׁם יוֹדְעִין מִי הוּא.

ג-קלט

אָמַר מוֹהַרְנַ”תְּ: “סֵדֶר הָעֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּיוֹם הַפּוּרִים קָשֶׁה עָלַי הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסֵּדֶר הָעֲבוֹדָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים”, כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמְצָאִים בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת כָּל הַיּוֹם וְעוֹסְקִים אַךְ בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, מַה-שֶׁאֵין-כֵּן בְּיוֹם הַפּוּרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּשִׁכְרוּת, בְּשִׂמְחָה וּבַאֲכִילָה וְכוּ’, וּבְדֶרֶךְ זֶה לַעֲבֹד אֶת ה’ הֲרֵי שֶׁקָּשֶׁה הַדָּבָר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. “דִי עֲבוֹדָה פוּן פּוּרִים אִיז מִיר אַסַאךְ שֶׁוֶוערֶער וִויא דִי עֲבוֹדָה פוּן יוֹם כִּפּוּר”.

ג-קמ

שִׁבַּח מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת אָבִיו בְּאָמְרוֹ: אַף-עַל-פִּי שֶׁאבִי הָיָה סוֹחֵר וְטָרוּד בְּמִסְחָרוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הֶחְסִיר יוֹם מִבְּלִי לִמּוּד גְּמָרָא וּמִדֵּי שָׁבוּעַ לִמּוּד כָּל הַמִּדְרָשׁ עַל הַפָּרָשָׁה.

ג-קמא

שָׁבַת פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ בְּעִיר טְשֶׁערִין וְדִבֵּר מִגְדֻלַּת רַבֵּנוּ הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁנַּעֲנָה לוֹ אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי וּגְדוֹלֵי אַנַ”שׁ: ר’ נָתָן מֵאַיִן לוֹקְחִים אַתֶּם זֹאת לְדַבֵּר כָּל כָּךְ מִגְדֻלָּתוֹ? וְלֹא עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ כְּלוּם. וְהִנֵּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת חַל אָז יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב, וְנִסְגַּר מוֹהַרְנַ”תְּ כְּדַרְכּוֹ בְּכָל שָׁנָה לְמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה וְהִרְבָּה בִּזְעָקוֹת בַּקִּינוֹת שֶׁעַל הַחֻרְבָּן, לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כְּשֶׁעָבַר הַנַּ”ל לְיַד חַדְרוֹ וְשָׁמַע עֲדַיִן זַעֲקוֹתָיו, נַעֲנָה וְאָמַר: אָכֵן הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ.

ג-קמב

ג-קמג

בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת הַ”גָּדוֹל” הַיָּדוּעַ וְהַמְּפֻרְסָם, רָאָה רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שָׁרוּי בִּדְאָגָה מְרֻבָּה, עַד שֶׁשְּׁאֵלוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ וְאָמַר: הִנֵּה כָּעֵת בָּאוּ הַרְבֵּה מֵאַנַ”שׁ לִשְׁהוֹת עִמָּנוּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לוֹמַר תּוֹרָה לִפְנֵי קָהָל כָּזֶה, כִּי אִם אֲדַבֵּר דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וְהַלָּה צָרִיךְ לְדִבּוּרֵי הִתְחַזְּקוּת הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ, הֲרֵי שֶׁ”כּוֹרֵת אֲנִי לוֹ אֶת רֹאשׁוֹ”, “הַאק אִיךְ אִים אָפּ דֶעם קָאפּ”, וְכֵן לְהֵפֶךְ, בְּאִם זָקוּק זֶה הָאָדָם לְדִבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְשׁוֹמֵעַ מִמֶּנִּי דִּבּוּרֵי הִתְחַזְּקוּת וְעִדּוּד, כְּמוֹ כֵן “כּוֹרֵת אֲנִי לוֹ אֶת רֹאשׁוֹ”. וּמִשּׁוּם כֵּן דּוֹאֵג אֲנִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּנִדּוֹן זֶה.

ג-קמד

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ, קִבַּלְתִּי מֵרַבֵּנוּ כָּאֵלּוּ שִׂיחוֹת וְדִבּוּרִים שֶׁל הִתְחַזְּקוּת וְלִמּוּד זְכוּת, שֶׁאלּוּ הָיִיתִי מְגַלֶּה אוֹתָם הָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת כֹּחַ הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי.

ג-קמה

מוֹהַרְנַ”תְּ לֹא הָיָה שָׂם לִבּוֹ לְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים לוֹ חֲלוֹמוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת, וְהָיָה אוֹמֵר לָהֶם בְּדֶרֶךְ צַחוּת: “סַפֵּר נָא לִי מֵהָעוֹבֵר עָלֶיךָ בְּהָקִיץ וְלֹא מֵהָעוֹבֵר וּמִתְרַגֵּשׁ עָלֶיךָ בַּחֲלוֹם”.

ג-קמו

רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי עוֹזֵר, גֻּדַּל בְּבֵית מוֹהַרְנַ”תְּ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָבִיו רַבִּי עוֹזֵר, וְהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ וּמְלַוֵּהוּ וְכַדּוֹמֶה.

ג-קמז

כַּיָּדוּעַ הִתְנַגֵּד הַצַּדִּיק מֵאַפְּטָא זַצַ”ל לְהַדְפָּסַת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַה גַּם עוֹד בִּשְׂפַת הָאִידִישׁ, בְּהַטְעִימוֹ שֶׁכָּאֵלּוּ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶאֱצָלִים אֵין רָאוּי לְהַדְפִּיסָם לְכָל קוֹרֵא, עַד שֶׁיִּהְיֶה דּוֹמֶה לְסִפּוּרֵי קְרִיאָה גְרֵידָא “מַעֲשֶׂה בִּיכְל”. וְאַף שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ אַחַר שֶׁנִּסְגַר בְּחַדְרוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת מֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים לֹא חָשַׁשׁ לִקְפֵּידָתוֹ וְהִדְפִּיסוֹ, כִּרְצוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אַף עַל פִּי כֵן מְסַפְּרִים שֶׁפָּגְעָה קְפֵידַת הָרַב בַּמַּדְפִּיס, שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה שֶׁהִדְפִּיסוֹ שָׁבַק חַיִּים, ה”י.

ג-קמח

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אֵינִי סוֹבֵל כְּלַל וּכְלַל שׁוּם מַחֲלֹקֶת, וְאַף כְּשֶׁרוֹאֶה אֲנִי שְׁנֵי סַבָּלִים בָּרְחוֹב שֶׁמִּתְקוֹטְטִים וּמִתְוַכְּחִים בֵּינֵיהֶם, דּוֹקֵר הַדָּבָר בְּלִבִּי, “שְׁטֶעכְט דָאס מִיר אִין הַארְצְן”.

ג-קמט

בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן קעד, כּוֹתֵב מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁשָּׁלַח רַבֵּנוּ אֶת סֵפֶר הַנִּשְׂרַף עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ בַּעֲיָרוֹת וְלוֹמַר בְּכָל עִיר וְעִיר מְעַט מִזֶּה הַסֵּפֶר וְכוּ’, וְיֵשׁ בְּעִנְיַן זֶה כַּמָּה סִפּוּרִים עַיֵּן שָׁם. הִנֵּה שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ”ל הָיוּ רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אוּלָם לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּקשִׁי הַדָּבָר, כִּי חָשְׁדוּם בְּכָל מְקוֹם בּוֹאָם לְגַנָּבִים וְכַדּוֹמֶה, וּכְשֶׁא הָיָה לָהֶם עֲבוּר הוֹצָאוֹת וּבִקְּשׁוּ עֶזְרַת הָאֲנָשִׁים, גָּעֲרוּ בָּהֶם: “בְּרִיאִים הִנְכֶם וּלְכוּ עִבְדוּ” וְכַדּוֹמֶה, וְכֵן עוֹד הַרְבֵּה מְנִיעוֹת, וְרַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ אָמַר לָהֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ בִּשְׁלִיחוּתָם, כִּי יִהְיֶה לָהֶם הַרְבֵּה קְשָׁיִים וּמְנִיעוֹת עַל זֶה, “מֵחֲמַת שֶׁחַיֵּי הַיֶּלֶד תָּלוּי בָּזֶה” “דָּאס לֶעבְּן פוּן קִינְד הֵיינְגְט אָהן אִין דֶעם”. וְחָזְרוּ וְלֹא מִלְּאוּ שְׁלִיחוּתָם בִּשְׁלֵמוּת. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְרַבֵּנוּ שָׂמַח בָּהֶם רַבֵּנוּ מְאֹד, וְאָמַר: “תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁרוֹאֶה אֲנִי אֶתְכֶם, חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר לֹא אֶרְאֶה אֶתְכֶם עוֹד” “דַּיְינְקֶען גָאט וָואס אִיךְ זֶעה אַייךְ, אִיךְ הָאבּ גִימֵיינְט אִיךְ וֶועל אַייךְ שׁוֹין נִישְׁט זֶעהְן”, לְגֹדֶל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם. מוֹהַרְנַ”תְּ עַצְמוֹ אָמַר: אִלּוּ הָיָה רַבֵּנוּ שׁוֹלֵחַ אוֹתִי הָיִיתִי גּוֹמֵר שְׁלִיחוּתִי כָּרָאוּי.

ג-קנ

בָּעִיר לֶעמְבֶּערְג, דָּר יְהוּדִי כָּשֵׁר, בַּעַל תְּפִלָּה מֻפְלָג וְעוֹבֵד ד’ נִפְלָא, וְהָיָה מְפוּרְסָם בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁשָּׁהָה מוֹהַרְנַ”תְּ בְּלֶעמְבֶּערְג, רָאָה זֶה הָאִישׁ הַכָּשֵׁר אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ וַעֲבוֹדָתוֹ, הִפְלִיג בִּשְׁבַח מוֹהַרְנַ”תְּ וְנַעֲנָה וְאָמַר: “לְהִתְיַגֵּעַ בַּתְּפִלָּה כְּמוֹהַרְנַ”תְּ יָכוֹל גַּם אֲנִי, אוּלָם לוֹמַר תְּהִלִּים כָּמוֹהוּ זֹאת אֵינִי יָכוֹל”.

ג-קנא

ג-קנב

אָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “מֶען וֶועט דִּיךְ נָאךְ אַמָאהְל יָאגְן, אוּן יָאגְן, אוּן יָאגְן, נָאר דֶער אוֹיבֶּערְשְׁטֶער וֶועט דִיךְ אוֹיס פִיהְרְן”. “עוֹד יִרְדְּפוּ אוֹתְךָ פַּעַם, וְיִרְדְּפוּ וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֶיךָ, אוּלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר עִמְּךָ לְטוֹבָה”. וְכֵן קֹדֶם הִסְתַּלְקוּתוֹ הִבִּיט רַבֵּנוּ וְהִסְתַּכֵּל עַל מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַרְבֵּה, כְּאוֹמֵר לוֹ: “יוֹדֵעַ אֲנִי מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלֶיךָ”.

ג-קנג

בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְנֶכְדָיו וְנִינָיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ, הָיוּ כֻּלָּם מִטִּבְעָם סוֹפְרִים מְעֻלִּים, כְּמוֹ רַבִּי שַׁכְנָא בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ, שֶׁהָיָה יָדוּעַ כְּסוֹפֵר מֻמְחֶה לְהַפְלִיא, וְכֵן בְּנוֹ רַבִּי הִירְץ, הָיָה גַּם הוּא סוֹפֵר מֻמְחֶה מְאֹד, וְכֵן כָּל בָּנָיו דְּהַיְּינוּ רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ וְאָחִיו רַבִּי דָּוִד צְבִי וְרַבִּי שַׁכְנָא הָיוּ כֻּלָּם סוֹפְרִים מְעֻלִּים.

חסר ג-קנג עד ג-קסה

ג-קסה

פֵּרֵשׁ פַּעַם רַבִּי דָּוִד צְבִי חוֹתֵן מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב: “נָתוֹן תִּתֵּן, וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ”. וְאָמַר שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהָכִין לְעַצְמוֹ כֶּסֶף צְדָקָה בְּבֵיתוֹ בְּקֻפַּת צְדָקָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא עָנִי לְבַקְּשׁוֹ עַל צְדָקָה, יִהְיֶה מוּכָן לוֹ מִיָּד, וְאָז מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר מוּכָן לוֹ הַצְּדָקָה לֹא יֵרַע לְבָבוֹ בְּנָתְנוֹ לוֹ הַצְּדָקָה, וְזֶהוּ רֶמֶז בִּכְפִילַת הַתֵּבָה “נָתוֹן”, “תִּתֵּן”, שֶׁתְּחִלָּה נָתוֹן, יִתֵּן לְקֻפַּת הַצְּדָקָה, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְעָנִי וּבְכָךְ לֹא יֵרַע לְבָבוֹ בְּתִתּוֹ הַצְּדָקָה. וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְפִי זֶה: שֶׁזֶּהוּ הָעִנְיָן ‘לְהַפְרִישׁ’ צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה הַמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ, מוּבָא בְּתוֹרָה ב, וְהַיְנוּ הַפְרָשַׁת הַצְּדָקָה לְקֻפַּת הַצְּדָקָה וְאַחַר כָּךְ בְּבוֹא הֶעָנִי, יִזְכֶּה בִּנְתִינָה מַמָּשׁ בְּלֵב טוֹב וְשָׁלֵם.

ג-קסו

ג-קסז

ג-קסח

כְּשֶׁהִפְלִיג פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ מִגֹּדֶל מַעֲלַת קִבּוּץ אַנַ”שׁ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּאוּמַאן, עָנָה וְאָמַר: כָּל הָעוֹלָם צוֹעֵק בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה “הַמֶּלֶךְ”, אוּלָם הַהַכְתָּרָה הִיא בְּאוּמַאן”. “דִי גַאנְצֶע וֶועלְט שְׁרַייט “הַמֶּלֶךְ” אָבֶּער דִּי קְרֵיינִיצֶע אִיז אִין אוּמַאן”.

ג-קסט

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ: “יוֹדְעִים אָנוּ לִלְמֹד וּמַדּוּעַ נִקְרָאִים הָאֲחֵרִים “גְּאוֹנֵי אֶרֶץ”? כִּי גַּאֲוַת הָעוֹלָם נִמְצָא אֶצְלָם, “דִּי גֵּיאוּת פוּן דֶּער וֶועלְט אִיז בַּיי זֵיי”.

ג-קע

כְּשֶׁהָיָה פַּעַם אֵיזֶה וִכּוּחַ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ נֶעֶנְתָה מָרַת אָדִיל בַּת רַבֵּנוּ וְאָמְרָה: “אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁבְּבֵית אָבִי יָדְעוּ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּנָתַלֶע”, “בַּיים טַאטְן אִיז אַלְץ גִּיוֶוען נָתַלֶע”. בְּהִתְכַּוְּנָה עַל מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְעַל כֵּן כְּפִי שֶׁיֹּאמַר כֵּן יָקוּם.

ג-קעא

ג-קעב

שָׁמַע פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיךְ שֶׁמִּתְאוֹנֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, לִפְנֵי חֲבֵרוֹ, הֱיוֹת שֶׁמִּתְקָרֵב וְהוֹלֵךְ חַג הַפֶּסַח וַעֲדַיִן אֵין לוֹ מִצְרְכֵי הֶחָג לוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ וְאָמַר לוֹ בִּכְאֵב: “וְכִי מֵהֵיכָן אֶקַּח עֲבוּר הֶחָג”, “ווּאוּ נֶעמֶט מֶען אוֹיף פֶּסַח”? פָּנָה אֵלָיו מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נִחֲמוֹ: “עַל פֶּסַח יִהְיֶה לְךָ”, כְּאוֹמֵר לוֹ: “אַל דְּאָגָה, אָחִי, אוּלָם אֵין זוֹכִים לָקַחַת אֶת “הַפֶּסַח” בְּעַצְמוֹ. כְּאוֹמֵר: זֹאת אֵינָהּ דְּאָגָה, הָעִקָּר הוּא הַדְּאָגָה הָרוּחָנִית, אֵיךְ זוֹכִים לִפְנִימִיּוּת הֶאָרַת פֶּסַח בְּעַצְמוֹ. כִּדְבָּעֵי, “אוֹיף פֶּסַח וֶועט זַיין, וִוי נֶעמט מֶען דֶּעם פֶּסַח אַלֵיין”.

ג-קעג

כְּשֶׁסִּפְּרוּ לִפְנֵי מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִגֹּדֶל עֲבוֹדוֹתָיו הַנִּשְׂגָּבוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁעָבַד אֶת ה’ בְּכֹחוֹת עֲצוּמוֹת לְאֵין שִׁעוּר, עַד שֶׁאָמַר פַּעַם: “אִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁלְּמָחֳרָת אֶקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע כְּהַיּוֹם, הֲרֵי שֶׁמּוּטָב לִי לְהַנִּיחַ רֹאשִׁי עַל הַחֶרֶב, שֶׁיִּקְטְעוּ אוֹתוֹ”.

הִפְטִיר מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר: “אוֹתוֹ הִדְרִיךְ רַבֵּנוּ בְּחֹד הַחֶרֶב וְעָמַד בּוֹ, וְאוֹתָנוּ לִמֵּד רַבֵּנוּ, שֶׁאִם לֹא זָכִינוּ וְהִתְפַּלַּלְנוּ הֵיטֵב בְּיוֹם כִּפּוּר מִתְפַּלְּלִים הֵיטֵב בְּ”שֵׁם ה'”. מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּר הָיָה נִקְרָא בְּאוּקְרָאִינָא “שֵׁם ה'” “אִים הָאט דֶּער רַבִּי גִּיפִירְט אוֹיפְן שַׁארְף פוּן דֶּעם שְׁוֶוערְד אוּן אִיז בַּיי גִּישְׁטַאנֶען אוּנְז הָאט דֶּער רַבִּי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה גִּילֶערְנְט אַז מִידַאוִינְט יוֹם כִּפּוּר דַּאוִינְט מֶען גָּאטְס נָאמֶען”.

ג-קעד

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ: “בְּנֵי הָעוֹלָם עוֹד יִתְמְהוּ בְּעַצְמָם מֵאַיִן לָקַחְתִּי זְמַן רַב כָּל כָּךְ לַעֲשׂוֹת וּלְהַסְפִּיק כָּל כָּךְ, הֵן בִּכְתִיבַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ, וְהֵן בִּכְתִיבַת סְפָרַי, וְהֵן בְּעִסְקֵי רַבֵּנּוּ כִּבְנִיַּת הַקְּלוֹיז וְעֵסֶק הַהַדְפָּסָה, וּבִפְרָט הָעֵסֶק עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמִּתְקָרְבִים לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּדַרְכֵי עֵצוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ. וּלְכָל זֶה זָכִיתִי, רַק מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַרְתִּי עַל הַזְּמַן”.

ג-קעה

פַּעַם בְּפוּרִים אָמְרוּ לְמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁרַבִּי נַחְמָן בֶּן מָרַת חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ שׁוֹהֶה בְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי, הוּא הֶעָשִׁיר רַבִּי מַרְדְּכַי רוֹטנְזֵייט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “נַחְמָן שׁוֹהֶה בְּבֵית מָרְדְּכַי”, “נַחְמָן שְׁטֵיט אַיין בַּיי מַרְדְּכֶן”. נַעֲנָה וְאָמַר: “כֵּן הַדָּבָר נוֹהֵג, שֶׁבְּפוּרִים שׁוֹהֶה “נַחְמָן”, הוּא נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, אֵצֶל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, וּבְפֶסַח שׁוֹהֶה הַצַּדִּיק אֵצֶל פֶּסַח, וְכֵן בְּכָל יוֹם טוֹב”, “אַזוֹי אִיז, פּוּרִים שְׁטֵיט אַיין נַחְמָן בַּיי מָרְדְכֶן, פֶּסַח שְׁטֵיט אַיין נַחְמָן בַּיי פֶּסַח”.

ג-קעו

אָמַר פַּעַם לְרַבִּי אֶפְרַיִם בְּרַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “אַתָּה אֶפְרַיִם עִם רֹאשׁ גָּאוֹן כְּשֶׁלְּךָ, שֶׁיַּעֲלֶה לִי בְּדַעְתִּי שֶׁרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, תִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר הַרְגָּשָׁה בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ מִמְּךָ”? “דּוּ פרוֹיקֶע מִיט דַיין קֶעפַּאלֶע, זָאל מִיר רֶעכְטן אַז רַבִּי נַחְמָן זָאל הָאבִּין מֶער גִּיפִיל אִין רֶעבְּנְס סֵפֶר פוּן דִּיר”.

ג-קעז

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “הַכֹּל יָכוֹל אֲנִי לְצַיֵּר לְעַצְמִי, חוּץ מֵהַ”בָּרוּךְ הַבָּא” הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּקֶּבֶר”, “אַלְץ קֶען אִיךְ זַאךְ אוֹיסמָאלְן, חוּץ פוּן דֶּעם עֶרשְׁטְן בָּרוּךְ הַבָּא אִין קֶבֶר”. נֻסְחָא אַחֶרֶת: חוּץ מִלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בַּקֶּבֶר.

ג-קעז *

שָׁמַעְתִּי מֵאַנַ”שׁ, שֶׁשָּׁמְעוּ מֵרַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ פַּעַם לְעִנְיַן הַגְּאֻלָּה, שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵיךְ יָכוֹל הַדָּבָר לִהְיוֹת שֶׁבִּזְמַן הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לֹא בָּאָה הַגְּאֻלָּה וּבְדוֹרוֹת אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים אֲשֶׁר יוֹרְדִים מַטָּה מַטָּה, תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. וְעָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ מָשָׁל, שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם עִיר אַחַת גְּדוֹלָה, וּסְבִיבָהּ חוֹמָה בְּצוּרָה וַחֲזָקָה עַד לְהַפְלִיא, וְכָל הַמְּלָכִים רָצוּ לְכָבְשָׁהּ וְהִתְאַמְצוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם, אוּלָם תִּקְוָתָם נִשְׁאֲרָה מֵעָל, כִּי כָּל חַיָּלֵיהֶם נָפְלוּ מֵהַחִצִּים שֶׁזָּרְקוּ מֵהַחוֹמָה. אַחַר-כָּךְ בָּא מֶלֶךְ אֶחָד חָכָם מְאֹד, שֶׁהָלַךְ סְבִיב הַחוֹמָה וְהִבִּיט עָלֶיהָ, וְהֵבִין בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִם יִקַּח כָּעֵת אֶת כָּל הַגִּבּוֹרִים מֵחֵילוֹתָיו וְיַכּוּ עַל הַחוֹמָה, יוּכַל לָהּ עַד שֶׁיִּכְבְּשֶׁנָּה, וְעָשָׂה כֵן, וְנָפְלוּ כָּל חֵילוֹתָיו, וְנִשְׁאָר רַק הוּא לְבַדּוֹ, וְהָלַךְ סְבִיב הַחוֹמָה לִרְאוֹת מַה פָּעַל שָׁם, וְרָאָה בְּחָכְמָתוֹ שֶׁכָּעֵת שֶׁכְּבָר הַחוֹמָה מִבִּפְנִים כֻּלָּהּ מְזוּעֲזַעַת אַף שֶׁמִּבַּחוּץ לֹא נִכָּר זֹאת, הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְקֵנִים וְחוֹלִים וִילָדִים, יִכְבְּשָׁהּ, וְעָשָׂה כֵן, וְקִבֵּץ כָּל הַשְּׁאָר נָשִׁים וִילָדִים וְחוֹלִים מַה שֶּׁנִּשְׁאָר לוֹ וְהָלַךְ וְהָרַס הַחוֹמָה כָּלִיל וְכָבְשָׁהּ. כָּעֵת יֵשׁ לַחֲשֹׁב מִי כָּבַשׁ הַחוֹמָה, הַאִם אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים הַחֲלוּשִׁים? וַהֲרֵי הֲלֹא אֲפִלּוּ יַעַבְדוּ בְּכָל כֹּחוֹתָם אֶלֶף אֲלָפִים שָׁנָה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים אֲפִלּוּ שׁוּם רשֶׁם כְּלַל בַּחוֹמָה, וְאֶלָּא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁרַק בְּכֹחָם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁזִּעְזְעוּ אֶת הַחוֹמָה עַד לַהֲרִיסָה הֵם שֶׁכָּבְשׁוּהָ, וְאִם נֹאמַר שֶׁהָרִאשׁוֹנִים הֵם כָּבְשׁוּהָ וַהֲלֹא בַּמְּצִיאוּת לֹא כָּבְשׁוּם רַק אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים. וְכֵן הוּא לְעִנְיַן הַגְּאֻלָּה, שֶׁהָרִאשׁוֹנִים כְּמוֹ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת, זָרְקוּ חִצִּים לְהַסִּטְרָא-אַחֲרָא וְסִיעָתוֹ, וּכְבָר זִעְזְעוּ כָּל כָּךְ הַסִּטְרָא-אַחֲרָא עַד שֶׁאֲפִלּוּ יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה מִדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים יוּכְלוּ לִכְבּשׁ אֶת הַסִּטְרָא-אַחֲרָא וְשֶׁתָּבֹא עַל יָדוֹ הַגְּאֻלָּה (- מכת”י ר”ש וועקסליר).

תלמידי רבינו זצ”ל

רבי נפתלי

ג-קעח

אָמַר רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “גְּזֵרַת ת”ח, שֶׁנִּרְצְחוּ אָז רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ, בָּאָה כְּעוֹנֶשׁ עַל זֶה שֶׁחָלְקוּ עַל רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. וְהָרְצִיחוֹת, שֶׁהָיוּ עַל יְדֵי גָּאנְטֶע בְּעִיר אוּמַאן בִּשְׁנַת תקכ”ח, בָּאוּ כְּעוֹנֶשׁ עַל זֶה שֶׁחָלְקוּ עַל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב. וּגְזֵרַת הַנֶּעקְרַאטִין, הַיְינוּ: הַגְּזֵרָה לָקַחַת אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לַצָּבָא, שֶׁיָּצְאָה לַפֹּעַל בִּשְׁנַת תקפ”ז כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן א’, בָּאָה כְּעֹנֶשׁ עַל זֶה שֶׁחָלְקוּ עַל רַבֵּנוּ וּמִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן עוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל רַבֵּנוּ, לֹא תִּבָּטֵל גְּזֵרָה זוֹ וְיִצְטָרְכוּ לָלֶכֶת לַצָּבָא, עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

ג-קעט

לְרַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיוּ שְׁנֵי בָנִים: אֶחָד הַמְיֻחָד, הֲלֹא הוּא רַבִּי אֶפְרַיִם, וְעוֹד בֵּן, שֶׁיָּרַד מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, עַד שֶׁנָּסַע לַאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּאוֹדִיסָה לִלְמֹד שָׁם חָכְמוֹת, וְחָרָה הַדָּבָר מְאֹד לְרַבִּי נַפְתָּלִי וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְנִפְטַר בְּנוֹ זֶה. כְּשֶׁנּוֹדַע זֹאת לְמוֹהַרְנַ”תְּ אָמַר, שֶׁלֹּא נָהַג רַבִּי נַפְתָּלִי כַּשּׁוּרָה, כִּי אִם כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל-כָּךְ, טוֹב יוֹתֵר הָיָה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה מִשֶּׁיָּמוּת.

ג-קפ

כְּשֶׁשָּׁבְרוּ פַּעַם הַמִּתְנַגְּדִים אֶת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבַּקְּלוֹיז עַל יְדֵי הָאֲבָנִים שֶׁזָּרְקוּ, אָמַר רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בִּקְפֵּידָא, “אִם כָּךְ יִקְחוּ כְּבָר עוֹד וְעוֹד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַצָּבָא”, “וֶועט מֶען נֶעֶמֶען נֶעקְרַאטִין אוּן נָאךְ נֶעקְרַאטִין”.

ג-קפא

בְּעֵת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי בִּשְׁנַת תר”כ, הָיָה אָז רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, יֶלֶד בְּגִיל אַחַד-עָשָׂר, כִּי נוֹלַד בִּשְׁנַת תר”ט וְסִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר אֵיךְ שֶׁשָּׁמַע אֶת רַבִּי נַפְתָּלִי מִתְפַּלֵּל, וְהָיָה אוֹמֵר אֶת הַתֵּיבוֹת: “לְךָ ה’ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְכוּ'” שֶׁבִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה כָּל תֵּיבָה וְתֵיבָה בְּהַדְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת כְּסוֹפֵר מִסְפָּר מְיֻחָד מֵהָעֶשֶׂר סְפִירוֹת.

ג-קפב

בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי, בְּעֵת שֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּאוּמַאן, שֶׁעָמַד בְּסָמוּךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים נִזְרַק בַּקְבּוּק מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים עַל מִטָּתוֹ, וְאָמְרוּ אַנַ”שׁ שֶׁבִּזָּיוֹן זֶה עוֹד יִהְיֶה לוֹ לְכָבוֹד גָּדוֹל שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא.

ג-קפג

לְהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי בָּא לְלַווֹתוֹ גַּם הָרַב שֶׁל אוּמַאן. וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּהוּ הַמִּתְנַגְּדִים עַל זֶה, עָנָה לָהֶם וְכִי לֹא אֵלֵךְ לִלְוָיָה שֶׁל אָדָם צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיָּשַׁב יוֹמָם וָלַיְלָה רַק עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה ???

ג-קפד

רַבִּי נַפְתָּלִי קָבוּר בְּאוּמַאן וְעַל מַצֵּבָתוֹ חָרוּט: “פה נקבר הָרֻב ר’ נַפְתָּלִי”, וְתוּ לֹא. הוּא הָיָה דָּר לְיַד הַקְּלוֹיז וְדִירָתוֹ נִשְׁתַּמְּרָה עַד לְמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה.

ג-קפה

רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה לוֹ מִנְיָן מְיֻחָד לִתְפִלָּה בְּאוּמַאן, וְרַבִּי חַיִּים כֹּהֵן הָיָה אֶצְלוֹ אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים הַקְּבוּעִים. פַּעַם בְּאֵיזֶה זְמַן הָיָה חָסֵר לָהֶם עֲשִׂירִי לְמִנְיָן, וְהָיָה לְרַבִּי חַיִּים חָבֵר אֶחָד, שֶׁהָיָה לֵוִי וְהִפְצִיר בּוֹ שֶׁיָּבוֹא לְהִתְפַּלֵּל בִּקְבִיעוּת אֵצֶל רַבִּי נַפְתָּלִי וְיַשְׁלִים לוֹ אֶת הַמִּנְיָן, אָמַר הַלֵּוִי לְרַבִּי חַיִּים, הֱיוֹת שֶׁאֵין לִי בָּנִים אִם יַבְטִיחַ לִי רַבִּי נַפְתָּלִי, שֶׁאזְכֶּה לְבָנִים, אָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל אֶצְלוֹ, וְאָמַר זֹאת רַבִּי חַיִּים לְרַבִּי נַפְתָּלִי. אָמַר לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי: “שֶׁיָּבוֹא שֶׁיָּבוֹא”, וּבָא לְהִתְפַּלֵּל אֶצְלוֹ, וְאַחַר שֶׁעָבַר אֵיזֶה זְמַן וַעֲדַיִן לֹא נִפְקַד, בָּא הַלֵּוִי לְרַבִּי חַיִּים בִּטְרוּנְיָא עַל זֶה. הָלַךְ רַבִּי חַיִּים וְאָמַר אֶת טַעֲנָתוֹ לְרַבִּי נַפְתָּלִי. אָמַר לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי: “אָנוּ יֵשׁ לָנוּ קַבָּלָה מֵרַבֵּנוּ לִסְגֹר אֶת הַפֶּה, אוּלָם כְּשֶׁאנוּ כְּבָר פַּעַם מַבְטִיחִים, הֲרֵי הַדָּבָר מִתְקַיֵּם” “מִיר הָאבְּן אַ קַבָּלָה פוּן רֶעבְּן צוּ הַאלְטְן דָּאס מוֹיל פַארְמַאכְט אָבֶּער אַז מִיר זָאגְן אַמָאהְל וֶוערְט דָּאס מְקֻיָּם”, וְכֵן הֲוָה, שֶׁנִּפְקַד וְנוֹלְדוּ לוֹ בָּנִים.

חסר מג-קפו עד ג-קצ

ג-קצ

בְּעֵת שֶׁלָּקְחוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַצָּבָא בְּכֹחַ, הַנִּקְרָא גְּזֵירַת הַקַּנְטוֹנִיסְטִים, הֶחְבִּיא אִישׁ אֶחָד מֵאוּמַאן אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן בְּבֵית רַבִּי נַפְתָּלִי, מִשּׁוּם שֶׁסָּבַר שֶׁאצֶל אָדָם מְבוּגָר וְזָקֵן כָּמוֹהוּ לֹא יְחַפְּשׂוּ. וְהַבַּלָּשִׁים שֶׁכִּנּוּ אוֹתָם: “לַאוְשִׁיקֶעס” (הֵם לֹא הָיוּ מְמוּנִים עַל זֶה בִּמְיֻחָד מֵהַמֶּמְשָׁלָה וְלֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לִכָּנֵס לִפְנִים הַבַּיִת לַחְטוֹף, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הַמֶּמְשָׁלָה, אֶלָּא פָּעֲלוּ מֵעַצְמָם כְּשׁוֹטְרֵי חֶרֶשׁ בְּהַסְכָּמַת הַמֶּמְשָׁלָה), תָּפְשׂוּ אֶת הַיֶּלֶד כְּשֶׁשִׂחֵק לְתוּמָתוֹ מִחוּץ לַבַּיִת, וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל מִזֶּה כִּי הַיְּהוּדִים תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם הִתְקוֹטְטוּ עִמָּהֶם עַד שֶׁהִצִּילוּ אֶת הַיֶּלֶד מִיָּדָם, וּבְכָל אוֹתָהּ הָעֵת עָמַד רַבִּי נַפְתָּלִי בִּתְפִלַּת הַשְּׁמוֹנָה-עֶשְׂרֵה, אַחַר כַּךְ אַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ בָּא אֲבִי הַיֶּלֶד לְהִתְנַצֵּל לִפְנֵי רַבִּי נַפְתָּלִי, עַל זֶה שֶׁהִפְרִיעַ לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ עַל יְדֵי הַצְּעָקוֹת וְכוּ’, אָמַר לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל מַה כַּוָּנָתוֹ, כִּי לֹא שָׁמַע שׁוּם צְעָקוֹת, כָּל כַּךְ הָיָה דָּבוּק בִּתְפִלָּתוֹ.

ג-קצא

בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר פְּטִירַת מוֹהַרְנַ”תְּ, בְּעֵת הַתְּקִיעוֹת, הִשְׁתָּהֶה מְאֹד רַבִּי נַחְמָן בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי פֶּסַח הַמְכוּנָה נַחְמָן פֶּסַחְ’לְס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּהֲכָנוֹתָיו שֶׁלִּפְנֵי הַתְּקִיעוֹת, שֶׁבָּכָה מְאֹד בְּעֵת אֲמִירַת הַזֹּהַר שֶׁלִּפְנֵי הַתְּקִיעוֹת וְכוּ’, וּכְשֶׁרָאוּ אַנַ”שׁ שֶׁרַבִּי נַפְתָּלִי מַקְפִּיד עָלָיו, כִּי פָנָה בִּקְפֵּידָה וְאָמַר מַדּוּעַ הוּא מַאֲרִיךְ כָּל כַּךְ, הֵבִינוּ כְּבָר אַנַ”שׁ שֶׁבִּגְלַל קְפֵּידָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי לֹא יַצְלִיחַ בִּתְקִיעוֹתָיו, וְכַךְ הָיָה שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לִתְקוֹעַ בְּשׁוּם אוֹפֶן. עַד שֶׁנִּגַּשׁ “רַבִּי מֵאִיר לֵיבּ בְּלֶעכֶער” וְלָקַח אֶת הַשּׁוֹפָר וְתָקַע בּוֹ כְּהוֹגֶן, וּמִנִּי אָז תָּקַע הוּא בְּכָל שָׁנָה.

רבי אהרן זצ”ל

ג-קצב

רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרַסְלֶב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה בָּנִים, רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהִמְשִׁיךְ לְכַהֵן בְּרַבָּנוּת אַחַר אָבִיו. רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהִתְחַתֵּן עִם בִּתּוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ אוּלָם לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים. וְרַבִּי שִׂמְחָה זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהִתְחַתֵּן עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק הָרַב מִטְשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ.

ג-קצג

רַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרֶסְלֶב, הָיָה חַזָּן נִפְלָא וְחִבֵּר כַּמָּה נֻסְחָאוֹת עַל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבְּיָמִים נוֹרָאִים, אוּלָם לֹא נִתְקַבְּלוּ בְּקֶרֶב אַנַ”שׁ, וְרַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה יוֹדֵעַ כַּמָּה נֻסְחָאוֹת, שֶׁחִבְּרָם רַבִּי אַהֲרֹן הַנַּ”ל.

ג-קצד

רַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, לֹא הָיָה נוֹסֵעַ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ לְאוּמַאן, לְהִתְפַּלֵּל עִם כְּלַל אַנַ”שׁ שָׁם בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְכֵן בְּנוֹ, הָרַב רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, כִּי כַּיָּדוּעַ, לֹא הָיָה רַבִּי אַהֲרֹן אֵצֶל רַבֵּנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּחַיָּיו וְלֹא שָׁמַע מִדִּבּוּרֵי רַבֵּנוּ, שֶׁהִפְלִיג בְּמַעֲלַת הַהִתְקַבְּצוּת אֶצְלוֹ בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

ג-קצה

ג-קצו

לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרַסְלֶב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, קָרָא לְבָנָיו וְצִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ מִטָּתוֹ בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר, וְנֶעֶמְדוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ סְבִיבוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת כֻּלָּם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ, פָּנָה וְאָמַר לָהֶם: “הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי לַמְדָן, שֶׁאֲנִי חָכָם, וְאִם-כֵּן הֲרֵי בְּוַדַּאי יָדַעְתִּי לִבְחוֹר לְעַצְמִי חֵלֶק טוֹב וּבְכֵן הַחֵלֶק הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁבָּחַרְתִּי בְּחַיַּי הוּא הִתְקַרְבוּתִי לְרַבֵּנוּ, וְעַתָּה נוֹתֵן אֲנִי לָכֶם עֵצָה זוֹ בִּירוּשָׁה, שֶׁתִּבְחֲרוּ גַּם אַתֶּם בּוֹ.

ג-קצז

עַל קִבְרָם שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הַקָּבוּר שָׁם בִּבְרֶסְלֶב וְכֵן עַל קֶבֶר בְּנוֹ, רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, הַקָּבוּר לְיָדוֹ כָּתוּב רַק אֶת שְׁמָם וְכֵן “מוֹ”ץ”, הַיְינוּ: מוֹרֶה צֶדֶק.

ג-קצח

תלמידי רבינו זצ”ל

ג-קצט

פַּעַם בִּהְיוֹתוֹ בַּשָּׂדֶה מִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הִבְחִין בְּדֹב הַמִּתְקָרֵב וּבָא אֵלָיו, לֹא אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, וְהָלַךְ וְכָרַךְ בִּזְרִיזוּת סְבִיב יָדוֹ אֶחָד מִבְּגָדָיו וְתָפַס בְּיָדוֹ סַכִּין, כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו הַדֹּב, זִנֵּק לִקְרָאתוֹ, כְּשֶׁתּוֹחֵב אֶת יָדוֹ עָמוֹק בְּפִיו וְקָרַע בְּסַכִּינוֹ אֶת אֵבְרֵי פִּיו, עַד שֶׁנָּפַל פֶּגֶר מֵת, כִּי מֵחֲמַת הַבֶּגֶד שֶׁהָיָה כָּרוּךְ סְבִיב יָדוֹ, לֹא הִצְלִיחַ הַדֹּב לְנָשְׁכוֹ בְּשִׁנָּיו, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ.

ג-ר

רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמִיד רַבֵּנוּ הִסְתַּלֵּק לְאַחַר שֶׁהִתְנַפְּלוּ עָלָיו עַרְבִים שׁוֹדְדִים בִּהְיוֹתוֹ מִחוּץ לָעִיר וְהִכּוּהוּ קָשׁוֹת, כְּשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ שָׁכַב רָתוּק לְמִטָּתוֹ מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת עַד שֶׁנִּפְטַר.

ג-רא

שָׁמְעוּ פַּעַם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת רַבִּי חַייקְל מִתְפַּלֵּל עַל הַצִּיּוּן וְאוֹמֵר: “אַתֶּם הֲרֵי אֲמַרְתֶּם שֶׁאדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד וּמְסַיֵּם אֶת כָּל הַשַּׁ”ס אֵין מֵאִיר עָלָיו צֶלֶם אֱלֹקִים, וּבְכֵן הַמְלִיצוּ טוֹב בְּעַד נְכָדַי שֶׁיִּזְכּוּ וְיִלְמְדוּ וִיסַיְּמוּ אֶת כָּל הַשַּׁ”ס”.

ג-רב

ג-רג

סִפֵּר רַבִּי אַיְיזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו רַבִּי נַחְמָן, שֶׁסָּבוֹ ר’ משֶׁה עָבְרוּ עָלָיו כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים זְכָרִים, וּבָא בְּבַקָּשָׁה לְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ, וְהִבְטִיחַ לוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק שֶׁיִּזְכֶּה לְבֵן זָכָר, וְעַבוּר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁבְּכָל שָׁנָה יָבִיא לוֹ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה זוּג לְבָנִים חֲדָשִׁים. וְכָךְ הֲוָה, שֶׁנִּפְקַד וְזָכָה לַשָּׁנָה הַבָּאָה לְבֵן זָכָר, וְהָיָה נוֹתֵן לְבָנִים חֲדָשִׁים לְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בְּכָל שָׁנָה כְּהַבְטָחָתוֹ. וּכְשֶׁגָּדַל הַבֵּן, הוּא רַבִּי נַחְמָן, הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ הַשָּׁלִיחַ לִמְסֹר אוֹתָם לְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק.

ג-רד

וְהִנֵּה רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּתוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה מִלֵּיל רִאשׁוֹן עַד לֵיל שֵׁנִי בְּרֶצֶף בְּפִנָּה בְּצַד דָּרוֹם, מִתַּחַת לִשְׁעוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָזוֹ דְבֵקוּת וְהִתְלַהֲבוּת, עַד שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד סָמוּךְ לוֹ. וְסִפֵּר רַבִּי נַחְמָן לִבְנוֹ, שֶׁזּוֹכֵר שֶׁפַּעַם אַחַת הֵבִיא לוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֶת הַלְּבָנִים הַנַּ”ל וּלְבָשָׁם, אַחַר-כָּךְ בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ, כְּשֶׁפָּתַח רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק חֲגוּרוֹ, אַחַר שֶׁעָמַד כָּל הַמֵּעֵת לְעֵת, נָפְלוּ אֵלּוּ בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים כְּשֶׁהֵם מְפוֹרָרִים לְרֹב הַזֵּעָה וְהַחֲמִימוּת שֶׁהָיָה בָּהֶם. כָּל-כָּךְ הִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת.

ג-רה

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה רָאָה בְּאוּמַאן כְּתַב יַד שֶׁכָּתוּב הָיָה בּוֹ חֲמִשָּׁה מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת שֶׁרָאָה בְּחֶזְיוֹנוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אַחַת מֵהֶם שַׁיֶּכֶת לְתוֹרָה ב’, וְזֶהוּ: בְּלֵיל חָרְפִּי קָשֶׁה אֶחָד מָצָא אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד בַּחוּץ, בְּתוֹךְ סוּפַת שֶׁלֶג עַזָּה הַנִּקְרָא “זָאוִוירִיכֶע” בְּלַעַ”ז, עַד שֶׁלֹּא יָדַע לְאָן לִפְנוֹת, לְפֶתַע הִבְחִין בְּאוֹר הַבּוֹקֵעַ מֵרָחוֹק מֵאֵיזֶה בַּיִת, וְנִגַּשׁ לְשָׁם וְרָאָה שֶׁהוּא אַרְמוֹן מְהֻדָּר מָלֵא חֲדָרִים, וְנִכְנַס בּוֹ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדֶלֶת שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלָיו “הֵיכָלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ”, וְנִכְנַס לְתוֹכוֹ וְרָאָה אֶת מָשִׁיחַ יוֹשֵׁב וְחוֹגֵר עַצְמוֹ בְּהַרְבֵּה חֲרָבוֹת, וְגֹדֶל הַיּוֹפִי וְהַחֵן לִרְאוֹת אֶת מָשִׁיחַ חוֹגֵר עַצְמוֹ בַּחֲרָבוֹת אֵלּוּ אֵין נִתַּן לְשַׁעֵר כְּלַל וּכְלָל. נַעֲנָה לוֹ מָשִׁיחַ וְאָמַר לוֹ: “בִּכְלֵי זַיִן אֵלּוּ אֶכְבּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם”, “מִיט דִי שְׁוֶוערְדְן גֶעה אִיךְ הָאפּ נֶעמֶען גָאר דִי וֶועלְט”. וּכְשֶׁעָמַד כָּךְ מִשְׁתּוֹמֵם וְנֶחֱרַד פָּנָה אֵלָיו מָשִׁיחַ וְאָמַר לוֹ: לֵךְ לְרַבְּךָ וְהוּא כְּבָר יֹאמַר לְךָ פֵּרוּשׁ הַדָּבָר, וְנֶעֱלַם הַחִזָּיוֹן כְּלֹא הָיָה. כְּשֶׁבָּא וְנִכְנַס אֶל רַבֵּנוּ, הִתְחִיל רַבֵּנוּ לוֹמַר לְפָנָיו אֶת הַתּוֹרָה “אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים” שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב, הַמַּתְחִיל “עִקַּר כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא הַתְּפִלָּה” וְכוּ’, וְהֵבִין הַדָּבָר.

ג-רו

רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן רַבִּי רְאוּבֵן וּבֶן זְלַאטֶע, הַמְכֻנֶּה רְאוּבֵן זְלַאטֶס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים שֶׁבְּעִיר בְּרֶסְלֶב, לֹא נִפְקַד בְּבָנִים כַּמָּה שָׁנִים אַחַר נִשּׂוּאָיו, וְנָסַע וּבָא לְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהֶחֱשִׁיבוֹ לְרַבּוֹ, שֶׁיְּבָרְכוֹ בְּבָנִים. וְאָכֵן פָּעַל אֶצְלוֹ וּבֵרְכוֹ בְּבָנִים. אַחַר זְמַן מַה הִגִּיעַ הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְשֶׁערְנוֹבִּיל זַצַ”ל לְעִיר בְּרֶסְלֶב, וְהִנֵּה בְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ הָיָה נוֹהֵג ר’ מָרְדְּכַי לְהִתְעַכֵּב עִם הָעֲגָלָה בַּמֶּרְכָּז הָעֲיָרָה, וַעֲשִׁירֵי הָעִיר הִתְחִילוּ לְהִתְמַקֵּחַ בֵּינֵיהֶם הֵיכָן יִשְׁכֹּן וְיִתְאָרֵחַ וְהַמָּעוֹת שֶׁנָּתְנוּ עַל זֶה אָסְפוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי עֲבוּר מִצְוַת פִּדְיוֹן-שְׁבוּיִים שֶׁהָיָה עוֹסֵק בּוֹ הַרְבֵּה. וְהִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעַ לִבְרֶסְלֶב וְנֶעֱמַד בִּרְחוֹב הָעִיר כְּמִנְהָגוֹ, לֹא בָּא שׁוּם אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי וְנִכְבְּדֵי הָעִיר לְקַבֵּל פָּנָיו, עַד שֶׁהָלַךְ רַבִּי שְׁלֹמֹה רְאוּבֵן זְלַאטֶעס לְאֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הָעִיר וְשִׁדְּלוֹ שֶׁיִּזְכֶּה בִּזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה לְאַרֵחַ בְּבֵיתוֹ אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי, וְהִסְכִּים וְהוֹזִיל זָהָב מִכִּיסוֹ עֲבוּר זְכוּת זוֹ, וְעָבַר רַבִּי מָרְדְּכַי לְבֵיתוֹ. בְּיָשְׁבָם אַחַר כַּךְ יַחַד לַסְּעוּדָה, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי מָרְדְּכַי וְאָמַר לוֹ לְר’ רְאוּבֵן: “נוּ מַה מַּגִּיעַ לְךָ עֲבוּר הַשַּׁדְכָנוּת”, “נוּ וָואס קוּמְט דִיר פַאר שַׁדְכָנוּת”, נַעֲנָה אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים וְאָמַר: יְבָרְכוֹ נָא רַבֵּנוּ בְּבָנִים. כִּי עֲדַיִן לֹא זָכָה רַבִּי רְאוּבֵן בְּבָנִים, כְּשֶׁרָאָה רַבִּי רְאוּבֵן שֶׁמּוּכָן רַבִּי מָרְדְּכַי לְבָרְכוֹ בְּרָכָה זוֹ, נַעֲנָה וְאָמַר לוֹ: “לֹא לֹא” רַבֵּנוּ מְבֹרָךְ אֲנִי כְּבָר מֵרַבִּי וּמוֹרִי רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק שֶׁכְּבָר בֵּרְכַנִּי בְּבָנִים, וְעַתָּה אִם תְּבָרְכוּנִי אַתֶּם, יֹאמְרוּ שֶׁמּוֹפֵת זֶה שֶׁזָּכִיתִי בְּבָנִים הוּא מֵחֲמַת בִּרְכַתְכֶם, הִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ רַבִּי מָרְדְּכַי עַד שֶׁנַּעֲנָה וְאָמַר: זֶה נִקְרָא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּית. “דָאס הֵייסְט אַן אֱמֶתְן אֱמוּנַת חֲכָמִים” וְאָכֵן, זָכָה אַחַר כַּךְ לְבָנִים.

ג-רז

כְּשֶׁנִּפְרַד אָז הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁערְנוֹבִּיל מֵעִיר בְּרֶסְלֶב, אָמַר בֵּין דִּבּוּרָיו: אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:): “הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ”. וְשָׁאַל: “מָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי שֶׁהֵיכָן שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וּבָא, כֻּלָּם מְכַבְּדִים אוֹתִי מְאֹד, וְאַף אָדָם לֹא מְבַזֵּנִי אֵיךְ אֶזְכֶּה אָנֹכִי לְמַעְלָה זוֹ לִהְיוֹת מֵאֹהֲבֵי ה’? אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהִקָּנוֹת “זַאךְ אַיינְקוֹיפְן”, בַּאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָם וְהֵם שׁוֹתְקִים עַל בִּזְיוֹנָם”. וְהִפְטִיר וְאָמַר: “כַּאן בָּעִיר דָּר יְהוּדִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְבַזִּים וּמְבַיְּשִׁים אוֹתוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק עַל בִּזְיוֹנוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ חֶפְצִי וּרְצוֹנִי לְהִקָּנוֹת בּוֹ”, וּמָסַר סַךְ רֻבָּל אֶחָד שֶׁיִּקְנוּ עֲבוּרוֹ אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת שֶׁחִבְּרוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ. וְזֶה הָיָה סְכוּם רַב פִּי עֶשְׂרִים וְיּוֹתֵר לְעֵרֶךְ הַסֵפֶר, וְתֵיכֶף רָץ רַבִּי שְׁלֹמֹה רְאוּבֵן זְלַאטֶעס וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַסֵּפֶר, וְשָׂמַח בּוֹ מְאֹד, וְאָמַר: “בָּזֹאת קוֹנֶה אֲנִי חֵלֶק בִּיהוּדִי שֶׁכֻּלָּם מְבַזִּים אוֹתוֹ”. “דָאס קוֹיף אִיךְ זַאךְ אַיין אִין דֶעם אִידְן וָואס אַלֶע זֶענֶען אִים מְבַזֶּה”.

ג-רח

רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק נוֹלַד בִּשְׁנַת תקכ”ה וְנִפְטַר בִּשְׁנַת תקפ”ז, בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם.

ג-רט

רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁעָבַד אֶת ה’ בַּעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וְכוּ’, הָיָה אָדָם נֹחַ לַבְּרִיּוֹת מְאֹד וְהָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת עֲצוּמָה.

ג-רי

לְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה לוֹ רַק בַּת אַחַת. הוּא הָיָה דּוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים קִבְּלִיטְשֶׁער, וְרַבִּי חַיִּים, כְּשֶׁהָיָה מְסַפֵּר מִמֶּנּוּ וּמַזְכִּירוֹ, הָיָה מְכַנֵּהוּ: “הַדּוֹד רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק”.

ג-ריא

רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נָהַג לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה עָטוּף בְּטַלִּית.

ג-רבי

לְר’ שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיוּ בְּחַיָּיו הַרְבֵּה תַּלְמִידִים, אוּלָם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ חָדְלוּ מִלָּבוֹא וְלִשְׁהוֹת בְּאוּמַאן בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

ג-ריג

רַבִּי מַתִּתְיָהוּ לֵיבּ מִבַּאפָלְיֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל וְעוֹבֵד ה’ מוּפְלָג מְאֹד, וְהָיָה מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ.

ג-ריד

רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה בְּעֵת הִתְקָרְבוּתוֹ לְרַבֵּנוּ בְּעֵרֶךְ בְּגִיל שְׁלשִׁים וָשֶׁבַע, וְרַבֵּנוּ הָיָה אָז צָעִיר לְיָמִים, כְּבֶן עֶשְׂרִים וְיוֹתֵר.

ג-רטו

גֹּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַהִתְקַשְׁרוּת שֶׁהִרְגִּישׁ רַבִּי יוּדְל בְּרַבֵּנוּ בְּעֵת הִתְקָרְבוּתוֹ אֵין נִתַּן לְשַׁעֵר כְּלַל, כִּי שָׁהָה אֵצֶל רַבֵּנוּ בְּעֵת בִּיאָתוֹ פַּעַם הָרִאשׁוֹנָה מֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת, וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ שֶׁבְּדַאשִׁיב אַחַר-כָּךְ, אָמַר תֵּיכֶף לִבְנֵי בֵיתוֹ אֵיךְ יְכוֹלִים לָדוּר רָחוֹק מֵרַבִּי נוֹרָא כָּזֶה? וְעָקַר דִּירָתוֹ לְמֶעדְוֶודִיבְקֶע לָדוּר בְּסָמוּךְ לְרַבֵּנוּ.

ג-רטז

תַּאֲרִיכֵי פְּטִירָתָם שֶׁל תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ יְדוּעִים רַק שְׁלשָׁה: שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת שְׁנַת תר”ה בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ, וְשֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי י”ט אָב שְׁנַת תר”כ בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שְׁמוֹנִים, וְשֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן, רַב עִיר בְּרֶסְלֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ אָב שְׁנַת תר”ה בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁבְעִים.

ג-ריז

ג-ריח

רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק מִדַּאשִׁיב הָיָה בַּעַל מוֹפֵת גָּדוֹל מְאֹד, וְאָמְרוּ אַנַ”שׁ, שֶׁעָלָיו מָסַר רַבֵּנוּ אַחֲרָיו אֶת עִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת, וְסִפֵּר רַבִּי מָרְדְּכַי הַדַּיָּן מִטֶּעפְּלִיק, שֶׁפַּעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת-קֹדֶשׁ אַחַת, בְּעֵת הַחוֹרֶף שֶׁהָיָה שֶׁלֶג וְקֹר גָּדוֹל עַד מְאֹד, דָּפַק רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בְּדַלְתּוֹ, וּכְשֶׁרָאָהוּ רַבִּי מָרְדְּכַי הִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד: אֵיךְ הִגִּיעַ אֵלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת-קֹדֶשׁ מֵעִירוֹ דַּאשִׁיב שֶׁהָיָה מְרוּחָק מְאֹד מִטֶּעפְּלִיק, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק, שֶׁיְלַוֵּהוּ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, וְהָלַךְ עִמּוֹ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת וְנֶעֶמְדוּ בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל בֵּית-הַקְּבָרוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, שֶׁשָּׁם עוֹבֶרֶת הַדֶּרֶךְ לְאוּמַאן, וְהוֹצִיא רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק מֵאַמְתַּחְתּוֹ כּוֹס עִם בַּקְבּוּק יַיִן וּמָזַג אֶת הַכּוֹס וְהִבְדִּיל, וְשָׁמַע רַבִּי מָרְדְּכַי אֵיךְ שֶׁבּוֹקֵעַ קוֹל מִבֵּית-הַקְּבָרוֹת וְעוֹנֶה “אָמֵן” עַל בִּרְכָתוֹ. אַחַר זֶה חָזְרוּ לְבֵיתָם וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק וּכְשֶׁסִּפֵּר זֹאת רַבִּי מָרְדְּכַי, אָמַר שֶׁבְּהֶכְרַח לוֹמַר, שֶׁבָּא רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק מֵעִירוֹ דַּאשִׁיב לְטֶעפְּלִיק בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ.

ג-ריט

לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר “נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, “נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ”. וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל-טוֹב.

ג-רכ

רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נִפְטַר בִּשְׁנַת תקצ”ח, בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שְׁמוֹנִים וָמַעְלָה.

ג-רכא

יֵשׁ סְבָרָא, שֶׁרַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ, נֶכֶד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הִכִּיר וְרָאָה אֶת רַבֵּנוּ, כִּי אִמּוֹ אָדְּל הִתְחַתְּנָה בִּשְׁנַת תק”ס, כַּמְסֻפָּר בְּסֵפֶר “חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן” סי’ קיד, שֶׁהוּא כְּאַחַד עָשָׂר שָׁנִים לִפְנֵי פְּטִירַת רַבֵּנוּ שֶׁנִּפְטַר בִּשְׁנַת תקע”א, הוּא עַצְמוֹ נִפְטַר בִּשְׁנוֹת תר”מ.

ג-רכב

רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה אַבְרֵךְ יָקָר מְאֹד מְאֹד וְהָיְתָה לוֹ צוּרָה וְהַדְרַת פָּנִים מֻפְלֶגֶת, עַד שֶׁכָּל רוֹאָיו הָיוּ מְעִידִים עַל גֹּדֶל יִרְאָתוֹ וְצִדְקוּתוֹ.

ג-רכג

רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער’נְיוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נֶכֶד רַבֵּנוּ בֶּן אָדִיל בַּת רַבֵּנוּ, הָיָה דָּר בְּעִיר טְשֶׁערִין, וְהָיָה חָבִיב עַל כָּל יוֹדְעָיו וּמַכִּירָיו. וְהַרְבֵּה מִנֶּכְדֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הָיוּ נוֹהֲגִים לְהִתְאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ מִדֵּי פַּעַם. פַּעַם כְּשֶׁהִתְאַכְסְנוּ אֶצְלוֹ בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים שֶׁלִפְנֵי תִּשְׁעָה-בְּאָב כַּמָּה מִנֶּכְדֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, רָצוּ בְּאֵיזֶה יוֹם לַעֲשׂוֹת סִיּוּם עַל מַסֶּכֶת וְלֶאֱכֹל אַחֲרֶיהָ סְעוּדָה בְּשָׂרִית, כַּנָּהוּג בְּעֵת סִיּוּם מַסֶכֶת. אָמַר לָהֶם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער’נְיוּ, אֶת הַסִּיּוּם תַּעֲשׂוּ בְּבֵיתְכֶם, אֶצְלִי תֹּאכְלוּ רַק סְעוּדָה חֲלָבִית, כִּי לֹא סָבְלוּ אַנַ”שׁ מִנְהָגִים אֵלּוּ, כִּי רָצוּ לְהַדֵּר וְלִנְהוֹג כַּמִּנְהָג יִשְׂרָאֵל וּכְעִקַּר הַהֲלָכָה בְּדַוְקָא.

ג-רכד

רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה גָּדַל בְּבֵית זְקֵנוֹ הָרַב מִטְּשֶׁערִין, אַחַר שֶׁנִּתְיַתֵּם בְּיַלְדוּתוֹ מֵאִמוֹ בַּת הָרַב. וְסִפֵּר שֶׁצִּוָּה עָלָיו הָרַב, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לִסְעֹד אֵצֶל אַף אֶחָד מֵאַנַ”שׁ שֶׁיַּזְמִינוֹ לֶאֱכֹל בְּבֵיתוֹ, וְרַק אִם יַזְמִינוֹ לַסְּעוּדָה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ נֶכֶד רַבֵּנוּ, יוּכַל לָלֶכֶת אֶצְלוֹ וְלִסְעֹד, וְאָכֵן פַּעַם הִזְמִינוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ לֶאֱכֹל, וְהִבְחִין, אֵיךְ שֶׁאַחַר כָּל כַּפִּית שֶׁאוֹכֵל וּמַכְנִיס לְפִיו, מַנִּיחַ אֶת הַכַּפִּית מִיָּדוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וּמֵרִים עֵינָיו כְּלַפֵּי מַעֲלָה בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָאָה, וְכֵן מִכַּפִּית אַחַת לַשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁחָזַר וְסִפֵּר אֶת הַנְהָגָתוֹ לְהָרַב מִטְשֶׁערִין, אָמַר לוֹ הָרַב: מִשּׁוּם כָּךְ צִוִּיתִיךָ לִבְלִי לֶאֱכֹל כִּי אִם אֶצְלוֹ כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה וְתִלְמַד אֵיךְ יְהוּדִי אוֹכֵל. ר’ אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה אָז יֶלֶד כְּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים.

ג-רכה

רַבִּי לִיפָּא, שֶׁנִּתְרַחֵק מֵרַבֵּנוּ מְעַט, הִתְבַּטֵּא פַּעַם וְאָמַר: “רַבֵּנוּ הוּא רַק רַבִּי שֶׁל עוֹלָם הַבָּא אֲנִי רוֹצֶה גַּם עוֹלָם הַזֶּה…”

ג-רכו

הַמַּגִּיד מִטְּרָהוִויץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נָהַג לָבוֹא אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה: לְשַׁבָּת פָּרָשַׁת “יִתְרוֹ” וּלְשַׁבָּת פָּרָשַׁת “וָאֶתְחַנָּן”, בְּנוֹתְנוֹ טַעַם לָזֶה, “מִשּׁוּם שֶׁאת הַתּוֹרָה רוֹצֶה אֲנִי לְקַבֵּל אֵצֶל רַבֵּנוּ”. וּמֵחֲמַת שֶׁקּוֹרִין אָז בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, עַל כֵּן בָּא אָז.

ג-רכז

מִסְתַּבֵּר, שֶׁהַמַּגִּיד מִטְּרָהוִויץ עוֹד הָיָה אֵצֶל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, כִּי כְּשֶׁנִּפְטַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בִּשְׁנַת תק”ך, הָיָה כְּבָר כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהָיָה גַּם חֲבֵרוֹ וִידִידוֹ שֶׁל רַבִּי נָחוּם מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל, וְגַם הָרַב בַּעַל הַתַּנְיָא, כְּשֶׁהִדְפִּיס אֶת סִדּוּרוֹ, שָׁלַח לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַסְכָּמָה לְסִדּוּרוֹ.

ג-רכח

נִגַּשׁ פַּעַם אַחַת לְהַמַּגִּיד מִטִּרָהוִיץ וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אֱמֹר נָא לִי לְאַלְתַּר, אֵיזֶה דִּבְרֵי תּוֹכָחָה”, עָנָהוּ מִיָּד בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: “וְיוֹכַח אֶמֶשׁ”, שֶׁהַיּוֹם הָאֶתְמוֹל יוֹכִיחַ אוֹתְךָ הֵיכָן הוּא”?, “דֶּער נֶעכטִיגֶער טָאג זָאל דִּיר מוֹכִיחַ זַיין, אַווּאוּ אִיז דֶּער נֶעכְטִיגֶער טָאג”. וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר לוֹ תֵּכֶף שֶׁהַתּוֹכָחָה הַטוֹבָה בְּיוֹתֵר הִיא יוֹם הָאֶתְמוֹל שֶׁהָלַךְ וְאֵינֶנּוּ עוֹד, וּמַה הִרְוִיחַ וְנִשְׁאָר לוֹ מֵעַוְלוֹתָיו שֶׁעָשָׂה, וְכַמָּה חֲבָל עָלָיו אִם לֹא זָכָה לְקַדְּשׁוֹ כַּהֹגֶן.

ג-רכט

רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ מִטֶּעפְּלִיק, אָבִיו שֶׁל רַבִּי נַחְמָן הָיְתָה לוֹ כָּזוּ יִרְאָה וָפַחַד מִפְּנֵי רַבֵּנוּ, שֶׁלִּפְעָמִים, שֶׁכְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ אוֹמֵר תּוֹרָה, הָיָה מֵרֹב פַּחַד נוֹפֵל מִתַּחַת לְשֻׁלְחַן רַבֵּנוּ מֵרֹב הַיִּרְאָה. הוּא קָבוּר בְּטֶעפְּלִיק, וְיֵשׁ אֹהֶל עַל קִבְרוֹ, וְהָיוּ אַנַ”שׁ הוֹלְכִים עַל צִיּוּנוֹ וְכֵן שְׁאָר תּוֹשָׁבֵי הָעִיר.

רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ מִטֶּעפְּלִיק, אָבִיו שֶׁל רַבִּי נַחְמָן, הַמְּכֻנֶּה “רַבִּי נַחְמָן יִצְחָק לֵיבְּ’ס”, קָבוּר בְּטֶעפְּלִיק, וְתוֹשָׁבֵי הָעִיר עָשׂוּ אֹהֶל עַל צִיּוּנוֹ וְהָיוּ הוֹלְכִים כְּסֵדֶר לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ.

ג-רל

בְּעֵת מִלְחֶמֶת נַאפּוֹלְיוֹן וְהַצַּאר בִּשְׁנַת תקפ”ז אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק: “אוֹ אֲנִי אוֹ הוּא” כְּאוֹמֵר אוֹ שֶׁאֲנִי אֶסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם אוֹ הַצַּד הַשֵּׁנִי, וְלֹא הֵבִינוּ עַל מִי מִתְכַּוֵּן אִם עַל הַצַּאר אוֹ עַל נַאפּוֹלְיוֹן, וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה עָלָה הַצַּאר לַשִּׁלְטוֹן, שֶׁהָיָה גּוֹי מַאֲמִין וְחוֹרֵשׁ רָעָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְקִבֵּל אֶת הַמְּלוּכָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵבִיס אֶת צְבָא נַאפּוֹלְיוֹן, וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִפְטַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק.

ג-רלא

רַבִּי בֶּער אַטְקַאפְּטְשִׁיק, חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ, שֶׁלְּקָחוֹ לְחָתָן בְּזִווּג שֵׁנִי, וְעַל יָדוֹ הִתְקָרֵב רַבִּי יוּדְל, כַּמְסֻפָּר בַּסֵּפֶר “כּוֹכְבֵי אוֹר”, הָיָה שֻׁתָּף בְּמִסְחָרוֹ עִם רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף מְחֻתַּן רַבֵּנוּ, וְהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל. וְעָלָיו אָמַר רַבֵּנוּ: “הוּא מְפַחֵד כָּל-כָּךְ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁשָּׂמִים אֶחָד אֵצֶל הַגְּנָאטֶה”, הַיְינוּ: לִפְנֵי הַשּׁוֹטֵר, הַמַּכֶּה אֶת הַחַיָּבִים בְּמַלְקוֹת.

ג-רלב

כְּשֶׁהִתְקַיְמָה חֲתוּנַת נֶכְדָתוֹ שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל עִם נֶכֶד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה כְּבָר רַבִּי מָרְדְּכַי חָלוּשׁ מְאֹד וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מֵחֲמַת הַשִּׂמְחָה נִכְנְסוּ אֵלָיו הַבָּאִים לַחֲתוּנָה עִם קְוִויטְלַאךְ “פִּתְקָאוֹת”, אַחַר כַּךְ אָמַר שֶׁרַק אֶחָד מֵאַנַ”שׁ בֵּין כָּל הַבָּאִים בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשָׁה עַל רוּחָנִיּוּת, שֶׁכָּתַב בַּקְוִיטְל אֶת הַפָּסוּק שֶׁבַּתְּהִלִּים (פרק כה): “צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי”.

ג-רלג

הַמַּגִּיד מִטְּרָהוִויץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, טָמוּן בְּעִירוֹ טְרָהוִויץ, וְעַל קִבְרוֹ עָשׂוּ אֹהֶל קָטָן. עַל צִיּוּנוֹ לֹא חָקְקוּ וְכָתְבוּ שׁוּם שְׁבָחִים, וְהָיָה קִבְרוֹ מְקֻדָּשׁ בֵּין תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם רנ”ג.

ג-רלד

עִיר טְרָהְוִיץ הָיְתָה חֲלוּקָה לִשְׁנַיִם, צַד אֶחָד מֵהָעִיר הָיָה שַׁיָּךְ לִמְחוֹז קִיּוּב וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי לִמְחוֹז חַארְסַאן, וְאָמְרוּ צַדִּיקֵי הַדּוֹר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בִּשְׁבַח הָרַב הַמַּגִּיד מִטְּרָהְוִויץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה “מֵהַשָּׁמַיִם סִבְּבוּ שֶׁיָּדוּר הָרַב בְּעִיר זוֹ, וְהוּא כְּ”שׁוֹמֵר הַתְּחוּם”, שֶׁלְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וּמַעֲלָתוֹ הָרָמָה, לֹא תּוּכַל הָרַע וְהַהַשְׂכָּלָה הַנִּמְצֵאת בִּמְחוֹז חַארְסַאן לְהִתְפַּשֵּׁט וְלַעֲבוֹר לִמְחוֹז קִיּוּב”.

ג-רלה

שָׁהָה פַּעַם רַבִּי יִצְחָק חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד מִטְרָהְוִויץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עוֹד בְּחַיֵּי רַבֵּנוּ, בְּעִיר חַארְסַאן, וְשָׁמַע אֵיךְ שֶׁמְּדַבְּרִים שָׁם כַּמָּה אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים בְּעִנְיָן רַבֵּנוּ וּמֵהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעָלָיו, נִגַשׁ אֲלֵיהֶם וְשָׁאֲלָם כְּתָם, מִי הוּא רַבִּי נַחְמָן, וְעָנוּהוּ הוּא יַחֲסָן גָּדוֹל מְאֹד כִּי הוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב מִצַּד אִמּוֹ, וְנֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרוֹדֶענְקֶע מִצַּד אָבִיו, וְשָׁאֲלָם שׁוּב הַאִם יֵשׁ לוֹ חֲסִידִים, וְעָנוּהוּ כֵּן נִמְצָאִים אֶצְלוֹ הַרְבֵּה חֲסִידִים בַּעֲלֵי מַדְרֵגָה וִירֵאִים וּשְׁלֵמִים, וְשָׁאֲלָם שׁוּב הַאִם הוּא לַמְדָן, עָנוּהוּ כֵּן, לַמְדָּן מוּפְלָג הוּא וּמְגַלֶּה דִּבְרֵי תוֹרָה מוּפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וְשָׁאֲלָם נוּ, אִם כֵּן מֵאַחַר שֶׁהוּא יַחְסָן וְצַדִּיק מְפוּרְסָם וְלַמְדָן גָּדוֹל וַאֲנָשָׁיו כְּשֵׁרִים, מִי הוּא הָעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ בְּמַחֲלֹקֶת. וְשָׂמַח רַבִּי יִצְחָק שֶׁהִגִּין בְּדִבּוּרָיו לִכְבוֹד רַבֵּנוּ, וּבָא עַל סִפּוּקוֹ בָּזֶה שֶׁשָּׁהָה בָּעִיר, כִּי לֹא הָיְתָה לוֹ סִבָּה חֲשׁוּבָה שֶׁיִּשְׁהֶה עֲבוּרָהּ בְּעִיר זוֹ, וְרָאָה שֶׁמִּלְמַעֲלָה סִבְּבוּ דָּבָר זֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁרַבֵּנוּ שָׁלְחוֹ לְשָׁם, וְלֹא יָדַע עֲבוּר מַה, עַד שֶׁרָאָה מַעֲשֶׂה זוֹ וְהֵבִין שֶׁלְּכַוָּנָה זוֹ שָׁלְחוֹ.

ג-רלו

פַּעַם, כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרָה בְּטֶעפְּלִיק שְׁאֵלָה חֲמוּרָה בְּנוֹגֵעַ לְאֵיזוֹ עֲגוּנָה, רָצָה רַבִּי מָרְדְּכַי דַּיָּן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְהַתִּירָהּ, אוּלָם מָנַע עַצְמוֹ וְהִמְתִּין לְבִיאָתוֹ שֶׁל הָרַב בַּעַל הַתַּנְיָא, כְּדֵי לָדוּן גַּם עִמּוֹ בִּשְׁאֵלָה זוֹ. כְּשֶׁבָּא הָרַב בַּעַל הַתַּנְיָא, לְבַקֵּר בְּטֶעפְּלִיק, דָּן עִמּוֹ בִּשְׁאֵלָה זוֹ וְהִתִּיר אֶת הָעֲגוּנָה כְּדַעְתּוֹ. אַחַר-כָּךְ, בְּעֵת שֶׁנָּסַע הָרַב מֵהָעִיר וְלִוּוּהוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר: “בְּטֶעפְּלִיק נִמְצָאִים שְׁנֵי רַבָּנִים כִּי הָיָה עוֹד רַב שֶׁכִּהֵן שָׁם בָּרַבָּנוּת, שְׁנֵיהֶם שָׁוִים הוֹן רַב, וּפְרוּטָה…” “טֶעפְּלִיק הָאט צְוֵוי רַבָּנִים, בֵּיידֶע הָאבְּן דֶּערְוֶערְד אַ הוֹן רַב מִיט אַ קָפִּיקֶע”, בְּהִתְכַּוְּנוֹ, שֶׁרַבִּי מָרְדְּכַי שָׁוֶה הוֹן רַב לְרֹב גְּדֻלָּתוֹ בַּתּוֹרָה, וְהַשֵּׁנִי שָׁוֶה נֶגְדּוֹ רַק פְּרוּטָה.

ג-רלז

רַבִּי מָרְדְּכַי דַּיָּן, שֶׁהָיָה דַּיָּן בְּטֶעפְּלִיק בִּפְקֻדָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, הִנְהִיג מִנְהָג בְּטֶעפְּלִיק, שֶׁבַּיּוֹם שֶׁאוֹמְרִים הַלֵּל, לֹא יַפְסִיקוּ הַקָּהָל בְּסוֹף כָּל מִזְמוֹר וְיַמְתִּינוּ לְסִיּוּמוֹ שֶׁל הַחַזָּן כַּנָּהוּג בָּעוֹלָם, אֶלָּא יֹאמְרוּ אֶת כָּל הַמִּזְמוֹרִים בְּרֶצֶף עַד לַפְּסוּקִים “הוֹדוּ לַה’ כִּי טוֹב”, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁבַּאֲמִירַת הַהַלֵּל.

ג-רלח

הַמַּגִּיד מִטְּרָהוִויץ הִתְקַרֵב לְרַבֵּנוּ עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בְּמֶעדְוְודִיבְקֶע, בִּהְיוֹת רַבֵּנוּ אָז בִּשְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים, הַיְינוּ בִּשְׁנוֹת תק”ן וְהוּא הָיָה כְּבָר לְמַעְלָה מִגִּיל שִׁבְעִים, כִּי בִּהְיוֹת רַבֵּנוּ בְּגִיל שְׁמוֹנָה עָשָׂר נַעֲשָׂה לְרַבִּי בְּמֶעדְוְודִיבְקֶע שֶׁלְיַד הוֹסְיַאטִין הַסְמוּכָה לְמֶעדְוְודִיבְקֶע וּטְשֶׁערִין.

ג-רלט

פַּעַם בִּהְיוֹת הָרַב הַצַּדִיק רַבִּי נָחוּם מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל תַּלְמִיד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בְּמֶעדְוְודִיבְקֶע וְהֵם הָיוּ חֲבֵרִים וִידִידִים מְאֹד. הֶרְאָה הַמַּגִּיד בְּאֶצְבָּעוֹ עַל רַבֵּנוּ וְאָמַר לְרַבִּי נָחוּם “זֶהוּ הָרַבִּי שֶׁלִּי” “דָּאס אִיז מַיין רַבִּי” וְאָז כְּשֶׁרָאָה רַבִּי נָחוּם אֶת רַבֵּנוּ שִׁבְּחוֹ מְאֹד לִפְנֵי הַמַּגִּיד, וְהִמְלִיץ עָלָיו בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב וְאָמַר הוּא “יְפֵה עֵינַיִם” הַנֶּאֱמַר בְּדָוִד.

ג-רמ

פַּעַם שָׁהוּ הַמַּגִּיד מִטְּרָהָוִויץ וְרַבִּי נָחוּם מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל יַחַד בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְרָקְדוּ בְּיַחַד מֶשֶׁךְ כָּל לֵיל שָׁבוּעוֹת, אוּלָם לְבַסּוֹף כְּבָר לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבִּי נָחוּם לִרְקוֹד וְרָקַד בִּמְקוֹמוֹ בְּנוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי עִם הַמַּגִּיד. וּכְשֶׁסִּפֵּר זֹאת ראבר”נ, אָמַר, שֶׁמֵּחֲמַת הִתְקַרְבוּתוֹ לְרַבֵּנוּ הָיָה לוֹ שִׂמְחָה וְכֹחַ לִרְקוֹד כָּל כַּךְ.

ג-רמא

ג-רמב

בְּעֵת הַחֲתֻנָּה הַמְפֻרְסֶמֶת בֵּין בִּתּוֹ שֶׁל הַצַּדִיק רַבִּי אַהֲרֹן בֶּן הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זַצַ”ל עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ זַצַ”ל, וְהָיָה אָז גַּם מָרְדְּכַי עַל הַחֲתֻנָּה אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה אָז חוֹלֶה מְאֹד, כְּשֶׁכְּבָר עָמַד לָלֶכֶת לִישֹׁן נֶעֱמַד וְהִסְתַּכֵּל עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָרוֹקְדִים וְהִתְלַהֵב עַד שֶׁהִפְטִיר וְאָמַר: “רוֹאֶה אֲנִי שֶׁלֹּא חֲסִידִים הֵם הָרוֹקְדִים, אֶלָּא צַדִּיקִים”.

ג-רמג

רַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף, דּוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נָסַע עַל דַעַת עַצְמוֹ לְעִיר סַאוְורַאן, כְּדֵי לְדַבֵּר שָׁם עִם הָרַב מִסַּאוְורַאן בְּעִנְיָן הַמַּחְלֹקֶת וּלְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּינָם לְבֵין אַנַ”שׁ, כִּי הָיָה הָרַב מִסַּאוְורַאן מְחַבְּבוֹ מְאֹד, וְהָיָה מִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּעִיר הַיְיסִין, וְגַם שֶׁיָּדַע אֶת גֹּדֶל מַעֲלָתוֹ בַּתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וּכְשֶׁרָאוּ הַחֲסִידִים שֶׁבְּהִתְוַכְּחוֹ עִם הָרַב בְּעִנְיָן הַמַּחְלֹקֶת נִשְׁאָר הָרַב לְלֹא מַעֲנֶה בְּפִיו חָרָה הַדָּבָר לְאֶחָד הָרֵיקִים וְלָקַח אַחַר-כַּךְ פַּמּוּט שֶׁל הַנֵּרוֹת וְעָטְפוֹ בְּמַגֶּבֶת וְזָרְקוֹ עָלָיו בְּכֹחַ וּפָגַע בּוֹ בְּרֹאשׁוֹ עַד שֶׁנָּפַל לְמִשְׁכָּב, וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְלֹא יָצְאוּ יָמִים מוּעָטִים וְשָׁבַק חַיִּים. (א”ה: ראה בימי התלאות גירסא אחרת).

ג-רמד

רַבִּי גֵּרְשׁוֹן, נֶכֶד הַמַּגִּיד מִטְּרָהוִויצֶע, הָיָה מְבֻגָּר בְּשָׁנִים מִדּוֹדוֹ רַבִּי יִצְחָק, חֲתַן הַמַּגִּיד.

ג-רמה

ר’ אוּרִי מִיַּאס, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, עָבַר לָדוּר לְעִיר יַאס אֲשֶׁר בְּרוֹמַנְיָה מֵחֲמַת בְּרִיחָתוֹ מִשֵּׁרוּת הַצָּבָא, וְנִפְטַר שָׁם. בְּיוֹם מוֹתוֹ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אַנְשֵׁי הַ”חֶבְרָא-קַדִּישָׁא” וְהִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁיֹּאמַר עִמָּהֶם וִדּוּי כַּנָּהוּג, אָמַר לָהֶם “תּוֹדָה לָאֵל, מִסְתּוֹפְפִים אָנוּ בְּצִלּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִזְהִירָנוּ לְהַתְמִיד בָּזֶה מִדֵּי יוֹם, וּבָרוּךְ ה’ קִיַּמְתִּיו כְּבָר הַיּוֹם”. וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָיָה זֹאת אֵצֶל הַחָסִיד הַצַּדִּיק ר’ נַחְמָן ב”ר יִצְחָק לֵייבּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-רמו

רַבִּי זַלְמָן “הַקָּטָן” זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כִּנּוּהוּ בְּשֵׁם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה עוֹד רַבִּי זַלְמָן אַחֵר, וְכֵן רַבִּי סֶענְדֶּער הַקָּטָן הַמֻּזְכָּר בְּ”עָלִים לִתְרוּפָה” מִכְתָּב קע”ג (קפ”ו בחדש), הוּא מִטַּעַם זֶה. (הוא טעות לכאורה; כי שם מדובר ב-ר’ סענדיר, ולא ב-ר’ סענדער הקטן המוזכר במכתבי ר’ נתן בר”י ב”נתיב-צדיק”, עיין בספר “גידולי-הנחל” אות ס’, ס”ג, ו-ס”ד, (עמ’ פ”ז-פ”ח), והטעות כנראה עפ”י המובא שם, אך לֹא עיין כל צרכו שם, עייש”ה, ודו”ק).

ג-רמז

רַבִּי זַלְמָן ‘הַקָּטָן’ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁנָּסַע בִּשְׁלִיחוּת רַבֵּנוּ לְקַבֵּל הַסְכָּמוֹת לְהַסֵּפֶר “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן”, הָיָה אוֹמֵר לְמוֹהַרְנַ”תְּ וּלְרַבִּי נַפְתָּלִי: יוֹדֵעַ אֲנִי כָּאֵלּוּ דְּבָרִים מֵרַבֵּנוּ שֶׁאתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים, וְאָמַר עַל זֶה רָאבְּרַ”נ שֶׁאף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹדְעִים אָנוּ מַה הֵם הַדְּבָרִים, אוּלָם מְבִינִים אָנוּ שֶׁנָּסַבּוּ הַדְּבָרִים עַל עִנְיָן הַקֵּץ, שֶׁרְצוֹן רַבֵּנוּ הָיָה שֶׁלֹּא יִדְחֲקוּ הַצַּדִּיקִים אֶת הַקֵּץ.

ג-רמח

רַבִּי משֶׁה הֶענְיֶיעס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הוּא רַבִּי משֶׁה קְרַאסִינְשְׁטֵיין, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, נִקְרָא בְּכִנּוּי שֵׁם זֶה עַל שֵׁם אִמּוֹ, מָרַת הֶעְנְיָא. בְּנוֹ רַבִּי נַחְמָן הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרֶסְלֶב, וְאָבִיו שֶׁל רַבִּי אַיְיזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין, חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם צִפּוֹרָה’ס, וְנִפְטַר בִּשְׁנַת תרצ”ו, לְרַבִּי אַיְיזִיק הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים בְּשֵׁם רַבִּי משֶׁה וְרַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ וְעוֹד בַּת אַחַת.

ג-רמט

רַבִּי דָּוִד מַלְכָּה’ס, נִקְרָא עַל שֵׁם אִמּוֹ מַלְכָּה. מְקוֹר חוֹצְבוֹ הָיָה בְּעִיר הַייסִין שֶׁעַל יַד עִיר אוּמַאן, וּבִגְלַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עָלָיו שָׁם, עָבַר לָדוּר בְּלַאדִיזִין וְהִתְמַנָּה שָׁם לְדַיָּן. (וע”ע לעיל בח”ב, סעיף שי”א).

ג-רנ

רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק, שֶׁהָיָה הָרַב בִּטְּשֶׁערִין לִפְנֵי רַבִּי נַחְמָן מִטְשֶׁערִין, הִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ עוֹד בִּהְיוֹתוֹ דָּר בִּטְרָהוִויצֶע עִיר הוֹלַדְתּוֹ.

ג-רנא

רַבִּי חַיִּים הַמְכֻנֶּה רַבִּי חַיִּים שָׂרָה’ס תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, וְהָיָה דָּר בִּכְפַר שׁוּרִיוֶועץ הַסָּמוּךְ לִבְרֶסְלֶב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב “בַּעַל מַגִּיהַ”.

ג-רנב

רַבִּי אַבְרָהָמ’ל פֶּעטֶערְבּוּרְגֶּער, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, הֶאֱרִיךְ יָמִים, וְרַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עוֹד הִכִּירוֹ.

ג-רנג

אָדְל בַּת רַבֵּנוּ הִתְחַתְּנָה בְּזִוּוּגָהּ הָרִאשׁוֹן עִם רַבִּי יוֹסְקָא, בֶּן הָרַב מֵחַמֶּעלְנִיק, וַאֲחוֹתָהּ שָׂרָה, הִתְחַתְּנָה עִם רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק בֶּן רַבִּי לֵיבּ מִדָּאבְּרָאוְנֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאַחַר שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אָדְל מִבַּעֲלָהּ, נִשְּׂאָה לְרַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק, שֶׁנִּתְאַלְמֵן מִזּוּגָתוֹ שָׂרָה. וְהִשְׁתַּדְּכוּ אַחַר-כָּךְ בִּבְנֵיהֶם, דְּהַיְינוּ: שֶׁבִּתָּהּ שֶׁל אָדְל בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסְקָא, נִשְּׂאָה לִבְנוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק, רַבִּי “שִׂמְחָה בָּרוּךְ” בְּנָהּ שֶׁל שָׂרָה, זוּגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. מִמָּרַת אָדְל נִשְׁאֲרוּ רַק בֵּן וּבַת, הֲלֹא הֵם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ, וּבַת בְּשֵׁם רִבְקָה מִרְיָם.

ג-רנד

חַיָה בַּת רַבֵּנוּ הָיְתָה צְנוּעָה מְאֹד וּבַעֲלַת יִרְאַת שָׁמַיִם עַד מְאֹד, שֶׁלְּרֹב הַקְפָּדָתָהּ בְּמִדַּת הַצְּנִיעוּת, הָיְתָה מְכַסֶּה פָּנֶיהָ כְּשֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב. בִּנְשׂוּאֶיהָ הַשְּׁנִיִּים שֶׁנִּשְּׂאָה לְרַבִּי אַהֲרֹן נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרַב הַ”בַּעַל הַתַּנְיָא”, הָיְתָה דָּרָה בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק.

ג-רנה

רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף, מְחֻתָּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, בְּנוֹ רַבִּי זַלְמָן, הָיָה בַּעֲלָהּ שֶׁל חַיָּה, בַּת רַבֵּנוּ, הָיָה דָּר בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק, וְשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיָה לְיוּבַּרְסְקִי.

ג-רנו

רַבִּי נַחְמָן בֶּן חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ הַמְכֻנֶּה “נַחְמָן חַיָּה’לֶעס” הָיָה בֶּן יָחִיד לְאָבִיו רַבִּי זַלְמָן חֲתַן רַבֵּנוּ וְדָר בְּטוּלְטְשִׁין, מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל חוֹתְנוֹ רַבִּי בֶּער, בְּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּארְלִין זַצַ”ל, רַבִּי בֶּער עַצְמוֹ הָיָה דָּר שָׁם מִשּׁוּם חוֹתְנוֹ הֲלֹא הוּא רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי דִּירוֹת, אַחַת בְּטוּלְטְשִׁין וְאַחַת בְּמֶעזְבּוּז, בְּסוֹף יָמָיו עָבַר ר’ נַחְמָן לָדוּר בְּאוּמַן, וְנִפְטַר שָׁם בִּשְׁנַת תרמ”ט בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁבְעִים, וְנִקְבַּר אֵצֶל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין.

ג-רנז

יֵשׁ שְׁנֵי דֵּעוֹת בִּדְבַר זֵהוּתוֹ שֶׁל חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶפְרַיִם בּר”נ, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה זֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל טֶעפְּלִיקֶער הַיְינוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׁפִּילְבַּאנְד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים וּמִסְתַּבֵּר שֶׁזֶּה הַנָּכוֹן שֶׁהִתְחַתֵּן עִם אֲחוֹת רַבִּי אַבָּא’לֶה בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל, שֶׁהָיָה מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ, וּמִטַעַם זֶה הָיָה גָּר בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק שֶׁלְיַד טְשֶׁערִין שֶׁשָּׁם הָיוּ דָּרִים רַבִּי שְׁמוּאֵל וּבְנוֹ רַבִּי אַבָּא’לֶה כַּיָּדוּעַ. וְעַיֵּן בְּעָלִים לִתְרוּפָה מִכְתָּב קנו.

ג-רנח

שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל טֶעפְּלִיקֶער הָיְתָה שְׁפִּילְבַּאנְד, לְרַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן וְלוֹ בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן שֶׁהָיָה חָתְנוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ. הוּא הָיָה דָר בְּטֶעפְּלִיק וְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדַת הַמְּלַמְדוּת, וְהָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן, וְנִפְטַר בִּשְׁנַת תר”פ בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן.

ג-רנט

בְּעִיר קִיבְלִיטְשׁ דָּר אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַמְקֹרָבִים לְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְנָהֲגוּ תַּלְמִידָיו בְּנָסְעָם אֵלָיו מִפַּעַם לְפַעַם לְשַׁבַּת-קֹדֶשׁ לֶאֱסֹף אֶת כָּל בְּנֵי חֲבוּרָתָם וְלִנְסֹעַ יַחְדָיו אֵלָיו. פַּעַם כְּשֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ עִיר קִיבְלִיטְשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּכְדֵי לֶאֱסֹף אֶת חֲבֵרָם, פָּגְשׁוּהוּ שׁוֹכֵב חוֹלֶה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה, וּבִרְאוֹתָם שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִצְטַרֵף עִמָּהֶם בִּנְסִיעָתָם, הִזְדַּרְזוּ מְאֹד, בְּהִתְכַּוְּנָם לְהוֹדִיעַ מְהֵרָה מֵחָלְיוֹ לְרַבָּם רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק וּכְדֵי שֶׁיַּפְצִיר בִּתְפִלָּה לִרְפוּאָתוֹ הַשְּׁלֵמָה. וְהִנֵּה רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק הָיָה נוֹהֵג לְהַאֲרִיךְ מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, בִּפְרַט בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁהָיָה מַאֲרִיךְ בָּהּ כְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת. בְּהִכָּנְסָם לְבֵיתוֹ פָּגְשׁוּהוּ עוֹמֵד בִּתְפִלָּה כְּדַרְכּוֹ, וּבְחָפְצָם לָגֶשֶׁת לָתֵת לוֹ אֶת שֵׁם תַּלְמִידוֹ הַחוֹלֶה הִבְחִינוּ אֵיךְ שֶׁכְּבָר מְסוּמָן אֶצְלוֹ עַל הַדַּף בְּבִרְכַּת “מְחַיֶּה הַמֵּתִים” שֵׁם חֲבֵרָם, בֵּין שְׁאָר שֵׁמוֹת שֶׁל נִפְטָרִים אֲחֵרִים, וְיָדְעוּ וְהֵבִינוּ שֶׁכְּבָר נִפְטַר וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, וְעַתָּה עוֹסֵק כְּבָר רַבָּם בְּתִקּוּן נִשְׁמָתוֹ.

רבי נחמן מטולטשין זצ”ל

ג-רס

אָמַר פַּעַם רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּדֶרֶךְ צַחוּת, עַל הַפָּסוּק תהלים קמה “אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי” וְכוּ’, דְּהַיְינוּ שֶׁאף עַל פִּי שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, אַף עַל פִּי כֵן “אַשְׁרֵי”, כִּי “אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה’ אֱלֹהָיו”, וְזֶהוּ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה’ אֱלֹהָיו.

וְכֵן פֵּרֵשׁ עַל פִּי הַמּוּבָא בַּזֹּהַר, וְהוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּתוֹרָה י”ג “שֶׁכָּכָה” בְּגִימַטְרִיָּא “משֶׁה” וְזֶהוּ “אַשְׁרֵי הָעָם” הַמְקוֹרָבִים לְצַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא “שֶׁכָּכָה”, וְזֶהוּ: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה “אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה’ אֱלֹהָיו”, כִּי אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁמְּקוֹרָב לַצַּדִּיק הַמְּקַרְבוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, כַּמְּבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן כה עַיֵּן שָׁם.

ג-רסא

אָמַר פַּעַם, עִנְיָן רַבֵּנוּ הֲרֵי הוּא כְּמֵת מִצְוָה, שֶׁאֵין לוֹ קְרוֹבִים, מֵחֲמַת שֶׁבְּנֵי הָעוֹלָם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, אוּלָם אָנוּ שֶׁכְּבָר כֵּן זָכִינוּ וְנִתְקַרַבְנוּ אֵלָיו, הֲרֵי שֶׁמְּחֻיָּבִים אָנוּ לְטַפֵּל בּוֹ וְכָרָאוּי.

ג-רסב

אָמַר: בְּנֵי הָעוֹלָם חוֹשְׁבִים שֶׁהַצַּדִּיקִים הַנִּסְתָּרִים הֵם חוֹטְבֵי הָעֵצִים אוֹ שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם אוּלָם לָאֱמֶת אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כְּרַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ שֶׁלָּנוּ נֶכֶד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ וּבְכָל זֹאת לִהְיוֹת אֶחָד מֵהַל”ו צַדִּיקִים.

ג-רסג

אָמַר פַּעַם בְּדֶרֶךְ צַחוּת: הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁעַל כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים קָבְעוּ לָזֶה חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה בְּרָכָה, וְהֵיכָן מְרוּמָז בְּרָכָה עַל עִנְיָן רַבֵּנוּ? וְאָמַר שֶׁזֶּה שֶׁאנוּ אוֹמְרִים בִּזְמִירוֹת שַׁבָּת “בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר נָתַן ‘מְנוּחָה’ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל”, הַמְּרַמֵּז עַל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ “נַחְמָן” וְהוֹסִיפוּ לָזֶה אַנַ”שׁ רֶמֶז, אֲשֶׁר “נָתַן” “מְנוּחָה”, הַיְינוּ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְתַלְמִידוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-רסד

פַּעַם כְּשֶׁיָּשַׁב רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְעָסַק בַּעֲבוֹדַת ה’ מֵאֲחוֹרֵי הַבִּימָה, חָשַׁב שֶׁאף אָדָם לֹא נִמְצָא בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הִבְחִין שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ נִכְנַס וְנֶעֱמַד לְיָדוֹ, וּכְשֶׁהִבְחִין פִּתְאוֹם שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ עוֹמֵד לְיָדוֹ, הִתְמַלֵּא בְּפַחַד נוֹרָא עַד שֶׁקָּפַץ מֵרֹב יִרְאָה וְהִתְאַדְּמוּ פָּנָיו מְאֹד. אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ: נַחְמָן כָּךְ צְרִיכִים לְפַחֵד מִפַּחַד ה’ וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ. *

ג-רסה

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ”שׁ אֶת רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער אֵיזוֹ שְׁאֵלָה, וְעָנָה לוֹ. שְׁאֵלוֹ הַהוּא: הֲלֹא אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנַ”שׁ אָמַר לִי הַהֵיפֶךְ מִדַּעְתְּכֶם? עָנָה לוֹ רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער וְאָמַר: אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לּוֹמַר לְךָ, אֲנִי קִבַּלְתִּי מִתַּלְמִיד שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ!!!: *

ג-רסו

הִפְלִיג פַּעַם רַבִּי סֶענְדֶער טְרָהְוִויצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָמַר: “הַיְינְט שְׁטֵיְיט אָן דֶער נַ’חַל נ’וֹבֵעַ מְ’קוֹר חָ’כְמָה בַּיי רַבִּי נַחְמָנֶ’ען”, “כַּיּוֹם שׁוֹהֶה הַנַּ’חַל נ’וֹבֵעַ מְ’קוֹר חָ’כְמָה אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַצַ”ל”.

ג-רסז

ג-רסח

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם בְּעֵת הַמַּחְלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שָׁהָה בְּבֵית אִישׁ אֶחָד שֶׁלֹּא הִכִּירוֹ, וְהָיָה מְטֻפָּל בְּבָנִים, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁבְּעֵת נִעֲנוּעוֹ אֶת הַתִּינוֹק בַּעֲרִיסָתוֹ שֶׁבָּכָה וְצָעַק מְאֹד כְּדֶרֶךְ הַתִּינוֹקוֹת, צָעַק עָלָיו אָבִיו וְאָמַר, שְׁקוֹט כְּבָר, צוֹעֵק הִנְךָ כְּבָר כְּמוֹ הַבְּרֶסְלְבֶרְ’ס בְּעֵת תְּפִלָּתָם. (- קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).

ג-רסט

סִפֵּר רָאבְּרַ”נ שֶׁבְּסוֹף יְמֵי אָבִיו בְּעֵת חוּלְשָׁתוֹ, כְּשֶׁבֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְחָשַׁשׁ שֶׁמָּא יֵרָדֵם בְּאֶמְצַע, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלָיו שֶׁלֹּא יֵרָדֵם בְּאֶמְצַע, עַד הַגִּיעוֹ לַתֵּיבוֹת “אַל יְחַסְרֵנוּ”, וְאִם יֵרָדֵם אַחַר אֲמִירַת תֵּיבוֹת אֵלּוּ לֹא יְעוֹרְרוֹ.

ג-ער

עִיר אוּמַאן הָיְתָה מֵאָז וּמִקֶּדֶם עִיר שֶׁל חֲזָנִים, וְכָל חַזָּן שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ הַנָּאֶה הָיָה בָּא לְאוּמַאן, גַּם דָּרוּ בָּהּ מִגְּדוֹלֵי הַחֲזָנִים, כְּרַבִּי יַעֲקֹב סִירוֹקָה וְעוֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן הִכִּירוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּנוֹרָאוֹת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וּלְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר אֶת תְּפִלָּתָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּעִיר הָיוּ בָּאִים לְהִתְבַּשֵּׂם מִתְּפִלָּתוֹ שֶׁל רנ”ט, וְהָיוּ אוֹמְרִים הַתּוֹשָׁבִים לְאַנַ”שׁ אֵיפֹה מַגִּיעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב לִתְפִלָּתוֹ שֶׁל רנ”ט הַחַזָּן שֶׁלָּכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלְּרנ”ט לֹא הָיָה קוֹל צָלוּל, כִּי קוֹלוֹ הָיָה צָרוּד, וּכְקוֹל שַׁאֲגָה, אוּלָם הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ עָבְרָה עַל מַעֲלַת הַקּוֹל, וְזוֹ אֲשֶׁר הִלְהִיבָה אֶת לֵב הַקָּהָל. לְעֻמָּתוֹ ר’ לֵיבּ קָאנְסְטַאטִינֶער הָיָה “בַּעַל בֶּכִי” וְחַזָּן גָּדוֹל.

ג-רעא

לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵעִיר לָאדִיזִין, [יֵשׁ דֵּעָה שֶׁעוֹד זָכָה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מוֹהַרְנַ”תְּ], נוֹלַד בֵּן שֶׁיּוֹם מִילָתוֹ חָל לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְלֹא יָדַע לָשִׁית עֵצָה לְנַפְשׁוֹ, הַאִם יִסַּע לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן וִימַנֶּה שְׁלִיחַ לְמִילַת בְּנוֹ, אוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּבֵיתוֹ בְּלָאדִיזִין לְקַיֵּם מִצְוַת הַבְּרִית שֶׁל בְּנוֹ בְּעַצְמוֹ, וְשָׁאַל עַל זֶה לְרנ”ט, עָנָה לוֹ רנ”ט: הַפָּסוּק אוֹמֵר, “וּמָל ה’ אֶלֹקֶיךָ אֶ’ת לְ’בָבְךָ וְ’אֶת לְ’בַב זַרְעֶךָ” (דברים ל), הֲרֵי שֶׁמִּקֹּדֶם עָלֶיךָ לָמוּל אֶת לְבָבְךָ וְאַחַר כָּךְ לָמוּל אֶת לֵב בִּנְךָ, וְכָךְ עָשָׂה, וְנָסַע לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עוֹד הִכִּירוֹ, וּבִקֵּר אֶצְלוֹ בִּשְׁנַת תרע”ה, כִּי ראבר”נ שִׁבְּחוֹ מְאֹד, וְרָצָה לְהַכִּירוֹ, וְחָקוּק הָיָה בְּזִכְרוֹנוֹ כָּל הַיָּמִים אֶת “בִּרְכַּת הַמָּזוֹן” שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ, שֶׁבֵּרְכוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת וְחִיּוּת נִפְלָא, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּמִקְצוֹעוֹ סִיטוֹנָאִי. (ראה עוד להלן בח”ה, סעיף רע”ח).

ג-ערב

רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה מַקְפִּיד שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו יוֹם לְלֹא רִקּוּד, וּפַעַם כְּשֶׁנִּזְכָּר אַחַר שְׁכִיבָתוֹ כְּבָר עַל מִטָּתוֹ, אַחַר שֶׁקָּרָא כְּבָר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעֲדַיִן לֹא רָקַד בְּאוֹתוֹ יוֹם, יָרַד מִמִּטָּתוֹ וְרָקַד לְעַצְמוֹ וְחָזַר לְמִטָּתוֹ.

ג-רעג

בְּחַיֵּי מוֹהַרְנַ”תְּ הָיָה נוֹהֵג לִנְסוֹעַ אֵלָיו בְּכָל שַׁבָּת שְׁנִיָּה, הַיְינוּ שֶׁשַּׁבָּת אַחַת שָׁהָה בְּבֵיתוֹ וְשַׁבָּת אַחַת אֵצֶל מוֹהַרְנַ”תְּ וְהִנֵּה בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה לְחַיֵּי מוֹהַרְנַ”תְּ הָיָה צָרִיךְ לְפִי סֵדֶר מִנְהָגוֹ לִשְׁהוֹת בְּבֵיתוֹ, אוּלָם בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ בָּא אֵלָיו אֶחָד מֵאַנַ”שׁ וְהוֹדִיעוֹ בִּכְאֵב “מוֹהַרְנַ”תְּ שׁוֹכֵב חוֹלֶה מְאֹד בְּבֵיתוֹ וְאֵיךְ שׁוֹהֶה אַתָּה כָּאן בְּטוּלְטְשִׁין”? וְנִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה וְהָלַךְ וְצִוָּה תֵּיכֶף לְרַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁדָּר אַף הוּא בְּטוּלְטְשִׁין: סַע אַתָּה לְאָבִיךָ תֵּיכֶף וּמִיָּד וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרֶיךָ, וְנָסַע רַבִּי יִצְחָק תֵּיכֶף, וְרנ”ט הִגִּיעַ אַחַר כָּךְ לִפְנֵי שַׁבָּת, וְשִׁמֵּשׁ אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁהָיְתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת כַּיָּדוּעַ.

ג-רעד

הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כִּשְׁלִיחַ-צִבּוּר לִפְנֵי הָעַמּוּד, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָזוֹ הִתְלַהֲבוּת וְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, עַד שֶׁבִּפְטִירָתוֹ אָמְרוּ אַנַ”שׁ זֶה לָזֶה בְּצַעַר וּבִכְאֵב “תְּפִלָּה כָּזוֹ שׁוּב לֹא יִשָּׁמַע עוֹד עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל.

ג-ערה

הָיָה שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּזֶה עַד שֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ מְנַקֶּה אֶת הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ מֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, וּבְעֶרֶב שַׁבָּת לְאַחַר שֶׁנִּקָּה אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, הָיָה מִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ לוֹמַר שִׁיר הַשִּׁירִים, וְאָמְרָהּ כְּדַרְכּוֹ בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה.

ג-רעו

סִפֵּר רַבִּי יוּדְל חֲתָנוֹ (ב”ר יִצְחָק בֶּער שֶׁנָּשָׂא אֶת בִּתּוֹ שֶׁל רנ”ט מִזִּוּוּג רִאשׁוֹן), שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּשִׁבְחוֹ, שֶׁזָּכָה וְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּכָזוֹ הִתְלַהֲבוּת וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל סִפְרֵי הַ”לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת” הָיוּ חֲדוּרִים בּוֹ בְּמֹחוֹ וְדַעְתּוֹ.

ג-רעז

אֵיזֶה מֶשֶׁךְ זְמַן מַה הָיָה לוֹ וִיכּוּחַ עִם רַבִּי סֶענְדֶער מִטְּרָהְוִויץ וַאֲנָשָׁיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּעִנְיַן נִהוּל חֶשְׁבּוֹנוֹת הַכְּסָפִים, כִּי הָיָה רְצוֹן אַנַ”שׁ מִטְּרָהְוִויץ, שֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים מָעוֹת לְהוֹצָאוֹת הַקְּלוֹיז שֶׁבְּאוּמַאן, שֶׁיְּנַהֵל רנ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה חֶשְׁבּוֹן הוֹצָאוֹת שֶׁלּוֹ וְשֶׁל הַקְּלוֹיז בִּפְרוֹטְרוֹט. אוּלָם הוּא לֹא הִסְכִּים לָזֶה, בְּטוֹעֲנוֹ שֶׁחֲבָל לוֹ עַל הַזְּמַן הַזֶּה שֶׁל הַנְהָלַת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּכְשֶׁבָּא רַבִּי סֶענְדֶער וְטָעַן אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל רנ”ט לִפְנֵי גְּבִירֵי אַנַ”שׁ, דָּחוּהוּ וְטָעֲנוּ נֶגְדּוֹ וְכִי מַה טַעֲנוֹתֶיךָ, “הֲרֵי לֶאֱכֹל דַיְיסָא וּמָרָק צָרִיךְ רַבִּי נַחְמָן לֶאֱכֹל כָּמוֹנוּ, וְגַם לִתְפֹּר שִׂמְלָה לִכְבוֹד הֶחָג לְאֶסְתֵּר שֵׁיינְדִיל זוּגָתוֹ, וּלְיוֹתֵר מִזֶּה אֵינוֹ זָקוּק, וְאִם כֵּן עֲבוּר מַה צָּרִיךְ הוּא לְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹת”. “עֶסִין קַאשֶׁע מִיט יוֹךְ דַארְף רַבִּי נַחְמָן עֶסְן גְלַייךְ מִיט אוּנְז אוּן מַאכְן אַ קְלֵייד פַאר אֶסְתֵּר שֵׁיינְדְל אוֹיף יוֹם-טוֹב, אוּן מֶער דַארְף עֶר נִישְׁט”.

ג-רעח

אַחַר-כָּךְ פַּעַם בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת שֶׁהָלַךְ רַבִּי טוֹבְיָה בָּאבְּרִינִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְהַצִּיּוּן, פָּגְשׁוֹ רנ”ט וְרָצָה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו בְּעִנְיָן הַוִּיכּוּחַ הַנַּ”ל, כִּי הוּא הָיָה מִגַּבָּאֵי אַנַ”שׁ מִטְּרָהְוִויץ, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי טוֹבְיָה וְאָמַר לוֹ, “רַבִּי נַחְמָן רַבִּי נַחְמָן אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ מִכָּל זֶה כְּלַל וּכְלַל, כִּי לֹא רָצָה לְהִכָּנֵס בְּוִכּוּחַ זֶה כְּלַל, הִתְפָּעֵל רנ”ט מֵהַגִּינוּתוֹ וְיָשְׁרוֹ שֶׁבּוֹרֵחַ כָּל כָּךְ מִכָּל וִכּוּחַ וּמַחְלֹקֶת, עַד שֶׁנַּעֲנָה וְאָמַר לוֹ: “שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמִים” “לַאנְג לֶעבְּן זָאלְסְטוּ” וְכֵן הֲוָה.

ג-רעט

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ”שׁ אֶת רַבִּי מִיכְל, נֶכֶד מוֹהַרְנַ”תְּ, מִי הוּא כַּיּוֹם הָרֹאשׁ בַּיִת הַמּוּזְכָּר בְּ”לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת” תְּפִלָּה ל”ג חֵלֶק ב, עָנָה לוֹ “בִּזְמַנֵּנוּ הָיָה זֶה רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער”, עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

ג-רפ

נַעֲנָה פַּעַם וְאָמַר: וְכִי הֵיכָן מַגִּיעַ אֲנִי לַעֲבוֹדַת ה’ שֶׁל אַנַ”שׁ מִטְּרָהָוִויץ, אוּלָם כְּשֶׁנִּצְרָכִים לְעֵצָה -צָרִיךְ לִשְׁאוֹל אוֹתִי, “וִוי קוּם אִיךְ צוּ דִי עֲבוֹדָה פוּן דִי טְרָהְוִויצֶער אָבֶּער אַ עֵצָה דַארְף מֶען פְרֶעגְן בַּיי מִיר”.

ג-רפא

רַבִּי אַבְרָהָם צִיפְּרֶ’עס, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי דַּיָּן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה לַמְדָן מוּפְלָג וְיָשַׁב תָּדִיר רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה וְלֹא הָיָה מַפְסִיק בְּדִבּוּר כְּלַל וּכְלַל, וַאֲפִלּוּ עִם בְּנֵי בֵיתוֹ הָיָה מְדַבֵּר מְעַט מְאֹד מְאֹד, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁהָיָה בָּא אֵלָיו רנ”ט לְבַקְרוֹ הָיָה יוֹשֵׁב וּמְדַבֵּר עִמּוֹ שָׁעוֹת אֲרוּכּוֹת, עַד שֶׁשָּׁאֲלוּהוּ בְּנֵי בֵיתוֹ עַל זֶה, “מַדּוּעַ עִמָּנוּ אֵינְךָ רוֹצֶה לְדַבֵּר וְעִמּוֹ יוֹשֵׁב הִנְּךָ וּמְדַבֵּר כַּמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת? עָנָה וְאָמַר לָהֶם: “רַבִּי נַחְמָן אִישׁ חָכָם גָּדוֹל הוּא כָּל כָּךְ, שֶׁכְּשֶׁלַּיְּהוּדִים תִּהְיֶה מְדִינָה יְמַנּוּ אוֹתוֹ לְשַׂר הָאוֹצָר “פִּינָנְס מִינִיסְטֶער” וּלְסִבָּה זוֹ הֶאֱרִיךְ עִמּוֹ בְּדִבּוּר כָּל כָּךְ.

ג-רפב

רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה חַתָּנוֹ אָמַר פַּעַם בְּשִׁבְחוֹ: חוֹתְנִי הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת כָּזוֹ, כְּחֹם קַטָּר הָרַכֶּבֶת, שֶׁנִּקְרָא בְּלַע”ז: “אַ לָאקָאמַאטִיב”, שֶׁשָּׁם רוֹתֵחַ דּוּד הַמֵּנִיעַ אֶת הָרַכֶּבֶת בְּחֹם עָצוּם.

ג-רפג

בְּעֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ בְּנוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְהִתְיַצֵּב לַצָּבָא, הִתְפַּלֵּל רנ”ט הַרְבֵּה עַל שִׁחְרוּרוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רנ”ט שֶׁכְּשֶׁיִּזְכֶּה וְיִשְׁתַּחְרֵר לֹא יִשְׁלַח לוֹ מִבְרַק הוֹדָעָה עַל זֶה. “זָאלְסְט מִיר נִישְׁט שִׁיקְן קֵיין דֶעפֶּעשׁ”, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו עוֹד, בְּהַטְעִימוֹ: אִם כְּבָר לֹא יוּצְרְכוּ עֲבוּרְךָ הַתְּפִלּוֹת יוֹעִילוּ הַתְּפִלּוֹת וְיָבוֹאוּ לְשִׁמּוּשׁ לִשְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְּצוּיִם בְּצָרָה זוֹ.

ג-רפד

כְּשֶׁחָזַר רנ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִבְרֶסְלֶב אַחַר שֶׁהִדְפִּיס בְּגַאלִיצְיָא בִּיגִיעָה רַבָּה חֵלֶק מֵחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁל סִפְרֵי “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת”, אָמְרוּ אַנַ”שׁ לְמוֹהַרְנַ”תְּ בְּפָנָיו: “יְכוֹלִים אָנוּ כְּבָר לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם “רַבִּי נַחְמָן” כְּאוֹת הוֹקָרָה עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, אָמַר לָהֶם מוֹהַרְנַ”תְּ וְכִי זֶהוּ זֶה קְלִיפַּת בֵּיצָה גַּם זֶה טוֹב, וְאָמַר בִּבְדִיחוּתָא, הַשְׁכִּיבוּהוּ עַל הַשֻּׁלְחָן לַחֲטוֹף הַלְקָאָה, כְּאוֹמֵר, אֵיזֶה מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁהוּא אֲפִלּוּ מְעַט כִּקְלִפַּת בֵּיצָה הוּא כְּבָר רָאוּי לְשֶׁבַח, וְאִם כֵּן מַדּוּעַ לִקְרוֹא לוֹ עֲבוּר מַעֲשֶׂה טוֹב זֶה בְּשֵׁם “רַבִּי”, “אַ דָּאס אִיז דָאס אַ שָׁאלַאכְטְץ פוּן אַ הֵיי, אִיז אוֹיךְ גוּט לֵייגְט אִים אִיבֶּער אוֹיפְן טִישׁ חַאפְּן אַ שְׁמִיץ”. וְאָמַר ראבר”נ, מוֹהַרְנַ”תְּ נָהַג כָּךְ כִּי שָׁמַר מְאֹד עַל אָבִי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל חָלִילָה בְּשׁוּם מַחֲשָׁבָה שֶׁל גֵּאוּת.

ג-רפה

הִבְחִינוּ שֶׁהָיָה נִזְהָר מְאֹד לִבְלִי לוֹמַר שׁוּם חִסָּרוֹן עַל שׁוּם דְּבַר אֲכִילָה, וְכָל מַה שֶּׁהָיוּ מַגִּישִׁים לְפָנָיו הָיָה אוֹכֵל מִבְּלִי לְתַבֵּל אֶת הָאוֹכֶל בְּמֶלַח וְכַדּוֹמֶה.

ג-רפו

כְּשֶׁהָיָה רל”י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פַּעַם בְּעִיר בָּאבְּרִינִיץ פָּגַשׁ שָׁם בְּשַׁמָּשׁ שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת, שֶׁסִּפֵּר לוֹ שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ שָׁבַת פַּעַם אֵצֶל רנ”ט, וְשִׁבַּח אֶת רנ”ט מְאֹד, וְהִפְלִיג לְפָנָיו מִגֹּדֶל הֶאָרַת שַׁבָּת שֶׁהָיָה לוֹ אֶצְלוֹ מְאֹד, עַד שֶׁסִּיֵּם בְּאָמְרוֹ לוֹ: מָה אוֹמַר לָךְ, הָיָה טוֹב, וְאֵינִי יָכוֹל לְשָׁכְחוֹ.

ג-רפז

סִפֵּר רַבִּי אַיְיזִיק אַיְיזְנְשְׁטֵיין מֵאוּמַאן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: פַּעַם בְּלֵיל יוֹם כִּפּוּר אַחַר תְּפִלַּת מַעֲרִיב, פָּנָה אֵלַי רנ”ט וְאָמַר לִי: “אַיְיזִיק בֹּא נָא בְּבַקָּשָׁה וְסַיֵּעַ לִי לְהוֹצִיא וְלִשְׁפּוֹךְ הַחוּצָה אֶת הַמַּיִם שֶׁבַּחָבִית הַקְּבוּעָה בְּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת”, שֶׁהִתְמַלְּאָה מִמֵּי נְטִילַת יָדַיִם שֶׁל אַנַ”שׁ שֶׁרָחֲצוּ יְדֵיהֶם לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, בְּלַעַ”ז נִקְרֵאת חָבִית זוֹ בַּשֵּׁם “צִיבֶּר”, וְאָמַר לוֹ רנ”ט בְּלָשׁוֹן צַחוּת “בֹּא נָא וְתִהְיֶה שְׁלִיחַ צִיבֶּר”, תֵּיכֶף הִפְשִׁיט רנ”ט אֶת הַקִּיטְל וְלָקַח מַקֵּל אָרוֹךְ וְתָחֲבוֹ בְּיָדִית הַחָבִית וְהוֹצִיאוֹ בַּיָּדִית שֶׁמִּצַּד הַשֵּׁנִי, הִנִּיחַ צַד אֶחָד שֶׁל הַמַּקֵּל עַל כְּתֵפוֹ וְאֶת צַד הַשֵּׁנִי שָׂם רַבִּי אַיְיזִיק עַל כְּתֵפוֹ, וְכָךְ יַחְדָו הוֹצִיאוּ אֶת הַמַּיִם לַחוּץ וְשָׁפְכוּהוּ, לְאַחַר שֶׁגָּמַר רנ”ט אֶת מְלַאכְתּוֹ זוֹ, חָזַר וְלָבַשׁ אֶת הַקִּיטְל וְהִתְחִיל לוֹמַר אֶת כָּל הַתְּהִלִּים כַּנָּהוּג, וְאָמְרָה בְּהִתְלַהֲבוּת כְּדַרְכּוֹ. וְהִפְטִיר רַבִּי אַיְיזִיק כְּשֶׁסִּפֵּר מַעֲשֶׂה זוֹ, וְאָמַר: רנ”ט נָהַג בְּכָל זֶה בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא נִתַּן לְהַבְחִין שׁוּם חִלּוּק בֵּין סְחִיבַת הַדּוּד וּשְׁפִיכַת הַמַּיִם לַאֲמִירָתוֹ אֶת הַתְּהִלִּים, שֶׁאת שְׁנֵיהֶם עָשָׂה בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת וּבְחֵן דִּקְדֻשָּׁה נִפְלָא לְלֹא שׁוּם הֶבְדֵּל.

ג-רפח

כַּיָּדוּעַ הִקְפִּידוּ אַנַ”שׁ לֹא לֶאֱכֹל שְׁרוּיָה בְּפֶסַח “גִיבְּרָאקְס” (= שרויה) שֶׁכֵּן נָהַג רַבֵּנוּ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נַעֲנָה פַּעַם רנ”ט וְאָמַר לִבְנֵי בֵיתוֹ, שֶׁכְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁנּוֹפֵל אֵיזֶה פֵּרוּר מַצָּה מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ הַמָּרָק שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ לוֹ, כִּי הַתּוֹרָה הִזְהִירָה וְאָסְרָה מַשֶּׁהוּ חָמֵץ וְלֹא מַשֶּׁהוּ מַצָּה.

ג-רפט

בְּאוּמַאן נָהֲגוּ לִמְכּוֹר אֶת הָעֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה שֶׁבִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, בְּיוֹם עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְכֵן לֹא הָיוּ מְאַרְגְּנִים כַּמָּה מִנְיָנִים לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה אֶלָּא רַק מִנְיָן אֶחָד, פַּעַם קָנָה רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעְשִׁיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת הַקְּרִיאָה “לֵוִי”, אוּלָם לְמָחֳרָת בְּעֵת הַקְּרִיאָה צִוָּה לְהַגַּבַּאי לְכַבֵּד בַּעֲלִיָּה זוֹ אֶת רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁגַּם כֵּן הָיָה לֵוִי כַּיָּדוּעַ, לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁבָּא לִפְרוֹעַ לְרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער אֶת שְׂכַר הָעֲלִיָּה אָמַר לוֹ רנ”ט בִּקְפֵּידָא, שֶׁעוֹד פַּעַם לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ בְּהַפְטִירוֹ, כְּשֶׁקּוֹנִים עֲלִיָּה צָרִיךְ לְבַד לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, כִּי לֹא סָבְלוּ אַנַ”שׁ אֶת עִנְיָן הַכִּבּוּדִים וְגִינוּנֵי הַכָּבוֹד.

ג-רצ

בְּעֵת שֶׁיָּצָא לְאוֹר עוֹלָם הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ “לֵב הָעִבְרִי” עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק רַבִּי עֲקִיבָא יוֹסֵף שְׁלֶעזִינְגֶער זַצַ”ל, מִתַּלְמִידָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל הָרַב הַ”חֲתַם סוֹפֵר”, אָמַר: כְּנֶגֶד הַחשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם בָּעֵת הַזֹּאת, סִבֵּב ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה יָצָא סֵפֶר זֶה שֶׁסִּלֵּק הַרְבֵּה מֵהַחשֶׁךְ. כִּי כֻלּוֹ דִּבְרֵי מוּסָר נִפְלָאִים וְסוֹתֵר שָׁם אֶת כָּל הַדֵּעוֹת הַכּוֹזְבוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים הָרְשָׁעִים.

ג-רצא

סִפֵּר רַבִּי הֶערְשׁ כֹּהֵן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם בִּצְעִירוּתוֹ הִתְקַלְקֵל אֶצְלוֹ הַשְּׁלוֹם בַּיִת, עַד שֶׁעָזַב אֶת בֵּיתוֹ וּבָא לִשְׁהוֹת בְּאוּמַאן, כְּשֶׁרָאָהוּ רנ”ט קִנְטְרוֹ, וְאָמַר לוֹ: “מַה? אַתָּה מִתְקוֹטֵט עִם אִשְׁתְּךָ וּמִשּׁוּם כָּךְ בּוֹרֵחַ הִנְּךָ לְכָאן וְכִי כָּאן בְּאוּמַאן הוּא אֶחָד מֵהָעָרֵי מִקְלָט”? “וָואס דוּ קְרִיגְסְט זִיךְ מִיט דַיין פְרוֹי אִיז דָא דֶער עָרֵי מִקְלָט”?.

ג-רצב

כְּשֶׁדִּבֵּר פַּעַם מִגֹּדֶל מַעֲלַת לִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ נַעֲנָה וְאָמַר: אִם אָנוּ לֹא נִלְמַד בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ מִי אִם כֵּן יִלְמַד אֶת סִפְרָיו? “אַז מִיר וֶועלְן נִישְׁט לֶערְנֶען דֶעם רֶעבְּנְס סֵפֶר וֶוער דֶען וֶועט לֶערְנֶען דֶעם רֶעבִּינְ’ס סֵפֶר”.

ג-רצג

פַּעַם בְּעֵת הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, נִכְנַס לַקְּלוֹיז מִתְנַגֵּד שֶׁהָיָה שָׁתוּי עַד מְאֹד, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר סָרָה עַל אַנַ”שׁ בִּפְנֵיהֶם, אָחֲזוֹ רנ”ט וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ וְהִשְׁאִירוֹ שָׁם וְיָרַד אָז גֶּשֶׁם רַב, וְהָיָה הָרְחוֹב מָלֵא בּוֹץ, בְּאָמְרוֹ לוֹ, “כָּאן מְקוֹמְךָ” “דָּא אִיז דַיין אָרְט”.

ג-רצד

כְּשֶׁנָּסַע רנ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְלֶעמְבֶּערְג לְהַדְפִּיס אֶת הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת לֹא הָיָה לוֹ מָעוֹת בְּשֶׁפַע אֲפִלּוּ כְּדֵי כִּסּוּי הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה, וְכָל שֶׁכֵּן עַל הַהַדְפָּסָה, כְּשֶׁכָּתַב לְמוֹהַרְנַ”תְּ מִדָּחֲקוֹ הַגָּדוֹל, בֵּין דְּבָרָיו נִחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּמִכְתָּבוֹ עַל פִּי הַכָּתוּב, “בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעֲלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר”, דְּהַיְינוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן בַּה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לוֹ מָעוֹת עֲבוּר הוֹצָאוֹתָיו, וְעַל יְדֵי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי “שָׁלָל לֹא יֶחְסָר”.

ג-רצה

אָמַר פַּעַם בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: מְקַנֵּא אֲנִי בְּר’ שַׁבְּתַי בְּרֶסְלְבֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁלֹּא דָּר בָּעִיר בְּרֶסְלֶב וְאַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל מְכַנִּים אוֹתוֹ בַּשֵּׁם “בְּרֶסְלֶבֶר” וַאֲנִי דַּרְתִּי י”ח שָׁנִים בִּבְרֶסְלֶב וְלֹא זָכִיתִי לְכִנּוּי נִכְבָּד זֶה.

ג-רצו

כְּשֶׁבָּנָה רַבִּי סֶענְדֶער בִּשְׁנַת תרכ”ו מֵחָדָשׁ אֶת הַקְּלוֹיז, בָּנָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה חֲדָרִים בִּרְצוֹתוֹ שֶׁיָּדוּרוּ בּוֹ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים מֵאַנַ”שׁ שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בְּשׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן, רַק יֵשְׁבוּ עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְלֹא הִסְכִּים עִמּוֹ רנ”ט, בְּאָמְרוֹ “רַבֵּנוּ לֹא אוֹחֵז מֵחַיָּלִים שְׂכִירִים”, “דֶּער רַבִּי הַאלְט נִישְׁט פוּן גִּידוּנְגִינֶע זֶעלְנֶער”. רנ”ט בְּעַצְמוֹ דָּר שָׁם אַחַר כָּךְ, מֵחֲמַת נִהוּלוֹ אֶת מִשְׂרַת הַגַּבָּאוּת שֶׁל הַקְּלוֹיז.

ג-רצז

פַּעַם בְּתִשְׁעָה בְּאָב שָׁהָה אֵצֶל אַנַ”שׁ בְּעִיר דֶעמִיטְרִיוְוקֶע הַסְּמוּכָה לְעִיר טְשֶׁערִין, שָׁם בָּעִיר דָּר אֵיזֶה מִתְנַגֵּד לֵץ שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ וּמֵצֵר לְאַנַ”שׁ, כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁבָּא רנ”ט לָעִיר, רָצָה לַעֲשׂוֹת לֵיצָנוּת גַּם מִמֶנּוּ כְּהֶרְגֵּלוֹ הָרַע, וְהָלַךְ לְפָגְשׁוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּכְשֶׁרָאָה אֵיךְ שֶׁיָּשַׁב בְּפִינָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כִּי כָּךְ הָיָה נוֹהֵג לָשֶׁבֶת לָאָרֶץ וְלוֹמַר קִנּוֹת וְכוּ’ מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, וְאָמַר אֶת הַקִּנּוֹת בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבִנְעִימָה כְּדַרְכּוֹ, לְאַט לְאַט הִתְלַהֵב וְהִתְעוֹרֵר הוּא עַצְמוֹ עַל יְדֵי זֶה, עַד שֶׁנֶּעֱמַד אֶצְלוֹ וְהֵחֵל אַף הוּא לִבְכּוֹת יַחַד עִמּוֹ עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל שׁוּב לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ כָּל הַלַּיְלָה, וּמֵאָז הִתְקָרֵב אַף הוּא לְאַנַ”שׁ בְּהִתְקָרְבוּת גְּדוֹלָה.

ג-רחצ

סִפֵּר רַבִּי נָתָן בַּיְיטְלְמַאכֶער בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן, לְקָחוֹ אָבִיו לְאוּמַאן לַקִּבּוּץ אַנַ”שׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת רנ”ט פּוֹתֵחַ בְּשַׁאֲגַת אֲרִי לוֹמַר אֶת הַקַּאפִּיטְל “לְדָוִד מִזְמוֹר” הַנֶּאֱמַר בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נָפַל לָאָרֶץ מֵרוֹב הַפַּחַד שֶׁנָּפַל עָלָיו.

ג-רצט

כְּשֶׁאמַר וְהִסְבִּיר פַּעַם ראבר”נ לְאָבִיו רנ”ט שֶׁגַּם בַּשֵּׂכֶל נִתַּן לְהָבִין מַדּוּעַ נָכוֹן הַדָּבָר לְהִתְרַחֵק מֵהָרוֹפְאִים וּרְפוּאוֹתֵיהֶם, גָּעַר בּוֹ אָבִיו רנ”ט וְאָמַר לוֹ: “צָרִיךְ לְקַיֵּם צִוּוּי רַבֵּנוּ, לְהִתְרַחֵק מֵהָרוֹפְאִים מֵחֲמַת אֱמוּנָה בִּדְבָרָיו לְבַד. כִּי כְּשֶׁיִּתְרַחֵק מֵהֶם מֵחֲמַת הַהֲבָנָה שֶׁבְּשִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר זְמַן יָבִין לְהֵיפֶךְ, וְדִבּוּר רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְרַחֵק מֵהֶם, אֵינוֹ נִתָּן לְשִׁנּוּי.

ג-ש

כְּשֶׁשָּׁמַע פַּעַם רַבִּי לֵיבּ קָאנְסְטַאנְטִינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיךְ שֶׁכַּמָּה מֵאַנַ”שׁ אָמְרוּ לְעַצְמָם בְּצַעַר אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רנ”ט בִּתְפִלַּת הַמּוּסָף שֶׁל יוֹם א’ “חֲבָל כִּי כָּעֵת נִצְטָרֵךְ כְּבָר לְחַכּוֹת עוֹד שָׁנָה לִשְׁמוֹעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רנ”ט”, כִּי חָפְצוּ שֶׁרַנַ”ט יִתְפַּלֵּל גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּנָה אֲלֵיהֶם רַבִּי לֵיבּ וְאָמַר לָהֶם: “אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם אֶת הַצַּעַר וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לִי כְּשֶׁלֹא אֶתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד כְּמִנְהָגִי מֵאָז וּמִקֶּדֶם”, וּלְרוֹב אַהֲבַת הַחֲבֵרִים שֶׁהָיָה בֵּין אַנַ”שׁ וִתְּרוּ עַל כַּוָּנָתָם הַטּוֹבָה וְנִחְמוּהוּ בְּאָמְרָם לוֹ: “כֵּן כֵּן רַבִּי לֵיבּ, אַתָּה תִּתְפַּלֵּל, אַתָּה תִּתְפַּלֵל.

ג-שלא

כְּשֶׁנּוֹדַע לְרנ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵהִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אַיְיזִיק אַיְיזְנְשְׁטֵיין בְּעִיר קָאנְסְטַנְטִין, נָסַע לְשָׁם בִּמְיֻחָד וְשָׁהָה שָׁם עִם אַנַ”שׁ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, וּכְדֵי לְעוֹדְדוֹ וּלְקָרְבוֹ לְאַנַ”שׁ. כִּי הָיָה אַבְרֵךְ יְקַר עֵרֶךְ עַד מְאֹד.

ג-שב

רַבִּי אַיְיזִיק אַיְיזְנְשְׁטֵיין, הָיָה מְקוֹרָב מְאֹד לְרנ”ט, וְהָיָה מִבְּנֵי בֵיתוֹ, וְסִפֵּר מִגֹּדֶל יִשּׁוּב דַּעְתּוֹ וְצִדְקָתוֹ שֶׁרָאוּ בוֹ סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ, הוּא צִוָּה לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁיָּכִינוּ עֲבוּר אַנַ”שׁ מַאֲכָל הֶעָשׂוּי מֵעֲדָשִׁים הַנִּקְרָא גְרִיץ, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיַּחְזְרוּ מֵהַלְוָיָתוֹ יִהְיֶה מוּכָן לָהֶם מַה לִּטְעֹם אֵיזֶה מַאֲכָל חַם, וְלִפְנֵי פְּטִירָתוֹ מַמָּשׁ, אָמַר מִלָּה בְּמִלָּה אֶת תְּפִלַּת “בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ דְּמָרֵיהּ עָלְמָא”, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַתֵּיבוֹת “בֵּיהּ אֲנָא רָחִיץ” חָזַר עַל תֵּיבוֹת אֵלּוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים, “בֵּיהּ אֲנָא רָחִיץ”, בֵּיהּ אֲנָא וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר תְּפִלַּת אֱלֹקַי נְשָׁמָה וְכוּ’ מִלָּה בְּמִלָּה בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַתֵּיבוֹת “וְאַתָּה עָתִיד לִיטְלָה מִמֶּנִּי” נִפְטָר.

ג-שג

רנ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה מִשְׁתַּמֵּט מִלִּלְמוֹד וּלְדַבֵּר לִפְנֵי הַצִּבּוּר בְּעֵת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת וְכַדּוֹמֶה, בְּעֵת שֶׁהָיָה שָׁם הָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מֵחֲמַת הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁרָחַשׁ לוֹ, וְעַל כֵּן הָיָה נִכְנַס הָרַב לִשְׁמוֹעַ דְּבָרָיו אַחַר שֶׁכְּבַר הֵחֵל לִדְרוֹשׁ, וְחִכָּה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַנִּקְרָא “פָּאלִישׁ” כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ מִשָּׁם אֶת דְּבָרָיו. כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה פַּעַם הָרַב, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מַדּוּעַ נִשְׁמָטִים אַתֶּם מִלְּדַבֵּר וְלוֹמַר תּוֹרָה בְּפָנַי, הֲרֵי כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֲנִי מִכֶּם אֵיזֶה דִּבּוּר הֲרֵי הוּא עֲבוּרִי פֵּרוּשׁ עַל הַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן”.

ג-דש

פַּעַם אַחַר שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁפֵּרֵשׁ וּבֵאַר אֵיזֶה מִדְרָשׁ עַל פִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ, כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ לִתְפּוֹס אֵיזֶה מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה שֶׁבַּמִּדְרָשׁ וּלְבַאֲרוֹ לְעוּבְדָא וּלְמַעֲשֶׂה עַל פִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ, נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: “זָכִיתִי כְּבָר בָּרוּךְ-ה’ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הָאֵלּוּ, אוּלָם לְבַאֲרוֹ כָּךְ עַל פִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ לֹא זָכִיתִי”.

ג-שה

כְּשֶׁהִשְׁתַּטֵּחַ פַּעַם רַבִּי יוּדְל חֲתָנוֹ עַל קִבְרוֹ שֶׁבְּאוּמַאן, וְרָאָה אֶת הַמַּצֵּבָה הַקְּטַנָּה שֶׁעַל קִבְרוֹ שֶׁהָיָה כָּתוּב בָּהּ רַק הַתֵּיבוֹת “פ”נ אִישׁ תָּם ר’ נַחְמָן הַלֵּוִי חַזָּן” (וכדלהלן סעיף שט”ו) הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד וְאָמַר: הֲרֵי אֵין רוֹאִים פֹּה כְּלַל קֶבֶר, וְסִיֵּם מֵעַצְמוֹ וְאָמַר: “בְּחַיָּיו הָיָה חוֹתְנִי שָׁפָל וּכְלוּם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, וְגַם עַתָּה הִינוֹ שׁוּב כְּלוּם”, “בַּיים לֶעבְּן אִיז עֶר גִיוֶוען אַ גָארְנִישְׁט אוּן אִיצְטֶער אִיז עֶר וַוייטֶער גָארְנִישְׁט”.

ג-שו

רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֵיבּ מִבַּאפָלְיֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל וּמֵהָעוֹבְדֵי ה’ הַגְּדוֹלִים עוֹד בִּזְמַן מוֹהַרְנַ”תְּ, כְּשֶׁרָצָה לְהַעְתִּיק מוֹשָׁבוֹ מִבַּאפָלְיֶע לָבוֹא לָדוּר בְּאוּמַאן, מָנַע אוֹתוֹ רנ”ט מִזֶּה וְלֹא הִסְכִּים עִמּוֹ בָּזֶה, פַּעַם כְּשֶׁשָּׁהָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֵיבּ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ וְנִכְנַס לְשָׁם אָז גַּם רנ”ט, אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֵיבּ “רַבִּי נַחְמָן בֹּא וְנִטְעַן אֶת טַעֲנוֹתֵינוּ בְּנִדּוֹן זֶה לִפְנֵי רַבֵּנוּ”. “קוּם זַאךְ לָאדִינֶען פַארְן רֶעבְּן”, תֵּיכֶף יָצָא רנ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵהַצִּיּוּן וְלֹא רָצָה לְדַבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה, כִּי לֹא סָבַל לְשׁוֹנוֹת וְהַנְהָגוֹת שֶׁל גַּדְלוּת כָּאֵלּוּ.

ג-שז

אַנַ”שׁ הָיוּ אוֹמְרִים, עַד זְמַנּוֹ שֶׁל רנ”ט הָיוּ הַשִּׂיחוֹת וְהָאִמְרוֹת מֵרַבֵּנוּ וְכוּ’ מְדוּיָקִים בְּתַכְלִית, וְנִמְסְרוּ מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ כְּהוֹגֶן, עִם חִנָּם וְיָפְיָם הָאֲמִתִּי, אוּלָם אַחַר-כָּךְ כְּבָר עָלוּ בָּהֶם שִׁבּוּשִׁים וְהָיוּ צְרִיכִים לְבָרֵר וּלְלַבֵּן כָּל שִׂיחָה וְסִפּוּר עַל נְכוֹנָם.

ג-שח

הִקְפִּיד וְהִתְלוֹצֵץ עַל אֵלּוּ הַנּוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר עַל יַיִן-שָׂרָף, וְאָמַר: “מִמַּה נַּפְשָׁךְ הֲרֵי שֶׁזֶּה הַמְקַדֵּשׁ אוֹ שִׁכּוֹר הוּא, אוֹ עַם הָאָרֶץ, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, הֲרֵי נוֹהֵג כְּשִׁכּוֹר, וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה פָּחוֹת מִזֶּה, הֲרֵיהוּ עַם הָאָרֶץ, כְּדִין הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הַמְּקַדֵּשׁ לִשְׁתּוֹת כְּשִׁעוּר רְבִיעִית”, וְעַל כֵּן הַנָּכוֹן הוּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ עַל יַיִן וְיִשְׁתֶּה כְּשִׁעוּר. (כֵּן נָהַג גַּם הַחוֹזֶה זי”ע, מֵבִיאוֹ הַ”בֵּית יִצְחָק” [שְׁמֶעלְקִישׂ]).

ג-שט

פַּעַם בִּשְׁנוֹת הַמַּחְלֹקֶת הַגְּדוֹלָה, בְּאֶמְצַע הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּד שֶׁהָיָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, יָצָא רנ”ט לָרְחוֹב הַסָּמוּךְ לַקְּלוֹיז עִם חֲתִיכַת חַלָּה “קוֹלִיטְשׁ”, וְהִכְרִיז וְאָמַר בְּשִׂמְחָה, גַּם חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב אוֹכְלִים קוֹלִיטְשׁ, “בְּרַאסְלֶוֶוער חֲסִידִים עֶסִין אוֹיךְ קוֹלִיטְשׁ”. כְּאוֹמֵר, עַל אַף כָּל הָרְדִיפוֹת לֹא נָתַן ה’ לַמּוֹט רַגְלֵינוּ וְיֵשׁ לָנוּ כָּל צָרְכֵּנוּ וּבְשֶׁפַע.

ג-שי

כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל פַּעַם רנ”ט בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה לִפְנֵי הָעַמּוּד וְהִגִּיעַ לַתֵּיבוֹת “אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה וְכוּ’ וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ” אָמְרָה בִּצְעָקָה וּשְׁאָגָה נוֹרָאָה כָּזוֹ עַד שֶׁגָּעוּ כֻּלָּם בִּבְכִיָּה, עַל גֹּדֶל שִׂנְאַת הַחִנָּם שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם מִצַּד הַמִּתְנַגְּדִים וְשֶׁגַּם בֵּינֵינוּ עֲדַיִן אֵין הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן.

ג-שיא

פַּעַם הִתְאָרֵחַ רנ”ט אֵצֶל אֶחָד וְהִגִּישׁ לוֹ הַלָּה אֵיזֶה מַאֲכָל שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם טַעַם כְּלַל, אוּלָם הָיָה חַם מְאֹד, שִׁבַּח רנ”ט אֶת הַמַּאֲכָל וְאָמַר: “הוּ הוּ חַם חַם” וְלֹא הֶרְאָה שׁוּם הַרְחָקָה לַמַּאֲכָל, אֶלָּא שִׁבַּח אֶת הַמַּאֲכָל שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם מַעֲלָה חוּץ מִזֶּה שֶׁמְּחַמֵּם.

ג-שיב

כַּמְּסֻפָּר, נוֹלַד רנ”ט בִּשְׁנַת תקע”ד, וּכְבָר בִּשְׁנַת תקצ”ה כְּשֶׁהָיָה אַךְ בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה, כִּנָּה אוֹתוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ בְּ”מִכְתָּבָיו” בְּשֵׁם “רַבִּי” נַחְמָן מֵהַיְיסִין.

ג-שיג

רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר בְּקִבּוּץ אַנַ”שׁ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת תר”ח, בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים נוֹלַד בִּשְׁנַת תקע”ד, וְקֹדֶם לָזֶה הִתְפַּלֵל בְּיוֹם כִּפּוּר בִּבְרֶסְלֶב, וְאָז נִתְגַלֶּה כֹּחוֹ בִּתְפִלָּה, וְהִתְפַּלֵּל עַד סוֹף יָמָיו שְׁנַת תרמ”ד. לְפָנָיו הִתְפַּלְּלוּ כִּשְׁלִיחֵי-צִבּוּר בְּרֹב הַשָּׁנִים, רַבִּי חַיְיקְל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְכֵן רַבִּי יְקוּתִיאֵל בֶּן רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נִינוֹ שֶׁל הָרַב מִטְרָהְוִויצֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ בְּעַצְמוֹ הִלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַקִּיטְל, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל כַּמָּה שָׁנִים לִפְנֵי הָעַמּוּד.

ג-שיד

בְּמוֹצָאֵי יוֹם-כִּפּוּר, לְאַחַר הָאֲכִילָה, הָיוּ אַנַ”שׁ נוֹהֲגִים לָבוֹא וּלְהִתְאַסֵּף לְשָׁעָה מוּעֶטֶת בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְהָיוּ מְדַבְּרִים יַחַד בַּעֲבוֹדַת ה’ וְחוֹזְרִים אָז יַחַד עַל הַנֻּסְחָאוֹת וְכוּ’. וְהָיָה רנ”ט מַרְבֶּה אָז בְּשִׁבְחֵי מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-שטו

עַל קִבְרוֹ נֶחְרַט: “פ”נ אִישׁ תָּם רַבִּי נַחְמָן ב”ר אַבְרָהָם הַלֵּוִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה”, בְּלֹא שׁוּם שְׁבָחִים, וְאָמַר ראבר”נ בְּנוֹ שֶׁאֲפִלּוּ תֵּיבוֹת אֵלּוּ “אִישׁ תָּם” לֹא הָיוּ צְרִיכִים לִכְתּוֹב אוּלָם אָבִי בֶּאֱמֶת הָיָה אִישׁ תָּם. “נָאר מַיין טַאטֶע אִיז טַאקִי גִיוֶוען אַ תָּם”.

ג-שטז

רנ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר בִּשְׁנֵי יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּתְפִלַּת הַמּוּסָף, בִּשְׁנַת תר”ח, אַחַר-כָּךְ בִשְׁנַת תרי”א. כְּשֶׁבָּא רַבִּי לֵיבּ קָאנְסְטַאנְטִינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לַקִּבּוּץ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הִתְחַלְּקוּ בִּתְפִלָּתָם, שֶׁבַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הִתְפַּלֵּל רַבִּי נַחְמָן וּבַיּוֹם הַשֵׁנִי רַבִּי לֵיבּ, וּלְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רנ”ט הִתְפַּלֵּל רַבִּי לֵיבּ בִּשְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵיבּ בִּשְׁנַת תרמ”ט הֵחֵל רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁנֵי הַיָּמִים, עַד שְׁנַת תר”פ, בְּעוֹד שֶׁרַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר שְׁטֶרְנְהַרְץ, מַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, עוֹד מִשְּׁנַת תרמ”ה, וּבִשְׁנַת תר”פ הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּמִשְּׁנַת תרפ”ב הִתְפַּלֵּל ר’ אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מוּסַף וְרל”י שַׁחֲרִית.

ג-שיז

בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער, הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיַאלִסְטוֹצְקֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחֲרִית, וּלְאַחַר שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת תרמ”ד, הִמְשִׁיךְ אַחֲרָיו לְהִתְפַּלֵּל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ, בִּהְיוֹתוֹ אָז בְּגִיל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.

ג-שיח

ג-שיט

רנ”ט זָכָה לְהַכִּיר וּלְשַׁמֵּשׁ אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ עוֹד בִּצְעִירוּתוֹ וְיַלְדּוּתוֹ מַמָּשׁ, בִּהְיוֹתוֹ עוֹד יֶלֶד קָטָן כְּבֶן שֶׁבַע, כִּי כְּשֶׁהָיָה מוֹהַרְנַ”תְּ בָּא לִשְׁהוֹת בְּהַיְיסִין לְשַׁבָּתוֹת וְכַדּוֹמֶה, שָׁהָה בְּבֵית דּוֹדוֹ רַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף, וְהָיָה רנ”ט מְסַיֵּעַ לוֹ וְלוֹקֵחַ עֲבוּרוֹ אֶת הַסִּדּוּר וְהַשָּׁעוֹן וְהַמִּשְׁקָפַיִם וְכַדּוֹמֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהָיָה מוֹהַרְנַ”תְּ מְחַבְּבוֹ מְאֹד וּמְקַרְבוֹ עוֹד בְּיַלְדּוּתוֹ.

ג-שכ

הָיָה מַקְפִּיד עַל אֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִשְׁהוֹת בְּאוּמַאן יוֹתֵר מִשְּׁנֵי שָׁבוּעוֹת בִּרְצִיפוּת. (וע”ע להלן בסעיף תמ”ב)

ג-שכא

הָיָה נוֹהֵג לַחֲזוֹר עַל הַשִּׂיחוֹת שֶׁשָּׁמַע מִמוֹהַרְנַ”תְּ עִם רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ.

ג-שכב

לֹא יָדוּעַ אִם עָלָה לְבַקֵּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

ג-שכג

מִזִּוּוּג רִאשׁוֹן הָיָה לוֹ רַק בַּת אַחַת, וּמִזִּוּוּגוֹ הַשֵּׁנִי נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים וְשָׁלשׁ בָּנוֹת, בִּתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה הִתְחַתְּנָה עִם רַבִּי יוּדְל ב”ר יִצְחָק בֶּער מִטֶּעפְּלִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. בַּת אַחַת הִתְחַתְּנָה עִם רַבִּי גְּדַלְיָה וֶולְוְול ב”ר מְנַשֶׁה מֵאוּמַאן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאַחַת שֶׁנִּקְרְאָה בְּשֵׁם מַלְכָּה וְנִשְּׁאָה לְרַבִּי נָתָן בַּיְיטְלְמַאכֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אַחַר כָּךְ הִתְגַּרְשׁוּ כְּשֶׁרָצָה רַבִּי נָתָן לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִשְּׂאָה לְרַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְעוֹד בַּת בְּשֵׁם רָחֵל שֶׁנִּשְּׂאָה לְרַבִּי יְחִיאֵל, בָּנָיו, הָאֶחָד הַמְּיֻחָד הֲלֹא הוּא רַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בַּעַל-מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַנִּפְלָא “בִּיאוּר הַלִּקּוּטִים”, “כּוֹכְבֵי אוֹר”, וְעוֹד.

ג-שכד

מָרַת אֶסְתֵּר שֵׁינְדְּל זוּגָתוֹ שֶׁל רנ”ט בְּזִוּוּג שֵׁנִי הָיְתָה אַלְמָנָה, וּלְאַחַר הִתְאַלְמְנוּתָהּ הִתְאַכְסְנָה וְשָׁהֲתָה בְּבֵית אָדִיל בַּת רַבֵּנוּ, וְהִיא שֶׁשִּׁדְּכָה אוֹתָהּ לְרנ”ט, לְאַחַר הַחֻפָּה טָפְחָה לָהּ אָדִיל עַל שִׁכְמָהּ וְאָמְרָה לָהּ “נָתַתִּי לָךְ בַּעַל יְרֵא שָׁמַיִם”. הָיָה לָהּ בֵּן מִבַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׁם ר’ יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה דָּר בִּטְּשֶׁערִין וְדָמָה מְאֹד לְראבר”נ.

ג-שכה

רנ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִתְיַתֵם מֵאָבִיו רַבִּי אַבְרָהָם בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן וְדוֹדוֹ רַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף לָקְחוֹ וְגִדְּלוֹ בְּבֵיתוֹ, רַבִּי רְאוּבֵן יוֹסֵף זֶה, הָיָה אִישׁ אָמִיד וּכְמוֹ כֵן גָּאוֹן וְלַמְּדָן מוּפְלָג, הֵם הָיוּ יַחַד חֲמִשָּׁה אַחִים, כֻּלָּם מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ, סָבוֹ שֶׁל רנ”ט נִקְרָא בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׂרָאֵל.

ג-שכו

מוֹצָאוֹ הָיָה מֵהַיְיסִין, נוֹלַד בִּשְׁנַת תקע”ד וּבִשְׁנַת תק”צ נָשָׂא אִשָּׁה, וְעָבַר לָדוּר בְּטוּלְטְשִׁין, וְדָר שָׁם שְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׁנִים, עַד לִשְׁנַת תר”ח, אַחַר-כָּךְ עָבַר לָדוּר בִּבְרַסְלֶב, עַד לִשְׁנַת תרכ”ו, גַּם כֵּן מֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׁנִים, וּבִשְׁנַת תרכ”ו עָבַר לָדוּר בְּאוּמַאן עַד לִשְׁנַת תרמ”ד, שׁוּב מֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׁנִים, וּבְכ”ו נִיסָן שְׁנַת תרמ”ד נִסְתַּלֵּק לְעוֹלָמוֹ לְשָׁלוֹם.

הרב מטשערין זצ”ל

ג-שכז

לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁכִּהֵן בְּרַבָּנוּת בְּעִיר טְשֶׁערִין, פָּנוּ אַנַ”שׁ לְהָרַב מִטְּשֶׁערִין שֶׁהָיָה אָז אַבְרֵךְ צָעִיר כְּבֶן עֶשְׂרִים, וּבִקְּשׁוּהוּ שֶׁיָּבוֹא לְכַהֵן כְּרַב עַל מְקוֹמוֹ, וְלֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם אוֹפֶן. פָּנוּ אַנַ”שׁ אֶל רַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל וְיַשְׁפִּיעַ עָלָיו וִישַׁדְּלוֹ לְקַבֵּל עָלָיו אֶת עֹל הָרַבָּנוּת, קָרָא אוֹתוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי וְדִבֵּר עִמּוֹ, וּבֵין דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “אַתָּה שֵׁב בְּבֵיתְךָ וּלְמַד כְּהֶרְגֵּלְךָ, וְאִם בָּא אֶחָד וְשׁוֹאַלְךָ אֵיזֶה שְׁאֵלָה וְהִנְּךָ יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תַּעֲנֶה לוֹ”?, “דוּ זִיץ אוּן לֶערְן וִוי דַיין שְׁטֵייגֶער, טָאמֶער קוּמְט אֵיינֶער מִיט אַ שְׁאֵלָה אוּן דוּ וֵוייסְט דִי תְּשׁוּבָה פַאר וָואס זָאלְסְטוּ עֶם נִישְׁט עֶנְטְפֶערְן”. וּבִדְבָרָיו אֵלּוּ הִשְׁפִּיעַ עָלָיו וְהִסְכִּים לְקַבֵּל עָלָיו אֶת עֹל הָרַבָּנוּת, וְאָמְנָם כָּךְ נָהַג כָּל יָמָיו כְּהַצָּעָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי. וְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּסוֹף יָמָיו שֶׁכָּל שְׁנוֹת רַבָּנוּתוֹ נָהַג כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה עָלָיו רַבִּי נַפְתָּלִי, כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל, שֶׁיָּשַׁב סָגוּר בְּחַדְרוֹ וְעָסַק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה נִפְלָאָה. וּלְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁרָאָה וְהִבְחִין בְּאֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי יְחֶזְקֵאל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה תַּלְמִיד חָכָם וּפוֹסֵק שֶׁכִּהֵן בְּרַבָּנוּת מִטַּעֲמוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִטְּשֶׁערְקַאס, שֶׁרָאוּי לִנְהֹג בְּרַבָּנוּת, מִינָה אוֹתוֹ לְרַב גַּם מִטַּעֲמוֹ, לְבַד מִסִּדּוּר גֵּט שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יְסַדֵּר שׁוּם גֵּט בִּלְעָדוֹ. וּבִשְׁאֵלוֹת קַלּוֹת וּמִזְדַּמְּנוֹת הָיוּ בְּנֵי הָעִיר פּוֹנִים אֵלָיו, וּבִשְׁאֵלוֹת חֲמוּרוֹת פּוֹנִים הָיוּ לְהָרַב מִטְּשֶׁערִין.

ג-שכח

בְּעֵת הִתְמַנּוּתוֹ שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין, הָיְתָה הָעִיר שַׁיֶּכֶת לְמַגִּידוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל מִטְּשֶׁערְקַאס בְּנוֹ שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זַצַ”ל, וּכְשֶׁבָּא הָרַב לְכַהֵן כְּרַב בִּטְּשֶׁערִין, לֹא הָלַךְ לְקַבֵּל אֶת הַהִתְמַנּוּת מֵהָרַבִּי מִטְּשֶׁערְקַאס הַנַּ”ל כַּנָּהוּג, מֵחֲמַת הַמַּחְלֹקֶת הַגְדוֹלָה שֶׁהָיְתָה עַל אַנַ”שׁ, חָרָה הַדָּבָר לַאֲנָשָׁיו מְאֹד, וְנָסְעוּ וְהִתְאוֹנְנוּ לִפְנֵי רַבָּם בְּטְשֶׁרְקַאס, בְּאָמְרָם אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לַמְדָן גָּדוֹל וּמוּפְלָג הוּא, אוּלָם הֵפֵר בְּכָךְ אֶת הַמּוּסְכָּם מִכְּבָר בְּעִנְיָן הַנְהָגַת הַמַּגִּידוּת. אַחַר זְמַן לֹא רַב בָּא הָרַבִּי לִשְׁבֹּת שַׁבָּת בִּטְשֶׁערִין כְּמִנְהָגוֹ לִשְׁבֹּת בָּעֲיָרוֹת שֶׁתַּחַת מַגִּידוּתוֹ, וְשׁוּב לֹא הָלַךְ הָרַב לְקַבֵּל פָּנָיו כַּנָּהוּג. חָרָה לוֹ הַדָּבָר מְאֹד, שֶׁאף אַחַר שֶׁכְּבָר בָּא הוּא בְּעַצְמוֹ לִטְּשֶׁערִין, אַף עַל פִּי כֵן אֵין הָרַב בָּא לְקַבֵּל פָּנָיו. בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ לְהָרַב שְׁלִיחַ מְיֻחָד לֵאמֹר לוֹ שֶׁהָרַב מִטְשֶׁערְקַאס קוֹרֵא לוֹ לָבוֹא אֶצְלוֹ. וְהִנֵּה הָרַב הָיָה נוֹהֵג לְדַבֵּר בְּשַׁבָּת רַק בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ [ראה זוהר פקודי ר”ה] (בִּפְרַט לְאַחַר שֶׁחִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר “יְקָרָא דְשַׁבַּתָּא”), עָנָה לְהַשְּׁלִיחַ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ “לְאַחַר הַבְדָּלָה אָבוֹא”, חָרָה לָהֶם הַדָּבָר עוֹד יוֹתֵר. בָּעֶרֶב לְאַחַר הַבְדָּלָה אָכֵן בָּא לְבֵית הָרַבִּי וְקִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, בֵּין דְּבָרָיו עִמּוֹ, שָׁאֲלוֹ: הַאִם יֵשׁ לָכֶם סְמִיכָה לְרַבָּנוּת? וּמִמִּי נִסְמַכְתֶּם? עָנָה לוֹ הָרַב: “יוֹדֵעַ אֲנִי לִלְמוֹד”, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה שֶׁכְּבָר כִּהֲנוּ בְּרַבָּנוּת בַּעֲיָרוֹת שׁוֹנוֹת מֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה עָשָׂר דּוֹרוֹת. וְהִנֵּה הָרַבִּי מִטְשֶׁערְקַאס הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ תָּמִיד בִּנְסִיעוֹתָיו אֶת תַּלְמִידוֹ הַגָּאוֹן מִקַארְסִינֶע, פָּנָה אֵלָיו הָרַבִּי מִטְּשֶׁערְקַאס וְאָמַר לוֹ: “הָרַב מִקַּארְסִינֶע לֵךְ וּבְחוֹן נָא אוֹתוֹ”, נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְחֶדֶר פְּנִימִי וְדִבְּרוּ בְּלִמּוּד עַד שֶׁהִתְפָּעֵל הָרַב מִקַּארְסִינֶע וְיָצָא וְהִכְרִיז לְהָרַבִּי מִטְּשֶׁערְקַאס בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהִתְפָּעֲלוּת “יָכוֹל הוּא לְכַהֵן כְּרַב בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל”. מֵאָז נִשְׁתַּתְּקוּ כָּל הַקִּטְרוּגִים סְבִיב הָרַב, וְחָזַר הַשָּׁלוֹם לָעִיר. (סִבַּת הַדָּבָר שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ הָרַב רְשׁוּת מִמֶּנּוּ הָיָה גַּם, כִּי בָּא לָדוּר שָׁם וְלִפְסֹק הֲלָכוֹת לְאַנַ”שׁ וּלְהַשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ כְּתַלְמִיד-חָכָם הַבָּקִי בַּהֲלָכוֹת בִּלְבָד, בִּפְקוּדָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, וְלֹא כְּרַב עִם כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ מִכָּךְ).

ג-שכט

נוֹהֵג הָיָה הָרַב מִטְּשֶׁערִין, בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה חֲתוּנָה בָּעִיר, לִהְיוֹת נֵעוֹר מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כִּי אָמַר לְעַצְמוֹ, הֲרֵי לְכַתְּחִלָּה הָיִיתִי צָרִיךְ לָלֶכֶת וְלִשְׂמֹּחַ בַּחֲתוּנָה עַד סוֹפָהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּיָשְׁבִי בְּבֵיתִי מְחֻיָּב אֲנִי גַּם לִהְיוֹת נֵעוֹר וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. פַּעַם הָיְתָה חֲתוּנָה בָּעִיר וְלֹא הוֹדִיעוֹ מְשַׁמְּשׁוֹ עַל קִיּוּם חֲתוּנָה זוֹ, כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ אַחַר-כָּךְ מֵחֲתוּנָה זוֹ, שָׁאַל אֶת מְשַׁמְּשׁוֹ מִשּׁוּם מַה לֹא הוֹדַעְתַּנִּי מִשִּׂמְחַת הַחֲתֻנָּה? עָנָה לוֹ הַשַּׁמָּשׁ בֵּין כָּךְ הֲרֵי אֵין הָרַב נוֹהֵג לָלֶכֶת לְשִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה, גָּעַר הָרַב בִּמְשַׁמְּשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: “לָקַחְתָּ לִי לַיְלָה” “הָאסְט מִיר צוּגִינוּמֶען אַ נַאכְט”, וְאָז נוֹדַע מִנְהָגוֹ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

ג-של

בְּדֶרֶךְ הַנְּסִיעָה מִטְשֶׁערִין לִבְרֶסְלֶב, עוֹבְרִים דֶּרֶךְ טְרָהְוִויטְץ וְשָׁהָה הָרַב מִטְשֶׁערִין בְּבֵית רַבִּי שְׁמוּאֵל פִיקְסֶעל, בַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הָרַב לַעֲרִיכַת הַתִּקּוּן הִתְלַהֵב וְאָמַר: “אוּנְזֶער רַבִּי סֶענְדֶער עֶר אִיז דָאךְ גִיט וִוי פְרוּם, רֶעכְט הָאפּ אִיצְטֶער חֲצוֹת. רַבִּי סֶענְדֶער שֶׁלָּנוּ, הוּא הֲרֵי טוֹב וְכָשֵׁר, עוֹרֵךְ עַתָּה “תִּקּוּן חֲצוֹת”.

ג-שלא

פַּעַם כְּשֶׁבָּאוּ שְׁנֵי אַבְרֵכִים חֲשׁוּבִים לְהָרַב מִטְּשֶׁערִין לְשָׁאֲלוֹ פֵּירוּשׁ בְּמַה שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ בְּתוֹרָה מ”ט חֵלֶק א’, מֵעִנְיָן לֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבּוֹעֵר עַד אֵין סוֹף וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, כִּי הָיָה לָהֶם אֵיזֶה וִכּוּחַ בְּפֵירוּשׁ הַדְּבָרִים. נַעֲנָה הָרַב בְּעֶצֶב וְאָמַר לָהֶם: פַּעַם כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים דִּבּוּר כָּזֶה הָיוּ שׁוֹמְעָיו בּוֹעֲרִים וְיוֹקְדִים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַיּוֹם שׁוֹאֲלִים מַה הַפֵּירוּשׁ, “אַמָּאהל אַז מֶ’הָאט גִיהֶערְט אַזַא דִבּוּר הָאט מֶען גִיבְּרֶענְט אוּן גִיפְלַאקֶערְט צוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּן הַיְינְט פְרֶעגְט מֶען שְׁאֵלוֹת” .

ג-שלב

כְּשֶׁאמַר פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ”שׁ לְהָרַב, אַחַר יְמֵי הַפֶּסַח, הִנֵּה כְּבָר עָבְרוּ יְמֵי הַפֶּסַח, אָמַר לוֹ הָרַב שֶׁלֹּא נָכוֹן לוֹמַר כֵּן אֶלָּא צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַפֶּסַח כְּבָר נִכְנָס וְלֹא שֶׁעָבַר, “אַרַיין גִינוּמֶען דֶעם פֶסַח”, עַל פִּי מַה שֶׁרַבֵּנוּ אוֹמֵר בְּתוֹרָה קל”ה עַל הַפָּסוּק “כִּי אֶקַּח מוֹעֵד” שֶׁמְּקַבְּלִין וְלוֹקְחִים אֶת הַיּוֹם-טוֹב וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה, כַּמְּבוֹאָר שָׁם בִּפְנִים הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם, וְכֵן נַעֲשָׂה בְּכָל חַג כְּשֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ כָּרָאוּי, שֶׁנִּלְקַח וְנִכְנַס לְטוֹבָה בְּמִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם.

ג-שלג

אַחַר שֶׁחִבֵּר הָרַב אֶת סִפְרוֹ הַנִּפְלָא וְהַמְּפוּרְסָם “יְקָרָא דְשַׁבַּתָּא” שׁוּב לֹא הָיָה יָשֵׁן בְּכָל הַשַּׁבָּת, מֵרֹב הֶרְגֵּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וְכֵן אַחַר שֶׁחִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר “יֶרַח הָאֵיתָנִים” לֹא הָיָה יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

ג-שלד

רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת מִשְׂרַת הַמְּלַמְדוּת לִבְנֵי רַבִּי ‘בּוּנְיָא’ מֵעִיר קְרִימֶנְטְשׁוֹק, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, וְהָיָה רַבִּי בּוּנְיָא שׁוֹלֵחַ עֲבוּרוֹ עֲגָלָה מְהוּדֶרֶת כְּדֶרֶךְ הָעֲשִׁירִים מִדֵּי תְּחִלַּת שָׁבוּעַ שֶׁתְּבִיאֵהוּ לִקְּרִימֶנְטְשׁוֹק וְתַחֲזִירוֹ בַּחֲזָרָה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ, פַּעַם כְּשֶׁרָאָהוּ הָרַב מִטְּשֶׁערִין חוֹזֵר עִם הָעֲגָלָה הַמְּהֻדֶּרֶת, אָמַר לוֹ בִּקְפֵּידָא בִּלְשׁוֹנוֹ הַצַּח: “אַה, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ”, וְהִדְגִּישׁ אֶת תֵּיבַת “בָּנוּ” כְּאוֹמֵר “בּוּנְיָא”, כִּי לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָרַב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נְסִיעָתוֹ בְּמֶרְכָּבָה הֲדוּרָה כָּזוֹ הַמְּנַקֶּרֶת עֵינֵי הָאֲנָשִׁים, וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד.

ג-שלה

בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶפְרָיִם ב”ר נַפְתָּלִי, הָלַךְ הָרַב בְּחַדְרוֹ אָנֶה וָאָנָה כָּל הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא סָר וְזָעֵף, וְאָמַר בִּכְאֵב וּבְצַעַר: “פְּטִירָתוֹ שֶׁל ר”א בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי אֵינָהּ מַנַּחַת לִי לִישׁוֹן”. “ר’ אֶפְרָיִם לָאזְט מִיר נִישְׁט שֶׁאפְן”.

ג-שלו

סִפֵּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְרי”ב אוֹדֶעסֶער שְׁלִיטָ”א, שֶׁכָּל מִי שֶׁרַק הִבִּיט עַל צוּרָתוֹ שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין נָפַל עָלָיו פַּחַד וּמוֹרָא גָּדוֹל, כִּי הָיְתָה לוֹ צוּרָה וְהַדְרַת פָּנִים מוּפְלֶגֶת מְאֹד, וְכֵן שָׁמַע רל”י מֵאַנַ”שׁ שֶׁהִכִּירוּהוּ.

ג-שלז

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ לְרל”י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם בְּעֵת שִׂמְחַת בְּרִית מִילָה, אָמַר הָרַב מִטְּשֶׁערִין שֶׁיּוֹצֵא מְבוֹאָר מִדִּבְרֵי הָאֲרִ”י הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּעֵת בְּכִיַּת הַתִּינוֹק בְּעֵת חִתּוּךְ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ אָז מְקַבֵּל הוּא אֶת הַצֶּלֶם אֱלֹקִים, “מַמָּשׁ שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת זֹאת”. “מַמָּשׁ אַז מְ’קֶען דָאס זֶעהְן” .

ג-שלח

הָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְכֵן רַבִּי מִיכְלֶע בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, לֹא הִנִּיחוּ תְּכֵלֶת בַּצִיצִית, שֶׁהִתְגַּלֶּה בְּאוֹתוֹ עֵת עַל יְדֵי הרה”צ מֵרַאדְזִין זַצַ”ל.

ג-שלט

רַבִּי נָתָן בַּיְיטְלְמַאכֶער הָיָה הַסּוֹפֵר וְהַכּוֹתֵב שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין, וְהָיָה מְשַׁלֵּם לוֹ הָרַב שָׂכָר נָאֶה וּמְכֻבָּד.

ג-שמ

כְּשֶׁמָּסַר הָרַב מִטְּשֶׁערִין אֶת סְפָרָיו לִדְפוּס, אָמַר כְּמִתְאוֹנֵן עַל יְרִידַת עֵרֶךְ לִמּוּד וְעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיָמִים אֵלּוּ בְּצַחוּת וּבִכְאֵב: “כַּיּוֹם” צְרִיכִים לְחַדֵּשׁ דִּבְרֵי תוֹרָה לְבַד, וּלְבַד לְהַדְפִּיסָם, וּלְבַד לִלְמוֹד בָּהֶם, וּלְבַד גַּם לְקַיֵּם אֶת הַנֶּאֱמַר בָּהֶם.

ג-שמא

רַבִּי חַיִּים בֶּן הָרַב מִטְּשֶׁערִין, הָיָה חַתָּנוֹ שֶׁל רַבִּי משֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא אָבִיו וְכִהֵן כְּרַב בִּטְשֶׁערִין, בִּשְׁנַת תרצ”ו, בָּא לְקִבּוּץ אַנַ”שׁ בְּאוּמַאן, וּבְצוֹם גְּדַלְיָה כִּבְּדוּ אוֹתוֹ בַּעֲלִיָּה לַתּוֹרָה, בְּאֶמְצַע פָּרַץ בִּבְכִי רַב, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁדִּבֵּר עִם אַנַ”שׁ, הִסְבִּיר לָהֶם סִבַּת בְּכִיָּתוֹ, וְאָמַר: “כְּבָר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה דּוֹרוֹת מִמֶּנִּי וּלְמַעֲלָה הָיוּ כֻּלָּם רַבָּנִים וְצַדִּיקִים, וְכָאן בְּהַצְבִּיעוֹ עַל עַצְמוֹ זֶה מַפְסִיק”, “אוּן דָּא שְׁטֶעלְט זִיךְ דָּאס הָאפּ” . כִּי בָּנָיו כְּבָר לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְרַבָּנוּת. הוּא דָּמָה בְּפָנָיו מְאֹד לְאָבִיו הָרַב מִטְּשֶׁערִין, וְהָיָה מְקוּשָׁר מְאֹד לְראבר”נ, וְאַחֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַנַ”ל בָּא לְרל”י וְאָמַר לוֹ שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיִיתֶם כְּרוּכִים מְאֹד אַחֲרֵי ראבר”נ אִם כֵּן בֹּא נָא וּנְדַבֵּר יַחַד בְּשִׁבְחוֹ, הוּא הָיָה אָז כְּבָר זָקֵן וּבָא בַּיָּמִים.

ג-שמב

בְּעֵת שֶׁרָקְדּוּ פַּעַם אַנַ”שׁ שֶׁבִּטְּשֶׁערִין עוֹבְדֵי ה’ הָעֲנִיִּם עִם הָעֲשִׁירִים וְהַגְבִירִים, אָמַר וּפֵרֵשׁ אָז הָרַב בְּדֶרֶךְ צַחוּת אֶת הַפָּסוּק (תהלים סח): “מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יִדּוֹדוּן יִדּוֹדוּן וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל”, וְהַיְינוּ מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת שֶׁהֵם עוֹבְדֵי ה’ הָעֲנִיִּים הֵם צְרִיכִים לִרְקוֹד, וְהָעֲשִׁירִים וְהַגְּבִירִים, צְרִיכִים אָז לְחַלֵּק וּלְפַזֵּר מָעוֹתֵיהֶם לִצְדָקָה לְאֵלּוּ הָעֲנִיִּם הָרוֹקְדִים, וְזֶהוּ: “וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל”. *

ג-שמג

סִפֵּר ר”א סוֹפֵר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְרל”י שֶׁלִּפְנֵי חֲתוּנָתוֹ שֶׁהִתְחַתֵּן בְּגִיל שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה עִכֵּב הָרַב מִטְּשֶׁערִין אֶת חֲתוּנָתוֹ לְמֶשֶׁךְ זְמַן, בִּכְדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לְסַיֵּם אֶת כָּל הַשַּׁ”ס לִפְנֵי חֲתוּנָתוֹ.

ג-שדמ

הִמְלִיץ פַּעַם עַל רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה בַּעַל דִּקְדּוּק גָּדוֹל אֶת הַפָּסוּק (תְּהִלִּים נג): “הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל, וְאַף עַל פִּי כֵן דּוֹרֵשׁ אֶת אֱלֹקִים”, וְלֹא כְּהַחוֹקְרִים וְהַמְּדַקְדְּקִים הַמַּשְׂכִּילִים שֶׁהֵם הָפְכִיִּים מִזֶּה.

ג-שמה

בְּעֵת שֶׁבָּנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל אַנַ”שׁ בִּטְּשֶׁערִין, שֶׁהָיָה יָפֶה עַד לְהַפְלִיא וְהָיָה גָּדוֹל כְּאַרְמוֹן עִם גַּן גָּדוֹל מִסָּבִיב, הִשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד הַגְּבִירִים לִקְנוֹת מְקוֹמוֹת (שְׁטֶעט בְּלַעַ”ז) בַּמִזְרָח, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּמִּזְרָח דּוֹחַק רַב, וּכְשֶׁרָאָה הָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיךְ שֶׁהֵם מִצְטוֹפְפִים וּמִתְגּוֹדְדִים עֲבוּר זֶה, אָמַר: “הַגּוּפוֹת אָכֵן מִצְטוֹפְפוֹת אֲבָל הַלְּבָבוֹת רְחוֹקִים, “דִּי גּוּפִים שְׁטוּפְּן זַאךְ אָבֶּער דִי הֶערְצֶער זַיינֶען וַוייט”.

ג-שמו

שִׁבַּח אֶת אָחִיו רַבִּי חַיִּים זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת רַב בִּבְרַסְלֶב שֶׁשָּׁם הָיוּ עוֹבְדֵי ה’ גְּדוֹלִים, וְאָמַר כְּמִתְאוֹנֵן: אָחִי רַב בִּבְרַסְלֶב וַאֲנִי בִּטְשֶׁערִין.

ג-שמז

אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵאַנַ”שׁ שֶׁלֹּא הִכִּירוּ בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁל ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמְרוּ לוֹ פַּעַם עָלָיו, שֶׁלְּפִי דַּעְתָּם הֲרֵי הוּא חֲסַר דֵּעָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כַּיָּדוּעַ עָבַד אֶת ה’ בַּעֲבוֹדוֹת מֻפְלָגוֹת עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה לָהֶם כָּךְ, נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר לָהֶם: “אוּלַי הוּא הוּא הַגַּנָנִי” הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה מֵהַז’ בֶּעטְלֶערְס עַיֵּן שָׁם, “אֶפְשָׁר אִיז עֶר גָאר דֶער אַגְּרָאדְנִיק” – שֶׁהָיָה כִּמְשֻׁגָּע בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.

ג-שמח

נוֹלַד לוֹ בֵּן כְּשֶׁשַּׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ לְבָנוֹת כְּזָקֵן, אָמַר הָרַב: “בְּנִי נוֹלַד יְהוּדִי זָקֵן”, “עֶר אִיז גִיבָּארְן גִיוָוארְן אַ אַלְטֶער יוּד”, וּלְאַחַר שָׁנָה נִפְטַר, וְאָמַר: שֶׁהַתִּינוֹק בָּא לְהַשְׁלִים אֶת הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל אָבִיו רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, שֶׁחַי רַק שִׁשִּׁים וְתֵשַׁע שָׁנִים, וּבָא הַתִּינוֹק לְהַשְׁלִים לוֹ אֶת שְׁנוֹתָיו לְשִׁבְעִים. וְאָמַר אָז: שֶׁעִנְיְנֵי הַנְּשָׁמוֹת הֵם מֵהַדְּבָרִים הֲכִי נֶעֱלָמִים מֵעֵין כָּל חָי. אַחַר-כָּךְ בִּימֵי הַשִּׁבְעָה חָלַם לוֹ לְהָרַב שֶׁרָאָה אֶת אָבִיו ר’ הִירְשׁ לֵיבּ אוֹחֵז אֶת הַתִּינוֹק בְּחֵיקוֹ, וְאָמַר לְהָרַב: “אֲנִי כְּבָר אֶלְמַד עִמּוֹ אֲנִי כְּבָר אֶלְמַד עִמּוֹ” “אִיךְ וֶועל שׁוֹין מִיט אִים לֶערְנֶען” ! :

ג-שמט

שִׁבַּח פַּעַם מְאֹד אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַאן וְאָמַר: “אוּלַי עָלָיו הִתְכַּוֵּן רַבֵּנוּ בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ, שֶׁמְּסֻפָּר שָׁם מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ אֶבֶן טוֹב שֶׁקּוֹרִין דּוּמִיט שֶׁהָיָה עָלָיו כָּל מִינֵי חֵן” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

ג-שנ

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם “שְׁטֶרְנְהַרְץ” סוֹפֵר, שֶׁפַּעַם בְּיַלְדוּתוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה קָרָא אֵלָיו הָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ רְאֵה נָא אֵיךְ שֶׁאבְרֵךְ מְדַבֵּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ”, בְּהַצְבִּיעוֹ בְּיָדוֹ עַל רַבִּי פִּנְחָס קִיבְּלִיטְשֶׁער, שֶׁעָמַד וְדִבֵּר עִם אַנַ”שׁ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ “גֶּעה זֶעה וִוי אַ יוּנְגֶער מַאן רֶעדְט פוּן רֶעבִּינְס זַאךְ”.

ג-שנא

נוֹהֵג הָיָה לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ”שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ”שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת “רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק” הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד’ וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר “פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה”).

ג-שנב

לְרֹב עִנְוְתָנוּתוֹ לֹא הָיָה מְדַבֵּר בְּשׁוּם פַּעַם דִּבְרֵי תּוֹרָה לִפְנֵי הָעוֹלָם, אוּלָם פַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בָּאוּ כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ אֶל מְקוֹם אַכְסַנְיָתוֹ וְהִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְסָרֵב וְדִבֵּר לִפְנֵיהֶם וְהִשְׁתּוֹמְמוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים אוֹתוֹ.

ג-שנג

בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַאן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָלַךְ לִשְׁמוֹעַ וּלְקַבֵּל דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת מֵהָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שֶׁנָּהַג כֵּן הִפְסִיק מֵעַצְמוֹ הָרַב לְדַבֵּר עִמּוֹ, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל עַל זֶה, עָנָה לוֹ הָרַב כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו, וְאָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא זָכִיתִי לְשַׁמֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ בְּחַיָּיו, וּמִשּׁוּם כֵּן אֵין לִי דִּבּוּרִים בִּשְׁבִילְךָ, אוּלָם לֵךְ לִמְחוּתָּנִי רַבִּי משֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר שֶׁזָּכָה לְשַׁמֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ וּשְׁמַע מִמֶּנּוּ, וּמֵאָז דָּבַק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַּאן בְּרַבִּי משֶׁה זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְנֶהְפַּךְ לְתַלְמִידוֹ הַמּוּבְהָק, עַד שֶׁהָיָה מְכַנֵּהוּ “רַבִּי וּמוֹרִי רַבִּי משֶׁה”, וְהָיָה שׁוֹמֵר מִדֵּי שָׁנָה אֶת יוֹם הַ”יָּארְצַייט” שֶׁלּוֹ כְּבֵן עַל אָבִיו.

ג-שנד

פַּעַם לָמַד לִפְנֵי הַצִּבּוּר אֶחָד מֵאַנַ”שׁ הַחֲשׁוּבִים מַאֲמַר כ”ו שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’, וּבִמְקוֹם הַפָּסוּק “יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק” שֶׁמֵּבִיא שָׁם רַבֵּנוּ לְעִנְיָן שֶׁהַצַּדִּיק נִקְרָא אֶפְרוֹחַ, הִזְכִּיר גַּם אֶת הַפָּסוּק “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח” (תהלים צב), הִקְפִּיד עָלָיו הָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: אִם רַבֵּנוּ מֵבִיא אֶת הַפָּסוּק הַנַּ”ל, הֲרֵי שֶׁכַּוָּנָתוֹ דַּיְיקָא עַל פָּסוּק זֶה, וּמַדּוּעַ תְּשַׁנֶּה וְתוֹסִיף. וְהוֹכִיחַ לוֹ בַּאֵר הֵיטֵב בִּפְשַׁט הַמַּאֲמַר שֶׁבְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְדַוְקָא הֵבִיא רַבֵּנוּ אֶת הַפָּסוּק הַנַּ”ל.

ג-שנה

נַעֲנָה פַּעַם וְאָמַר: לִלְמוֹד אֲנִי בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ, אֲבָל אָח יֵשׁ לִי לְחָסִיד, “לֶערְנֶען קֶען אִיךְ, אָבֶּער אַ בְּרוּדֶער הָאבּ אִיךְ פַאר אַ חָסִיד” . בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל אָחִיו רַבִּי חַיִּים, רַב עִיר בְּרֶסְלֶב.

ג-שנו

בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן, בְּעֵת בְּדִיקַת חָמֵץ, לָקַח אוֹתוֹ אָבִיו רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, שֶׁיַּעֲזוֹר לוֹ בִּבְדִיקַת הַחָמֵץ, וּפִתְאוֹם נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ וְחִפְּשׂוֹ אָבִיו עַד שֶׁמְּצָאוֹ בְּהָעֲלִיָּה יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה אֶת מַסֶּכֶת פְּסָחִים, וְהִקְפִּיד עָלָיו אָבִיו וְאָמַר לוֹ: וְכִי כָּעֵת הַזְּמַן לִלְמֹד, כָּעֵת צְרִיכִים לְקַיֵּם מִצְוַת בְּדִיקַת חָמֵץ, וּמְסַפְּרִים שֶׁסִּיֵּם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה אֶת כָּל הַמַּסֶּכֶת.

ג-שנז

בִּטְּשֶׁערִין, דָּר שׁוֹחֵט אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנַ”שׁ, בְּשֵׁם רַבִּי דָּוִד שׁוֹחֵט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה גַּם הַבַּעַל תּוֹקֵעַ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּאוּמַאן. פַּעַם בְּאֵיזֶה שַׁבָּת כְּשֶׁעָשָׂה הָרַב קִדּוּשׁ וְשִׂמְחָה אַחַר הַתְּפִלָּה, הִבְחִין בְּרַבִּי דָּוִד שֶׁשּׁוֹתֶה מִמַּשְׁקֶה הַמְּשַׁכֵּר יוֹתֵר מֵהַנָּכוֹן, לֹא מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי הָרַב, וְתֵיכֶף לְאַחַר הַשַּׁבָּת פִּטְּרוֹ מִמִּשְׂרַת הַשְּׁחִיטָה, וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ מִזֶּה, וּבָאוּ אַנְשֵׁי טְשֶׁערִין הַגְּבִירִים וְהַמְּכֻבָּדִים, לְבַקֵּשׁ מֵהָרַב שֶׁיְּוַתֵּר וִירַחֵם עָלָיו, אוּלָם כָּל בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם נִדְחוּ מִפְנֵי הַחְלָטָתוֹ הַנְּחוּשָׁה, וְלֹא הִתְפָּעֵל אֲפִלּוּ מֵאִיּוּמֵיהֶם שֶׁיַּעֲבִירוּהוּ מִמִּשְׂרַת הָרַבָּנוּת, אַחַר כָּךְ הִגִּיעוּ לִידֵי פְּשָׁרָה שֶׁבְּנוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד יִלְמַד הִלְכוֹת שְׁחִיטָה וְיַמְשִׁיךְ הוּא בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בִּמְקוֹם אָבִיו.

ג-שנח

כְּשֶׁנִּגַשׁ פַּעַם אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר טְשֶׁערִין בְּעַזּוּתוֹ, וְאָמַר בְּאָזְנֵי הָרַב אֶת ‘בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר’. כְּשֶׁסִּיֵּם רָמַז לוֹ הָרַב בְּפִקְחוּתוֹ: הַמְשֵׁךְ נָא וֶאֱמוֹר הָלְאָה: “יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּצִילֵנִי וְכוּ’ “מֵעַזֵּי פָּנִים” וּ”מֵעַזּוּת פָּנִים”. כִּי הָיָה זֶה חוּצְפָּה וְדֶרֶךְ עַזּוּת מִצִּדּוֹ.

ג-שנט

בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיָה הָרַב מִטְּשֶׁערִין מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ מְאֹד, כִּי הָיָה מִתְפַּלֵּל כִּוְתִיקִין וְהֶאֱרִיךְ בִּתְפִלַּת י”ח כָּל כָּךְ עַד שֶׁסִּיֵּם אֶת תְּפִלַּת י”ח בְּיַחַד עִם כְּלַל אַנַ”שׁ שֶׁלֹּא הִתְפַּלְּלוּ כִּוְתִיקִין.

ג-שס

לְהָרַב מִטְּשֶׁערִין הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים, רַבִּי חַיִּים שֶׁשִּׁמֵּשׁ אַחֲרָיו בְּרַבָּנוּת בִּטְשֶׁערִין, וְעוֹד בֵּן שֶׁדָּר בְּעִיר סְמִילָא, וְכֵן שְׁנֵי בָּנוֹת, בַּת אַחַת הָיְתָה כַּלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעְשִׁיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְיָלְדָה לוֹ רַק בַּת אַחַת, כִּי בַּעֲלָה לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים, וְעוֹד בַּת אַחַת שֶׁנִּשְּׂאָה לְרַבִּי נַפְתָּלִי הֶערְץ אָבִיו שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְנִפְטְרָה בְּלֵידָתָה אֶת רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-שסא

בִּשְׁלשֶׁת שָׁנָיו הָאַחֲרוֹנוֹת הָיָה מְשֻׁתָּק בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ, אוּלָם צָלוּל הָיָה בְּדַעְתּוֹ בְּתַכְלִית עַד עֵת פְּטִירָתוֹ, וּבְעֵת חָלְיוֹ שָׂכְרוּ עֲבוּרוֹ אַנַ”שׁ אִישׁ אֶחָד מֵאַנַ”שׁ שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו וִישַׁמְשֶׁנּוּ בְּכָל הִצְטָרְכוּתוֹ, שֵׁם הָאִישׁ הָיָה “וֶולְוֶול” זְאֵב, וְהִנֵּה לְרֹב הַשִּׁמּוּשׁ הַקָּשֶׁה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים בִּשְׁבִיל לְשַׁמְּשׁוֹ, הִבְחִין פַּעַם הָרַב אֵיךְ שֶׁאֵינוֹ מְכַבְּדוֹ כָּרָאוּי בְּעֵת שֶׁשִּׁמֵּשׁ לְפָנָיו, פָּנָה אֵלָיו הָרַב וְאָמַר לוֹ בְּנִיחוּתָא: “וֶולְוְול אִיךְ בִּין שׁוֹין גִיוָוארְן בַּיי דִיר וָואלְוְול”? (וָולְוְול בְּלַעַ”ז פֵּרוּשׁוֹ זוֹל) “וֶולְוְול כְּבָר נִהְיֵיתִי זוֹל בְּעֵינֶיךָ” ?.

ג-שסב

בִּשְׁלשֶׁת שָׁנָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, הָיָה הָרַב מְשֻׁתָּק בְּכָל חֶלְקֵי גוּפוֹ כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהִגִּיעוּ יְמֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הִתְחַנֵּן לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁיְּסַדְּרוּ עֲבוּרוֹ נְסִיעָה נוֹחָה וְיִקָּחוּהוּ לְאוּמַאן, וְהִזְכִּיר בִּמְלִיצָה אֶת הַמּוּבָא בְּתוֹרָה ד’ חֵלֶק א’ עַל “וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא” עַיֵּן שָׁם, וְאָמַר “הַשְׁלִיכוּ אוֹתִי לַצַּדִּיק” “וַוארְפְט מִיר צוּם צַדִּיק”, אוּלָם בָּנָיו בְּחָשְׁשָׁם לִבְרִיאוּתוֹ לֹא לָקְחוּהוּ, וְלֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּקִּבּוּץ בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים.

ג-שסג

בְּעֵת הַלְוָיָתוֹ שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, טָבְלוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר בַּמִּקְוֶה וְהִשְׁבִּיתוּ כָּלִיל אֶת הַמִּסְחָר, וְכָבוֹד גָּדוֹל עָשׂוּ לוֹ בְּמוֹתוֹ. וְהָיָה אָז בֵּין תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה לִתְשׁוּבָה.

ג-שסד

גָּסַס שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ.

ג-שסה

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ פַּעַם אַנַ”שׁ אֶת הָרַב מִטְּשֶׁערִין, מַדּוּעַ אֵינוֹ מְדַבֵּר וּמוֹסֵר שִׁעוּרִים בְּעִנְיָן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִפְנֵי אַנַ”שׁ, עָנָה וְאָמַר: כּוֹתֵב אֲנִי אֶת הַכֹּל בַּסְּפָרִים וּבָהֶם יִמְּצְאוּ כְּבָר אַנַ”שׁ דִּבְרֵי מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ.

ג-שסו

כְּשֶׁרָצוּ אַנַ”שׁ לְכַבֵּד אֶת הָרַב בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת הַקִּבּוּץ, כְּפִי הַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ, לֹא הִנִּיחַ לָהֶם לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְאָמַר לָהֶם בַּהֲלָצָה: “אֶת הָרַבָּנוּת הִשְׁאַרְתִּי בִּטְּשֶׁערִין”. דְּהַיְינוּ שֶׁבָּא לְאוּמַאן לְבַדּוֹ כְּאִישׁ פָּשׁוּט לְלֹא הָרַבָּנוּת, כִּי רָצָה שֶׁיַּחֲשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּאֶחָד מֵאַנַ”שׁ הַפְּשׁוּטִים. “דָאס רַבָּנוּת הָאבּ אִיךְ אִבֶּער גִילָאזְט אִין טְשֶׁערִין”.

ג-שסז

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁסִּפֵּר לוֹ הָרַב מִטְּשֶׁערִין, שֶׁכְּשֶׁהִכִּיר אָבִיו רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, אָמַר לוֹ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל שֶׁעִקָּר חִדּוּשָׁיו יִהְיוּ בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדַת ה’ מַמָּשׁ כְּעֵין הַמּוּבָא בְּתוֹרָה נ”ד, בְּעִנְיָן לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּיהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי, וּמֵעִנְיָן הִסְתַּפְּקוּת, וּמֵעִנְיָן שִׂמְחָה וְהִתְבּוֹדְדוּת וַחֲצוֹת וְכוּ’, וּבְעִנְיָנִים אֵלּוּ יִהְיוּ עִקָּר חִדּוּשָׁיו. *

ג-שסח

פַּעַם נָסְעוּ הָרַב מִטְּשֶׁערִין וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְ’יוּ בֶּן אָדִיל בַּת רַבֵּנוּ וְעוֹד מֵאַנַ”שׁ שֶׁמֵּעִיר טְשֶׁערִין עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן, בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נֶעֶצְרוּ לֶאֱכֹל וְלָפוּשׁ בְּאֵיזֶה אַכְסַנְיָה, בְּאֶמְצַע הָאֲכִילָה שֶׁאכְלוּ שָׁם, זָרַק רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ בִּבְדִיחוּתָא וּלְאוֹת שִׂמְחָה, קְלִפַּת דְּבַר-מַה לְכִוּוּן הָרַב מִטְּשֶׁערִין, וְנַעֲשָׂה מִזֶּה שִׂמְחָה וְחֶדְוָה. רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה מְבֻגָּר מֵהָרַב מִטְשֶׁערִין בִּכְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְיוֹתֵר.

ג-שסט

פַּעַם כְּשֶׁהָלַךְ הָרַב מִטְשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּלִוּוּי אֶחָד מֵאַנַ”שׁ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, זָרְקוּ עֲלֵיהֶם כַּמָּה רֵיקִים מִצַּד הַמִּתְנַגְּדִים חֲתִיכַת צוֹאָה וּפָגְעוּ בְּגַב הָרַב, הִתְחִיל הַלָּה לִצְעֹק עַל עַזּוּתָם הַגְּדוֹלָה לִפְגֹעַ בְּרַב מְפֻרְסָם כָּמוֹהוּ, עָנָה לוֹ אֶחָד מֵהֶם: “הוּא – בְּהִתְכַּוְּנָם עַל הָרַב לְפָחוֹת שׁוֹתֵק, אַתָּה עוֹד מְדַבֵּר”, כִּי הָרַב עַצְמוֹ הִבְלִיג עַל מַעֲשֵׂיהֶם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר. וְרַק כְּשֶׁהִגִּיעַ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ רָחַץ אֶת הַבֶּגֶד.

ג-שע

כְּשֶׁחִתֵּן פַּעַם אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ, לֹא רָקַד וְצָהַל בַּחֲתוּנָתוֹ כַּנָהוּג, כְּשֶׁשְּׁאֵלוּהוּ לְדָבָר זֶה, עָנָה וְאָמַר: “כְּשֶׁיִּחְיוּ זוּג זֶה מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים אָז אָגִיל וְאֶשְׂמַח וְיִהְיֶה לִי זֹאת לְמַזָּל טוֹב”, וְאָכֵן כָּךְ הָיָה, כִּי לֹא עָלָה זִוּוּגָם יָפֶה וְנִפְרְדוּ אַחַר-כָּךְ.

ג-שעא

ג-שעב

הָיָה אֵיזֶה זְמַן, שֶּׁהַמַּפְתֵּחַ שֶׁל בֵּית צִיּוּן רַבֵּנוּ הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רְאַבְרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְסִפֵּר בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין וּמֵהַרְגָּשָׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַצִּיּוּן, שֶׁבָּא פַּעַם לְאוּמַאן וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ אֶת בֵּית הַצִּיּוּן וְהָלַךְ עִמּוֹ וּפָתַח לוֹ, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁנֶּעֱמַד הָרַב וְאָמַר אֶת “הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי” בְּקוֹל חֲרִישִׁי, כְּשֶׁהַתִּקּוּן בְּיָדָיו מְכַסֶּה אֶת פָּנָיו, וְעָמַד וּבָכָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּרְטְבוּ פָּנָיו לְגַמְרֵי לְרֹב שֶׁטֶף הַדְּמָעוֹת, וְאַחַר כָּךְ אַחַר שֶׁעָמַד כָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן רַב, הוֹצִיא מִטְפַּחַת מִכִּיסוֹ וּפְרָסָהּ עַל הָרִצְפָּה וְהִתְיַשֵּׁב עָלֶיהָ, וְהִמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, וְסִיֵּם וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם בְּעֶצֶב: “וְהַיּוֹם לוֹקְחִים לַצִּיּוּן כִּסְאוֹת”, “אוּין הַיינְט נֶעמט מֶען בֵּיינקְלַאךְ”.

ג-שעג

סִפֵּר ר’ אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁשָּׁמַע מֵהָרַב מִטְשֶׁערִין לְעִנְיַן חִבּוּרוֹ סְפָרָיו הַקְדוֹשִׁים “דֶּרֶךְ חֲסִידִים” “לְשׁוֹן חֲסִידִים” שֶׁחִבְּרָם לְתוֹעֶלֶת אַנַ”שׁ וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב.

ד-שיז

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת עַל רַבִּי דֹּב, הַשּׁוֹחֵט מִנֶּעמִירוֹב, בְּעִנְיָן הַשְּׁחִיטָה, שֶׁנָּתַן תְּקִיעַת כַּף לְהַמִּתְנַגְּדִים שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לְ”אִוַּלְתּוֹ” לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת עוֹד חָלִילָה בַּסֵּפֶר “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לָהֶם שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לִלְמוֹד בּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ פִּטְרוּהוּ הַמִּתְנַגְּדִים מִמְּלֶאכֶת הַשְּׁחִיטָה, וְהִסְכִּים רַבָּם שֶׁיִּקְחוּ אַנַ”שׁ אֵיזֶה שׁוֹחֵט שֶׁיִּרְצוּ, אוּלָם בְּשׁוּם אוֹפֶן לֹא אֶת רַבִּי דֹב, מֵחֲמַת שֶׁהֵפֵר אֶת הַתְּקִיעַת כַּף שֶׁנָּתַן, וְעָשׂוּ “שַׁעַר הַחַרְסִית” שֶׁשָּׁם זָרְקוּ אֶת כָּל הַכֵּלִים שֶׁ”נִּטְמְאוּ” כִּבְיָכוֹל בִּבְשַׂר שְׁחִיטָתוֹ. פָּנָה רַבִּי דֹּב בִּמְצוּקָתוֹ לְהָרַב מִטְּשֶׁערִין וְשָׁאֲלוֹ מַה דִּינוֹ לַהֲלָכָה, עָנָה לוֹ הָרַב: “לָהֶם הָיָה אָסוּר לָקַחַת מִמְּךָ תְּקִיעַת כַּף עַל עִנְיַן זֶה, וּלְךָ הָיָה אָסוּר לָתֵת לָהֶם תְּקִיעַת כַּף. וְהוּא עַוְלָה שֶׁל שְׁנֵיכֶם”. לְבַסּוֹף עָזַב הַשּׁוֹחֵט אֶת עִיר נֶעמִירוֹב וְעָבַר לָדוּר בִּבְרֶסְלֶב, וּמִשָּׁם עָבַר לָדוּר בְּטֶעפְּלִיק, וּלְהֵיכָן שֶׁהִגִּיעַ נִתְעוֹרְרָה מַחֲלֹקֶת סְבִיב עִנְיָנוֹ, עַד שֶׁפָּנָה אֵלָיו רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין וְאָמַר לוֹ: הִתְקָרַבְתָּ אֵלֵינוּ כְּדֵי לְעוֹרֵר עָלֵינוּ מַחֲלֹקֶת הַנַּח אֶת הַסַּכִּין. “לֵייג אַוֶועק דֶעם קְנִינְגְל” , וְשָׁמַע לְקוֹל רַנַ”ט וְעָזַב אֶת מְלֶאכֶת הַשְּׁחִיטָה וְעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשָׂה מְלַמֵּד בִּטְבֶרְיָה וְנִפְטַר שָׁם בְּשֵׁם טוֹב מְאֹד.

תלמידי מוֹהַרְנַ”תְּ

ג-שעד

הִרְגִּישׁ פַּעַם בְּשַׁבָּת רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְבַר מָה בְּכִיסוֹ, חָרָה לוֹ הַדָּבָר כָּל כָּךְ עַד שֶׁלִּקְרַאת הַשַּׁבָּת הַבָּאָה תָּפַר אֶת כָּל כִּיסֵי בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא וְיִכָּשֵׁל שׁוּב חָלִילָה בִּנְשִׂיאַת שׁוּם דָּבָר אַף בְּשׁוֹגֵג.

ג-שעה

חָלָה פַּעַם רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ, בְּמַחֲלָה קָשָׁה מְאֹד, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ מֵה’ יִתְבָּרַךְ עַל רְפוּאָתוֹ, נַעֲנָה וְאָמַר: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְכִי מַה כְּבָר אוּכַל לְהַבְטִיחֲךָ? שֶׁאבְטִיחֲךָ שֶׁאִם תַּבְרִיאֵנִי אֶהֱיֶה מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אִישׁ כָּשֵׁר?! אֵינִי יָכוֹל לְהַבְטִיחֲךָ זֹאת; אוּלָם זֹאת כֵּן אוּכַל לְהַבְטִיחֲךָ, אִם תַּבְרִיאֵנִי לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח זֹאת, וְתָמִיד אוֹדֶה לְךָ עַל חֶסֶד וְטוֹבָה זוֹ! וְאָכֵן הִבְרִיא.

ג-שעו

רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ, הָיָה נוֹתֵן לְרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער שְׁמוֹנָה עָשָׂר זְהוּבִים לְפִדְיוֹן בְּכָל עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, עֲבוּר הוֹצָאוֹת הַקְּלוֹיז. (על”ת מכתבי ר’ יצחק, מכתב י”ד).

כְּשֶׁנִּפְטַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ, לֹא מָצְאוּ אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא-קַדִּישָׁא מְקוֹם קְבוּרָה עֲבוּרוֹ, עַד שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ וּמָצְאוּ מָקוֹם אֵצֶל קִבְרוֹ שֶׁל הָרַב הַ”בֵּית-יוֹסֵף”, וְנִתְעוֹרְרָה בֵּינֵיהֶם שְׁאֵלָה הַאִם רָאוּי רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ לְיַד הָרַב הַבֵּית-יוֹסֵף, וּפָנָה אֲלֵיהֶם מַאן-דְּהוּ וְאָמַר לָהֶם: “כֵּן, רָאוּי הוּא, כִּי אָבִיו מוֹהַרְנַ”תְּ חִבֵּר אֶת סְפָרָיו עַל הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ שֶׁחִבְּרוֹ מָרָן הַבֵּית-יוֹסֵף” וְנִטְמַן שָׁם. (וע”ע בח”ב סעיף תר”ד)

ג-שעז

רַבִּי יוֹסֵף יוֹנָה בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ. יָשַׁב כָּל יָמָיו רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בִּמְתִיקוּת נִפְלָאָה עַד מְאֹד.

ג-שעח

הָיָה פַּעַם רַבִּי יִצְחָק דֹּב מִטֶּעפְּלִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּאֵיזֶה לְוָיָה וְהִסְפִּיד מָרָה אֶת הַנִּפְטָר, כְּשֶׁסִּיֵּם דְּבָרָיו פָּנָה לְצִבּוּר הַשּׂוֹמְעִים וְאָמַר לָהֶם: מִמֶּנּוּ הַיְינוּ מֵהַנִּפְטָר כְּבָר גָּמַרְנוּ לְדַבֵּר, מֵעַתָּה נַמְשִׁיךְ בְּדִבּוּרֵנוּ מֵאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַמִּטָּה, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל בְּנֵי-אָדָם הַחַיִּים הַמְלַוִּים אֶת הַנִּפְטָר, שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן וְלַחֲשֹׁב הֵיטֵב עַל תַּכְלִיתָם הַקָּרֹב לָבֹא בְּוַדַּאי. “פוּן אִים הָאט מֶען שׁוֹין אָפְּגִירֶעדְט, אִיצְטֶער וֶועלְן מִיר רֶעדְן פוּן דִי וָואס גֵייעֶן נָאךְ”. וְאָחֲזָם חִיל וּרְעָדָה וְנִתְעוֹרְרוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

ג-שעט

פַּעַם יָצָא רִנּוּן עַל אִמָּם שֶׁל רַבִּי יְקוּתִיאֵל וְרַבִּי יִצְחָק בֶּער וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמַּגִּיד מִטְרָהוִויץ, לָדוּן בְּדִינָהּ. עָמַד וְהוֹצִיא סֵפֶר תּוֹרָה וְקָרָא לְפָנֶיהָ אֶת פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְשֶׁסִּיֵּם אֶת הַקְרִיאָה אָמַר לָהּ: “אוֹיבּ סְ’אִיז נִישְׁט אֱמֶת, זָאלְסְטוּ הָאבְּן גוּטֶע קִינְדֶער”, “אִם הַחֲשַׁד אֵינוֹ נָכוֹן מְבָרֵךְ אֲנִי אוֹתָךְ שֶׁיִּהְיֶה לָךְ בָּנִים טוֹבִים”. וְכַךְ הֲוָה שֶׁאַחַר כַּךְ נוֹלְדוּ לָהּ אֵלּוּ שְׁנֵי הַבָּנִים הַנַּ”ל רַבִּי יְקוּתִיאֵל וְרַבִּי יִצְחָק בֶּער שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים מוּפְלָגִים מְאֹד כַּיָּדוּעַ מִקּוֹדֶם לֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים. רַבִּי יְקוּתִיאֵל הַנַּ”ל טָמוּן בִּטְרָהוִויץ וְרַבִּי יִצְחָק בֶּער בְּטֶעפְּלִיק. אֲבִיהֶם הָיָה אָדָם פָּשׁוּט שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵעֲשִׂיַּת כּוֹבָעִים.

ג-שפ

רַבִּי יִצְחָק בֶּער הַנַּ”ל הָיָה אָהוּב וְחָבִיב מְאֹד עַל כָּל אָדָם, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת עַל אַנַ”שׁ מִצַּד הַמִּתְנַגְּדִים תּוֹשָׁבֵי הָעִיר טֶעפְּלִיק, בִּקְּשׁוּהוּ אַנַ”שׁ שֶׁיַּעֲקֹר דִּירָתוֹ מִטְּרָהְוִויץ לְטֶעפְּלִיק, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּשָּׁקֵט הַמַּחְלֹקֶת וְהַמְּרִיבָה, וְכֵן עָשָׂה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִשְׁקַט הַמַּחְלֹקֶת. בְּהַעֲרִיצָם אוֹתוֹ הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ הַחוֹלְקִים: אוֹתְךָ הָיִינוּ רוֹצִים לְהַכְתִּיר לְרַבִּי עָלֵינוּ, וּפַעַם אָמְרוּ לוֹ: אִילוּלֵי הָיִיתָ בְּרֶסְלֶבֶר הָיִינוּ מַכְתִּירִים אוֹתְךָ לְרַבִּי עַל כָּל הָרַבֵּיִים. וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו: רַבִּי יִצְחָק בֶּער אָדָם קָדוֹשׁ הוּא וְאֵין בּוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן אֶלָּא זֹאת שֶׁחָסִיד בְּרֶסְלֶב הִנֵּהוּ.

ג-שפא

רַבִּי יִצְחָק בֶּער מִטֶּעפְּלִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה חָלַם חֲלוֹם, שֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד וְאָמַר לוֹ: “יִצְחָק בֶּער הִגִּיעַ קִצְּךָ” בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַבִּי יִצְחָק בֶּער שֶׁיַּנִּיחֵהוּ לִחְיוֹת עוֹד חֹדֶשׁ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְנָסַע לְאוּמַאן וְשָׁהָה שָׁם חֹדֶשׁ שָׁלֵם, וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ לְטֶעפְּלִיק חַי עוֹד חֲמִשָּׁה יָמִים וְנִפְטַר. וּבְכָל יוֹם מֵאֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה יָמִים הָיָה אוֹמֵר בְּשִׂמְחָה: “עֲדַיִן מִטַּת לִוְיָתִי אֵינָה עוֹמֶדֶת בַּחוּץ, נוּ אִם כֵּן הֲרֵי אֶפְשָׁר עוֹד לְהִתְפַּלֵּל”. וְנֶעֱמַד לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת כְּהֶרְגֵּלוֹ, “דָּאס בֶּעטַאלֶע שְׁטֵייט נָאךְ נִישְׁט אִין דְּרוֹיסְן נוּ קֶען מֶען דָאךְ נָאךְ דַּאוְונֶען”.

ג-שפב

כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרָה הַמַּחְלֹקֶת עַל אַנַ”שׁ בָּעִיר טֶעפְּלִיק, הָיָה רַבִּי יִצְחָק בֶּער, דָּר בִּטְרָהְוִויץ, וּמַחְלֹקֶת זוֹ הָיְתָה חֲרִיפָה מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁבֵּין לְאַנַ”שׁ וּבֵין לַמִּתְנַגְדִּים הָיָה כֹּחַ גָּדוֹל הֵן מֵחֲמַת עֲשִׁירוּתָם וְהֵן מֵחֲמַת לַמְדָנוּתָם, וּמֵחֲמַת שֶׁרַבִּי יִצְחָק בֶּער הָיָה אָדָם גָּדוֹל בְּמַעֲלָה וְנִכְבָּד מְאֹד, אֲפִלּוּ בֵּין הַמִּתְנַגְדִּים שֶׁגַּם הֵם נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד, לָכֵן הִפְצִירוּ בּוֹ אַנַ”שׁ שֶׁיָּבוֹא לָדוּר בְּטֶעפְּלִיק, כְּדֵי שֶׁעַל יָדוֹ תּוּשְׁקַט הַמַּחְלֹקֶת. וְנַעֲנָה לְבַקָּשָׁתָם, לִפְנֵי נְסִיעָתוֹ כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ אָחִיו הַקָּטָן רַבִּי יְקוּתִיאֵל, בָּכָה לְפָנָיו מְאֹד, בְּהִתְאוֹנְנוֹ: אָחִי מָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה לְבַדִּי כַּאן בִּטְרָהְוִויץ אַחַר שֶׁתַּעַזְּבֵנִי, וּמִי יְחַזְקֵנִי וִינַחֲמֵנִי. נִחֲמוֹ רַבִּי יִצְחָק בֶּער, וְאָמַר לוֹ בְּחִבָּה: “קְנֵה לְךָ אֶת הַסֵּפֶר “שַׁעֲרֵי צִיּוֹן”, וְקוּם בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וְזֶה כָּל כָּךְ יָאִיר לְךָ” “בְּרוּדֶער מַיינֶער “קוֹיף דִיר דֶעם ‘שַׁעֲרֵי צִיּוֹן’ אוּן שְׁטֵיי אוֹיף אַלֶע נַאכְט חֲצוֹת וֶועט דִיר וֶוערְן אֲזוֹי לֶעכְטִיג”! וּמָשַׁךְ תֵּיבַת “לֶעכְטִיג” כְּמַפְלִיג בַּדָּבָר.

ג-שפג

רַבִּי יִצְחָק בֶּער מִטֶּעפְּלִיק הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹתָיו וּבְבִטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו מַמָּשׁ, פַּעַם בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ לְתֵיבוֹת “הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” נָפַל מִתְעַלֵּף.

ג-שפד

יֵשׁ סְבָרָא שֶׁרַבִּי יִצְחָק בֶּער נִפְטַר בִּשְׁנַת תרי”ד, בְּנוֹ רַבִּי יוּדְל הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער, שֶׁנָּשָׂא אֶת בִּתּוֹ שֶׁהָיָה לוֹ מִזִּוּוּג רִאשׁוֹן.

ג-שפה

רַבִּי אַבְרָהָם צִיפְּרֶע’ס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִקְרָא עַל שֵׁם אִמּוֹ מָרַת צִפּוֹרָה. הָיָה בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי דַּיָּן, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְגָדַל בְּבֵית דּוֹדוֹ, גִּיס אָבִיו הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל וְהַלַּמְדָן, רַבִּי דָּוִד מֵעִיר פָּאלִי, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּית חֲרשֶׁת גָּדוֹל לַעֲשִׂיַּת מַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים, אוּלָם בָּנִים לֹא הָיוּ לוֹ, וְעַל כֵּן אָמַר לְגִיסוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁיִּמְסֹר לוֹ אֶת בְּנוֹ רַבִּי אַבְרָהָם, וְהוּא יְגַדְּלוֹ בַּתּוֹרָה, וְהִסְכִּים לָזֶה רַבִּי מָרְדְּכַי, וּמָסַר לוֹ דּוֹדוֹ אֶת הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ בְּחַיָּיו, וְעָלָה רַבִּי דָּוִד לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהִתְיַשֵּׁב בִּטְבֶרְיָה, וְקִבְּלוּהוּ שָׁם הַתּוֹשָׁבִים לְדַיָּן מְכֻבָּד עִם שֵׁם טוֹב מְאֹד, כִּי הָיָה תַּלְמִיד חָכָם וְגָאוֹן מָפְלָג, וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל שׁוּם שָׂכָר עֲבוּר הַדַּיָּנוּת, וְרַבִּי אַבְרָהָם הָיָה שׁוֹלֵחַ לוֹ כֶּסֶף רַב, שֶׁהִסְפִּיק לְכָל מַחְסוֹרוֹ וְעוֹד גַּם לְחַלֵּק סְכוּמִים נִכְבָּדִים לִצְדָקָה. רַבִּי אַבְרָהָם עַצְמוֹ לָקַח לוֹ מְנַהֲלִים וּפוֹעֲלִים נֶאֱמָנִים, שֶׁנִּהֲלוּ עֲבוּרוֹ אֶת בֵּית-הַחֲרשֶׁת, בֵּינֵיהֶם גַּם רַבִּי אַיְיזִיק אַיְיזִינְשְׁטֵיין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהוּא יָשַׁב כָּל יָמָיו סָגוּר בְּחֶדֶר עַל הַתּוֹרָה, כִּי הָיָה גַּם הוּא לַמְדָן גָּדוֹל וּמָפְלָג וְסִיֵּם כַּמָּה פְּעָמִים אֶת כָּל הַשַּׁ”ס עִם כָּל הַמְפָרְשִׁים וּבְכָל פַּעַם שֶׁגָּמַר אֶת הַשַּׁ”ס, עָשָׂה סְעוּדָה גְדוֹלָה, וְשִׁתֵּף בִּסְעֻדָּתוֹ אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי עִיר טֶעפְּלִיק, וְגַם בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה הִשְׁקִיעַ אֶת כָּל כֹּחוֹ, בִּפְרָט בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, בְּעֵת אֲמִירַת “וְהוּא רַחוּם”, הָיָה צוֹעֵק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עַד שֶׁנִּשְׁמַע קוֹלוֹ לְמֵרָחוֹק, עַד שֶׁהָיוּ מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר סוֹגְרִים חֲנוּיוֹתֵיהֶם וּבָאִים לִשְׁמוֹעַ וּלְהִתְעוֹרֵר מִתְפִלָּתוֹ. חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה רַבִּי אַיְיזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין וְהָיָה לוֹ גַּם בֵּן בְּטֶעפְּלִיק, בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, שֶׁיָּרְשׁוּ מֵאָבִיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-שפו

רַבִּי אָשֵׁר זֶעלִיג מִטֶּעפְּלִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָבִיו שֶׁל רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה תַּלְמִיד חָכָם וְגָאוֹן מוּפְלָג, וְהָיָה עוֹד מֵאַנְשֵׁי מוֹהַרְנַ”תְּ, הָיָה חָבִיב כָּל-כָּךְ בֵּין תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, עַד שֶׁכִּנּוּהוּ “הָרַבִּי רַבִּי זֶעלִיג”. בְּסוֹף יָמָיו עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִקְבַּר בִּצְפַת.

[רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ “הָרַב מִבְּרֶסְלֶב”, הָיָה עוֹבֵד ה’ גָּדוֹל לִמְאֹד, וְאוֹמְרִים שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, שֶׁהָיָה עוֹבֵד אֶת ה’ בְּכוֹחוֹת עֲצוּמוֹת וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ].

ג-שפז

כְּשֶׁאמְרוּ פַּעַם לְרַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עוֹבֵד אֶת ה’ עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, שֶׁהָיָה עוֹבֵד אֶת ה’ בַּחֲרִיפוּת גְּדוֹלָה, אָמַר רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, “אֶת דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתִי לֹא קִבַּלְתִּי מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק”.

ג-שפח

רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ הָרַב מִבְּרֶסְלֶב, מֵרֹב שִׂמְחָה שֶׁהָיְתָה לוֹ, בְּעֵת שֶׁאפוּ בְּבֵיתוֹ אֶת הַחַלּוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, הָיָה צוֹעֵק וּמְזָרֵז אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ “לִכְבוֹד שַׁבָּת” “לִכְבוֹד שַׁבָּת” לְרֹב הַהִתְלַהֲבוּת וְהַהֶרְגֵּשׁ שֶׁהִרְגִּישׁ בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת הַקְּרֵבָה וּבָאָה. *

ג-שפט

בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיְתָה עֲגוּנָה אַחַת שֶׁנָּסְעָה לְהַרְבֵּה רַבָּנִים עַל מְנַת שֶׁיַּתִּירוּ אוֹתָהּ מֵעִגּוּנָהּ וְלֹא מָצְאוּ לָהּ הָרַבָּנִים שׁוּם הֶתֵּר, וּכְשֶׁבָּאָה בִּשְׁאֵלָתָהּ אֶל רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, הִתִּירָהּ מֵעִיגוּנָה. וְתֵיכֶף נַעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ בִּפְרַט מֵהַחוֹלְקִים. בְּאוֹתָהּ עֵת הִתְקַיֵּם אֵיזֶה בְּרִית מִילָה בִּבְרַסְלֶב וְהָיָה הָרַב עַל הַבְּרִית, וְכֵן אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַחוֹלְקִים, שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתוֹ בְּסַנְדְּקָאוּת, וְהוּא עָשָׂה הֲכָנוֹת גְּדוֹלוֹת לִפְנֵי זֶה, שֶׁעָטַף אֶת הַתִּנּוֹק עִם טַלִּיתוֹ וְכוּ’ וְשָׁהָה זְמַן רַב בַּהֲכָנוֹתָיו, עַד שֶׁהִטְרִיחַ אֶת הַצִּבּוּר בָּזֶה, וְכַךְ בְּאֶמְצַע הַשְּׁהִיּוֹת כִּבְּדוּ אֶת הָרַב שֶׁהָיָה מוֹהֵל מוּמְחֶה לָמוּל אֶת הַתִּינוֹק, הָלַךְ הָרַב וְהֵרִים אֶת הַטַּלִּית שֶׁל הַחוֹלֵק מֵעַל הַתִּינוֹק וּמָל אֶת הַתִּינוֹק לְלֹא שְׁהִיּוֹת, חָרָה הַדָּבָר לְהַחוֹלֵק מְאֹד, עַד שֶׁבְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה הִתְחִיל לְדַבֵּר בְּנוֹגֵעַ לָעֲגוּנָה הַנַּ”ל, וְאָמַר: עֲגוּנָה עֲגוּנָה. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הָרַב נַעֲנָה וְאָמַר לוֹ: “אִם אַתֶּם רַבִּי מְפוּרְסָם אוֹ לֹא אֵינִי יוֹדֵעַ, אוּלָם לִלְמוֹד אֲנִי יוֹדֵעַ, אִם אַתֶּם רוֹצִים, נִשְׁלַח אֶת צְדָדֵי הַהֶתֵּר שֶׁהִתַּרְתִּי אֶת הָעֲגוּנָה הַנַּ”ל לְהָרַב הַמְפֻרְסָם הַגָּדוֹל רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר, וְנִרְאֶה מַה יִּפְסוֹק”, וְאָכֵן כַּךְ עָשׂוּ, שֶׁהֵכִין הָרַב אֶת תְּשׁוּבַת הַהֶתֵּר שֶׁלּוֹ וְשָׁלְחָהּ עִם שָׁלִיחַ לְרַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר, שָׁהָה שָׁם הַשָּׁלִיחַ מֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים, עַד שֶׁהֵכִין רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶת כְּתַב הַתְּשׁוּבָה. לְאַחַר שֶׁמָּסַר לַשְׁלִיחַ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁפָּסַק בּוֹ לְאִיסוּר. נֶעֱמַד רַבִּי שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, וּכְשֶׁכְּבָר פָּסַע לַאֲחוֹרָיו הַשָּׁלשׁ פְּסִיעוֹת כְּדֵי לָגֶשֶׁת לַתְּפִלָּה, חָזַר בּוֹ פִּתְאוֹם וְלֹא נֶעֱמַד לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא נִגַּשׁ לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים וְהוֹצִיא אֵיזֶה סֵפֶר וְעִיֵּן בּוֹ, וּכְשֶׁגָּמַר לְעַיֵּן בּוֹ, נִגַּשׁ לַשָּׁלִיחַ וּבִקְּשׁוֹ לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת כְּתַב הָאִסּוּר וְקָרְעוֹ בּוֹ בַּמָּקוֹם. אַחַר כָּךְ כָּתַב לוֹ מֵחָדָשׁ תְּשׁוּבָה אֲרוּכָה וּלְהֶיתֵּר, כְּשֶׁמָּסְרָהּ לַשָּׁלִיחַ אָמַר לוֹ, תֹּאמַר לְאַנְשֵׁי עִירְךָ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רַב גָּאוֹן וְיָרֵא וְכָשֵׁר, שֶׁכֵּן כְּבָר פָּסַקְתִּי לְאִסּוּר, וְאַחַר עִיּוּן מֵחָדָשׁ חָזַרְתִּי בִּי לְהַתִּירָה, וְהִפְלִיג עוֹד בְּשִׁבְחוֹ.

ג-שצ

רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב, הִתְחִיל לְכַהֵן כְּרַב בִּבְרֶסְלֶב, לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָבִיו, בִּשְׁנַת תר”ה, וְנִפְטַר בִּשְׁנַת תרכ”ח בְּיוֹם תַּעֲנִית אֶסְתֵּר.

ג-שצא

רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ בֶּן רַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרַסְלֶב, יָדוּעַ שֶׁקִּיֵּם בְּעַצְמוֹ סֵדֶר הַתְּשׁוּבָה הַמּוּבָא בְּסֵפֶר “הַקָּנֶה”, הוּא הָיָה יֶלֶד בְּגִיל שְׁנֵים עָשָׂר שָׁנָה בְּעֵת הִסְתַּלְקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, כִּי נִפְטַר בִּשְׁנַת תרכ”ח בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע.

ג-שצב

רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי אַהֲרֹן, הָרַב מִבְּרֶסְלֶב, הָיָה אִישׁ קָדוֹשׁ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד, עַד שֶׁהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ בַּשֵּׁם “מַלְאָךְ”, וְנָשָׂא אֶת בִּתּוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ, אוּלָם אַחַר-כָּךְ נִפְרְדוּ. לְאַחַר שֶׁנִּפְרְדוּ, הִתְחַרְטָה עַל זֶה, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: “אִילוּ לֹא הָיִיתִי מִתְגָּרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ, הָיִיתִי זוֹכָה לְבָנִים טוֹבִים יוֹתֵר, רַבִּי נַחְמָן עַצְמוֹ לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל.

ג-שצג

רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֶכֶד הַמַּגִּיד מִטִּירָהֲוִויצֶע הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים אֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי אַבְרָהָם, שֶׁדָּר בִּבְרֶסְלֵב וְנִפְטַר בִּהְיוֹתוֹ זָקֵן מֻפְלָג. וְנִקְרָא בְּשֵׁם זֶה עַל שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַמַּגִּיד מִטִּירָהֲוִויצֶע. וְהַבֵּן הַשֵּׁנִי בְּשֵׁם רַבִּי יְקוּתִיאֵל, שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִטִּיהַרֲוִויצֶע. לְרַבִּי יְקוּתִיאֵל הִלְבִּישׁ מוֹהַרְנַ”תְּ אֶת הַקִּיטְיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לִפְנֵי תְּפִלַּת מוּסָף וּשְׁלָחוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד. לְרַבִּי אַבְרָהָם הָיָה בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי גֶּרְשׁוֹן ורל”י הִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ בִּבְרֶסְלֵב בְּשַׁבָּת אַחַת לִפְנֵי שְׁנַת תרע”ז. שֵׁם זוּגָתוֹ הָיָה צְלוֹבֶּע, הִיא הָיְתָה אִשָּׁה צַדֶּקֶת מֻפְלֶגֶת וְהוּא רַבִּי גֶּרְשׁוֹן, הָיָה מְכַבְּדָהּ מְאֹד בְּיָדְעוֹ גֹּדֶל צִדְקוּתָהּ.

ג-שצד

סִפֵּר רַבִּי גֶּרְשׁוֹן לְרל”י אֵיךְ שֶׁבְּעֵת הַפְּרָעוֹת שֶׁל הַבּוֹלְשִׁיבִיקִים הָרַג לְבַדּוֹ כַּמָּה מֵהָרוֹצְחִים שֶׁבָּאוּ לְבֵיתוֹ, כִּי הָיָה אִישׁ גִּבּוֹר. לְרַבִּי יְקוּתִיאֵל הַנַּ”ל הָיָה בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי גֶּרְשׁוֹן שֶׁדָּר בְּטֶעפְּלִיק וְהָיָה חַזָּן שָׁם.

ג-שצה

לְרַבִּי יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוּדְיִל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ הָיוּ שְׁלֹשָׁה בָּנִים, אֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי זַלְמָן הַמְכֻנֶּה “רַבִּי זַלְמָן דֶּער רָב” שֶׁהִמְשִׁיךְ לְכַהֵן בָּרַבָּנוּת אַחַר פְּטִירַת אָבִיו בְּמַעֲדָוודִיבְקֶע, וּבֵן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָה, הוּא אָבִיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי דּאשווסקֶער, וּבֵן בְּשֵׁם רַבִּי יְחִיאֵל מֶענְדְיל, הוּא שֶׁחִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר “שִׁיר יְדִידוּת” וְלֹא יָדוּעַ מִי הָיָה הַגָּדוֹל מִבֵּינֵיהֶם.

ג-שצו

רַבִּי משֶׁה לֵיבּ, אָבִיו שֶׁל יְחֶזְקֵאל הֶעשִׁיל הַמֻּזְכָּר עוֹד בְּמִכְתְּבֵי רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער, הָיָה מֵאַנַ”שׁ הַזְּקֵנִים, וּמִסְתַּבֵּר לוֹמַר שֶׁרָאָה וְהִכִּיר עוֹד אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ.

ג-שצז

תֵּיכֶף לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תרי”א, שֶׁעָזַב אָז רַבִּי לֵייבּ קַאנְסְטַאנְטִינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת פַּרְנָסַת חֲזָנוּתוֹ בְּעִירוֹ כְּדֵי לִשְׁהוֹת עִם אַנַ”שׁ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל, עָלָה אֶחָד מֵאַנַ”שׁ לְבִימַת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהִכָּה עָלֶיהָ לְהַחֲרִישׁ הֶמְיַת הָעָם כַּנָהוּג, וּפָנָה וְאָמַר לְאַנַ”שׁ: כֻּלְכֶם נוֹסְעִים עַתָּה לְבֵיתְכֶם, אוּלָם לְרַבִּי לֵייבּ לֹא תִהְיֶה לוֹ יוֹתֵר פַּרְנָסָה כָּל הַשָּׁנָה, כִּי הִפְקִיר אֶת פַּרְנָסָתוֹ שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵהַחֲזָנוּת בְּעִירוֹ קָאנְסְטַאנְטִין וּבָא לְאוּמַאן, הִתְעוֹרְרוּ אַנַ”שׁ וְאָסְפוּ עֲבוּרוֹ סַךְ שְׁמוֹנִים רֶענְדְלַאךְ, שֶׁהִסְפִּיק לְפַרְנָסָתוֹ לְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֶעְתִּיק אֶת מוֹשָׁבוֹ וְעָבַר לָדוּר בְּאוּמַאן.

ג-שצח

אֶת הַנִּגּוּן הַמְּפוּרְסָם עַל הַתֵּיבוֹת “עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁה וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן”, חִבְּרוֹ תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ וַחֲבֵרוֹ ר’ מֵאִיר לֵיבּ בְּלֶעכֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁלְּרוֹב עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁהִגִּיעַ עֵת נִשּׂוּאֵי בִּתּוֹ לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם מָעוֹת לְהַשִּׂיאָה, אַף לְהוֹצָאוֹת בִּגְדֵי כַּלָּה, וּפָנָה אֵלֶיהָ וְנִחֲמָהּ: “בִּתִּי אֵין לִי בַּמֶּה לְהַשִּׂיאֵךְ אוּלָם אֶתֵּן לָךְ זֶמֶר נָאֶה”, וְחִבֵּר נִגּוּן זֶה לִכְבוֹד נִשּׂוּאֶיהָּ.

ג-שצט

דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל ר’ נַחְמָן ב”ר יִצְחָק לֵייבּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, הָיָה: “אֲנָא בִּשְׂרָא וְאַנְתְּ אֵשׁ וַאֲנָא עֲדִיפְנָא מִנָּךְ”, כְּדִבְרֵי ר’ עַמְרָם חֲסִידָא שֶׁאָמַר לְיִצְרוֹ (קִדּוּשִׁין פא, א):

ג-ת

בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן לְחַיָּיו שֶׁל רַבִּי אֶפְרַיִם ב”ר נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּעֵת שֶׁכְּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְפַּלֵּל בְּיַחַד עִם אַנַ”שׁ, הִפְצִיר בְּאַנַ”שׁ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עָלָיו, וְאָמַר: “יֵשׁ בְּכֹחַ אַנַ”שׁ בִּתְפִלָּתָם לְהָקִים אוֹתִי מֵחָלְיִי הַקָּשֶׁה”, וְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה נָסַע לִשְׁהוֹת בְּבֵית בִּתּוֹ שֶׁדָּרָה בִּטְשֶׁערִין, וְנִפְטַר שָׁם בְּעֶרֶב סֻכּוֹת.

ג-תא

לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּכְנְסוּ כְּבָר אֵלָיו אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא-קַדִּישָׁא, פָּנָה הוּא מֵעַצְמוֹ אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: בְּוַדַּאי תִּרְצוּ לְקָבְרֵנִי בְּסָמוּךְ לְקִבְרוֹ שֶׁל בֶּן הָרַב שֶׁנִּפְטַר בְּסָמוּךְ שֶׁהָיָה חוֹלֵק בְּחַיָּיו עַל אַנַ”שׁ, עָנוּ לוֹ בְּנֵי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא בְּוַדַּאי בְּוַדַּאי, פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: לֹא לֹא, קִבְרוּנִי נָא לְיַד אֶחָד שֶׁנָסַע עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְאָכֵן עָשׂוּ כְּצַוָּאָתוֹ וְנִטְמַן לְיַד אֶחָד מִפְּשׁוּטֵי אַנַ”שׁ, סָמוּךְ לוֹ נִטְמַן אַחַר כָּךְ הֶחָסִיד רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-תב

כְּשֶׁנִּפְטַר רַבִּי אֶפְרַיִם, בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אָמַר הָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּצַעַר: “נִסְתַּלֵּק כָּעֵת פּוֹעֵל שֶׁעָבַד טוֹב מֵאַיִן לוֹקְחִים שׁוּב פּוֹעֵל טוֹב כָּזֶה”? וְאָמַר עוֹד, שֶׁמּוּבָא מֵהָאֲרִ”י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהַצַּדִּיקִים בּוֹנִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וּכְשֶׁתִּגָּמֵר בְּנִיָּתוֹ, תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, וְעַתָּה כְּבָר נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְרַק יֵשׁ לִתְפֹּר אֶת הַתְּפִירוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁבַּכְּפָלִים שֶׁבַּיְרִיעוֹת וּבִגְדֵי הַמִּשְׁכָּן, “דִי פְרֶענְדְזְן”, וְזוֹ עֲבוֹדָה עֲדִינָה מְאֹד. וְסִיֵּם וְאָמַר: וְהוּא, רַבִּי אֶפְרָיִם, בַּעֲבוֹדַת ה’ שֶׁעָבַד יָדַע הֵיטֵב לְתָפְרָם, וְעַתָּה נִסְתַּלֵּק וּמִי יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּעֵת לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זוֹג “אוּן דָאס אִיז זֵייעֶר אַ אֵיידְלֶע אַרְבֶּעט, אוּן ר’ אֶפְרַיִם הָאט דָאס גִיקָאנְט, וֶוער וֶועט זִיךְ אִיצְט אוּנְטֶער נֶעמֶען צוּ טָאן דִי אַרְבֶּעט”?!:

ג-תג

פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת הַקִּבּוּץ כְּשֶׁאכְלוּ אַנַ”שׁ אֶת הַסְּעוּדָה לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב, הִרְגִּישׁוּ אַנַ”שׁ שֶׁהַדָּגִים הִתְקַלְקְלוּ וְהֶעֱלוּ צַחֲנָה. פָּנָה אֲלֵיהֶם רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָמַר לָהֶם בִּבְדִיחוּתָא: “יְהִי רָצוֹן, שֶׁיִּסְרְחוּ עֲוֹנֵינוּ”.

ג-תד

שְׁנֵי הַנִּגּוּנִים עַל הַפִּזְמוֹן “יוֹם לְיַבָּשָׁה” חִבְּרָם רַבִּי מֵאִיר לֵיבּ בְּלֶעכֶער, שֶׁהָיָה תַּלְמִיד חָבֵר לְמוֹהַרְנַ”תְּ.

ג-תה

רַבִּי מֵאִיר לֵיבּ הַנַּ”ל, שֶׁהָיָה נַפָּח בְּמִקְצוֹעוֹ, הָיָה עוֹבֵד מִדֵּי יוֹם, רַק כְּדֵי מִחְיָתוֹ לְאוֹתוֹ יוֹם, וּכְשֶׁהִרְוִיחַ כְּדֵי סִפּוּקוֹ לְאוֹתוֹ יוֹם, שׁוּב לֹא עָבַד, וְסָגַר בֵּית מְלַאכְתּוֹ וְהָלַךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְיוֹם שִׁשִּׁי הָיָה עוֹבֵד לִכְדֵי סִפּוּקוֹ לִשְׁנֵי הַיָּמִים לְיוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהַשַּׁבָּת.

ג-תו

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁרַבִּי עוֹזֵר תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּנִשּׂוּאָיו הָרִאשׁוֹנִים וְאַחַר כַּךְ הִתְגַּרֵשׁ מִבִּתּוֹ מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַמַּחְלֹקֶת שֶׁהָיָה עַל אַנַ”שׁ, וְאַנַ”שׁ הָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁדֶּרֶךְ הִתְעוֹרְרוּתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קִבֵּל מֵר’ שְׁמוּאֵל אַיְזִיק, וְדֶרֶךְ הַהִתְחַזְּקוּת קִבֵּל מֵרַבּוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ, וּמִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי מַעֲלוֹת אֵלּוּ זָכָה לְהִתְעַלּוֹת מַעְלָה מַעְלָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ג-תז

לְרַבִּי עוֹזֵר, תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ, הָיָה בֶּן יָחִיד בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן, וְלוֹ הָיוּ כַּמָּה בָּנִים וּבָנוֹת, נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת מְאֹד וַאֲצִילֵי נֶפֶשׁ, בִּתּוֹ יֶענְטָא הָיְתָה דָּרָה בְּטֶעפְּלִיק וְנִהֲלָה בֵּית הַכְנָסַת אוֹרְחִים. רַבִּי עוֹזֵר עַצְמוֹ טָמוּן בְּאוּמַאן וְרַבִּי נַחְמָן בְּנוֹ בְּטֶעפְּלִיק.

ג-תח

דָּבוּק וְקָשׁוּר הָיָה רַבִּי עוֹזֵר לְמוֹהַרְנַ”תְּ מְאֹד, וּמֵחֲמַת עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, הָיָה הוֹלֵךְ אֵלָיו רַגְלִי, מִבֵּיתוֹ עַד בְּרַסְלֶב, מֶרְחָק הֲלִיכָה שֶׁל כְּמֵאָה קִילוֹמֶטֶר. וּבְדֶרֶךְ הֲלִיכָתוֹ הָיָה נוֹשֵׂא עִמּוֹ שַׂק עִם סְפָרִים, וְהָיָה עוֹסֵק בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ, בַּתּוֹרָה, וְהָיָה אוֹמֵר: בְּכָל פְּסִיעָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב לָעִיר בְּרֶסְלֶב, מִתְקָרֵב אֲנִי לְמֹחַ הָעוֹלָם, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל מוֹהַרְנַ”תְּ, שֶׁהוּא מֹחַ הָעוֹלָם.

ג-תט

אָמַר פַּעַם רַבִּי זַלְמָן הָרַב מִמֶּעדְוֶועדִיבְקֶע: “רַבֵּנוּ הִפְלִיג בִּשְׁבַח הָאַקְדָמוּת וְאָמַר (בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן רנ”ו): “מַה שֶּׁעַם יִשְׂרָאֵל אוֹצְרִים בְּתוֹכָם ‘אַקְדָּמוּת’ עִם הַנִּגּוּן, וְאָנוּ אוֹמְרִים מַה שֶׁאנוּ אוֹצְרִים בְּתוֹכֵנוּ ‘אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין’ הַמִּלִּים מֵהָאֲרִ”י הַקָּדוֹשׁ, בְּנִגּוּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ”. “וָואס אִידִין פַארְמָאגְן ‘אַקְדָמוּת’ מִיטְ’ן נִגּוּן אוּן מִיר זָאגְן וָואס מִיר פַארְמָאגְן ‘אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין’ דִי וֶוערְטֶער פוּן הָאֲרִ”י הַקָּדוֹשׁ אוּן דֶעם רֶעבְּנְ’ס נִגּוּן”.

ג-תי

רַבִּי זַלְמָן הָרַב מִמֶּעדְוֶודִיבְקֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה חָסִיד נִלְהָב וְהָיָה נוֹהֵג לִנְסוֹעַ אֶל אַנַ”שׁ בַּעֲיָרוֹתֵיהֶם לְשַׁבָּתוֹת, כְּדֵי לְעוֹרְרָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְחַזְקָם וּלְעוֹדְדָם בְּדֶרֶךְ רַבֵּנוּ.

ג-תיא

רַבִּי אִיצַלֶי הַיְיסִינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה מִגְדוֹלֵי אַנְשֵׁי מוֹהַרְנַ”תְּ וְרָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעֵת סַפְּרוֹ מִמֶּנּוּ הָיָה מַפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ מְאֹד, כִּי הָיָה אִישׁ צַדִּיק וְחָכָם מוּפְלָג. הוּא הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יְחֶזְקֵאל הֶעְשִׁיל הַמּוּזְכָּר בְּמִכְתְּבֵי ר’ נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאַף הוּא הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר בְּשִׁבְחוֹ.

ג-תיב

רַבִּי מֵאִיר טֶעפְּלִיקֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה נוֹהֵג לָבוֹא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַאן לִימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אַחַת לְעֶשֶׂר שָׁנִים. כְּשֶׁשָּׁהָה שָׁם בְּעֵת הַמַּחְלֹקֶת שֶׁהָיְתָה בֵּין רַבִּי סֶענְדֶער טְרָהְוִויצֶער לְרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער, נִגַשׁ רַבִּי סֶענְדֶער לְפָרֵשׁ צַעֲרוֹ וְלִטְעוֹן טַעֲנוֹתָיו לִפְנֵי רַבִּי מֵאִיר בִּכְדֵי לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ. כְּשֶׁרַק הֵחֵל לְדַבֵּר, נַעֲנָה לוֹ רַבִּי מֵאִיר בִּרְעָדָה, וְאָמַר: רַבִּי נַחְמָן רַבִּי נַחְמָן רַבִּי נַחְמָן הוּא הוֹצִיא אֶת דְּלָיֵי הָאַשְׁפָּה אֵצֶל מוֹהַרְנַ”תְּ. “רַבִּי נַחְמָן עֶר הָאט אַרוֹיס גִיטְרָאגְן דִי פַּיימִינְצֶעס בַּיי רַבִּי נָתָן”. כְּאוֹמֵר לוֹ שֶׁזָּכָה רַבִּי נַחְמָן לְשַׁמֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ וְאֵין לָנוּ לְהַרְהֵר אַחֲרָיו. שׁוּב לֹא הִמְשִׁיךְ רַבִּי סֶענְדֶער בְּדִבּוּרוֹ יוֹתֵר.

ג-תיג

רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ, הָיָה מִתַּלְמִידָיו הַגְדוֹלִים שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ, נִפְטַר בִּשְׁנוֹת התר”מ.

ג-תיד

אַנַ”שׁ שֶׁהִכִּירוּ אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל לֵיבּ מִבַּאפָלְיֶע, שֶׁהָיָה מִתַּלְמִידָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ, סִפְּרוּ שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכוֹחוֹת וּבְהִתְלַהֲבוּת עַד לְהַפְלִיא וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַתֵּיבוֹת: “בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו” שֶׁבִּפְסוּקֵי דְזִמְּרָה שֶׁבִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, הָיָה חוֹזֵר עָלָיו הַרְבֵּה, עַד שֶׁהִזְדַּעְזְעוּ מִפַּחַד יוֹם הַדִּין כָּל הַשּׁוֹמְעִים אוֹתוֹ.

ג-תטו

חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי אִיצַלִי הַיְיסִינֶער הָיָה מֵחֲסִידָיו הַנִּלְהָבִים שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁערְנוֹבִּיל, וּבְעֵת לָקְחוֹ לְחָתָן לְבִתּוֹ לֹא יָדַע מֵהִתְקָרְבוּתוֹ לְעִנְיָן רַבֵּנוּ, אוּלָם לְאַחַר חֲתוּנָתוֹ כְּשֶׁרָאָהוּ לוֹמֵד וְהוֹגֶה בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן שָׁאֲלוֹ עַל זֶה, עָנָה לוֹ רַבִּי אִיצַלֶי, אָכֵן, חָסִיד בְּרֶסְלֶב הִנֵנִי, וְהִתְחִיל חוֹתְנוֹ לְהָצֵר לוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁפָּנָה אֵלָיו רַבִּי אִיצַלֶי וְאָמַר לוֹ: “אִם מְרוּצֶה הִנְּךָ, מוּכָן אֲנִי לָתֵת לְבִתְּךָ גֵּט פִּטּוּרִין”, וְהִתְחִיל חוֹתְנוֹ לְהַפְצִיר בְּבִתּוֹ שֶׁתִּתְרַצֶּה לְקַבֵּל מִמֶּנוּ גֵּט, אוּלָם הִיא לֹא הִסְכִּימָה לַדָּבָר בְּשׁוּם אוֹפֶן בְּטוֹעֲנָהּ לוֹ שֶׁכָּזֶה בַּעַל יְקַר עֵרֶךְ שׁוּב לֹא תַשִּׂיג, וְנִמְשָׁךְ הַדָּבָר זְמַן מָה עַד שֶׁהוּסְכַּם בֵּינֵיהֶם שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁערְנוֹבִּיל לְהַיְיסִין כְּדַרְכּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיְתָה כְּפוּפָה לְמָרוּתוֹ, יִטְעַן לְפָנָיו טַעֲנוֹתָיו וּכְפִי שֶׁיֹּאמַר וְיִפְסוֹק, כֵּן יִנְהַג, כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי מָרְדְּכַי לָעֲיָרָה, נִכְנַס חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי אִיצַלִי לְקַבֵּל פָּנָיו כַּנָּהוּג, עִם קְוִויטְל וְכָתַב לְפָנָיו טַעֲנָתוֹ, הֱיוֹת שֶׁלָּקַח אֶת רַבִּי יִצְחָק לְחָתָן לְבִתּוֹ, וְעַתָּה רָאָהוּ לוֹמֵד בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן וְכוּ’. כְּשֶׁהִבִּיט רַבִּי מָרְדְּכַי בַּקְוִויטְל פָּנָה לִמְשַׁמְשׁוֹ וְאָמַר לוֹ: חְלָאוְונֶע, כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ, תֵּן נָא לִי אֶת הַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן הַנִּמְצָא עִמָּנוּ. וּפָנָה וְאָמַר לוֹ בְּנִימַת קְפֵּידָא: יֵשׁ לִי בְּבֵיתִי הַרְבֵּה שִׁעוּרִים קְבוּעִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בֵּינֵיהֶם גַּם בְּסֵפֶר “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן”, אוּלָם בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתִי מֵחֲמַת טִרְחַת הַדֶּרֶךְ יֶשׁ לִי פָּחוֹת שִׁעוּרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן לוֹמֵד אֲנִי בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן אַף בַּדֶרֶךְ, וְאַתָּה בָּא וְנוֹתֵן לִי קְוִויטְל נֶגֶד חֲתָנְךָ שֶׁלּוֹמֵד וְהוֹגֶה בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן?.

ג-תטז

ג-תיז

רַבִּי חַיִּים לִירְסְמַאן תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ, הָיָה לוֹ בֵּן בְּשֵׁם ר’ משֶׁה, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק הִכִּירוֹ, הוּא נִפְטַר בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן בִּשְׁנַת תרע”ה, רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְעוֹד כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ שָׁהוּ בְּבֵיתוֹ בְּלֵיל פְּטִירָתוֹ. הִנִּיחַ בֵּן בְּשֵׁם רַבִּי חַיִּים שֶׁהָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי גְּדַלְיָה וֶועלְוְול חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין וְנִפְטַר בְּחַיֵּי אָבִיו. הוּא הָיָה יְרֵא שָׁמַיִם גָדוֹל, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס כְּעוֹרֵךְ דִּין.

ג-תיח

לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק אַייזִיק יוֹסֵף זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, דָּאַג מוֹהַרְנַ”תְּ לְבָנָיו הַיְּתוֹמִים, וְלָקַח אֶת בְּנוֹ רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ וְגִדְּלוֹ בְּבֵיתוֹ, וְהָיָה יָשֵׁן אֶצְלוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ, כִּי מוֹהַרְנַ”תְּ הָיָה שׁוֹהֶה רֹב הַזְּמַן בָּעֲלִיָּה שֶׁבְּבֵיתוֹ, וְלֹא רָצָה לִישֹׁן לְבַדּוֹ, וְסִפֵּר שֶׁפַּעַם הִשְׁתַּדֵּל וְהִתְאַמֵּץ לִהְיוֹת נֵעוֹר כְּדֵי לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט בְּסֵדֶר הַנְהָגָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה מוֹהַרְנַ”תְּ, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: מַחְבִּיא אַתָּה אֶת עַצְמְךָ מִמֶּנִּי, הֵחָבֵא כְּאָבִיךָ שֶׁהִתְחַבֵּא וְהֶעֱלִים אֶת עַצְמוֹ. “דוּ בַּהַאלְסְט זִיךְ פוּן מִיר, בַּהַאלְט זִיךְ וִוי דַיין טַאטֶע הָאט זִיךְ בַּהַאלְטְן”. כִּי הָיָה רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק יוֹסֵף צַדִּיק גָּדוֹל וְעוֹבֵד ה’ מֻפְלָג, וְהָיָה נִסְתָּר מְאֹד.

א-תשט

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי עוֹזֵר, שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְעֵת זִקְנָתוֹ, הִקְפִּיד דַּיְיקָא שֶׁלֹּא יָלוּן יְחִידִי עַל הָאִיבֶּער שְׁטִיבְּל (=עלית הבית), וְאוֹתוֹ גִּדֵּל מוֹהַרְנַ”תְּ אַחַר פְּטִירַת אָבִיו, וּבִהְיוֹתוֹ נַעַר הָיָה לֹקְחוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ לָלוּן עִמּוֹ וּבְכָל פַּעַם הָיָה מִתְפָּאֵר, שֶׁעַתָּה יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ אֵיךְ שֶׁאוֹמֵר מוֹהַרְנַ”תְּ תִּקּוּן חֲצוֹת, וְלִרְאוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁאַחַר חֲצוֹת, וְעָשָׂה בִּמְכֻוָּן בְּשָׁכְבּוֹ עַל מִטָּתוֹ עָצַר עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹ לִבְלִי לְהֵרָדֵם עַד שְׁעַת חֲצוֹת, וְאָז קָם מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַדּוּעַ אֵינְךָ יָשֵׁן? וְכִסָּה אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה בֶּגֶד, וְתֵכֶף נָפַל עָלָיו שֵׁנָה, וְיָשַׁן עַד הַבֹּקֶר, וְכֵן הָיָה כַּמָּה לֵילוֹת. (אֲבָנֶי”הָ בַּרְזֶל, שם עמ’: תק”א-תק”ב).]

ג-תיט

רַבִּי משֶׁה לֵיבּ קַארְסִינְסְקֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה מֵחֲשׁוּבֵי אַנַ”שׁ וְהַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁזָּכָה עוֹד לְהִסְתּוֹפֵף וּלְקַבֵּל מִמוֹהַרְנַ”תְּ. הוּא הָיָה אִישׁ אָמִיד וְזָכָה לַחֲמִשָּׁה בָּנִים חֲשׁוּבִים, אֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק שֶׁנִּתְלָה בִּידֵי הַנַּאצִים בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְהָיָה אִישׁ חָשׁוּב מְאֹד. רַבִּי נַחְמָן, וְרַבִּי מָרְדְּכַי וְר’ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי ה’ גְּדוֹלִים. רַבִּי משֶׁה לֵייבּ הָיָה יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה מְנַהֶלֶת אֶת הַחֲנוּת, פַּעַם פָּנְתָה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ וּשְׁאֵלָתוֹ, מְאַחַר שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת וְדוֹאֶגֶת לַפַּרְנָסָה וּמְחַתֶּנֶת אֶת הַיְּלָדִים, וְכָל זֶה הוּא כְּדֵי שֶׁאתָּה תּוּכַל לָשֶׁבֶת וְלַעֲבֹד אֶת ה’, אִם כֵּן רוֹצָה אֲנִי שֶׁתִּתֵּן לִי חֲצִי מִשְּׂכַר עוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ, עוֹדְדָהּ וְאָמַר לָהּ: ה’ גָּדוֹל הוּא מְאֹד וְיָכוֹל לָתֵת שָׂכָר שָׁלֵם לִשְׁנֵינוּ, וְנִתְּפַּיְיסָה.

ג-תכ

הָיָה רַבִּי נַחְמָן ב”ר יִצְחָק לֵיבּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אוֹמֵר עַל עַצְמוֹ: “דּוֹמֶה אֲנִי לְשׁוֹפָר הַמֻּנָּח כָּל הַשָּׁנָה בַּאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תּוֹקֵעַ הוּא”. כִּי הָיָה כָּל הַשָּׁנָה מִתְפַּלֵל בְּהַשְׁקֵט וּבְרֹאשׁ-הַשָׁנָה הָיָה מִתְלַהֵב וּמוֹצִיא בִּתְפִלָּתוֹ הַנִּפְלָאָה אֶת כָּל כֹּחוֹ הָאָצוּר. וְהָיָה אוֹמֵר ר’ לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאכֵן מִי שֶׁמֻּנָּח כָּל הַשָּׁנָה בַּאֲרוֹן קֹדֶשׁ אֲזַי כְּשֶׁבָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא מַפְלִיא בִּתְקִיעוֹתָיו. עוֹד בִּימֵי מוֹהַרְנַ”תְּ הָיָה הוּא שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּזוֹ, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ, מַה הוּא הַנִּקְרָא “תְּפִלָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ”, שֶׁדִּבֵּר מִמֶּנָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עָנָה וְאָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ, הַבֵּט נָא עַל רַבִּי נַחְמָן בְּעֵת הַתְחָלָתוֹ אֶת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּאָמְרוֹ “וַיְדַבֵּר” וְתַבְחִין שֶׁמַּמָּשׁ פּוֹרֵחַ הוּא בָּאֲוִיר וְתָבִין. וְאָכֵן עָקַב אַחֲרָיו ר’ נַחְמָן וְסִפֵּר שֶׁרָאָה שֶׁאכֵן אֵינוֹ עוֹמֵד כִּמְעַט עַל הָאָרֶץ לְרֹב הִתְעוֹרְרוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ.

ג-תכא

פַּעַם כְּשֶׁהָיְתָה אֵיזֶה שִׂמְחָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא’לֶה וְרָקְדוּ אַנַ”שׁ כְּדַרְכָּם, בְּאֶמְצַע הַהִתְלַהֲבוּת הַגְדוֹלָה תָּפַס רַבִּי אַבָּא’לֶה דְּלִי עִם מַיִם וְשָׁפְכוֹ עַל הָרִצְפָּה וְהָלַךְ וְהִתְגַּלְגֵּל בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְצָעַק וְאָמַר: הִנֵּה כְּבָר מְטַהֲרִים אֶת אַבָּא’לֶה. “הָאט אִיז מֶען שׁוֹין מְטַהֵר אַבַּא’לֶען”. כָּל-כַּךְ הָיָה חָקוּק בְּזִכְרוֹנָם, זִכְרוֹן יוֹם הַמִּיתָה.

ג-תכב

לְרַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ הָיְתָה בַּת שֶׁנִפְטְרָה צְעִירָה לְיָמִים, בְּהַשְׁאִירָהּ אַחֲרֶיהָ יְתוֹמִים קְטַנִּים, אַחַר זְמַן מָה נָשָׂא חֲתָנוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהָלַךְ לְבֵיתָם בְּשַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה לִנְשׂוּאֵיהֶם וּבֵרְכָם בְּרֹב בְּרָכוֹת וְשֶׁיִּזְכּוּ לִחְיוֹת יַחְדָּיו כָּל יְמֵיהֶם בְּרֹב טוֹבָה, הִתְפַּעֲלָה הָאִשָּׁה מְאֹד מִיּוֹשֶׁר וְטוּב לְבָבוֹ עַד שֶׁהִשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ הַדָּבָר, וְנִכָּר הָיָה הַדָּבָר אַחַר כָּךְ בְּגִדּוּל יַלְדֵי בַּעֲלָהּ.

ג-תכג

ג-תכד

בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקַּארְדַּאן כְּשֶׁלָּמַד עִם רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלְבֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, הֵיכָן שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּעִנְיַן הַצַּדִיק, הָיָה מְפָרְשׁוֹ עַל רַבּוֹ הַצַּדִיק, כִּי הָיָה חָסִיד נִלְהָב, וְלֹא סָתַר רַבִּי מֹשֶׁה מַחְשְׁבוֹתָיו, אוּלָם אַחַר כָּךְ בְּרֹב לִמּוּדוֹ, הֵבִין מֵעַצְמוֹ שֶׁאֵין לְרַבּוֹ מַדְרֵגוֹת נִשְׂגָּבוֹת אֵלּוּ הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר. וּמֵאָז הִתְקָרֵב בְּיוֹתֵר.

ג-תכה

כְּשֶׁשָּׁמַע פַּעַם רַבִּי חַיִּים סְטָאלֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת בְּנוֹ מְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַמְפֻרְסָמִים אָמַר לוֹ: “אַתָּה עוֹד תַּשְׁחִיר מִיִּסּוּרִים שֶׁיָּבוֹאוּ עָלֶיךָ עֲבוּר זֶה”, “דּוּ וֶועסְט נָאךְ פַאר שְׁוַוארְצְט וֶוערְן אִיבֶּער דֶּעם”. וְכֵן הָיָה לוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁסָּבַל יִסּוּרִים נוֹרָאִים מִבָּנָיו, ה”י.

ג-תכו

ג-תכז

ג-תכח

כָּל כָּךְ חָקוּק הָיָה זִכְרוֹן יוֹם הַמִּיתָה בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁפַּעַם בְּפוּרִים בְּעֵת הַשִּׁכְרוּת שֶׁהָיוּ מִתְבַּסְּמִים אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד, לְקַיֵּם “עַד דְּלֹא יָדַע” בִּפְשִׁיטוּת, פָּנָה רַבִּי הִירְשׁ לֵיבּ הָרַב מִבְּרֶסְלֵב לְרַבִּי מֵאִיר לֵיבּ הַנַּפָּח וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי מֵאִיר לֵיבּ, אֱמֹר נָא לָנוּ אֶת הַסְּפִירָה שֶׁלְּךָ” “זָאג אוּנְז דַיין סְפִירָה”. וְתֵכֶף נִתְעוֹרֵר בִּרְעָדָה מִשִּׁכְרוּתוֹ הַקָשָׁה וּמָנָה לִפְנֵיהֶם כַּמָּה שָׁנִים וְיָמִים וְכַמָּה שָׁעוֹת עָבְרוּ כְּבָר מִימֵי חַיָּיו, וְאָמַר כִּי הָיָה זֹאת חָקוּק בְּדַעְתָּם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא עָבַר עֲלֵיהֶם כִּמְעַט רֶגַע בְּלִי חֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק. וְהִפְטִיר וְאָמַר: “כָּךְ לִמְּדָנוּ רַבֵּנוּ, רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁנִּסְפֹּר סְפִירָה בְּכָל יוֹם”, “אַזוֹי הָאט אוּנְז אוּנְזֶער רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק גִּילֶערנְט אַז מִיר זָאלְן צֵיילְן סְפִירָה אַלֶע טָאג”.

ג-תכט

ג-תל

רַבִּי מֵאִיר טֶעפְּלִיקֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה עוֹשֶׂה בְּכָל חֹדֶשׁ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם “סְעֻדַּת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ”, פַּעַם פָּנָה לַחֲתָנוֹ רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ וְהַזְמֵן לַסְּעֻדָּה אֶת רַבִּי יִצְחָק לֵיבּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אוּלָם לֵךְ אֵלָיו לִפְנוֹת בֹּקֶר, כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל אִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר לְדַבֵּר עִמּוֹ מֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם לְרֹב הִתְלַהֲבוּתוֹ וִיגִיעָתוֹ בַּתְּפִלָּה”. וְאָכֵן הָלַךְ אֵלָיו לְהַזְמִינוֹ אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה, וְכָךְ בֵּין דִּבּוּרָם אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק בֶּער: “נִלְמַד נָא אֵיזֶה מַאֲמָר מֵרַבֵּנוּ”. שָׁאַל לוֹ רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף: “אֵיזֶה מַאֲמָר”? עָנָה לוֹ רַבִּי יִצְחָק בֶּער: “הֵיכָן שֶׁהוּא, תּוֹדָה לַקֵּל, אֵיפֹה שֶׁאנַחְנוּ פּוֹתְחִים אֶת הַסֵּפֶר שֶׁל רַבֵּנוּ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן הוּא זוֹרֵחַ וּמֵאִיר לִי”, “דַּאנְקְן גָּאט וִוי מִיר הֶעפִינֶען דֶּעם רֶעבִּינְס סֵפֶר שַׁיְינְט עֶס מִיר”.

רבי אברהם ב”ר נחמן מטולטשין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה

מְשָׁלִים מֵרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה

לְעִנְיַן שִׁגָּעוֹן הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה

ג-תלא

מָשָׁל לְאִישׁ אֶחָד שֶׁנֶּחֱרַץ מִשְׁפָּטוֹ לְמִיתָה, וּכְבָר נִמְסַר לִידֵי הַתַּלְיָן וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בַּעֲגָלָה עִם סוּסִים יַחַד עִם הַתַּלְיָן הַמּוֹצִיא אֶת הַמִּשְׁפָּט לְפֹעַל, וְזֶה הָאָדָם הַנֶּחֱרַץ לְמִשְׁפָּט יוֹדֵעַ כִּי אֵין כְּבָר שׁוּם מָנוֹס וּמִפְלָט לְהִנָּצֵל מֵהַגְּזַר דִּין, וְרוֹאֶה הָעֲגָלָה עִם הַסּוּסִים נוֹסְעִים, הוֹלְכִים וּקְרֵבִים לִמְקוֹם הַתְּלִיָּה, וְאֵינָם עוֹמְדִים וְנָחִים אַף לְרֶגַע אַחַת, וְכָל רֶגַע הוּא מִתְקָרֵב לִמְקוֹם הַהֲרִיגָה, אוּלָם דָּבָר אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן יִשְׁהֶה בִּנְסִיעָתוֹ עַד לִמְקוֹם הַהֲרִיגָה, אִם שָׁנָה אוֹ יוֹם אוֹ שָׁעָה, אוּלָם זֹאת בְּוַדָּאוּת רוֹאֶה שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב לִמְקוֹם תּוֹפֶת זֶה. וְהִנֵּה אִם הָיָה רוֹאֶה אֵיזֶה שְׂחוֹק הַנִּקְרָא קָאמֶעדְיָא הַצָּגָה, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מֵשִׂים לִבּוֹ לָזֶה. כְּמוֹ כֵן הַנִּמְשָׁל אֵצֶל כָּל אָדָם, שֶׁכָּל אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה מֻכְרָח לָמוּת, וְהַשְּׁנֵי סוּסִים הֵם הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה הָרָצִים וְשָטִים וּפוֹרְחִים, וְאֵינָם עוֹמְדִים כְּהֶרֶף עַיִן, וְכָל נֶחֳמָתוֹ הוּא רַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קָרוֹב יוֹמוֹ אוֹ אִם עוֹד יֵשׁ לוֹ יוֹתֵר לִחְיוֹת, אוּלָם הוֹלֵךְ וְקָרֵב לְמִיתָתוֹ בְּוַדַּאי, וְאִם כֵּן מֵהָרָאוּי שֶׁיָּכִין לוֹ צֵדָה לַדֶּרֶךְ וְלֹא יְבַלְבְּלוּ אוֹתוֹ כָּל הַמִּינֵי שְׂחוֹק וְהַשְּׁטוּיוֹת שֶׁל הַתַּאֲווֹת מִלִּשְׁכֹּחַ מִלְּהָכִין לְעַצְמוֹ צֵדָה לַדֶּרֶךְ סִפּוּרִים וּמְשָׁלִים.

ג-תלב

מָשָׁל מֵהַבָּטַת הַצַּדִּיק שֶׁמַּבִּיט בְּרַחְמָנוּת עַל בְּנֵי הָעוֹלָם הַמֻּנָּחִים בְּשִׁגְעוֹנוֹת וַהֲבָלִים:

מָשָׁל שֶׁחָרְצוּ אֵיזֶה מִשְׁפָּט עַל אֲנָשִׁים שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתָם בְּבוֹר עָמוֹק מוּקָף בִּמְחִיצוֹת שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהַבִּיט אֶל הָעוֹלָם הָרָחָב וְהַיָּפֶה, וּמְזוֹנוֹתָם שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם הוּא מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִמֵּי הַשּׁוֹפְכִים הַיּוֹצְאִים חוּץ לָעִיר, וְנֶהֱנִים הֵם מֵהַמּוֹתָרוֹת הַנִּזְרָקִים מֵאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וְהֵם עוֹמְדִים וּמְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים שָׁם חֲתִיכוֹת מֵעַיִם קְטַנִּים הַנִּקְרָא “קִישְׁקֶעלִיךְ” וְכַדּוֹמֶה. וְהִנֵּה אֶחָד מֵהֶם מָצָא חֲתִיכָה גְּדוֹלָה וַחֲבֵרוֹ מְקַנֵּא בּוֹ עַל זֶה שֶׁהוּא לֹא זָכָה וּמָצָא רַק חֲתִיכָה קְטַנָה, וּמִשּׁוּם כֵּן נִצְבַּט לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ “אוּן עֶר אִיז פַאר קְלֶעמְט דֶער פוּן” עַל זֶה שֶׁלַּחֲבֵרוֹ יֵשׁ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ, וְהַצַּדִּיק עוֹמֵד וּמַבִּיט עֲלֵיהֶם בְּרַחְמָנוּת אֵיךְ שֶׁהֵם מֻשְׁפָּלִים וְחוֹשְׁבִים שֶׁאֵין יוֹתֵר טוֹב מִזֶּה, וְאֵינָם רוֹאִים וְטוֹעֲמִים הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. אוּלָם הַצַּדִּיק אֵינוֹ נָח, וּמְחַפֵּשׂ כָּל הָעֵת עֵצוֹת אֵיךְ לְהוֹצִיאָם מִבּוֹר זֶה וּלְהַטְעִימָם מִטּוּב עֵדֶן הַתַּעֲנוּגִים שֶׁיֵּשׁ וְשֶׁיְּכוֹלִים גַּם הֵם לִזְכּוֹת לֵיהָנוֹת מֵהֶם בָּזֶה הָעוֹלָם סִפּוּרִים וּמְשָׁלִים.

ג-תלג

מָשָׁל מִגֹּדֶל הַסַּכָּנָה וְהַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה:

מָשָׁל מֵהַלּוֹחֲמִים בַּקְרָב נֶגֶד הַשּׂוֹנֵא, שֶׁעוֹמֵד הַלּוֹחֵם וְרוֹאֶה שֶׁכָּל רֶגַע נוֹפֵל וּמֵת עוֹד אִישׁ אֶחָד הָעוֹמֵד סָמוּךְ לוֹ, עַד שֶׁמַּמָּשׁ הַחִצִּים מַגִּיעִים עַד מְקוֹמוֹ מַמָּשׁ, וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ, וּלְרֹב פַּחְדוֹ אֵין לוֹ כֹּחַ לְהַחֲזִיק הַחֶרֶב לִלְחֹם עוֹד לְרוֹב הַפַּחַד וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אוּלָם שְׁאָר הַחַיָּלִים מְחַזְּקִים זֶה אֶת זֶה לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ וְלִפֹּל, רַק לְחַזֵּק עַצְמוֹ לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ, וְלֹא לְוַתֵּר לַשּׂוֹנֵא, “אוּן נִיט נָאךְ גֶעבְּן דֶעם שׂוֹנֵא” וְלֹא לְהִכָּנַע לִפְנֵי הָאוֹיֵב, שֶׁלֹּא יָבוֹא הַשּׂוֹנֵא לִמְבֻקָּשׁוֹ. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ צָרִיךְ הַרְבֵּה הִתְחַזְּקוּת לְגֹדֶל הַסַּכָּנָה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁבְּכָל פַּעַם הַבַּעַל דָּבָר תּוֹפֵשׂ אֶת הָאָדָם וְכוּ’ וְכוּ’ עַד שֶׁיְּכוֹלִים חַס וְשָׁלוֹם לִפֹּל, וְאֵין עֵצָה רַק לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, עַל כָּל פָּנִים לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ “נִיט אָפּ לָאזְן הֶענְד אוּן פִיס”, לֹא לְהָנִיחַ יָדָיו וְרַגְלָיו, רַק לֶאֱחֹז בִּכְלֵי הַזַּיִן וְלִלְחֹם עִמּוֹ וְלֹא לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ תַּחַת הַשּׂוֹנֵא שֶׁרוֹצֶה לְהַכְרִיתוֹ מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְהַחֲזִיק נֶגְדוֹ וּלְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁיָּכוֹל סִפּוּרִים וּמְשָׁלִים.

ג-תלד

עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי מָרְדְּכַי מו”ץ דִּקְהִלָּה קְדוֹשָׁה סָאקָלוֹב, שֶׁשָּׁמַע מֵאֵת רַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעִנְיַן הַנַּ”ל, שֶׁהֲלֹא רוֹאִים אָנוּ שֶׁכָּל דּוֹר וָדוֹר מִתְדַּלְדֵּל בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, אִם כֵּן אֵיךְ תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּימֵיהֶם שֶׁלֹּא בָּאָה בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים עוֹבְדֵי ה’ בֶּאֱמֶת. וְהֵשִׁיב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: לִכְאוֹרָה הֲלֹא קָשֶׁה עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה פֶּרֶק ט, שֶׁאמְרוּ, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וְכוּ’ עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שָׁרוּ חַכִּימַיָּא וְכוּ’ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן וְכוּ’ וְכוּ’ בְּעִקְבוֹת מָשִׁיחָא וְכוּ’ עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן וְכוּ’, וְכִי מַה מּוֹדִיעִים לָנוּ בָּזֶה, מֵהַנָּכוֹן שֶׁיּוֹדִיעוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה הָעֵצָה, וְאֵיזוֹ עֵצָה הִיא, וַהֲלֹא זֶה אָנוּ יוֹדְעִים גַּם כֵּן כִּי אֵין עַל מִי לְהִשָּׁעֵן וְכוּ’. אֲבָל הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, כִּי יֵשׁ אִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵלָא מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בְּרַחֲמָנוּתוֹ, וְיֵשׁ אִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא מֵעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ מִתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וְכוּ’, וּבֶאֱמֶת אֲנַחְנוּ בָּשָׂר וָדָם הוֹלְכִים בְּכָל פַּעַם מַטָּה מַטָּה, וְכָל דּוֹר גָּרוּעַ בְּכָל פַּעַם מֵהַדּוֹר הַקּוֹדֵם, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹלֵךְ וּמְגַלֶּה חַסְדּוֹ בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל יוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ כִּי “גְּדֻלָּה” זֶה “חֶסֶד” כַּיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּשִּׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן שז “שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר יָפֶה”, וְעַל-כֵּן מְסַפֵּר הַתַּנָּא בְּמִשְׁנָיוֹת אֵלּוּ אֵיךְ שֶׁהַדּוֹרוֹת הוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲבָל הָעֵצָה שֶׁלְעֻמַּת זֶה הוּא הָאִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵלָא שֶׁהוּא רַחְמָנוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוֹלֵךְ וְגָדֵל, וְאַדְרַבָּא כָּל מַה שֶּׁהַדּוֹר יוֹתֵר גָּרוּעַ הָרַחְמָנוּת יוֹתֵר גָּדוֹל וְכוּ’, וְזֶה שֶׁמְּסַיֵּם הַתַּנָּא “עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן”? כִּי הֲלֹא הַאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ וְקָטֵן? וְתֵרְצוּ: “עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם”, הַיְנוּ עַל הַאִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵלָּא שֶׁל רַחְמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוֹלֵךְ וְגָדֵל, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹתֵר גָּרוּעַ וְחוֹלֶה יוֹתֵר, הָרַחְמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו יוֹתֵר, וּכְמוֹ לְמָשָׁל שֶׁכְּשֶׁרָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָרַחְמָנוּת שֶׁעַל בְּנֵי הָעוֹלָם בִּימֵי דּוֹר הַמַּבּוּל, שָׁלַח לָהֶם אֶת נֹחַ, וְאַחַר-כָּךְ שָׁלַח אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ וְכוּ’, וּבְמִצְרַיִם שֶׁהָיוּ בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה בְּמ”ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְשָׁלַח לָהֶם רוֹעֶה נֶאֱמָן משֶׁה רַבֵּנוּ לְגָאֲלָם, וְכֵן אַחַר כָּךְ בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְשָׁלַח לָהֶם אֶת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר שֶׁרָאוּי הָיָה שֶׁתִּנָּתֵן הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ וְכוּ’, אִלְמָלֵא קָדְמוֹ משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי דְּחָמִיר לָן, הֶעֱמִיד לָנוּ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא רַשְׁבִּ”י זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְכוּ’.

ג-תלה

וְאַחַר-כָּךְ הֵחֵל נִצּוֹץ הַגְּאֻלָּה בִּימֵי הָאֲרִ”י הַקָּדוֹשׁ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְאַחַר-כָּךְ נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הַדּוֹרוֹת שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים וְהֶעֱמִיד אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְהַחֶבְרַיָּא שֶׁלּוֹ, וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהָלְכוּ וְנִתְמַעֲטוּ הַלְּבָבוֹת עוֹד בִּימֵי רַבֵּנוּ שֶׁהִתְחִיל אוֹר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לִשְׁקוֹעַ אָז נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד וְשָׁלַח אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁכְּבָר הֵכִין כֵּלִים לִמְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְאָמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ כְּבָר לֹא יִהְיֶה עוֹד חֲדָשׁוֹת עַד מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתִהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, אָמֵן.

ג-תלח

וְהִנֵּה עִנְיַן זֶה הוּא דֶּרֶךְ וְהִתְחַזְּקוּת נִפְלָא לִגְאֻלָּתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם בְּאֹפֶן פְּרָטִי, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁבְּכָל פַּעַם הוֹלֵךְ וְיוֹרֵד מַטָּה מַטָּה, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁאף-עַל-פִּי-כֵן כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה הָלְאָה אֶת שֶׁלּוֹ לְקַרֵב אֶת עַצְמוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ רוֹאֶה חַס וְשָׁלוֹם תּוֹעֶלֶת וְאַדְרַבָּא וְכוּ’, אֲזַי הָרַחְמָנוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁנִּמְצָא הָאָדָם בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אָז מִתְעוֹרֵר עָלָיו רַחְמָנוּת גָּדוֹל מְאֹד עַד שֶׁיָּכוֹל לָצֵאת מִגָּלוּתוֹ וְלִזְכּוֹת לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה סִפּוּרִים וּמְשָׁלִים.

ג-תלט

וְהִנֵּה זֶה הַמָּשָׁל מוֹעִיל מְאֹד לְעִנְיַן עֲבוֹדַת ה’, תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, וּבְעִנְיַן שְׁבִירַת תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת, שֶׁאף-עַל-פִּי שֶׁיָּגַע כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים, וְעָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּעַל כְּלוּם, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִתְחַזֵּק וְיִתְחַזֵּק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ עַד שֶׁיִּגְמֹר, וְכֵן בְּעִנְיַן דֶּרֶךְ-אֶרֶץ וְהַפַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁאמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: ג’ דְּבָרִים צְרִיכִין חִזּוּק וְכוּ’, וּמָשָׁל זֶה נִצְרַךְ לְכָל הָעִנְיָנִים סִפּוּרִים וּמְשָׁלִים.

ג-תלו

יָדוּעַ הָיָה בֵּין אַנַ”שׁ, שֶׁיּוֹדֵעַ רָאבְּרַ”נ מֵהַ”מְּגִילַת סְתָרִים” שֶׁל רַבֵּנוּ, פַּעַם בְּעֵת שֶׁדִּבְּרוּ עִמּוֹ מִקֵּץ הַגָּלוּת וּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, נַעֲנָה וְאָמַר “עֲדַיִן אֵינִי רוֹאֶה אֶת סָבוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ”.

ג-תלז

פַּעַם, בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן לְקָחוֹ אָבִיו עִמּוֹ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, בַּדֶּרֶךְ זָרְקוּ עֲלֵיהֶם הַמִּתְנַגְּדִים אֲבָנִים הַרְבֵּה, עַד כְּדֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, פָּשַׁט רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער אֶת מְעִילוֹ וְסָכַךְ עִמּוֹ עָלָיו בְּהַפְטִירוֹ, “אֲנִי כְּבָר זָקַנְתִּי אוּלָם אוֹתְךָ עוֹד יִצְטָרְכוּ בְּנֵי הָעוֹלָם”.

ג-תמ

עַל הַמּוּבָא לְעֵיל סִימָן תקפ”ו, אָמַר: שֶׁיֵּשׁ נוּסְחָא אַחֶרֶת שֶׁמַּעֲשֶׂה זוֹ לֹא הָיְתָה עִם רַב אֶלָּא עִם אָדָם פָּשׁוּט אֶחָד.

ג-תמא

לְעֵת זִקְנָתוֹ שָׁאֲלוֹ פַּעַם רַבִּי משֶׁה שְׁמוּאֵל, הֲרֵי אֵין רוֹאִים אֶתְכֶם כְּלַל לִלְמֹד כִּי הָיָה אָז חוֹלֶה בְּעֵינָיו וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַבִּיט כְּלַל בְּסֵפֶר, עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁחוֹלֶה אֲנִי בְּעֵינַי, אוּלָם תּוֹדָה לָאֵל לוֹמֵד אֲנִי בְּעַל-פֶּה.

ג-תמב

בָּא פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאוּמַאן בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ אִיָּיר וְנִשְׁאַר לִשְׁהוֹת שָׁם מֶשֶׁךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וְהָיָה חָפֵץ לְהִשָּׁאֵר שָׁם גַּם לַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי, מֵחֲמַת שֶׁחָל אָז לַ”ג בָּעוֹמֶר בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: “סַע וַחֲזוֹר לְבֵיתְךָ, וְאַל תִּשְׁמַע לְקוֹל הַמְּיַעֲצִים לְךָ לְהִשָּׁאֵר אֶלָּא חֲזוֹר לְבֵיתְךָ וּכְשֶׁתִּכְסֹף לְהִשְׁתַּטֵּחַ שׁוּב עַל הַצִּיּוּן, תַּחֲזוֹר וְתָבוֹא שׁוּב”, כִּי הִקְפִּיד לְקַיֵּם צִוּוּיוֹ שֶׁל אָבִיו רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁלֹּא נָתַן לַסָּרִים לְמַשְׁמַעְתּוֹ לִשְׁהוֹת בְּאוּמַאן יוֹתֵר מִשְּׁנֵי שָׁבוּעוֹת בִּרְצִיפוּת, מֵחֲמַת שֶׁלְּרֹב הַשְּׁהִיָּה נַעֲשָׂה קַל בְּעֵינֵי הָאָדָם קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם (כדלעיל סעיף ש”כ).

ג-תמג

פַּעַם כְּשֶׁקָּרָא רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן אֶת הַמְּגִילָה בְּאוּמַאן, קְרָאָהּ בִּטְעָמִים וּבְנֻסַּח וּבִדְבֵקוּת נִפְלָאָה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר.

ג-תמד

רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן הָיָה נִזְהָר מְאֹד לִבְלִי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים גְּבוֹהִים בְּעִנְיְנֵי רַבֵּנוּ עִם פְּשׁוּטֵי אַנַ”שׁ, וְהִמְתִּיק סוֹד בָּזֶה רַק עִם בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹנוֹת גְּדוֹלִים, כְּרַבִּי שְׁלֹמֹה גַּבְרִיאֵל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְרַבִּי מָרְדְּכַי מִסּוֹקוֹלוֹב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְרַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסְלֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְכַדּוֹמֶה.

ג-תמה

בְּיוֹם הַשָּׁנָה “יָארְצַייט” שֶׁל אָבִיו רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער, הָיָה נוֹהֵג לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְהָיָה מַזְכִּיר שָׁם בִּשְׁבַח צִדְקַת אָבִיו, שֶׁהָיָה זָהִיר מְאֹד בְּהַדְלָקַת הַ”נֵּר-תָּמִיד” שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּזָּכֵר לוֹ זְכוּת זֶה לְטוֹבָה. (וע”ע להלן תק”ט).

ג-תמו

מְסַפְּרִים שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּאַדֶעס, הָלַךְ שָׁם לְרוֹפֵא שִׁנַּיִם לִבְדֹּק אִם שִׁנָּיו בְּרִיאִים וּמְתוּקָנִים, כִּי סָבַר שֶׁעִסְקוֹ בִּרְפוּאָה זוֹ שֶׁהִיא רְפוּאָה חִיצוֹנִית בִּלְבַד, לֹא חָל עָלֶיהָ עִנְיַן הָרִחוּק מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְפוּאַת הָרוֹפְאִים הַמּוּבָא בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ. (ה”ה: ראה רבינו בחיי ואע”ז ואדרת אליהו להגר”א בשמות כ”א, י”ט, וע”ע בשו”ת צי”א חי”א סמ”א, ודו”ק; מיהו ראה עיין ב”עונג-שבת” ל-ר’ אפריימיל פר’ וישלח, עמ’ ק”ה-ק”ו).

ג-תמז

אָמַר: זֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ נִצַּחְתִּי וַאֲנַצֵּחַ, הוֹלֵךְ גַּם עַל אַנַ”שׁ הַיְּקָרִים שֶׁאִם מִתְעַקְשִׁים הֵם בְּאֵיזֶהוּ דָּבָר וְעִנְיָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הֵם מְנַצְּחִים לְבַסּוֹף, אֲבָל צָרִיךְ לִרְצוֹת וְלִרְצוֹת הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּנַצְּחִים.

ג-תמח

אָמַר: בְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר רַבֵּנוּ בִּדְבָרָיו אֶת הָעַכּוּ”ם, הַכַּוָּנָה גַּם עַל הָרְחוֹקִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִמִּדּוֹת הָעַכּוּ”ם.

ג-תמט

סִפֵּר רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן אַפְּטֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם שָׁהָה עִם ראבר”נ בֵּין נָכְרִים, וְשָׂחֲקוּ מֵהֶם הַנְּכָרִים מְאֹד, נַעֲנָה לוֹ ראבר”נ וְאָמַר: “וְכִי מַהוּ צְחוֹק חֲתִיכַת בָּשָׂר עוֹלָה וַחֲתִיכַת בָּשָׂר יוֹרֶדֶת וּבֵינֵיהֶם נִתְרָאֶה תֵּבָה מְלֵאָה שִׁנַּיִם”? וְאִם כֵּן מַה לָּנוּ לְהִתְפָּעֵל מִצְחוֹק.

ג-תנ

הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת חוֹתְנוֹ הוּא רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן שֶׁהָיָה אַדְרִיכַל בְּמִקְצוֹעוֹ, בָּזֶה שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ רַק בִּימוֹת הַקַּיִץ וְחָסַךְ מָמוֹן כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לוֹ לִימוֹת הַחֹרֶף, וְיִהְיֶה בִּיכָלְתּוֹ לַעֲבֹד אֶת ה’ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, לְלֹא שׁוּם דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה.

ג-תנא

כְּשֶׁהָיָה רְאבְרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פַּעַם בְּבַארְדִּיטְשׁוֹב בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּקֵּשׁ אִם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג עֲבוּרוֹ מְעַט “סְמֶעטִינֵע” שַׁמֶּנֶת חָלָב, שֶׁהָיָה נִצְרַךְ לוֹ לִבְרִיאוּתוֹ, הָיְתָה שָׁם אֵיזֶה שְׁכֵנָה שֶׁהָיָה לָהּ מִזֶּה, אוּלָם אָמְרָה שֶׁהִיא מוּכָנָה לָתֵת זֹאת, רַק אִם יַבְטִיחָהּ שֶׁתִּפָּקֵד בְּבָנִים, כִּי עֲדַיִן לֹא זָכְתָה לְבָנִים זֶה כַּמָּה שָׁנִים. כְּשֶׁאמְרוּ לוֹ זֹאת אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים: “אֵיזֶה שַׁמֶּנֶת יְקָרָה הִיא זֹאת, נוּ שֶׁתִּתֵּן שֶׁתִּתֵּן”, “סֶע טַייערֶע סְמֶעטִינֶע סְאִיז נוּ זָאל זִי גִּיבְּן, זָאל זִי גִּיבְּן”. וְנָתְנָה וְאָכֵן נִפְקְדָה.

ג-תנב

ג-תנג

פַּעַם בְּיוֹם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיָה צָרִיךְ רַבִּי גֶעצִיל לְיוּבָּבְנָא זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לַעֲרוֹךְ סְעוּדַת בְּרִית מִילָה לִבְנוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְמַזָּל טוֹב, וְרָצָה לְקַיְּמוֹ לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת, כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, אוּלָם גְּבִירֵי טְשֶׁערִין לֹא הִסְכִּימוּ עִמּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁמֵּחֲמַת טִרְחָא דְצִבּוּרָא יַעֲשֶׂה אֶת הַבְּרִית אַחַר הַתְּפִלָּה, וּמִי שֶׁיַּחְפֹּץ לְהִשָּׁאֵר בְּעֵת הַבְּרִית, יַמְתִּין וְיִשָּׁאֵר, וְאַל יְעַכֵּב אֶת כָּל הַצִּבּוּר בִּגְלַל הַבְּרִית. לְאַחַר שֶׁלֹּא נִתְפַּשְּׁרוּ בְּנֵיהֶם הוּחְלַט שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּשֶׁפָּנוּ אֵלָיו בִּשְׁאֵלָתָם, עָנָה בַּעֲנָוָה וְאָמַר: מַה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי בָּזֶה? עֲשׂוּ כְּפִי שֶׁמְּצַוֶּה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. “קוּקְט אַרַיין אִין שֻׁלְחָן עָרוּךְ”. וְלֹא רָצָה לְצַוּוֹת וְלוֹמַר דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ.

ג-תנד

סִפֵּר רַבִּי אַלְטֶער מִטֶּעפְּלִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁשָּׁהָה אֶצְלוֹ רָאבְּרַ”נ, רָאָה אֵיךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וּמְמַלֵל תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, נִגַּשׁ סָמוּךְ אֵלָיו לִשְׁמוֹעַ דְּבָרָיו, וְהֵבִין שֶׁאוֹמֵר וּמְשַׁנֵּן לְעַצְמוֹ מִמִּשְׁנָיוֹת שֶׁבְּסֵדֶר טַהֲרוֹת, הָלַךְ וְלָקַח מִשְׁנָיוֹת לִבְדּוֹק אִם אָכֵן אוֹמֵר נָכוֹן, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁאוֹמֵר בְּעַל פֶּה מִלָּה בְּמִלָּה כְּהַלָּשׁוֹן מַמָּשׁ. וְכֵן פַּעַם כְּשֶׁדִּבְּרוּ עִמּוֹ הַבַּחוּרִים מֵאֵיזֶה פֵּרוּשׁ מִבַּעַל הַשַּׁ”ךְ שֶׁבְּהִלְכוֹת טְרֵפוֹת, אָמַר לָהֶם אֶת הַשַּׁ”ךְ בְּעַל פֶּה מִלָּה בְּמִלָּה כִּלְשׁוֹן הַשַּׁ”ךְ בְּדִיּוּק.

ג-תנה

הִשְׁכִּין פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם בְּחָכְמָתוֹ, שָׁלוֹם בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחוּם שׁוּסְטֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בֵּינוֹ לְבֵין זוּגָתוֹ, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁבִּקֵּר בְּבֵיתָם וְהִתְחִלָּה לִגְעֹר בּוֹ וּלְחַרְפוֹ וּלְגַדְפוֹ בְּפָנָיו, פָּנָה רַבִּי אַבְרָהָם וְאָמַר לְרַבִּי נַחוּם: “זוּגָתְךָ הִיא הַצּוֹדֶקֶת בְּטַעֲנוֹתֶיהָ וּדְבָרֶיהָ, וְהִיא בְּשָׁמְעָה דִּבּוּרִים אֵלּוּ יוֹצְאִים מִפִּיו, שָׂמְחָה עַל זֶה וּפָנְתָה לְבַעֲלָה וְאָמְרָה לוֹ: רוֹאֶה הִנְךָ אֲפִלּוּ רַבִּי אַבְרָהָם מַסְכִּים לִדְבָרַי, אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַצֶּדֶק עִמָּךְ, אֲבָל בְּכָל זֹאת הֲרֵי אִישֵׁךְ רַבִּי נַחוּם הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְנִכְבָּד, וְהִתְחִיל לִפְרוֹט לְפָנֶיהָ אֶת שְׁבָחָיו וּמַעֲלוֹתָיו שֶׁל בַּעֲלָהּ הַכָּשֵׁר, שֶׁמֵּהָרָאוּי שֶׁיְּכַבְּדוּ זֶה לָזֶה וְכוּ’, וּבְדֶרֶךְ חָכְמָה זוֹ הִשְׁכִּין שָׁלוֹם בְּבֵיתָם. וְדֶרֶךְ פִּיּוּס זֶה הָיָה מְדֻבָּר בֵּין רַבִּי אַבְרָהָם וְרַבִּי נַחוּם מִקֹּדֶם.

ג-תנו

דִּבֵּר פַּעַם ראבר”נ בְּגֹדֶל חֲשִׁיבוּת עַם יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים הַחֲפֵצִים לַעֲבֹד אֶת ה’, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים וּבָאִים עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים שׁוֹנִים, כָּל אֶחָד וְיִסּוּרָיו, וְאָמַר: כֵּן הַדָּבָר נוֹהֵג בָּעוֹלָם, “אִם גּוֹי הִנְךָ הֲרֵי שֶׁשֶּׁקֶט וְשַׁלְוָה יְלַוּוּךָ, אוּלָם אִם יְהוּדִי אַתָּה, הֲרֵי שֶׁצָּרוֹת רַבּוֹת יַקִּיפוּךָ לְלֹא הֶרֶף, וְאִם רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת רַק יְהוּדִי לְלֹא קִיּוּם הַמִּצְווֹת, נוּ לֹא תִסְבֹּל הַרְבֵּה כִּי תְּקַבֵּל שְׂכַר מִצְווֹתֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוּלָם אִם חָפֵץ הִנְךָ לִהְיוֹת יְהוּדִי כָּשֵׁר, הֲרֵי שֶׁסֵּבֶל רַב תִּסְבֹּל. וְאִם יְהוּדִי כָּשֵׁר פָּשׁוּט רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת, גַּם סֵבֶל זֶה מְעַט יִהְיֶה נֶגֶד הַיְּהוּדִי הַכָּשֵׁר הַמֻּפְלָג הֶחָפֵץ לְהִתְעַלּוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְלִהְיוֹת קָשׁוּר וְדָבוּק בִּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים כְּרַבֵּנוּ וְתַלְמִידָיו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת רֹב הַטּוֹב הַצָּפוּן לֶעָתִיד לְאֵלּוּ שֶׁיְגֵעִים וַחֲפֵצִים לְהִתְעַלּוֹת מַעְלָה מַעְלָה”. “בִּיסְטוּ אַ גוֹי, נוּ נוּ. וִילְסְטוּ אָבֶּער זַיין אַ יוּד וִילְסְט זַיין אַ פְּרָאסְטֶער יוּד, נוּ, וִילְסְט אָבֶּער זַיין אַ עֶרְלִיכֶער יוּד וְכוּ’.

ג-תנז

שָׁהָה פַּעַם רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּאֵיזֶה שַׁבָּת אַחַת בְּעִיר בְּרִיסְק, וְהִתְאַכְסֵן אֵצֶל חָסִיד אֶחָד שֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הַמְּאֻחָרוֹת, וּכְשֶׁהִתְחִיל לְזַמֵּר זְמִירוֹת שַׁבָּת הִתְלַהֵב מְאֹד בַּתֵּיבוֹת “אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא” וְחָזַר כַּמָּה פְּעָמִים עַל תֵּיבוֹת “בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא”, רָמַז לוֹ רָאבְּרַ”נ בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ, וְכִי כָּעֵת “צַפְרָא דְשַׁבַּתָּא” הֲרֵי כְּבָר שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִים עַתָּה.

ג-תנח

רַבִּי משֶׁה לִירְסְמַאן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאוּמַאן, אִירֵס אֶת בִּתּוֹ עִם רַבִּי פִישֶׁעל ב”ר מָרְדְּכַי בַּאבְּרִינִיצֶער, לְאַחַר הַשִּׁדּוּךְ יָשַׁב עִמָּהֶם רָאבְּרַ”נ כִּי רַבִּי משֶׁה הָיָה מֵאֲנָשָׁיו הַקְּשׁוּרִים בּוֹ מְאֹד וּכְדַרְכּוֹ, דִּבֵּר הַרְבֵּה בְּהִתְלַהֲבוּת מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּאֶמְצַע פָּנָה אֵלָיו רַבִּי טוֹבְיָה אָבִיו שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי וְאָמַר לוֹ, “אַבְרָהָם מַסְפִּיק מַסְפִּיק” כִּי הָיָה רָאבְּרַ”נ מְדַבֵּר הַרְבֵּה תָּמִיד מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהִטְרִיד אוֹתוֹ דָּבָר זֶה, וְהִפְסִיק רָאבְּרַ”נ בְּדִבּוּרוֹ, תֵּיכֶף אַחַר כָּךְ נֶעֱנַשׁ רַבִּי טוֹבְיָה וְנִצְטָרֵעַ, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת: “הַמְּבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נַעֲשָׂה מְצוֹרָע”, וְנִתְקַיֵּם בְּאָבִיו עוֹנֶשׁ זֶה עַד יוֹם מוֹתוֹ, ה”י.

ג-תנט

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אַבְרָהָם, מַדּוּעַ אֵינוֹ מַמְשִׁיךְ לִכְתֹּב חִדּוּשָׁיו עַל לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, עָנָה וְאָמַר: כָּל חִדּוּשַׁי שֶׁכָּתַבְתִּי, כָּתַבְתִּים בַּיְּעָרוֹת וּמִתּוֹךְ בְּכִיּוֹת שֶׁבָּכִיתִי לִפְנֵי כָּל חִדּוּשׁ וְחִדּוּשׁ שֶׁהִתְחַדֵּשׁ לִי וְכָעֵת בְּזִקְנוּתִי אֵין בְּכֹחִי לִבְכּוֹת כָּךְ, מִשּׁוּם כָּךְ פָּסַקְתִּי מִלִּכְתֹּב. (ה”ה: ראה ליקו”מ ח”א תו’ רס”ב).

ג-תס

פַּעַם בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת, נִגַּשׁ בְּאוּמַאן ר’ בִּנְיָמִין פַרְבֶּר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִתּוֹשָׁבֵי בַּארְדִיטְשׁוֹב לְהִתְפַּלֵּל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר לִפְנֵי הָעַמּוּד, וְהִנֵּה בְּבַארְדִיטְשׁוֹב נֻסַּח וּמַנְגִינַת הַתְּפִלָּה הָיְתָה אֲחִידָה מֵהוֹדוּ עַד תְּפִלַּת הַשְּׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, וְהִתְפַּלֵּל הַלָּה כְּהֶרְגֵּלוֹ בְּנֻסַּח בַּארְדִיטְשׁוֹב, וְלֹא כְּנֻסְּחָתֵנוּ וּכְמִנְּהַג הָעוֹלָם לְשַׁנּוֹת אֶת הַנֻּסָּח מִ”בָּרְכוּ” וּלְהַלָּן. לְאַחַר הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֵלָיו רָאבְּרַ”נ וְהֵעִיר לוֹ עַל זֶה שֶׁלֹּא נָכוֹן עָשָׂה, וְאָמַר לוֹ: “כָּאן בְּאוּמַאן, נֻסָּח הַתְּפִלָּה מִשְׁתַּנֵּית לְאַחַר בָּרְכוּ”. כִּי כַּיָּדוּעַ הִקְפִּידוּ אַנַ”שׁ עַל נֻסַּח הַתְּפִלָּה וְנִגּוּנָהּ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל אֶת צִבּוּר הַמִּתְפַּלְּלִים.

ג-תסא

סִפֵּר פַּעַם רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בְּשֵׁם רַבֵּנוּ, לֹא מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי רַבִּי נַחְמָן חַזָּן, הַמְכֻנֶּה רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער, וְנִגַּשׁ לִשְׁאֹל אֶת רַבִּי אַבְרָהָם מַה דַּעְתּוֹ עַל סִפּוּר זֶה וְאִם הוּא מֵרַבֵּנוּ, חִיֵּךְ לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם וְלֹא עָנָה לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ מֵרַבֵּנוּ אֶלָּא כִּמְרַמֵּז לוֹ שֶׁאף-עַל-פִּי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נָכוֹן אוּלָם אֵינוֹ מֵרַבֵּנוּ.

ג-תסב

הִתְבַּטֵא פַּעַם רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: “בָּרוּךְ ה’, עָבַרְתִּי עַל כָּל הַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן כְּצִוּוּי רַבֵּנוּ”, דְּהַיְּנוּ לִהְיוֹת שָׁקוּעַ אֵיזֶה מֶשֶׁךְ זְמַן עִם תּוֹרָה אַחַת, “גֵעהְן מִיט אַ תּוֹרָה”, וְשֶׁכָּל עֲשִׂיּוֹתָיו וְלִמּוּדוֹ יִהְיוּ עַל פִּי תּוֹרָה זוֹ. וּמְסַפְּרִים שֶׁעִם תּוֹרָה ס”ו שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’, חַי בְּדֶרֶךְ זֶה בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה בִּרְצִיפוּת.

ג-תסג

כְּשֶׁחָזַר פַּעַם רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנוֹדַע לוֹ עַל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַוִּכּוּחַ שֶׁהָיְתָה בֵּין שְׁנַיִם מֵחֲשׁוּבֵי וּגְדוֹלֵי אַנַ”שׁ, נַעֲנָה וְאָמַר, “לִשְׁנֵיהֶם אֵין הִתְבּוֹדְדוּת”, כִּי כָּל אֶחָד מִתְפַּלֵּל וּמְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַלֶּה צִדְקָתוֹ הוּא, וְלֹא כֵן הוּא הָאֱמֶת הַנָּכוֹן הַצָּרִיךְ לִהְיוֹת, כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל שֶׁתִּתְגַלֶּה הָאֱמֶת הָרְצוּיָה, מִמִּי שֶׁהוּא.

ג-תסד

יוֹדֵעַ הָיָה רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בִּמְדוּיָק הֵיכָן הָיָה מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ, בִּבְרַסְלֶב וּבְמֶעדְוֶועדִיבְקֶע וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּעֵת הִתְבּוֹדְדוּתוֹ וְכַדּוֹמֶה. וְכֵן יָדַע מְקוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ הַמְּדוּיָק בְּאוּמַאן, שָׁם גָּדַל עֵץ גָּדוֹל וְנָאֶה הַקַּיָּם וְעוֹמֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְכֵן יָדַע הֵיכָן הָיָה מְקוֹם דִּירָתָם שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף חוֹתֵן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְשֶׁל רַבִּי בֶּער מִטְּשֶׁערִין תַּלְמִיד רַבֵּנוּ.

ג-תסה

בְּעֵת שֶׁהָיָה רָאבְּרַ”נ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה נִסְתָּר מְאֹד מְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, וְהֶחְבִּיא אֶת גַּדְלוּתוֹ מְאֹד, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ וְיִרְאוּ אֶת גַּדְלוּתוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ, וְהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָךְ שֶׁפַּעַם בְּאֶמְצַע הַשַּׁבָּת קִנְטְרָה אוֹתוֹ זוּגָתוֹ מְאֹד עַד שֶׁשִּׁלְחָה אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ, וְהָלַךְ לְבֵית רַבִּי מֵאִיר אַנְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּכְשֶׁסִּפֵּר לוֹ מִמַּה שֶּׁעָבַר עָלָיו הִתְפַּלֵּא רַבִּי מֵאִיר מְאֹד, נַעֲנָה לוֹ רָאבְּרַ”נ בְּהַמְלִיצוֹ עַל מַעֲשֶׂה זוּגָתוֹ, וְאָמַר בְּצַחוּת: אִלּוּ לֹא הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְפַרְנֵס אֶת שָׂרָה אִמֵּנוּ גַּם הִיא הָיְתָה מְשַׁלַּחַת אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ.

ג-תסו

בְּעֵת הַקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן בְּלֵיל שַׁבָּת, הָיָה מִתְלַהֵב מְאֹד, וְלִפְנֵי פָּתְחוֹ אֶת פִּיו לְקַדֵּשׁ הָיָה עוֹמֵד בִּדְמָמָה מֶשֶׁךְ זְמַן. פַּעַם כְּשֶׁעָמַד כָּךְ כְּדַרְכּוֹ, הִפְרִיעַ בֶּן אֲחוֹתוֹ אָחִיו שֶׁל אַבָּא לִישִׁינְסְקִי, אֶת הַשֶּׁקֶט, כִּי הָיָה דַּבְּרָן מִטִּבְעוֹ, גָעַר בּוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַאן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא, שֶׁלֹּא, וְתֵיכֶף רָאוּ הָעוֹמְדִים אֵיךְ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ פְּנֵי רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְתֵיכֶף וּמִיָּד אָמַר אֶת הַקִּדּוּשׁ. לְמָחֳרָת כְּשֶׁפָּגַשׁ רָאבְּרַ”נ אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ מְעַט בִּקְפֵּידָה: מַה חוֹשֵׁב הִנְךָ? אַתָּה תַּעֲשֶׂה אוֹתִי לִמְפוּרְסָם וְתַחְלוֹק לִי כָּבוֹד וּבִתְמוּרָה גַּם אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ כָּךְ? כִּי בָּרַח מִכָּל שֶׁמֶץ גַּאֲוָה כָּבוֹד וּפִרְסוּם.

ג-תסז

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם הָיְתָה מַגֵּפַת יְלָדִים טִיפוּס בְּאוּמַאן, עַד שֶׁכָּל בַּיִת שֶׁאֶחָד מִבָּנֶיהָ נִפְגַּע בָּהּ, הָיוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל בְּנֵי הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ וְאוֹטְמִים אֶת הַדִּירָה לְמֶשֶׁךְ זְמַן, גַּם בְּבֵית אָבִיו רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִפְגְּעוּ כַּמָּה מִיַּלְדֵי הַבַּיִת מִמַּגֵּיפָה זוֹ, אוּלָם הֶעֱלִים רַבִּי נַחְמָן אֶת הַדָּבָר מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, וְהָלַךְ וְסָגַר אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ מִבִּפְנִים וְלֹא נָתַן לְאַף אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת לָצֵאת, וְשָׁהָה עִמָּהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁנִּתְרַפְּאוּ מֵעַצְמָם וְלֹא נִזְקְקוּ לְשׁוּם טִפּוּל רְפוּאִי כְּלַל וּכְלָל, וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא.

ג-תסח

בְּעֵת שֶׁהָיָה רָאבְּרַ”נ מִתְפַּלֵּל עִם כְּלַל בְּנֵי הָעוֹלָם הָיָה נוֹפֵל נְפִלַּת-אַפַּיִם עַל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית כְּמִנְהַג אַנַ”שׁ, אוּלָם הָיָה מַסְתִּירוֹ עִם יָדוֹ הַיְמָנִית וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ בְּכָךְ שְׁאָר הַמִּתְפַּלְּלִים.

ג-תסט

כְּשֶׁשָּׁהָה פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן בְּעִיר רַאדְזִין, בִּקֵּר שָׁם אֵצֶל הָרַב, הֲלֹא הוּא הָרַב מֵרַאדְזִין “בַּעַל הַתְּכֵלֶת”, הִתְלַהֵב וְהִתְפַּלֵּא הָרַב מִמֶּנּוּ מְאֹד עַד שֶׁצִּוָּה לַאֲנָשָׁיו שֶׁיִּתְפְּרוּ עֲבוּרוֹ בֶּגֶד מֶשִׁי כְּדֶרֶךְ הָרַבָּנִים, כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְרָאבְּרַ”נ עָזַב תֵּיכֶף אֶת הָעִיר. כָּל כָּךְ בָּרַח מִשֶּׁמֶץ פִּרְסוּם וְכָבוֹד.

ג-תע

אָמַר פַּעַם עַל פִּי הַמְבוֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י שֶׁכָּ’רֵ’ת’ וְכֶ’תֶ’ר’ הֵם אוֹתָם אוֹתִיּוֹת וְכוּ’ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה רֶמֶז גָּדוֹל וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא לָאָדָם, כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁהִגִּיעַ הָאָדָם לִבְחִינַת “כָּרֵת” הַמְּרַמֵּז עַל תַּכְלִית תַּכְלִית הַיְּרִידָה, אַף עַל פִּי כֵן אִם יִתְחַזֵּק וְיַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ וְלֹא יִתְיָאֵשׁ, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן יַמְשִׁיךְ לְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְפַּלֵּל אֶל ה’ וִיקַוֶּה לְטוֹב, יִתְהַפֵּךְ אֶצְלוֹ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת כָּ’רֵ’ת’ לְכֶ’תֶ’ר’, הַמְּרַמֵּז עַל תַּכְלִית תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, וּבִבְחִינַת מַה שֶׁאמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁעַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂים לוֹ כִּזְכֻיּוֹת.

ג-תעא

אָמַר פַּעַם: “מַבְחִין אֲנִי בְּאַנַ”שׁ הַשְּׂמֵחִים וְרוֹקְדִים, שֶׁרוֹקְדִים וּשְׂמֵחִים הֵם בִדְבֵקוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת מִסִּבַּת הַהִתְעוֹרְרוּת הַמִּתְנוֹצֵץ בְּלִבָּם, אֲבָל לֹא מֵחֲמַת מִדַּת הַשִּׂמְחָה וְהָהִתְחַזְּקוּת”. “אִיךְ זֶעה אַ רִקּוּד פוּן דְּבֵקוּת אָבֶּער נִישְׁט אַ רִקּוּד פוּן שִׂמְחָה”. כִּי עִקַּר הָרִקּוּדִין וְהַשִּׂמְחָה צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּעִקְּרוֹ מֵחֲמַת הַשִּׂמְחָה וְהָהִתְחַזְּקוּת כִּפְשׁוּטוֹ.

ג-תעב

נַעֲנָה פַּעַם עַל עַצְמוֹ, וְאָמַר: מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי כָּל-כָּךְ מִשּׁוּם כָּךְ עוֹבְרִים עָלַי מַעֲבָרִים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. “וַוייל אִיךְ וֵוייס דָאס אַלֶעס קָאכְט זַאךְ מִיט מִיר גָאר עֶפֶּעס אַנְדֶערְשְׁט” כְּדִבְרֵי מוֹהַרְנַ”תְּ. הוּא הָיָה אָדָם חַלָשׁ עוֹד מִנְּעוּרָיו, וּבִהְיוֹתוֹ עוֹד יֶלֶד קָטָן נָפַל הַרְבֵּה לְמִשְׁכָּב.

ג-תעג

נוֹהֵג הָיָה בְּעֵת לִמּוּדוֹ בְּסֵפֶר “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” אוֹ “סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת”, לִבְלִי לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע קֶטַע אוֹ סְעִיף, אֶלָּא הָיָה אוֹמֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת אֶת כָּל הַקֶּטַע אוֹ הַסְּעִיף, וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַרְחִיב דִּבּוּרָיו וְחִדּוּשָׁיו לִפְנֵי הַשּׁוֹמְעִים עַל הַנֶּאֱמַר, כִּי לֹא רָצָה לְהַפְסִיק בְּדִבּוּרוֹ אֶת דִּבְרֵי רַבֵּנוּ.

ג-תעד

דִּבֵּר פַּעַם בְּיוֹם ט”ו בִּשְׁבָט מֵעִנְיָן יוֹם זֶה, וְאָמַר, שֶׁט”וּ בִּשְׁבָט הִיא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַבַּת-עַיִן, כִּי הַד’ תְּקוּפוֹת הֵם כְּנֶגֶד גַּלְגַּלֵּי הָעַיִן, וּתְקוּפַת טֵבֵת הִיא כְּנֶגֶד הַבַּת עַיִן, וְאֶמְצַע תְּקוּפַת טֵבֵת הִיא ט”ו בִּשְׁבָט, וְעַל כֵּן הוּא מְרַמֵּז בְּיוֹתֵר עַל בְּחִינַת הַבַּת-עַיִן. וְהִרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה וְנִשְׁכַּח תּוֹכְנוֹ.

ג-תעה

ג-תעו

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁשָּׁהָה אֶצְלוֹ רַבִּי אַבְרָהָם כִּי הָיָה מִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ בְּכָל עֵת בּוֹאוֹ לְנֶעמִירוֹב, הִשְׁאִירוֹ פַּעַם לְבַדּוֹ בַּבַּיִת, הִבְחִין אַחַר-כָּךְ ר’ אַבְרָהָם שֶׁהִשְׁאִיר בַּבַּיִת גַּם אֶת יַלְדָּתוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁהָיְתָה כְּבַת שָׁלשׁ שָׁנִים, בָּרַח תֵּיכֶף ראבר”נ הַחוּצָה, וְהָלַךְ לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהָיָה מְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּמִקְצוֹעוֹ, וְגָעַר בּוֹ אֵיךְ עָשִׂיתָ כָּזֹאת.

ג-תעז

רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה לוֹ לֵב בּוֹעֵר כָּל כָּךְ לְעִנְיָן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְעִנְיָן צִיּוּן רַבֵּנוּ, עַד שֶׁהָיוּ מְשׁוּלָבִים וּמְחֻבָּרִים אֶצְלוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים אֵלּוּ כְּאֶחָד מַמָּשׁ, שֶׁכְּשֶׁהָיָה שׁוֹהֶה בְּחוּץ לָאָרֶץ רֹב דִּבּוּרָיו וְגַעֲגוּעָיו הָיוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ כֵן בַּשָּׁנִים שֶׁשָּׁהָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַהִשְׁתַּטְּחוּת וְהָעֲלִיָּה לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-תעח

פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת שִׂיחָתוֹ שֶׁל רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אַחַר תְּפִלַּת הַ”תַּשְׁלִיךְ”, בֵּין יוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כַּנָּהוּג אֵצֶל אַנַ”שׁ, נִדְחַף רַבִּי יִצְחָק בַּאבְּרִינִיצֶער לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ הֵיטֵב, מֵחֲמַת רִבּוּי הַקָּהָל שֶׁעָמְדוּ סְבִיבוֹ, וְהִטְעִים אַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ זֶה וְאָמַר: אִם לֹא אַצְלִיחַ רַק לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רָאבְּרַ”נ, גַּם זֶה דַּי לִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָבִין וְאֶשְׁמַע אֶת דְּבָרָיו, כִּי גַּם קוֹל הַיּוֹצֵא מִבַּר דַּעַת דִּקְדֻּשָּׁה מְסֻגָּל לְיִרְאָה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת דַּעַת.

ג-תעט

מְסַפְּרִים אַנַ”שׁ, שֶׁאָמַר פַּעַם: אֶת סִפְרִי “בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים” חִבַּרְתִּיו לְלֹא לֶחֶם וּמַיִם – שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ בְּלֶחֶם וּמַיִם כָּרָאוּי, וְאִלּוּ הָיָה לִי לֶחֶם וּמַיִם בְּשֶׁפַע הָיִיתִי כּוֹתֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר חִדּוּשִׁים וּבֵאוּרִים עַל כָּל הַתּוֹרוֹת.

ג-תפ

אָמַר: כְּשֶׁלּוֹמְדִים וְעוֹסְקִים בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, מְקַבְּלִים עַל יְדֵי זֶה חֵשֶׁק וְהִתְעוֹרְרוּת נִמְרָץ לִשְׁאָר הַלִּמּוּדִים הַקְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִים אַחַר-כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם.

ג-תפא

הִפְלִיג ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הָרַב רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זָאנֶנְפֶלְד רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָמַר: יֵשׁ לִירוּשָׁלַיִם רַב הַנָּאֶה לָהּ.

ג-תפב

כְּשֶׁגָּעֲרוּ פַּעַם כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ בְּרַבִּי גֶעצִיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל הַרְעָשָׁתוֹ בִּצְעָקוֹתָיו וּבִמְחִיאַת כַּפָּיו, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ מֵחֲמַת זֶה לָצֵאת מִחוּץ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל, יָצָא אֵלָיו ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְחִזְּקוֹ, וְאָמַר לוֹ: “קַבָּלָה יֵשׁ לָנוּ מֵרַבֵּנוּ שֶׁאבְרֵךְ צָרִיךְ לִצְעֹק וְלִצְעֹק”. כְּאוֹמֵר לוֹ, שֶׁלֹּא תְּחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ מֵאֵלּוּ הַגּוֹעֲרִים בּוֹ, אֶלָּא יַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ לִצְעֹק וְלִזְעֹק אֶל ה’ בְּכֹחַ וּגְבוּרָה וְכוּ’.

ג-תפג

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם רַבִּי גֶעצִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מַה כַּוָּנַת רַבֵּנוּ בְּעִנְיַן “מִשְׁפָּט” הַמּוּבָא בְּתוֹרָה ב, עָנָה לוֹ: לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַקָּאפִּיקֶע שֶׁל הַשֵּׁנִי קָאפִּיקֶע שֵׁם מַטְבֵּעַ הַקְטַנָּה בְּיוֹתֵר בְּרוּסְיָא, “הִיטְן יֶענֶמְ’ס קָאפִּיקֶע”.

ג-תפד

לְעִנְיָן מַה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן (סימן רפז), שֶׁסֵּדֶר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמוֹד וּלְהִתְפַּלֵּל, “דַּאוִינֶען אוּן לֶערְנֶען אוּן דַאוִינֶען”, אָמַר בְּדֶרֶךְ רֶמֶז: שֶׁזֶּהוּ שֶׁתִּקְנוּ חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה חוֹבַת הַקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת בֵּין תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמוּסָף, וְהוּא בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל ‘לְהִתְפַּלֵּל’ ‘לִלְמוֹד’ וּ’לְהִתְפַּלֵּל’.

ג-תפה

פַּעַם כְּשֶׁשָּׁאַל ר’ מִיכְל ב”ר יִצְחָק אֶת רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַאִם נָכוֹן הַשִּׂיחָה מַה שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר “אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָבֶּער אוּמַאן”… “אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹ אוּמַאן” נִעֲנַע לוֹ רָאבְּרַ”נ בְּרֹאשׁוֹ, כְּאוֹמֵר הֵן, אוּלָם אַחַר כָּךְ אָמַר רָאבְּרַ”נ לְכַמָּה מֵאַנַ”שׁ: דְּבָרָיו נְכוֹנִים, רַק הֵרִים רַבִּי מִיכְלִי יוֹתֵר מִדַּי אֶת הַטּוֹן בְּתֵיבוֹת “אָבֶּער אוּמַאן”, כִּי רַבֵּנוּ אָמְרָם בְּנִיחוּתָא: “אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹ אוּמַאן”.

ג-תפו

בְּדַבְּרוֹ פַּעַם בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ, עָנָה וְאָמַר: “מַדּוּעַ קִבֵּל מוֹהַרְנַ”תְּ מֵרַבֵּנוּ מְלֹא חָפְנַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה שָׁפֵל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּגוּשׁ בּוֹץ” “פַאר וָואס הָאט רַבִּי נָתָן גִינוּמֶען פוּן רֶעבְּן אֲזוֹי מִיט שֶׁעפִיל אוּן לֶעפִיל, וַוייל עֶר אִיז גִיוֶוען בַּיי זִיךְ אַ שְׁטִיק בְּלָאטֶע”. וְאָמַר זֹאת גַּם עַל אָבִיו רַנַ”ט זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁקִּבֵּל מִמוֹהַרְנַ”תְּ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, מִסִבָּה זוֹ. וְכֵן אַנַ”שׁ שֶׁהִכִּירוּ אֶת רָאבְּרַ”נ שִׁבְּחוּהוּ בְּמִדָּה זוֹ.

ג-תפז

כְּשֶׁדִּבֵּר פַּעַם מִגְדֻלַּת רַבֵּנוּ וְתַלְמִידוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ, אָמַר: כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה רַבִּי כְּרַבֵּנוּ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן לֹא הָיָה תַּלְמִיד כְּמוֹהַרְנַ”תְּ, “אַזַא רַבִּי אִיז נָאךְ נִישְׁט גִיוֶוען אוּן אַזַא תַּלְמִיד אִיז נָאךְ נִישְׁט גִיוֶוען”.

ג-תפח

אָמַר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי נִמְצָא הַ”כֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי” שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה, וְהַצַּדִּיקִים הֵם אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר ח”ב קסג: ח”ג רכ., אִם כֵּן הֲרֵי רַבֵּנוּ וְכָל הַצַּדִּיקִים נִמְצָאִים שָׁם.

ג-תפט

פֵּרֵשׁ פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם הַתֵּיבוֹת שֶׁבַּזֶּמֶר “אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא” “רְבוּ יַתִּיר יַסְגֵּי לְעֵלָא מִן דַּרְגֵּיהּ וְיִסַּב בַּת זוּגֵיהּ דַּהֲוַת פְּרִישָׁא”, עַל פִּי הַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה יוֹתֵר, מְגַלֶּה יוֹתֵר רַחְמָנוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם אַף עַל הַפְּחוּתִים בְּתַכְלִית הַפְּחִיתוּת. וְעַל כֵּן יָכוֹל הַצַּדִּיק לְקָרֵב אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, כִּי מְגַלֶּה הִתְפַּאֲרוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַף בַּפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְכַמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה יז חֵלֶק א. וְזֶהוּ “רְבוּ יַתִּיר יַסְגֵּי” שֶׁהָרַב וְהַצַּדִּיק מִתְעַלֶּה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וְעַל-יְדֵי-זֶה “וְיִסַּב בַּת זוּגֵיהּ דַּהֲוַת פְּרִישָׁא” יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אֶת אֵלּוּ הַנְּמוּכִים הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּגַלֶּה לָהֶם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּם וְאֶצְלָם אַף אִם הֵם כְּמוֹ שֶׁהֵם, וּבָזֶה נַעֲשָׂה יִחוּד קוּדְשָׁא-בְּרִיךְ-הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּבְחִינַת “וְיִסַּב בַּת זוּגֵיהּ דַּהֲוַת פְּרִישָׁא”.

ג-תצ

אָמַר: הֵיכָן שֶׁלּוֹמְדִים בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן מֵעִנְיָן הַצַּדִּיק צְרִיכִים לִכְסוֹף לְמָשִׁיחַ, “דַּארְף מֶען זַאךְ פַארְבֵּיינְקֶען נָאךְ מָשִׁיחַ”.

ג-תצא

שָׁנָה אַחַת לֹא הֵבִיא רַבִּי בָּרוּךְ בַּארְדִיטְשׁוֹבֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה מֵאַנַ”שׁ הַדְּבוּקִים בְּרָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אֶת בְּנוֹ רַבִּי יוֹחָנָן לְקִבּוּץ אַנַ”שׁ בְּאוּמַאן בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִפְצִיר בּוֹ בְּנוֹ מְאֹד שֶׁיִּקָּחֵהוּ עִמּוֹ, כִּי חָשַׁשׁ רַבִּי בָּרוּךְ, שֶׁמָּא יִתְפְּשׂוּהוּ הַשּׁוֹטְרִים בַּדֶּרֶךְ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה עָרִיק מֵהַצָּבָא. כְּשֶׁבָּא לְאוּמַאן שָׁאֲלוֹ תֵּיכֶף רָאבְּרַ”נ: הֵיכָן יוֹחָנָן בִּנְךָ, עָנָה לוֹ שֶׁלֹּא הֵבִיאוֹ מִסִּבָּה הַנַּ”ל. אָמַר לוֹ רָאבְּרַ”נ: חֲבָל הֲרֵי אִם הָיִיתָ מֵבִיא אוֹתוֹ הָיִיתָ מְקַיֵּם דָּבָר נִשְׂגָּב כָּזֶה כְּהָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ. “וָואלְסְטוּ מְקַיֵּם גִיוֶוען דִי עֲקֵדָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי בָּרוּךְ הִתְחָרֵט וְנִשְׁבַּר בְּלִבּוֹ מְאֹד, עַל שֶׁלֹּא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן לָקַחַת אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן הֶחָפֵץ לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל עִם אַנַ”שׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

ג-תצב

בְּעֵת שֶׁחָזַר רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף קַיִץ שְׁנַת תרע”ד וְרָאָה אֶת הַבַּחוּרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינַת פּוֹלַנְיָא וְנִתְקָרְבוּ מִקָּרוֹב, שָׂמַח בָּהֶם מְאֹד, כִּי רָאָה שֶׁיֵּשׁ עִם מִי לְדַבֵּר, וְהָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עִמָּהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן בְּפַעַם אַחֶרֶת בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב וְדִבֵּר עִמָּהֶם כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל, נַעֲנָה וְאָמַר לְעַצְמוֹ: וְכִי עִם מִי אֲנִי מְדַבֵּר? עִם רַוָּקִים “מִיט וֶועמֶען רֶעד אִיךְ דָּא מִיט בְּרוּדְיַאקֶעס”.

ג-תצג

אָמַר: כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וְיֹאמַר תּוֹרָה יַזְכִּיר בִּדְבָרָיו תּוֹרוֹת מִלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, וְיֹאמַר: “כִּדְאִיתָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן”.

ג-תצד

אָמַר פַּעַם: “בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ רָאִינוּ מוֹפְתִים וּפְּסָקִים הַיְּנוּ עֳנָשִׁים, וְהוּא מֵחֲמַת זֶה שֶׁלֹּא נִזְהָרִים הַמִּשְׁתַּטְחִים בִּקְדֻשַּׁת הַצִּיּוּן.

ג-תצה

וּפַעַם אָמַר: כְּשֶׁמִּתְעַקְּשִׁים בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ, פּוֹעֲלִים מַה שֶּׁרוֹצִים, “אַז מְ’שְׁפַּארְט זִיךְ אוֹיפְן רֶעבִּינְס צִיּוּן פּוֹעלְט מֶען”.

ג-תצו

אָמַר: רַבֵּנוּ אָסַר לָנוּ לְהַבִּיט וְלִלְמוֹד בְּסֵפֶר “מוֹרֶה נְבוֹכִים” וְלַעֲסוֹק בַּחֲקִירוֹת, אוּלָם אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת עֲצַת הַהִתְבּוֹדְדוּת כְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ לוֹמֵד עִמוֹ יִצְרוֹ הָרַע מוֹרֶה נְבוֹכִים בְּעַל פֶּה, כִּי בָּזֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ נֶחְקָק בּוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּית בְּרוּרָה וּנְקִיָּה, וְנִצוֹל מֵחֲקִירוֹת וּסְפֵקוֹת.

ג-תצז

אָמַר פַּעַם: אַבְרֵךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סֵדֶר בַּחַיִּים, אוּלָם שֶׁכָּךְ יִחְיוּ שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת לְאַבְרֵךְ סֵדֶר. “אַ יוּנְגֶער מַאן דַארְף צוּ הָאבְּן אַ סֵדֶר, אָבֶּער שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן זָאלְן אֲזוֹי לֶעבְּן, וִוי קֶען אַ יוּנְגֶערְמַאן הָאבְּן אַ סֵדֶר”. כְּאוֹמֵר, שֶׁאבְרֵךְ בְּהֶכְרַח שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סֵדֶר, אוּלָם בְּכָל זֹאת מֵחֲמַת עֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ בְּכֹחוֹת וִיגִיעוֹת וְכוּ’, בְּהֶכְרֵחַ לוֹ גַּם לָצֵאת לִפְעָמִים מֵהַסֵּדֶר הָרָגִיל.

ג-תצח

פַּעַם בְּלֵיל שַׁבָּת אַחַת אַחַר הַתְּפִלָּה, בִּקֵּשׁ אֶחָד מֵאַנַ”שׁ מֵרָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ רָאבְּרַ”נ: עַתָּה עַל יְדֵי נְקוּדַת הַשַּׁבָּת, הַיְּנוּ עַל יְדֵי עִנְיְנֵי שַׁבָּת כְּהַקִּדּוּשׁ וְהַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְכוּ’ יָכוֹל לִפְעוֹל אֶת רְפוּאָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה וְהוּא מְבֹאָר עַל פִּי תּוֹרָה ל”ד שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’ מֵעִנְיָן “הַנְקוּדָה הַשַּׁיֶּכֶת לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת”.

ג-תצט

פַּעַם הִתְוַכֵּחַ אֶחָד מֵאַנַ”שׁ עִם רָאבְּרַ”נ בְּנוֹגֵעַ לְעִנְיָן קִימַת חֲצוֹת שֶׁאָמַר הַלָּה שֶׁיּוֹתֵר נָכוֹן לָקוּם יוֹתֵר מוּקְדָּם לִפְנוֹת בּוֹקֶר, וְלִהְיוֹת נֵעוֹר עַד לְאַחַר הַתְּפִלָּה מִלָּקוּם בַּחֲצוֹת וְלַחֲזוֹר לִישֹׁן וְלָקוּם שֵׁנִית לַתְּפִלָּה, וְלֹא הִסְכִּים לְדַעְתּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן.

ג-תק

בְּדֶרֶךְ הַלְוָיָּתוֹ, אָמַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: שׁוֹמֵר הַבְּרִית כְּמוֹ רַבִּי אַבְרָהָם אֵין בְּנִמְצָא כַּיּוֹם לְכָל הַפָּחוֹת נִקְרַע אָנוּ אֶת הַקָּנֶה בִּצְעָקוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה צוֹעֵק רַבִּי גֶעצִיל, שֶׁשָּׁכַב אָז כְּבָר חוֹלֶה רָתוּק לְמִטָּתוֹ, “אַזַּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וִוי רַבִּי אַבְרָהָם אִיז הַיְינְט נִישְׁט דָא לָאמִיר זִיךְ חָאטְשׁ אַיין רַייסְן דִי קֵיילֶע אוּן שְׁרַייעֶן וִוי רַבִּי גֶעצִי הָאט גֶעשְׁרִיגְן”.

ג-תקא

מִגֹּדֶל חִבָּתוֹ וְאַהֲבָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה לוֹבֵשׁ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעֵת הַקִּבּוּץ וְכֵן בִּשְׁאָר יוֹם טוֹב, מַלְבּוּשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמִנְהָג אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם.

ג-תקב

ר’ משֶׁה שְׁמוּאֵל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֵׁרֵת אֶת רָאבְּרַ”נ בְּסוֹף יָמָיו וְלִוָּהוּ בְּכָל מְקוֹם לֶכְתּוֹ. פַּעַם כְּשֶׁהֵבִיאוֹ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ, שָׁמַע אוֹתוֹ מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר מֵעוּמְקָא דְּלִבָּא: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲזוֹר לִי שֶׁאתְאַהֵב בְּךָ, שֶׁאירָא מִמְּךָ”, “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֶעלְף מִיר אִיךְ זָאל זַאךְ לִיבֶּען אִין דִּיר, אִיךְ זָאל זַאךְ פָארְכְטֶען אִין דִּיר”.

ג-תקג

דִּבֵּר פַּעַם רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עִם כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ מֵחֶסְרוֹן הַדָּבָר שֶׁהוֹלְכִים לְצִיּוּן רַבֵּנוּ לְלֹא טְבִילַת מִקְוֶה קֹדֶם, כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן הִתְאַנֵּחַ וְאָמַר: “כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי”, כִּי הָיָה אָדָם חָלוּשׁ וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַקְפִּיד בִּטְבִילַת מִקְוֶה הַקַּר, בִּימוֹת הַחֹרֶף (וְהוּא עַל פִּי הַמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה ד, טז). אָמַר לוֹ רָאבְּרַ”נ: אִם הִנְךָ הוֹלֵךְ עִם הַהֲלָכָה הַזֹּאת (הַיְּנוּ הַהֲלָכָה שֶׁבְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הַנַּ”ל) מֻתָּר לְךָ לָלֶכֶת אַף כָּךְ לַצִּיּוּן.

ג-תקד

בְּתוֹרָה ח’ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן לְחַיֵּי רַבֵּנוּ מְבֹאָר שָׁם גַּם מֵעִנְיָן שָׁבוּעוֹת. וְהִסְבִּיר רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהוּא גַּם מִפְּנֵי שֶׁבַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹן לֹא אָמַר רַבֵּנוּ תּוֹרָה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁאמַר תּוֹרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִזְכִּיר אֶת עִנְיָן שָׁבוּעוֹת וּכְדֵי לְמַלֵּא אֶת הֶחָסֵר, וְעַיֵּן גַּם בְּפַרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה עַל תּוֹרָה זוֹ.

ג-תקה

אָמַר פַּעַם לַאֲחוֹתוֹ רָחֵל, אֵשֶׁת רַבִּי יְחִיאֵל, שֶׁהָיְתָה מַכְנֶסֶת אוֹרְחִים מוּפְלֶגֶת מְאֹד: “מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ” בְּלָשׁוֹן שֶׁאָמַר בֶּן סִירָא, וְאָמַר לָהּ תֵּיבַת “בֵּיתֵךְ” בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, וּמִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בָּאִים אוֹרְחִים רַבִּים לֶאֱכֹל אֶצְלָה.

ג-תקו

סִפֵּר אֶחָד מֵאַנַ”שׁ, שֶׁרָאָה פַּעַם אֶת רַבִּי אַבְרָהָם לוֹמַר אֶת תִּקּוּן חֲצוֹת וְחָזַר הַרְבֵּה עַל תֵּיבוֹת “הָיוּ בָּנַי שׁוֹמֵמִים”. כַּיָּדוּעַ נִסְתַּלְקוּ כָּל בָּנָיו כַּאן בֶּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

ג-תקז

בְּעֶרֶב-שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תרע”ח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּיוֹם רִאשׁוֹן, הִתְעַלֵּף רַבִּי אַבְרָהָם וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וְהֶעֱבִירוּהוּ לְבֵית אֲחוֹתוֹ רָחֵל, וְשָׁכַב שָׁם בְּחָלְיוֹ עַד יוֹם פְּטִירָתוֹ, וּמֵעֵת נְפִילָתוֹ הָיָה כָּבֵד עָלָיו הַדִּבּוּר. וְסִפֵּר ר’ לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל שָׁנָה הָיָה נוֹתֵן לוֹ פִּדְיוֹן בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אוּלָם בְּשָׁנָה זוֹ מִשּׁוּם מַה נָתַן לוֹ הַפִּדְיוֹן בַּיּוֹם הַקֹּדֶם, וְאָכֵן אַחַר כָּךְ נֶחֱלָה מְאֹד כָּאָמוּר שֶׁכְּבָר לֹא יָכַל לְדַבֵּר יוֹתֵר. וְכַאֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַפִּדְיוֹן נַעֲנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם מֵעַצְמוֹ וְאָמַר לוֹ: לַשָּׁנָה הַבָּאָה כְּבָר יִהְיֶה לְךָ בֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִפֵּר לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁלֹּא נִפְקַד עֲדַיִן בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, וְאָכֵן בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל שְׁנַת תרע”ט נוֹלַד לוֹ בְּנוֹ ר’ משֶׁה זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-תקח

בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תרע”ה הִגִּיעַ לְקִבּוּץ אַנַ”שׁ זָקֵן מוּפְלָג אֶחָד, וְהִבְחִין רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אֵיךְ שֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו רַבִּי אַבְרָהָם וּשְׁאֵלוֹ: הֵיכָן הָיִיתָ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הֶעָבַר? עָנָה לוֹ הַזָּקֵן אֵיזֶה תֵּרוּץ, נַעֲנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: “זוֹהִי אֲבֵדָה שֶׁאינָה חוֹזֶרֶת”. אַחַר-כָּךְ שָׁאַל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת רַבִּי אַבְרָהָם מִי הוּא הַזָקֵן הַלָּז? עָנָהוּ, שֶׁהוּא אֶחָד מֵאַנַ”שׁ שֶׁמֵּעִיר טְרָהְוִויץ, וְעַתָּה דָּר בְּעִיר אַלֶכְּסַנְדְּרִיוְוקֶע, וְהוּא עוֹד זָכָה בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד, לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מוֹהַרְנַ”תְּ, נִתְעוֹרֵר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְרָצָה לְהַכִּירוֹ מִקָּרוֹב הֵיטֵב, כִּי תֵּיכֶף לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה חָזַר הַזָּקֵן לְעִירוֹ. וְנָסַע אֵלָיו בְּאֶמְצַע הַחוֹרֶף וּבָא לְבֵיתוֹ שֶׁהָיָה מַרְתֵּף חָשׁוּךְ וְעָזוּב לְבַקְּרוֹ, וּמְצָאוֹ שׁוֹכֵב חוֹלֶה וּכְבָר הָיָה סַגֵּי נָהוֹר. כְּשֶׁהִבְחִין בַּנִּכְנַס, שְׁאֵלוֹ מִי הוּא? עָנָהוּ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: “אֶחָד מֵאַנַ”שׁ שֶׁמֵּעִיר אוּמַאן” וְשָׂמַח מְאֹד לִקְרָאתוֹ, עַד שֶׁיָּרַד מִמִּטָּתוֹ וְרָקַד עִמּוֹ מְעַט. וְסִפֵּר לוֹ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן זָכָה וְקִבֵּל לְזִכָּרוֹן וְכִסְגֻּלָּה מַטְבֵּעַ מִמוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים, וְשָׁמַר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְזֶה עַתָּה נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן מַטְבֵּעַ זוֹ.

[שָׁאֲלוּ פַּעַם אֶת רַבִּי אַבְרָהָם אִם נָכוֹן הַדָּבָר לֵילֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר אָבִיו רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער הַקָּבוּר בְּאוּמַאן, כִּי אַנַ”שׁ הִקְפִּידוּ לִבְלִי לֵילֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל שׁוּם קֶבֶר לְבַד מִצִּיּוּן רַבֵּנוּ (כדלהלן בח”ד, סעיף ק”ע). עָנָה לָהֶם רַבִּי אַבְרָהָם, שֶׁיְכוֹלִים אַתֶּם לָלֶכֶת לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר אָבִי, כִּי אָבִי הָיָה בֶּאֱמֶת צַדִּיק. אֲבָל הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ עוֹד קְבָרִים סְבִיבוֹ, עַל-כֵּן אֵין לָלֶכֶת. הוּא עַצְמוֹ לֹא הִשְׁתַּטֵּחַ שׁוּם פַּעַם עַל קֶבֶר אָבִיו].

ג-תקט

אָמַר: אֶפְשָׁר וְרָאוּי לָלֶכֶת וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן אָבִי, כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה צַדִּיק, אוּלָם אֵינִי הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּנוֹ מִשּׁוּם שֶׁקְּבוּרִים וּטְמוּנִים בְּסָמוּךְ לוֹ עוֹד אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, וְאִם חָפֵץ אֲנִי לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל צִיּוּנוֹ בְּיוֹם הַיָּארְצַייט, יְכוֹלַנִי לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם בִּהְיוֹתִי עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. (ע”ע לעיל תמ”ה).

ג-תקי

רַבִּי אַבְרָהָם בְּדֶרֶךְ כְּלַל לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, פַּעַם הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁאצְלוֹ הָיָה אָז שִׂמְחַת תּוֹרָה, כִּי נָהַג בְּעַצְמוֹ כְּתוֹשָׁב אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנּוּ לוֹ מַפְטִיר, וְאַחַר-כָּךְ הִתְפַּלֵּל מוּסַף וְ”טַל” כְּנֻסַּח הַנִּגּוּן שֶׁחֻבַּר עַל-יְדֵי רַבִּי סֶענְדֶער טְרָהְוִויצֶער, וְהִתְפַּלֵּל כְּנֻסַּח בְּדַיְיקָנוּת.

ג-תקיא

בְּסוֹף יָמָיו בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּאוּמַאן מְרֻחָק מִבְּנֵי בֵיתוֹ, כִּי כְּבָר לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לַחֲזֹר וְלִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְגַם מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אָז בְּאֶמְצַע הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית, נַעֲנָה פַּעַם וְאָמַר: שֶׁמָּא חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ אֲנִי לִבְנֵי בֵיתִי? בָּרוּךְ-הַשֵּׁם יֵשׁ לִי מוֹחִין אֲחֵרִים.

ג-תקיב

אָמַר: שֶׁהַיְּהוּדִים הַקּוֹמוֹנִיסְטִים תּוֹעִים בְּשִׁיטָתָם, וְגַם הַצִּיּוֹנִים תּוֹעִים כְּמוֹתָם, אוּלָם טָעוּתָם שֶׁל הַצִּיּוֹנִים הוּא לְפָחוֹת בְּעִנְיַן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

ג-תקיג

רַבִּי שִׁמְעוֹן זֶעלִיחוֹבֶער, שֶׁהָיָה הַמַּשְׁגִּיחַ הָרוּחָנִי בִּישִׁיבַת חַכְמֵי לוּבְּלִין, הָיָה אָדָם גָּדוֹל כַּמְּפֻרְסָם, אָמַר פַּעַם לְרַבִּי אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר: הִכַּרְתִּי חָסִיד אֶחָד שֶׁלָּכֶם שֶׁהָיָה גָּאוֹן בְּנִגְלֶה וּבְנִסְתָּר, בְּהִתְכַּוְּנוֹ לְרַבִּי אַבְרָהָם. “אִיךְ הָאבּ גִיקֶענְט אַייעֶרֶער אַ חָסִיד וָואס אִיז גִיוֶוען אַ גָּאוֹן בְּנִגְלָה וּבְנִסְתָּר”.

ג-תקיד

אָמַר פַּעַם לְאַנַ”שׁ: הִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי שְׁנַת תרצ”ו. “אִיר זָאלְט זִיךְ הִיטְן פוּן תרצ”ו”. תרצ”ו אוֹתִיּוֹת צָרוֹת. וְכֵן הֲוָה שֶׁאז עָלוּ הַנַּאצִים לַשִּׁלְטוֹן כַּיָּדוּעַ, וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה גַּם סָגְרוּ הַקּוֹמוֹנִיסְטִים אֶת הַקְּלוֹיז בְּאוּמַאן. וְהֵבִינוּ אַנַ”שׁ מִדְּבָרָיו שֶׁהוּא יוֹדֵעַ זֹאת מֵהַ”מְּגִילַת סְתָרִים”.

ג-תקטו

בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שָׁמְעוּ פַּעַם אֶת רַבִּי אַבְרָהָם אֵיךְ שֶׁצּוֹעֵק מָרָה בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ: “כְּבָר מַסְפִּיק דָּם נִשְׁפַּךְ”. “שׁוֹין גִינוּג בְּלוּט פַארְגָאסְן”.

ג-תקטז

אָמַר פַּעַם: יָדוּעַ הַדָּבָר שֶׁזּוּגָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לֹא יָדְעָה לְהִתְפַּלֵּל וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיְתָה כָּזוֹ צַדֶּקֶת.

ג-תקיז

אָמַר: מָשׁוּל הוּא עִנְיַן רַבֵּנוּ לְגַלְגַּל רוּחַ הַמִּסְתּוֹבֵב מֵעַצְמוֹ לְלֹא הֶרֶף, וּמִי שֶׁחָפֵץ יָכוֹל לְהִכָּנֵס לַגַּלְגַּל וְיִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ, וּמִי שֶׁלֹּא רוֹצֶה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס, אוּלָם בְּכָל מִקְרֶה הַגַּלְגַּל יַמְשִׁיךְ לְהִתְגַּלְגֵּל הָלְאָה.

ג-תקיח

כְּשֶׁנִּדְחֲקוּ פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרָיו הַנִּלְהָבִים שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם, נִלְחַץ עַל יָדָם רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, פָּנָה אֲלֵיהֶם רַבִּי אַלְטֶער וְאָמַר לָהֶם, בְּנִיחוּתָא: הֲנִיחוּנִי נָא לְשָׁמְעוֹ, אַתֶּם הֲרֵי יֵשׁ לָכֶם אוֹתוֹ מֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. כִּי חִבֵּב וְהוֹקִיר מְאֹד אֶת רַבִּי אַבְרָהָם וְרָצָה מְאֹד לִשְׁמֹעַ נוֹעַם דִּבּוּרָיו.

ג-תקיט

זִקְנֵי אַנַ”שׁ שֶׁהִכִּירוּ אֶת רַבִּי אַבְרָהָם עוֹד בִּצְעִירוּתוֹ, סִפְּרוּ שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ לֹא יָכְלוּ כְּלַל לְדַבֵּר עִמּוֹ מֵרֹב פְּרִישׁוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהָיָה מְמַעֵט מְאֹד בְּדִבּוּר, וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד בַּיְּעָרוֹת שֶׁמִּחוּץ לָעִיר מֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ.

ג-תקכ

בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד צְבִי הַמְכֻנֶּה דָּוִד הִירְשׁ דַּאשִׁיוְוסְקֶע, שֶׁנִּפְטַר בִּשְׁנַת תרע”ג, בְּעֵת הַהַמְתָּנָה שֶׁהִמְתִּינוּ אַנַ”שׁ עֲבוּר טַהֲרַת גּוּפוֹ, אָמַר בְּשִׁבְחוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: “זֶה הָיָה יְהוּדִי שֶׁהָיָה לוֹ בְּכָל יוֹם שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת”. “הָאט דָאס אִיז גִיוֶוען אַ יוּד וָואס הָאט גִיהַאט אַלֶע טָאג אַ שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת”.

ג-תקכא

הַבַּחוּרִים שֶׁהִתְקָרְבוּ וּבָאוּ מִפּוֹלִין לְאוּמַאן, הָיוּ פּוֹנִים אֵלָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: רַבִּי אַבְרָהָם אֱמֹר נָא לָנוּ אֵיזֶה שִׂיחָה, עָנָה לָהֶם פַּעַם בְּצַחוּת: אֵין לִי כִּיס עִם שִׂיחוֹת. “אִיךְ הָאבּ נִישְׁט קֵיין קֶעשִׁינֶע מִיט שִׂיחוֹת”, כְּאוֹמֵר שֶׁאֵין מַה לְּהוֹסִיף וּלְחַדֵּשׁ עַל הַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים הַקַּיָּמִים, וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ עִם הַנּוֹדָעִים כְּבָר.

ג-תקכב

אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער רוֹזֶנְפֶלְד זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִפְצִירָה בְּרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן שֶׁיְּבָרְכָהּ שֶׁיִּנָּצְלוּ בָּנֶיהָ מֵהַצָּבָא. אָמַר לָהּ: “אֶת בְּנֵךְ מֹשֶׁה בֶּער לֹא יִקְחוּ וּבְנֵךְ הַשֵּׁנִי יִנָּצֵל”. וְכָךְ הֲוָה, שֶׁאת רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער לֹא לָקְחוּ מִשּׁוּם מָה, וּבְנָהּ הַשֵּׁנִי לָקְחוּ וְחָזַר מֵהַמִּלְחָמָה כְּשֶׁכָּל בְּגָדָיו קְרוּעִים מֵרְסִיסֵי הַכַּדּוּרִים, אוּלָם לֹא נִפְגַּע לְרָעָה.

ה – קפה

בְּהֶמְשֵׁךְ לַסִּפּוּר הַמּוּבָא בְּחֵלֶק ג’ סִימָן תקכב סִפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁבִּזְמַן עֲרִיקָתוֹ מֵהַצָּבָא בָּרַח פַּעַם לְאוּמַן, וּפַעַם בִּהְיוֹתוֹ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פָּגַשׁ שָׁם בראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבָא אֵלָיו בַּחֲרָדָה וּבְבַקָּשָׁה: רַבִּי אַבְרָהָם, מַה יִּהְיֶה אִתִּי? עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: הֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי “מֹשֶׁה בֶּער לֹא יִהְיֶה חַיָּל”. “מֹשֶׁה בֶּער וֶועט קַיין סָאלְדַאט נִישְׁט זַיין”. וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ עֵת הָיוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עוֹשִׂים פְּשִׁיטוֹת עֹצֶר עַל כַּמָּה רְחוֹבוֹת וְעוֹצְרִים אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַנִּמְצָאִים בָּאֵזוֹר בְּדָרְשָׁם הַצָּגַת תְּעֻדּוֹת מְזַהוֹת, וְכֵן תְּעֻדּוֹת פְּטוֹר מִשֵּׁרוּת צְבָאִי, וְכַדּוֹמֶה. וְקָרָה שֶׁבְּאֵיזֶה יוֹם סָגְרוּ כַּמָּה רְחוֹבוֹת סְבִיב הַקְּלוֹיְז, נִגַּשׁ שׁוּב רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער לְרַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁשָּׁהָה אָז גַּם הוּא בַּקְּלוֹיז וּשְׁאָלוֹ בְּמוֹרָא: רַבִּי אַבְרָהָם, מָה אֶעֱשֶׂה כָּעֵת? אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: אַל תִּירָא. לָקַח רַבִּי אַבְרָהָם אֵיזֶה סֵפֶר וְאָמַר לוֹ: בֹּא נָא וּקְרָא עִמִּי יַחַד בַּסֵּפֶר. וְכָךְ כְּשֶׁרַבִּי מֹשֶׁה בֶּער מְעַיֵּן עִמּוֹ יַחַד בַּסֵּפֶר הֵחֵל רַבִּי אַבְרָהָם לָצֵאת כְּשֶׁהוּא מַבִּיט כָּל הַזְּמַן בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר יַחַד עִמּוֹ, וְכָךְ עָבְרוּ יַחַד אֶת כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת וְאַף אֶחָד לֹא עֲצָרָם וּשְׁאָלָם כְּלוּם, וְאָז כְּשֶׁעָבְרוּ מֵעֲלֵיהֶם אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: כָּעֵת לֵךְ וּבְרַח לְנַפְשְׁךָ, וּבָרַח וּמֵאָז לֹא נִתְפַּס יוֹתֵר].

ג-תקכג

רַבִּי אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן כִּבֵּד וְהֶעֱרִיץ מְאֹד אֶת רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מֵחֲמַת הֱיוֹתוֹ נֶכֶד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. וּבְיוֹם טוֹב וְכַדוֹמֶה הָיָה הוֹלֵךְ אֵלָיו לְבָרְכוֹ בְּבִרְכַּת יוֹם-טוֹב, וְרַבִּי שִׁמְשׁוֹן הָיָה מְדַבֵּר לְפָנָיו בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה ר’ אַבְרָהָם מְבוּגָר מִמֶּנוּ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה.

ג-תקכד

רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה נִזְהָר לֹא לְדַבֵּר בִּפְרָטִיּוּת מִשּׁוּם אָדָם וְעַל שׁוּם אָדָם, אַף לֹא לִשְׁבַח, וְאַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת שָׁמְעוּ מִמֶּנּוּ לְדַבֵּר מֵאֲחֵרִים.

ג-תקכה

בְּעֵת שֶׁחָפְצוּ כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ לְיַסֵּד אֶת הָ”אַנְשֵׁי מַעֲמָד”, הַיְנוּ לִתְמוֹךְ בְּכַמָּה מֵחֲשׁוּבֵי אַנַ”שׁ שֶׁיֵּשְׁבוּ בַּקְלוֹיז וְיַעַסְקוּ רַק בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּשֶׁהִתְיָעֲצוּ בָּזֶה עִם רַבִּי אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן לֹא הִסְכִּים לְדָבָר זֶה, בְּהַטְעִימוֹ שֶׁזֶּה יִגְרֹם לְמַחְלֹקוֹת בֵּין אַנַ”שׁ. וְכֵן הֲוָה.

ג-תקכו

סִפֵּר, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִתְאַכְסֵן פַּעַם בְּאֵיזֶה שַׁבָּת אֵצֶל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי וַחֲשׁוּבֵי רַבָּנֵי הַסְּפָרַדִים, וְהִגִּישׁוּ לִפְנֵי הָרַב הַנַּ”ל לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת קְעָרָה מְלֵאָה דָּגִים, וְכֵן קְעָרָה מְלֵאָה מִבָּשָׂר, וּכְמוֹ כֵן הִגִּישׁוּ לוֹ וְכִבְּדוּ אוֹתוֹ בְּאֹכֶל רַב, וְהִפְצִיר בּוֹ הָרַב מְאֹד שֶׁיֹּאכַל אֶת הַכֹּל, וְלֹא הָיָה יְכוֹלֶת בְּיָדוֹ לֶאֱכֹל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, כִּי הָיָה אוֹכֶל רַב מְאֹד, אוּלָם הָרַב הַסְּפָרַדִי אָכַל אֶת הַכֹּל עַד תֻּמּוֹ. אַחַר כָּךְ רָאָה רַבִּי אַבְרָהָם אֵיךְ שֶׁמִּתְיַשֵּׁב הָרַב לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְלָמַד בְּהַתְמָדָה רַבָּה כָּל הַלַּיְלָה. וּכְשֶׁרָאָה הָרַב הַנַּ”ל אֵיךְ שֶׁרַבִּי אַבְרָהָם מֵכִין עַצְמוֹ לָלֶכֶת לִישׁוֹן, אָמַר לוֹ: “כַּאֲכִילַתְכֶם כֵּן תּוֹרַתְכֶם”, כִּי הוּא יָשַׁב וְעָסַק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה.

ג-תקכז

בְּאוּמַאן דָּר בַּעַל בַּיִת אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּית תֵּה, הוּא הָיָה מְחַבֵּב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהָיָה מְחַלֵּק לָהֶם תֵּה בְּחִנָּם. מִנְהָגוֹ הָיָה לְקַצֵּץ מְעַט אֶת זְקָנוֹ, פַּעַם כְּשֶׁהָיָה לוֹ יָאר-צַייט בָּא לַקְלוֹיז וּבִקֵּשׁ מֵאַנַ”שׁ שֶׁיַּנִּיחוּהוּ לְהִתְפַּלֵל לִפְנֵי הָעַמּוּד כַּנָּהוּג, וּכְשֶׁרָצָה אֶחָד מֵאַנַ”שׁ לִדְחוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מְגוּלָח בִּזְקָנוֹ, הִקְפִּיד עָלָיו רַבִּי אַבְרָהָם וְנַעֲנָה וְאָמַר: מִי כְּבָר בָּא לְהִתְפַּלֵּל אֶצְלֵינוּ? וּכְשֶׁכְּבָר בָּא אֶחָד לְהִתְפַּלֵל אֶצְלֵנוּ רוֹצֶה אַתָּה לִדְחוֹתוֹ? “וֶוער קוּמְט שׁוֹין צוּ אוּנְז דַאוְונֶען? אוּן אַז אֵיינֶער קוּמְט שׁוֹין וִוילְסְטוּ אִים מַדְחֶה זַיין”?

ג-תקכח

אָמְרוּ אַנַ”שׁ בְּשִׁבְחוֹ: אֵין אֵבָר אֶחָד בְּגוּפוֹ שֶׁאֵינוֹ סָפוּג וּמָלֵא מֵרַבֵּנוּ וְתוֹרָתוֹ.

ג-תקכט

זָרִיז נִפְלָא הָיָה בְּכָל עִנְיָנָיו, וּבִטְבִילָתוֹ בַּמִּקְוֶה הִזְדָּרֵז כָּל כָּךְ עַד שֶׁבַּחוּרִים צְעִירִים לֹא יָכְלוּ לְהַשִּׂיגוֹ. שֶׁעַד שֶׁכְּשֶׁהִסְפִּיק מַאן-דְּהוּ לִטְבֹּל, כְּבָר הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם לָבוּשׁ אַחַר טְבִילָתוֹ, וְהִמְשִׁיךְ בִּזְרִיזוּת לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

ג-תקל

אָמַר: מִנְהָג זֶה שֶׁנָהַג רַבֵּנוּ לִבְלִי לְצַוּוֹת לְאַנַ”שׁ בְּדַוְקָא לַעֲשׂוֹת כָּךְ אוֹ כָּךְ, כַּמְּבוֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ, נָהַג כֵּן לְמַעַן כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הַשּׁוֹאֵל.

ג-תקלא

סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ בְּעֵת שֶׁשָּׁכַב חוֹלֶה מְאֹד עַל מִטָּתוֹ, נִכְנַס רַבִּי גֶעצִי לְבַקְּרוֹ, כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ וְנָתַן לוֹ אֶת יָדוֹ לִפְרֵדָה, אָחֲזוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בְּיָדוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן בִּידִידוּת רַבָּה, כְּשֶׁיָּצָא אַחַר כָּךְ ר’ גֶעצִי אָמַר: “תְּפִיסָתוֹ וַאֲחִיזָתוֹ אֶת יָדִי מֶשֶׁךְ זְמַן מַפְחִיד אוֹתִי מְאֹד”. וְאָכֵן, נִפְטַר רַבִּי גֶעצִי בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח הַסָּמוּךְ, בִּהְיוֹתוֹ אַךְ בְּגִיל אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, רַבִּי אַבְרָהָם עַצְמוֹ נִפְטַר בִּימֵי הַחֲנֻכָּה הַקּוֹדֵם.

ג-תקלב

כְּשֶׁאמְרוּ לוֹ פַּעַם אַנַ”שׁ שֶׁמִּפּוֹלִין: מַדּוּעַ הוֹלֵךְ הִנְךָ לָבוּשׁ בְּבֶגֶד פָּשׁוּט כָּל כָּךְ, כִּי מֵהָרָאוּי לוֹ לָלֶכֶת בְּבֶגֶד חָשׁוּב יוֹתֵר. עָנָה לָהֶם: וּבְכֵן אֶזְכֶּה וְיִתְקַיֵּם בִּי מַאֲמַר רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר (ליקו”מ סימן ו): “עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא שֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדוֹם וְיִשְׁתֹּק”.

ג-תקלג

זִקְנֵי אַנַ”שׁ שֶׁהִכִּירוּהוּ וְזָכְרוּהוּ עוֹד בִּצְעִירוּתוֹ בְּעֵת שֶׁיָּגַע בַּעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ, אָמְרוּ: אִלּוּלֵי הָיָה עוֹד בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הָיָה מִתַּלְמִידָיו הַמּוּבְהָקִים.

ג-תקלד

בִּזְמַן שְׁהוּתוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֹא קָבַע מוֹשָׁבוֹ בְּבֵית כְּנֶסֶת אֶחָד, אֶלָּא הָיָה מַעְתִּיק מוֹשָׁבוֹ מִפַּעַם לְפַעַם מִבֵּית-כְּנֶסֶת לְבֵית-כְּנֶסֶת אַחֵר, וּבִכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסֵם.

ג-תקלה

כְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסְלֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אִם יִנְהַג גַּם הוּא כָּמוֹהוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִנְסֹעַ לְאוּמַאן לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם “אֵין בָּזֶה בֵּרוּר הֲלָכָה”.

ג-תקלו

בְּכָל עֵת שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִגֹּדֶל מַעֲלָתָהּ, הָיָה מִתְלַהֵב מְאֹד מְאֹד שֶׁאֵין לְתָאֲרָהּ.

ג-תקלז

כְּשֶׁדִּבֵּר מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה מַרְבֶּה לְהַזְכִּיר וּלְבָאֵר מַאֲמַר הַזֹּהַר, שֶׁבְּעֵת שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמשֶׁה אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: “הֶרְאִיתִיךָ בְּעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבוֹר” כְּתִיב אַחֲרָיו מִיָּד: “וַיָּמָת שָׁם משֶׁה”, שֶׁתֵּיכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע משֶׁה שֶׁלֹּא יִזְכֶּה לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִיָּד מֵת משֶׁה וְנִכְלַל בָּאָרֶץ בְּמִיתָתוֹ (וְעַיֵּן בְּלִיקו”מ סימן קנ”ה).

ג-תקלח

הָיָה אוֹהֵב מְאֹד אֲנָשִׁים שְׂמֵחִים, וּלְסִבָּה זוֹ הָיָה נוֹהֵג לָבוֹא וְלִנְסֹעַ מִפַּעַם לְפַעַם אֶל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה כַּיָּדוּעַ אִישׁ שָׂמֵחַ מְאֹד, וּכְדֵי שֶׁיָּבוֹא עַל יָדוֹ לְשִׂמְחָה. וּמִסִּבָּה זוֹ אָהַב וְקֵרַב גַּם מְאֹד אֶת רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַפְּטֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ג-תקלט

הָיָה אִישׁ חוֹלֶה עוֹד מִנְעוּרָיו וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה נוֹהֵג לִפְרוֹשׁ מִמַּאֲכָלִים שֶׁאינָם בְּרִיאִים, וְהָיָה נוֹהֵג לְהַחֲלִיף אֶת לַחְמוֹ הָרַךְ וְהַטָּרִי בְּעַד לֶחֶם קָשֶׁה. וְכֵן הָיָה שׁוֹתֶה תֵּה מֵחֲמַת שֶׁהִיא טוֹבָה לְחוֹלִי הַמֵּעַיִם, וְהָיָה אוֹמֵר: אַחַר שֶׁאסַר עָלֵינוּ רַבֵּנוּ לִפְנוֹת לָרוֹפְאִים וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְפוּאוֹתֵיהֶם, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהַקְפִּיד לֶאֱכֹל רַק אֶת הַדְּבָרִים הַבְּרִיאִים.

ג-תקמ

כְּשֶׁנִּתְיַסְדָה הַמִּפְלָגָה הַקּוֹמוֹנִיסְטִית וְעָלוּ וְהִצְלִיחוּ בְּשִׁיטָתָם, רָאָה אֵיךְ שֶׁכַּמָּה מֵאַנַ”שׁ צָחֲקוּ וְלָעֲגוּ עֲלֵיהֶם בְּאָמְרָם: בְּמַכָּה אַחַת שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵאַרְצוֹת הַמַּעֲרָב יִפְּלוּ וְיֹאבְדוּ לְגַמְרֵי. אָמַר: כָּךְ! כָּךְ! חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁרַק מָשִׁיחַ יִשְׁבּוֹר אוֹתָם. “אֲזוֹי! אֲזוֹי! אִיךְ הָאבּ מוֹרָא אַז נָאר מָשִׁיחַ וֶועט זֵיי צוּבְּרֶעכְן”.

ג-תקמא

דִּבֵּר הַרְבֵּה עִם אַנַ”שׁ שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לִנְסֹעַ וְלַעֲלוֹת לָדוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם הַצִּיּוֹנִים הַחָפְשִׁיִּים, שֶׁדַּעְתָּם נֶגֶד הַתּוֹרָה, כִּי אַף עַל פִּי כֵן יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר שָׁם בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים יִמַּח-שְׁמָם.

ג- תקמב

אָמַר לְעִנְיַן הַצִּיּוֹנִים שֶׁיָּסְדוּ עִנְיָנָם בְּעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דּוֹמִים הֵם כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ לְרַדּוֹת דְּבַשׁ הַמָּתוֹק, אוּלָם צָרִיךְ אָז לְהִשָּׁמֵר הֵיטֵב מֵעֲקִיצַת הַדְּבוֹרִים. כֵּן הֵם הַצִּיּוֹנִים נִתְפְּסוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, אוּלָם נֶעֶקְצוּ בִּיְדֵי הַדְּבוֹרִים.

ג-תקמג

דִּבֵּר פַּעַם מִגֹּדֶל הָעִנְיָן אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִים לְהִזָּהֵר בִּקְדֻשַּׁת צִיּוּן רַבֵּנוּ לְכַבְּדוֹ וְלִנְהֹג בּוֹ בְּמוֹרָא וְכוּ’, וְסִפֵּר וְאָמַר: לָנוּ הָיָה רַבִּי בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל רַבִּי מֵאִיר לֵיבּ בְּלֶעכֶער, שֶׁהָיָה רַבּוֹ בַּנִּגְלָה שֶׁנָּהַג לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָה שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ (ע”ע להלן בח”ה, סעיף קע”א). “גִיהַאט הָאבְּן מִיר אַ רֶעבְּן וָואס הָאט זִיךְ צוּגִיגְרֵייט דְּרַיי טָאג פַאר עֶר אִיז גִיגַאנְגֶען צוּם רֶעבְּן אוֹיפְן צִיּוּן”. וְהִפְטִיר וְאָמַר בְּצַעַר: “וְכַיּוֹם הוֹלְכִים לַצִּיּוּן לְלֹא טְבִילַת מִקְוֶה. “אוּן הַיינְט גֶעהְט מֶען אָהן מִקְוֶה”.

ג-תקמד

אָמַר בְּכָל מָקוֹם שֶׁמְדַבֵּר רַבֵּנוּ מֵעִנְיַן “מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר”, צָרִיךְ כָּל אֶחָד מֵאַנַ”שׁ לְכַוֵּון וְלַחֲשֹׁב זֹאת עַל עַצְמוֹ, שֶׁיִּזָּהֵר וְיַשְׁגִּיחַ כָּל אֶחָד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה חָלִילָה שׁוּם פְּעֻלָּה שֶׁל פִּרְסוּם וְכָבוֹד וְשֶׁיַּשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ אֲחֵרִים לִמְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר, וְלֹא יִתֵּן שֶׁיִּטְעוּ בּוֹ אֲחֵרִים.

ג-תקמה

אָמַר בִּמְלִיצָה: “שַׁבָּת “נָאךְ” רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִיז “נָאךְ” אַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה”, שַׁבָּת הַחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲרֵי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה נוֹסָף. בְּלע”ז תֵּיבַת ‘נָאךְ’ מִתְפַּרֶשֶׁת כְּ”אַחֲרֵי” וְגַם כְּלָשׁוֹן “עוֹד”.

ג-תקמו

כְּשֶׁהִגִּיעַ וּבָא פַּעַם רַבִּי יִשְׂרָאֵל אַבָּא רוֹזְנְפֶלְד זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְקִבּוּץ אַנַ”שׁ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, שָׁפַךְ אֶת מַר לִבּוֹ לִפְנֵי רַבִּי אַבְרָהָם בר”נ בָּזֶה שֶׁעָבְרָה עָלָיו הַשָּׁנָה בְּמִעוּט תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה טָרוּד מְאֹד בְּמִסְחָרוֹ וְכוּ’, נִחֲמוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בְּמַאֲמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר: מְעַט הוּא גַּם טוֹב. “אַבִּיסְל אִיז אוֹיךְ גוּט”. חָדְרוּ מַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ וְהֶחֱיָהוּ בִּדְבָרָיו הַמְּעַטִּים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהָלַךְ וְסִפֵּר זֹאת בְּשִׂמְחָה לְהַרְבֵּה מֵאַנַ”שׁ.

ג-תקמז

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּהוּ פַּעַם כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ: הֲרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִבְטִיחַ לְמוֹהַרְנַ”תְּ וּלְרַבִּי נַפְתָּלִי בְּנָסְעוֹ לְלֶעמְבֶּערְג שֶׁיִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים. “לַאנְג לֶעבְּן זָאלְסְטוּ”, וְהֵיכָן הוּא אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ? כִּי חַי כַּיָּדוּעַ רַק שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. אָמַר לָהֶם כִּי אָכֵן זָכָה לָזֶה, כִּי לְפִי הַחוֹלִי מֵעַיִם הַקָּשָׁה שֶׁהָיָה לְמוֹהַרְנַ”תְּ מֶשֶׁךְ שָׁנִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, הֲרֵי שֶׁשִּׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת חַיָּיו אָכֵן נֶחֱשָׁבוֹת לַאֲרִיכוּת יָמִים.

ב-ריז

כְּשֶׁסִּיֵּם רַבֵּנוּ אֶת הַתּוֹרָה “אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי” שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סימָן רפ”ב לִפְנֵי מוֹהַרְנַ”תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי בְּעֵת שֶׁרָדְפוּ אַחֲרָיו בִּנְסִיעָתוֹ לְלֶעמְבֶּרְג כַּמְּסֻפָּר בְּסֵפֶר יְמֵי מוֹהַרְנַ”תְּ (סִימָן כ”ו), וּמְסֻפָּר שָׁם שֶׁלִּפְנֵי אֲמִירָתוֹ אֶת הַתּוֹרָה שָׁאֲלָם מַה הֵם רוֹצִים, שֶׁיְבָרְכֵם אוֹ שֶׁיֹּאמַר לָהֶם תּוֹרָה, וְעָנָה מוֹהַרְנַ”תְּ וְאָמַר, שֶׁבְּרָכָה יְבָרְכֵם כְּשֶׁיַּחֲזוֹר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מִנְסִיעָתוֹ, וְעַתָּה יֹאמַר לָהֶם תּוֹרָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כְּשֶׁסִּיֵּם רַבֵּנוּ אֶת אֲמִרַת הַתּוֹרָה בִּרְכֵם, וְאָמַר לָהֶם: “שֶׁתַּאֲרִיכוּ יָמִים”, כִּי עַל-יֶדְכֶם אָמַרְתִּי אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת – “לַאנְג לֶעבְּן זָאלְט אִיר וַויל דּוּרְךְ אַייךְ הָאבּ אִיךְ גִּזָאגְט דִּי תּוֹרָה”. וְהָיוּ אַנַ”שׁ מַתְמִיהִים עַצְמָם עַל סִפּוּר זֶה, כִּי הֲלֹא מוֹהַרְנַ”תְּ לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים, כִּי הָיוּ יָמָיו רַק שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים כַּיָּדוּעַ. וְאָמְרוּ שֶׁלְפִי חוֹלְיוֹ הַקָשֶׁה שֶׁסָבַל מֵחוֹלִי הַמֵּעַיִם כַּיָּדוּעַ – הֲרֵי הֶאֱרִיךְ יָמִים.]

ג-תקמח

רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן נוֹלַד בִּשְׁנַת תר”ט, וְנִפְטַר עֶרֶב-רֹאשׁ-חֹדֶשׁ טֵבֵת שְׁנַת תרע”ח, וְהָיוּ יָמָיו שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע שָׁנִים.

ג-תקמט

לְאַחַר שֶׁלָּמַד פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם עִם כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ בְּתוֹרָה ס”ו שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’, הִתְלַהֲבוּ מִדְּבָרָיו אַנַ”שׁ הַשּׁוֹמְעִים, כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנַעֲנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וְאָמַר: “אִם נִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִמָּשִׁיחַ רַק כָּאֵלּוּ תּוֹרוֹת, הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת כְּבָר כְּדַאי לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְצַפּוֹת אֵלָיו”.

ג-תקנ

כְּשֶׁסִּפְּרוּ אַנַ”שׁ לְרַבִּי אַבְרָהָם בִּהְיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִסְתִּירָתוֹ וּבְנִיָּתוֹ מֵחָדָשׁ אֶת הַקְּלוֹיז בִּשְׁנַת תרס”ג, לֹא מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינָיו, וְאָמַר שֶׁלֹּא הָיָה נִצְרָךְ לְסוֹתְרוֹ וְלִבְנוֹתוֹ מֵחָדָשׁ, כִּי הָיָה בִּנְיָן חָזָק שֶׁבְּנָאָהוּ רַבִּי סֶענְדֶער טְרָהְוִויצֶער בִּשְׁנַת תרכ”ו, וְהָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד עוֹד יָמִים הַרְבֵּה. אוּלָם כְּשֶׁסִּפְּרוּ לוֹ גַּם מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין שֶׁהָיָה בֵּין אַנַ”שׁ בְּעֵת הַנָּחַת אֶבֶן הַפִּנָּה, כִּי הָיְתָה בְּלַ”ג בָּעֹמֶר וְהִתְקַבְּצוּ שָׁם כָּל אַנַ”שׁ מִכָּל הָעֲיָרוֹת וְעָשׂוּ סְעוּדָה גְּדוֹלָה כַּנָּהוּג, הִפְטִיר וְאָמַר: אִם כָּךְ הֲרֵי שֶׁהָיָה כְּדַאי. וְאָמַר בְּרֶמֶז: “תרס”ג” אוֹתִיּוֹת “תִּסָּגֵר”, הִיא כְּבָר “תִּסָּגֵר” “זִי וֶועט שׁוֹין וֶוערְן פַארְמַאכְט”. וְכֵן הֲוָה, כַּמְּפֻרְסָם, שֶׁסָּגְרוּ וְחָתְמוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת אֶת הַקְּלוֹיז בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת וְלֹא יְכוֹלִים עוֹד אַנַ”שׁ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם.

ג-תקנא

לְרַבִּי אַבְרָהָם הָיָה אָח צָעִיר מִמֶּנּוּ שֶׁדָּמָה לוֹ מְאֹד בְּפָנָיו, בְּשֵׁם רַבִּי יִשְׂרָאֵל בּוּל, שֶׁשִּׁינָה אֶת שְׁמוֹ מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהִשְׁתַּמֵּט מֵהַצָּבָא, הוּא הָיָה סוֹחֵר וְדָר בְּטֶעפְּלִיק, וְנִרְצַח עַל-יְדֵי הַבּוֹלְשְׁבִיקִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער. רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה מְכַבְּדוֹ מְאֹד, וּבְבוֹאוֹ לְטֶעפְּלִיק הָיָה מִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ. הָיָה לוֹ חָתָן אֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי הֶערְשְׁל. וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק הָיָה מְלַמֵּד לְבָנָיו הַיְּקָרִים שֶׁהָיוּ יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, הי”ד.

ג-תקנב

רַבִּי אַבְרָהָם חָזַר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בְּיוֹם ז’ אָב שְׁנַת תרע”ד עִם הָאֳנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּאָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעִם אֳנִיָּה זוֹ עַצְמָה חָזַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַאן לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאָז הֵחֵלָּה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאחֲרֶיהָ הִגִּיעַ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִפּוֹלַנְיָה לְאוּמַאן.

ג-תקנג

אֶסְתֵּר שֵׁיינְדְל, זוּגָתוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער, הָיְתָה אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם. בְּסוֹף יָמֶיהָ הִתְעַוְּרָה בְּעֵינֶיהָ רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְרַבִּי אַבְרָהָם הָיָה זָהִיר בִּכְבוֹדָה מְאֹד מְאֹד, וְהָיָה מֵבִיא לָהּ לֶאֱכֹל וּמִתְחַנֵּן לְפָנֶיהָ שֶׁתֹּאכַל וְכַדּוֹמֶה.

ג-תקנד

אָמַר וּבֵאֵר פַּעַם שֶׁגְּדֻלַּת סֵפֶר הַ”לִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת” שֶׁחִבֵּר מוֹהַרְנַ”תְּ, חֲשׁוּבָה וְנַעֲלֵית בְּמַעֲלָתָהּ יוֹתֵר מִסְּפָרָיו “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת”, כִּי תְּפִלָּה אֲמִתִּית אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר רַק אִם יֵשׁ הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁעַת הַכְּתִיבָה מַמָּשׁ, וְאָכֵן כָּךְ כָּתְבָה מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁבְּעֵת כְּתִיבָתוֹ אָז מַמָּשׁ הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ עַצְמָהּ עִם כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו וְשִׁבְרוֹן לְבָבוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן חִדּוּשֵׁי-תּוֹרָה שֶׁאֶפְשָׁר לַחְשֹׁב וּלְהַרְהֵר בָּהּ קֹדֶם, וְרַק אַחַר-כָּךְ לִכְתֹּב.

ג-תקנה

רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה נִסְתָּר וְהַצְנֵעַ לֶכֶת מְאֹד, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַרְבֵּה מֵאַנַ”שׁ לֹא הִכִּירוּ מַעֲלָתוֹ, וְרַק זֹאת יָדְעוּ מִמֶּנּוּ שֶׁנּוֹהֵג לֶאֱכֹל לֶחֶם קָשֶׁה וְתֵה חָזָק, בִּגְלַל הַחוֹלִי מֵעַיִם שֶׁסָבַל מִמֶּנָּה.

ג-תקנו

ג-תקנז

אָמַר: עוֹד לִפְנֵי בִּיאַת הַגּוֹאֵל כְּבָר יִהְיֶה קִבּוּץ וְיִשּׁוּב גָּדוֹל שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל יִתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶם שְׁאָר קִבּוּצֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, וְדִיֵּק זֹאת מֵהַנֶּאֱמַר בַּכָּתוּב: “עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו”, הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹסִיף לְקַבֵּץ בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל מִפְּזוּרָיו שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם אֶל הַקִּבּוּץ הַמְּקֻבָּץ כְּבָר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

ג-תקנח

רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה בִּידִידוּת רַבָּה עִם הָרַב מִבְּיַאלֶע, שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם לְבַעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נוֹסַף עַל לַמְדָנוּתוֹ וּגְאוֹנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת, וְהָיָה אוֹמֵר: בָּעִיר בְּיַאלֶע דָּר רַב אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְגָּשָׁה גְּדוֹלָה בְּעִנְיַן רַבֵּנוּ. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הִכִּיר אֶת חַתָּנוֹ שֶׁל הָרַב בִּהְיוֹתוֹ בְּטַשְׁקֶנְט, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁחוֹתְנוֹ הָיָה מַרְבֶּה לְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹקִיר דֶּרֶךְ וְעִנְיַן רַבֵּנוּ.

ג-תקנט

כְּשֶׁיָּצָא לָאוֹר סִפְרוֹ שֶׁל הָרַב מֵרַאדְזִין בְּעִנְיַן פְּתִיל תְּכֵלֶת בַּצִּיצִית, אָמַר ר’ אַבְרָהָם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְרַאֲיוֹתָיו, כִּי יֵשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עוֹד יוֹתֵר, לְחַזֵּק לְבִישַׁת הַתְּכֵלֶת. וְהָיָה נִרְאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁאוֹמֵר זֹאת מֵחֲמַת יְדִיעָתוֹ אֶת הַ”מְגִילַת סְתָרִים” שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ.

ג-תקס

בְּעֵת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, חִזֵּק רַבִּי אַבְרָהָם אֶת אַנַ”שׁ בְּאָמְרוֹ: כָּל מִי שֶׁיַּעֲסֹק בִּתְפִלָּה יִנָצֵל וְיִמָּלֵט, בְּהַסְמִיכוֹ לָזֶה הַכָּתוּב: “כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה’ הַיְנוּ תְּפִלָּה יִמָּלֵט”.

ג-תקסא

הָיָה אוֹמֵר: צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת כְּצִוּוּי רַבֵּנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ עוֹזְרוֹ לְבַסּוֹף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵאִיר לוֹ אֶת הַתְּפִלָּה, וְהִסְמִיךְ לָזֶה אֶת הַמֻּזְכָּר בְּתוֹרָה כ’ מֵעִנְיַן לֵב הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת צוּר, וְצָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים עַד שֶׁנִּפְתַּח לֵב הָעֶלְיוֹן וְכוּ’, כִּי לְבַסּוֹף נִפְתַּח וְנִשְׁפָּעִים מִלֵּב הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת צוּר לְבָבִי, דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, עַיֵּן שָׁם.

ג-תקסב

רַבִּי אַבְרָהָם עָלָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת תרנ”ד בִּהְיוֹתוֹ בְּגִיל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים.

ג-תקסג

רַבִּי אַבְרָהָם סָבַר שֶׁאלּוּ הָיָה נִמְצָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַדֶּרֶךְ לְאוּמַאן הָיְתָה סְגוּרָה וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָבוֹא לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה לַקִּבּוּץ לֹא הִפְסִיד בָּזֶה.

ג-תקסד

כְּשֶׁדִּבֵּר פַּעַם רַבִּי מָרְדְּכַי סוֹקוֹלוֹבֶער עִם רַבִּי אַבְרָהָם מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לְדַרְגַּת גִּילוּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטוֹב, רָמַז לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בִּדְבָרָיו שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם דְּבָרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה.

ג-תקסה

לִשְׁלשָׁה דְבָרִים הִבְחִינוּ שֶׁמְצַפֶּה לָהֶם בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם: לְעֵת חֲצוֹת לַיְלָה, כִּי הָיָה מַקְפִּיד לָקוּם וּלְהִתְעוֹרֵר בְּעֵת נְקוּדַת חֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ, וְאַחַר-כָּךְ לְעֵת זְמַן הַנָּחַת הַטַּלִּית לַתְּפִלָּה, וּלְקַבָּלַת הַשַּׁבָּת שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לְבוֹא הַשַּׁבָּת בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ.

ג-תקסו

כְּשֶׁסִּפֵּר פַּעַם הַמַּעֲשֶׂה מֵרַבִּי יוּדְל, שֶׁהִתְוַכֵּחַ עִם אֶחָד בִּגְדֻלַּת רַבֵּנוּ וְכוּ’ לְעֵיל ח”א סִימָן שט”ו, הָיָה נִרְאֶה לַשּׁוֹמְעִים שֶׁהָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם לְאַנַ”שׁ הַדְּבוּקִים בְּאוֹר רַבֵּנוּ, גְּדוֹלָה מֵהָאֱמוּנָה בְּרַבֵּנוּ שֶׁהָיְתָה לְתַלְמִידֵי רַבֵּנוּ. עַד שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ עַל זֶה, עָנָה וְאָמַר: הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לְתַלְמִידֵי רַבֵּנוּ בְּרַבֵּנוּ הָיְתָה הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּעוֹמֶק מֵהָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַּיּוֹם בְּרַבֵּנוּ.

ג-תקסז

סִפֵּר רַבִּי מָרְדְּכַי סוֹקוֹלוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָלַךְ פַּעַם עִם רְאַבְרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְעוֹד כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי שֶׁבָּעִיר בַּרְדִיטְשׁוֹב, בָּאֶמְצָע פָּנָה רְאַבְרַ”נ מֵהַדֶּרֶךְ וְנִכְנַס לִרְחוֹב אַחֵר וְרָאוּ שָׁם אֵיזֶה אִישׁ שֶׁעָמַד וְרָצָה לַעֲבֹר עֲבֵרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּמֵחֲמַת שֶׁרָאָה אוֹתָם, מָנַע עַצְמוֹ וְהִסְתַּלֵּק, וְחָזַר תֵּכֶף רְאַבְרַ”נ לְדַרְכּוֹ הַנִּצְרָךְ.

ג-תקסח

אָמַר: מַה טַּעַם נִקְרָא חַג הַסֻּכּוֹת “זְמַן שִׂמְחָתֵינוּ” יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַמּוֹעֲדִים, וּבֵאֵר: מֵחֲמַת שֶׁבְּחַג הַפֶּסַח עֲדַיִן לֹא הָיְתָה שִׂמְחָתֵינוּ שְׁלֵמָה מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וּבְשָׁבוּעוֹת שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, נִשְׁבַּת שִׂמְחָתֵינוּ בַּעֲווֹן חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ לְאַחֲרֶיהָ, וְרַק בְּחַג הַסֻכּוֹת שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַלֻּחֹת הַשְּׁנִיּוֹת לְמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוּב לֹא נִשְׁבְּרוּ וְנִפְגְּמוּ, מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא הַחַג בְּשֵׁם “זְמַן שִׂמְחָתֵינוּ” כִּי אָז נִשְׁלְמָה שִׂמְחָתֵינוּ.

ג-תקסט

כְּשֶׁדִּבֵּר פַּעַם מִמַּעֲלַת אָבִיו רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער, אָמַר: אָבִי נִכְנַס לְגִיל שִׁבְעִים, כְּאוֹמֵר שֶׁזָּכָה גַּם לַאֲרִיכוּת יָמִים.

ג-תקע

עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, חָרְטוּ אַנַ”שׁ: פ”נ אִישׁ תָּם רַבִּי נַחְמָן ב”ר אַבְרָהָם הַלֵּוִי. וְעַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה חָרוּט: פ”נ ר’ אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן הַלֵּוִי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּךְ הָיוּ אַנַ”שׁ מְכַנִּים אוֹתוֹ: ר’ אַבְרָהָם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

ג-תקעא

פְּעָמִים הָלַךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, אַף כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד.

ג-תקעב

בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁנִּשְּׂאָה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, חָלְתָה פַּעַם בְּמַחֲלַת יְלָדִים קָשָׁה מְאֹד, שֶׁכַּמָּה מִיַּלְדֵי הָעִיר מֵתוּ מִמַּחֲלָה זוֹ, וְהָרוֹפְאִים שֶׁבָּדְקוּ אוֹתָהּ אָמְרוּ לְרַבִּי אַהֲרֹן שֶׁאֵין לָהּ סִכּוּיִים לִחְיוֹת. וְהִנֵּה בְּלַיְלָה אֶחָד מִימֵי מַחֲלָתָהּ שֶׁנֶּחְלְשָׁה אָז מְאֹד, הוֹפִיעַ וּבָא לִשְׁהוֹת בְּבֵיתָם רַבִּי אַבְרָהָם וְשִׁמְשׁוֹ וְכִבְּדוֹ רַבִּי אַהֲרֹן מְאֹד, וְדָאַג לְכָל צָרְכּוֹ, כִּי סָבַל אָז מֵחוֹלִי מֵעַיִם וְהָיָה צָרִיךְ אוֹכֶל מְיֻחָד, וְאַחַר-כָּךְ לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר קָמָה הַבַּת בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה לְלֹא שׁוּם סִימָנֵי מַחֲלָה וְחוּלְשָׁה, וְכָל בְּנֵי הַבַּיִת יִחֲסוּ נֵס מְפֻרְסָם זֶה לִזְכוּתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם, כִּי רָאוּ בַּעֲלִיל שֶׁנִּרְפְּאָה תֵּיכֶף לְבִיאָתוֹ לְבֵיתָם.

ג-תקעג

רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נָהַג לְדַבֵּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵיל שַׁבָּת לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, עִם כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ הַמְּקֹרָבִים אֵלָיו, וְאָמַר עַל זֶה רַבִּי אַבְרָהָם, שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י שֶׁאת אוֹר קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת מְקַבְּלִים עַל יְדֵי הַקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן עַל-כֵּן אֵין זֶה מִן הַנָּכוֹן לִדְחוֹתוֹ אֶלָּא צָרִיךְ לְהִזְדָרֵז תֵּיכֶף לְאַחַר הַתְּפִלָּה לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן.

ג-תקעד

יָדוּעַ הָיָה שֶׁלָּמַד כַּמָּה שָׁנִים עַל פִּי סֵדֶר דֶּרֶךְ הַלִּמּוּד שֶׁל רַבֵּנוּ הַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן עו.

ג-תקעה

עַל הַמּוּבָא בַּזֹּהַר וּמוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ לְעִנְיַן הַתְּפִלָּה, זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלֹא שָׁמַע וְכוּ’, אָמַר, שֶׁבָּזֶה שֶׁאמְרוּ “זִמְנִין דְּלֹא שָׁמַע”, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁאֵין הַתְּפִלָּה נִתְקַבֶּלֶת כְּלַל, אֶלָּא שֶׁאֵין עוֹנִין וְעוֹשִׂין בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל תֵּיכֶף וּמִיָּד, רַק לִפְעָמִים אוֹמְרִים לְאָדָם לְהַמְתִּין וּלְצַפּוֹת עוֹד עַד שֶׁתֵּצֵא לַפּוֹעַל מַמָּשׁ תְּפִלָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ, וְלִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּמַלְּאִים בַּקָּשָׁתוֹ תֵּיכֶף וּמִיָּד.

ג-תקעו

רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיָה לוֹמֵד וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים לִפְנֵי אַנַ”שׁ.

ג-תקעז

אָמַר: אַחֲרֵי שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה מַעֲשֶׂה עִם מְסִירוּת נֶפֶשׁ צָרִיךְ הוּא לְהִזָּהֵר לֹא לְהִתְמַהְמֵהַּ וְלִפֹּל מֵהַמַּעֲשֶׂה. “נָאךְ אַ מְסִירוּת נֶפֶשׁ דַארְף מֶען זַאךְ זֵייעֶר הִיטְן”. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הַמְּנִיעוֹת יוֹתֵר מִלִּפְנֵי הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ.

ג-תקעח

רַבִּי אַבָּא בֶּן רָחֵל אֲחוֹת רַבִּי אַבְרָהָם, הָיָה בָּחוּר תָּמִיר וְחָסוֹן, וְקִבֵּל צַו הִתְיַצְּבוּת לַצָּבָא, וְהִנֵּה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע לֹא הָיָה שׁוּם סְבָרָא שֶׁיְּקַבֵּל פְּטוּר מֵהַצָּבָא. בַּצַּר לוֹ נָסַע וּבָא לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ, וּפָגַשׁ שָׁם בְּרַבִּי אַבְרָהָם דּוֹדוֹ, וְהֵשִׂיחַ לְפָנָיו אֶת צַעֲרוֹ, אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם, לֵךְ וּפַזֵּר אֶת כָּל מָמוֹנְךָ לִצְדָקָה וְלֹא תַשְׁאִיר אֶצְלְךָ אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת, לְרֹב אֱמוּנָתוֹ בִּדְבָרָיו, קִיֵּם אֶת דְּבָרָיו בִּשְׁלֵמוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְלִשְׁכַּת הַגִּיּוּס חִלְקוּ מִסְפָּרִים לְכָל הַמִּתְיַצְּבִים, וּמִתּוֹךְ נֵס קִבֵּל הוּא אֶת הַמִּסְפָּר הָאַחֲרוֹן, וְהָיָה נָהוּג שֶׁאדָם זֶה הַמְּקַבֵּל אֶת הַמִּסְפָּר הָאַחֲרוֹן הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִלְּשָׁרֵת בַּצָּבָא, וְכָךְ נִצָּל.

ג-תקעט

אָמַר: אֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה כְּלַל וּכְלַל כַּמָּה הָיִינוּ מְקַבְּלִים מֵאוֹר רַבֵּנוּ אִלּוּ הָיָה בֵּינֵינוּ אַהֲבָה וְאַחְדּוּת.

ג-תקפ

כְּשֶׁנִּפְטַר נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי אַיְיזִיק מֵאוּמַאן בְּנוֹ שֶׁל פִּינְיֶע חֲתָנוֹ פִּינְיֶע זֶה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אָשֵׁר בָּאפָלְיֶע, בִּהְיוֹתוֹ אַבְרֵךְ וְצָעִיר לְיָמִים, אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם בְּעֵת הַלְּוָיָה, שֶׁבְּעֵת הַלְוָיָתוֹ שֶׁל אָדָם צְרִיכִים לְדַבֵּר רַק בְּשִׁבְחוֹ וּמִמַּעֲלוֹתָיו שֶׁל הַנִּפְטָר, וְסִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם בְּשִׁבְחוֹ שֶׁהָיָה נִכְנַס אֵלָיו לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְסַיֵּעַ לוֹ מֵחֲמַת חָלְיוֹ, וְכַדּוֹמֶה.

ג-תקפא

אָמַר: עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת קַל יוֹתֵר סֵדֶר מִנְהָגוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִבְּחוּץ לָאָרֶץ, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת מִחוּץ לָעִיר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ לְהִתְבּוֹדֵד חוּץ לָעִיר, וּמִשּׁוּם שֶׁארֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל אֲוִירָהּ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ וּקְדֻשָּׁתָהּ בְּכָל מָקוֹם, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּחוּץ לָאָרֶץ, יֵשׁ חִלּוּק רַב מְאֹד בֵּין הָעִיר לְחוּצָה לָהּ.

ג-תקפב

סִפֵּר שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה קוֹרֵא וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת: אַבְרָהָם הֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵיכָן אַתָּה אוֹכֵל? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ הִרְגִּישׁ וְהִתְלַהֵב מִשִּׂמְחַת הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יְשְׂרָאֵל. “אַוְואוּ גֵיי אִיךְ? אִין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַוְואוּ עֶס אִיךְ? אִין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל”.

ג-תקפג

סִפֵּר פַּעַם, שֶׁבְּאַחַת מִנְסִיעוֹתָיו שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָבַר דֶּרֶךְ מָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה נִקְרָא בְּפִי הַיְּהוּדִים “מְקוֹם הָאֲבָנִים”. כִּי הָעַרְבִים שֶׁבַּמָּקוֹם הַהוּא הָיוּ זוֹרְקִים אֲבָנִים עַל הַיְּהוּדִים שֶׁבַּסְפִינָה שֶׁעָבְרָה בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְסִפֵּר שֶׁהָיָה צָרִיךְ פַּעַם לַעֲבוֹר בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְדֶרֶךְ הַסְּפִינָה הָיְתָה לַעֲצוֹר וְלִנְסֹעַ לְאַט בַּמָּקוֹם הַהוּא, וּפָחַד שֶׁלֹּא יֻזַּק מֵהָאֲבָנִים וְאָז הָיָה עֵת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת וְשָׁר אָז אֶת הַזְּמִירוֹת, וְכִוֵּן הֵיטֵב בַּתֵּבוֹת “לְאִיטַמְרָא בְּגוֹ כֵיפִין”, וְעָבְרָה הַסְּפִינָה בִּמְהִירוּת בַּמָּקוֹם הַהוּא וְלֹא עָצַר רַב הַחוֹבֵל אֶת הַסְּפִינָה וְעָבַר אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא בְּשָׁלוֹם.

ג-תקפד

רַבִּי אַבְרָהָם עָלָה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת תרנ”ד, וְהָיָה נוֹסֵעַ וּבָא מִדֵּי שָׁנָה לִימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן, מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה עַד רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תרע”ה, שֶׁאחֲרֶיהָ כְּבָר לֹא חָזַר לָאָרֶץ מֵחֲמַת הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּרְצָה אָז.

ג-תקפה

הִזְכִּיר וְרָמַז רַבִּי אַבְרָהָם בַּפָּסוּק “וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה”, לְעִנְיַן רַבֵּנוּ, בְּהִתְכַּוְּנוֹ לְהַדְגִּישׁ שֶׁדּוֹר הָרְבִיעִי מֵרַבֵּנוּ כְּבָר יֵשְׁבוּ וְיָדוּרוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

ג-תקפו

רַבִּי אַבְרָהָם רָצָה לְחַבֵּר סֵפֶר פֵּרוּשׁ עַל הַ”פְּרִי מְגָדִים”, אוּלָם אַחַר שֶׁיָּצָא לְאוֹר עוֹלָם הַסֵּפֶר הַיָּקָר “מִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם” חָזַר בּוֹ מִכַּוָּנָתוֹ וְלֹא חִבְּרוֹ.

ג-תקפז

כְּשֶׁרָצָה רַבִּי אַבְרָהָם לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הִסְכִּימָה עִמּוֹ זוּגָתוֹ, וְגֵרְשָׁהּ כְּדִין הַתּוֹרָה, שֶׁבִּכְדֵי לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מֻתָּר לְגַרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִבְטִיחַ לָהּ שֶׁבְּאִם תַּעֲלֶה עִמּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּזְכֶּה שָׁם לְבָנִים, כִּי לֹא נִפְקְדוּ כַּמָּה שָׁנִים בְּבָנִים. הִיא הִתְחַתְּנָה אַחַר-כָּךְ עִם אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי אוּמַאן.

ג-תקפח

כְּשֶׁנִּפְטַר רַבִּי אַבְרָהָם הָיְתָה בָּהַלְוָיָה, וְשָׁמְעוּ אֵיךְ שֶׁאוֹמֶרֶת: “אֲנִי יָדַעְתִּי מִי הָיִיתָ”… “אִיךְ וֵוייס וֶוער דוּ בִּיסְט גִיוֶוען”.

ג-תקפט

רַבִּי אַבְרָהָם הִתְחַתֵּן בְּזִוּוּג רִאשׁוֹן עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי נָתָן טֶעטֶעוְוסְקִי, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק עוֹד הִכִּירוֹ.

ג-תקצ

בִּהְיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְקִבֵּל פַּעַם מִכְתָּב עִם מָעוֹת מִחוּץ-לָאָרֶץ, לֹא הִמְתִּין רַבִּי אַבְרָהָם, אֶלָּא הָלַךְ מִיָּד בַּבֹּקֶר לַדֹּאַר כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב עִם הַכֶּסֶף, וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר עַל פִּי הַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א סִימָן כה, שֶׁעַל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל יֵשׁ חֵן, וּכְשֶׁעוֹבֵר לִרְשׁוּת הָעַכּוּ”ם נֶחְשַׁךְ אוֹרוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן מִהֵר לְהוֹצִיאוֹ מִידֵיהֶם וּכְדֵי שֶׁיּוּחְזַר לָהֶם חִנָּם הָאֲמִתִּי.

ג-תקצא

סִפֵּר פַּעַם: כְּשֶׁנָּסַעְתִּי מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לָבוֹא לְאוּמַאן עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְרָאִיתִי אֶת כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַתַּעֲרוֹבוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ עַל הַסְּפִינָה, לָקַחְתִּי בְּיָדִי אֶת הַסֵּפֶר “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” בְּיָפוֹ, וְהָגִיתִי בּוֹ בְּדַרְכִּי מִתְּחִילָתוֹ, וּסְגַרְתִּיו בְּהַגִּיעִי לְאוֹדִיסָה. “הָאבּ אִיךְ אִיהם גִיעֶפִינְט אִין יָפוֹ אוּן פַאר מַאכְט אִין אַדֶעס”.

ג-תקצב

כְּשֶׁהָיָה רַבִּי אַבְרָהָם מְדַבֵּר מִתּוֹרָה ה’ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א, הָיָה אוֹמֵר: מַאֲמַר זֶה הוּא מַאֲמַר קָשֶׁה וְעָמוֹק א”ה, רְאֵה דְּבָרָיו עַל מַאֲמַר זֶה בְּסִפְרוֹ הַנִּפְלָא “בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים”.

אָמַר בִּשְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה בְּעֵת חֲלִישׁוּתוֹ: אִם אֶזְכֶּה לַעֲלוֹת שׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶדוֹר “נֶדֶר עַל דַּעַת רַבִּים” לִבְלִי לָשׁוּב לְחוּץ לָאָרֶץ, כִּי נְסִיעָתוֹ לְחוּץ לָאָרֶץ מִדֵּי שָׁנָה, הָיָה לְטוֹבַת הָרַבִּים, כִּי הָיָה מְסַבֵּב בָּעֲיָרוֹת, וּמְחַזֵּק אֶת אַנַ”שׁ הַפְּזוּרִים הֵן בְּפּוֹלַנְיָא וְהֵן בְּרוּסְיָא].

ג-תקצג

אָמַר: נוֹסֵעַ אֲנִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחוֹזֵר וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה וּבָא לְחוּץ לָאָרֶץ, כִּי אֶצְלִי זֶה שְׁאֵלָה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה דְרַבִּים, כִּי הָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ אֵצֶל אַנַ”שׁ כְּשֶׁהָיָה מְבַקְּרָם מִדֵּי שָׁנָה וּמְחַזְּקָם וּמְעוֹרְרָם לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, אוּלָם בְּעֵת חָלְיוֹ בִּשְׁנַת תרע”ז, אָמַר: “אִם אַבְרִיא וְאֶזְכֶּה לִנְסֹעַ וְלָבוֹא שׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶדֹּר בְּנֶדֶר ‘עַל דַּעַת רַבִּים’ לִבְלִי לָשׁוּב וְלָצֵאת עוֹד לְחוּץ-לָאָרֶץ”.

ג-תקצד

בְּסֵפֶר יְמֵי מוֹהַרְנַ”תְּ סִימָן ל”ט, מְסֻפָּר בַּמֶּה שֶׁשָּׁאַל רַבֵּנוּ בִּשְׁנַת תק”ע בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת נֹחַ אֵיזֶה סִדְרָא קוֹרִין בְּשַׁבָּת וְהֵשִׁיבוּ לוֹ פָּרָשַׁת נֹחַ, עָנָה וְאָמַר אַתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה בְּכָל שַׁבָּת, וְהִתְחִיל וְאָמַר בְּרֵאשִׁית הוּא הֶסְפֵּד עַל נֹחַ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, כְּפִי הַיָּדוּעַ לֹא נֶאֶמְרָה אַחַר כָּךְ תּוֹרָה בְּכָל שַׁבָּת, וּבִאֵר בָּזֶה רָאבְּרַ”נ, שֶׁכַּוָּנַת רַבֵּנוּ הָיְתָה שֶׁאמִירַת תּוֹרָתוֹ תִּהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ יִהְיֶה נֹכַח בְּעֵת אֲמִירָתוֹ אֶת הַתּוֹרָה, וְאָז יֹאמַר תּוֹרָה מִדֵּי שַׁבָּת, אוּלָם מוֹהַרְנַ”תְּ לְרֹב שִׁפְלוּתוֹ לֹא שָׂם לִבּוֹ שֶׁכַּוָּנַת רַבֵּנוּ הָיְתָה שֶׁדַּוְּקָא הוּא יִהְיֶה נֹכַח, וְעַל כֵּן לֹא נִמְשַׁךְ סֵדֶר אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ בְּכָל שַׁבָּת, וְהָרָאשֵׁי פְּרָקִים הַנִּמְצָאִים בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ סִימָן ע”ט הֵם רָאשֵׁי פְּרָקִים מֵהַתּוֹרוֹת שֶׁהֵכִין רַבֵּנוּ לְעַצְמוֹ לְאָמְרָם בְּשַׁבָּתוֹת הַסְּמוּכִים כְּמַאֲמָרוֹ הַנַּ”ל. וְכַנִּרְאֶה בִּפְנִים סֵדֶר הַתּוֹרָה לְפִי סֵדֶר הַפָּרָשִׁיּוֹת. (הובא נמי בהקדמה ל”נופת-צופים ח”ד, מ-ר’ נ.צ. קעניג זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עיי”ש).

ג-תקצה

אָמַר: צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר בְּוַדַּאי כְּפִי רְצוֹנוֹ גַּם מִבַּלְעֲדֵי הָאָדָם, וַעֲבוֹדָתֵינוּ הוּא שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּגְמוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם עַל יָדֵינוּ, וְשֶׁיִּהְיֶה גַּם לָנוּ חֵלֶק בִּגְמַר תִּקּוּן הָעוֹלָם.

ג-תקצו

כְּמוֹ-כֵּן אָמַר: רַבֵּנוּ יִגְמוֹר אֶת עִנְיָנוֹ בְּוַדַּאי, אוּלָם צְרִיכִים אָנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִכְסוֹף שֶׁיִּגְּמֹר רַבֵּנוּ אֶת עִנְיָנוֹ גַּם עַל יָדֵינוּ, וְשֶׁנִּזְכֶּה שֶׁגַּם לָנוּ יִהְיֶה חֵלֶק בִּגְמַר חֶפְצוֹ. “דֶער רַבִּי וֶועט אוֹיס פִיהְרְן זַיינְ’ס, אָבֶּער יֶעדֶער אֵיינֶער דַארְף צוּ זֶעהְן אַז דֶער רַבִּי זָאל אוֹיס פִיהְרְן דוּרְךָ אִים אוֹיךְ”.

ג-תקצז

כְּשֶׁנָּסַע רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עִם רְאַבְרַ”נ לָעִיר טְשֶׁערִין, אָמַר לוֹ רְאַבְרַ”נ קֹדֶם הַנְּסִיעָה שֶׁיִּקְנֶה כַּמָּה מַחְבָּרוֹת עִם כְּלֵי כְּתִיבָה כְּדֵי שֶׁיִּכְתֹּב כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁיֹּאמַר לוֹ, כִּי בְּזִקְנוּתוֹ לֹא יָכֹל הָיָה כְּבָר לִכְתֹּב מֵחֲמַת קְשִׁי הָרְאִיָּה שֶׁסָּבַל מִמֶּנָּה, אוּלָם אַחַר כָּךְ בַּדֶּרֶךְ הִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ וְדָחָה אֶת הַדָּבָר לִזְמַן אַחֵר, וְלֹא יָצָא הַדָּבָר לַפֹּעַל.

א-תקנד

שִׁבַּח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת הַפֵּרוּשׁ “בְּאֵר הֵיטֵב” שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁכְּלָל הוּא בְּלִמּוּד הַ”בְּאֵר הֵיטֵב”, שֶׁבְּאֵיזֶה פּוֹסֵק שֶׁגּוֹמֵר הַ”בְּאֵר הֵיטֵב” דְּבָרָיו, כֵּן דַּעְתּוֹ לַהֲלָכָה. אֲבָנֶי”הָ בַּרְזֶל.

א-תשי

פַּעַם הִתְאוֹנֵן אֶחָד לִפְנֵי מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאֵין לוֹ לִתֵּן מַתָּנוֹת לַאֲרוּסָתוֹ, וְנִחֵם אוֹתוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: “גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הָיָה לוֹ לִתֵּן מַתָּנוֹת לְכַלָּתוֹ, בְּעֵת שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיו…” אָמַר לוֹ: “מַה עִנְיַן יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּשְׁבִילִי? שֶׁאצְלוֹ הָיָה הַכֹּל רָזִין עִלָּאִין”, אָמַר לוֹ: “גַּם עַכְשָׁיו יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין”. נִרְאָה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, עַל-פִּי דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּעֵת סִפּוּרוֹ מַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁזֶּה מַה דְּאִיתָא בְּ”לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” (סימן מ”ב) שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה וּתְנוּעַת הַצַּדִּיק אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין, וּבִפְרָט אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמַעֲשָׂו וּבְהַנְהָגוֹתָיו בִּפְרָטִיּוּת עַל כָּל פְּרָט בְּכָל רֶגַע, וְהַהֶפְרֵשׁ בָּזֶה הוּא, שֶׁכָּל צַדִּיק לְפִי הַשָּׂגָתוֹ יוֹדֵעַ, מַה הֵם הָרָזִין, וְאָנוּ הַפְּשׁוּטִים אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל. אֲבָנֶי”הָ בַּרְזֶל.

א-תשכ

מוֹהַרְנַ”תְּ אָמַר: “ואוֹיל זֶענֶען דִּי אוֹיגְן וָואס הָאבְּן גִּיזֶען דֶּעם רֶעבְּנְ’ס אוֹיגְן, אוּן ואוֹיל זֶענֶען דִּי אוֹיגְן וָואס זֶעהְן דִּיא אוֹיגְן”, וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, סִיֵּם וְאָמַר: “אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם, שֶׁרָאוּ אֶת עֵינֵי אָבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה”. (אֲבָנֶי”הָ בַּרְזֶל).

ב-תקלא

מוֹהַרְנַ”תְּ אָמַר פַּעַם: “אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם, שֶׁרָאוּ אֶת עֵינֵי רַבֵּנוּ וְאַשְׁרֵי הָעֵינַיִם, הָרוֹאוֹת אֶת הָעֵינַיִם, שֶׁרָאוּ אֶת רַבֵּנוּ”. כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, הָיָה מְסַיֵּם, שֶׁכֵּן הוּא מִדּוֹר לְדוֹר.

הִקְפִּיד רַבֵּנוּ, שֶׁלֹּא יִבְנֶה שׁוּם בַּר-יִשְׂרָאֵל לְעַצְמוֹ בַּיִת חָדָשׁ בְּחוּץ לָאָרֶץ וְכֵן נָהֲגוּ אַנַ”שׁ, שֶׁלֹּא בָּנוּ לְעַצְמָם בַּיִת חָדָשׁ בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ תָּמִיד לְקַוּוֹת לְבִיאַת הַגּוֹאֵל, וְעַל-כֵּן אֵין נָכוֹן, שֶׁיִּקְבַּע וְיִבְנֶה לְעַצְמוֹ בַּיִת בְּחוּץ לָאָרֶץ. וּפַעַם, כְּשֶׁרָאָה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּאבְּרִינִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵבִיא לְבֵנִים כְּדֵי לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ דִּירָה חֲדָשָׁה, אָמַר לוֹ: “אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ, נֶכֶד רַבֵּנוּ, שֶׁשָּׁמַע לְאָבִי רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא לִבְנוֹת דִּירָה חֲדָשָׁה בְּחוּץ לָאָרֶץ.” כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הִפְסִיק גַּם הוּא אֶת הַבְּנִיָּה].

ב-לה

כְּשֶׁרָאָה פַּעַם (ראבר”נ) אֵיךְ שֶׁהֵבִיא רַבִּי יִשְׂרָאֵל בָּאבְּרִינִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְבֵנִים חֲדָשִׁים כְּדֵי לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ דִּירָה חֲדָשָׁה, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: אֶחָד וּמְיֻחָד הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ שֶׁשָּׁמַע בְּקוֹל אָבִי (רנ”ט) וְלֹא בָּנָה לְעַצְמוֹ דִּירָה חֲדָשָׁה בְּחוּץ לָאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ, מֵחֲמַת קְפֵידַת רַבֵּנוּ שֶׁלֹּא לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ בְּחוּץ-לָאָרֶץ. “אֵיין אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ הָאט גִיפָאלְגְט דֶעם טַאטְן”. וּכְשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, מָכַר אֶת הַלְּבֵנִים וְהִפְסִיק אַף הוּא אֶת בְּנִיַּת הַדִּירָה.

ב-קסו

רַבֵּנוּ אָמַר לְרַבִּי אַבְרָהָם, סָבוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, עַל אָבִיו רַבִּי יִשְׂרָאֵל, “הַחָכְמוֹת שֶׁל אָבִיךָ יְטַרְדוּ אוֹתוֹ”, “דַּיְין טַאטְנְס חָכְמוֹת וֶועלְן אִים פַאר טְרַיְיבְּן”, כִּי אָבִיו הָיָה בּוֹרֵר וְלַמְדָן גָּדוֹל, וְהָיָה לוֹמֵד בִּסְבָרוֹת וּפִלְפּוּלִים שֶׁאינָם נְכוֹנִים, וְעַל כֵּן אָמַר לוֹ כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל].

ב-קפא

בְּלֵיל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁהֶעְתִּיק רַבֵּנוּ מוֹשָׁבוֹ מִזְּלָאטִיפָּאלִי לָעִיר בְּרֶסְלֶב, וּבָאוּ מִבְּנֵי הָעִיר לְקַבֵּל פָּנָיו בָּאוּ גַּם הַחַזָן יוֹסֵף, שֶׁכִּנּוּ אוֹתוֹ “יוֹסֵף הַחַזָן” וְסִיַּע לְרַבֵּנוּ בְּדִירָתוֹ, כִּי רָצָה לְהַחְנִיף לְרַבֵּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָעִיר לֹא אָהֲבוּ אוֹתוֹ. אוּלָם רַבֵּנוּ לֹא קֵרְבוֹ, וּבְלֵיל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹן בָּאוּ תּוֹשָׁבִים מִבְּנֵי הָעִיר אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, הָיָה בֵּינֵיהֶם גַּם הַחַזָּן “יוֹסְל חַזָּן”, וְרָצָה לְזַמֵּר לִפְנֵי רַבֵּנוּ אֶת הַזֶּמֶר: “מְנוּחָה וְשִׂמְחָה”. לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל, פָּתַח רַבֵּנוּ אֶת פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵי הָעוֹלָם אֶת הַתּוֹרָה, “אַקְּרוּקְּתָא” שֶׁבְּ”לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” סִימָן ג’ הַמַּתְחֶלֶת: “הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נִגּוּן מִמְּנַגֵּן רָשָׁע וְכוּ'”, וְתֵכֶף סָתַם הַחַזָּן אֶת פִּיו. וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, בְּסַפְּרוֹ מַעֲשֶׂה זֶה דִּיֵּק וְאָמַר, שֶׁעַל-כֵּן לֹא הִתְחִיל רַבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ בְּמַעֲלַת הַמְנַגֵּן הַכָּשֵׁר, אֶלָּא הִתְחִיל הַתּוֹרָה בְּעִנְיַן הַמְנַגֵּן הָרָשָׁע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב הַחַזָּן שֶׁעָלָיו מִתְכַּוֵּן רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא מְנַגֵּן כָּשֵׁר, וּמִשּׁוּם הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, שֶׁהָיָה בְּהֶכְרַח לִפְתֹּחַ בִּשְׁלִילַת הַחַזָּן, כְּדֵי שֶׁיִּסְתֹּם פִּיו. אַחַר-כָּךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בִּסְעֻדַּת הַמְּלַוֶּה מַלְכָּה, הִתְחִיל לָשִׁיר לְלֹא רְשׁוּת רַבֵּנוּ, אֶת הַזֶּמֶר: “הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל” וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַתֵּבוֹת: “חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי” טָעָה וְאָמַר “עוֹנַת מִטָּתִי…” וְאָמַר עַל זֶה רַבֵּנוּ: “הוּא מְגַלֶּה מַה שֶּׁהוּא…” “עֶר זָאגְט אוֹיס וָואס עֶר אִיז…” וּמֵרוֹב בּוּשָׁה, שֶׁנִּתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים, עָקַר דִּירָתוֹ מִבְּרֶסְלֶב וְנָפַל מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, עַד שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד רַחְמָנָא לִיצְלָן, וְאַחַר-כָּךְ חָזַר לַיַּהֲדוּת עַל-יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לִפְנֵי רַבֵּנוּ בְּלֵיל “נִיטְל”, שֶׁסִּפֵּר אֶחָד לִפְנֵי רַבֵּנוּ מֵהַחָגָא שֶׁל הַנּוֹצְרִי הַנִּקְרָא “סָארָאג סְוַועטְיֶיע”, “חַג הָאַרְבָּעִים”, שֶׁפַּעַם יָשְׁבוּ אַרְבָּעִים אֲנָשִׁים בְּאֵיזֶה מָקוֹם, וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס, שֶׁמָּצְאוּ שְׁלשָׁה כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְהִסְפִּיק לֶחֶם מוּעָט זֶה לְכָל הָאַרְבָּעִים אִישׁ הַנַּ”ל, אוּלָם זֶה שֶׁסִּפֵּר זֹאת לְרַבֵּנוּ הָפַךְ הַנַּ”ל, דְּהַיְינוּ: שֶׁסִּפֵּר, שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים לְחָמִים עִם שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וְנַעֲשָׂה צְחוֹק גָּדוֹל, וְאָז נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: “יוֹסְל כְּבָר חָזַר” “יוֹסְל הָאט זִיךְ שׁוֹין אוּמְגִיקֶערְט”, וְאָז חָזַר בִּתְשׁוּבָה וְחָזַר לְדֶרֶךְ הַיַּהֲדוּת.

אָמַר פַּעַם (ראבר”נ) עַל הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שֶׁטּוֹב לַעֲבֹר אֶת כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה בָּזֶה הָעוֹלָם, אַף אִם רַק יִתְאַפֵּק מִלְּהַרְהֵר הִרְהוּר עֲבֵרָה אַחַת פָּחוֹת כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת שִׁלּוּחִין הֲלָכָה ג’, שֶׁמִּזֶּה נִשְׁמַע שֶׁכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לַחְטוֹף אֵיזֶה מִצְוָה וְדָבָר טוֹב בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין לְשַׁעֵר כְּלַל וּכְלַל גּוֹדֶל מַעֲלַת כָּל מִצְוָה וּמַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁזּוֹכִים לַחְטוֹף כַּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה].

ב-תקכ

מוֹהַרְנַ”תְּ אָמַר: כְּדַאי לוֹ לְאָדָם לִחְיוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הַסֵּבֶל וְהַצָּרוֹת, אֲפִלּוּ אִם לֹא יַחְטוֹף וְיַעֲשֶׂה הָאָדָם שׁוּם דָּבָר הָגוּן וְטוֹב, רַק זֶה שֶׁיִּמְּנַע עַצְמוֹ מֵהִרְהוּר רַע אֶחָד פָּחוֹת, גַּם זֶה כְּבָר כְּדַאי. וְהָיָה מַפְטִּיר בָּזֶה ראבר”נ וְאוֹמֵר: “וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁעוֹשִׂים עוֹד אֵיזֶה מִצְוָה, בְּוַדַּאי כְּדַאי וּכְדַאי”.

ב-תקפג

רַבִּי דָּוִד צְבִי חוֹתֵן מוֹהַרְנַ”תְּ לֹא הָיָה נוֹטֵל אֶת יָדָיו לִסְעוּדָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ וְלֹא אָכַל כִּי אִם מְזוֹנוֹת וּפָחוֹת מִכְּשִׁעוּר, וְהַכֹּל מֵחֲמַת חוּמְרוֹת שֶׁבִּנְטִלַּת יָדַיִם, וְזוּגָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ הָיְתָה מְכִינָה עֲבוּרוֹ אֶת הַמְּזוֹנוֹת וְהֵכִינָה שְׁנֵי עוּגִּיּוֹת וָחֵצִי עֲבוּר מְזוֹנוֹ, וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן שֶׁמִּזֶּה רוֹאִים גּוֹדֶל צִדְקוּתוֹ שֶׁלֹּא אָכַל יוֹתֵר מֵהַשִּׁעוּר הַנַּ”ל, כִּי הוּא יוֹתֵר מִדַּי עֲבוּרוֹ, וּפָחוֹת מֵהַשִּׁעוּר הַנַּ”ל הָיָה מוּעָט מִדַּי וְאָכַל רַק כְּדֵי חַיּוּתוֹ מַמָּשׁ.

ב-תקצב

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין שֶׁפַּעַם נָסַע עִם מוֹהַרְנַ”תְּ, וּמוֹהַרְנַ”תְּ הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחֲרִית בָּעֲגָלָה אוּלָם לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְלַהֵב בִּתְפִלָּתוֹ כְּדַרְכּוֹ, וְרָאָה רנ”ט אֵיךְ שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ מִתְאַמֵּץ מְאֹד בִתְפִלָּתוֹ, אוּלָם כְּשֶׁהִגִּיעַ לַתֵּיבוֹת “וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ” הִתְלַהֵב לִמְאֹד, וְהַיְינוּ שֶׁצְרִיכִים לְהוֹדוֹת לַה’ אֲפִלּוּ רַק לְזֵכֶר מְעַט הַקְדוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאָדָם – כַּךְ סִפֵּר ראבר”נ שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו רנ”ט, וּמִשָּׁם הִתְפַּלֵּל כְּבָר בְּהִתְלַהֲבוּת כְּהֶרְגֵּלוֹ.

ב-תרטז

פַּעַם כְּשֶׁלָּמַד מוֹהַרְנַ”תְּ אֶת תּוֹרָה סז חֵלֶק ב’, הַמְּדַבֶּרֶת מִגְדֻלַּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַחֵן וְהַיּוֹפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם וּמִבְּחִינַת הַעֲלָמָה שֶׁיֵּשׁ עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, אָמַר מוֹהַרְנַ”תְּ בְּהִתְעוֹרְרוּת וְשִׁבְרוֹן לֵב: הַעֲלָמָה, הַעֲלָמָה, הַעֲלָמָה, זֶהוּ הַעֲלָמָה הַעֲלָמָה נוֹרָאָה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא חַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהוּא כָּל-כַּךְ נֶעְלָם וְכֵן הַצַּדִּיק הוּא הַפְּאֵר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, הוּא הַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, הוּא הַיּוֹפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְאִם הַחֵן הַזֶּה הָיָה מִתְגַּלֶּה הָיָה הַחֵן דִּקְדֻשָּׁה עַל כָּל הָעוֹלָם, וְהָיָה מִתְבַּטֵּל כָּל הַחֵן שֶׁל שֶׁקֶר וְהֶבֶל הַיּוֹפִי וְהוּא נֶעְלָם “הַעֲלָמָה, הַעֲלָמָה, הַעֲלָמָה, דָּאס אִיז אַ גִּיוַואלְדִיגֶער הַעֲלָמָה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִיז דֶּער חַיּוּת פוּן אַלֶּע וֶועלְטְן אוּן עֶר אִיז נֶעְלָם דֶּער צַדִּיק אִיז דֶּער פְּאֵר פוּן דִּי גַּאנְצֶע וֶועלְט, עֶר אִיז דֶּער חֵן פוּן דִּי גַּאנְצֶע וֶועלְט, עֶר אִיז דִּי שֵׁיינְקַייט פוּן דִּי גַאנְצֶע וֶועלְט, אַז דֶּער חֵן זָאל נִתְגַּלֶּה וֶוערְן וָואלְט גִּיוֶוען דֶּער חֵן דִּקְדֻשָּׁה אוֹיף דִּי גַאנְצֶע וֶועלְט, סְ’וָואלְט בָּטֵל גִּיוָוארְן אַלֶּע חֵן שֶׁל שֶׁקֶר אוּן הֶבֶל הַיּוֹפִי אוּן עֶר אִיז נֶעְלָם” !!! ורנ”ט הָיָה חוֹזֵר תָּמִיד בְּלָשׁוֹן שֶׁשָּׁמְעָה ממוֹהַרְנַ”תְּ, וְכֵן ראבר”נ שֶׁשָּׁמְעָה מֵאָבִיו.

ב-תרנח

בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ שִׁבְּחוֹ רַבִּי מֵאִיר לֵיבּ הַנַּפָּח, הַמְּכֻנֶּה “רַבִּי מֵאִיר לֵיבּ בְּלֶעכֶער”, שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ וַחֲבֵרוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ, וְאָמַר: “זֶה הָיָה יְהוּדִי כָּשֵׁר כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת יְהוּדִי” “דָּאס אִיז גִּיוֶוען אַ עֶרְלִיכֶער יוּד! הָאט אַזוֹי דַּארְף זַיין אַ יוּד”! וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּשֶׁהָיָה מְסַפֵּר זֹאת, הָיָה מַדְגִּישׁ וְאוֹמֵר, שֶׁזֶּה הַשְּׁבַח הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר עַל יְהוּדִי.

ב-תרצה

פַּעַם פָּנָה מוֹהַרְנַ”תְּ לְרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין וְאָמַר לוֹ קֶטַע מֵהַתְּפִלָּה: “אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְמִצְווֹתֶיךָ”, וְסִיֵּם וְאָמַר: “מִי שֶׁזָּכָה לָזֶה אֵינִי יוֹדֵעַ, אַךְ מִי שֶׁהוּא כָּזֶה, הֲרֵינִי מְקַנֵּא בּוֹ נַחְמָן, אִם אַתָּה יְהוּדִי כָּשֵׁר, הֲרֵי מְקַנֵּא אֲנִי בְּךָ…” “וֶוער סְ’אִיז קֶען אִיךְ נִישְׁט, נָאר וֶוער סְ’זָאל זַיין בִּין אִיךְ אִים מְקַנֵּא, נַחְמָן בִּיסְטוּ אַ עֶרְלִיכֶער יוּד בִּין אִיךְ דִּיךְ מְקַנֵּא…” וְהִפְטִיר עַל זֶה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, וְאָמַר, אֵיךְ שֶׁהוּא קָרָא מוֹהַרְנַ”תְּ בְּכָל זֹאת לְאָבִי “יְהוּדִי כָּשֵׁר”.

ב-תשיט

רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק חִבֵּר כַּמָּה סְפָרִים, וְרל”י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מְסַפֵּר שֶׁרָאָה סֵפֶר דָּרוּש מִמֶּנּוּ, וּבְכָל סִיּוּמֵי הַדְּרָשׁוֹת הָיָה כָּתוּב בּוֹ: “וְכָךְ אִיתָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” וְכוּ’, וְנֶאֱבַד וְאֵינֶנּוּ, וַחֲבָל עַל דְּאָבְדִין, וְאָמַר ראבר”נ שֶׁזֶּה הַחִלּוּק בֵּין רש”א לְמוֹהַרְנַ”תְּ, שֶׁמוֹהַרְנַ”תְּ הִתְחִיל אֶת כָּל דְּרָשׁוֹתָיו בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן וַעֲלֵיהֶם דָּרַשׁ וְחִדֵּשׁ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּחִדּוּשָׁיו שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ב-תשלח

פַּעַם כְּשֶׁנָּסַע רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין עִם מוֹהַרְנַ”תְּ בַּעֲגָלָה, עָף לְמוֹהַרְנַ”תְּ כּוֹבָעוֹ הָעֶלְיוֹן, וְהֵבִין רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה הַדָּבָר לְבִזָּיוֹן לְמוֹהַרְנַ”תְּ, לִכָּנֵס לָעִיר לְלא כּוֹבָעוֹ הָעֶלְיוֹן, וּבְכֵן צִוָּה לָעֶגְלוֹן לַעֲצוֹר וְטָרַח אֶת עַצְמוֹ לַחֲזוֹר וּלְחַפֵּשֹ אַחַר הַכּוֹבַע עַד שֶׁמָּצְאוֹ וְהֶחֱזִירוֹ לְמוֹהַרְנַ”תְּ, כְּשֶׁהֶחֱזִירוֹ אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ בְּשִמְחָה “תָּנוּחַ ראשְׁךָ עַל מְקוֹמְךָ”, וּכְשֶׁהָיָה ראבר”נ מְסַפֵּר מַעֲשֶה זוֹ, הִדְגִּישׁ וְאָמַר: “הֲרֵי הָיָה לְאָבִי בְּרָכָה מִמוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁיָּנוּחַ לוֹ ראשׁוֹ עַל מְקוֹמוֹ וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה בֶּאֱמֶת אָדָם נָבוֹן וּמְיוּשָׁב מְאד”.

ג-ס

ג-פג

ג-צה

ג-קיג

[סִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר עוֹד אֶת רַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, וְהָיָה אָז בְּגִיל אַחַד-עָשָׂר שָׁנִים, כִּי רַבִּי נַפְתָּלִי נִפְטַר בִּשְׁנַת תר”כ, וְר’ אַבְרָהָם נוֹלַד בִּשְׁנַת תר”ט, וְסִפֵּר שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית וְאָמַר אֶת הַתֵּיבוֹת: “לְךָ ה’ הַגְדֻלָּה וְהַגְבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת” וְכוּ’ שֶׁבְּפֶרֶק “וַיְבָרֶךְ דָּוִד”, וְאָמַר כָּל תֵּיבָה בְּהַדְגָשָׁה כְּסוֹד סְפִירָתָם, שֶׁכַּיָּדוּעַ כָּל מִדָּה מְכֻוֶּנֶת לִסְפִירָה מְיֻחֶדֶת, וְהָיָה קוֹלוֹ כְּקוֹל יֶלֶד קָטָן].

ג-קפא

בְּעֵת פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי בִּשְׁנַת תר”כ, הָיָה אָז רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, יֶלֶד בְּגִיל אַחַד-עָשָׂר, כִּי נוֹלַד בִּשְׁנַת תר”ט, וְסִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר אֵיךְ שֶׁשָּׁמַע אֶת רַבִּי נַפְתָּלִי מִתְפַּלֵּל, וְהָיָה אוֹמֵר אֶת הַתֵּיבוֹת: “לְךָ ה’ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת” וְכוּ’ שֶׁבִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה כָּל תֵּיבָה וְתֵיבָה בְּהַדְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת כְּסוֹפֵר מִסְפָּר מְיֻחָד מֵהָעֶשֶׂר סְפִירוֹת.

ג-רמ

ג-רמז

ג-רסט

ג-רעא

ג-רפד

ג-רצט

ג-שטו

ג-שכד

מָרַת אֶסְתֵּר שֵׁינְדְּל זוּגָתוֹ שֶׁל רנ”ט בְּזִוּוּג שֵׁנִי הָיְתָה אַלְמָנָה, וּלְאַחַר הִתְאַלְמְנוּתָהּ הִתְאַכְסְנָה וְשָׁהֲתָה בְּבֵית אָדִיל בַּת רַבֵּנוּ, וְהִיא שֶׁשִּׁדְּכָה אוֹתָהּ לְרנ”ט, לְאַחַר הַחֻפָּה טָפְחָה לָהּ אָדִיל עַל שִׁכְמָהּ וְאָמְרָה לָה:ּ “נָתַתִּי לָךְ בַּעַל יְרֵא שָׁמַיִם” ! הָיָה לָהּ בֵּן מִבַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׁם ר’ יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה דָּר בִּטְּשֶׁערִין וְדָמָה מְאֹד לְראבר”נ].

ג-שמא

ג-שמז

ג-שעב

ג-תיא

ד-כט

אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה בְּאָבוֹת: כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְאָמַר עַל זֶה רְאַבְרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהָעֵצָה לָזֶה שֶׁיִּנָּצֵל מִפְּגָם זֶה, הוּא עַל-יְדֵי עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת עֲשִׂיָּה, וּמִזֶּה נָבִין עוֹד גֹּדֶל מַעֲלַת צִוּוּי רַבֵּנוּ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַשְׁוָאָה נְכוֹנָה בֵּין הַחָכְמָה לַמַּעֲשֶׂה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא הִיא הַמַּפְתֵּחַ וְהַפֶּתַח לְכָל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, וְעַל כֵּן שָׁם הָעֲבוֹדָה וְהַמַּעֲשֶׂה נִקְרָא עַל שֵׁם הַתְּפִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ-זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה”. וְזֶהוּ שֶׁאמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ-זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה”. וְהַיְנוּ מַעֲשֵׂה הַתְּפִלָּה.

ד-מב

בָּזֶה הַמּוּבָא בְּתוֹרָה נ”ד שֶׁתֵּיכֶף בְּהָקִיץ הָאָדָם מִשְּׁנָתוֹ יְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעַלְמָא דְאָתֵי וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, אָמְרוּ אַנַ”שׁ, שֶׁעִנְיָן זֶה תָּלוּי וְעוֹמֵד בְּאֵיזֶה מַחֲשָׁבָה הָלַךְ הָאָדָם לִישֹׁן, כִּי גַּם בְּלֶכְתּוֹ לִישֹׁן צָרִיךְ רַק לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעַלְמָא דְאָתֵי עַד שֶׁיִּרָדֵם, וּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רָאבְּרַ”נ שֶׁהַשֵּׁינָה בְּעַצְמָהּ הִיא בְּחִינַת עַלְמָא דְאָתֵי, וְאַחַר כָּךְ בַּהֲקִיצוֹ וְכָל שְׁאָר הַיּוֹם צָרִיךְ לַחֲשׁוֹב מֵעַלְמָא דְאָתֵי, וּבָזֶה נִמְצָא שֶׁכָּל יָמָיו הוּא בִּבְחִינַת “עַלְמָא דְאָתֵי”].

ד-מג

בָּזֶה הַמְבֹאָר בְּתוֹרָה נ”ד, שֶׁבְּעֵת שֶׁמַּגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה אָז מִתְעוֹרֵר כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד וְכוּ’, אָמְרוּ אַנַ”שׁ שֶׁהַמְיֻחָד בְּכִנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד הוּא, שֶׁגַּם כַּיּוֹם בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בְּעֵת שֶׁמַּגִּיעַ נְקוּדַת חֲצוֹת לַיְלָה מַתְחִיל כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד לְנַגֵּן, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְשָׁמְעוֹ וּלְהַרְגִּישׁוֹ מִתְעוֹרֵר מֵאֵלָיו לְלֹא שָׁעוֹן וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְשׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת וְגוֹרֵם שֶׁיָּקִיצוֹ, אֶלָּא מִתְעוֹרֵר מֵאֵלָיו, אַף לְרוֹב הַקּוֹר הַנּוֹרָא שֶׁבַּחוּץ. וְזוֹכִים לָזֶה עַל יְדֵי רוֹב הַקְדֻשָּׁה וְהַטַּהֲרָה וְהַהֲכָנָה, וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ רַבִּים מֵהַצַּדִּיקִים וּמֵאַנַ”שׁ הַגְּדוֹלִים כְּרָאבְּרַ”נ וְר’ אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער וְעוֹד רַבִּים, שֶׁהָיוּ מִתְעוֹרְרִים מִדֵּי לַיְלָה בִּנְקוּדַת חֲצוֹת מַמָּשׁ לְלֹא שָׁעוֹן, כִּי לְרוֹב עֲנִיּוּתָם גַּם שָׁעוֹן מְעוֹרֵר לֹא הָיָה לָהֶם, וְלֹא עֲצָרָם גֶּשֶׁם וְשֶׁלֶג וְשׁוּם מְנִיעָה, לְרוֹב הַרְגָּשָׁתָם הַקְדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, בְּמַעֲלַת הַקִּימָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה לַעֲבוֹד אָז אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ד-נח

אָמַר רְאַבְרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַל הַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן (ח”ב סימן מח): צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה’, שֶׁעִקַּר הָעַקְשָׁנוּת הוּא בְּהֶמְשֵׁךְ עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, לִבְלִי לְהַפְסִיק, לְהַפְצִיר בִּתְפִלָּה וּזְעָקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵיזֶה אֹפֶן וּמַדְרֵגָה שֶׁהוּא, וְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁקָּאֵי עַל מִדַּת הַשִּׂמְחָה, שֶׁעֲבוּרָהּ צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל, לִבְלִי לִפֹּל לְעַצְבוּת וּמָרָה שָׁחוֹרָה, חָלִילָה, בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא.

ד-קצב

אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְרַבִּי גְּדַלְיָהוּ קֶענִיג זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּשֵׁם רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהִקְפִּידוּ אַנַ”שׁ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין דְּרַ”תּ עוֹד בִּזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע.

ד-רעז

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם בְּאֶמְצַע יְמוֹת הַחוֹרֶף שָׁמַע בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה צְעָקוֹת נוֹרָאוֹת מֵהַצִּיּוּן, כְּשֶׁנִּגַּשׁ לִרְאוֹת מִי הוּא הַצּוֹעֵק וְשׁוֹאֵג כָּל כָּךְ, רָאָה אֵיךְ שֶׁרַבִּי סֶענְדֶער טְרָהְאוִויצֶער שׁוֹכֵב שָׁם בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם וְשׁוֹאֵג בִּתְפִלָּתוֹ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

ד-שסה

בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיוּ אַנַ”שׁ, אֲפִלּוּ הַגְדוֹלִים בַּמַּעֲלָה, מִתְנַהֲגִים בִּפְשִׁיטוּת וּבְבִטּוּל הַיֵּשּׁוּת לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לְהַכִּירָם לְרֹב הָעֲנָוָה וְהַבִּטּוּל שֶׁהָיָה לָהֶם, וַאֲפִלּוּ עֲלִיָּה לַתּוֹרָה וְכוּ’ לֹא קִבְּלוּ וְלֹא הָיוּ מְכַבְּדִים אוֹתָם בְּשׁוּם כִּבּוּדִים, אֲפִלּוּ אוֹתָם חֲשׁוּבֵי אַנַ”שׁ כְּרָאבְּרַ”נ וְרַבִּי גֶעצִי וְכוּ’ וְכוּ’, רַק כָּל מִי שֶׁקָּנָה עֲלִיָּה לַתּוֹרָה עָלָה הוּא עַצְמוֹ לַתּוֹרָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ עֲנִיִּים וְכוּ’ לֹא קָנוּ עֲלִיָּה].

ד-תכה

בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא שְׁנַת תרע”ה, שָׁבַת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בָּעִיר בְּרֶסְלֶב אֵצֶל רַבִּי מָאטִיל שׁוֹחֵט, וּבְכָל הִזְדַּמְּנוּת דִּבֵּר עִמּוֹ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי מִיכְל ב”ר יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָמַר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁרַבִּי מִיכְל הוּא בְּחִינַת “צַדִּיק” שֶׁצָּרִיךְ לִנְסֹעַ וְלָבוֹא אֵלָיו לְשַׁבָּתוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹסְעִים לַצַּדִּיקִים, וְכֵן נָהַג הוּא רַבִּי מָאטִיל בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ בְּכָל שָׁנָה לְשַׁבָּת “פָּרָשַׁת פָּרָה” אֶל רַבִּי מִיכְל. כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: וּמַה דַּעְתְּכֶם עַל רָאבְּרַ”נ, עָנָה לוֹ רַבִּי מָאטִיל בְּהַפְלָגַת לָשׁוֹן: עִנְיָנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי. “דָּאס אִיז גָאר עֶפֶּעס אַנְדֶערְשְׁט”.

ד-תלג

פַּעַם, שָׁאַל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת רַבִּי מִיכְל, אִם יִסַּע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לוֹ רַבִּי מִיכְל, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְעֵת עַתָּה, כִּי עַל-יְדֵי זֶה לֹא יוּכַל לָבוֹא לְאוּמַאן בְּכָל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁשָּׁמַע מִזֶּה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן אָמַר לוֹ: “אַתָּה דּוֹאֵג שֶׁלֹּא תּוּכַל לָבוֹא לְאוּמַאן בְּכָל שָׁנָה, צֵא וּלְמַד מִמֶּנִּי, שֶׁאֲנִי אֵינִי בַּעַל יְכֹלֶת כָּמוֹךָ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בָּא אֲנִי בְּכָל שָׁנָה לַקִּבּוּץ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְכָל שֶׁכֵּן אַתָּה, שֶׁהִנְּךָ בַּעַל יְכֹלֶת לָזֶה”. (עיין עוד במכתב רבי אברהם בר”נ לר”א שטרנהרץ – בבאיהל”ק תו’ קנ”ה)..

ד-תלו

רַבִּי מִיכְל ב”ר יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה נוֹהֵג לָבוֹא מִדֵּי שָׁנָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ אִיָּיר לְאוּמַאן, לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, וְחוֹזֵר תֵּיכֶף לְטוּלְטְשִׁין, וַאֲפִלּוּ אִם חָל עֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ בְּעֶרֶב-שַׁבָּת חָזַר לִשְׁבּוֹת בְּטוּלְטְשִׁין. וְהָיָה מִנְהָגוֹ אָז לִשְׁהוֹת בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאַחַר כָּךְ הָיָה בָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְדַבֵּר עִם אַנַ”שׁ בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, וְאַף רָאבְּרַ”נ הָיָה יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרָיו, וּפַעַם כְּשֶׁשָּׁמַע רָאבְּרַ”נ דִּבּוּרָיו שֶׁדִּבֵּר אָז מֵהַמּוּבָא בַּתְּפִלּוֹת שֶׁבְּסֵפֶר “שַׁעֲרֵי צִיּוֹן”: “לְהָפִיק דַּרְכֵי הָעֲנָוָה בֶּאֱמֶת”, עָנָה וְאָמַר: מְדַבֵּר הוּא כִּיהוּדִי כָּשֵׁר, “עֶר רֶעדְט וִוי אַ הֶערְלִיכֶער יוּד”.

ד-תמו

רַבִּי שַׁכְנָא, ב”ר נַפְתָּלִי הִירְץ אָחִיו שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרְנְהַרְץ מִזִּוּוּג שֵׁנִי, הָיָה חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי “יַעֲקֹב מֵהַיַּעַר” הַמְּכֻנֶּה “רַבִּי יַעֲקֹב פוּן וַואלְד”, וְסִפֵּר שֶׁחוֹתְנוֹ הָיָה דָּבוּק מְאֹד בְּרָאבְּרַ”נ, וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ מִדֵּי שָׁנָה אֶת כָּל מַעְשְׂרוֹתָיו מִכָּל הַשָּׁנָה, שֶׁהִסְתַּכֵּם בְּסַךְ שֶׁל שְׁנֵי רוּבְּל לְחֹדֶשׁ].

ד-תמז

סִפֵּר ר’ שַׁכְנָא הַנַּ”ל שֶׁפַּעַם בְּעֵת שֶׁבָּא ר’ אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן לְנֶעמִירוֹב, נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וּכְפִי הַיָּדוּעַ הָיָה רָאבְּרַ”נ חוֹלֶה מֵעַיִם וְעַל-כֵּן שָׁאַל לְזוּגָתוֹ אִם יֵשׁ לָהּ מְעַט מְזוֹנוֹת, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהָעוֹמֵד לְפָנֶיהָ הוּא רָאבְּרַ”נ, עָנְתָה לוֹ אָנוּ אֵין לָנוּ מְזוֹנוֹת בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, וְהָלַךְ לוֹ, כְּשֶׁבָּא אַחַר כָּךְ רַבִּי יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ סִפְּרָה לוֹ זוּגָתוֹ שֶׁהָיָה פֹּה אֵיזֶה יְהוּדִי וּבִקֵּשׁ מְעַט מְזוֹנוֹת, כְּשֶׁהֵבִין שֶׁזֶּה הָיָה רָאבְּרַ”נ, כָּאַב לוֹ הַדָּבָר מְאֹד עַד שֶׁהָלַךְ בִּמְיֻחָד וְהִתְנַצֵּל לְפָנָיו עַל זֶה, כָּל-כָּךְ הָיָה רָאבְּרַ”נ טָרוּד וּמְחֻסָּר כֹּל, אַף בְּסוֹף יָמָיו.

ד-תנח

פַּעַם בְּיוֹם-כִּפּוּר אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּשַׁחֲרִית, כִּבְּדוּ אַנַ”שׁ אֶת הַחַזָּן רַבִּי נַחְמָן נֶעְמִירוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִקְרוֹא לִפְנֵיהֶם אֶת הַהַפְטוֹרָה, אוּלָם בְּאֶמְצַע הַקְּרִיאָה נִצְרַד בְּקוֹלוֹ. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִתְלַחֲשׁוּ אַנַ”שׁ בֵּינֵיהֶם בְּאָמְרָם “אֵיךְ יוּכַל עַתָּה אַחַר שֶׁנִּצְרַד בְּקוֹלוֹ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָף לִפְנֵי הַקָּהָל”, נַעֲנָה רָאבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר: “נוּ אִם כֵּן יִהְיוּ לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ פָּחוֹת הִרְהוּרֵי גַּאֲוָה” ! כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה (יוֹצְאִים מִפִּיו), אָמַר לוֹ: “עַד כְּדֵי כָּךְ”? עָנָה לוֹ ראבר”נ בְּעֶצֶב וְקוֹל עָמוֹק: “כַּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה”, “אִין דֶעם עוֹלָם, אִין דֶעם עוֹלָם” ! כְּאוֹמֵר, כַּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה מָקוֹם מְסֻכָּן הוּא שֶׁאף גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לְהִלָּכֵד בּוֹ, כָּל אֶחָד וּמִכְשׁוֹלוֹ, בִּפְרַט בְּהִרְהוּרֵי הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד.

ד-תסא

רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה אָדָם גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, וְהָיָה נֶהֱנֶה מִיגִיעַ כַּפּוֹ בִּהְיוֹתוֹ מְנַהֵל-חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּבֵית חֲרשֶׁת שֶׁל עֵצִים, רָאבְּרַ”נ שֶׁהָיָה שׁוֹהֶה מִפַּעַם לְפַעַם בְּנֶעמִירוֹב, הָיָה מִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ.

ד-תפו

ר’ הִירְשׁ לֵייבּ הַנַּ”ל נִפְטַר בְּיוֹם י”ג בְּנִיסָן וְנִטְמַן בְּהַר הַזֵּיתִים. רָאבְּרַ”נ הָיָה מְשַׁבְּחוֹ מְאֹד, וְאָמַר: מֵחֲמַת שֶׁיָּדַעְתִּי אֶת גְּדוּלָתוֹ הִשְׁגַּחְתִּי שֶׁיְכַבְּדוּ אוֹתוֹ בְּמוֹתוֹ. הוּא נִטְמַן סָמוּךְ לְקִבְרוֹ שֶׁל הַמְקֻבָּל הַמְפוּרְסָם ר’ חַיִּים שָׁאוּל דְּוֵויק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, קִבְרָם נֶהֱרַס כַּיָּדוּעַ בִּידֵי הָעַרְבִים בְּעֵת סְלִילַת הַכְּבִישׁ בְּמַעֲלֶה הַר-הַזֵּיתִים.

ד-תצג

רַבִּי שְׁלֹמֹה גַּבְרִיאֵל, נָסַע בִּשְׁנַת תרע”ט מִפּוֹלַנְיָה לְאוּמַאן, כְּדֵי לָבוֹא וְלִשְׁהוֹת עִם אַנַ”שׁ בְּאוּמַאן בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אוּלָם לֹא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לַקִּבּוּץ מֵחֲמַת מְנִיעוֹת הַדֶּרֶךְ, וּבָא לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. בְּאוֹתָהּ עֵת נוֹלַד לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק בְּנוֹ ר’ משֶׁה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לְטֶעפְּלִיק לִהְיוֹת כֹּהֵן עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן שֶׁל בְּנוֹ, וְאָמַר לוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה גַּבְרִיאֵל: הָיִיתִי בָּא אֲלֵיכֶם בְּכָבוֹד, כִּי שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיִיתֶם כְּרוּכִים אַחַר ר’ אַבְרָהָם, אוּלָם מִסְתּוֹבֵב אֲנִי עַתָּה “לְלֹא רֹאשׁ”, כִּי כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁנִּפְטָר כְּבָר רָאבְּרַ”נ, נִשְׁבַּר מִזֶּה מְאֹד, כִּי הֵכִין לְעַצְמוֹ שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת לְשׁוֹאֲלוֹ, וְעַתָּה אֵין לוֹ יוֹתֵר אֶת מִי לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ. הוּא הָיָה לַמְדָן וּבַעַל מֹחַ מוּפְלָג, וְהָיָה נוֹתֵן שִׁעוּרִים בְּגמפ”ת בְּעַמְקוּת עֲצוּמָה וְקִרֵב הַרְבֵּה לְרַבֵּנוּ.

ד-תקכג

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבִּי יַעֲקֹב כֹּהֵן וְרַבִּי יִצְחָק מֵאִיר קוֹרְמַן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְבַקֵּר אֶת רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן בְּשַׁבָּת אַחַת בְּשָׁכְבוֹ כְּבָר עַל עֶרֶשׂ דְּוָי סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ, דִּבֵּר עִמָּהֶם הַרְבֵּה מִגְדֻלַּת רַבֵּנוּ, וְנַעֲנָה וְאָמַר לָהֶם, “אֵינִי מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי יֵשׁ לִי בָּרוּךְ ה’ שְׁטַר בַּנְקָאִי שֶׁל ‘רוֹטְשִׁילְד’, “וֶועקְסְל”, שֶׁהוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת לָשׁוֹן הַמּוּזְכָּר בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּערְגֶער וְהֶעָנִי, כְּשֶׁסִּיֵּים אָמַר לָהֶם: לְכוּ עַתָּה לֶאֱכֹל לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְהִטְעִים לָהֶם זֹאת בַּפָּסוּק: “לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת ה’ אֲלַמֶּדְכֶם”, וְהַיְּינוּ “לְכוּ בָנִים” לֶאֱכֹל, אוּלָם “שִׁמְעוּ לִי” אֶת דִּבְרֵי יִרְאַת ה’ שֶׁלִּמַּדְתִּי אֶתְכֶם. הוּא נוֹלַד מָהוּל וְהָיָה חָסִיד נִלְהָב מְאֹד בְּכָל רמ”ח אֵיבָרָיו. חֲתָנוֹ ראבר”נ שִׁבְּחוֹ מְאֹד, בִּפְרַט בְּסֵדֶר הַנְהָגָתוֹ. כִּי הָיָה קַבְּלָן בִּנְיָן, וְהָיָה עוֹבֵד רַק בִּימוֹת הַקַּיִץ וְאוֹגֵר לְעַצְמוֹ מָמוֹן לְכָל יְמֵי הַחֹרֶף, וְאָז לֹא עָשָׂה שׁוּם מְלָאכָה רַק יָשַׁב כָּל הַזְּמַן עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה.

ד-תקכז

בִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ מְכַנִּים אֶת רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסְלֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הַ”בָּחוּר הַיְּרֵא שָׁמַיִם”, “דֶער פְרוּמֶער בָּחוּר”, וְהָרַב מִבְּרִיסְק וְהָרַב אַלְפַנְדְּרִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הֶעֱרִיכוּ וְהוֹקִירוּ אוֹתוֹ מְאֹד, וְאַף ראבר”נ הָיָה מַזְכִּירוֹ לִשְׁבַח. בְּעֵת הַלְוָיָתוֹ שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ עַם רַב כַּיָּדוּעַ, אָמַר אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי יְרוּשָׁלַיִם לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁלְהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה צִבּוּר גָּדוֹל יוֹתֵר].

ד-תקעד

רַבִּי משֶׁה יוֹסֵף, חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי נַחוּם שׁוּסְטֶער, הָיָה עוֹבֵד ה’ למדן ומוּפְלָג בְּמַעֲלָה מאד, אולם אחר-כך הִתְגָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ זוּגָתוֹ, אוּלָם הִתְחָרְטָה אַחַר כָּךְ, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת: אִלּוּ הָיִיתִי חֲפֵצָה לִסְבֹּל מְעַט מֵרַבִּי משֶׁה יוֹסֵף לֹא הָיִיתִי סוֹבֶלֶת הַיּוֹם סֶבֶל רַב כָּזֶה, כִּי סָבְלָה מִבַּעֲלָה הַשֵּׁנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר. הוא היה מקרב מאד לראבר”נ, ומת ברעב בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה ליד עיר טולטשין].

ד-תקעח

סִפֵּר רַבִּי משֶׁה טְשֶׁנְסְטְחוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסוֹעַ מֵאוּמַאן לִלְמוֹד בְּאֵיזֶה יְשִׁיבָה, אוּלָם בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ כְּשֶׁנִּזְכָּר מִבִּרְכַת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ מֵרָאבְּרַ”נ, אָמַר בִּכְאֵב לְעַצְמוֹ, “וְכִי כְּבָר לֹא אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ יוֹתֵר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּונָה כָּזוֹ”?, לְרֹב הַכְּאֵב שֶׁהֵסֵבָה לוֹ מַחֲשָׁבָה זוֹ, חָזַר בּוֹ מִנְּסִיעָתוֹ וְשָׁב לְאוּמַאן. *

ד-תקפז

נַיְיחָא בְּנָהּ שֶׁל מָרַת פֵייגָא בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּאלֶה הַמְכֻנָּה “נַיְיחָא אַבַּאלֶעס” הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל כְּסָבוֹ רַבִּי אַבָּאלֶה, אוּלָם נִתְפַּס קְצַת לְהַשְׂכָּלָה, וְעָמְלוּ עִמּוֹ כַּמָּה מֵאַנַ”שׁ הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, בֵּינֵיהֶם גַּם רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ לְהוֹצִיאוֹ מִדֶּרֶךְ קְלוֹקֶלֶת זוֹ, וְשָׁלַח לוֹ רַבִּי פִּנְחָס זֶמֶר וּפִזְמוֹן מְחֻבָּר לְהַפְלִיא שֶׁבּוֹ הוֹכִיחוֹ עַל דַּרְכּוֹ וְקוֹרֵא לוֹ לָשׁוּב לְדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, אוּלָם לֹא הִצְלִיחוּ לְעָקְרוֹ מִזֶּה בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁדִּבֵּר וְעָסַק עִמּוֹ הַרְבֵּה רָאבְּרַ”נ וְאָז פָּרַשׁ לְגַמְרֵי מִדֶּרֶךְ רָעָה וּקְלוֹקֶלֶת זוֹ. (וע”ע להלן בח”ה, סעיף קצ”ח).

ד-תרו

(נכפל להלן בח”ה, סעיף רפ”ה)

ד-תרל

ד-תרמג

ד-תרנח

ד-תרצג

ה-לז

רַבִּי יוּדְל הָיָה לְבַעַל מוֹפֵת בְּהַסְכָּמַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ. (ראבר”נ, בְּנַחֲלֵי אֱמוּנָה מִכְתָּב י’)].

[רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר פַּעַם, עַל אוֹדוֹת הַנְּסִיעָה שֶׁנָּסְעוּ אֵלָיו אַנַ”שׁ, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “בִּשְׁבִיל לִנְסוֹעַ אֵלַי מִתְגַּבְּרִים כָּל כַּךְ הַמְּנִיעוֹת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אָב וּבְנוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מֵאַנָּשַׁי, יָכוֹל הָאָב לִהְיוֹת מוֹנֵעַ לִבְנוֹ לִבְלִי לְהָנִיחַ לוֹ לִנְסוֹעַ”, “צוּ מִיר פָארְן זֶענֶען זִיךְ אֲזוֹי פִיל מִתְגַּבֵּר דִּי מְנִיעוֹת אַז אֲפִלּוּ אַ פָאטֶער מִיט אַ זוּן וָואס זֵייא זֶענֶען בֵּיידֶע פוּן מַיְינֶע לַייט, קֶען דֶּער פָאטֶער זַיין אַ מוֹנֵעַ דֶּעם זוּן נִיט צוּ דֶּער לָאזְן פָארְן”. (ראבר”נ בְּמִכְתָּבִים נַחֲלֵי אֱמוּנָה י’) וע”ע בח”ג, סעיף ק”ו].

ה- צג

שָׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה נְכוֹנָה בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ יִבְחַר, אִם יֵשֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה וְלֹא יִדְאַג לְפַרְנָסָתוֹ אַף שֶׁבְּכָךְ יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת נִתְמָךְ מֵאֲנָשִׁים תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, אוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בְּאֵיזֶה מְלָאכָה וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה. עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ בְּדֶרֶךְ מָשָׁל: אָמַר פַּעַם מֶלֶךְ אֶחָד לְאוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן: כְּאוֹת הוֹקָרָה עַל מַעֲשֶׂיךָ נוֹתֵן אֲנִי לְךָ רְשׁוּת שֶׁבְּיוֹם זֶה וָזֶה, מֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר כָּזֶה וְכָזֶה נִתֶּנֶת לְךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְאוֹצָרִי וְכָל מַה שֶּׁתַּסְפִּיק לָקַחַת מֵאוֹצָרִי הַגָּדוֹל הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ. הָלַךְ זֶה אֲהוּב הַמֶּלֶךְ וְהֵכִין לְעַצְמוֹ לַיּוֹם הַמְיֹעָד שַׂקִּים גְּדוֹלִים, וּבָא לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ בַּזְּמַן הַמְיֹעָד וּכְהַבְטָחַת הַמֶּלֶךְ נָתְנוּ לוֹ לִכָּנֵס וְלֶאֱסֹף כִּרְצוֹנוֹ.

וְהִנֵּה מֵרֹב הֲכָנָתוֹ לִזְמַן נִשְׂגָּב זֶה שָׁכַח לֶאֱכֹל, וּבְאֶמְצַע זְמַן הָאֲסֵפָה נַעֲשָׂה רָעֵב מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁחָשַׁשׁ לְחַיָּיו, וְהֵבִין שֶׁאִם יְהַרְהֵר עַתָּה עַל אֲכִילָה נֵאוֹתָה יַפְסִיד מִזְּמַנּוֹ הַקָּצָר הַיָּקָר מְאֹד מְאֹד וְיַפְסִיד הוֹן רַב. תֵּכֶף נָגַס בְּפִיו בְּאֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם שֶׁמָּצָא וְהִמְשִׁיךְ בִּזְרִיזוּת עִם לְעִיסָתוֹ לֶאֱסֹף עוֹד וָעוֹד מַרְגָּלִיּוֹת, וּכְשֶׁתָּקְפּוֹ שׁוּב הָרֶעָבוֹן חָטַף בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה עוֹד נְגִיסָה מֵחֲתִיכַת הַלֶּחֶם וְהִמְשִׁיךְ שׁוּב בִּזְרִיזוּתוֹ לֶאֱסֹף וְלֶאְגֹּר עוֹד מַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת. סִיֵּם מוֹהַרְנַ”תְּ וְאָמַר לוֹ: אִם הַתּוֹרָה חֲשׁוּבָה אֶצְלְךָ כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאַף כְּשֶׁתִּהְיֶה רָעֵב לֹא תַּקְפִּיד הַרְבֵּה רַק תַּחֲטֹף בִּזְרִיזוּת אֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם לְתוֹךְ פִּיךָ וְתַמְשִׁיךְ בְּהַתְמָדָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּאוֹסֵף הַמַּרְגָּלִיּוֹת, אֲזַי נָכוֹן שֶׁתֵּשֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה כִּרְצוֹנְךָ כִּי זֶהוּ הַנִּקְרָא “תּוֹרָתוֹ אָמָּנוּתוֹ”, אֲבָל אִם לָאו לֵךְ עֲסֹק בִּמְלָאכָה וּקְבַע וּגְזֹל עִתִּים לַתּוֹרָה. סִפּוּר זֶה סִפְּרוֹ ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁשְּׁאָלוֹ לְאַחַר נִשּׂוּאָיו מַה יַּעֲשֶׂה לְפַרְנָסָה, כְּהַנַּ”ל שֶשָּׁאַל אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְעָנָה לוֹ: שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאַל כְּבָר מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְכָזֶה הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ, וְהֵבִין.

ה- קעז

אָמַר ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל זֶה הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן כ”ה שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה לְכַנּוֹת אֶת הַבַּעַל דָּבָר בְּשֵׁם אַחֵר, בְּשֵׁם מְדַמֶּה, וְלֹא לִקְרוֹתוֹ עוֹד בְּשֵׁם יֵצֶר הָרָע עַיֵּן שָׁם, שֶׁהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה (סֻכָּה נב) שֶׁבַע שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרָע: רַע, עָרֵל, טָמֵא, שׂוֹנֵא, מִכְשׁוֹל, אֶבֶן, צְפוֹנִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַשֶּׁבַע סְפִירוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּכְלָלִים זֶה בָּזֶה עַד אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁכְּנֶגְדָּם הֵם אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע שַׁעֲרֵי טֻמְאָה. וְהִנֵּה כַּיוֹם אַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אוֹר הַצַּדִּיק הוּא אוֹר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר לְגַמְרֵי וְזָכָה לְהַכְנִיעַ לְגַמְרֵי הַמ”ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וּלְהִתְעַלּוֹת לְגַמְרֵי בְּמ”ט שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-כֵּן נִכְפַּל תֵּבַת נוּן בִּשְׁמוֹ “נַ’חְמָ”ן” וְהַיְנוּ מֹח-נֻן כַּיָּדוּעַ, עַל-כֵּן כָּעֵת צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לְכַנּוֹת אֶת הַיֵּצֶר בְּשֵׁם אַחֵר, בְּשֵׁם ‘מְדַמֶּה’ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַבִּינָה אוֹר נוּן הַמְרֻמָּז בִּשְׁמוֹ.

ה- קעח

הָיָה אוֹמֵר ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: אֶחָד מִדְּרָכָיו שֶׁל הַיֵּצֶר לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְיַסְּרוֹ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת עַד כְּדֵי אָבְדוֹ חַיִּים, הוּא לָתֵת לָאָדָם מָמוֹן, וְאָז מֵרֹב טִרְדָּתוֹ בְּמָמוֹן וּרְצוֹנוֹ לְהִתְעַשֵּׁר עוֹד וָעוֹד נוֹתֵן לוֹ זֶה הָאָדָם כְּבָר בְּעַצְמוֹ בְּחֵפֶץ וּבְרָצוֹן אֶת מֵיטַב שְׁנוֹתָיו זְמַנּוֹ וְעִתָּיו, אַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר גַּם אֶת הַמָּמוֹן, וְכָךְ נִכְרָת מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת וְנִשְׁאַר עָרֹם וַחֲסַר כֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. אֲשֶׁר עַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו וְלִזָּהֵר הֵיטֵב הֵיטֵב לִבְלִי לַחֲרֹג חָלִילָה אַף בְּזִיז כָּל שֶׁהוּא מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וּמִקְּבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בְּעֵת אֲשֶׁר זוֹרֵחַ לוֹ אוֹר הַהַצְלָחָה, וּלְהַפְצִיר הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תַּטֵּהוּ עֲשִׁירוּתוֹ מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, וְשֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי מָמוֹנוֹ לְפַזֵּר הַרְבֵּה לִצְדָקָה וּלְהַחֲזִיק וְלִתְמֹךְ בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה עַד שֶׁיִּהְיֶה זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּתוֹ.

ה- קעט

אָמַר פַּעַם ראבר”נ בְּאֵיזֶה הִזְדַּמְּנוּת: לִכְבוֹד שַׁבָּת צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִקְנוֹת דָּגִים טְרִיִּים – “פְרִישֶׁע פִישׁ”.

ה- קפ

הִפְקִיד פַּעַם ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בִּידֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן סְכוּם מָעוֹת שֶׁאסָפוֹ לְנַדָּן עֲבוּר בִּתּוֹ, וְהֶחְבִּיאוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה מֵהָאֲרֻבָּה שֶׁבַּקְּלוֹיז. אַחַר אֵיזֶה זְמַן כְּשֶׁבִּקְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ ראבר”נ בַּחֲזָרָה וְהָלַךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְקַחְתּוֹ, רָאָה שֶׁנִּשְׂרַף. בְּלֵית בְּרֵרָה וּבְלֵב כָּבֵד סִפְּרוֹ לראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. הִשְׁתּוֹמֵם רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא רָאָה בְּפָנָיו שׁוּם שִׁנּוּי שֶׁל צַעַר וְעַגְמַת נֶפֶשׁ וְלֹא הִקְפִּיד עָלָיו כְּלָל וּכְלָל, וְחִבְּבוֹ וְקֵרְבוֹ כְּמִקֹּדֶם.

ה- קפא

הִמְשִׁיל פַּעַם ראבר”נ אֶת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת ה’ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְשִׂמְחָה כְּעִסָּה שֶׁמְּעַסִּים אוֹתָהּ עַל שֻׁלְחָן מְשֻׁמָּן שֶׁאז אֶפְשָׁר לְעַסּוֹת אוֹתָהּ הֵיטֵב, הַלֶּחֶם הַנֶּאֱפֶה מֵעִסָּה כָּזוֹ טְעִימָה לַחֵיךְ, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמְּעַסִּים אֶת הָעִסָּה בְּמָקוֹם יָבֵשׁ לְלֹא לַחְלוּחִית קָשָׁה לְעַסּוֹתָהּ וַעֲבוֹדָתָהּ כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת וְאֵינָהּ נֶאֱפֵית כִּדְבָעֵי.

ה- קפב

הִתְוַכֵּחַ פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עִם ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל שֶׁהִפְצִיר בּוֹ רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּבְנוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, עָנָה לוֹ הַלָּה בְּעַקְשָׁנוּת: מַה כְּבָר יֵצֵא מִבְּנִי כְּשֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הֲרֵי לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ כִּי אִם בַּטְלָן, עָדִיף שֶׁאשְׁלָחֵהוּ לָאוֹנִיבֶרְסִיטָה שֶׁבְּאוֹדֵסָה וְיִשְׁתַּלֵּם שָׁם בְּלִמּוּדֵי חֹל, וְכָךְ יוּכַל לְהִסְתַּדֵּר בְּחַיָּיו, וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה. לֹא עָבְרוּ יָמִים מֻעָטִים וְקִבֵּל מִכְתָּב מֵהַנְהָלַת הָאוֹנִיבֶרְסִיטָה שֶׁנִּפְטַר שָׁם בְּנוֹ מִשּׁוּם אֵיזֶה חֹלִי שֶׁתְּפָסוֹ לְפֶתַע ר”ל.

ה- קפג

הִבְחִינוּ בראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה זָהִיר מְאֹד בִּדְבָרָיו שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ וְלֹא דִּבֵּר גְּבוֹהָה אִם אֲנָשִׁים שֶׁאו בַּר הָכֵי הָיוּ, וְאַדְּרַבָּא לַאֲנָשִׁים שֶׁקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה הָיָה יוֹרֵד לְמַדְרֵגָתָם לְדַבֵּר עִמָּהֶם וּלְעָדְדָם וּלְחַזְּקָם בְּדַרְגָּתָם הֵם.

ה- קפד

כַּיָּדוּעַ הָיָה ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נִזְהַר מְאֹד בִּדְבָרָיו שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַשּׁוֹמְעִים שׁוּם דִּבּוּרִים שֶׁאינָם לְפִי מַדְרֵגָתָם. פַּעַם בְּעֵת דַּבְּרוֹ עִם כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יָשַׁב שָׁם אֶחָד שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁאֵין זֶה בְּנֹחַ לוֹ יְשִׁיבָתוֹ וּשְׁמִיעָתוֹ דְּבָרָיו, וְהֵחֵל לְדַבֵּר מֵהַמְבֹאָר בְּתוֹרָה ס’ בְּפֵרוּשׁ מַעֲשֶׂה מֵחוֹנִי הַמְעַגֵּל מִי אִיכָּא דְנַיִים שַׁבְעִין שְׁנִין וְכוּ’ אֲנָא עָלְמָא בְּחֲרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ, וְכוּ’, וְתֵכֶף נָפַל הַלָּה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה וּכְבָר לֹא הִפְרִיעַ לְשִׂיחָתוֹ.

ה- קפה

בְּהֶמְשֵׁךְ לַסִּפּוּר הַמּוּבָא בְּחֵלֶק ג’ סִימָן תקכב, סִפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁבִּזְמַן עֲרִיקָתוֹ מֵהַצָּבָא בָּרַח פַּעַם לְאוּמַן, וּפַעַם בִּהְיוֹתוֹ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פָּגַשׁ שָׁם בראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבָא אֵלָיו בַּחֲרָדָה וּבְבַקָּשָׁה: רַבִּי אַבְרָהָם, מַה יִּהְיֶה אִתִּי? עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: הֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי “מֹשֶׁה בֶּער לֹא יִהְיֶה חַיָּל”. “מֹשֶׁה בֶּער וֶועט קַיין סָאלְדַאט נִישְׁט זַיין”. וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ עֵת הָיוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עוֹשִׂים פְּשִׁיטוֹת עֹצֶר עַל כַּמָּה רְחוֹבוֹת וְעוֹצְרִים אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַנִּמְצָאִים בָּאֵזוֹר בְּדָרְשָׁם הַצָּגַת תְּעֻדּוֹת מְזַהוֹת, וְכֵן תְּעֻדּוֹת פְּטוֹר מִשֵּׁרוּת צְבָאִי, וְכַדּוֹמֶה. וְקָרָה שֶׁבְּאֵיזֶה יוֹם סָגְרוּ כַּמָּה רְחוֹבוֹת סְבִיב הַקְּלוֹיְז, נִגַּשׁ שׁוּב רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער לְרַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁשָּׁהָה אָז גַּם הוּא בַּקְּלוֹיז וּשְׁאָלוֹ בְּמוֹרָא: רַבִּי אַבְרָהָם, מָה אֶעֱשֶׂה כָּעֵת? אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: אַל תִּירָא. לָקַח רַבִּי אַבְרָהָם אֵיזֶה סֵפֶר וְאָמַר לוֹ: בֹּא נָא וּקְרָא עִמִּי יַחַד בַּסֵּפֶר. וְכָךְ כְּשֶׁרַבִּי מֹשֶׁה בֶּער מְעַיֵּן עִמּוֹ יַחַד בַּסֵּפֶר הֵחֵל רַבִּי אַבְרָהָם לָצֵאת כְּשֶׁהוּא מַבִּיט כָּל הַזְּמַן בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר יַחַד עִמּוֹ, וְכָךְ עָבְרוּ יַחַד אֶת כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת וְאַף אֶחָד לֹא עֲצָרָם וּשְׁאָלָם כְּלוּם, וְאָז כְּשֶׁעָבְרוּ מֵעֲלֵיהֶם אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: כָּעֵת לֵךְ וּבְרַח לְנַפְשְׁךָ, וּבָרַח וּמֵאָז לֹא נִתְפַּס יוֹתֵר.

ה- קפו

בְּסוֹף יָמָיו שֶׁל ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעֵת חָלְיוֹ הַקָּשֶׁה שֶׁשָּׁכַב חוֹלֶה רָתוּק לְמִטָּתוֹ מִזְּמַן רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תקע”ט עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת תרע”ט שֶׁהָיוּ לוֹ אָז יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וְהָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לוֹ מִדֵּי פַּעַם אַמְבַּטְיוֹת חַמּוֹת וְכַדּוֹמֶה, הִתְבַּטֵּא פַּעַם וְאָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ לְקוֹל אָבִי (בְּהִתְכַּוְּנוֹ לְצִוּוּיּוֹ שֶׁל אָבִיו שֶׁצִּוָּה לוֹ בְּיַלְדוּתוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּאָמְרוֹ לוֹ: ‘אַתָּה שַׁיָּךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, חוּץ לָאָרֶץ אֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְבֹּל אוֹתְךָ’), לֹא הָיָה עוֹבֵר עָלַי מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי.

ה- קפז

אֶת חָכְמָתוֹ וּפִקְּחוּתוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִצֵּל וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּעִקָּר עֲבוּר מִדַּת ‘הַצְנֵעַ לֶכֶת’ וְלִהְיוֹתוֹ מֻסְתָּר וְנֶעְלָם, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וּמַעְלִים עַצְמוֹ מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת בְּפִקְּחוּת עֲצוּמָה. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁפַּעַם עָקַב אַחֲרָיו בְּפוּרִים, וְהִנֵּה תֵּכֶף אַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וְהַתְּפִלָּה כְּשֶׁהֵחֵל לִהְיוֹת מְעַט שָׂמֵחַ, הִבְחִין שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בְּנִמְצָא וְלֹא הִצְלִיחַ לָדַעַת הֵיכָן שָׁהָה מֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וְרַק לִפְנוֹת עֶרֶב חָזַר לִשְׂמֹחַ עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יַחַד, וְכָל זֶה עָשָׂה מִתּוֹךְ חִיּוּךְ וּבִפְשִׁיטוּת וַעֲנָוָה עֲצוּמָה.

ה- קפח

דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֶׁבַח מַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמְרוּ, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁאדָם מִתְיַגֵּעַ לְהַשִּׂיג אֵיזֶה דָּבָר מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, לְבַסּוֹף מַשִּׂיג תּוֹחַלְתּוֹ. כְּמוֹ כֵן רַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאַחַר שֶׁיָּגַע שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה בְּמִדַּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת וְהִתְרַחֲקוּת מִפִּרְסוּם וְכָבוֹד זָכָה לָהּ בֶּאֱמֶת, וְהָיָה נָקִי מִפִּרְסוּם וְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר כִּדְבָעֵי.

ה- קפט

הָיָה פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עִם ראבר”נ בְּבַארְדִיטְשׁוֹב וְרָאָה אֵיךְ שֶׁטּוֹרֵחַ מְאֹד ראבר”נ לִמְצֹא אֵיזֶה מַטְבֵּעַ קְטַנָּה שֶׁנָּפְלָה לוֹ וְחִפְּשָׂהּ מְאֹד. כְּשֶׁרָאָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁאֵין הַדָּבָר נוֹתֵן מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ, הִשִּׁיל מִיָּדָיו מַטְבֵּעַ דּוֹמֶה וְהֵרִימָהּ וְהֵבִיאָהּ לוֹ וְשָׂמַח עַל זֶה מְאֹד, וְרָאָה אָז רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כַּמָּה חָשׁוּב אֵצֶל הַיְרֵאִים מָמוֹנָם עַד שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם כְּנַפְשָׁם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ-זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה.

ה- קצ

רַבִּי ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִגִּיעַ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אֱלוּל תרע”ד, וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ כְּשֶׁרָאָה אֶת הַבַּחוּרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהִקְדִּימוּ לָבוֹא לְפָנָיו בִּשְׁבוּעַיִם יָמִים, כְּרַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וְעוֹד, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם בְּשִׂמְחָה שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, וְשָׂמַח עִמָּהֶם מְאֹד בַּהֲבִינוֹ שֶׁבַּחוּרִים בְּנֵי תּוֹרָה הֵם וְיוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם, וְתֵכֶף נִדְבְּקוּ בּוֹ כָּל הַבַּחוּרִים בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ שֶׁלֹּא נִתַּק כַּמְפֻרְסָם.

ה- קצא

אַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁבָּא ראבר”נ לְאוּמַאן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת תרע”ד עַל אַף חֻלְשָׁתוֹ הַגְּדוֹלָה, הָיָה מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לִמְצֹא חָתָן מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲבוּר בִּתּוֹ שֶׁשָּׁהֲתָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאָכֵן מָצָא בָּחוּר חָשׁוּב מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּעִיר לוּבְּלִין, וְהִבְטִיחַ לוֹ מְזוֹנוֹת (קֶעסְט) לְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֵישֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, עַל אַף הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ בְּהִתְחַיְּבוּת זוֹ לְגֹדֶל עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא יָצָא הַדָּבָר לַפֹּעַל.

ה- קצב

אַחַר שֶׁהִתְגָּרֵשׁ ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִזּוּגָתוֹ מֵחֲמַת חֶפְצוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּדֵּךְ בְּבַּארְדִיטְשׁוֹב עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּבְעֵת הַשִּׁדּוּךְ הִבְטִיחַ רַבִּי אַבְרָהָם לְרַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל תֵּכֶף אַחַר הַגִּיעוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְסַדֵּר עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר כָּל בָּנָיו רִשְׁיוֹנוֹת עֲלִיָּה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה, שֶׁתֵּכֶף בַּעֲלוֹתוֹ הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג עֲבוּרָם הָרִשְׁיוֹנוֹת עַל אַף הַטִּרְחָא וְהַיְגִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה לוֹ עֲבוּר זֶה, וְעָלוּ כֻּלָּם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ.

ה- קצג

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת ראבר”נ מַדּוּעַ אֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְחָתָן, עָנָה בְּעִנְוְתָנוּתוֹ “אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא יַסְכִּים לָזֶה”.

ה- קצד

כְּשֶׁהָיָה ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה חוֹזֵר מֵהַשָּׂדֶה שֶׁשָּׁהָה שָׁם מֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָיָה מַרְבֶּה לְפַיֵּס וּלְנַחֵם אֶת זוּגָתוֹ בְּדִבְרֵי חִזּוּק וְעִדּוּד ‘בְּעֶזְרַת ה’ עוֹד תִּרְאִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב’. עַד שֶׁאמְרָה שֶׁלּוּלֵא זֹאת לֹא יָכְלָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד.

ה- קצה

כָּל אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹלוֹ שֶׁל ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לֹא לְהִשָּׁאֵר בְּחוּץ לָאָרֶץ וְעָלוּ לָאָרֶץ, בְּנֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כְּמוֹ רַבִּי מֵאִיר אַנְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְרַבִּי יַעֲקֹב פִילְמֶר וְרַבִּי גְּדַלְיָה בֶּערְגֶּער וְעוֹד רַבִּים, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ רֻבָּם לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כִּי תְּנוּעַת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים סָחֲפָה אֶת כֻּלָּם לְאֶפִּיקוֹרְסוּת עֲצוּמָה, וּמְתֵי מְעָט שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּיַּהֲדוּת הָיוּ צְרִיכִים לְהִלָּחֵם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲבוּר כָּל עִנְיָן פָּעוּט שֶׁבַּיַּהֲדוּת, וְלֹא כֻּלָּם יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּכָךְ.

ה- קצו

כְּשֶׁחָזַר פַּעַם ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַאן לִימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה פָּגַשׁ בְּאוֹדֵסָה אֶת יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. שְׁאָלָהוּ ראבר”נ: מָה עוֹשֶׂה הִנְּךָ כָּאן בְּאוֹדֵסָה. עָנָהוּ שֶׁהוּא לוֹמֵד כָּאן. שְׁאָלָהוּ ראבר”נ אֵצֶל מִי? עָנָהוּ אֵצֶל קְלוֹיזְנֶר (שֶׁהָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס גָּדוֹל). נִבְהַל מְאֹד ראבר”נ, וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא לְאוּמַאן וּפָגַשׁ בְּרַבִּי אַבְרָהָם, אָמַר לוֹ: רַבִּי אַבְרָהָם! אִם הִנְּךָ רוֹצֶה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לְךָ בָּנִים, סַע תֵּכֶף וּמִיָּד לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, “וִוילְסְט קִינְדֶער פָאר קֵיין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”. עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: וּמַה אֶעֱשֶׂה וְאֵיךְ אָבוֹא לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: וְכִי אַתָּה חוֹשֵׁשׁ לָזֶה? צֵא וּלְמַד מִמֶּנִּי שֶׁאֲנִי עָנִי גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מִמְּךָ וּבְכָל זֹאת בָּא בְּכָל שָׁנָה לַקִּבּוּץ, וְאַתָּה שֶׁחַזָּן הִנְּךָ וּמִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? יוֹסֵף זֶה נֶהְפַּךְ אַחַר כָּךְ לְאֶפִּיקוֹרוֹס וְקוֹמוֹנִיסְט גָּדוֹל מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן.

ה- קצז

אָמַר ראבר”נ: כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים נָתַן לָנוּ רַבֵּנוּ אֶת כָּל עֵצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֲבָל כְּדֵי לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, צְרִיכִים לְהִתְגַּעְגֵּעַ לַמָּשִׁיחַ, “דַּארְף מֶען זַאךְ פַארְבֵּיינְקֶען נָאךְ מָשִׁיחַן” (רְאֵה עוֹד הַמּוּבָא בְּסִימָן ג – תצ).

ה- קצח

רַבִּי נְיַיחֶא נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא’לֶה, תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה אָדָם מְפֻנָּק מְאֹד עַד שֶׁלֹּא יָכֹל הָיָה לְהִתְוַעֵד עִם שׁוּם אָדָם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לְרֹב אַהֲבָתוֹ אֶת ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה יָכֹל לָשֶׁבֶת וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ זְמַן רַב. הוּא הָיָה לַמְדָן וְעוֹבֵד ה’ גָּדוֹל וְעָשִׁיר. בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּאוּמַאן הָיָה מִתְאַכְסֵן אֵצֶל רַבִּי יוֹנָה פְרֶענְקְל שֶׁהָיָה לוֹ מִקְוֶה בְּבֵיתוֹ. פַּעַם בִּהְיוֹתוֹ בְּאוּמַן נֶחֱלָה מְאֹד בְּמַחֲלַת הָרֵאוֹת, וּלְרֹב הַזְּהִירוּת לֹא נָתְנוּ לְאַף אָדָם לָגֶשֶׁת וּלְהִכָּנֵס אֵלָיו. כְּשֶׁנּוֹדַע מַחֲלָתוֹ לראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בָּא לְבַקְּרוֹ, וּכְשֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁאֵין נוֹתְנִים לְאַף אֶחָד לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אָמַר ראבר”נ לְהַמְטַפֵּל בּוֹ: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ שֶׁבְּנוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין רוֹצֶה לְבַקְּרוֹ. כְּשֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ זֹאת צִוָּה שֶׁתֵּכֶף יַכְנִיסוּ אוֹתוֹ וּכְשֶׁנִּכְנַס שָׁהָה אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּדַבְּרָם יַחַד בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ ראבר”נ, שְׁאָלוּהוּ הַסּוֹבְבִים: מַה דִּבַּרְתָּ עִם ‘הַזָּקֵן’ הַזֶּה זְמַן רַב כָּל כָּךְ, נַעֲנָה וְאָמַר: אַתֶּם אוֹמְרִים ‘זָקֵן’? כָּל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת מֻנָּחִים אֶצְלוֹ וּבָקִי בָּהֶם כִּבְכַף יָדוֹ. “אַלֶע שֶׁבַע חָכְמוֹת לִיגְן בַּיי אִיהם אוֹיף דִי דָאלָאנְיֶע”.

ה- קצט

סִפֵּר רַבִּי יַעֲקֹב בַּרְזֶסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁזּוֹכֵר שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן בָּא אֲלֵיהֶם לְפוֹלַנְיָא ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְחִלֵּק לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְעַט מֵרִמּוֹנִים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּכְדֵי שֶׁיִּזְכּוּ גַּם הֵם לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְלִשְׂבֹּעַ מְעַט מִטּוּבָהּ.

ה- ר

בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ הֶחָרִיף שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שָׁאַל פַּעַם אֶת ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: כְּבָר זְכִיתֶם לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי רַבֵּנוּ בַּחֲלוֹם? עָנָה לוֹ יֶשְׁנָם דְּבָרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה.

ה- רא

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁבְּיָשְׁבוֹ עִמָּהֶם יַחַד לְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְחִינוּ בּוֹ אֵיךְ שֶׁמִּתְפַּתֵּל בִּיסּוּרָיו הַקָּשִׁים מְאֹד, אֲבָל לֹא הִפְסִיק מֵחֲמַת כֵּן מִלְּדַבֵּר עִמָּהֶם.

ה- רב

כַּיָּדוּעַ לַכֹּל הָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָדָם זָרִיז מְאֹד בִּפְרָט בִּצְעִירוּתוֹ וְסִפֵּר שֶׁעַל אַף זְרִיזוּתוֹ בִּהְיוֹתוֹ פַּעַם עִם ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּמִּקְוֶה וְטָבַל בִּזְרִיזוּת כְּדַרְכּוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן הִקְדִּימוֹ ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְיָצָא מֵהַמִּקְוֶה לְפָנָיו עַל אַף שֶׁהָיָה כְּבָר זָקֵן. וְכַמּוּבָא בְּחֵלֶק ג-תקכט.

ה- ריג

…רַבִּי פִּנְחָס מִקִּיבְּלִיטְשׁ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה עוֹד בִּימֵי נְעוּרָיו עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְיֻחָד בְּמִינוֹ, וְהָיָה גָּדוֹל בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מֵעֲשִׂיַּת נֵרוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפֶרֶק הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ, דִּבְּרוּ לוֹ שִׁדּוּךְ עִם אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי עִיר אוּמַאן. הַשִּׁדּוּךְ נִגְמַר בְּכִי טוֹב, וְאַחֲרֵי חֲתֻנָּתוֹ עָבַר לָגוּר לָעִיר אוּמַאן. הוּא הָיָה רָגִיל לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, וְלֹא יָדַע בִּכְלָל מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב. כְּשֶׁהִכִּיר חוֹתְנוֹ אֶת יְקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, פָּחַד פֶּן יִוָּדַע מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְיִרְצֶה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְעַל כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ בִּגְנוּת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהִזְהִירוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהֶם. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁרַבִּי פִּנְחָס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה עוֹנֶה לוֹ מַה כְּבוֹדוֹ רוֹצֶה מִמֶּנִּי, הֲלֹא אֵינֶנִּי הוֹלֵךְ שָׁם. בְּכָל זֹאת לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ וְהִזְהִיר אוֹתוֹ תָּמִיד כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל. וְרַבִּי פִּנְחָס חָשַׁב לְעַצְמוֹ אִם חוֹתְנִי מַזְהִירֵנִי כָּל כָּךְ מִלְּהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, חַיָּב אֲנִי לִבְדֹּק הַדָּבָר בְּעַצְמִי, וְהֶחְלִיט שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלִרְאוֹת מַה מִּתְרַחֵשׁ שָׁם.

כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ פָּגַע בּוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְהֵבִין רַבִּי אַבְרָהָם בִּרְאִיָּתוֹ הַטְּהוֹרָה סַעֲרוֹת לִבּוֹ, וּפָנָה אֵלָיו בְּרַכּוּת לְשׁוֹנוֹ: אַבְרֵךְ, בֹּא וַעֲלֵה אַחֲרַי לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. וְעָלָה עִמּוֹ וְהֵחֵל לִלְמֹד עִמּוֹ תּוֹרָה כ’ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”א הֲלֹא הִיא הַתּוֹרָה הַנִּשְׂגָּבָה “ט’ תִּקּוּנִין יַקִּירִין”, וְלָמַד עִמּוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּצֵרוּף סִפּוּר “הַמַּרְאֶה” הַשַּׁיָּךְ לְתוֹרָה זוֹ הַנִּדְפֶּסֶת בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן. וְתֵכֶף בּוֹ בַּמָּקוֹם נִמְשַׁךְ רַבִּי פִּנְחָס אַחַר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהֵבִין טָעוּת הַמַּחֲלֹקֶת, וְתֵכֶף הָלַךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אַדְמוֹ”ר זצוק”ל, וְנִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע חוֹתְנוֹ מִמִּתְנַגְּדֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁחֲתָנוֹ נִתְקָרֵב, הִתְחִילָה הִתְנַגְּדוּת גְּדוֹלָה, וְרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הֵבִין שֶׁאִם יִשָּׁאֵר בְּאוּמַאן קַיָּם חֲשָׁשׁ גָּדוֹל אִם יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד כְּנֶגֶד מַחֲלֹקֶת קָשָׁה כָּזוֹ וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף, עַל-כֵּן צִוָּה עָלָיו רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיִּסַּע לִכְפָר סְטַאפַאטְשִׁיק, וּמָסַר בְּיָדוֹ מִכְתַּב הַמְלָצָה לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַגְּדוֹלִים מִתַּלְמִידָיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁגָּר שָׁם וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ אַכְסַנְיָא בְּבֵיתוֹ לִתְקוּפַת זְמַן מָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם רַבִּי פִּנְחָס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, וּכְבָר שָׁמַע מֵרָחוֹק אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַנַּ”ל אוֹמֵר ‘קָרְבָּנוֹת’ וְאוֹמֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה תֵּבוֹת ‘וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה’, וְכָפַל וְהִדְגִּישׁ כַּמָּה פְּעָמִים ‘מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה’, כַּיָּדוּעַ הַתְּנוּעָה אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. מֵהַנַּ”ל רוֹאִים אֵיךְ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הִתְפַּלְּלוּ בְּכָל הַשָּׁנָה בִּדְבֵקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת. כְּשֶׁמָּסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל: טוֹב, אָז תְּלַמֵּד אֶת נְכָדַי תּוֹרָה. אַחַר זְמַן אַחַר שֶׁנִּפְטַר חוֹתְנוֹ חָזַר לְאוּמַאן, אוּלָם לְרֹב הַהִתְנַגְּדוּת עָבַר לָדוּר לְקִיבְּלִיטְשׁ (מִסֵּפֶר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח).

ה- רכג

דִּבֵּר פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְסִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר שֶׁרָאָהוּ בְּיַלְדוּתוֹ וּבַחֲרוּתוֹ הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַדֹּאַר, וְהָלַךְ בָּרְחוֹב דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו בִּדְבֵקוּת וּבְיִרְאָה נוֹרָאָה, וְכָל רוֹאֵהוּ הֵבִין שֶׁאדָם נַעֲלָה הוּא, וְכָל זֶה הָיָה בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַדֹּאַר, וְכֵן בַּחֲזָרָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ עָבַד כְּפוֹעֵל מָסוּר וְנֶאֱמָן וְכִפְקֻדַּת אָבִיו אֵלָיו, כַּמְסֻפָּר לְעֵיל חֵלֶק ב סִימָן א-תקפט.

ה- רנד

רַבִּי נַחְמָן שְׁטְרַקְס זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה בָּחוּר מְבֻגָּר וּמִשּׁוּם מָה לֹא רָצָה לְהִתְחַתֵּן. הִתְאוֹנֵן אָחִיו רַבִּי נַחוּם לִפְנֵי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל כָּךְ. דִּבֵּר עִמּוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְעוֹרְרוֹ עַל זֶה, וְהִתְאָרֵס עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף חַזָּן שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּחַזָּן בָּעִיר. בַּשַּׁבָּת הַשְּׁנִיָּה לְאֵרוּסָיו יָשַׁב עִמּוֹ ראבר”נ מֶשֶׁךְ כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת וְדִבֵּר עִמּוֹ זְמַן רַב, כְּשֶׁבְּכַוָּנָתוֹ לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ לָצֵאת לְטַיֵּל עִמָּהּ בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה. וְהָיָה רַבִּי נַחְמָן מְסַפֵּר זֹאת כָּל פַּעַם, וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵין יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ אָז בְּשַׁבָּת זוֹ עַד שֶׁהָיוּ הֵם לוֹ לְהוֹרָאָה לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

ה – רעח

שָׁמַע פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה דִּבּוּר שֶׁבַח מראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַדָּר בָּעִיר לָאדִיזִין (ראה לעיל בח”ג, סעיף רע”א), וּבְהִזְדַּמְּנוּת כְּשֶׁהָיָה בְּדַרְכּוֹ סָמוּךְ לְלָאדִיזִין הֶחְלִיט לִכָּנֵס אֶצְלוֹ, וְסִפֵּר בְּהִתְפַּעֲלוּת אֵיךְ שֶׁכְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת לַיְלָה כְּהֶרְגֵּלוֹ רָאָה אֵיךְ שֶׁיּוֹשֵׁב כְּבָר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה כְּשֶׁעֲרֵמַת סְפָרִים לְיָדוֹ. כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, לָמָּה לֹא הֵעַרְתָּ אוֹתִי, עָנָה: אֲנִי חַיָּב לִדְאֹג לְגוּפְךָ וְלֹא לְנִשְׁמָתְךָ. הוּא עַצְמוֹ הָיָה סוֹחֵר בְּמִקְצוֹעוֹ, וְאָמַר לוֹ אָז הִכָּנֵס נָא אֵלַי לַחֲנוּתִי מָחָר אַחַר הַתְּפִלָּה. וְאָכֵן לְמָחֳרָת כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו מָסַר לוֹ חֲבִילַת צְדָקָה, בְּאָמְרוֹ לוֹ חֵלֶק זֶה תִּתֵּן לְרַבִּי אַבְרָהָם וְחֵלֶק זֶה לָזֶה וְכוּ’ וְכוּ’, וְכָל זֶה מִתּוֹךְ פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת וְחֵן דִּקְדֻשָּׁה לְהַפְלִיא].

ה- רפה

רַבִּי נָחוּם קָאהן בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה נָתָן (רַבִּי שְׁלֹמֹה נָתָן זֶה הָיָה תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאַף הוּא הָיָה בֶּן לְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה). הָיָה דָּר בְּטֶעְפְּלִיק וְהָיְתָה לוֹ שָׁם חֲנוּת, וְהָיָה קְבִיעוּת לְכַמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְהִפָּגֵשׁ שָׁם מִדֵּי יוֹם בְּאֶמְצַע הַיּוֹם בְּעֵת שֶׁשּׁוּק הַקּוֹנִים חַלָּשׁ, וּכְדֵי לִלְמֹד וּלְדַבֵּר יַחַד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ סוֹגְרִים אֶת תְּרִיס הַחֲנוּת מִבִּפְנִים, וְאַף רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער הָיָה מִזְדַּמֵּן לְשָׁם, וְכָךְ קָבְעוּ לְעַצְמָם סֵדֶר לְשִׂיחַת חֲבֵרִים. בִּצְעִירוּתוֹ נִמְשַׁךְ מְאֹד לַהַשְׂכָּלָה כִּשְׁאָר צְעִירֵי הָעִיר שֶׁרַבִּים מֵהֶם יָרְדוּ מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מַשְׂכִּיל אֶחָד בַּעַל בֵּית מִרְקַחַת, וְהוּא מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בַּעַל כִּשָּׁרוֹן הִשְׁקִיעַ בּוֹ הָרוֹקֵחַ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה כְּדֵי לְצָרְפוֹ אֵלָיו. וּבְעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן פָּגַשׁ בראבר”נ, וְהוּא אֲשֶׁר הִצְלִיחַ לְהוֹצִיאוֹ מִדֶּרֶךְ קְלֹקֶלֶת זוֹ וְנַעֲשָׂה לְחָסִיד וְעוֹבֵד ה’ גָּדוֹל. הוּא נִפְטַר בְּלֵיל א’ שֶׁל סֻכּוֹת לִפְנוֹת בֹּקֶר, וְכָל הַלַּיְלָה עָמַד וְצִפָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם שֶׁיָּאִיר כְּבָר הַיּוֹם וְיוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים, אוּלָם לֹא זָכָה לְכָךְ. אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ עָנָה וְאָמַר לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהֵצִיץ לִפְעָמִים בִּסְפָרִים חִיצוֹנִיִּים: אִם לָמַדְתִּי כְּפִי הַנִּצְרָךְ בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵינִי יוֹדֵעַ, אוּלָם הֵיכָן שֶׁהִזְהִירָנוּ רַבֵּנוּ לִבְלִי לִלְמֹד וּלְהַבִּיט (דְּהַיְנוּ סִפְרֵי הַהַשְׂכָּלָה), אֶת זֶה אָכֵן קִיַּמְתִּי. וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בָּנִים כְּשֵׁרִים שֶׁהָלְכוּ בְּדַרְכּוֹ הַטּוֹבָה (נכפל כבר לעיל בח”ד, סעיף תר”ו) .

ה- רצב

כְּשֶׁרָאָה רַבִּי בִּנְיָמִין הַצַּבָּע (פַארְבֶּער). זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיךְ שֶׁרַבִּי בָּרוּךְ בַּארְדִיטְשׁוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת עֲצוּמוֹת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבָּעִיר בַּארְדִּיטְשׁוֹב וְרָאָה אֶת גֹּדֶל רְצִינוּתוֹ וְכִסּוּפָיו לְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, אָמַר כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ בַּלָּשׁוֹן הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת (מַעֲשֶׂה י”ג): הַלֵּב הַזֶּה שַׁיָּךְ לַמַּעְיָן הַזֶּה, “דָאס הַארְץ גִיהֶערְט צוּ דֶעם קְוַואל”, כְּאוֹמֵר שֶׁלֵּב כּוֹסֵף לַה’ כָּזֶה נָכוֹן שֶׁיִּתְקָרֵב לִמְקוֹרוֹ, הוּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, וְהֵחֵל לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו, וְכָךְ מִיּוֹם לְיוֹם הִתְקָרֵב.

גְּמַר הִתְקָרְבוּתוֹ הָיָה עַל-יְדֵי ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ עֵת הִגִּיעַ לְשָׁם בְּדַרְכּוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן שֶׁהָיָה נוֹהֵג אָז לְבַקֵּר אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַדָּרִים בִּפְזוּרֵי הָעֲיָרוֹת. אָמַר אָז רַבִּי בִּנְיָמִין לְרַבִּי בָּרוּךְ שֶׁיָּבוֹא לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לֶאֱכֹל עִמָּהֶם, וְכֹה הִתְלַהֵב וְנִמְשַׁךְ לִבּוֹ, עַד שֶׁבָּרִקּוּד שֶׁרָקְדוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אַחַר דְּבַר תּוֹרָתוֹ עָמַד בַּצַּד וּבָכָה לְרֹב הִתְרַגְּשׁוּתוֹ. נִגַּשׁ אֵלָיו רַבִּי בִּנְיָמִין וְאָמַר לוֹ: רַבִּי בָּרוּךְ אַתָּה בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁתֹּאמַר אֲנִי בְּוַדַּאי אֶשָּׁאֵר כָּאן, אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לְהָבִיא לְכָאן אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁיִּטְעֲמוּ גַּם הֵם מִנֹּעַם צוּף אִמְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. וְהוּא עַל-פִּי הַלָּשׁוֹן הַמּוּבָא בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ רְאֵה שָׁם, “אִיךְ וֶועל שׁוֹין בְּוַדַּאי זַיין אַ יוּד, וִוי נֶעמְט מֶען דִי גַאנְצֶע וֶועלְט”. וּמֵאָז וָהָלְאָה הִתְקָרֵב בְּתַכְלִית לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְעָלָה וְנִתְעַלָּה כְּאַחַד הַגְּדוֹלִים.

ה- שי

ר’ מָרְדְּכַי קַנֶלְסְקִי הַמְכֻנֶּה ‘מַעטְיֶע’ יָצָא בְּיוֹם הַפּוּרִים מִבֵּיתוֹ שֶׁבָּעִיר טְשֶׁערִין לִסְגֹּר אֶת תְּרִיסֵי הַבַּיִת, וּמִשּׁוּם מָה לֹא חָזַר, וְחִפְּשׂוּהוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ וִידִידָיו הָלוֹךְ וְחַפֵּשׁ בְּכָל הָעִיר וְלֹא מְצָאוּהוּ עַד שֶׁנּוֹדַע לָהֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְחָזַר לְעִירוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח וְסִפֵּר שֶׁכְּשֶׁרָאָהוּ ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיךְ שֶׁהִגִּיעַ לְלֹא שׁוּם חֲפָצִים וּמַשָּׂאוֹת שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַנּוֹסְעִים שֶׁל אָז, וְלֹא בָּא כִּי אִם עִם מִזְוָדָה קַלָּה בִּלְבַד, הֵרִים ראבר”נ בְּאֶצְבָּעוֹ אֶת מִזְוָדָתוֹ הַקַּלָּה וְהִפְלִיג לְהָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְאָמַר: רְאוּ אֵיךְ יְהוּדִי נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּמַשָּׂא קַל כָּזֶה. כָּךְ צְרִיכִים לִפְרֹחַ וְלַעֲלוֹת וְלָבֹא לְאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת. “זֶעהט וִוי אַ יוּד פָארְט קַיין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”.

ה- שלג

אָמַר רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶעקְסְלֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּסוֹף יָמָיו: מִתְחָרֵט אֲנִי עַל שֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אִם אֶסַּע מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן אִם לָאו, וַחֲבָל.

ה- שלד

רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסלֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה אָדָם קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ כָּזֶה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְהִשְׁתַּטֵּחַ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּקֶבֶר רָחֵל אִמֵּנוּ, הָיְתָה זוּגָתוֹ מְכִינָה לוֹ חֲבִילוֹת שֶׁל כֶּסֶף כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ צְרוֹר זֶה תִּתֵּן לְרֶכֶב מִסְפָּר זֶה, וּצְרוֹר זֶה לְרֶכֶב מִסְפָּר זֶה. וְלֹא פַּעַם קָרָה לוֹ שֶׁעַל אַף זֹאת הָיָה מַחֲלִיפָם. וְיָשַׁב כָּל יָמָיו רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶת ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אִם יִסַּע מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן, עָנָה לוֹ ראבר”נ שֶׁאֵין בָּזֶה בֵּרוּר הֲלָכָה, כִּי הֵבִין ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאדָם פָּרוּשׁ כָּזֶה לֹא יוּכַל לִסְבֹּל אֶת יִסּוּרֵי הַדֶּרֶךְ, בִּפְרָט לִנְסֹעַ מֶשֶׁךְ זְמַן בְּתַעֲרוֹבוֹת עִם עֲרֵלִים עַל הָאֳנִיָּה, שֶׁהֵם בִּשְׁבִילוֹ כְּדֵי פִּקּוּחַ נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ.

ה – תד

רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הֶעְתִּיק לְעַצְמוֹ פַּעַם מִכְּתַב יָדוֹ שֶׁל רַבִּי אַלְטֶער טֶעפְּלִיקֶער אֶת הַקּוּנְטְרֵס “אַנְשֵׁי מוֹהֲרַ”ן” שֶׁכְּתָבָם עֲבוּר ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְהָיוּ בּוֹ הַרְבֵּה שִׁנּוּיִים מִמַּה שֶּׁנִּמְצָא לָנוּ כַּיּוֹם].

ה – תח

כְּשֶׁכָּתַב פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל ראבר”נ וְכִנָּה אוֹתוֹ בְּתֹאַר ‘הֶעָנָו הָאֲמִתִּי’ לֹא הִסְכִּים לָזֶה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכְתֹּב תֵּבַת ‘אֲמִתִּי’ וְזֹאת לְאַחַר שֶׁעִקַּר שִׁבְחוֹ שֶׁל ראבר”נ בְּפִיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה תָּדִיר בְּמִדָּה זוֹ].

ה – תמ

אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: הַמַּעֲלָה הַחוֹתֶמֶת כָּל מַעֲלוֹתָיו הַטּוֹבוֹת שֶׁל הָאָדָם הִיא מַעֲלַת הַתְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמַּרְבֶּה מְאֹד בִּתְפִלָּה וּבְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי ה’ עַל כָּל דָּבָר, כִּי בְּלֹא זֶה הֲרֵי אָמַר רַבֵּנוּ שֶׁנִּקְרָא הָאָדָם פָּזִיז וּמְבֹהָל, שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת הַשָּׁלֵם, וְדוֹמֶה הוּא כְּעִגּוּל הַכָּתוּב סְבִיבוֹ מַעֲלוֹת רַבּוֹת, וּלְכָל מַעֲלוֹתָיו מְחֻבָּר לוֹ תֵּבַת ‘מְבֻלְבָּל’ ‘מְשֻׁגָּע’ הַנִּמְצָא בְּאֶמְצַע הָעִגּוּל, נִמְצָא שֶׁהוּא לַמְדָן-מְבֻלְבָּל, צַדִּיק-מְבֻלְבָּל, חָסִיד-מְבֻלְבָּל, כִּי כְּפִי לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד, כֵּן צְרִיכָה לִהְיוֹת כְּנֶגְדָּהּ הַתְּפִלָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת “חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו”, שֶׁהוּא עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וּכְדִבְרֵי ראבר”נ בָּזֶה, אֲשֶׁר עַל-כֵּן הַמַּעֲלָה הַמַּשְׁלִימָה אֶת כָּל מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת הִיא מִדַּת הַתְּפִלָּה].

ה- תנט

בְּעִנְיַן מְחִיאַת כַּף שֶׁבַּתְּפִלָּה הַמְבֹאָר מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, הָיוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁאמְרוּ שֶׁעִנְיָן זֶה נוֹהֵג בְּעִקָּרוֹ עַל חֵלֶק הַתְּפִלָּה שֶׁקֹּדֶם הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה סָבַר שֶׁקָּאֵי אַף-עַל עֶצֶם הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

ו – סו

סִפֵּר ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּמַעֲלַת אָבִיו רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאף שֶׁהָיָה קוֹלוֹ מִטִּבְעוֹ קוֹל צָרוּד אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁנֶּעֱמַד בִּתְפִלָה הָיָה שׁוֹאֵג בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עַד שֶׁאֵין בַּיְכֹלֶת לְתָאֲרוֹ.

ו – סז

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם רַבִּי גְּדַלְיָה בֶּערְגֶּר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל עִנְיַן נְסִיעוֹתָיו מֵאוּמַן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן מִדֵּי שָׁנָה. עָנָה לוֹ בְּצַחוּת עַל פִּי לְשׁוֹן הַגְּמָרָא בְּאַגָּדַת רַבָּה בַּר בַּר חָנָה (וְהַמּוּבָא בְּתוֹרָה י”ב ח”א) “וְשָׁוַור מֵהַאי לְהַאי”, מָה אֶעֱשֶׂה לְנַפְשִׁי שֶׁכְּשֶׁאֲנִי שׁוֹהֶה בְּאוּמַן מִתְגַּעְגַּעַת נַפְשִׁי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁאֲנִי שׁוֹהֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְגַּעְגַּעַת נַפְשִׁי בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ לְאוּמַן וְאֵין בִּיכָלְתִּי לְקָרֵר אוֹתָהּ אִם לֹא בִּנְסִיעָתִי.

ו – סח

אָמַר פַּעַם ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל אֶחָד מֵהַפִּילוֹסוֹפִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכָה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת וּמִשּׁוּם כֵּן נָהוּ אַחֲרָיו רַבִּים מֵעַמֵּנוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בְּפִילוֹסוֹפְיָה כְּמוֹתוֹ (ה”ה הרב האברבנאל ז”ל) “הוּא הָיָה הַמֶּדַלְיָה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע”. כְּמוֹ כֵן אָמַר פַּעַם עַל שׁוּם חֻמְרָא אַחַת (- חדר”ג שלא לשאת שני נשים; כידוע כאשר עלה ראבר”נ לארץ-הקודש, לא אבתה אשתו לעלות עמו, והוצרך משום-כן להתגרש הימנה): “תַּקָּנָה זוֹ לֹא נִתְקְנָה עִם טְבִילַת מִקְוֶה קֹדֶם”. (וי”א: שנתקנה ללא התבודדות).

ו – סט

הָיָה אוֹמֵר בְּצַחוּת בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב: “תִּתֵּן לָהֶם יִלְקוֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב” (תהלים קד) -שֶׁהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת לִתֵּן לָאָדָם פַּרְנָסָה, אֲבָל הָאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הוּא אֲשֶׁר סִבֵּב פַּרְנָסָתוֹ וִישׁוּעָתוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב “תִּתֵּן לָהֶם” – הַיְנוּ: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא הַנּוֹתֵן לָאָדָם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל בְּפַרְנָסָתוֹ, וְזֶה “יִלְקוֹטוּן”. אוּלָם הָאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הוּא הַמְלַקֵּט וְהַמַּצְלִיחַ בְּפַרְנָסָתוֹ, אוּלָם אַף-עַל-פִּי-כֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמָן, וְאַף שֶׁחוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר כֵּן הָאָדָם, מַמְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִתֵּן לוֹ שֶׁפַע פַּרְנָסָתוֹ, וְזֶהוּ – ‘תִּפְתַּח יָדְךָ’ – אַף-עַל-פִּי-כֵן – כְּדֵי שֶׁיִּשְׂבְּעוּן טוֹב אַף שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם וְטִרְחָתָם גָּרְמוּ לְפַרְנָסָתָם. (רא”ח רוזין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בשמו).

ו – ע

בְּהַפְלִיגוֹ בִּגְדֻלָּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר בֵּין דְּבָרָיו לְעִנְיַן שְׁנוֹת יְמֵי חַיָּיו הַקְּצָרוֹת: חִדּוּשׁ הוּא רַבֵּנוּ שֶׁזָּכָה “לְהַאֲרִיךְ יָמִים” כָּל כָּךְ, כִּי נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה כָּזוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הוּא מִגְּדוֹלֵי נִשְׁמוֹת הַיַּנּוּקוֹת שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשֶׁעַל כֵּן נִקְרָאִים “יַנּוּקָא”. עַל שֶׁנִּסְתַּלְּקִים בְּקַטְנוּתָם מַמָּשׁ. כַּיָּדוּעַ הָיוּ כָּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה וָחֵצִי שָׁנִים בִּלְבַד.

ו – עא

הָיָה אוֹמֵר ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל פִּי הַיָּדוּעַ שֶׁתֵּבַת ‘מִי’ קָאֵי עַל מִדַּת הַבִּינָה, שֶׁזֶּה הַמְרֻמָּז בַּכָּתוּב (משלי לֹא) “אֵשֶׁת חַיִל ‘מִי’ יִמְצָא”, הַיְנוּ שֶׁזֹּאת הָאֵשֶׁת חַיִל שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לִמְצֹא אוֹתָהּ, אֶלָּא רַק הַבְּחִינָה הַגָּבוֹהַּ שֶׁל בְּחִינַת בִּינָה, וְאַף שֶׁהִיא נֶעֱלָמָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁרָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ, אֲבָל עַל יְדֵי הָעַקְשָׁנוּת לְבַסּוֹף יִמְצָאֶנָּה וְכַמְסֻפָּר בַּמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּמַעֲשֶׂה מֵאֲבֵדַת בַּת מֶלֶךְ, עַיֵּן שָׁם.

ו – עב

דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּזִקְנוּתוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה כְּבָר כְּבַד רְאִיָּה שֶׁכְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מַמְתִּין לַתְּפִלָּה וְכַדּוֹמֶה הָיָה יוֹשֵׁב כְּשֶׁרֹאשׁוֹ נָתוּן בֵּין שְׁנֵי יָדָיו וּמִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד לְעַצְמוֹ, וּכְשֶׁהֵרִים רֹאשׁוֹ וְהִבְחִין אֶחָד עוֹמֵד אֶצְלוֹ, הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ, וְאִם לָאו הָיָה מַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת תְּפִלָּתוֹ וּדְבֵקוּתוֹ, וְכָל מִי שֶׁלֹּא הָיָה בַּיְשָׁן וְהָיָה עַז יוֹתֵר הָיָה מְקַבֵּל וְשׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר, וְהָיָה גָּאוֹן כָּזֶה שֶׁיָּדַע לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַשַּׁיָּךְ לוֹ וּלְפִי הֲבָנָתוֹ.

ו – עג

ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה מִתְאַכְסֵן מִדֵּי פַּעַם אֵצֶל רַבִּי מֵאִיר אַנְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהָיָה פַּעַם שֶׁשָּׁהָה בְּבֵיתוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל חֲצִי שָׁנָה, וְהָיְתָה מָרַת פְרוּמָא מַדְגִּישָׁה וּמְסַפֶּרֶת בְּשֶׁבַח מִבִּרְכוֹתָיו בְּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין, אֵיךְ שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה בִּמְתִינוּת וּבִסְגִירוּת עֵינַיִם לְרֹב עֹמֶק מַחְשְׁבוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת.

ו – עד

אָמַר פַּעַם לְרַבִּי מֵאִיר אַנְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: דַּע לְךָ שֶׁכָּל מַה שֶׁאתָּה שׁוֹמֵעַ מִמֶּנִּי סִפּוּר דְּבָרִים אוֹ שׁוּם שִׂיחָה הוּא אֱמֶת צְרוּפָה וּמְזֻקֶּקֶת. ‘לוֹיטֶער אֱמֶת’.

ו – עה

הָיָה אוֹמֵר ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. מִתַּמְצִית הַיּוֹצֵא מִכַּמָּה עֻבְדּוֹת שֶׁהָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָאָדָם הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מוֹצִיא רְצוֹנוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְזוֹכֶה לְמַה שֶּׁזּוֹכֶה בְּכֹחַ יְדִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה, כְּמוֹ כֵן הָאָדָם הַפָּשׁוּט וְהַקָּטָן בְּמַעֲלָה מַצְלִיחַ אַף הוּא כְּמוֹ כֵן בְּכֹחַ תְּמִימוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ הַפְּשׁוּטָה.

ו – עו

ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הוּא אֲשֶׁר שִׁלֵּב בִּתְפִלַּת טַל אֶת הַנִּגּוּן הַיָּדוּעַ שֶׁחִבְּרוֹ רַבִּי סֶענְדֶּער טְרָהוִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּמִנִּי אָז נִתְקַבֵּל בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. (וראה עוד בחלק ד, סימן רעח).

ו – קלח

סִפֵּר רַבִּי יַעֲקֹב קַלְמְנוֹבִיץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כְּשֶׁרָצָה פַּעַם בְּיַלְדוּתוֹ לַעֲזֹר לְראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה כְּבָר זָקֵן וְחַלָּשׁ לִלְבֹּשׁ אֶת מְעִילוֹ הָעֶלְיוֹן, לֹא הִרְשָׁה לוֹ ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּאָמְרוֹ לוֹ בְּצַחוּת “וְכִי רוֹצֶה הִנְּךָ כְּבָר לְהַחֲשִׁיבֵנִי כְּרַבִּי מְפֻרְסָם”? (שֶׁנּוֹהֲגִים מְשַׁמְּשֵׁיהֶם מִפְּנֵי כְּבוֹדָם לְסַיְּעָם בִּלְבִישָׁה).

ו – קלט

וְכֵן סִפֵּר שֶׁבְּבַחֲרוּתוֹ הָיָה ראבר”נ מְזָרְזוֹ לִקְרֹא בְּשַׁבָּת בַּתּוֹרָה בְּצִבּוּר, כִּי אָהַב לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ הַבָּרוּר וְהַצַּח, וְכֵן אֶת דִּיּוּקוֹ הַגְּדוֹלָה בִּקְרִיאַת הַטְּעָמִים. וְהָיָה אוֹמֵר וּמִשְׁתַּבֵּחַ ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הֶעֱמִיד אוֹתִי לְ’בַעַל קוֹרֵא’, וְרַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ הֶעֱמִיד אוֹתִי לְ’בַעַל תְּפִלָּה’.

ו – קנב

רַבִּי שְׁמוּאֵל הוֹרְבִיץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִתְיַגַּע הַרְבֵּה עֲבוּר הַסֵּפֶר ‘בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים’ וְהָלַךְ וְאָסַף כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁזָּכָה וְהִדְפִּיסָם, וְסִפֵּר שֶׁאַחַר שֶׁהִדְפִּיס הַסֵּפֶר חָלַם שֶׁבָּא אֵלָיו רַבִּי אַבְרָהָם וּנְשָׁקוֹ וְהוֹדָה לוֹ הַרְבֵּה עֲבוּר יְגִיעָתוֹ הַקָּשָׁה כָּל כָּךְ שֶׁהָיָה לוֹ עַד שֶׁהִדְפִּיס אֶת סִפְרוֹ. וּכְשֶׁתֵּאֵר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק אֶת מַרְאֵהוּ הוֹדָה לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁאכֵן כָּךְ הָיָה נִרְאָה בְּחַיָּיו.

ו – קסז

פַּעַם בְּיוֹם הַיָּאר-צַיְיט שֶׁל ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִתְאַסְּפוּ כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְעָרְכוּ שׁוּם סְעוּדָה לְזִכְרוֹ אוּלָם הֶאֱרִיכוּ בְּשִׁבְחוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִשְׁתַּבֵּשׁ לָהֶם סֵדֶר הַלַּיְלָה וְלֹא יָכְלוּ לָקוּם אַחַר כָּךְ לַעֲרִיכַת ‘תִּקּוּן חֲצוֹת’ כַּנָּכוֹן. וְהֵעִירוּ לָהֶם אַחַר כָּךְ כַּמָּה מֵחֲשׁוּבֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל זֶה, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיָה זֶה רְצוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁכַּיָּדוּעַ הָיָה מַקְפִּיד עַל קִימַת חֲצוֹת בְיוֹתֵר, וְאָכֵן לְשָׁנָה אַחֶרֶת הִתְאַסְּפוּ יַחַד אַחַר קִימָתָם לַחֲצוֹת וְיָשְׁבוּ לְשִׂיחַת חֲבֵרִים לְדַבֵּר מִזִּכְרוֹנוֹ וְשִׁבְחוֹ וְאָכֵן הָיוּ הַדִּבּוּרִים נִלְהָבִים מְאֹד.

ו – קעד

הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּטֶעפְּלִיק נוֹהֲגִים לְהִתְאַסֵּף מִדֵּי יוֹם בְּעֵת שֶׁהָיָה הַמִּסְחָר חַלָּשׁ בַּשּׁוּק בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחוּם קָאהן וְעוֹסְקִים שָׁם יַחַד בְּשִׂיחוֹת חֲבֵרִים וּבְלִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְהָיָה זֶה כְּעַמּוּד בַּרְזֶל נֶגֶד רֶשֶׁת הַהַשְׂכָּלָה שֶׁפָּרְשָׂה מְצוּדָתָהּ שָׁם בְּטֶעפְּלִיק. רַבִּי נַחוּם עַצְמוֹ הִתְקָרֵב לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל יְדֵי ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה].

ו – קעז

בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁדָּרוּ בָּעִיר טְשֶׁערִין הָיוּ עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים מְאֹד. וְראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה מַלְהִיבָם מִדֵּי פַּעַם שֶׁיַּעֲלוּ עִם מָמוֹנָם וּרְכוּשָׁם הָרַב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיָדוּרוּ בָּהּ, כִּי הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם אָז לִקְנוֹת שְׁטָחִים וַחֲלָקִים עֲצוּמִים מֵאַדְמוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּמְחִירִים מוּזָלִים מְאֹד, כִּי לְרֹב עֲשִׁירוּתָם אָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בִּיכָלְתָּם לִקְנוֹת אֶת כָּל אַדְמוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמְיֹעָדוֹת לִמְכִירָה, כִּי הָיְתָה אָז מְכִירַת הַקַּרְקַע בְּזוֹל מְאֹד וְאִם הָיוּ שׁוֹמְעִים לוֹ לֹא הָיְתָה גַּם לַצִּיּוֹנִים שְׁלִיטָה כָּל כָּךְ בְּאַדְמוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲצֹר בַּעֲדָם מִלְּחַלְּלָהּ וּלְהָצֵר קְדֻשָּׁתָהּ, אוּלָם בְּחָשְׁשָׁם לְמָמוֹנָם, לֹא שָׁמְעוּ לוֹ. וְסוֹפָם הָיָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּעֵרֹם וְחֹסֶר כֹּל, כִּי בַּעֲלִיָּתָם שֶׁל הַקּוֹמוֹנִיסְטִים לַשִּׁלְטוֹן הָרְגוּ אֶת רֻבָּם וְלָקְחוּ כָּל מָמוֹנָם וְהַנִּשְׁאָרִים בָּרְחוּ כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם בְּעֵרֹם וְחֹסֶר כֹּל, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אַף גַּם שׁוּם שְׁאֵרִית, כִּי בְּנֵיהֶם נָפְלוּ עַל יְדֵי זֶה מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, וְרַק אֵלּוּ הַמְּעַט שֶׁשָּׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וְעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זָכוּ לְהָקִים כָּאן מִשְׁפָּחוֹת לְתִפְאֶרֶת הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, וְכַמְפֻרְסָם.

ו – קפא

הוּא אֲשֶׁר צִיֵּת וְשָׁמַע לְקוֹלוֹ שֶׁל ראבר”נ שֶׁיָּעַץ לוֹ שֶׁיִּסַּע תֵּכֶף לְהִתְקָרְבוּתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִקְבַּע שָׁם יְשִׁיבָתוֹ, וְכָךְ עָשָׂה וְעָלָה לָאָרֶץ בִּהְיוֹתוֹ לְמַעְלָה מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְנָשָׂא כָּאן לְאִשָּׁה אֶת אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה הִיא מָרַת פְרוּמָא בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב פִילְמֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְנוֹלַד לוֹ מִמֶּנָּה בְּנוֹ הָרִאשׁוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל נַחְמָן בִּשְׁנַת תרע”ג].

ו – רסד

עַל הַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן (תורה כ”ב חלק א, ובתורה ה’ חלק ב), עַל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים ‘הַשּׁוֹלְטִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם וְכוֹפִין אֲנָשִׁים תְּחוֹת שִׁעְבּוּדַיְיהוּ, הָיָה אוֹמֵר ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּצַחוּת בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב “בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה” (שופטים יז, כא). שֶׁכְּשֶׁאֵין נִמְצָא הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁרָאוּי בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מוֹשֵׁל וּמֶלֶךְ אֲזַי לְפָחוֹת “חָאטְשֶׁע” שֶׁיַּנִּיחוּ לָאִישׁ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו וְלֹא יָכֹפוּ אוֹתוֹ לְהִתְנַהֵג כִּרְצוֹן הַשּׁוֹלֵט וְהַכּוֹפֶה, אַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁתַּחַת מָרוּתוֹ.

ו – שצא

הִרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר לֹא פַּעַם בְּעִנְיַן גֹּדֶל הַחִיּוּב לְצַיֵּת אֶת רַבֵּנוּ בִּדְבָרָיו כְּמוֹ שֶׁהֵם, וְלִבְלִי לְשַׁנּוֹת בָּהֶם שׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ לְטוֹבָה, וְתָפַס לָזֶה לְדֻגְמָא אֶת מַה שֶּׁנָּהֲגוּ כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר בְּעִתִּים שֶׁהָיָה קָשֶׁה לָהֶם, בִּמְקוֹם סֵדֶר הַהִתְבּוֹדְדוּת, תְּפִלּוֹת מִסֵּפֶר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת, וְכֵן מֵחֲמַת גֹּדֶל הַחֲשִׁיבוּת הַמּוּבָא בַּזֹּהַר לִהְיוֹת עֵרִים בַּלַּיְלָה וְלַעֲסֹק אָז בַּתּוֹרָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר, עַל כֵּן הָיוּ שֶׁאמְרוּ שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִתְעוֹרֵר בִּשְׁעַת חֲצוֹת מַמָּשׁ וְלִהְיוֹת עֵר אַחֲרֶיהָ כָּל הַלַּיְלָה טוֹב יוֹתֵר שֶׁיָּקוּם וְיִתְעוֹרֵר מְאֻחָר יוֹתֵר וְיִשָּׁאֵר נֵעוֹר עַד אַחַר הַתְּפִלָּה, וְאָמַר עַל זֶה שֶׁאֵין זֶה מֵהַנָּכוֹן וְאֵין כֵּן דַּעַת רַבֵּנוּ, וּכְבָר בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הִקְפִּיד עַל זֶה ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מְאֹד, כִּי רַבֵּנוּ הִזְהִיר לָקוּם בַּחֲצוֹת בְּדַוְקָא, כַּמּוּבָא בְּתוֹרָה קמט, וּבְעוֹד מְקוֹמוֹת. וְעַל כֵּן בְּאִם קָשֶׁה הַדָּבָר יִתְעוֹרֵר דַּוְקָא בַּחֲצוֹת וְיֹאמַר הַתִּקּוּן וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אָז כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר לִישֹׁן וְיָקוּם לְהִתְפַּלֵּל בְּעִתָּהּ וּבִזְמַנָּהּ. וּכְמוֹ כֵן לְעִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת הַנָּכוֹן לְהַקְפִּיד עָלֶיהָ בְּדַוְקָא כִּרְצוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַפָּשׁוּט. (וראה עוד בחלק ג, תצט).

ו – תכח

רַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְלִיטְשׁ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה זֶה שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לָקַחַת אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לְחָתָן כִּי אָז אַחַר שֶׁקִּבֵּל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שִׁחְרוּרוֹ מֵהַצָּבָא מֵחֲמַת כֹּבֶד רְאִיָּתוֹ, אָמַר לוֹ ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה ‘לֵךְ וּתְחַפֵּשׂ לְךָ שִׁדּוּךְ’, וְנָסַע וּבָא עִמּוֹ לִטְשֶׁערִין וְשָׁבַת שָׁם בְּשַׁבָּת, הָיְתָה זֹאת שַׁבַּת-נַחֲמוּ שְׁנַת תרע”ו, וְאָז שָׁבַת שָׁם גַּם רַבִּי אַהֲרֹן שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם מֵחֲמַת פְּטִירַת אָחִיו רַבִּי אַבְרָהָם מִיַּקִּירֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה חַזָּן בָּעִיר. וּבָא לְעוֹדֵד אֶת הָאַלְמָנָה וְאֶת יְלָדֶיהָ. וּכְשֶׁשָּׁמַע שֶׁמַּצִּיעִים לוֹ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שִׁדּוּכִים שׁוֹנִים. אָמַר רַבִּי אַהֲרֹן לְרַבִּי אַיְיזִיק בַּארְדִּיטְשׁוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה (הַמְיֻחָס שֶׁבְּנֶכְדֵּי רַבֵּנוּ) גַּם לִי בְּבֵיתִי יֵשׁ בַּת הָעוֹמֶדֶת בְּפִרְקָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי אַיְיזִיק בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: אַתָּה לֹא תְּרַמֶּה אוֹתוֹ? אָמַר לוֹ: לֹא. נוּ אִם כֵּן הַבְטַח לוֹ שָׁנָה אַחַת מִחְיָה “קֶעסְט”, וּבְגָדִים לַנִּשּׂוּאִים וּמָאתַיִם רוּבָּל לְנַדָּן, כִּי מֵחֲמַת הֱיוֹתוֹ עָנִי וּלְלֹא הוֹרִים הָיוּ צְרִיכִים לִדְאֹג עֲבוּרוֹ אַף גַּם לִבְגָדִים. הִבְטִיחַ לוֹ רַבִּי אַהֲרֹן הַדָּבָר, וְהִצִּיעַ זֹאת רַבִּי אַיְיזִיק לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק. שְׁאָלוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק נוּ, וּמָה אַתָּה אוֹמֵר עַל הַשִּׁדּוּךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי אַיְיזִיק אֲנִי? כְּאוֹמֵר מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי לְדַעְתִּי? מַה דַּעְתְּךָ אַתָּה עַל הַשִּׁדּוּךְ?! וְחָזַר וְנָסַע לְאוּמַן, וְנִגַּשׁ אֵלָיו גַּם רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: הָיָה כָּאן רַבִּי אַהֲרֹן וּמַצִּיעַ לְךָ אֶת בִּתּוֹ לְשִׁדּוּךְ, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁסִּפֵּר לְראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ מַצִּיעִים לִי לְשִׁדּוּךְ אֶת בַּת רַבִּי אַהֲרֹן. אָמַר לוֹ ראבר”נ “לְרַבִּי אַהֲרֹן יֵשׁ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה”. כְּאוֹמֵר לוֹ שֶׁעַל כֵּן בְּוַדַּאי בְּנוֹתָיו צְנוּעוֹת וַחֲסוּדוֹת, וּכְשֶׁרָאָה שֶׁשְּׁלֹשָׁה צַדִּיקִים אֵלּוּ מַסְכִּימִים עִמּוֹ לַשִּׁדּוּךְ, נָסַע אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תרע”ז וּבָא לְקִיבְּלִיטְשׁ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית רַבִּי אַהֲרֹן לֹא הָיָה אָז רַבִּי אַהֲרֹן בְּבֵיתוֹ וְעַל כֵּן הָלַךְ לְבֵית כְּנֶסֶת סָמוּךְ וּפָגַשׁ שָׁם בִּיהוּדִי זָקֵן יוֹשֵׁב וְאוֹמֵר תְּהִלִּים, וְהֵחֵל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן עַד שֶׁדִּבְּרוּ בְּעִנְיַן צָרַת הַדּוֹר אֵיךְ שֶׁכַּיּוֹם הִתְבַּטְּלוּ כָּל הַ’חֵידָרִים’ וְכֻלָּם לוֹמְדִים בְּבָתֵּי סֵפֶר מְעֹרָבִים עִם הַגּוֹיִים, נָכוֹן, אָמַר לוֹ הַזָּקֵן, כָּאן בָּעִיר רַק ‘בְּנֵי אַהֲרֹן אַיְיזִיקְס’ (כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ עַל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער שֶׁכִּנּוּהוּ עַל שֵׁם אָבִיו רַבִּי אַיְיזִיק) “רַק הוּא שׁוֹמֵר עֲדַיִן בִּקְדֻשַּׁת בֵּיתוֹ וְאֵין בְּנוֹתָיו הוֹלְכוֹת לְבָתֵּי סֵפֶר”, וְשָׂמַח רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל זֶה וְהָיָה לוֹ הַדָּבָר עוֹד לְחִזּוּק. לְשַׁבָּת חָזַר רַבִּי אַהֲרֹן לְבֵיתוֹ וּבָא רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְבֵיתוֹ לִסְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁלִּוָּהוּ רַבִּי אַהֲרֹן בְּהִפָּרְדוֹ אָמַר לוֹ יֵשׁ לִי בַּת שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ וְהָיִיתִי רוֹצֶה בְּךָ לְחָתָן וְאֶתֵּן לְךָ קֶעסְט מֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת וּבְגָדִים וּמָאתַיִם רוּבָּל.

ו – תלג

שִׁבַּח רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן יְדִיד נְעוּרָיו הי”ד, אֵיךְ שֶׁהָיָה כָּרוּךְ אַחַר ראבר”נ וְקִיֵּם מַמָּשׁ הַכָּתוּב “יְהוֹשֻׁעַ נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל” (שמות לג). כִּי ראבר”נ בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה יוֹשֵׁב כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מֻטֶּה עַל יָדָיו וּמִתְבּוֹדֵד וְלוֹמֵד בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כִּי בְּסוֹף יָמָיו הָיָה קָשֶׁה לוֹ לִקְרֹא בַּסֵּפֶר מֵחֲמַת חֻלְשָׁתוֹ בְּעֵינָיו כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁהָיָה מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְרוֹאֶה אֶחָד סָמוּךְ אֶצְלוֹ הָיָה מַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ וְלַעֲנוֹת לוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיָה בְּכַוָּנָה מִתְיַשֵּׁב אֶצְלוֹ כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיָּרִים אֶת רֹאשׁוֹ יְשׂוֹחַח עִמּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה כְּשֶׁהָיָה כְּבָר מְדַבֵּר עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁאָר הַבַּחוּרִים וְהָאַבְרֵכִים נִצְמָדִים אֶצְלוֹ גַּם הֵם לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים. וְזָכוּ עַל יָדוֹ לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ תּוֹרָה וְיִרְאָה כָּרָאוּי.

ו – תלד

בִּשְׁנַת תרע”ו נָסַע רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עִם ראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לָעִיר טְשֶׁערִין, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִכְפָר אֲלֶכְּסַנְדֶּרִיוְוקֶע אָמַר לוֹ ראבר”נ הֲלֹא בָּחוּר עָנִי אַתָּה וְהִנְּךָ זָקוּק לְמָעוֹת כְּדֵי לְהִתְחַתֵּן, הִשָּׁאֵר כָּאן בַּכְּפָר וּדְאַג לְעַצְמְךָ לֶאֱסֹף לְעַצְמְךָ מְעוֹת הַכְנָסַת כַּלָּה. וְאַחַר כָּךְ נִפָּגֵשׁ בָּעִיר טְשֶׁערִין, וְנִשְׁאַר לִשְׁבּוֹת שָׁם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאחֲרֶיהָ, וְהוּא יָשַׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעָסַק בַּתּוֹרָה, וְאָחִיו שֶׁל הָרַב דְּשָׁם אָסַף עֲבוּרוֹ סַךְ עֲשָׂרָה רֻבָּל, כִּי נָהוּג הָיָה בְּכָל אוּקְרָאִינָה לְהַרְבּוֹת בִּנְתִינַת צְדָקָה בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב. וְראבר”נ בְּיָדְעוֹ אֶת עֲנִיּוּתוֹ וְאֶת בְּדִידוּתוֹ הַגְּדוֹלָה לְלֹא גּוֹאֵל וְדוֹאֵג, כִּי הָיָה רָחוֹק מִבַּיִת, יָעַץ לוֹ כֵּן, וְאָכֵן עָזַר לוֹ עֲצָתוֹ זוֹ.

ו – תעח

הָיָה אוֹמֵר לְעִנְיָן זֶה שֶׁאנוּ יוֹדְעִים מֵראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה עוֹזֵב אֶת בֵּיתוֹ מֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וְהָיָה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ בְּהִתְבּוֹדְדוּת מֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים, וְכֵן רַבִּי עוֹזֵר תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְעוֹד עוֹבְדֵי ה’ גְּדוֹלִים, שֶׁפָּשׁוּט לוֹ שֶׁהָיוּ נִזְהָרִים בִּתְפִלָּה בְּמִנְיָן, וְלֹא הֶחְסִירוּ חָלִילָה קַדִּישִׁים וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וּקְדֻשָּׁה, וּבָרְכוּ וְכַדּוֹמֶה. וְאֵינוֹ מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כְּלָל וּכְלָל לַחֲשֹׁב שֶׁהִפְסִידוּם מֶשֶׁךְ שְׁנוֹת יְמֵי עֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה, אוּלָם יָדְעוּ אֵיךְ לְהִסְתַּדֵּר בָּזֶה כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ.

ו – תקמז

אָמַר פַּעַם בְּצַחוּת הַצַּדִּיק רַבִּי זוּשָׂא זַצַ”ל: הִגַּעְתִּי לְמַדְרֵגָתִי גַּם בִּגְלַל זֶה שֶׁלֹּא יָדְעָה זוּגָתִי לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר. וְכֵן שָׁמַע רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵראבר”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאָמַר שֶׁיָּדוּעַ הַדָּבָר שֶׁזּוּגָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לֹא יָדְעָה לִקְרוֹת בְּסִדּוּר. וְהָיוּ קְדוֹשׁוֹת וּצְנוּעוֹת עִם מָלֵא תֹּם וְשִׁמְּשׁוּ אֶת בַּעְלֵיהֶן בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת וְסִיְּעוּ בְּיָדָם הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִיכָלְתָּם.

סִפֵּר רַבִּי דָּוִד הַמְכֻנֶּה ר’ דָּוִד רוּמֵנִישֶׁער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ הִפְצִיר בּוֹ רַבִּי אַבְרָהָם מְאֹד שֶׁיָּבוֹא עִמּוֹ לְאוּמַאן, כִּי רָאָה רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא חָכָם וּבַעַל כֹּחַ וְנָאֶה לוֹ לִהְיוֹת בְּחֶבְרַת הָעוֹבְדִים בְּאוּמַאן, אוּלָם לֹא אָבָה ר’ דָּוִד לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ לִנְסֹעַ לְאוּמַאן, וְהִתְחָרֵט עַל-זֶה כָּל יָמָיו, כִּי עָבְרוּ עָלָיו אַחַר-כָּךְ כַּיָּדוּעַ הַרְבֵּה הַרְפַּתְּקָאוֹת.

אָמַר (ראבר”נ): כְּשֶׁנּוֹהֲגִים לְקַיֵּם אֶת עֲצַת הַהִתְבּוֹדְדוּת אַרְבָּעִים יָמִים רְצוּפִים, רוֹאִים עַל-יְדֵי-זֶה יְשׁוּעוֹת. (בח”א סעיף תרע”ז בשם מוֹהַרְנַ”תְּ, וצ”ע).

כְּשֶׁדִּבֵּר פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן מִגְנוּת מִדַּת הַגַּאֲוָה, הִזְכִּיר וְהִדְגִּישׁ אֶת הַפָּסוּק: “תּוֹעֲבַת ה’ כָּל גְּבַהּ לֵב” וְהִדְגִּישׁ אֶת תֵּיבַת “כָּל”, שֶׁכַּוָּנַת הַפָּסוּק לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׂוֹנֵא אֶת “כָּל” הַגֵּאִים, אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַמִּתְגָּאִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, וְזֶהוּ: “תּוֹעֲבַת ה’ כָּל גְּבַהּ לֵב”, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה. (בח”א סעיף תרפ”ח, בשם מוֹהַרְנַ”תְּ וצ”ע).

רַבִּי אַבְרָהָם, כְּשֶׁבֵּין דִּבּוּרָיו יָצָא לוֹ לְדַבֵּר מֵהָרַשְׁבִּ”י הָיוּ רוֹאִים אֵיךְ שֶׁמַּזְכִּירוֹ בְּאֵימָה וְיִרְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד.

מוֹהַרְנַ”תְּ אָמַר שֶׁלּוּלֵא הַמִּתְנַגְּדִים, הָיָה הוֹלֵךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ בְּיוֹם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְהִתְפַּלֵּל שָׁם – רש”ש בְּשֵׁם ר”מ טְשֶׁנְסְטְחוֹבֶער שֶׁשָּׁמַע מֵרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן.

סִפֵּר רַבִּי שְׁמוּאֵל הוּרְבִיץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר בִּקֵּר בְּפוֹלַנְיָה וְשָׁהָה אֵצֶל רַבִּי מָרְדְּכַי סוֹקוֹלוֹבֶער שֶׁהָיָה מוֹ”ץ בָּעִיר, דִּבֵּר עִמּוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי הַרְבֵּה מִגְדֻלָּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ שֶׁל רָאבְּרַ”נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ מְאֹד.

סִיפּוּרֵי צַדִיקִים

ג-תקצח

מָצְאוּ פַּעַם קָמֵיעַ שֶׁנָּתַן רַבִּי נַפְתָּלִי כַּץ זַצַ”ל נֶגֶד אֵיזֶה רוּחַ שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּאִישׁ אֶחָד, וְהָיָה כָּתוּב בּוֹ “לֵךְ אֶל אוּמִין פְּלַךְ קִיּוּב אֶל יַעַר גְרֶעקוֹב כִּי שָׁם מְקוֹמְךָ”. (וּרְאֵה בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן מַה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ שֶׁעִיר אוּמִין הוּא בִּבְחִינַת קְצֵה הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת “עִיר קְצֵה גְּבוּלֶךָ” עַיֵּן שָׁם).

ג-תקצט

כַּיָּדוּעַ הִסְתַּלֵּק רַבִּי נַפְתָּלִי כַּץ זַצַ”ל בַּעַל “סְמִיכַת חֲכָמִים” בְּעִיר סְטַאנְבּוּל בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, מֵחֲמַת הַפִּרְסוּם הָרַב שֶׁהָיָה לוֹ בְּבוֹאוֹ לִסְטַאנְבּוּל, כִּי בָּאוּ לְקַבֵּל פָּנָיו אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל, וּמְסֻפָּר שֶׁלִּפְנֵי הִסְתַּלְקוּתוֹ בְּשָׁכְבוֹ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, נִכְנַס אֶחָד לָבוּשׁ בִּמְעִיל פַּרְוָה מְהֻדָּר לְחַדְרוֹ, בִּרְאוֹת אוֹתוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פָּנָה אֵלָיו בִּקְפֵידָה וְאָמַר לוֹ: “וְכִי מִי הִרְשָׁה לְךָ לִכָּנֵס לְכָאן, צֵא מִכָּאן”, וְיָצָא, וְתֵיכֶף לִהֲטָה אֵשׁ סְבִיב מִטָּתוֹ, וּבָרְחוּ כָּל הָעוֹמְדִים מֵחֶדְרוֹ, וּכְשֶׁחָזְרוּ אַחַר-כָּךְ לְמִטָּתוֹ כְּבָר הָיָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ.

ג-תר

בְּעֵת הַפְּרָעוֹת וְהַגְזֵרוֹת שֶׁבִּשְׁנַת ת”ח-ת”ט הִצְלִיחוּ הָרְשָׁעִים לַהֲרֹג כִּשְׁלִישׁ מֵהַיְּהוּדִים תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרוֹת שֶׁבְּאוּקְרַאִינָא, וְאָז נִרְצְחוּ בְּאַכְזָרִיּוּת שְׁנַיִם מֵעַמּוּדֵי הָעוֹלָם, הָרִאשׁוֹן הֲלֹא הוּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹל, הי”ד. וְהַשֵּׁנִי הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכְל מִנֶּעמֶרוֹב רַבָּתִי הי”ד (נִקְרְאָה בְּשֵׁם “רַבָּתִי” כִּי נִכְלְלוּ תַּחְתֶּיהָ גַּם הָעֲיָרוֹת טוּלְטְשִׁין וּבְרַסְלֶב), שֶׁהָיָה צַדִּיק וְחָכָם מֻפְלָג, וְהִנֵּה אָמְרוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁבַּהֲרִיגָתָם שֶׁל שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם אֵלּוּ נִצְלוּ שְׁנֵי שְׁלִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל בַּעַל הַשַּׁ”ךְ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיְתָה הַגְּזֵרָה לִהָרֵג עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אוּלָם אִמּוֹ מְנָעַתּוֹ מִזֶּה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא עַצְמוֹ מָנַע עַצְמוֹ מִזֶּה בְּטָעֲנוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא גָּמַר אֶת חִבּוּרוֹ הַגָּדוֹל עַל הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ.

ג-תרא

בִּשְׁנַת תקכ”ח בַּיָּמִים ו’ ז’ ח’ תַּמּוּז, הָיוּ הַקּוֹזַאקִים הָאַכְזָרִיִּים בְּעִיר אוּמַאן, וְהֶעֱמִידוּ חֻפָּה בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת וְצֶלֶם שְׁתִי וָעֵרֶב תַּחְתָּיו, וְהִכְרִיזוּ שֶׁכָּל יְהוּדִי הַנִּכְנָס תַּחְתָּיו יִנָּצֵל. אוּלָם שׁוּם יְהוּדִי לְלֹא יוֹצֵא מֵהַכְּלַל לֹא נִכְנַס תַּחְתָּיו, וְרָצְחוּ אֶת כָּל הַיְהוּדִים תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, כִּשְׁלשִׁים אֶלֶף נֶפֶשׁ, וְהָיָה זֶה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם מֻפְלָג. וְקָבְרוּ אֶת הַנִּרְצָחִים בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת בְּקֶבֶר אַחִים גָּדוֹל, בְּסָמוּךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ.

ג-תרב

דִּבֵּר פַּעַם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב עִם אֶחָד וְנִמְשְׁכוּ דְּבָרָיו עַד אֶמְצַע הַלַּיְלָה פָּנְתָה אֵלָיו בִּתּוֹ מָרַת אָדְל וְאָמְרָה לוֹ “אַבָּא מַה יִּהְיֶה עִם קִימַת הַחֲצוֹת”? עָנָה וְאָמַר לָהּ בְּנִיחוּתָא “נוּ פַּעַם צְרִיכִים גַּם לְתַקֵּן אֶת חֲצִי הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן”, “נוּ אַמָאל דַארְף מֶען פַארֶעכְטְן דִּי עֶרְשְׁטֶע הַאלְבֶּע נַאכְט”. וּמִסִּפּוּר זֶה טָעוּ הַטּוֹעִים לוֹמַר שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת דַּוְקָא נִיעוֹר בַּחֲצִי לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, וּכְבַר צָוְחוּ עַל זֶה גְּדוֹלֵי עוֹלָם שֶׁסִּילְפוּ וְעִקְּמוּ כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זָהִיר מְאֹד בְּקִימַת חֲצוֹת.

ג-תרג

פַּעַם הִתְפַּלֵּל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב תְּפִלָּתוֹ וְנִשְׁאֲרָה אֵיזֶה שְׂעָרָה עַל אָזְנוֹ, וְכַיָּדוּעַ מֵהַזֹּהַר (ח”ג קלא. באידרא רבא) שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר שׁוּם שְׂעָרָה עַל הָאֹזֶן, חָפֵץ הָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו לְהוֹרִידָה, אוּלָם כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ לְהוֹרִידָה אֲזַי מֵרֹב פַּחְדוֹ מֵרַבּוֹ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב חָזַר לִמְקוֹמוֹ, אַחַר הַתְּפִלָּה פָּנָה אֵלָיו הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְאָמַר לוֹ: “אַז סְ’אִיז דָא עֶפֶּעס אַ קִלְקוּל אִין אֲצִילוּת וִוילְסְטוּ דוּ מִיט דַיְינֶע הֶענְט דָאס פַאר רֶעכְטְן”?, “כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה קִלְקוּל בְּעוֹלָם הָאֲצִילוּת רוֹצֶה אַתָּה בְּיָדֶיךָ לְתַקְּנוֹ?.

ג-תרד

אָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב: “אִלְמָלֵא הָיָה לִי אֶת הָאֵשֶׁת נְעוּרִים, הָיִיתִי אַךְ פּוֹשֵׁט אֶת רַגְלַי וּמַגִּיעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”, “וֶוען אִיךְ וָואלְט גִיהַאט מַיין אֵשֶׁת נְעוּרִים, וָואלְט אִיךְ אוֹיסְגִישְׁטְרֶעקְט מַיינֶעַ פִיס צוּ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”. (- אבני”ה ברזל).

ג-תרה

נִגַּשׁ פַּעַם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְשׁוֹאֵב הַמַּיִם שֶׁהָיָה כְּבָר אִישׁ בָּא בַּיָּמִים, וְשָׁאֲלוֹ אֱמֹר נָא לִי רַבִּי אַנְשִׁיל: “מַה שְּׁלוֹמְךָ”? עָנָה לוֹ רַבִּי אַנְשִׁיל בְּשִׂמְחָה: “בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הִנֵּה עֲזָרָנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם עַתָּה לְעֵת זִקְנָתִי שֶׁעֲדַיִן אֲנִי בְּכֹחִי וּבִיכָלְתִּי לַעֲבֹד וּלְהִתְפַּרְנֵס מִיגִיעַ כַּפַּי וְאֵינִי צָרִיךְ לְמַתְּנַת אֲחֵרִים”. לַמָּחֳרָת שָׁאֲלוֹ שׁוּב הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לִשְׁלוֹמוֹ? הִתְאַנֵּחַ קָשׁוֹת וְעָנָה לוֹ: “רְאֵה נָא אֵיךְ יְהוּדִי זָקֵן כָּמוֹנִי צָרִיךְ בְּעַצְמוֹ לַעֲבֹד וּלְהִתְיַגֵּעַ עֲבוּר פַּרְנָסָתוֹ”. נַעֲנָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְאָמַר: הִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָדָם נִדּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרַבִּי יוֹסֵף אָמַר, אָדָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם, וְעַתָּה בְּמַעֲשֶׂה זוֹ הִתְיַשֵּׁב לִי שְׁנֵי מַאֲמָרֵי חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה אֵלֶּה, וּמַר אָמַר חָדָא וּמַר אָמַר חָדָא וְלֹא פְּלִיגֵי, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּי אַנְשִׁיל זֶה נִדּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁפַּרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה כְּשׁוֹאֵב מַיִם, אוּלָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם אִם יֶהֱנֶה מִמְּלַאכְתּוֹ אִם לַאו, וּכְמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁאתְמוֹל הָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְעַלִּיז בִּמְלַאכְתּוֹ, וְהַיּוֹם הִתְאַנֵּחַ קָשׁוֹת, וּבְדָבָר זֶה אָדָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם.

ג-תרו

רַבִּי נַפְתָּלִי כַּץ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר פַּעַם בִּגְנוּת הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בִּגְדֻלּוֹת בְּפִרְסוּם שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁכַּאֲשֶׁר חוֹרְטִים עַל מַצַּבְתָּם “צַדִּיק וְלַמְדָּן”, שׁוֹאֲגִים בַּשָּׁמַיִם וּמַכְרִיזִים: “שַׁקְרָן וְכַזְבָן”.

ג-תרז

הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב צִוָּה לְתַלְמִידָיו לִלְמוֹד בְּסֵפֶר שֻׁלְחָן עָרוּךְ עַד שֶׁיֵּדְעוּ אֶת דִּבְרֵי הָרַב הַמְחַבֵּר וְהָרַמָ”א בְּעַל פֶּה כִּי נִכְתַּב וְחֻבַּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

ג-תרח

אָמַר פַּעַם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל לַמְדָן אֶחָד, הוּא כָּזֶה מַתְמִיד עַד שֶׁאֵין לוֹ כְּלַל פְּנַאי לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

ג-תרט

בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל נְסִיעַת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, מְסֻפָּר עוֹד שֶׁלִּפְנֵי נָסְעָם בַּסְּפִינָה אָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְרַבִּי צְבִי וּלְבִתּוֹ אָדְל, “שֶׁיּוֹדֵעַ “שֵׁם קָדוֹשׁ” שֶׁיָּכוֹל עַל יָדוֹ לִפְרֹס חֲתִיכַת בַּד עַל הַיָּם וְלַעֲבֹר בּוֹ אֶת הַיָּם וּלְהַגִּיעַ עַד עִיר הַנָּמֵל יָפוֹ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוּלָם בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּ בְּמַחֲשַׁבְתָּם בְּכַוָּנַת שֵׁם זֶה אַף לִשְׁנִיָּה אַחַת”, נֶעֶנְתָה בִּתּוֹ וְאָמְרָה, שֶׁהִיא מוּכָנָה לְקַבֵּל זֹאת עַל עַצְמָהּ, אוּלָם רַבִּי צְבִי אָמַר שֶׁמְּפַחֵד לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דָּבָר זֶה.

ג-תרי

בַּעַל הַ”תּוֹלְדוֹת-יַעֲקֹב-יוֹסֵף” חַי מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים כְּבִרְכָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, בְּהַמְלִיצוֹ עָלָיו עוֹד בְּחַיָּיו אֶת הַכָּתוּב (בראשית מט): “וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים”.

ג-תריא

כְּשֶׁשְּׁאֵלוּהוּ פַּעַם מַדּוּעַ כּוֹתֵב בְּסִפְרוֹ פְּעָמִים: “שָׁמַעְתִּי מִמּוֹרִי” וּפְעָמִים “מִפִּי מוֹרִי” “מוֹרִי” וְכַדּוֹמֶה, וּמַה כַּוָּנָתוֹ בְּשִׁנּוּיֵי הַלָּשׁוֹן, עָנָה, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּהַשָּׂגָתוֹ שֶׁל רַבִּי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, כָּתַבְתִּי בְּלָשׁוֹן כָּזֶה, וּבְעֵת שֶׁלֹּא הָיִיתִי בְּהַשָּׂגָתוֹ כָּתַבְתִּי לָשׁוֹן הַשֵּׁנִי.

ג-תריב

הַצַּדִּיק הָרַבִּי מִקַּאמִינְקֶע, תַּלְמִיד הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב, זַצַ”ל, אָמַר פַּעַם בְּדֶרֶךְ צַחוּת: “אֵינִי מֵבִין מַה מּוּבָן הַמִּלָּה “לְרַמּוֹת”, מִמַּה נַפְשָׁךְ, אִם בְּכַוָּנָתְךָ לְרַמּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲרֵי שֶׁאֵין הַדָּבָר בְּאֶפְשָׁרוּתְךָ, כִּי אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין יְכוֹלִים לְרַמּוֹת, וְאִם מַטְּרָתְךָ לְרַמּוֹת אֶת חֲבֵרְךָ, הֲרֵי שֶׁגַּנָּב אַתָּה, וְאִם מְרַמֶּה אַתָּה אֶת עַצְמְךָ, הֲרֵי שֶׁטִּפֵּשׁ הִנְּךָ. וּבְכֵן מַה פֵּרוּשׁ הַדָּבָר לְרַמּוֹת וְאֶת מִי אָנוּ מְרַמִּים.

ג-תריג

יְהוּדִי פָּשׁוּט אֶחָד חַיָּט בְּמִקְצוֹעוֹ הָיָה בְּפוּלְנָאָה וְקָנָה לְעַצְמוֹ חֶלְקָה בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת, וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הָיָה נוֹהֵג לָלֶכֶת לִמְקוֹם קְבוּרָתוֹ וְאוֹמֵר שָׁם אֶת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ, כְּשֶׁעָבַר פַּעַם בַּעַל הַ’תּוֹלְדוֹת’ לְיַד מָקוֹם זֶה הִרְגִּישׁ בְּאוֹר גָּדוֹל הַשּׁוֹכֵן בְּמָקוֹם זֶה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁשָּׁלַח לְאַנְשֵׁי הַחֶבְרָא-קַדִּישָׁא שָׁלִיחַ לֵאמֹר, שֶׁחָפֵץ לִקְנוֹת מָקוֹם זֶה, הוֹדִיעוּ לוֹ אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא-קַדִּישָׁא שֶׁמָּקוֹם זֶה כְּבָר מָכוּר לַיְּהוּדִי הַנַּ”ל, שָׁלַח אֵלָיו בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת שָׁלִיחַ לִקְרוֹא לוֹ, וּשְׁאֵלוֹ אִם יַסְכִּים לְמָכְרוֹ לוֹ, לֹא אָבָה יְהוּדִי זֶה לְמָכְרוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, בְּטוֹעֲנוֹ, “מִתְיַגֵּעַ אֲנִי כְּבָר עֲשָׂרָה שָׁנִים עֲבוּר קְבוּרָתִי בְּמָקוֹם זֶה וְאֵיךְ אֶמְכְּרֵהוּ לָכֶם”, וְסִפֵּר לוֹ הַנְהָגָתוֹ הַנַּ”ל, הִפְטִיר וְאָמַר לוֹ בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת: “מִשּׁוּם כָּךְ תִּקָּבֵר לְיַד מְקוֹמִי”, וְהָלַךְ וְקָנָה מֵאַנְשֵׁי הַחֶבְרָא-קַדִּישָׁא אֶת הַחֶלְקָה הַסְּמוּכָה. חַיָּט זֶה אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר יָדַע שֶׁמְּקוֹם קְבוּרָתוֹ סְמוּכָה הִיא לִקְבוּרָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַתּוֹלְדוֹת הִמְשִׁיךְ בְּנוֹהֲגוֹ כְּמִקֶּדֶם, לוֹמַר מִדֵּי יוֹם אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים בִּמְקוֹם קְבוּרָתוֹ, וְכָךְ עָבְרוּ עוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים, פַּעַם עָבַר שָׁם בְּסָמוּךְ הַצַּדִּיק רַבִּי לֵיבּ “בַּעַל הַמּוֹכִיחַ מִפּוּלְנָאָה” וְאַף הוּא הִרְגִּישׁ וְהִבְחִין בִּקְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם וְחָפֵץ הָיָה גַּם הוּא לְהִטָּמֵן בְּמָקוֹם זֶה, וּבֵרַר אֶת הַדָּבָר וְשׁוּב הוֹדִיעוּ לוֹ כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל, שֶׁמָּקוֹם זֶה כְּבָר מָכוּר לִיהוּדִי זֶה, וְקָרָא לוֹ וּשְׁאֵלוֹ כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל וְשׁוּב לֹא הִסְכִּים וּכְטַעֲנָתוֹ הַנִּזְכֶּרֶת בְּהוֹסִיפוֹ כָּעֵת, “כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנִים מִתְפַּלֵּל אֲנִי בְּמָקוֹם זֶה וְאֵיךְ אֶמְכְּרֵהוּ”, הִפְטִיר אַף לוֹ “הַבַּעַל-מוֹכִיחַ”, אִם כָּךְ תִּשְׁכַּב לְיָדִי, וְהָלַךְ וְקָנָה אֶת הַמָּקוֹם מִצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל קִבְרוֹ. אַחַר-כָּךְ הִמְשִׁיךְ יְהוּדִי זֶה בְּנוֹהֲגוֹ הַטּוֹב עוֹד שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְנִפְטַר וְקָבְרוּהוּ בְּחֶלְקָתוֹ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁפַךְ אֶת לִבּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַנַּ”ל.

ג-תריד

בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת שֶׁבְּבַארְדִיטְשׁוֹב קָבוּר צַדִּיק אֶחָד גָּדוֹל וְנוֹרָא בְּשֵׁם רַבִּי לִיבֶּער, הוּא הָיָה רַב בָּעִיר קֹדֶם נְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל הָרַב מִבַּארְדִיטְשׁוֹב, וְהָיוּ אַנַ”שׁ מַרְבִּים לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁהָיָה סָמוּךְ וְקָרוֹב לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל אַנַ”שׁ שֶׁבְּבַּארְדִיטְשׁוֹב, וּמְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם הוֹפִיעַ בַּחֲלוֹם לְהָרַב מִבַּארְדִיטְשׁוֹב וְאָמַר לוֹ, הֱיוֹת שֶׁהָיָה שַׁמָּשׁ אֶחָד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בָּעִיר שֶׁהָיָה תָּמִים מְאֹד בְּמַעֲשָׂיו וְדָבוּק בַּעֲבוֹדָתוֹ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וּלְרֹב אַהֲבָתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ בְּהַדְלָקַת הַמְּנוֹרוֹת הַתְּלוּיוֹת שֶׁבְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, הִתְקָרֵב בְּכַוָּנָה יוֹתֵר מִדַּי לַמְּנוֹרוֹת עַד שֶׁאחֲזָה בּוֹ הָאֵשׁ וְנִשְׂרַף לַמָּוֶת לְמַעֲנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ, נָדָה וְנָעָה כְּבָר לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים שָׁנָה לְלֹא תִּקּוּן אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה דָּבָר זֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל כֵּן בָּא אֵלָיו שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְתַקְנוֹ, וְתִקּוּן נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ יִהְיֶה בָּזֶה שֶׁיִּטְבּוֹל הָרַב עַצְמוֹ לְיַד קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי לִיבֶּער, וּבָזֶה יוּכַל רַבִּי לִיבֶּער לְתַקֵּן אֶת נִשְׁמַת הַשַּׁמָּשׁ. וְצִוָּה הָרַב לַחְפֹּר בּוֹר לְיַד קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי לִיבֶּער, וְתֵיכֶף שֶׁפָּתְחוּ בַּחֲפִירָה יָצְאוּ מֵהַקַּרְקַע מַיִם רַבִּים, אוּלָם נָפַל וְחָזַר הֶעָפָר וְכִסָּה אֶת הַבּוֹר, וְכֵן הָיָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, כְּשֶׁרָאָה הָרַב מִגֹּדֶל הַמְּנִיעוֹת הָרַבּוֹת לְדָבָר זֶה, הִתְאַמֵּץ מְאֹד וְתֵיכֶף כְּשֶׁהִתְחִילוּ שׁוּב לַחְפֹּר וְיָצָא מַיִם, תֵּיכֶף הִנִיחַ רַגְלָיו בְּמָקוֹם הַחֲפִירָה, וְכֵן הִמְשִׁיכוּ לַחְפֹּר עַד שֶׁטָּבַל בּוֹ הָרַב, וְנִשְׁאָר חֲפִירַת הַבּוֹר לְיַד הַקֶּבֶר עַד לַזְּמַן הָאַחֲרוֹן, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עוֹד רָאָהוּ שָׁם.

ג-תרטו

הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל, הָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עִם חֲבֵרוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵף, שֶׁהָיָה לַמְדָּן וְצַדִּיק מֻפְלָג, אוּלָם חִסָּרוֹן הָיָה לוֹ שֶׁהָיָה מַרְבֶּה בְּדִבְרֵי לֵיצָנוּת וְכַדּוֹמֶה, פַּעַם הִתְוַכְּחוּ בְּאֵיזֶה סוּגְיָא שֶׁבַּגְמָרָא וְלֹא הִגִּיעוּ לְעֵמֶק הַשָּׁוֶה, עַד שֶׁנַּעֲנָה הָרַב וְאָמַר לוֹ, דַּע לְךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְפָרְשִׁים אֶת הַגְּמָרָא כָּמוֹנִי, עָנָה לוֹ חֲבֵרוֹ בַּהֲלָצָה: “וְכִי גַּם בַּשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לִטְעוֹת”, הוֹכִיחוֹ וְיִסְרוֹ הָרַב וְאָמַר לוֹ, “רְאֵה לְהֵיכָן הֱבִיאֲךָ מִדַּת הַלֵּיצָנוּת שֶׁבָּךְ”, כְּשֶׁעָמַד עַל טָעוּתוֹ הִתְמַרְמֵר בְּקִרְבּוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לֹא לְדַבֵּר עוֹד יוֹתֵר שׁוּם דִּבְרֵי הֲלָצָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה רָגִיל בְּכָךְ מְאֹד יִיסֵר אוֹתוֹ פְּרִישָׁתוֹ זוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לְגַמְרֵי מִדִּבְרֵי הֲלָצָה עַד שֶׁנֶּחֱלָה בְּמַחֲלַת הָרָזוֹן רַ”ל, וְחָלָה כָּל כַּךְ שֶׁפַּעַם כְּשֶׁבִּקֵּר בַּמִּקְוֶה בְּטוּלְטְשִׁין רָאוּ אֵיךְ שֶׁהִרְזָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּשְׁקַף מִגּוּפוֹ אֵבָרָיו הַפְּנִימִיִים, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּהוּ עַל כָּךְ, נַעֲנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת עַל פִּי דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁבְּאָבוֹת פרק ב, שֶׁאמְרוּ “אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ”, וְקָרְאוֹ “אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמוֹתֶיךָ” אַף שֶׁרָזִים הֵם כָּל כָּךְ, כִּי אִם אֶחְזוֹר לְדַרְכִּי וְאוֹמַר שׁוּב רַק הֲלָצָה אַחַת, אַשְׁמִין כְּמִקֶּדֶם.

ג-תרטז

תּוֹשָׁבֵי עִיר בַּארְדִּיטְשׁוֹב הָיוּ אוֹמְרִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ בְּצַחוּת בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הָרַב מִבַּארְדִיטְשׁוֹב, הֵיכָן עוֹמֵד רַבֵּנוּ בַּתְּפִלָּה, בְּתֵבוֹת “בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם” אוֹ בַּתֵּבוֹת “בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה” שֶׁבְּבִרְכַּת “בָּרוּךְ שֶׁאָמַר, לְרֹב יְגִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּתְפִלָּתוֹ.

ג-תריז

כְּשֶׁהִגִּיעַ פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי מִיכְל מִזְלָאטְשׁוֹב לְקָארִיץ וְדָרַשׁ לְתוֹשָׁבֵי הָעִיר דִּבְרֵי תוֹכָחָה וּמוּסָר קָשִׁים, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר לוֹ: מַדּוּעַ מוֹכִיחַ אַתָּה אוֹתָם קָשֶׁה, רְאֵה נָא אֵיךְ יְהוּדִים עֲנִיִּים מְרוּדִים כְּמוֹתָם בָּאִים לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּחֹרֶף קַר כָּזֶה בְּנַעֲלֵיהֶם הַקְּרוּעוֹת וּלְלֹא מַלְבּוּשׁ הוֹלֵם, וְכָךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, לֵךְ וּפְתַח אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וּצְעַק בְּקוֹלְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים יְקָרִים כָּאֵלֶּה וּרְאוּיִים הֵם שֶׁכְּבָר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ לְגָאֲלָם, וְלָמָּה אַתָּה מְיַסְּרָם בְּדִבְרֵי תּוֹכָחָה?

ג-תריח

כְּשֶׁבִּקֵּר פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁערְנָאבִּיל זַצַ”ל אֵצֶל רַבִּי לֵייבּ מִסְטְרֶעסְטִינֶעץ זַצַ”ל, רָאָה אֵיךְ שֶׁשּׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ עֲנִיּוּת עֲצוּמָה, כִּי אֲפִלּוּ צַלָּחוֹתָיו וּפַמּוּטָיו הָיוּ עֲשׂוּיִים מֵחֶרֶס עַד שֶׁשָּׁאֲלוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי עַל דָּבָר זֶה, שָׁאֲלוֹ רַבִּי לֵיבּ בַּחֲזָרָה: “נוּ, וְאֵיךְ אֶצְלְךָ בַּבַּיִת”, עָנָה לוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי: “לִי בְּבֵיתִי יֵשׁ צַלָּחוֹת עֲשׂוּיוֹת מִכֶּסֶף וּפַמּוּטֵי כֶסֶף”, הִפְטִיר רַבִּי לֵייבּ וְאָמַר: “אֶצְלְךָ פַּמּוּטֵי הַכֶּסֶף בַּבַּיִת וְעַל כֵּן הִנְךָ עַצְמְךָ נָע וָנָד בַּדְּרָכִים, כַּיָּדוּעַ הָיָה רַבִּי מָרְדְּכַי נוֹסֵעַ הַרְבֵּה בַּדְּרָכִים, אוּלָם אֶצְלִי פַּמּוּטֵי וְצַלָּחוֹת הַכֶּסֶף נִמְצָאִים בַּחוּץ וְעַל כֵּן יוֹשֵׁב אֲנִי בְּבֵיתִי” עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה.

ג-תריט

הָרַב הַצַּדִּיק, רַבִּי לֵיבּ מִסְּטְרֶעסְטִינֶעץ זַצַ”ל, הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבִּי יוּדְל, וְהָיָה אָדָם צַדִּיק מָפְלָג מְאֹד עַד-כְּדֵי-כָּךְ, שֶׁפַּעַם אַחַת, בְּעֵת שֶׁהָיְתָה גְּזֵרָה רָעָה עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַצַ”ל, שֶׁהוּא מֻכְרָח לְשַׁתֵּף עִמּוֹ אֶת רַבִּי לֵיבּ בִּשְׁבִיל לְהַמְתִּיק אֶת דִּין הַגְּזֵרָה. וְסִפֵּר ר’ לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁרָאָה מִכְתָּב שֶׁכָּתַב אֵלָיו הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זצ”ל.

ג-כתר

הַצַּדִּיק רַבִּי מֶנְדַּלֵי מִוִּיטֶעפְּסְק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה מְהַדֵּר מְאֹד בְּמַלְבּוּשָׁיו, וְאָמַר עָלָיו רַבִּי פִּנְחָס קוֹרִיצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: “עֶר בַּאהַאלְט זִיךְ אִין זַיין גִּיפּוּצְקֵייט”. “נֶחְבָּא הוּא בְּמַלְבּוּשָׁיו הַמְהוּדָרִים”.

ג-תרכא

בֵּין הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעְזְבּוּז לְבֵין הַצַּדִיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּארְדִיטְשׁוֹב, הָיָה אֵיזֶה זְמַן מַחְלֹקֶת. כְּשֶׁבָּא פַּעַם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ לְסַפֵּר לוֹ שֶׁרָאָה אֵיךְ שֶׁהָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב הִבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ בְּאֶמְצַע קְדֻשַּׁת כֶּתֶר, בְּהִתְכַּוְּנוֹ בָּזֶה לְדַבֵּר עָלָיו סָרָה, סָתַר אוֹתוֹ רַבִּי בָּרוּךְ וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: “כָּל כָּךְ דָּבוּק הָרַב בִּתְפִלָּתוֹ עַד שֶׁיָּכוֹל לִגְווֹעַ חַס-וְשָׁלוֹם וְחַיָּב הָיָה הָרַב לְהַפְסִיק אֶת דְּבֵקוּתוֹ, וְעַל-כֵּן הִבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ כְּדֵי לְבַלְבֵּל אֶת דְּבֵקוּתוֹ שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵק חָלִילָה מֵהָעוֹלָם.

ג-תרכב

שְׁכֵנוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא הָיָה סַנְדְּלָר בְּמִקְצוֹעוֹ, וְהָיָה עוֹבֵד בְּמִנְעָלָיו עַד מְאֻחָר בַּלַּיְלָה לְאַחַר חֲצוֹת, וְשִׁבְּחוֹ רַבִּי זוּשָׁא וְאָמַר: טוֹב שֶׁהוּא עֵר, יַעֲסֹק הָאָדָם אָז בַּמֶּה שֶׁיַּעֲסֹק, הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִישָׁן.

ג-תרכג

לְנֶכְדֵּי הָרַב “בַּעַל הַתַּנְיָא” זַצַ”ל הָיָה מְלַמֵּד מְיֻחָד לְלִמּוּד הַגְּמָרָא, פַּעַם כְּשֶׁעָבַר הָרַב לְיַד חֲדַר לִמּוּדָם, שָׁמַע אֵיךְ שֶׁמִּתְיַגֵּעַ הַמְּלַמֵּד מְאֹד בְּפֵרוּשׁ הַגְּמָרָא, נִכְנַס לַחֶדֶר וְלָמַד עִם הַמְּלַמֵּד אֶת הַגְּמָרָא וְהֵאִיר אֶת עֵינָיו בְּבֵאוּר נִפְלָא, אַחַר-כָּךְ הִתְעַמֵּק עוֹד יוֹתֵר הָרַב וּבֵאֵר לַמְּלַמֵּד פֵּרוּשׁ אַחֵר בַּגְּמָרָא, אוּלָם מִשּׁוּם מַה לֹא עָרַב לְהַמְּלַמֵּד פֵּרוּשׁוֹ הַשֵּׁנִי עַד שֶׁאָמַר לָרַב “הַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָרַב הָיָה יוֹתֵר יָפֶה”, עָנָה לוֹ הָרַב “פֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן הָיָה יוֹתֵר יָפֶה אוּלָם הַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי נָכוֹן יוֹתֵר”.

ג-תרכד

רַבִּי פִּנְחָס קָארִיצֶער, הָיָה מְכַנֶּה אֶת לֵילוֹת הַחֹרֶף הָאֲרוּכִּים בְּשֵׁם לֵילוֹת הַזָּהָב “גָּאלְדִינֶע נֶעכְט”, כִּי יְכֹלֶת עֲבוֹדַת ה’ שֶׁבָּהֶם רַב מְאֹד. וְעִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לָקוּם אָז בַּחֲצוֹת לַיְלָה לַעֲבוֹדַת ה’. וְהָיוּ מַרְבִּים אַנַ”שׁ לְדַבֵּר מִזֶּה, כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לְקַיֵּם הַנְהָגָה קְדוֹשָׁה זוֹ בִּפְרַט בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף.

ג-תרכה

רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ זַצַ”ל נַעֲנָה פַּעַם וְאָמַר עַל הַכָּתוּב (שמות כב) “בִּלְתִּי לַה’ לְבַדּוֹ”, ‘עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַגִּיעַ מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל “בִּלְתִּי לַה'” עַד לִבְחִינַת “לְבַדּוֹ” מַמָּשׁ, עָבַדְתִּי אֶת ה’ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים’ (וְנָקַב סְכוּם רַב שֶׁל שָׁנִים).

ג-תרכו

הָרַב מֵחַמֶעלְנִיק זצ”ל הִשְׁתַּדֵּךְ עִם ר’ בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז, בְּעֵת הַחֻפָּה פָּנָה ר’ בָּרוּךְ אֵלָיו וּשְׁאֵלוֹ: מְחֻתָּן, מַדּוּעַ מִתְחַתְּנִים, עָנָה לוֹ הָרַב מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לָמוּת. הִפְטִיר ר’ בָּרוּךְ וְאָמַר: מִתְחַתְּנִים מִשּׁוּם שֶׁנִּלְמַד כֵּיצַד לֶאֱהוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

ג-תרכז

פַּעַם בָּא אַבְרֵךְ אֶחָד לְהָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֵצָה שֶׁיִּנָּצֵל מִפְּגַם הַבְּרִית, נָתַן לוֹ אֵיזֶה עֵצָה, אָמַר לוֹ הָאַבְרֵךְ שֶׁכְּבָר קִיֵּם אֶת הָעֵצָה הַזֹּאת וְלֹא הוֹעִיל לוֹ, נָתַן לוֹ עֵצָה אַחֶרֶת, אָמַר לוֹ הָאַבְרֵךְ שֶׁכְּבָר קִיֵּם גַּם עֵצָה זוּ וְלֹא הוֹעִילָה לוֹ, אָמַר לוֹ רַבִּי מָרְדְּכַי אִם כֵּן אֵין לִי עוֹד עֵצָה עֲבוּרְךָ, וְהָלַךְ מִמֶּנּוּ הָאַבְרֵךְ, לִפְנֵי שֶׁיָּצָא מִפִּתְחוֹ קָרָא אוֹתוֹ שׁוּב רַבִּי מָרְדְּכַי וְאָמַר לוֹ, “יֵשׁ לִי עֲבוּרְךָ עוֹד עֵצָה אַחַת וְהִיא בְּוַדַּאי תּוֹעִיל לְךָ”, קְנֵה אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן וּלְמַד בּוֹ בְּכָל לַיְלָה לִפְנֵי הַשֵּׁינָה וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיַּחְלְקוּ עָלֶיךָ עֲבוּר זֶה, וְזוּ בְּוַדַּאי תּוֹעִיל לְךָ. (וע”ע בח”ד, סעיף תקס”ח, מעשה כעי”ז).

ג-תרכח

פַּעַם בְּשַׁבָּת אַחַת כְּשֶׁרָאָה הָרַב הַ”צֶּמַח צֶדֶק” מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ זַצַ”ל אֶת שׁוֹחֵט הָעִיר מְנַשֵּׁק מֵחֲמַת הֶסַח הַדַּעַת אֶת יָדוֹ אַחַר שֶׁנָּגַע בְּמָקוֹם הַתְּפִלִּין בְּאֶמְצַע קְרִיאַת שְׁמַע, כַּנָּהוּג בִּימֵי הַחֹל, פִּטְרוֹ תֵּיכֶף מִמִּשְׂרָתוֹ, בְּטָעֲנוֹ אִם יָכוֹל הִנְּךָ לְהָסִּיחַ דַּעְתְּךָ בִּתְּפִלָּה, כְּמוֹ כֵן יָכוֹל הִנְּךָ לְהָסִיחַ דַּעְתְּךָ בִּשְׁחִיטָה חָלִילָה.

ג-תרכט

פַּעַם כְּשֶׁהִבִּיט רַבִּי גֵּרְשׁוֹן הֶענִיךְ מֵרַאדְזִין בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן נַעֲנָה וְאָמַר, “רַבִּי נַחְמָן מַה הַחִדּוּשׁ שֶׁחוֹלְקִים עֲלֵיכֶם מֵאַחַר שֶׁאתֶּם מַשְׁפִּילִים אֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה וּמַרְאִים לָהֶם שֶׁעֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מֵה’ יִתְבָּרַךְ וּלְהֵפֶךְ לַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה אַתֶּם מַרְאִים שֶׁהֵם קְרוֹבִים וּסְמוּכִים לַה’ יִתְבָּרַךְ”?.

ג-תרל

הִגִּיעַ פַּעַם מְפוּרְסָם אֶחָד לְבַקֵּר אֵצֶל רַב אֶחָד, וְכָךְ בְּיָשְׁבָם הִבְחִין הָרַב הַמְּפֻרְסָם בְּקוּפְסַת טַבַּק עֲשׂוּיָה מִכֶּסֶף מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן, וּלְקָחוֹ וְהִבִּיט בּוֹ וְכַדּוֹמֶה, וְהָיוּ חֲקוּקוֹת עַל הַקּוּפְסָא אֵיזֶה אוֹתִיּוֹת, שָׁאַל הָרַב הַמְפֻרְסָם אֶת הָרַב מַה חָרוּט כָּאן? עָנָהוּ הָרַב חָרוּט כָּאן תֵּיבוֹת “לֹא תַחְמֹד”.

ג-תרלא

סִפֵּר רַבִּי נָתָן בַּיְיטְלְמַאכֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, סִפּוּר שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בִּצְעִירוּתוֹ, שֶׁפַּעַם אַחַת נִגְנוּ מְנַגְנֵי הַמַּלְכוּת לִפְנֵי הַצַּאר נִיקוֹלַאי אֵיזֶה נְגִינָה נִפְלָאָה מִתַּוִים הַכְּתוּבִים לִפְנֵיהֶם, אוּלָם לֹא יָכְלוּ לְנַגְנוֹ מְדֻיָּק הֵיטֵב, וְכָל כַּמָּה שֶׁנִּסּוּ בַּדָּבָר לֹא עָלְתָה בְּיָדָם וְהִתְיָאֲשׁוּ מִלְּנַגְנוֹ, וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ “רַק בֵּין הַיְּהוּדִים תּוּכַל לִמְצוֹא נַגָּן אֶחָד שֶׁיְּנַגֵּן עֲבוּרְךָ הֵיטֵב נִגּוּן מְסֻבָּךְ זֶה, כִּי בִּירוּשָׁה לָהֶם חָכְמַת הַנְּגִינָה עוֹד מִזְמַן בֵּית-מִקְדָּשָׁם”. חִפְּשֹׁוּ עַד שֶׁמָּצְאוּ נַגָּן מוּמְחֶה, שֶׁהָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט, וְנָתְנוּ לוֹ לְנַגֵּן נִגּוּן זֶה, וְאָכֵן נִגְנוֹ הֵיטֵב, עַד כְּדֵי הִתְפַּעֲלוּת. וְהִנֵּה בַּת הַקֵּיסָר נִמְשְׁכָה אַחֲרָיו מְאֹד עַד שֶׁאמְרָה לְאָבִיהָ שֶׁחֲפֵצָה לְהִנָּשֵׂא לִיהוּדִי זֶה, חָרָה הַדָּבָר לְאָבִיהָ מְאֹד וְנִסָּה בְּכָל כֹּחוֹ לִמְנֹעַ זֹאת מִמֶּנָּהּ, אוּלָם הִיא בְּאַחַת שֶׁאינָה חֲפֵצָה לְהִנָּשֵׂא לְשׁוּם אָדָם אִם לֹא לִיהוּדִי זֶה, קָרָא הַצַּאר לַיְּהוּדִי וְאָמַר לוֹ: “הֲפוֹךְ עַצְמְךָ לְנוֹצְרִי כְּאַחַד מֵאִתָּנוּ, וְאֶתֵּן לְךָ אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה”, אוּלָם יְהוּדִי זֶה דָּחָה הַצָּעָתוֹ מִכֹּל וָכֹל, וְהָיָה זֹאת לַמֶּלֶךְ לְבִזָּיוֹן עָצוּם, שֶׁיְּהוּדִי שָׁפֵל אֵינוֹ חָפֵץ לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִמּוֹ, בְּעֵת שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת לִהְיוֹת חֲתַן הַמֶּלֶךְ וְלִזְכּוֹת בְּכָל טוּב, אוּלָם הַמֶּלֶךְ בְּלֵית בְּרֵרָה לֹא הִנִּיחוֹ וְהִפְצִיר בּוֹ עַד מְאֹד עַד כְּדֵי אִיּוּמִים שֶׁמְּחֻיָּב לְקַבֵּל דַּת הַנּוֹצְרִים, לֹא יָכוֹל הָיָה יְהוּדִי זֶה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ עַד שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁמַּסְכִּים, הֵכִין הַמֶּלֶךְ אֶת הַכּוֹמְרִים שֶׁיִּקְחוּ אוֹתוֹ לִטְבִילָה בַּנָּהָר כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו דָּתָם, וְהִנֵּה דֶּרֶךְ הַטְּבִילָה עָבְרָה עַל גֶּשֶׁר שֶׁעָבַר מֵעַל הַנָּהָר, וְהָלְכוּ עִמּוֹ כָּל הַשָּׂרִים וְהַכּוֹמְרִים עִם הַמֶּלֶךְ לְלַוּוֹתוֹ לַטְּבִילָה, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְגוֹבַהּ הַגֶּשֶׁר פָּרַץ הַיְּהוּדִי מִתּוֹכָם עָלָה עַל הַגֶּשֶׁר וְקָפַץ לְתוֹךְ הַנָּהָר וְטָבַע בּוֹ, וְהָיָה מַעֲשֶׂה זֶה קִדּוּשׁ ה’ נוֹרָא, וּבִזָּיוֹן עָצוּם לַמֶּלֶךְ, כִּי דִּבְּרוּ מִזֶּה בְּכָל הָעוֹלָם, שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט מָסַר נַפְשׁוֹ עַל יַהֲדוּתוֹ וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדֵּךְ עִם הַקֵּיסָר שֶׁשָּׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת.

ג-תרלב

הצדיק רבי זאב המכונה וולף קיציס תלמיד הבעש”ט ז”ל היה בעל הדרת פנים מופלגת ולרב קדושתו אחר צאתו בערב שבת מהמרחץ שטבל בו לכבוד שבת קדש נשתנה צורתו ובלט הדבר כל כך עד שהיו נעמדים האחים היקירם בעל דגל מחנה אפרים ורבי ברוך להביט ביופי זיו פניו הקדושים לראות ולהבחין בשינוי צורתו. פעם כשיצא והבחין בהבטתם בו נענה להם בדרך משל ואמר להם פעם בחורף התגלגל והשתכשך השועל בשלג וצחצח את עור פרותו בראות חיות היער את יופי עורו נענו לו ואמרו שועל ראה נא כמה הדורה פרותך ענה להם השועל בצחוק כעת עורי יפה המתינו נא וראו כשיצוד אותי הציד ויהרגני ויסרח גופי ויפשיט את עורי וישרהו בסיד ושאר תיקונים הנצרכים לעיבוד העור ואז יקח את העור ויביאהו ליריד הגדול ויפרוס אותו להראות לקונים וכשיצעק המוכר לקונים בלנק כאומר ראו יופי של העור אז אכן תראו כמה יפה עורי והפטיר רבי וולף קיציס ז”ל ואמר להם הנה כי כך כשיגיע עת פטירתי מן העולם ומלאך המות שהוא הציד הגדול שבעולם יצודני וגופי יסרח ויביאו את הדרת עורי בלנק אז יהיה לכם מה להסתכל על יופיו של עורי וכאומר להם מה לכם להתפעל ממראה הדרת פני קודם שהגענו ליריד הגדול שבעולם האמת.

ג-תרלג

נָסַע פַּעַם הַצַּדִּיק רַבִּי דָּוִד מִלֶּעלוּב זַצַ”ל לִשְׁבּוֹת אֵצֶל רַבּוֹ הַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין, אוּלָם מֵחֲמַת קְשִׁי הַדֶּרֶךְ לֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ וְנִשְׁאַר לִשְׁבּוֹת בִּכְפָר אֶחָד, נִחֵם אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר: “הִנֵּה אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהָרַבִּי שֶׁלִּי הוּא הָרַבִּי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. כְּמוֹ כֵן יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאֲנִי הַקָּטָן שֶׁבְּתַלְמִידָיו וּכְשֶׁיּוֹשְׁבִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֵצֶל שֻׁלְחַן הָרַבִּי, הֲרֵי שֶׁמִּתְאָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן מְאֹד וּבַאֲרִיכוּתוֹ מַגִּיעַ עַד לִמְקוֹמִי, כִּי אֲנִי הַקָּטָן וְהָאַחֲרוֹן שֶׁבְּתַלְמִידָיו, וְאִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת יוֹשֵׁב אֲנִי כֵּן אֵצֶל שֻׁלְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר”. כְּשֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לִפְנֵי מוֹהַרְנַ”תְּ, שִׁבַּח דִּבּוּר זֶה מְאֹד מְאֹד, שֶׁאכֵן תָּמִיד נִמְצָאִים כֻּלָּם אֵצֶל הַצַּדִּיק.

ג-תרלד

הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶענְסְק אָכַל מֶשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁנִים לַחְמוֹ כְּשֶׁהוּא טָבוּל בְּדִמְעוֹתָיו.

ג-תרלה

פַּעַם נָפַל בְּרַעְיוֹנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר “יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה” אֵיזֶה רַעְיוֹן לְשִׁדּוּךְ, בְּאֶמְצַע תְּפִלָּתוֹ, עֲבוּר עָשִׁיר אֶחָד, וְהִרְהֵר בְּנַפְשׁוֹ לְהַמְלִיץ עַל הַשִּׁדּוּךְ, כִּי יוּכַל לְהַרְוִיחַ מֵחֲמַת כֵּן מָמוֹן רַב, אַחַר כָּךְ בִּטֵּל אֶת הִתְעַסְּקוּתוֹ בְּשִׁדּוּךְ זֶה.

ג-תרלו

ג-תרלז

ג-תרלח

ג-תרלט

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּלוּבְּלִין בִּקֵּר בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי צָדוֹק מִלּוּבְּלִין זַצַ”ל, רָאָה שֶׁבְּאֶמְצַע הַבֵּית מִדְרָשׁ יֵשׁ אֲרֻבָּה הָעוֹלָה לְחֶדֶר עֶלְיוֹן, וְסִפְּרוּ לוֹ שָׁם הַזְּקֵנִים שֶׁעָשׂוּ זֹאת עֲבוּרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁבְּסוֹף יָמָיו הָיָה חוֹלֶה בְּרַגְלָיו מְאֹד וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, וְעַל כֵּן הִתְקִינוּ אֶת חַדְרוֹ לְמַעֲלָה מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּלְכָל תְּפִלָּה הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִים אוֹתוֹ לְמַטָּה.

ג-תרמ

ג-תרמא

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת שֶׁתָּפְסָה אֶבֶן כְּדֵי לְזָרְקָהּ עַל הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב, וּכְשֶׁא יָכְלָה לַהֲרִימָהּ מֵחֲמַת כֹּבֶד הָאֶבֶן, עָנְתָה וְאָמְרָה: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּהְיֶה כְּאִלּוּ זְרַקְתִּיו עָלָיו”. אָמַר הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב: “בָּעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִמִּדַּת הָאֱמֶת שֶׁלָּהּ”.

ג-תרמב

אָמַר פַּעַם הַחוֹזֶה עַל אֶחָד שֶׁחָלַק עָלָיו: הַבַּעַל דָּבָר שָׁמַר אוֹתוֹ מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים מֵהִרְהוּר עֲבֵרָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַחֲלֹק עָלַי”.

ג-תרמג

הָיוּ הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים בְּצַחוּת: אֵין אַרְבַּע אַמּוֹת בְּמֶעזְבּוּז שֶׁלֹּא פָּסַע וְהָלַךְ בּוֹ אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב.

החיזוק השבועי

ספר שיח שרפי קודש חלק ג

תפריט

קטגוריות

הצטרפו לניוזלטר שלנו

מפיצי האור של רבי נחמן מברסלב

קבלו פעם בחודש חבילת עלונים להפצה בהשתתפות בתרומה כנדבת ליבכם - אשרינו!