ספר שיח שרפי קודש ה

ליקוטים

ה – א

סֵפֶר “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת”, מוֹסָד מוּסָד עַל הִתְגַּלּוּת נִפְלְאוֹת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ רַבֵּנוּ נַחְמָן אוֹר הָאוֹרוֹת, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, עֲלֵיהֶם יִסַּדְתִּי אִמְרוֹתַי עַל פִּי פְּקֻדָּתוֹ זַ”ל לְבָאֵר וּלְחַדֵּשׁ בְּכָל הֲלָכָה וַהֲלָכָה מִכָּל אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, לִמְצֹא סְמָךְ וְעִנְיָן וְטַעַם בְּכָל הֲלָכָה וַהֲלָכָה בְּדֶרֶךְ חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּדֶרֶךְ חָכְמָה וּמוּסָר הַשְׂכֵּל וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת וְהִתְחַזְּקוּת עָצוּם וְנִשְׂגָּב עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית, שֶׁיִּתְחַזֵּק כָּל אָדָם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְכֻלָּם מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז עַל פִּי הַהַקְדָּמוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל מִפִּיו וּמִפִּי כְּתָבָיו הַקְּדוֹשִׁים. (שַׁעַר סִפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת).

ה – ב

צֻוֵּיתִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לַחֲשֹׁב וּלְעַיֵּן בְּכָל הִלְכְתָא וְהִלְכְתָא עַד שֶׁיָּאִיר ה’ עֵינַי לְחַדֵּשׁ בָּהֶם אֵיזֶה חִדּוּשׁ, וְכָל מַה שֶּׁזִּכַּנִי ה’ יִתְבָּרַךְ לְחַדֵּשׁ בָּהֶם הַכֹּל מְיֻסָּד עַל פִּי הַהַקְדָּמוֹת וְהַיְסוֹדוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. (הַקְדָּמַת סִפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת).

ה – ג

עִקַּר הָעֵצָה הַגְּדוֹלָה הָאֲמִתִּית לְכָל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעוֹבְרִין עַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלִיּוּת, אוֹ מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה נְכוֹנָה לִבְרֹחַ מֵהֶם כִּי אִם עַל-יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, דְּהַיְנוּ לִסְתֹּם עֵינוֹ בְּחָזְקָה וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּיָשֵׁן וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל כְּאִלּוּ אֵין בּוֹ שׁוּם הַרְגָּשָׁה כְּלָל, רַק לְדַבֵּק וּלְבַטֵּל מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבִטּוּל בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָכוֹל כָּל אָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. (שָׁם נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית ד, ד).

ה – ד

עַל הַמְבֹאָר בְּתוֹרָה ד’ חֵלֶק ב’ בְּעִנְיַן “רָשָׁע יָרֵא” אֲמָרָהּ רַבֵּנוּ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַזוֹי וִוי אַ פְרוּמֶער רָשָׁע”. (שָׁם בִּרְכַּת הַשַּׁחַר ה).

ה – ה

שָׁמַעְתִּי מִפִּי אַדְמוֹ”ר זַ”ל וְנִדְפַּס מִזֶּה בַּלִּקּוּטִים שֶׁאֵצֶל הַמַּעֲשִׂיּוֹת (בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן א) שֶׁאָמַר שֶׁגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּאִיר לָאָדָם הַשָּׁלֵם בְּלִבּוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ, וְעַל-כֵּן אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה’ וְכוּ’. ‘אֲנִי יָדַעְתִּי’ דַּיְקָא “אִיךְ וֵוייס” וְדָחַק מְאֹד תֵּבַת ‘אִיךְ’, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ הָאָדָם לְעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְסַפֵּר מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, דְּהַיְנוּ הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר בְּדַעְתּוֹ בְּאֵיזֶה יוֹם, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לְעַצְמוֹ מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ וְכוּ’. (שָׁם הִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע הֲלָכָה ה, א).

ה – ו

לְאֶחָד שֶׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ מְאֹד עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר לוֹ: אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן. (שָׁם הִלְכוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן ד, יז).

ה – ז

שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל שֶׁמִּי שֶׁבָּקִי הֵיטֵב בְּדִבְרֵי תּוֹרָה יָכוֹל לִמְצֹא בְּכָל הַשִּׂיחוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה. (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת נְטִילַת יָדַיִם ו, נו).

ה – ח

דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ יוֹרְדִים עַד עִמְקֵי תְּהוֹם לְהַעֲלוֹת נְפָשׁוֹת מִבְּאֵר שַׁחַת וְעוֹלִים לְמַעְלָה מִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם, מִי יַעֲרֹךְ שִׁבְחָם, מִי יְסַפֵּר נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתָם אֵין דֻּגְמָתָם. (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת הִלְכוֹת בִּרְכַּת הָרֵיחַ, ד).

ה – ט

….מִתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַכְשָׁו וְכוּ’ (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”ב סִימָן עד). וּפָסַק בְּאֶמְצַע וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו, וּמִתּוֹךְ דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים, שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק – עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מָשִׁיחַ. (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת הִלְכוֹת בִּרְכַּת הָרֵיחַ ד, כה). (נכפל לעיל ח”א, סעיף כ”ז).

ה – י

יִקְבַּע בְּלִבּוֹ שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי חָזָק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נָסוֹג אָחוֹר לְגַמְרֵי מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אֲיָאֵשׁ אֶת עַצְמִי לְעוֹלָם וְלֹא אֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִצַּדִּיקִים. (שָׁם הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ ז, נב).

ה – יא

רֹב הַדְּבָרִים הַנִּדְפָּסִים בְּסֵפֶר “שִׁבְחֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב” זצוק”ל רֻבָּם כְּכֻלָּם מְסַפְּרִים כָּל הָעוֹלָם מִכְּבָר וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זצוק”ל, מְפֻרְסָמִים בְּכָל הָעוֹלָם, וּבִפְרָט בֵּין יִרְאֵי הַשֵּׁם וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, וּכְבָר סִפֵּר צַדִּיק גָּדוֹל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו, וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בָּרַבִּים בִּשְׁעַת הַדְּרָשָׁה, שֶׁבְּאִם לֹא נִמְצָא שִׁבְחֵי הָאֲרִ”י זַ”ל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּדְפְּסוּ רָאִינוּ אֲנַחְנוּ מֵרַבֵּנוּ (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) יוֹתֵר מִזֶּה, כַּמְפֻרְסָם זֶה הַסִּפּוּר. (שָׁם הִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ז,ג).

ה – יב

“קֶדֶם” מְרַמֵּז שֶׁאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת אֵינָם מֵהַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ כְּלָל, רַק מִבְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִשִּׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. (שָׁם).

ה – יג

אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה גָּבֹהַּ וְנִסְתֶּרֶת מְאֹד, אֵינָהּ נֶחֱשֶׁבֶת אֶצְלוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין עַל יָדָהּ אֵיךְ לְהָבִיא אֶת בְּנֵי אָדָם לִידֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים וְעַל-יְדֵי זֶה לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה וּלְחַזְּקָם וְכוּ’, כַּאֲשֶׁר הֵבַנּוּ כָּל זֶה מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. (שָׁם הֲלָכָה ה).

ה – יד

תּוֹרָה קס”ט שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’ הוּא מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים (שָׁם הִלְכוֹת גְּבִיַּת מִלְוֶה ג, י).

ה – טו

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הָא”ב הֶחָדָשׁ (הוּא סֵפֶר הַמִּדּוֹת) גָּבְהוּ וְנֶעְלְמוּ מְאֹד מְאֹד מֵעֵין כָּל חַי, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מְאֹד עַד עֵת קֵץ. (שָׁם הִלְכוֹת הַלְוָאָה ג).

ה – טז

הַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּדְפֶּסֶת בְּשִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן נא הַמַּתְחִיל “עוֹלָם הַזֶּה אֵינָהּ כְּלוּם”, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עֹצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲמָרָהּ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּאוֹתָהּ עֵת שֶׁגִּלָּה הַתּוֹרָה “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – אֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ” (ליקו”מ ח”ב סִימָן ד’) שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עִנְיַן הָרָצוֹן. (שָׁם הִלְכוֹת עָרֵב ג, א; וכ”ה בהלכות פדיון בכור ד, ד עיי”ש).

ה – יז

אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, עַל-יְדֵי שֶׁהָאָדָם נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו וּשְׁבָרָם, עַל-יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי אַחַר כָּךְ לְקַבֵּל לְתוֹכוֹ הַקְּדֻשָּׁה. (שָׁם הִלְכוֹת נִזְקֵי שְׁכֵנִים ג, ח, וּרְאֵה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סוֹף סִימָן קפה). (נכפל לעיל ח”א, סעיף צ”ד).

ה – יח

דִּבֵּר פַּעַם רַבֵּנוּ עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְגִלָּה לָהֶם סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְהִזְהִירָם לְבַל יְגַלּוּ לְזָר, וְסִיֵּם וְאָמַר: אִם תְּסַפְּרוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֶהְיֶה אוֹהֵב אֶתְכֶם, אַךְ הָאַהֲבָה תִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁחַייקְל בְּשִׂמְחָה, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ שִׂמְחָה כְּלָל, וְגַם אָמַר שֶׁכָּל הַשּׁוֹמְעִים עֲרֵבִים זֶה לָזֶה וְעָמַד שָׁם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיוּ יְרֵאִים מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יְסַפֵּר לְזָר, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אִישׁ מְפַטְפֵּט בִּדְבָרִים, אַךְ לֹא אָמְרוּ לוֹ כְּלוּם, מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ יְרֵאִים מֵרַבֵּנוּ זַ”ל, אַךְ בְּמַחֲשַׁבְתָּם חָשְׁבוּ זֹאת. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר: “בַּעֲדוֹ אֲנִי עָרֵב”, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ לַחֲקֹר אֵצֶל הָאִישׁ הַנַּ”ל אִם יוֹדֵעַ מִזֹּאת הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא יָדַע כְּלָל מִזֶּה הַסִּפּוּר הַנַּ”ל, וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: “בַּעֲדוֹ אֲנִי עָרֵב”, כִּי לֹא יָדַע כְּלָל מִכָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה. (הַשְׁמָטוֹת).

ה – יט

…עַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכִים לְעֹנֶג דִּקְדֻשָּׁה זָכוּ לַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל עוֹשֶׁר הוּא וְ’הִתְעַנְּגוּ עַ’ל רֹ’ב שָׁ’לוֹם. (לִקּוּטֵי אֶבֶן בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ב).

ה – כ

לְעִנְיַן הַשִּׂיחָה הַמּוּבֵאת בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן שפט וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁל הַתּוֹרוֹת שֶׁלּוֹ הוּא כְּעֵין בִּנְיָן וַאֲרִיגָה מַמָּשׁ שֶׁבִּתְחִלָּה הוּא מְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר אֵלּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים יַחַד וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר וּמְחַבֵּר דָּבָר שְׁלִישִׁי לְהַשֵּׁנִי בְּכַמָּה קְשָׁרִים חֲזָקִים וְכֵן מִשְּׁלִישִׁי לְהָרְבִיעִי וְכֵן לְהַלָּן וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כָּתַב בְּהַקְדָּמַת סֵפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה וְזַ”ל: כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁהַשִּׂיחָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה לְעִנְיַן קֶשֶׁר הָעִנְיָנִים שֶׁבַּמַּאֲמָר ‘תִּקְעוּ-תּוֹכֵחָה’ הַנַּ”ל שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקע”א וְתַשְׁלוּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק תִּקְעוּ וְכוּ’ לֹא נִגְמַר עַד לְמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָז הָיָה הַשִּׂיחָה הַנַּ”ל, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה סִימָן ב).

…וְזֶה בְּחִינַת ‘וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת’ הַיְנוּ הַפִּדְיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַפִּדְיוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים, (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן רטו). וְכָךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַל פֶּה. (שם סימן רטו, אות ב’).

ה – כא

רָאִיתִי נֻסַּח כְּתִיבַת יָד אֲשֶׁר הֻעְתַּק מִכְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ”ל הַמַּאֲמָר הַזֶּה, הַיְנוּ הַמַּאֲמָר שֶׁבְּסִימָן יג. וְשָׁם יֵשׁ כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּשִׁנּוּי קְצָת מִמַּה שֶּׁמְּבֹאָר בְּכָאן בְּנֻסָּח שֶׁנִּדְפַּס כִּי גַּם נֻסָּח זֶה הוּא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ, כַּמְבֹאָר סוֹף סִימָן יד (וְנִרְאֶה שֶׁבְּכַוָּנָה שִׁנָּה רַבֵּנוּ זַ”ל הַנֻּסָּח אַחַר כָּךְ בְּעֵת שֶׁנָּתַן לְהַעְתִּיקוֹ שֶׁהוּא הַנֻּסָּח שֶׁנִּדְפַּס). (שָׁם סימן יג).

ה – כב

מַאֲמַר ‘אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא’ (ליקו”מ סִימָן נא). נֶאֱמַר בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל שָׁבוּעוֹת תקס”ג וְחָזַר וְנִשְׁנָה אַחַר שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל, וְהוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ, וְאֵלּוּ הַתֵּבוֹת “כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה” וְכוּ’ נֶאֶמְרוּ בִּמְתִינוּת גָּדוֹל וּבְדִיּוּק כָּל תֵּבָה מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל הַכְּתָב. (שָׁם סימן נא).

ה – כג

אָמַר רַבֵּנוּ, הַפְּגָם הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַמַּנְהִיגִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִסְמִיכָה, וְהִתְנַבֵּא בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא עַל יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיוּ גּוֹזְרִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לְשׁוּם כְּתַב יִשְׂרָאֵל רַק לַכְּתָבִים שֶׁלָּהֶם וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִים לִלְמֹד הַכְּתָב שֶׁלָּהֶם וְכוּ’, וְגַם עַל-יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין גְּזֵרַת גֵּרוּשׁ שֶׁהוּא הַגְּזֵרָה שֶׁל הַסְּטֶעפִיס וְכוּ’ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת יָצְאוּ שָׁנִים הַרְבֵּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ”ל וְנִתְקַיְּמוּ בְּיָמֵינוּ, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. (שָׁם סִימָן סא).

ה – כד

קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תקס”ח דִּבֵּר עִם הָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ”ל וְגִלָּה לְפָנָיו הָעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן פו שֶׁעַל-יְדֵי קַטְנוּת אֱמוּנָה צְרִיכִים לְתַעֲנִיּוֹת וְלַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, וְהָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ”ל עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתָיו תְּמֵהִים, כִּי הוּא יָדַע בְּנַפְשׁוֹ כִּי הוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה וְכוּ’. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל עַל מַחְשְׁבוֹתָיו וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: וְאִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה וְכוּ’ אֵין לְךָ אֱמוּנָה בְּעַצְמְךָ וְכוּ’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (שָׁם סִימָן סא).

ה – כה

כָּל הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁל יְדֵי הַכְּתִיבָה שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָרוּחַ הַחָכְמָה שֶׁהֵאִיר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ”ל עַל-יְדֵי בְּחִינַת יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּפֵרוּשׁ כְּפִי שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (שָׁם).

ה – כו

נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת-דַּעְתִּי שֶׁמַּאֲמַר ‘חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן’ (ליקו”מ סִימָן ס”א). הָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל צַוָּאָה לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמְקֹרָבִים אֵלָיו זַ”ל אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְנַהֲגוּת אַחַר פְּטִירָתוֹ זַ”ל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו זַ”ל וְרָמַז לָהֶם שֶׁהָעִקָּר הוּא לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל וְכוּ’. (שָׁם).

ה – כז

רֹ’אשׁ בְּ’נֵי יִ’שְׂרָאֵל רָאשֵׁי תֵּבוֹת: רַבִּי וְכוּ’, שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ”ל (הוּא רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זַצַ”ל) שֶׁלְּדַעְתּוֹ הַפֵּרוּשׁ בָּזֶה כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְרַבִּי הָגוּן אֲזַי הוּא מֵאִיר עֵינֵי הַמְקֹרָבִין אֵלָיו עַל דֶּרֶךְ הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר עֵינַיִם, אַדְּרַבָּה, הוּא מַחֲשִׁיךְ עֵינֵיהֶם בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת רְ’שָׁעִים בַּ’חֹשֶׁךְ יִ’דָּמוּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. (שָׁם סִימָן קיא).

ה – כח

חוּשׁ הָרְאִיָּה וְהַשְּׁמִיעָה וְהַטַּעַם (הַמְבֹאָר מִמֶּנּוּ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”ב סִימָן ה’) נִתְתַּקֵּן עַכְשָׁו עַל-יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְעַל כְּלַל הַצִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הַמִּתְאַסְּפִים וּמִתְקַבְּצִים אֵלָיו לִימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ וּזְכוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ”ל. (שָׁם ח”ב סִימָן ה’).

ה – כט

יָדוּעַ שֶׁכָּל עִסְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל גַּם בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ הָיָה הָעִקָּר לְהַכְנִיס מִדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל לְגַדְּלָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ בִּבְחִינַת וּרְעֵה אֱמוּנָה וְכוּ’. (שָׁם ח”ב סִימָן ה’).

ה – ל

בֵּין יוֹם-הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת שְׁנַת תק”ע נֶאֱמַר הַמַּאֲמָר שֶׁבְּסִימָן ס”ו (ליקו”מ ח”ב). מֵעִנְיָן שֶׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן שַׁיָּכוּת לְמַאֲמַר ‘בְּרֵאשִׁית’ (שָׁם סִימָן ס”ז), כַּמְבֹאָר לַמְעַיֵּן בִּפְנִים. וְהָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל לֹא הָיָה אָז אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל וְאַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה תֵּכֶף בְּאִסְרוּ חַג שֶׁהָיָה אָז בְּיוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בָּא הָרַב רַבִּי נָתָן אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל, וְשָׁמַע מֵהַחֲבֵרִים הָעִנְיָנִים הַנַּ”ל שֶׁנֶּאֶמְרוּ בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת וּכְתָבָם עַל הַסֵּפֶר וְאַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לְיוֹם ה’ הֵבִיא לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כְּתִיבַת הַמַּאֲמָר שֶׁבְּסִימָן סו הַנַּ”ל וְלָקַח רַבֵּנוּ הַכְּתָב וְעִיֵּן בּוֹ אָז הֵיטֵב וְהָיָה נִכָּר שֶׁהָיָה טָרוּד בְּצַעַר גָּדוֹל וְעֵינָיו הָיוּ מְלֵאִים דְּמָעוֹת קְדוֹשִׁים וְלֹא נוֹדַע אָז כָּל מָה עִנְיַן הַצַּעַר שֶׁלּוֹ… (שָׁם ח”ב סימן ס”ז).

ה – לא

“קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ” שֶׁעָלָיו מְיֻסָּד הַמַּאֲמָר (שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ו’) זֶה הַפָּסוּק הוּא בְּפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ שֶׁהָיְתָה קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת שׁוּבָה… וְהַפֵּרוּשׁ לְכַוָּנַת אֱלוּל בִּפְרָטִיּוּת לֹא גִּלָּה רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעֵת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ בַּשַּׁבָּת הַנַּ”ל, אֲבָל אַחַר כָּךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶרְאָה לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו פֵּרוּשׁ הַכַּוָּנוֹת לְפִי הַנַּ”ל… (בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים סימן ו’).

ה – לב

שָׁמַעְתִּי פַּעַם מֵאָבִי זַ”ל כִּי מַמָּשׁ כְּמוֹ הַחֵרֵשׁ הַמַּבִּיט עַל הַשְּׂמֵחִים וּמִתְעַנְּגִים בְּעֹנֶג נְגִינַת הַכְּלֵי זֶמֶר וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְצַיֵּר כְּלָל בְּדַעְתּוֹ אֵיזֶה טַעַם יְכוֹלִים לְהַרְגִּישׁ בְּמַה שֶּׁהַמְנַגֵּן מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בְּיָדוֹ עַל הַכְּלִי עִם הַנִּימִין לְכָאן וּלְכָאן… כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הֵם הַחֵרְשִׁים מִלִּשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְכָל דִּבְרֵיהֶם אַךְ לְמוֹתָר… (חכמה ותבונה ו, יד; מובא בתפארת הליקוטים שבביאהל”ק מאמר ס’, סעיף יד).

ה – לג

כְּמוֹ שֶׁאֵין יְכֹלֶת לְקַבֵּל מֵאַדְמוֹ”ר זַ”ל זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל כִּי בּוֹ לְבַד נִשְׁפַּע מִנִּשְׁמַת וְדַעַת רַבֵּנוּ זַ”ל לִהְיוֹת בִּיכֹלֶת לְקַבֵּל מֵאִתּוֹ, כֵּן בְּעִנְיַן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כִּי בָּהּ לְבַד נִשְׁפָּע וְנִתַּן מֵאוֹר וְדַעַת אַדְמוֹ”ר זַ”ל לִהְיוֹת בִּיכֹלֶת לְקַבֵּל מֵאִתּוֹ. (שָׁם סִימָן כ’ בְּסוֹפוֹ).

ה – לד

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ”ל בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶּׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל אוֹדוֹת תְּמוּרַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹגֵעַ הַתְּמוּרָה הַזֹּאת גַּם בִּגְדוֹלֵי גְּדוֹלִים וּבְרֹב בְּרָכָה וְתוֹדָה הוֹדָה עַל זֶה רַבֵּנוּ זַ”ל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ וְנִזְדַּכֵּךְ מִזֶּה בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ (שָׁם כ”ב, מַפְתֵּחַ כ”ד).

ה – לה

יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם מֵהַמְשֻׁלָּשׁ רִבּוּעַ. (בֵּאוּר הַלִּקּוּטִים סימן סד, טו. כּוֹכְבֵי אוֹר אֱמֶת וֶאֱמוּנָה סימן י’).

ה – לו

בְּתִשְׁעָה בְּאָב הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּימֵי חַיָּיו הַקָּדוֹשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב שֶׁנִּזְכַּר אָז בְּעֹצֶם הַעֲלָמַת הַזִכָּרוֹן שֶׁל הַיֶּלֶד וְהַזָּקֵן שֶׁלְּמַעְלָה מִכֻּלָּם עַד שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם זִכָּרוֹן כְּלָל, “עֶר גִידֵיינְקְט גָאר נִישְׁט”. “אֵינוֹ זוֹכֵר לָאו כְּלוּם” (הַמְסֻפָּר מִמֶּנּוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס). וְעָנָה וְאָמַר אָז: אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לִי בֵּינֵיכֶם? וְהֵשִׁיב לוֹ מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל (בְּדִבְרֵי צַחוּת): “וִיא גָאר נִישְׁט” ‘כְּמוֹ כְּלוּם’, וְחָזַר אַדְמוֹ”ר וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא גַּם אַתֶּם אֶפֶס וָאַיִן “אִיהר זֵיינְט זִיךְ אוֹיךְ גָארְנִישְׁט”. (חָכְמָה וּתְבוּנָה דַּף יא).

ה – לז

רַבִּי יוּדְיל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה לְבַעַל מוֹפֵת כְּהַסְכָּמַת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ. (נַחֲלֵי אֱמוּנָה סִימָן י).

ה – לח

אָמַר מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל כִּי אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְּבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בָּהֶם [הַמְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת] הֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה, וְהַמִּדָּה הָאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע הִוא תְּפִלָּה. (נַחֲלֵי אֱמוּנָה סִימָן כ).

ה – לט

פַּעַם-אַחַת הָיָה רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בָּעִיר יַאס (רוֹמַנְיָא) וּבְשַׁבָּת בַּבֹּקֶר אַחַר הַסְּעֻדָּה נִצְמָא לִשְׁתּוֹת, וְנִכְנַס אֶל הָרַב וְנָתַן לוֹ הָרַב שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתוֹ מֵאַיִן אַתֶּם וְנִתְיָרֵא לוֹמַר מִבְּרֶסְלֶב וְאָמַר לוֹ מִטּוּלְטְשִׁין. וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ אֵיפֹה הוּא וַיֹּאמֶר לוֹ סָמוּךְ לִבְרֶסְלֶב. וַיֹּאמֶר לוֹ הָרַב: “אֶפְשָׁר קָאנְט אִיהר נָתַלֶע אַ בְּרֶסְלְבֶר חָסִיד”.אוּלַי מַכִּירִים אַתֶּם אֶת נָתַלֶע – חָסִיד בְּרֶסְלֶב? וְהֵבִין רַבִּי נַחְמָן שֶׁאֵינוֹ מִתְנַגֵּד. וְסִפֵּר לוֹ שֶׁנּוֹסֵע מִמֶּנּוּ וְהוּא תַּלְמִידוֹ. וְסִפֵּר הָרַב מֵאֵיפֹה הוּא יוֹדֵעַ מִמּוֹהַרְנַ”ת שֶׁאָבִיו הָיָה רַב בְּלֶעְמְבֶּערְג וְהוּא הָיָה עֲדַיִן אַבְרֵךְ. וְרַבֵּנוּ זַ”ל נִתְאַכְסֵן לֹא רָחוֹק מִבֵּיתָם. וְהָיָה רָגִיל לִכְנֹס אֶל רַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְרַבֵּנוּ זצוק”ל לֹא הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה וַאֲפִלּוּ שׁוּם דִּבּוּר לֹא הָיָה מְדַבֵּר מֵחֲמַת חוֹלַאת הָרֵאָה שֶׁקָּשֶׁה לָהּ הַדִּבּוּר. וְרַק כָּל הַדִּבּוּרִים הָיוּ כְּלוּלִים בִּתְנוּעוֹתָיו וּרְמָזָיו. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁרָצָה לְדַבֵּר, בִּפְרָט לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה וּבִפְרָט מַעֲשֶׂה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף נִתְקַבְּצָה כָּל הָעִיר. וּפַעַם אַחַת בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת סִפֵּר מַעֲשֶׂה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבָא רַבֵּנוּ זצוק”ל לִדְבֵקוּת גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד לִכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְהָיָה כְּבָר חֹשֶׁךְ, וַאֲנִי הִכַּרְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁקָּרוֹב לִיצִיאַת נִשְׁמָתוֹ, וְהֵבֵאתִי נֵר וְנִפְסַק הַדְּבֵקוּת וְשָׁב לְחִיּוּתוֹ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹדַע לְרַבֵּנוּ זצוק”ל נָתַן לִי תּוֹדָה, וְסִפֵּר לִי אָז מֵרַבִּי נָתָן וְאָמַר “אַיי הָאבּ אִיךְ אַ נָתַלֶע”. אַיי יֵשׁ לִי נָתַלֶע וּכְשֶׁאַתָּה תִּסַּע אֵלַי לִבְרֶסְלֶב אֶעֱשֶׂה מִמְּךָ חִדּוּשׁ כְּמוֹ נָתַלֶע. אֲבָל גַּשְׁמִיּוּת וְחֶשְׁכַת הָעוֹלָם הַזֶּה נָתַן שִׁכְחָה בְּלִבִּי וְשָׁכַחְתִּי מִלִּנְסֹעַ. וְאָמַר: “פִּיסְתּוֹלִין פִּיסְתּוֹלִין (הַיְנוּ חִצִּים) שִׁיסֶען מִיר אִין הַארְצִין אַז אִיךְ בִּין אוֹיף דֶּעם צִיּוּן נִיט גִּיוֶעזִין”, חִצִּים חִצִּים יוֹרִים בִּי בְּלִבִּי עַל זֶה שֶׁלֹּא הָיִיתִי עֲדַיִן בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ. וְהִבִּיט בְּהַסֵּפֶר וְאָמַר: “עֶס אִיז דֶּעם רַבִּינְס מוֹחַ אוּן ר’ נָתָנְס מוֹיל”. זֶה הַמֹּחַ שֶׁל רַבֵּנוּ וּפִיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל. וּכְשֶׁבָּא רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לְמוֹהַרְנַ”ת וְסִפֵּר לוֹ אָמַר: אֲנִי גַּם כֵּן אוֹמֵר כָּךְ (עַל הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת) דֶּעם רֶעבִּינְס מֹחַ אוּן מַיין מוֹיל. הַמֹּחַ שֶׁל רַבֵּנוּ וּפֶה שֶׁלִּי.

ה – מ

סִפֵּר הָרַב מֵחֶבְרוֹן שֶׁהָיָה מֵחֲסִידֵי חַבַּ”ד שֶׁאֵצֶל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מֶנְדְּלִי מִלּוּבַּאוִיטְשׁ זַ”ל בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר “צֶמַח צֶדֶק” לָקַח אֶחָד “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” שֶׁחִבֵּר מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְהִשְׁלִיךְ לָאָרֶץ, וַיִּחַר אַף הַצֶּמַח צֶדֶק וְכִמְעַט שֶׁנִּדָּה אוֹתוֹ וְהֻכְרַח לֵישֵׁב יָחֵף עַל הָאָרֶץ וּלְקַבֵּל נְזִיפָה עַל זֶה וְכוּ’. (יְמֵי שְׁמוּאֵל פֶּרֶק קי”א).

ה – מא

בְּעֵת שֶׁעָבַר עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶעסֶר שְׁלִיטָ”א הָרְדִיפוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת, אָמַר לוֹ פַּעַם אֶחָד רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַן זַ”ל, כִּי אִם לֹא עוֹבְרִין אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים מִבְּנֵי אָדָם אֲזַי יָכוֹל לַעֲבֹר יוֹתֵר בְּרוּחָנִיּוּת (כִּי הַבַּעַל דָּבָר נוֹקֵם בְּאֹפֶן אַחֵר). וְזֶה יוֹתֵר קָשֶׁה. וְגַם אָמַר לוֹ שֶׁעַל בֶּן תּוֹרָה מֻכְרָח לַעֲבֹר יוֹתֵר הַרְבֵּה מֵעַל אִישׁ פָּשׁוּט הַמִּתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זַ”ל. (שָׁם פֶּרֶק קי”ב).

ה – מב

אֶחָד סִפֵּר לְהָרַב מִסַּאוְרַאן כִּי נִכְנַס לְרַבֵּנוּ קֹדֶם פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל וְרָאָה אַגַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה עַל מִטָּתוֹ וְהָיָה מָלֵא דָּם וְאָמַר לוֹ הָרַב מִסַּאוְרַאן: אַשְׁרֵי עֵינֶיךָ שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. (שָׁם פֶּרֶק קכ”ג).

ה – מג

עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הוּא יוֹם הִתְעוֹרְרוּת מֵהַרְבֵּה אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּאִים לְצִיּוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל עוֹד מִימֵי מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁהִנְהִיג לִנְסֹעַ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (שָׁם פֶּרֶק קס”ז, ו-קע”ז).

ה – מד

… הִתְפָּעַלְתִּי כָּל כָּךְ מֵהַסֵּדֶר וַאֲמִירַת הַהַגָּדָה שֶׁל רַבִּי נָתַן בַּייטְלְמַאכֶר שֶׁהָיָה בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת מְאֹד בִּזְכִירָתוֹ אֶת הַסֵּדֶר וַאֲמִירַת הַהַגָּדָה שֶׁל אָבִיו הַמָּנוֹחַ זַ”ל רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ זַ”ל מִתַּלְמִידָיו הַמֻּבְהָקִים שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל. (שָׁם פֶּרֶק קפ”ב).

ה – מה

סִפֵּר לִי רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי מֵרַבִּי מִיכְלִי נֶכֶד מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל, שֶׁהָיָה אוֹמֵר שֶׁעַד אֶמְצַע הַתְּפִלָּה שֶׁאַחַר הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים שֶׁל תִּקּוּן הַכְּלָלִי זֶה מְקַבְּלִים כְּשָׂכָר (עַל הַנְּסִיעָה לַצִּיּוּן) וְהַשְּׁאָר הוּא כְּעֹדֶף (וּשְׂכָרוֹ לְאֵין שִׁעוּר). (שָׁם פֶּרֶק קצ”ז).

ה – מו

אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן שֶׁעִנְיַן הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל – לֹא לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל רַק לְנַשֵּׁק הַמְּזוּזָה, אֶלָּא לָבוֹא כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת ה’ עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ וְכוּ’. “נִיט קוּמֶען נָאר אַ קִישׁ טָאן דִּי מְזוּזָה”. (שָׁם פֶּרֶק רב”י).

ה – מז

אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: בְּמִנְיָנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ אִם יִהְיֶה לְאֶחָד הִרְהוּר יַכּוּ אוֹתוֹ בְּמוֹט בַּרְזֶל (לִשְׁבֹּר עַצְמוֹתָיו), אֲבָל בְּחִירָה תִּהְיֶה לוֹ, יֵשׁ לוֹ בְּרֵרָה, לֹא לְהִמָּנוֹת בַּמִּנְיָן שֶׁל מָשִׁיחַ. “בַּי מָשִׁיחַ’ס מִנְיָן אַז אֵיינֶער וֶועט הָאבִּין אַ הִרְהוּר וֶועט מֶאן אִים שְׁלָאגִין מִיט אַדְרָאנְג (צִיבְּרֶעכִין דִי בֵּיינֶער), נָאר דִּי בְּחִירָה וֶועט עֶר הָאבִּין, עֶר הָאט אַ בְּרֵרָה נִיט זַיין פִין מָשִׁיחַ’ס מִנְיָן”. (שָׁם). (ה”ה: ע”ע גמ’ ברכות לד.).

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מֵרַבֵּינוּ זַ”ל

ה – מח

פַּעַם בָּא אֶחָד אֶל רַבֵּנוּ זַ”ל וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיְּבָרְכוֹ בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אֶמְשֹׁל לְךָ לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְסוֹחֵר בַּדִּים גָּדוֹל שֶׁבָּא פַּעַם אֶל הַסִּטּוֹנַאי הָעוֹסֵק בְּכָךְ וְהִזְמִין אֶצְלוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ מִדֵּי פַּעַם כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל בַּדִּים. פַּעַם אַחַר הַזְמָנָתוֹ אֶת הַבַּד כְּשֶׁהֵחֵל לִנְסֹעַ עִם עֶגְלָתוֹ לֹא נָסְעָה הָעֲגָלָה כַּהֹגֶן מֵחֲמַת רֹב הַסְּחוֹרָה הַטְּעוּנָה, נִכְנַס אֶל הַסִּטּוֹנַאי וּבִקְּשׁוֹ: אוּלַי יֵשׁ לָכֶם מְעַט שֶׁמֶן מְכוֹנָה הַנִּקְרָא “סְמָאלֶע”, לִמְרֹחַ בּוֹ אֶת אוֹפַנֵּי הָעֲגָלָה כְּדֵי שֶׁתִּסַּע כַּהֹגֶן? עָנָה לוֹ הַסִּטּוֹנַאי: יֵשׁ וָיֵשׁ, נָתַן לוֹ הַסִּטּוֹנַאי אֶת הַסְּמָאלֶע וּבְשֶׁפַע. וְאָכֵן הֶחֱלִיקוּ הָאוֹפַנִּים וְנָסַע הַסּוֹחֵר עִם עֶגְלָתוֹ כַּהֹגֶן. בְּאֶמְצַע הַנְּסִיעָה פָּגַשׁ בַּחֲבֵרוֹ הַנּוֹסֵעַ בַּעֲגָלָה לִקְרָאתוֹ, כְּשֶׁרָאָה חֲבֵרוֹ אוֹתוֹ נוֹסֵעַ וּמַחֲלִיק יָפֶה כָּל כָּךְ שְׁאָלוֹ לְסִבַּת נְסִיעָתוֹ הַמְּהִירָה כָּל כָּךְ, עָנָה לוֹ: זֶה הַסִּטּוֹנַאי הַנִּמְצָא בְּמָקוֹם זֶה וָזֶה מָרַח לִי מֵהַסְּמָאלֶע עַל צִירֵי הָעֲגָלָה וְזוֹ הַסִּבָּה לִנְסִיעָתִי הַמְּהִירָה. לֹא חָשַׁב חֲבֵרוֹ הַרְבֵּה, קָם וְנָסַע אֶל הַסִּטּוֹנַאי בְּחָשְׁבוֹ שֶׁסִּטּוֹנַאי זֶה הוּא סִטּוֹנַאי שֶׁל שֶׁמֶן מְכוֹנוֹת. נִכְנַס אֶל הַסִּטּוֹנַאי וּבִקְּשׁוֹ שֶׁמֶן מְכוֹנוֹת, אָמַר לוֹ הַסִּטּוֹנַאי: עַל מַה תְּדַבֵּר? עָנָה לוֹ: בִּרְצוֹנִי שֶׁמֶן מְכוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁמָּכַרְתָּ לַחֲבֵרִי הַסּוֹחֵר. אָמַר לוֹ הַסִּטּוֹנַאי: אַסְבִּיר לְךָ הַדָּבָר: פַּרְנָסָתִי הִיא מִמִּסְחַר בַּדִּים וַחֲבֵרְךָ קוֹנֶה אֶצְלִי תָּדִיר סְחוֹרָה, וּכְשֶׁרָאִיתִי אֵיךְ שֶׁעֶגְלָתוֹ לֹא מוֹשֶׁכֶת הֵיטֵב לְרֹב הַסְּחוֹרָה שֶׁהֶעֱמַסְתִּי עַל עֶגְלָתוֹ, הִשַּׂגְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ אֶת הַסְּמָאלֶע, אֲבָל אַתָּה בָּא וְרוֹצֶה רַק סְמָאלֶע, דַּע לְךָ, אֵינִי סוֹחֵר שֶׁל סְמָאלֶע! הִפְטִיר רַבֵּנוּ וְאָמַר לְהַלָּה: אֵלּוּ מֵאֲנָשַׁי הַדְּבוּקִים וּכְרוּכִים אַחֲרַי כְּשֶׁרוֹאֶה אֲנִי בְּאֶחָד מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת ה’ כִּדְבָעֵי מֵחֲמַת חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וְכַדּוֹמֶה, מְבָרְכֵם אֲנִי בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה, (וּכְדֵי שֶׁעֶגְלָתָם הַקְּדוֹשָׁה הַטְּעוּנָה בִּסְחוֹרָה תִּסַּע הֵיטֵב), אֲבָל אַתָּה שֶׁמְּבַקֵּשׁ רַק פַּרְנָסָה, “אֵינִי סוֹחֵר שֶׁל סְמָאלֶע”!

ה – מט

אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: כְּשֶׁמְּפַתֶּה הַיֵּצֶר אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה חָלִילָה, אֵין כַּוָּנָתוֹ לְעֶצֶם הָעֲבֵרָה גְּרֵידָא, אֶלָּא בְּעִקָּר לְעַצְבוּת וּלְמַפַּח נֶפֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְאַחַר הַמִּכְשׁוֹל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָעַצְבוּת יִפֹּל כְּבָר הָאָדָם בַּעֲבֵרוֹת רַבּוֹת לְרֹב הַיֵּאוּשׁ וְהָעַצְבוּת וְיִפֹּל כְּבָר מֵעַצְמוֹ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁהוּא לִבְלִי לִפֹּל בְּעַצְבוּת עַל יְדֵי מִכְשׁוֹלוֹ יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, רַק יַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה כְּדַרְכּוֹ וּבְשִׂמְחָה וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה.

ה – נ

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר לְעִנְיַן שְׁתִיַּת יַיִן בְּפוּרִים “נָאךְ בְּרָאנְפִין נָאךְ תִּקּוּן הַבְּרִית” – עוֹד יַיִן, עוֹד תִּקּוּן הַבְּרִית.

ה – נא

כָּל כָּךְ קָשׁוּר וְדָבוּק הָיָה רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זַ”ל בְּרַבֵּנוּ, שֶׁפַּעַם בְּנֹסְעוֹ עִם חֲבֵרָיו לְרַבֵּנוּ לִבְרֶסְלֶב וְהִגִּיעָה הָעֲגָלָה לָעִיר לֹא יָכֹל הָיָה יוֹתֵר לְהַבְלִיג וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּסְתַּדֵּר הָעֶגְלוֹן עִם עֶגְלָתוֹ לְהַגִּיעַ לְבֵית רַבֵּנוּ מַמָּשׁ, וְקָפַץ מֵהָעֲגָלָה תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לָעִיר וְרָץ רַגְלִי לְבֵית רַבֵּנוּ. לְרֹב רִיצָתוֹ הַמְּהִירָה כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית רַבֵּנוּ נָפַל מִתְעַלֵּף לְרַגְלֵי רַבֵּנוּ שֶׁיָּשַׁב אָז וְדִבֵּר לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ עֵת הָיְתָה מְרִיבָה בְּמֶמְשֶׁלֶת הַצָּאר בֵּין שְׁנֵי אַחִים שֶׁלָּחֲמוּ בֵּינֵיהֶם עַל יְרֻשַּׁת הַכֶּתֶר. אֶחָד מֵהָאַחִים הָיָה קַנַּאי דָּתִי וְאֶחָד חָפְשִׁי, וְהָיְתָה סַכָּנָה לַיַּהֲדוּת אִם יַעֲלֶה הֶחָפְשִׁי לַשִּׁלְטוֹן. נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: גַּם בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק שׁוֹאֲלִים בַּשָּׁמַיִם מִי יִהְיֶה מֶלֶךְ. “אוֹיךְ אִין זַיינֶע פָּאלֶעס פְרֶעגְט מֶאן אִין הִימְל וֶוער זָאל זַיין קֵיסָר”. כְּאוֹמֵר כָּל כָּךְ שָׂגְבָה מַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק עַד שֶׁגַּם בְּשׁוּלֵי בְּגָדָיו תְּלוּיָה הַהַכְרָעָה מִי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה לְמֶלֶךְ. הַסּוֹף הָיָה שֶׁהֵם רָבוּ בֵּינֵיהֶם מֶשֶׁךְ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד שֶׁמֵּת הָאָח הֶחָפְשִׁי וְאָז עָלָה הַצָּאר הַנּוֹצְרִי הַקַּנַּאי לַשִּׁלְטוֹן.

ה – נב

אָמַר רַבֵּנוּ: אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת, הֲרֵי שֶׁגְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה צָרִיךְ לְשַׁמְּשֵׁנִי וּלְהוֹשִׁיט לִי אֶת גַּחַל הָאֵשׁ לְהַדְלִיק לִי אֶת הַמִּקְטֶרֶת – וְזֶה הֲרֵי לֹא יָכוֹל לִקְרוֹת. “אִיךְ זָאל זַאךְ וֶועלִין אַרוֹיס וַוייזְן וָואלְט דָּאךְ (דֶער גְּדוֹל הַדּוֹר) גִּידַארְפְט צִי טְרָאגְן אַ קוֹיל פַייעֶר צוּ מַיין לִילְקֶע צִיבֶּיךְ, אוּן דָּאס קֶען נִישְׁט זַיין”.

ה – נג

כְּשֶׁהָיָה רַבֵּנוּ בְּלֶעמְבֶּערְג פָּגַשׁ אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ מֵאָלִיק זַצַ”ל, בְּסִיּוּם דִּבְרֵיהֶם שָׁמְעוּ שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אֲבָל בָּעִנְיָן שֶׁלִּי אֵין לְאַף אֶחָד הַשָּׂגָה. “אָבֶּער אִין מַיין זַאךְ הָאט קֵיינֶער קַיין הַשָּׂגָה”.

ה – נד

רַבֵּנוּ רָאָה אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ מֵאַלִיק זַ”ל בַּחֲזָרָתוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בִּשְׁנַת תקס”ח בִּהְיוֹת רַבֵּנוּ בְּלֶעמְבֶּערְג, וְאָז כְּשֶׁרָאָה שׁוּב אֶת רַבֵּנוּ נַעֲנָה וְאָמַר: עוֹד כְּבָר אָז לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם הַרְגָּשָׁה בּוֹ, כָּעֵת אֵינֶנּוּ מְבִינִים בּוֹ לֹא כְלוּם, כְּפִי הַנִּרְאֶה עוֹד נִצְטָרֵךְ כֻּלָּנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ. עַל אַף שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ עִמּוֹ רַבֵּנוּ בְּדִבּוּר כְּלָל. “נָאךְ יֶענֶע מָאל הָאבְּן מִיר נִישְׁט גִּיהַאט אִין אִיהם קֵיין גִּיפִיל הַיינְט וֵוייסְן מִיר שׁוֹין גָּאר נִישְׁט. וִוי סִי זֶעט אוֹיס וֶועלְן מִיר זִיךְ אַלֶע דַארְפְן שֶׁעמֶען פוּן אִיהם”.

ה – נה

כְּשֶׁבָּא פַּעַם מוֹהַרְנַ”ת לְרַבֵּנוּ זַ”ל נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ: “אִם אַתֶּם בָּאתֶם אֵלַי פֶּלֶא הוּא בְּעֵינַי מַדּוּעַ לֹא בָּאוּ כָּל הָעוֹלָם אֵלַי, וְאִם כָּל הָעוֹלָם לֹא בָּאוּ אֵלַי מַדּוּעַ בָּאתֶם אַתֶּם אֵלַי?”. וְחָזַר עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים.

ה – נו

אָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל: “צְרִיכִים אַתֶּם לְהוֹדוֹת לוֹ מְאֹד, אִלּוּלֵי הוּא לֹא הָיָה נִשְׁאָר מִמֶּנִּי אַף דַּף שֵׁמוֹת לִגְנִיזָה. “אִיהר דַארְפְט אִים זֵייעֶר דַאנְקֶען וֶוען נִישְׁט עֶר וָואלְט פוּן מִיר קֵיין בְּלֶעטְל שֵׁמוֹת נִישְׁט גִיבְּלִיבְּן”.

ה – נז

אָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ לְרַבִּי יוּדְל: הָעִנְיָן שֶׁלְּךָ הוּא קַבָּלַת פִּדְיוֹנוֹת. “דַיין זַאךְ אִיז פִּדְיוֹנוֹת”, וְאָכֵן עַל כֵּן הָיָה מוֹהַרְנַ”ת וּשְׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ נוֹתְנִים לוֹ בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה מָעוֹת לְפִדְיוֹן נֶפֶשׁ.

ה – נח

שָׁלַח פַּעַם רַבֵּנוּ אֶת רַבִּי מָרְדְּכַי דַּיָּן זַ”ל לְשִׂמְחַת שֶׁבַע בְּרָכוֹת אוֹ חֲתֻנָּה שֶׁל חָתָן חָשׁוּב בְּנוֹ שֶׁל אֶחָד מִבַּעֲלֵי “מְפָרְשֵׁי הַיָּם” שֶׁעַל הַשַּׁ”ס, וְלֹא הֵבִין רַבִּי מָרְדְּכַי סִבַּת הַדָּבָר, בְּאֶמְצַע הַסְּעֻדָּה הִתְוַכְּחוּ בְּנֵי הַשִּׂמְחָה בְּאֵיזֶה שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה וְהִנֵּה הֶחָתָן וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ לַמְדָנִים גְּדוֹלִים, אוּלָם מִתְנַגְּדִים עַל דֶּרֶךְ הַחֲסִידִים. וּפָסַק הֶחָתָן אֵיזֶה פְּסַק דִּין. וְרַבִּי מָרְדְּכַי פָּסַק אֶת הַהֵפֶךְ מִדַּעְתּוֹ וְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ הֶחָתָן בִּשְׁאֵלַת הַהֲלָכָה שֶׁהָיָה אַף הוּא לַמְדָן מֻפְלָג מְאֹד עַד שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו: בְּנִי, אֵינְךָ צוֹדֵק וְהַצֶּדֶק עִם רַבִּי מָרְדְּכַי. וּפָסַק מִוִּכּוּחוֹ. הִתְפַּלֵּא מְאֹד הֶחָתָן וּבַעֲלֵי הַשִּׂמְחָה מֵרַבִּי מָרְדְּכַי וְשָׁאֲלוּ עָלָיו לְבָרֵר מִי הוּא, עַד שֶׁנּוֹדַע לָהֶם שֶׁהוּא חָסִיד וּמֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ וְכוּ’, וְנִתְקַדֵּשׁ וְנִתְעַלָּה עַל יְדֵי זֶה קֶרֶן הַחֲסִידִים וְשֵׁם רַבֵּנוּ, וְהֵבִין אַחַר כָּךְ כְּבָר לְעַצְמוֹ מַדּוּעַ שְׁלָחוֹ רַבֵּנוּ לְשִׂמְחָה זוֹ.

ה – נט

פָּנָה פַּעַם רַבֵּנוּ אֶל רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל וְאָמַר לוֹ: הִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר תּוֹרָה, “זָאג תּוֹרָה”, שְׁאָלוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל: וּמִי יִשְׁמַע אוֹתִי? נַעֲנָה לוֹ רַבֵּנוּ וְאָמַר: “כְּשֶׁאֲנִי מְצַוֶּה – יִהְיֶה כְּבָר מִי שֶׁיִּשְׁמַע”. “אַז אִיךְ זָאג וֶועט שׁוֹין זַיין וֶוער זָאל הֶערְן”. וְהָיוּ מְסַפְּרִים רַבִּי מֵאִיר חַזָּן וְכֵן רַבִּי יִשְׂרָאֵל טְרָאוִיצֶער וְאָחִיו רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁגָּדְלוּ כִּיתוֹמִים בְּבֵית רַבִּי נַפְתָּלִי. שֶׁהָיָה נוֹהֵג בְּכָל שַׁבָּת בְּעֵת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ, וּכְשֶׁעָקְבוּ אַחֲרָיו בְּהַבִּיטָם דֶּרֶךְ חוֹר הַמַּנְעוּל רָאוּ אֵיךְ שֶׁיּוֹשֵׁב מִתְנוֹעֵעַ וְאוֹמֵר תּוֹרָה מֶשֶׁךְ זְמַן.

ה – ס

שָׁלַח פַּעַם רַבֵּנוּ זַ”ל אֶת מוֹהַרְנַ”ת וְרַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל לִשְׁבּוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיק הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל, וְאַחַר שִׁבְתָּם שָׁם רָאוּ וְהֵבִינוּ שֶׁבְּכַוָּנָה מְיֻחֶדֶת שְׁלָחָם רַבֵּנוּ שָׁם, כִּי בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת שָׁבַת שָׁם אֶחָד מִמִּתְנַגְּדָיו שֶׁל רַבֵּנוּ וְדִבֵּר סָרָה עַל רַבֵּנוּ לִפְנֵי הָרַב עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁשְּׁאָלָם הָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב בִּפְנֵי זֶה הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע: הַאִם נָכוֹן מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבְּכֶם שֶׁאִם שׁוֹתִים יַיִן שָׂרָף קֹדֶם הַתְּפִלָּה מִתְפַּלְּלִים טוֹב יוֹתֵר? תֵּכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי נַפְתָּלִי, תָּפַס וְאָחַז בְּשַׁרְווּלָיו שֶׁל הָרַב מִתּוֹךְ חֶרְדַּת קֹדֶשׁ, וְאָמַר: רַבִּי! וְאַתֶּם מַאֲמִינִים?! עָנָה לוֹ הָרַב: הוּא אוֹמֵר כָּךְ, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל הַמְסַפֵּר, וְהֵגֵּנוּ מוֹהַרְנַ”תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי בְפָנָיו עַל כְּבוֹד רַבֵּנוּ וְהוֹכִיחוּ לוֹ בְּטוּב טַעַם כַּמָּה שֶׁקֶר יֵשׁ בַּדָּבָר, וְהִסְכִּים עִמָּם וְהוֹדָה לָהֶם. בְּנָסְעָם שִׁבַּח לִפְנֵי אֲנָשָׁיו אֶת מוֹהַרְנַ”ת וְרַבִּי נַפְתָּלִי וְאָמַר: אַשְׁרָיו שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּאֵלּוּ אֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים אֵיךְ לְהָגֵן עָלָיו.

ה – סא

מְסַפְּרִים שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר פַּעַם לִמְשַׁמְּשׁוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִנְסֹעַ וְלָדוּר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת כְּהוּנְגַרְיָא, שֶׁשָּׁם אֵין מַכִּירִים אוֹתוֹ וְשָׁם יוּכַל לַעֲבֹד אֶת ה’ בְּהֶסְתֵּר וּבְהֵחָבֵא, וְגַם כִּי שָׁם יַחְלְקוּ עָלָיו יוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁלֹּא מַכִּירִים אוֹתוֹ כְּנֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְרַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרְדֶּנְקֶע זַ”ל וְעוֹד. אַחַר כַּמָּה שָׁנִים כְּשֶׁלֹּא עָשָׂה רַבֵּנוּ בַּנִּדּוֹן דָּבָר, כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ פַּעַם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּנִּדּוֹן. עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ: פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאַף כָּאן בְּרוּסְיָא עַל אַף שֶׁמַּכִּירִים אוֹתִי וְגַם מְפֻרְסָם אֲנִי כְּנֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן יַחְלְקוּ עָלַי.

ה – סב

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ פַּעַם אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל מַה לּוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל כָּל כָּךְ עִם הָאֶפִּיקוֹרְסִים (שֶׁהִתְקָרְבוּ לְרַבֵּנוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה כְּר’ הִירְשׁ בֶּער וְלַאנְדָא וְכוּ’), עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ בְּתַקִּיפוּת: אֵלּוּ הַהוֹלְכִים עִם בָּתֵּי יָדַיִם רְחָבִים (כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם) יֵשׁ בָּהֶם כָּאֵלּוּ שֶׁנּוֹטֵף מֵהֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּבְנוֹסָף לְכָךְ גַּם טִפְּשִׁים הֵם, הֵם לְכָל הַפָּחוֹת חֲכָמִים. “דִּי מִיט דִּי גְּרוֹיְסֶע אַרְבִּיל רִינְט פוּן זֵיי אֶפִּיקוֹרְסוּת אוּן דֶּער צוּ זֶענֶען זֵיי נַעֲרָנִים אוֹיךְ, זֵיי זֶענֶען חָאטְשׁ קְלוּג”.

ה – סג

בְּלֵיל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיְתָה שׁוֹרָה עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יִרְאָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁבְּיָשְׁבָם בְּשֻׁלְחַן רַבֵּנוּ יְרֵאִים הָיוּ אַף לְהָרִים רָאשֵׁיהֶם מֵרֹב אֵימַת יוֹם הַדִּין.

ה – סד

בֵּין דִּבּוּרָיו שֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל עִם הָרַב הַצַּדִּיק ‘הַבַּעַל הַתַּנְיָא’, שָׁאַל לוֹ מַדּוּעַ מְלַמֵּד לִכְלַל אֲנָשָׁיו לִמּוּדִים גְּבוֹהִים בְּקַבָּלָה. וְהָיָה זֶה אַחַר שֶׁפָּגַשׁ רַבֵּנוּ בְּכַמָּה מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל הָרַב וְדִבֵּר עִמָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה וְהִגִּיעוּ בְּדִבְרֵיהֶם גַּם לְעִנְיְנֵי קַבָּלָה, וְשָׁאַל לָהֶם רַבֵּנוּ אֵיזֶה שְׁאֵלָה, וְעָנוּ לוֹ תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן בְּיַחַס לְלִמּוּד הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה.

ה – סה

רַבִּי מֵאִיר אָחִיו שֶׁל רַבִּי יִצְחָק מֵחַארְשִׁיוַואטֶע זַ”ל כְּשֶׁבָּא אֶל רַבֵּנוּ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה (כַּמּוּבָא סֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הִתְקָרְבוּתוֹ וְרִחוּקוֹ לְעֵיל חֵלֶק א’ סִימָן תקמ”ט) רָאָה אֶת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל עוֹמֵד בְּצַד כְּנִיסַת הַקָּהָל אֶל רַבֵּנוּ וּמִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ. וְשָׁאַל לְהַסּוֹבְבִים: מִי הוּא אַבְרֵךְ זֶה? עָנוּהוּ: זֶה הוּא אַבְרֵךְ שֶׁהִתְקָרֵב עַתָּה מִקָּרוֹב אֶל רַבֵּנוּ. לְרֹב הִתְפַּעֲלוּתוֹ מִמֶּנּוּ עָנָה וְאָמַר: עֲבוּרִי דַּי וּמַסְפִּיק הָיָה לוּ הוּא יִהְיֶה לִי לְרַבִּי וּמְפֻרְסָם. “צוּ מִיר אִיז עֶר אוֹיךְ גִינוּג צוּ זַיין רֶבִּי”, אַחַר נְסִיעָתוֹ מֵרַבֵּנוּ לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שׁוּב לֹא הִמְשִׁיךְ יוֹתֵר לָבֹא. וּרְאֵה לְעֵיל חֵלֶק ב’ סִימָן א-תר.

ה – סו

בְּעֵת שֶׁהִתְאַסְּפוּ הַצַּדִּיקִים אֵצֶל הָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב וְרָצוּ לְהַחֲרִים אֶת הַחוֹלֵק, כַּמְסֻפָּר בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן קכב נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס הַחוֹלֵק לַמִּטְבָּח וְשִׂחֵק שָׁם עִם אֵשׁ בִּפְנֵי אֵם הָרַב, וְנִפְחֲדָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁחָשְׁשָׁה שֶׁעוֹד מְעַט יִשָּׂרֵף כָּל הָעִיר בְּהַקְפָּדָתוֹ, וְנִכְנְסָה לָאֲסֵפָה וְקִלְקְלָה אֶת הָאֲסֵפָה בְּאָמְרָה לִבְנָהּ: אֵינִי מַסְכִּימָה שֶׁיְּעָשֶׂה זֹאת בְּבֵיתֵנוּ. אַחַר כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ: יְכוֹלִים אַתֶּם לוֹמַר לְהַבַּרְדִּיטְשׁוֹבֶער שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַל לוֹמַר לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת אֶת שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא רוֹאֶה. (שֶׁכָּךְ הָיָה נוֹהֵג בְּכָל הַשָּׁנִים), וַהֲרֵי הוּא צַדִּיק יְרֵא ה’, “עֶרְלִיכֶער” וְאִם הוּא לֹא יִרְאֶה הוּא לֹא יֹאמַר שֶׁהוּא רוֹאֶה.

ה – סז

רַבִּי שִׂמְחָה אָבִיו שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה מִתְבּוֹדֵד גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, וְהָיָה נֶעְלַם מִדֵּי פַּעַם לִזְמַנִּים אֲרֻכִּים מִבֵּיתוֹ, וְהִנֵּה לִפְנֵי עִבּוּרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל לֹא יָדְעָה זוּגָתוֹ אִם יַגִּיעַ לְשַׁבָּת וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ פָּנְתָה לְאִמָּהּ הַצִּדְקָנִית מָרַת אָדִיל בַּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְשָׁאֳלָהּ וּלְבַקֵּשׁ עֲצָתָהּ, נָתְנָה לָהּ אִמָּהּ כַּוָּנוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁתְּכַוְּנָם בְּעֵת לִישָׁתָהּ אֶת הַבָּצֵק לְחַלּוֹת וְהַכְנָסָתָם לַתַּנּוּר לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְכָל זֶה הָיָה בְּיוֹם חֲמִשִּׁי שֶׁקֹּדֶם הַשַּׁבָּת. וּכְשֶׁלֹּא עָזַר לָהּ הַדָּבָר הָלְכָה שׁוּב בְּבֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי לִשְׁאֹל בַּעֲצַת אִמָּהּ וְאָז נָתְנָה לָהּ כַּוָּנוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁתְּכַוְּנֵם בְּעֵת הַדְלָקָתָהּ אֶת הַנֵּרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת שֶׁהָיָה זְמַן נִכָּר קֹדֶם הַשַּׁבָּת, וְשׁוּב לֹא עָזַר לָהּ הַדָּבָר וְלֹא יָדְעָה הֵיכָן הוּא, וְאָז בְּמַר לִבָּהּ הָלְכָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן קֶבֶר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וּבִתְפִלָּתָהּ שָׁאֲלָה לְסָבָהּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הֵיכָן בַּעְלִי? וְאָז שָׁמְעָה קוֹל: אַל תִּדְאֲגִי הוּא יָבוֹא עַד הַשַּׁבָּת, הוּא כְּבָר בְּתוֹךְ הַתְּחוּם. וְחָזַר הַדָּבָר. וְאָכֵן לִכְבוֹד שַׁבָּת הִגִּיעַ רַבִּי שִׂמְחָה וְאָז נִפְקְדוּ בְּנִשְׁמַת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

ה – סח

רַבֵּנוּ אָמַר פַּעַם לְרַבִּי חַייקְל: הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ מִשְׂרַת הַחַזָּנוּת, וְתִהְיֶה אַתָּה חִדּוּשׁ בָּעִנְיָן שֶׁלְּךָ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי חִדּוּשׁ בָּעִנְיָן שֶׁלִּי, וְלֹא הִסְכִּים לָזֶה רַבִּי חַייקְל כִּי לֹא הָיָה הַדָּבָר לְפִי כְּבוֹדוֹ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מִתְּמִיכָתָן שֶׁל אֲחֵרִים וְכוּ’ וְכוּ’. וּפַעַם אַחַת אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ כְּשֶׁהָיָה מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק בִּימֵי חֲנֻכָּה וּפָגַשׁ בּוֹ בְּרַבִּי חַייקְל, וְהִזְכִּיר לְפָנָיו רַבִּי חַייקְל אֶת הַנַּ”ל, וּכְמִתְפָּאֵר עַל שֶׁלֹּא צִיֵּת לְרַבֵּנוּ, כִּי מֶה הָיָה יוֹצֵא לוֹ מִמִּשְׂרָה זוֹ. גָּעַר בּוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל וְאָמַר לוֹ: עֲדַיִן אֵינְךָ מִתְחָרֵט עַל שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ? “נָאךְ הָאסְטוּ נִישְׁט קֵיין חֲרָטָה וָואס דּוּ הָאסְט דֶעם רֶעבְּן נִישְׁט גִיפָאלְגְט?”

ה – סט

גַּם בְּעֵת אֲמִירַת רַבֵּנוּ הַמַּאֲמָר “מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ”, (בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן לח) וְשָׁם בְּעִנְיַן הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת וְכוּ’ וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וְכוּ’, אֲמָרָהּ רַבֵּנוּ בְּהִתְלַהֲבוּת כָּזוֹ עַד שֶׁכִּסָּה פָּנָיו בְּמִטְפַּחַת כָּל שֶׁהִיא וְלֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת פָּנָיו הַמְּאִירִים וְהַלּוֹהֲטִים, וּכְעֵין הַמְסֻפָּר לְעֵיל חֵלֶק ב סִימָן ב-רעו.

ה – ע

תּוֹרָה מ”ב נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה.

ה – עא

בְּעֵת שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַתּוֹרָה “וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ”, בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ סִימָן ד’, וְשָׁם מְבָאֵר כַּמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה הַטָּיוֹת וְכַמָּה כְּפִילוּת צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת קֹדֶם שֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי וְכוּ’, הִטָּה רַבֵּנוּ אָז בְּעַצְמוֹ אֶת גּוּפוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה הַטָּיוֹת וּכְפִילוּת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה.

ה – עב

יֵשׁ דֵּעָה שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁסְּעֻדַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ מְסֻגָּל לְבָנִים, הָיָה אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בַּסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף.

ה – עג

הַחֲלוֹם הַמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן צא, עַיֵּן שָׁם, סִפְּרוֹ רַבֵּנוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְשַׁמְּשׁוֹ זַ”ל, אַחַר שֶׁנִּכְנַס וּבָא לַחֲדַר רַבֵּנוּ וּפְגָשׁוֹ בּוֹכֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ בְּכִיָּה רַבָּה כָּזוֹ עַד שֶׁנִּרְטְבָה רִצְפַּת חֲדַר רַבֵּנוּ וְנִשְׁמַע קוֹל דְּבֵקוּת נַעֲלֵי רַבֵּנוּ בַּדְּמָעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִזִּילָם רַבֵּנוּ, כִּי רָאָה רַבֵּנוּ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁיַּעַבְרוּ עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּרְדִיפוֹת עֲצוּמוֹת וַעֲנִיּוּת מֻפְלֶגֶת עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ מֵהֶם כִּי אִם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים בִּלְבַד לְרֹב הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהָרְדִיפוֹת שֶׁיִּסְבְּלוּ, וְאָכֵן כָּךְ הָיָה שֶׁבְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה לֹא נִשְׁאֲרוּ דְּבוּקִים בְּמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים בִּלְבַד. וְהָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מוֹנִים אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה, הָרִאשׁוֹן הֲלֹא הוּא בְּנוֹ רַבִּי יִצְחָק זַ”ל וְרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין וְרַבִּי מָרְדְּכַי הַמְכֻנֶּה “מָרְדְּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה”. וְרַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי יְהוּדָה בַּעַל קֻנְטְרֵס הַצֵּרוּפִים זַ”ל, הַמְכֻנֶּה רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי לֵיבֶּלִי רְאוּבֵנְס. וְרַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל, כִּי שְׁאָר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לֹא הָיָה מִכֹּחָם לַעֲמֹד בְּרֵישׁ גָּלֵי עִם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לְרֹב תֹּקֶף הַהִתְנַגְּדוּת, שֶׁהָיָה בְּלִי גְּבוּל וְהָיָה בָּזֶה כְּדֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ.

ה – עד

מְסַפְּרִים בַּמֶּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן שלו שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּשְׁבִיל הַשָּׂגָתוֹ שֶׁהָיָה נִצְרַךְ לָהּ, עַיֵּן שָׁם. שֶׁהָיָה זֶה רַבִּי חַיִּים שָׂרֶה’ס זַ”ל. שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ רַבֵּנוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ הַשָּׂגוֹתָיו הַגְּבוֹהִים. וּרְאֵה עוֹד לְעֵיל בְּחֵלֶק א סִימָן תקל”ה.

ה – עה

הַשִּׂיחָה הַמּוּבֵאת בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן תקצ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁזֶּה שֶׁמְּפַחֵד שֶׁיִּפֹּל מֵעֲבוֹדַת ה’ זֶה הַדָּבָר עַצְמוֹ מַחֲזִיק אוֹתוֹ, הָיָה זֶה רַבִּי אַבְרָהָם פֶּעטֶרְבּוּרְגֶער זַ”ל שֶׁהָיָה דָּר אֵיזֶה זְמַן בְּפֶּטֶערְבּוּרְג שֶׁהָיְתָה אָז עִיר לְלֹא יְהוּדִים וְנָכְרִית מְאֹד, וְהָיוּ לוֹ שָׁם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים מְאֹד לַעֲמֹד וּלְהִשָּׁאֵר בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ.

ה – עו

עַל הַמְסֻפָּר בְּחֵלֶק א סִימָן שסד וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם יֵשׁ דֵּעָה שֶׁעָמַד אָז רַבֵּנוּ בְּחַדְרוֹ עִם פָּנָיו אֶל הַקִּיר וּכְשֶׁנִּכְנַס רַבִּי הִלֵּל יָדַע רַבֵּנוּ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ מִי הַנִּכְנָס, וְאָמַר לוֹ: זֶה אַתָּה הִלֵּל וְכוּ’.

ה – עז

רַבֵּנוּ בִּשְׁהוּתוֹ בְּאוּמַאן בְּסוֹף יָמָיו הָיָה הוֹלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד מִחוּץ לָעִיר בְּיַעַר הַנִּקְרָא יַעַר גְּרֶעקוֹב. בַּיַּעַר הַזֶּה הָיָה מְקוֹם תִּפְלוּת. וְשָׁם מָצְאוּ אֶת הַקָּמִיעַ מֵהַצַּדִּיק רַבִּי נַפְתָּלִי כַּץ בַּעַל סְמִיכוּת חֲכָמִים שֶׁכָּתַב וְהִשְׁבִּיעַ רוּחַ וְכוּ’, כַּנִּדְפָּס בְּחֵלֶק ג תקצח.

ה – עח

אָמַר רַבֵּנוּ: עוֹד יָבֹא זְמַן שֶׁאַבְרֵךְ אֶחָד יְיַפֶּה וִיהַדֵּר אֶת עִנְיָנִי.”סִי וֶועט נָאךְ קוּמֶען אַ צַייט סִי וֶועט זַיין אַ יוּנְגֶער מַאן וָואס וֶועט בַּאשַׁיינֶען מַיין זַאךְ”. וְהָיָה אוֹמֵר בָּזֶה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁדִּבּוּר זֶה חָל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת וּמִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְפָאֵר לְרוֹמֵם וּלְהַדֵּר אֶת שֵׁם רַבֵּנוּ בָּעוֹלָם.

ה – עט

רַבֵּנוּ נָהַג לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן “טִישׁ” בְּכָל לֵיל שַׁבָּת בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה הַסָּמוּךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְזֹאת מִלְּבַד שֵׁשׁ הַשַּׁבָּתוֹת הַמְיֻחָדִים לַאֲמִירַת תּוֹרָה, שֶׁאָז בָּאוּ כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִשְׁבּוֹת אֵצֶל רַבֵּנוּ.

ה – פ

רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ לְבוּשׁ עָשׂוּי מִמֶּשִׁי שֶׁכַּפְתּוֹרָיו הָיוּ מִשֶּׁל כֶּסֶף.

ה – פא

רַבִּי יְחִיאֵל אָחִיו שֶׁל רַבֵּנוּ הָיָה מְבֻגָּר מִמֶּנּוּ וּמְסַפְּרִים שֶׁאַף הוּא לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים וְנִפְטַר בִּשְׁנַת תקע”ב שָׁנָה אַחַת לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ.

ה – פב

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמָּרַת פֵיגָא סָאסְיֶע בַּת רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ נִשְּׂאָה לְבֶן בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַ”ל.

ה – פג

כְּשֶׁעָבַר רַבֵּנוּ מִזְּלַאטִיפָּאלִי לָדוּר לִבְרֶסְלֶב וְיָצָא שְׁמוֹ בְּכָל הָאֵזוֹר הֵחֵלּוּ לִנְסֹעַ וְלָבוֹא אֵלָיו אַנְשֵׁי הַסְּבִיבָה בֵּינֵיהֶם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כְּרוֹכְלִים וּמוֹכְרֵי כֵּלִים וְסִירִים וְכַדּוֹמֶה הַנִּקְרָאִים טֶעפֶּערְס, וְהֵם כְּשֶׁהִגִּיעוּ וְחָזְרוּ בְּרוֹכְלוּתָם לְנֶעמִירוֹב סִפְּרוּ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וּבְבִטּוּל מָה, שֶׁהִנֵּה הִגִּיעַ אַדְמוֹ”ר חָדָשׁ לָאֵזוֹר וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג כְּדַרְכָּם שֶׁל שְׁאָר הָאַדְמוֹרִי”ם שֶׁנִּכְנָסִים אֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִים לָהֶם שׁוּם פִּדְיוֹן וּמְקַבְּלִים בִּרְכָתָם וְיוֹצְאִים לְעִסְקֵיהֶם כָּרָגִיל, כִּי הוּא רַק דּוֹרֵשׁ כָּל הַזְּמַן אַךְ וְרַק עֲבוֹדַת ה’ אַף מֵהֶם הַפְּשׁוּטִים וּמְדַבֵּר עַל לִבָּם שֶׁיִּגְזְלוּ מִזְּמַן עִסּוּקֵיהֶם וְיַחְשְׁבוּ עַל הַתַּכְלִית וְיִתְאַמְּצוּ לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת מוֹהַרְנַ”תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי אָמְרוּ זֶה לָזֶה: הֲרֵי זֹאת אָנוּ מְחַפְּשִׂים “דָּאס זוּכְן מִיר דָאךְ”, כִּי זֶה כְּבָר זְמָן מָה שֶׁהִרְגִישׁוּ חֹסֶר בְּנַפְשָׁם וּבִקְּשׁוּ לִמְצֹא סָמוּךְ לָהֶם צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיַּלְהִיב לִבָּם אַךְ וְרַק לְתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה’. וְהִנֵּה אַף-עַל-פִּי-כֵן הִתְקָרְבוּ אֵלּוּ הָרוֹכְלִים לְרַבֵּנוּ וּמוֹהַרְנַ”ת הָיָה מִתְיַדֵּד עִמָּהֶם וְהָיָה מְסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרֵי צַדִּיקִים וְכַדּוֹמֶה וּמֵשִׂיחַ עִמָּהֶם שִׂיחוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְפִי עֶרְכָּם.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִמוֹהַרְנַ”ת זְצַ”ל

ה – פד

בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּבְּרֶסְלֶב וְהָיָה מְעוֹרְרָם וּמַלְהִיבָם מְאֹד, וְרַבֵּנוּ הָיָה תָּדִיר שׁוֹאֲלוֹ בִּשְׁלוֹם הַחֲבוּרָה שֶׁבִּבְרֶסְלֶב, אוּלָם לְאַחַר זְמַן כְּשֶׁרָאָה מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁאֵין לִבָּם בּוֹעֵר כְּמוֹתוֹ, כִּי הָיוּ אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים מוֹכְרֵי כֵּלִים וְכַדּוֹמֶה (טֶעפֶּערְס) חָדַל מְעַט מֵחֲמַת כֵּן מִלְּדַבֵּר וּלְהִתְעַסֵּק עִמָּהֶם. כְּשֶׁבָּא אַחַר כָּךְ לְרַבֵּנוּ לֹא סִפֵּר כְּלוּם לְרַבֵּנוּ מִזֶּה, אוּלָם רַבֵּנוּ כְּבָר רָאָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ וְהֵבִין הַנְהָגָתוֹ. וּכְשֶׁנִּכְנַס לְבֵית רַבֵּנוּ רָאָה פִּתְקָה רְשׁוּמָה בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה כָּתוּב בָּהּ “מָה אֹמַר לָכֶם, הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם הָיָה בּוֹקֵעַ רְקִיעִים”. (רְאֵה חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן שלא) וְהָיְתָה זֹאת לוֹ לִתְשׁוּבָה עַל הַנְהָגָתוֹ, וְחָזַר לְמִנְהָגוֹ הָרִאשׁוֹן לְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבַתְּחִלָּה וּבְיֶתֶר שְׂאֵת, כִּי הֵבִין לְנָכוֹן רְצוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁמֵּהַנָּכוֹן לְעָדְדָם וּלְחַזְּקָם וּלְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם וְאַף שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶפְסֵד הֲרֵי שֶׁבַּחֶשְׁבּוֹן הַכְּלָלִי תּוֹעַלְתּוֹ רַבָּה בְּיוֹתֵר.

ה – פה

דָּרַשׁ פַּעַם הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא זַצַ”ל דִּבְרֵי תּוֹכָחָה לִפְנֵי קְהַל מַאֲזִינִים. כְּשֶׁסִּיֵּם דְּרָשָׁתוֹ נִגַּשׁ אֵלָיו אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים וְאָמַר לוֹ: רַבִּי וּמוֹרִי, אֵינִי מֵבִין לָמָּה וּמַדּוּעַ אֲבָל מִשּׁוּם מָה לֹא נִתְעוֹרַרְתִּי מִדִּבְרֵיכֶם כְּלָל וּכְלָל. וְהִנֵּה כְּדַרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ עָנָה לוֹ תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל: מָשָׁל לְבֶן כְּפָר שֶׁבָּא לָעִיר וְהָלַךְ וְהִסְתּוֹבֵב מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְהִבִּיט בְּהִתְפַּעֲלוּת עַל חַיֵּי הָרְוָחָה שֶׁל הַתּוֹשָׁבִים מַה שֶּׁלֹּא רָאָה כָּזֹאת בִּכְפָרוֹ הַמְרֻחָק, וּכְשֶׁעָבַר דֶּרֶךְ אֵיזֶה נַפָּח רָאָה אֵיךְ שֶׁלּוֹקֵחַ אֵיזֶה כְּלִי וּמְנַפֵּחַ בּוֹ עַל גֶּחָלִים וְעַל-יְדֵי-זֶה מַדְלִיק וּמַבְעִיר הָאֵשׁ, הִשְׁתּוֹמֵם עַל מַחֲזֶה זֶה, וְשָׂמַח עַל זֶה כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב, וְהָלַךְ וְקָנָהוּ בִּמְחִיר הָגוּן בִּרְצוֹתוֹ לְשַׂמֵּחַ אֶת יְדִידָיו תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר שֶׁמֵּעַתָּה לֹא יִצְטָרְכוּ לְהַכּוֹת אֲבָנִים זֶה בָּזֶה לְהַדְלִיק הָאֵשׁ כְּדַרְכָּם. כְּשֶׁהֵבִיאוּ לִכְפָרוֹ קָרָא לְכָל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר לְהַרְאוֹת לָהֶם מוֹפֵת לְהַדְלָקַת הָאֵשׁ. נֶעֶמְדוּ סְבִיבוֹ כָּל הַתּוֹשָׁבִים וְהֵחֵל לִנְשֹׁף בַּכְּלִי הָלוֹךְ וְנָשׁוֹף, וְאֵין אֵשׁ וְאֵין לֶהָבָה, וְנִתְבַּזָּה לִפְנֵי כָּל שְׁכֵנָיו, וְהוּא בְּעַקְשָׁנוּתוֹ חָזַר וְהִתְוַכֵּחַ עִמָּם שֶׁכְּלִי זֶה מְיַצֵּר אֵשׁ, אוּלָם לֹא הוֹעִיל לוֹ, וְחָזַר בְּכַעֲסוֹ לָעִיר וּבָא אֶל הַנַּפָּח וְגָעַר בּוֹ: לָמָּה רִמִּיתַנִי? נִסִּיתִי כָּמוֹךָ לְהַדְלִיק הָאֵשׁ וְאֵין אֵשׁ כְּלָל וּכְלָל. שָׁאַל לוֹ הַנַּפָּח: גֶּחָלִים הֵכַנְתָּ? עָנָה לוֹ הַכַּפְרִי: לֹא. אָמַר לוֹ הַנַּפָּח: שׁוֹטֶה שֶׁכָּמוֹךָ, בִּכְדֵי לְעוֹרֵר הָאֵשׁ צָרִיךְ אֵיזֶה נִיצוֹץ כָּל שֶׁהוּא וְאָז טוֹב הַכְּלִי לְהַלְהִיבוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲבָל אִם אֵין שׁוּם נִיצוֹץ לֹא יוֹעִיל שׁוּם נִשּׁוּפִים. סִיֵּם הַמַּגִּיד וְאָמַר: כְּמוֹ כֵּן אָנֹכִי בִּדְרָשׁוֹתַי מַלְהִיב רַק אֶת אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נִיצוֹץ כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל אִם אֵין בָּהֶם שׁוּם נִיצוֹץ אֵינִי יָכוֹל לְהַלְהִיבָם. כְּשֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לְמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל עָנָה וְאָמַר: אֵין הַדָּבָר כֵּן, נִיצוֹץ יֵשׁ בְּכָל יְהוּדִי, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ לְנַפֵּחַ וְאֵיךְ לְהַלְהִיבוֹ. “אַ פוּנְק הָאט יֶעדֶער יוּד נָאר מִידַארְף וִויסְן וִוי אַזוֹי אִיהם אָן בְּלָאזְן אוּן וִוי אַזוֹי אִיהם אָן פְלַאקֶערְן”.

ה – פו

בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל מוֹהַרְנַ”ת לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁחָפֵץ הָיָה לְהַגִּיעַ לְאוֹדֵיסָה בְּחָשְׁבוֹ שֶׁמָּא תִּזְדַּמֵּן לוֹ אֳנִיָּה לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ עַל דְּמֵי נְסִיעָה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יַצְלִיחַ וְיִסַּע עִם אֳנִיָּה הַמִּזְדַּמֶּנֶת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה אוֹמֵר בְּצַחוּת: “אֲנִי מֵחוֹבָתִי לִנְסֹעַ לְאוֹדֵיסָה כִּי הַיָּם לִבְרֶסְלֶב לֹא יַגִּיעַ”. “דֶער יַם אִין בְּרֶסְלֶב וֶועט נִישְׁט קוּמֶען”. כְּאוֹמֵר שֶׁאִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ לְפָחוֹת לְאוֹדֵיסָה בְּוַדַּאי לֹא יַגִּיעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

ה – פז

פַּעַם בְּיוֹם שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב פֶּסַח נִכְנְסָה אֶל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בִּתּוֹ מָרַת חַנָּה צִירְל וְהִתְאוֹנְנָה לִפְנֵי אָבִיהָ וְאָמְרָה לוֹ: אָבִי הַיָּקָר, הַפֶּסַח כְּבָר מִתְקָרֵב וַעֲדַיִן אֵין לָנוּ כְּלוּם עַל צָרְכֵי הֶחָג. (כִּי זוּגָתוֹ מָרַת דִּישְׁל כִּבְּדָה אוֹתוֹ מְאֹד וְלֹא רָצְתָה לְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל. עַל כֵּן שָׁלְחָה אֶת בִּתָּהּ לֵאמֹר זֹאת), עָנָה לָהּ מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל: ‘בִּתִּי, ה’ יַעֲזֹר’, “טָאכְטֶערְל גָאט וֶועט הֶעלְפְן”. וְאָכֵן אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה דָּר בְּרִחוּק מָקוֹם חָשַׁב וְאָמַר לְעַצְמוֹ: מִי יוֹדֵעַ שֶׁמָּא אֵין לְמוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל כְּלוּם עֲבוּר צָרְכֵי הֶחָג, וְהִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ וְהָלַךְ וְשָׂכַר עֲגָלָה וּמִלֵּא אוֹתָהּ בְּכָל טוּב תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בֵּיצִים יַיִן וְכוּ’, וְהֵבִיאוֹ לְמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בְּעֶרֶב הַפֶּסַח מַמָּשׁ. אַחַר כָּךְ בְּיָשְׁבָם בַּשֻּׁלְחָן בְּלֵיל הַסֵּדֶר וְהִפְלִיג בְּהוֹדָאָה עַל חַסְדֵי ה’ שֶׁלֹּא עֲזָבוֹ, פָּנָה בֵּין דְּבָרָיו אֶל בִּתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “בְּעֵת שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַשֵּׁם יַעֲזֹר לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְאָדָם זֶה”.”וֶוען אִיךְ הָאבּ גִיזָאגְט גָאט וֶועט הֶעלְפְן הָאבּ אִיךְ נִישְׁט אִים גִימֵיינְט”. כְּאוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם בִּטָּחוֹן בְּשׁוּם אָדָם זֶה אוֹ אַחֵר שֶׁיִּדְאַג לְצָרְכּוֹ, אֶלָּא בֶּאֱמֶת הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁה’ יַעֲזֹר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, יִשְׁתַּלְשֵׁל הַדָּבָר וְיָבֹא אֵיךְ שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל.

ה – פח

פַּעַם כְּשֶׁהִתְקָרֵב חַג הַפֶּסַח וַעֲדַיִן לֹא הָיָה לְמוֹהַרְנַ”ת מַסְפִּיק כְּדֵי הוֹצָאוֹת הֶחָג, כְּשֶׁרָאָה שֶׁמְּמַלְּאִים אֶת הֶחָבִית בְּמַיִם עֲבוּר יְמֵי הֶחָג, הִתְאַזֵּר וְהִתְחַזֵּק עַד שֶׁרָקַד מֵרֹב שִׂמְחָה כְּשֶׁהוּא עוֹנֶה וְאוֹמֵר בְּשִׂמְחָה, “תּוֹדָה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ כְּבָר מַיִם עֲבוּר יְמֵי הֶחָג”.

ה – פט

הָיָה פַּעַם מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל עִם כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק רַבִּי גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ זַצַ”ל, וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדַרְכָּם בְּכֹחוֹת וּבִצְעָקוֹת. אָמְרוּ אֵלּוּ מֵהַמִּתְפַּלְּלִים כְּהֶעָרָה לִצְעָקוֹתֵיהֶם: הֲרֵי אָמְרוּ רַזַ”ל הַמַּגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֱמוּנָה. כְּשֶׁשָּׁמַע מוֹהַרְנַ”ת הֶעָרָתָם זֹאת, נַעֲנָה וְאָמַר אַחַר כָּךְ: מִתְדַּמִּים הֵם לְרַבֵּנוּ?, רַבֵּנוּ הִתְפַּלֵּל אָכֵן בְּשֶׁקֶט כִּי הָיָה בְּחִינַת שֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי, (אֲבָל הֵם) טוֹב יוֹתֵר הָיָה שֶׁיִּקְרְעוּ אֶת גְּרוֹנָם בִּתְפִלָּתָם בִּצְעָקוֹת כְּמוֹ שֶׁאֲנִי קוֹרֵעַ אוֹתוֹ. “זֵיי גְלַייכְן זַאךְ צוּם רֶעבְּן?, דֶער רַבִּי הָאט גֶעדַאוִוינְט שְׁטִיל, עֶר אִיז גִיוֶוען ‘שֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי’, זָאלְן זֵיי זַאךְ אַיין רַייסְן דִי קֵיילִי בַּיים דַאוִוינֶען וִוי אִיךְ רַייס זִיךְ”.

ה – צ

כְּשֶׁנָּסַע מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל לָאָרֶץ פָּגַשׁ בְּדַרְכּוֹ בְּאוֹדֵסָה אִישׁ כָּשֵׁר אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵד ה’ גָּדוֹל וְתָמִים נִפְלָא, הִתְפָּעֵל מִמֶּנּוּ מוֹהַרְנַ”ת כָּל כָּךְ עַד שֶׁאָמַר: אִלּוּלֵא שֶׁכְּבָר קָבַעְתִּי נְסִיעָתִי עִם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה זַ”ל (שֶׁלִּוָּהוּ בְּדַרְכּוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל) הָיִיתִי מְרֻצֶּה יוֹתֵר לִנְסֹעַ עִמּוֹ”. לֹא יָדוּעַ מִי הָיָה וְאִם הָיָה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אִם לָאו.

ה – צא

כְּשֶׁהָיָה פַּעַם מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק, שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם מִדֵּי פַּעַם לְפַעַם לְחַזֵּק אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַדָּרִים שָׁם, פָּגַשׁ בִּבְנוֹ שֶׁל רַבִּי חַייקְל בְּדַבְּרָם הֵחֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי חַייקְל לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מְפֻרְסָם אֶחָד שֶׁהָיָה דָּר שָׁם, וְהִפְלִיג וְהִפְלִיא אֶת הַהַדְרַת פָּנִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וּמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁהֵבִין שֶׁמֵּחֲמַת הַהַדְרַת פָּנִים שֶׁל הַלָּה הִתְבַּלְבֵּל מִמֶּנָּה בֶּן רַבִּי חַייקְל, דִבֵּר וְהִרְחִיב עִמּוֹ הַדִּבּוּר שֶׁאֵין הַהַדְרַת פָּנִים רְאָיָה עַל פְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁל הַלָּה. בֵּין דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: הַשָּׁחוֹר שֶׁלִּי, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי עוֹזֵר זַ”ל, יֵשׁ לוֹ הַדְרַת פָּנִים יָפֶה יוֹתֵר. ‘מַיין שְׁוַוארְצֶער הָאט אַ שֶׁענֶערְן הַדְרַת פָּנִים’, לְגֹדֶל קְדֻשַּׁת פְּנִימִיּוּתוֹ, כִּי מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הוּא שֶׁגִּדְּלוֹ כַּיָּדוּעַ אַחַר שֶׁהִתְיַתֵּם וְהָיָה דָּר בְּטֶעְפְּלִיק, וְהִכִּירוֹ מוֹהַרְנַ”ת בִּפְנִימִיּוּתוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב.

ה – צב

הָיָה לְמוֹהַרְנַ”ת זַ”ל תַּלְמִיד חָבֵר גָּאוֹן בַּתּוֹרָה וְעוֹבֵד ה’ וְצַדִּיק מֻפְלָג, בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי יוּדְל לֵיבּ זַ”ל. עָנִי מָרוּד כָּל כָּךְ הָיָה עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָבֹא וְלִנְסֹעַ אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל וְהָיָה מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל נוֹסֵעַ אֵלָיו לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּלְהִתְחַזֵּק עִמּוֹ יַחְדָּיו. לְרֹב עֲנִיּוּתוֹ הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִהְיוֹת שׁוֹמֵר וּמְשָׁרֵת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּאַחַר הֱיוֹת אֵיזֶה לְוָיָה אוֹ יָאר צַייט שֵׁרֵת אֶת הַמְלַוִּים בִּרְחִיצַת יָדַיִם וְכַדּוֹמֶה וְהָיוּ הַמְלַוִּים נוֹתְנִים לוֹ פְּרוּטוֹתֵיהֶם. פַּעַם כְּשֶׁהִגִּיעַ מוֹהַרְנַ”ת לְעִירוֹ וְנוֹדַע לוֹ מִמַּה “פַּרְנָסָתוֹ”, הִקְפִּיד וְגָעַר בְּתוֹשָׁבֵי הָעִיר בְּאָמְרוֹ לָהֶם “יְהוּדִי נַעֲלֶה כָּזֶה הִנְכֶם מְמַנִּים לְשׁוֹמֵר בֵּית הַקְּבָרוֹת? יָכוֹל חָלִילָה שֶׁיִּפָּטֵר פַּעַם אֵיזֶה יֶלֶד אֵצֶל אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, אַךְ וְרַק כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְרַבִּי יוּדְל עֲבוּר הוֹצָאוֹת שַׁבָּת”. “אַזַא אִידְן לָאזְט אִיר זַיין אַ שׁוֹמֵר, מֶען קֶען, חָלִילָה, אַמָאל אַוֶועק נֶעמֶען בַּיי אֵיינֶעם אַ קִינְד כְּדֵי רַבִּי יוּדְל זָאל הָאבְּן אוֹיף שַׁבָּת”. הִתְעוֹרְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִדְּבָרָיו וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְהַחֲזִיקוֹ וּלְתָמְכוֹ וְהֶעֶבִירוּהוּ מִמִּשְׂרָה זוֹ.

ה – צג

שָׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה נְכוֹנָה בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ יִבְחַר, אִם יֵשֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה וְלֹא יִדְאַג לְפַרְנָסָתוֹ אַף שֶׁבְּכָךְ יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת נִתְמָךְ מֵאֲנָשִׁים תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, אוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בְּאֵיזֶה מְלָאכָה וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה. עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ”ת בְּדֶרֶךְ מָשָׁל: אָמַר פַּעַם מֶלֶךְ אֶחָד לְאוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן: כְּאוֹת הוֹקָרָה עַל מַעֲשֶׂיךָ נוֹתֵן אֲנִי לְךָ רְשׁוּת שֶׁבְּיוֹם זֶה וָזֶה, מֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר כָּזֶה וְכָזֶה נִתֶּנֶת לְךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְאוֹצָרִי וְכָל מַה שֶּׁתַּסְפִּיק לָקַחַת מֵאוֹצָרִי הַגָּדוֹל הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ. הָלַךְ זֶה אֲהוּב הַמֶּלֶךְ וְהֵכִין לְעַצְמוֹ לַיּוֹם הַמְיֹעָד שַׂקִּים גְּדוֹלִים, וּבָא לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ בַּזְּמַן הַמְיֹעָד וּכְהַבְטָחַת הַמֶּלֶךְ נָתְנוּ לוֹ לִכָּנֵס וְלֶאֱסֹף כִּרְצוֹנוֹ.

וְהִנֵּה מֵרֹב הֲכָנָתוֹ לִזְמַן נִשְׂגָּב זֶה שָׁכַח לֶאֱכֹל, וּבְאֶמְצַע זְמַן הָאֲסֵפָה נַעֲשָׂה רָעֵב מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁחָשַׁשׁ לְחַיָּיו, וְהֵבִין שֶׁאִם יְהַרְהֵר עַתָּה עַל אֲכִילָה נֵאוֹתָה יַפְסִיד מִזְּמַנּוֹ הַקָּצָר הַיָּקָר מְאֹד מְאֹד וְיַפְסִיד הוֹן רַב. תֵּכֶף נָגַס בְּפִיו בְּאֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם שֶׁמָּצָא וְהִמְשִׁיךְ בִּזְרִיזוּת עִם לְעִיסָתוֹ לֶאֱסֹף עוֹד וָעוֹד מַרְגָּלִיּוֹת, וּכְשֶׁתָּקְפּוֹ שׁוּב הָרֶעָבוֹן חָטַף בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה עוֹד נְגִיסָה מֵחֲתִיכַת הַלֶּחֶם וְהִמְשִׁיךְ שׁוּב בִּזְרִיזוּתוֹ לֶאֱסֹף וְלֶאְגֹּר עוֹד מַרְגָּלִיּוֹת יְקָרוֹת. סִיֵּם מוֹהַרְנַ”ת וְאָמַר לוֹ: אִם הַתּוֹרָה חֲשׁוּבָה אֶצְלְךָ כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאַף כְּשֶׁתִּהְיֶה רָעֵב לֹא תַּקְפִּיד הַרְבֵּה רַק תַּחֲטֹף בִּזְרִיזוּת אֵיזֶה חֲתִיכַת לֶחֶם לְתוֹךְ פִּיךָ וְתַמְשִׁיךְ בְּהַתְמָדָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה כְּאוֹסֵף הַמַּרְגָּלִיּוֹת, אֲזַי נָכוֹן שֶׁתֵּשֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה כִּרְצוֹנְךָ כִּי זֶהוּ הַנִּקְרָא “תּוֹרָתוֹ אָמָּנוּתוֹ”, אֲבָל אִם לָאו לֵךְ עֲסֹק בִּמְלָאכָה וּקְבַע וּגְזֹל עִתִּים לַתּוֹרָה. סִפּוּר זֶה סִפְּרוֹ ראבר”נ זַ”ל לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּעֵת שֶׁשְּׁאָלוֹ לְאַחַר נִשּׂוּאָיו מַה יַּעֲשֶׂה לְפַרְנָסָה, כְּהַנַּ”ל שֶשָּׁאַל אֶת מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל, וְעָנָה לוֹ: שְׁאֵלָה זוֹ נִשְׁאַל כְּבָר מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְכָזֶה הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ, וְהֵבִין.

ה – צד

רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר וְאָחִיו רַבִּי זֶענְוִויל זַ”ל גִּדְּלָם מוֹהַרְנַ”ת בְּבֵיתוֹ, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: נוֹהֵג הָיָה מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל לָלֶכֶת מִדֵּי לַיְלָה בְּעֵת ‘חֲצוֹת’ לַמִּקְוֶה, וְהַבַּלָּן שֶׁהָיָה גָּר בְּצָמוּד לַמִּקְוֶה בְּטוּב לִבּוֹ שֶׁיָּדַע מֵהַנְהָגָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל הָיָה מֵכִין עֲבוּרוֹ מְעַט מַיִם חַמִּים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת רַגְלָיו בְּצֵאתוֹ מִמִּקְוֶה הַקַּר, בִּפְרָט בִּימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים, בִּפְרָט מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל שֶׁהָיָה קָשֶׁה לוֹ הַדָּבָר בְּיוֹתֵר לְסִבַּת “הָ”חֳלִי מֵעַיִם” שֶׁסָּבַל מִמֶּנָּה מְאֹד כַּיָּדוּעַ. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְהַמִּתְנַגְּדִים אִיְּמוּ עָלָיו שֶׁאִם יַמְשִׁיךְ בְּמַעֲשֵׂהוּ יְפַטְּרוּהוּ מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְהוּא בְּטוּב לִבּוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם וּלְהַפְסִיק לְהָכִין עֲבוּרוֹ אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים כְּדַרְכּוֹ, וְהִמְשִׁיךְ הָלְאָה בְּמַעֲשֵׂהוּ, וְאָכֵן פִּטְּרוּהוּ. תֵּכֶף בָּאָה זוּגָתוֹ בִּבְכִיָּה רַבָּה אֶל מוֹהַרְנַ”ת: רַבֵּנוּ, מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה וּמִמַּה נִּתְפַּרְנֵס אַחַר שֶׁפִּטְּרוּ אוֹתָנוּ אַף מִמִּשְׂרָה עֲלוּבָה וַעֲנִיָּה זוֹ, וְכָל זֶה עֲבוּר שֵׁרוּתֵנוּ שֶׁשֵּׁרַתְנוּ אֶת מַעֲלַתְכֶם? עָנָה לָהּ מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְאָמַר: לַעֲזֹר לָכֶם אֵינִי יָכוֹל כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי עָנִי גָּדוֹל, אֲבָל שִׁלְחוּ לִי אֶת שְׁנֵי בְּנֵיכֶם וַאֲגַדְּלֵם בְּבֵיתִי. וְכָךְ אָכֵן עָשׂוּ, וְגִדְּלָם מוֹהַרְנַ”ת לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת, כַּיָּדוּעַ מַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם וְלַמְדָנוּתָם הַגְּדוֹלָה.

ה – צה

הָיָה פַּעַם רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לָבוּשׁ בְּאֵיזֶה בֶּגֶד שֶׁהָיָה קָרוּעַ מְעַט וְחָפֵץ הָיָה לָלֶכֶת לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּכְשֶׁיַּחֲזֹר מֵהַצִּיּוּן יִתְפְּרֵהוּ לְנָכוֹן, כְּשֶׁשָּׁאַל לָזֶה אֶת פִּי אָבִיו זַ”ל אָמַר לוֹ: רִאשׁוֹנָה לֵךְ וּתְפֹר אֶת הַבֶּגֶד וְאַחַר כָּךְ עֲלֵה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.

ה – צו

אָמַר מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: הֵיכָן שֶׁמִּתְקַבְּצִים עֲשָׂרָה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רָאוּי לִסַּע אֶת כָּל קַצְוֵי תֵּבֵל לִתְחֹב רֹאשׁוֹ בֵּינֵיהֶם, וְדִבֵּר אָז לְעִנְיַן רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כְּשֶׁנֶּאֱסָפִין כָּל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה גָּדוֹל הוּא מְאֹד. (נכפל לעיל ח”א, סעיף תרס”ב).

ה – צז

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל “לִהְיוֹת נָקִי כְּרַבֵּנוּ אֵינִי יָכוֹל” כִּי רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה נָקִי וּמְסֻדָּר כָּל כָּךְ בְּמַלְבּוּשָׁיו שֶׁאֲפִלּוּ קַשׁ דְּבוּקָה תַּחַת מִנְעָלָיו לֹא מָצְאוּ אֶצְלוֹ.

ה – צח

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: מַכִּיר אֲנִי גַּם תּוֹדָה לְרַבֵּנוּ בָּזֶה שֶׁקָּבַע לִי שִׁעוּרִים רַבִּים לְלִמּוּד הַתּוֹרָה וּמִשּׁוּם כֵּן אֵין לִי כְּלָל זְמַן אַף גַּם לַחֲשֹׁב מֵהַמַּחֲלֹקֶת וּמֵהַהִתְנַגְּדוּת וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲנוֹת וּלְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם.

ה – צט

מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם כְּשֶׁקִּנְטְרוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּאָמְרָם לוֹ: מַה תַּעֲשׂוּ כְּשֶׁיִּפְסְקוּ לָכֶם בְּעוֹלַם הָאֱמֶת דִּין גֵּיהִנֹּם? עָנָה וְאָמַר: אֹמַר שָׁם תּוֹרָה מִלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן וְיָבוֹאוּ כָּל הַצַּדִּיקִים לִשְׁמֹעַ הַמַּאֲמָר וְיִהְיֶה שָׁם הַגַּן עֵדֶן. “וֶועל אִיךְ דָארְט זָאגְן אַ תּוֹרָה אִין לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, וֶועלְן אַלֶע צַדִּיקִים קוּמֶען הֶערְן דִי תּוֹרָה, וֶועט דָארְט זַיין דֶער עוֹלָם הַבָּא”.

ה – ק

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה אָמַר מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: “לָכֶם יֵשׁ נִסָּיוֹן אִם לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ? לִי הָיָה נִסָּיוֹן, כִּי בְּעֵת הִתְקָרְבוּתִי לְרַבֵּנוּ הָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מִגְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד זַ”ל, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הֵבַנְתִּי בִּגְדֻלָּתוֹ וּבְמַעֲלָתוֹ הַנִּשְׂגָּבָה”.

ה – קא

סִפֵּר רַבִּי נַחְמָן בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח אָבִיו זַצַ”ל גַּם בְּזֹאת שֶׁלְּמָחֳרַת חֲתֻנָּתוֹ בְּעֵת עֲטִיפָתוֹ אֶת הַטַּלִּית בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן דִּבֵּר עִמּוֹ אָבִיו הַרְבֵּה בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הַטַּלִּית וְעַל אֲשֶׁר זָכָה וְהִגִּיעַ לָזֶה, עַד שֶׁנֶּחְקְקוּ דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ כַּהֹגֶן לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

ה – קב

פַּעַם בִּצְעִירוּתוֹ בִּהְיוֹת רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלְבֶר זַ”ל אֵצֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל סִפֵּר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ אֵיזֶה סִפּוּר מַעֲשֶׂה וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמַז לוֹ כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו מֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו וּבַסּוֹף סִיֵּם וְאָמַר “וּלְבַסּוֹף עוֹד יַכְנִיסוּ לְךָ מַשֶּׁהוּ” “מֶען וֶועט דִּיר נָאךְ עֶפֶּעס אַרַיין טְרָאגְן”. וְכֵן הָיָה שֶׁתָּאַם סִפּוּרוֹ לְכָל מַהֲלַךְ חַיָּיו, בְּעֶרֶב שַׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה לִימֵי חַיָּיו לֹא הָיָה נִתַּן לְהַשִּׂיג בְּכָל עִיר טְשֶׁערִין דָּגִים לִכְבוֹד שַׁבָּת מִפְּאַת הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה. פִּתְאֹם נִכְנַס אֵלָיו אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר וְאָמַר לוֹ בְּשִׂמְחָה: רַבִּי מֹשֶׁה הִצְלַחְתִּי וְהִשַּׂגְתִּי וְהֵבֵאתִי לָכֶם בִּמְיֻחָד דָּגִים לְשַׁבָּת, וְתֵכֶף נִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו כִּי הֵבִין לְמַה הַדָּבָר מְרַמֵּז. וְאָכֵן בְּלֵיל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם א’ בַּלַּיְלָה, נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ.

ה – קג

בִּשְׁנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל זֵרֵז אֶת כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּגֹדֶל חִיּוּב הַנְּסִיעָה עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן, וְהָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר מִזֶּה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, וּכְשֶׁנָּסַע הוּא עַצְמוֹ לַקִּבּוּץ סִבֵּב אֶת הָעֲגָלָה בְּכַוָּנָה וְהֶאֱרִיךְ בְּדַרְכּוֹ בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וְנָסַע לְכַמָּה כְּפָרִים שֶׁדָּרוּ שָׁם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְזָרְזָם לָבֹא עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְשִׁלֵּם לְבַעַל עֲגָלָה שָׂכָר מְרֻבֶּה מְאֹד, כִּי שִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ עֲבוּר זֶה לְפִי שְׁעוֹת נְסִיעָה.

ה – קד

הָיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עֲנִיִּים דָּרִים בְּעִיר אַחַת, אֶחָד מֵהֶם הָיָה נוֹסֵעַ מִדֵּי פַּעַם אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל כְּדֵי לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וַחֲבֵרוֹ הָיָה נוֹסֵעַ לְרַב אַחֵר שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַמְפֻרְסָמִים. פַּעַם בְּשִׂיחָתָן יַחַד, אָמַר חֲבֵרוֹ שֶׁל זֶה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֵלָיו: רַבְּךָ (בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל) נוֹתֵן לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָרַבִּי שֶׁלִּי נוֹתֵן לִי, כִּי כְּשֶׁאֲנִי בָּא בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף לִפְנֵי רַבִּי וְשׁוֹטֵחַ לְפָנָיו כָּל חֶסְרוֹנוֹתַי הַנִּצְרָכִים לִי לִימוֹת הַחֹרֶף הַקָּשִׁים, הוּא בְּעֵצוֹתָיו וּבְעֶזְרָתוֹ מְמַלֵּא לִי חֵצִי מֵחֶסְרוֹנוֹתַי, וְנִשְׁאָרִים לִי שְׁאָר חֶסְרוֹנוֹתַי עַל כְּתֵפַי, כִּי אַף זֶה שֶׁמְּסַיֵּעַ לִי לֹא נִשְׁאַר אֶצְלִי לְמֶשֶׁךְ זְמַן וְאַחַר כָּךְ שׁוּב אֲנִי נִשְׁאָר עָרֹם וַחֲסַר כֹּל. אוּלָם כְּשֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ לְרַבְּךָ, אַף שֶׁאֵינוֹ מְסַיֵּעַ בְּיָדְךָ כְּלוּם, כִּי אַף הוּא עָנִי מָרוּד, אוּלָם מַרְאֶה הוּא לְךָ בְּכֹחַ דִּבּוּרָיו וְתוֹרוֹתָיו שֶׁאֵין אַתָּה חָסֵר כְּלוּם, כִּי נוֹתֵן לְךָ דַּעַת כָּזֶה לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל טוֹב וְהַכֹּל לֶאֱמֶת חֲסָדִים וִישׁוּעוֹת, נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל אַתָּה מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבַּלְתִּי אֲנִי.

ה – קה

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים סְטָאלֶער זַ”ל: דּוֹמֶה הוּא כְּהַתָּמִים וְהַפָּשׁוּט שֶׁהִפְלִיג רַבֵּנוּ בְּשִׁבְחוֹ. וְסִפֵּר חֲתָנוֹ רַבִּי שַׁבְּתַי זַ”ל, שֶׁהָיָה רַבִּי חַיִּים אֻמָּן גָּדוֹל בְּמִקְצוֹעוֹ – מִקְצוֹעַ הַנַּגָּרוּת וּפִסּוּל עֵץ, וְלֹא פַּעַם שְׁמָעוּהוּ אוֹמֵר לְעַצְמוֹ בְּאֶמְצַע מְלַאכְתּוֹ בְּעֵת הַקְצָאָתוֹ אֶת הָעֵץ וּמְיַשְּׁרוֹ וּמְצַדְּדוֹ: רְאֵה נָא חַיִּים אֶת הָעֵץ הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה אַתָּה בּוֹ כָּל מַה שֶּׁבִּרְצוֹנְךָ וְאֵינוֹ מִתְנַגֵּד לְמַעֲשֶׂיךָ, וּרְאֵה נָא אֵיךְ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה עֵץ מְגֻשָּׁם וְעָב כָּזֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן רְאֵה אֵיךְ מְהֻדָּר יָצָא עַתָּה מִתַּחַת יָדְךָ, וּבְכֵן אַף אַתָּה גּוּפִי מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תִּתֵּן וְתַנִּיחַ לַעֲשׂוֹת מִמְּךָ גּוּף קָדוֹשׁ וּמְהֻדָּר בִּקְדֻשָּׁה, כִּי אַף אַתָּה כְּהָעֵץ תִּקְוָה יֵשׁ לְךָ אִם רַק תּוֹאִיל וְתִתֵּן לַמְטַפֵּל לְטַפֵּל בְּךָ כָּרָאוּי.

ה – קו

שְׁכֵנוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים סְטָאלֶער זַ”ל הָיָה אָדָם חָשׁוּב וּמְקֹרָב לְצַד הַמִּתְנַגְּדִים. וְהִנֵּה בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ חֲבֵרָיו וִידִידָיו מָה אַתָּה עוֹשֶׂה נֶגֶד חַיִּים הַבְּרֶסְלֶבֶער וּמַדּוּעַ אֵינְךָ מֵצֵר לוֹ, עָנָה לָהֶם: וְכִי אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְאָדָם כָּזֶה שׁוּם רָעָה, הֲרֵי כְּשֶׁבָּא חֲצוֹת לַיְלָה כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֲנִי אוֹתוֹ בּוֹכֶה וְצוֹעֵק מֵעֹמֶק לִבּוֹ בַּאֲמִירָתוֹ תִּקּוּן חֲצוֹת, מֵרִים הוּא אוֹתִי מִמִּטָּתִי וְשׁוּב אֵינִי יָכוֹל יוֹתֵר לִשְׁכַּב לִישֹׁן מֵרֹב שִׁבְרוֹן הַלֵּב הַמְעוֹרֵר אוֹתִי, וְאֵיךְ אוּכַל לְמָחֳרָת לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם רָעָה?! וְשָׁתְקוּ. וּפַעַם אַחֶרֶת אָמַר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אֲנִי הָיִיתִי יָכֹל לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד עָצוּם עֲלֵיכֶם, אֲבָל דִּמְעוֹתָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים זַ”ל שֶׁשּׁוֹפֵךְ בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה’ אֵינָם מַרְשִׁים לִי זֹאת.

ה – קז

ר’ שִׁמְשׁוֹן זַ”ל הַמְכֻנֶּה ‘ר’ שִׁמְשׁוֹן מֵהַיַּעַר’ אוֹ ‘ר’ שִׁמְשׁוֹן הַגָּדוֹל’ הִתְקָרֵב לְמוֹהַרְנַ”תְּ זַצַ”ל בְּיַלְדוּתוֹ מַמָּשׁ, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן כְּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים נִמְשַׁךְ מְאֹד אַחַר מוֹהַרְנַ”ת, וְהָיָה נִכְנַס מִדֵּי פַּעַם לְפַעַם לְבֵיתוֹ שֶׁבִּבְרֶסְלֶב, וְגַם בְּשַׁבָּתוֹת בְּעֵת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וְכַיּוֹצֵא, וְהָיָה מַאֲזִין לְדִבְרֵי מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁדִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּאוּ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וְיִרְאַת שָׁמַיִם. שְׁכֵנָיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ כְּשֶׁרָאוּ יֶלֶד זֶה נִכְנַס מִדֵּי פַּעַם לְבֵית מוֹהַרְנַ”תְּ יַחַד עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ סִפְּרוּ לְאָבִיו עַל דַּרְכּוֹ “הַנִּלּוֹזָה”, וְאָסַר עָלָיו אָבִיו מִלָּלֶכֶת אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל כְּדַרְכּוֹ. וְהוּא בִּהְיוֹתוֹ עָרוּם בְּיִרְאָה הָיָה מִתְחַמֵּק מֵאָבִיו מִדֵּי פַּעַם בְּלֶכְתּוֹ לִישֹׁן וְכַדּוֹמֶה וְהוֹלֵךְ אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ שֶׁהִשְׁגִּיחַ עָלָיו אָבִיו שֶׁיֵּלֵךְ לִישֹׁן עִמּוֹ וּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו לִבְלִי לָקוּם וְלָצֵאת לָלֶכֶת אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, וְהוּא בִּמְסִירוּתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁרָאָה שֶׁאָבִיו נִרְדַּם וְיָשֵׁן הָיָה קָם בַּלָּט וּמִתְלַבֵּשׁ וְהוֹלֵךְ לְבֵית מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל.

כְּשֶׁרָאָה אָבִיו שֶׁאַף זֶה לֹא הוֹעִיל לוֹ, הִתְחַכֵּם עָלָיו וְאַחַר שֶׁעָלָה לַמִּטָּה לִישֹׁן הָלַךְ אָבִיו וְהֶחְבִּיא מִמֶּנּוּ אֶת בְּגָדָיו. כְּשֶׁקָּם אַחַר כָּךְ וְרָצָה לִבְרֹחַ שׁוּב אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל כְּדַרְכּוֹ הִבְחִין שֶׁאֵין לוֹ אֶת בְּגָדָיו לְהִתְלַבֵּשׁ. לְרֹב הֶרְגֵּשׁוֹ וְהִתְעוֹרְרוּתוֹ לְקַבֵּל פְּנֵי מוֹהַרְנַ”ת, הָלַךְ לַאֲרוֹן הַבְּגָדִים וְחִפֵּשׂ בְּגָדִים אֵיזֶה שֶׁהֵם, וְלֹא הָיוּ שָׁם כִּי אִם בְּגָדִים מְגֻשָּׁמִים שֶׁל אֵיזֶה אִכָּרִים נָכְרִים (הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם סְוִויטֶע) שֶׁהָיוּ מַנִּיחִים בִּגְדֵיהֶם אֵצֶל אָבִיו לְמַשְׁכּוֹן עֲבוּר הַלְוָאָה וְכַדּוֹ’. לֹא הִבִּיט עַל כְּבוֹדוֹ, הִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם וְקָם וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וּבָא כָּךְ אֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל. בְּהִכָּנְסוֹ נַעֲשָׂה צְחוֹק בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּי נִכְנַס מְחֻפָּשׂ כָּל כָּךְ, כִּי לֹא יָדְעוּ מִכָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, אוּלָם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּהַבִּיטוֹ עָלָיו הֵבִין כָּל מַה שֶּׁאֵרַע, נַעֲנָה וְאָמַר לוֹ בְּעִדּוּד: “מְסִירוּת זוֹ עוֹד תָּבֹא לְךָ פַּעַם לְשִׁמּוּשׁ”, “סִי וֶועט דִּיר נָאךְ צוּ נוּץ קוּמֶען”. יֶלֶד עַקְשָׁן נִפְלָא זֶה גָּדַל וְהָיָה עוֹבֵד ה’ מֻפְלָג.

וְהִנֵּה רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ זַ”ל נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁהָיָה סוֹחֵר בַּעֲצֵי הַיַּעַר, הָיוּ לוֹ יְעָרוֹת עַד רַבִּים מְפֻזָּרִים, וְהָיָה נִצְרָךְ לַעֲבוֹדָתוֹ שׁוֹמֵר וּמְפַקֵּחַ מָסוּר לְמִסְחַר הָעֵצִים, וּבָחַר בְּר’ שִׁמְשׁוֹן זֶה שֶׁיָּבֹא הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְיִשְׁכֹּן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בַּיַּעַר וִינַהֵל מִשָּׁם אֶת כָּל הַנִּהוּל הַדָּרוּשׁ. בִּנְדִיבוּתוֹ אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְ’ניוּ זַ”ל: “תּוּכַל לָקַחַת מִכֶּסֶף הַנִּכְנָס כְּדֵי פַּרְנָסָתְךָ כַּמָּה שֶׁנִּצְרָךְ לְךָ, וְאַף גַּם כְּשֶׁתִּצְטָרֵךְ לְהַשִּׂיא אֶחָד מִבָּנֶיךָ יָכוֹל הִנְּךָ לָקַחַת כְּפִי הַדָּרוּשׁ לְךָ, וְסוֹמֵךְ אֲנִי עַל יָשְׁרְךָ”. קִבֵּל זֹאת רַבִּי שִׁמְשׁוֹן זַ”ל וְעָבַר לָדוּר בַּיַּעַר הוּא עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְשָׁם מִחוּץ לָעִיר הָיָה יָכוֹל נוֹסַף עַל עֲבוֹדָתוֹ בַּיַּעַר לַעֲבֹד אֶת ה’ כִּרְצוֹנוֹ. וְאָכֵן הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁם בְּכֹחוֹת וּבְהִתְלַהֲבוּת כַּיָּאוּת, וְנִהֵל אֶת הַמִּסְחָר כִּדְבָעֵי, וְלֹא הָיוּ הַגּוֹיִם גּוֹנְבִים מֵעֲצֵי הַיַּעַר לְרֹב אַהֲבָתָם אוֹתוֹ וּמִיִּרְאָתָם מִקְּדֻשָּׁתוֹ. אַחַר זְמַן מָה, שֶׁהָיָה זְמַן קָצָר בְּיַחַס לַעֲבוֹדָתוֹ בַּיַּעַר, הָיָה צָרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת אֶחָד מִבָּנָיו, וְכַהֶסְכֵּם שֶׁהֻסְכַּם עִמּוֹ בִּתְחִלַּת קַבָּלַת עֲבוֹדָתוֹ לָקַח מִמָּמוֹן הַמִּסְחָר לְהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה.

לֹא עָבְרוּ יָמִים מֻעָטִים וְשָׁבַק לְפֶתַע חַיִּים ר”ל, בַּיַּעַר רָחוֹק מֵהָעִיר, בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים, וְנוֹדַע דְּבַר פְּטִירָתוֹ עַל יָדוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁבָּא בַּחֲלוֹם לְר’ אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ וְסִפֵּר וְאָמַר לוֹ: דַּע לְךָ שֶׁכְּבָר אֵינִי בֵּין הַחַיִּים וּבָאתִי אֵלֶיךָ בְּשֵׁם רַבֵּנוּ סָבְךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה עַל שֶׁנֶּהֱנֵיתִי מִמָּמוֹנְךָ יוֹתֵר מִכְּפִי הַמַּגִּיעַ לִי, כִּי לֹא הִסְפִּיק לַעֲבֹד כְּלָל כְּדֵי הַהוֹצָאָה שֶׁלָּקַח לְהוֹצָאוֹת הַנִּשּׂוּאִין. וְסִפֵּר לוֹ בַּחֲלוֹם כָּל סֵדֶר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וּמַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, כְּשֶׁנִּפְטַרְתִּי וְהִגַּעְתִּי לְעוֹלָמִי תֵּכֶף פָּגַע בִּי רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל, בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ: רַבִּי, אָבִיאֵנִי לְרַבֵּנוּ. עָנָה לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי: עִנְיָן זֶה שַׁיָּךְ לְמוֹהַרְנַ”תְּ וְתֵכֶף יָבֹא אֵלֶיךָ. וְאָכֵן כָּךְ הָיָה, שֶׁבָּא אֵלַי מוֹהַרְנַ”תְּ וְהֵבִיאַנִי אֶל רַבֵּנוּ. רָאִיתִי אֵיךְ שֶׁלָּקַח רַבֵּנוּ אֵיזֶה פִּנְקָס וְהִבִּיט בּוֹ וְאָמַר לִי אַחַר כָּךְ: אָכֵן מֵאֲנָשַׁי אַתָּה, אוּלָם לֵךְ וּטְבֹּל בִּנְהַר דִּינוּר. לְקָחַנִי מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לִטְבֹּל בּוֹ, וְאָמַר לְר’ אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ: מַה אֹמַר לְךָ, גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים וְהַכְּאֵבִים שֶׁיֵּשׁ בִּטְבִילָה זוֹ הוּא לְאֵין שִׁעוּר כְּלָל וּכְלָל, אוּלָם גַּם גֹּדֶל הָעֹנֶג שֶׁיֵּשׁ אַחַר הַטְּבִילָה בּוֹ הוּא לְאֵין שִׁעוּר. אַחַר הַטְּבִילָה חָזַר עִמִּי מוֹהַרְנַ”תְּ לְרַבֵּנוּ זַ”ל, נַעֲנָה לִי רַבֵּנוּ וְאָמַר “עֲדַיִן מַרְגִּישִׁים בְּךָ עוֹלָם הַזֶּה, לֵךְ וּטְבֹּל שֵׁנִית”, “עֶס פִילְט זִיךְ נָאךְ עֶפֶּעס אִין דִּיר עוֹלָם הַזֶּה גֶעה זִיךְ טוֹבְלֶען נָאךְ אֵיין מָאהל”, וְחָזַר עִמִּי מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לִטְבֹּל שֵׁנִית. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְרַבֵּנוּ, אָמַר לִי רַבֵּנוּ: אָכֵן נִטְהַרְתָּ, אוּלָם לֵךְ וּבַקֵּשׁ מְחִילָה מִנֶּכְדִּי ר’ אַבְרָהָם בֶּערְ’נְיוּ עַל הַחוֹב שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ חַיָּב לוֹ. וְעַל כֵּן בָּאתִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה עַל הַמָּמוֹן, וּמִזֶּה נוֹדַע לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ דְּבַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ מַדְגִּישִׁים בְּסִפּוּר זֶה שֶׁבָּזֹאת נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁאָמַר לוֹ בְּיַלְדוּתוֹ “מְסִירוּת זוֹ עוֹד תָּבֹא לְךָ לְשִׁמּוּשׁ”, שֶׁאָכֵן הֶחֱזִיר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ טוֹבָה הַנַּ”ל שֶׁהֱבִיאוֹ לְרַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – קח

מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל זָכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה כָּאֵלּוּ שֶׁלְּרֹב עִסְקָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא הָיָה לָהֶם אֲפִלּוּ זְמַן לָבוֹא וְלִנְסֹעַ אֵלָיו, מַה גַּם שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים מֻפְלָגִים, וְהָיָה הוּא טוֹרֵחַ וְנוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם לְעָדְדָם וּלְחַזְּקָם.

ה – קט

הַמַּבְחִינִים בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל הִבְחִינוּ בְּשִׁנּוּי הַכְּתָב בֵּין הַכְּתָב שֶׁכָּתַב בְּחִבּוּרוֹ הַגָּדוֹל “לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת” לְבֵין כְּתַב יָדוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת, כִּי הַכְּתָב שֶׁל לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת קָשֶׁה לִקְרִיאָה יוֹתֵר, וְהוּא מֵחֲמַת שֶׁכָּתְבוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה וּבְדִמְעוֹת שָׁלִישׁ עַד שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּדְיוֹ הַכְּתָב.

ה – קי

הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְשַׁבְּחִים אֶת מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּנוֹסָף לְכָל מַעֲלוֹתָיו גַּם בָּזֶה שֶׁאַף שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן וּבַעַל מֹחַ נִפְלָא וְעָסַק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה לְלֹא הֶרֶף בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה וְהָיָה מַרְבֶּה בִּכְתִיבַת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְעֵסֶק הַהַדְפָּסָה וְשִׁעוּרִים כְּסִדְרָן וְעוֹד וָעוֹד. אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה מִתְעַסֵּק וּמְדַבֵּר וּמְעוֹרֵר אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁפָּנָה אֵלָיו וְעוֹדְדוֹ וְחִזְּקוֹ וּבִפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת מֻפְלֶגֶת.

ה – קיא

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים הָיָה מַפְלִיג בְּשֶׁבַח אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְכֵן בָּנָיו אַחֲרָיו, אוּלָם מִשּׁוּם מָה אֶחָד מִבָּנָיו הִתְנַגֵּד מְאֹד עַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּרְדָפָם מְאֹד. וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ אֶחָיו מֵאַיִן לְךָ דֶּרֶךְ זוֹ, עָנָה וְאָמַר: ‘וְכִי בַּכֹּל צָרִיךְ אֲנִי לִנְהֹג כְּאָבִי?!’. וְהָיוּ אֶחָיו מִתְלוֹצְצִים וְאוֹמְרִים עָלָיו: אָבִינוּ זַ”ל הוֹרִישׁ מִזְּכוּתוֹ לְבָנָיו כָּל אֶחָד בְּמִדָּה מְיֻחֶדֶת, אוּלָם זֶה יָרַשׁ מֵאָבִינוּ אֶת הַ’לֹּא כְלוּם’.

ה – קיב

אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ זַ”ל הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים הַרְבֵּה בַּאֲמִירַת הַתְּפִלּוֹת שֶׁבְּסֵפֶר שַׁעֲרֵי צִיּוֹן הֵחֵל בְּתִקּוּן חֲצוֹת וְכֵן בְּכָל שְׁאָר הַתְּפִלּוֹת וְכוּ’ וְכוּ’ וְכָךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, עַד שֶׁהָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּשַׂקִּית הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין, כִּי לְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיוּ נוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ הַתְּפִלּוֹת דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְכֵן הָיוּ נוֹהֲגִים לִלְמֹד הֲלָכָה בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ תֵּכֶף לְאַחַר הַתְּפִלָּה וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר חָלִילָה יוֹם אֶחָד לְלֹא לִמּוּד הֲלָכָה כְּצִוּוּיוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל, דָּבָר וְנֹהַג זֶה בָּלַט כָּל כָּךְ, שֶׁבְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה, כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת עַצְמָם אֵיךְ נֵדַע מִי הוּא חָסִיד בְּרֶסְלֶב אָמְרוּ שֶׁהַסִּימָן הָרִאשׁוֹן הוּא זֶה הַנּוֹהֵג לְהַנִּיחַ בְּשַׂקִּית טַלִּיתוֹ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ. כִּי נִדְפְּסוּ אָז כִּרְכֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ קְטַנִּים עִם הַפֵּרוּשׁ בָּאֵר הֵיטֵב וְהָיוּ נוֹחִים לְהַנִּיחָם בְּשַׂקִּית הַטַּלִּית.

ה – קיג

סִפֵּר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמַע פַּעַם אֶת אֶחָד מֵחֲבֵרָיו עוֹמֵד נִלְהָב וּמִתְלַהֵב בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל יוֹצְאִים מִפִּיו בִּקְדֻשָּׁה וְהִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה עַד שֶׁלְּרֹב הִתְלַהֲבוּתוֹ וְהִתְרַגְּשׁוּתוֹ רָקַע בְּרַגְלָיו וְאָמַר וְחָזַר לְעַצְמוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת: “הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, הֵן הֵן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה”.

ה – קיד

בְּדַבְּרוֹ פַּעַם בְּשֶׁבַח רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אָמַר: יִפִּיתִי וְהִדַּרְתִּי אֶת עִנְיַן רַבֵּנוּ זַ”ל בָּזֶה שֶׁהִדְפַּסְתִּי וְכָתַבְתִּי סִפְרֵי שִׂיחוֹתָיו וּשְׁבָחָיו וְכוּ’ כְּמוֹ שִׂיחוֹת הָרַ”ן, חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן וְשִׁבְחֵי מוֹהֲרַ”ן. “אִיךְ הָאבּ בַּאשֵׁיינְט דֶעם רֶעבְּנְ’ס זַאךְ מִיט דִי שִׂיחוֹת”.

ה – קטו

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁחֲפֵצִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֲבָל יַחַד עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, “זֵיי וִילְן זַיין עֶרְלִיכֶע יוּדְן אָבֶּער מִיט אַלֶע תַּאֲווֹת”.

ה – קטז

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: נוֹהֲגִים אַנְשֵׁי הָעוֹלָם לוֹמַר לְאָדָם הַמִּשְׁתַּדֵּל לְפַרְנָסָתוֹ: אַתָּה עֲשֵׂה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר לְךָ, וַאֲנִי אוֹמֵר כְּשֶׁה’ יַעֲזֹר אָז תּוּכַל עֲשׂוֹת. “דִי וֶועלְט זָאגְט דּוּ טוּא אוּן גָּאט וֶועט דִיר הֶעלְפְן, אִיךְ זָאג אַז גָאט וֶועט הֶעלְפְן וֶועט מֶען טָאהן”.

ה – קיז

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּצַחוּת: כְּשֶׁשּׂוֹכְרִים גַּבָּאֵי הָעִיר רַב שֶׁיָּבוֹא לְכַהֵן בָּעִיר צְרִיכִים הֵם לִשְׂכֹּר כְּנֶגְדּוֹ גַּם מַשְׁגִּיחַ שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלָיו שֶׁיַּתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ הָלְאָה הֵיטֵב וּכְהֶרְגֵּלוֹ, וְשֶׁלֹּא יִתְבַּזְבֵּז בְּצָרְכֵי הָרַבִּים וְיִתְבַּטֵּל מִלִּמּוּדוֹ.

ה – קיח

פֵּרֵשׁ פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל אֶת הַנֶּאֱמַר בִּתְפִלַּת ‘וִיהֵא רַעֲוָא’ שֶׁבְּסוֹף הַזֶּמֶר הַקָּדוֹשׁ ‘אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין’ “וְיַזְמִין וְיִתְיָיהֵב לָנָא מְזוֹנָא וּפַרְנָסָתָא טָבָא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא”, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה מֵהַפִּדְיוֹנוֹת שֶׁמְּבִיאִים לָנוּ לְהִתְפַּלֵּל עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, רַק שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה בְּלֹא צָרוֹת, וְזֶהוּ וּפַרְנָסָתָא טָבָא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חָלִילָה.

ה – קיט

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ לְרַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ”ל בְּשֶׁבַח עַל רַבִּי יִצְחָק בֶּער זַ”ל “ר’ יִצְחָק בֶּער מִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ”. פַּעַם לְרֹב יְגִיעָתוֹ בִּתְפִלָּה נָפַל מִתְעַלֵּף.

ה – קכ

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל: אִלּוּלֵא הָיָה רַבֵּנוּ דָּר כָּל כָּךְ בְּקֵרוּב מָקוֹם לִמְקוֹם מְגוּרָיו לֹא הָיְתָה לִי שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְגַּם עַל זֶה הוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְסַבֵּב כָּל הַסִּבּוֹת שֶׁסִּבֵּב סִבּוּב נָאֶה וְטוֹב כָּל כָּךְ, כִּי הַמֶּרְחָק מִנֶּעמִירוֹב לִבְרֶסְלֶב הוּא כְּשִׁשָּׁה עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר בִּלְבַד.

ה – קכא

תֵּכֶף לְאַחַר קְבוּרַת רַבֵּנוּ, אַחַר סְתִימַת הַגּוֹלֵל אָמַר מוֹהַרְנַ”ת: אֶפְשָׁר כְּבָר לְקַיֵּם עֲצַת רַבֵּנוּ לוֹמַר עַל קִבְרוֹ הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים ‘תִּקּוּן הַכְּלָלִי’, וְכֵן עָשׂוּ.

ה – קכב

כְּשֶׁעָבְרָה הַלְוָיָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק יוֹסֵף דֶּרֶךְ בֵּית מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, יָצָא מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לְלַוּוֹתוֹ, וְאָמַר בְּשִׁבְחוֹ: הוּא הָיָה שׁוֹמֵר הַבְּרִית אֲמִתִּי. “עֶר אִיז גִּיוֶוען אַ אֱמֶתֶ’ער שׁוֹמֵר הַבְּרִית”.

ה – קכג

לְרֹב הֲכָנָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל לְשַׁבָּת הָיָה נוֹהֵג לְהַזְמִין כְּבָר בְּיוֹם רִאשׁוֹן נֵרוֹת גְּדוֹלִים מֵהָעוֹשֶׂה זֹאת הַנִּקְרָא “לֶעכְט צִיעֶר”.

ה – קכד

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּשֶׁבַח רַבּוֹ הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל: הַפְּשָׁטִים הָעֲמֻקִּים בַּגְּמָרָא שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבִּי הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זַצַ”ל כִּמְעַט וְלֹא רָאִיתִי כְּמוֹתָן וְכוּ’.

ה – קכה

בַּסֵּפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל הָיָה כָּתוּב שֶׁיַּגִּיעַ עוֹד עֵת כָּזוֹ שֶׁיִּסְּעוּ וְיָבוֹאוּ מִכָּל הָעוֹלָם בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל וְיִהְיוּ עַם רַב כָּזֶה עַד שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהַעֲמִיד שׁוֹמְרִים וְשׁוֹטְרִים לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא יִתְמַהְמְּהוּ יוֹתֵר מִדַּי וִיפַנּוּ מְקוֹמָם לְהַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם.

ה – קכו

הַדְלָקַת הַנֵּר תָּמִיד עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הִתְחִילָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט וּמוּבָא בְּסֵפֶר יְמֵי מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה שְׁלֵמָה, וּמְסַפְּרִים שֶׁזֶּה הִשְׁתַּלְשֵׁל עַל-יְדֵי שֶׁיַּלְדָּה אַחַת יָצְאָה לְתַרְבּוּת רָעָה עַד שֶׁהִשְׁתַּמְּדָה ר”ל וּבָא אָבִיהָ בִּבְכִיָּה לְרַבִּי נָתָן וּשְׁאָלוֹ עֵצָה מַה יַּעֲשֶׂה, אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ”תְּ שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְסַפֵּק אֶת הַשֶּׁמֶן זַיִת לְנֵר תָּמִיד שֶׁיִּדְלַק עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, וּכְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת עַל-יְדֵי נֵר תָּמִיד נִצּוֹלִין מִגְּזֵרַת שְׁמָד. קִבֵּל עַל עַצְמוֹ זֶה הַלָּה לְהַתְמִיד בָּזֶה, וְאָכֵן חָזְרָה בִּתּוֹ לְמוּטָב.

ה – קכז

אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ אָמְרוּ עָלָיו מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ בְּשֶׁבַח: הִתְקָרֵב הוּא אַחֲרֵינוּ וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה טוֹב יוֹתֵר מִכֻּלָּנוּ. “עֶר אִיז גִּיקוּמֶען שְׁפֶּעטֶער פוּן אוּנְז אוּן גִּימַאכְט בֶּעסֶער פוּן אוּנְז”.

ה – קכח

רַבֵּנוּ זַ”ל וְכֵן מוֹהַרְנַ”תְּ וּבְנוֹ רַבִּי שַׁכְנָא הָיוּ מוֹהֲלִים מֻמְחִים מְאֹד.

ה – קכט

בְּעִנְיַן סֵדֶר כְּתִיבַת הַסְּפָרִים ‘לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת’ יָדוּעַ שֶׁכְּתָבָם לְפִי סֵדֶר לִמּוּדוֹ, וּכְשֶׁגָּמַר הֲלָכָה א’ עַל כָּל חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְהֵחֵל לִלְמֹד פַּעַם שְׁנִיָּה, הֵחֵל לְחַדֵּשׁ עַל סֵדֶר הַהֲלָכוֹת אֶת הֲלָכָה ב’ וְכֵן הָלְאָה. וְהִנֵּה סֵדֶר זֶה הֵחֵל עוֹד בְּחַיֵּי רַבֵּנוּ וּבְאֶמְצַע כְּתִיבָתוֹ הֲלָכָה ב’ נִסְתַּלֵּק רַבֵּנוּ זַ”ל, וּמִשּׁוּם כֵּן נִתַּן לִמְצֹא שֶׁפַּעַם כְּשֶׁהֶעְתִּיק דָּבָר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ כָּתַב בִּלְשׁוֹן “רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר”, וּפְעָמִים “הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ” אוֹ “רַבֵּנוּ זַ”ל”.

ה – קל

רַבִּי שַׁכְנָא בֶּן מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל חִבֵּר סֵפֶר עַל תְּכוּנָה, כִּי הָיָה לוֹ מֹחַ חָרִיף בְּיוֹתֵר וּמוֹהַרְנַ”תְּ הֶחֱשִׁיבוֹ מְאֹד, וּמִשּׁוּם כֵּן הִמְרִיץ אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁיַּכְנִיס מֹחוֹ בְּעִיּוּן רַב בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל.

ה – קלא

בֵּין הַמִּתְנַגְּדִים עַל רַבֵּנוּ הָיוּ גַּם עַמֵּי הָאָרֶץ מַמָּשׁ שֶׁמִּשּׁוּם מָה שְׁמָם הָלַךְ לִפְנֵיהֶם, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה כְּלָל וּכְלָל, וּכְמוֹ לְמָשָׁל מָצְאוּ מִכְתָּב מֵאֶחָד הַחוֹלְקִים שֶׁכָּתַב תֵּבַת ‘מֹאזְנֵי צֶדֶק’ בְּטָעוּת כְּתִיב ‘מוֹיזְנֵי צֶדֶק’.

ה – קלב

לֹא רָאוּ אֵצֶל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל וְכֵן אֵצֶל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנָּהֲגוּ חֻמְרוֹת גְּדוֹלוֹת בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ, אַף-עַל-פִּי שֶׁעַל רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זַ”ל מְסַפְּרִים סִפּוּרִים נִפְלָאִים עַל חֻמְרוֹתָיו הַגְּדוֹלִים בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ, שֶׁאָרַךְ לוֹ זְמַן הַבְּדִיקָה כִּמְעַט מֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה.

ה – קלג

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה הָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה, בְּנוֹ הֶחָבִיב שֶׁל הָרַב מִסַּאוְורַאן זַ”ל, מֵגֵן וּמֵלִיץ טוֹב עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיָה אוֹמֵר וּמִתְוַכֵּחַ עִם אָבִיו בְּטָעֳנוֹ לְפָנָיו “מַה הִנְּךָ רוֹצֶה מֵהֶם, הֲרֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הֵם”. הוּא נִפְטַר צָעִיר בְּחַיֵּי אָבִיו. הִסְתַּלְּקוּתוֹ פָּגְעָה רַבּוֹת בְּאָבִיו הָרַב, וּמִנִּי אָז נִפְסְקָה הַהִתְנַגְּדוּת הַרְבֵּה.

ה – קלד

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת, כְּשֶׁאָמְרוּ כַּמָּה מֵהַחוֹלְקִים לְרַבָּם מַה תַּרְעֹמֶת יֵשׁ לָכֶם עַל אַנְשֵׁי חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב, הֲרֵי אֵינָם אֶלָּא מְתֵי מְעַט, בְּעוֹד שֶׁלָּכֶם מֵאוֹת מֵאוֹת חֲסִידִים, עָנָה וְאָמַר: נָכוֹן הַדָּבָר, אֲבָל (חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב) עוֹבְדֵי ה’ גְּדוֹלִים הֵם, בְּעוֹד שֶׁאֲנָשַׁי אֵינָם אֶלָּא בַּעֲלֵי אַכְסַנְיוֹת וּבַעֲלֵי בָּתֵּי מַרְזֵחַ (רֶענְדַארֶעס) וַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים.

ה – קלה

יָדוּעַ שֶׁמּוֹהֲרְנַ”ת לֹא הָיָה הוֹלֵךְ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכוּ’, אוּלָם הָיוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָלְכוּ אֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹל הַמּוֹעֵד. וְכֵן בְּיוֹם הַפְּטִירָה שֶׁל רַבֵּנוּ שֶׁחָל כַּיָּדוּעַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת הָיוּ הוֹלְכִים לַצִּיּוּן הֵן בַּחֲצוֹת לַיְלָה כְּהֶרְגֵּלָם בְּכָל לֵילוֹת הַשָּׁנָה, וְהֵן בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וְהָיָה אָז הִתְעוֹרְרוּת רַב מְאֹד, בְּהִסְתַּמְּכָם שֶׁבֵּית צִיּוּנוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּבָר כִּמְקוֹם תְּפִלָּה קְבוּעָה. וְרַק בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הִקְפִּידוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִבְלִי לָלֶכֶת לַצִּיּוּן כְּלָל וּכְלָל.

ה – קלו

מְסַפְּרִים שֶׁכְּשֶׁהֶרְאוּ פַּעַם לְהָרַב בַּעַל הַצֶּמַח צֶדֶק אֶת חִבּוּרוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, הֲלֹא הוּא סִפְרֵי הַלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת, אָמַר בְּהִתְפַּעֲלוּת בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: “כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ”.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִתַּלְמִידֵי רַבֵּינוּ זְצַ”ל

ה – קלז

הַמַּגִּיד מִטְּרָהוִיץ מַגִּיד זַ”ל הָיָה לוֹ בֵּית אַכְסַנְיָא קְבוּעָה אֵצֶל עָשִׁיר אֶחָד בָּעִיר אוּמַאן, וּבְכָל עֵת כְּשֶׁהָיָה נוֹסֵעַ בַּעֲיָרוֹת לוֹמַר דְּרָשׁוֹת וְכַדּוֹמֶה, הָיָה מִתְאַכְסֵן אֵצֶל הֶעָשִׁיר הַזֶּה. וְהִנֵּה כְּשֶׁרַבֵּנוּ עָבַר לָדוּר בְּאוּמַאן וְרָצָה הַמַּגִּיד לִהְיוֹת בְּסָמוּךְ לְרַבֵּנוּ, הִשְׁתַּדֵּל לְהִתְאַכְסֵן בְּבֵית רַבֵּנוּ. שְׁאָלוֹ הֶעָשִׁיר מַדּוּעַ מְשַׁנֶּה הָרַב אֶת קְבִיעוּתוֹ וְאֵינוֹ מִתְאַכְסֵן בְּבֵיתִי כְּהֶרְגֵּלוֹ? עָנָה לוֹ הַמַּגִּיד שֶׁהוּא לַסִּבָּה הַנַּ”ל מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה לִשְׁהוֹת סָמוּךְ לְרַבֵּנוּ. אָמַר לוֹ הַגְּבִיר בְּכַעַס וּבְחֻצְפָּה: אִם כֵּן, הִתְאַכְסֵן נָא שָׁם תָּדִיר, פָּלַט הַמַּגִּיד וְאָמַר לוֹ: ‘הִנְּךָ מְדַבֵּר כַּחֲסַר דֵּעָה’, ‘רֶעדְסְט וִוי א חֲסַר דֵּעָה’ וְאָכֵן הִשְׁתַּגֵּעַ, רַחֲמָנָא לִצְלַן.

ה – קלח

אָמַר פַּעַם הַמַּגִּיד מִטְּרָהוִיץ זַ”ל בְּצַחוּת: הֵיכָן שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ רַבֵּנוּ בְּמַאֲמָרָיו בְּלָשׁוֹן ‘וְדַע’ הֲרֵי הוּא כְּהֶבְזֵק מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת, “אַוואוּ דֶער רֶבִּי זָאגְט וְדַע, אִיז דָאס אַ פוּנְק פוּן אֲצִילוּת”. כָּל כָּךְ גְּבֹהִים נוֹרָאִים וּקְדוֹשִׁים הֵם.

ה – קלט

ר’ אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב זַ”ל הָיָה עוֹשֶׂה סְעֻדָּה לִבְנֵי בֵּיתוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל (כָּךְ מֶשֶׁךְ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה), וְהָיָה אוֹמֵר לְבָנָיו בְּשִׂמְחָה ‘יֵשׁ לָכֶם אוֹתִי לְעוֹד אַחַד עָשָׂר חֹדֶשׁ’, בְּיָדְעוֹ בְּבִטְחָה שֶׁלֹּא יָמוּת אוֹתָה שָׁנָה, כִּי אָמַר לוֹ פַּעַם רַבֵּנוּ ‘הַחֹדֶשׁ שֶׁלְּךָ (הַיְנוּ חֹדֶשׁ פְּטִירָתְךָ) הוּא חֹדֶשׁ אָב’, “דַּיין חֹדֶשׁ אִיז אָב”, כְּאוֹמֵר לוֹ שֶׁבִּשְׁנַת פְּטִירָתוֹ לֹא יִחְיֶה בְּחֹדֶשׁ אָב, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּכְנַס חֹדֶשׁ אָב יָדַע בְּבִטְחָה שֶׁיִּחְיֶה כְּבָר כָּל הַשָּׁנָה. וְאָכֵן נִפְטַר בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שְׁנַת תר”ה, וְנָתְנוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רֶמֶז לָזֶה ‘בְּאֶחָד בְּאָב מֵת אַהֲרֹן’ (וּרְאֵה בְּחֵלֶק א סִימָן שמ”ה).

ה – קמ

מְסַפְּרִים שֶׁהִתְמָחוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן הָרַב מִבְּרֶסְלֶב הָיְתָה בְּדִינֵי נְזִיקִין וּמָמוֹנוֹת.

ה – קמא

סִפֵּר רַבִּי יוּדְיל זַ”ל שֶׁאַחַר חֲתֻנָּתוֹ כְּשֶׁהָיָה חַי אֵצֶל חוֹתְנוֹ לֹא הִרְגִּישׁ טַעַם בַּאֲכִילָתוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן, כִּי לִפְנֵי חֲתֻנָּתוֹ הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בְּכָבוֹד וְהָדָר כִּי הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה מְכֻבֶּדֶת, וְאַחַר חֲתֻנָּתוֹ עִם בַּת הַצַּדִּיק רַבִּי לֵייבּ מִסְּטְרֶעסְטִינֶעץ זַצַ”ל, וְהָיָה אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְהוּא מֵחֲמַת עֲנִיּוּתוֹ הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצַלָּחוֹת עֵץ הַנּוֹדְפוֹת רֵיחַ מִשְּׁיָרֵי הָאֹכֶל עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לֶאֱכֹל בָּהֶם מֵרֹב אִיסְטְנָנוּתוֹ. כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה רַבִּי לֵיבּ הִזְמִינוֹ לֶאֱכֹל עִמּוֹ מִצַּלַּחְתּוֹ, וּכְשֶׁאָכַל עִמּוֹ הִרְגִּישׁ בָּהּ טַעַם נִפְלָא, וְשׁוּב כְּשֶׁאָכַל לְעַצְמוֹ אוֹתוֹ מַאֲכָל בְּצַלַּחְתּוֹ שֶׁלּוֹ לֹא יָכֹל הָיָה לֶאֱכֹל, וְחָזַר הַדָּבָר עַל עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁאָמַר לוֹ רַבִּי לֵייבּ: לֹא חָשׁוּב מַה שֶּׁאוֹכְלִים וּבַמֶּה שֶּׁאוֹכְלִים, הָכֹּל תָּלוּי מִי הוּא הָאוֹכֵל.

ה- קמב

כְּשֶׁבָּא פַּעַם אֶחָד מֵהַחוֹלְקִים לִשְׁבּוֹת בְּאוּמַאן, בִּקֵּשׁ רַבִּי יוּדְל זַ”ל מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיַּרְאוּהוּ לוֹ. כְּשֶׁהֶרְאוּהוּ לוֹ בְּעֵת עָבְרוֹ מֵרְחוֹב לִרְחוֹב, כְּשֶׁהִבִּיט בּוֹ פָּלַט וְאָמַר: מְאֹד מְאֹד רָחוֹק, מְאֹד מְאֹד רָחוֹק.

ה – קמג

כַּיָּדוּעַ הָיָה רַבִּי נְתַנְאֵל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל קַמְצָן גָּדוֹל (ראה לעיל בח”א סעיף תרצ”ב; וח”ב סעיפים: קס, ו-תשנ”ב) וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִצְלִיחַ רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל בְּכֹחַ דְּבָרָיו הַמְשַׁכְנְעִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ פַּעַם כַּמָּה רוּבָּל עֲבוּר עִנְיְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל, אוּלָם פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁרָאָהוּ רַבִּי נְתַנְאֵל אֵיךְ שֶׁרוֹצֶה רַבִּי נַחְמָן לָבוֹא אֵלָיו שׁוּב, הִקְדִּים וְאָמַר לוֹ: אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, הַנִּיחֵנִי נָא לְנַפְשִׁי וְאַל תָּחֵל נָא לְדַבֵּר עִמִּי עוֹד כְּלָל וּכְלָל. כִּי יָדַע שֶׁאִם יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּוַדַּאי יְשַׁכְנְעוֹ וְחָשַׁשׁ מִזֶּה לְרֹב קַמְצָנוּתוֹ.

ה – קמד

בְּסוֹף יָמָיו שֶׁל רַבִּי חַייקְל זַ”ל תַּלְמִיד וְחַזַּן רַבֵּנוּ זַ”ל בִּזְּתָה אוֹתוֹ אִשָּׁה אַחַת מְאֹד. עָנָה בִּכְאֵב: רַבֵּנוּ אָמַר לִי פַּעַם אַתָּה כְּבָר לֹא תִּהְיֶה חִדּוּשׁ בְּחַזָּנוּת, אֲבָל שֶׁיְּבַזּוּ אוֹתִי כָּל כָּךְ לֹא אָמַר, וּמֵהֵיכָן בָּא לִי זֹאת.

ה – קמה

רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ”ל נִפְטַר זָקֵן בְּיוֹם עֶרֶב סֻכּוֹת בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כְּשֶׁעֲדַיִן מְעֻטָּר הָיָה בְּטַלִּית וּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם אַחַר עֲרִיכָתוֹ תִּקּוּן חֲצוֹת וַעֲבוֹדַת ה’ שֶׁעָבַד כָּל הַלַּיְלָה וְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כָּרָאוּי, בִּהְיוֹתוֹ לְמַעְלָה מִתִּשְׁעִים שָׁנָה. הִתְפַּלְּאוּ אַנְשֵׁי הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא שֶׁבָּאוּ לְקַחְתּוֹ לִקְבוּרָה, שֶׁהָיוּ מֵהֶם שֶׁעֲדַיִן עוֹד לֹא הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְאָמְרוּ: אַשְׁרָיו, שֶׁאַף בְּזִקְנוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לִימֵי חַיָּיו זָכָה לְהִסְתַּלֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם עִם עוֹד תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כָּרָאוּי.

ה – קמו

רַבִּי אֶפְרָיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל אַחַר עֲלִיָּתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה נוֹהֵג לִנְסֹעַ מִדֵּי שָׁנָה לְאוּמַאן לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, עַל אַף זִקְנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה בָּזֶה טִרְחָא וְטִרְדָּא עֲצוּמָה שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָהּ. כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ פַּעַם: זָקֵן כָּמוֹךָ נוֹסֵעַ לְחוּץ לָאָרֶץ בְּטִרְחָא כָּזֹאת? עָנָה: וְכִי מַה? אֲפִלּוּ אִם אָמוּת בַּדֶּרֶךְ וְאֶקָּבֵר בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא גַּן – “אִינְטֶער אַ פַּארְק” גַּם טוֹב לִי, הָעִקָּר שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתִּי וְנָסַעְתִּי לְאוּמַאן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כִּי מַה כְּבָר יָכוֹל אֲנִי לְהַפְסִיד, הֲכִי הַרְבֵּה שֶׁלֹּא זָכִיתִי עַל אַף נְסִיעָתִי לְהַגִּיעַ לְאוּמַאן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה? אֲבָל הֲרֵי זָכִיתִי וְהָיִיתִי בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַקּוֹדֵם!! אוּלָם לִחְיוֹת כָּאן בָּעוֹלָם וְלֹא לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּאוּמַאן גָּרוּעַ לִי יוֹתֵר “אָבֶּער דָּא צוּ לֶעבְּן אוּן אִין אוּמַאן אוֹיף רֹאשׁ-הַשָּׁנָה נִישְׁט זַיין אִיז מִיר עֶרְגֶער”. (ועיין עוד הנוסח בספר “עין הארץ” להרב שמואל צצ’יק ז”ל, עמ’ לב).

ה – קמז

פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ כַּמָּה מִתּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם עַל מִנְהָגוֹ זֶה שֶׁזָּקֵן כְּמוֹתוֹ נוֹסֵעַ לְאוּמַאן וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ, עָנָה לָהֶם בְּחָכְמָתוֹ: נוֹסֵעַ אֲנִי לְרֶגֶל מִסְחָרַי הָעֲנֵפִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁנִּצְרָךְ אֲנִי לְסַדְּרָם וּלְאַרְגְּנָם. הִסְכִּימוּ כְּבָר עִמּוֹ וְהֵבִינוּ לְמִנְהָגוֹ בְּאָמְרָם לוֹ ‘נוּ, זֶה עִנְיָן אַחֵר’. כִּי יָדַע וְהֵבִין הַנָּהוּג בָּעוֹלָם שֶׁעֲבוּר צְרָכִים הַגַּשְׁמִיִּים מְבִינִים הָעוֹלָם לִמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל הָעוֹסֵק בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁטּוֹרֵחַ וְנוֹסֵעַ לַמֶּרְחַקִּים וְאַף שֶׁמִּסְתַּכֵּן בְּנַפְשׁוֹ וְכָל זֶה עַל סְפֵק רֶוַח מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְזֶה שֶׁמוֹסֵר נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ עֲבוּר עִנְיָנִים רוּחָנִיִּים, בִּפְרָט לְעִנְיָן רוּחָנִי גָּבֹהַּ כָּזֶה כְּמוֹ נְסִיעָה לְצַדִּיק שֶׁתָּלוּי בּוֹ כָּל עִנְיַן הַיַּהֲדוּת.

ה – קמח

כְּשֶׁהִגִּיעַ פַּעַם רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַאן לִשְׁהוֹת שָׁם בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הָלַךְ רנ”ט לִקְרָאתוֹ לְקַבֵּל פָּנָיו וְקִבְּלוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה. כְּשֶׁקִּבְּלוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה כָּזוֹ נַעֲנָה רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל וְאָמַר לוֹ אַף הוּא בְּשִׂמְחָה וּבְצַחוּת בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: ‘יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ’ אָכֵן נִתְקַיֵּם בִּי, אֲבָל אֵיךְ זוֹכִים לְקַיֵּם הֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב ‘לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי’. “אַ ווּאוּ נֶעמְט מֶען דֶעם ‘לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי’ “.

ה – קמט

כְּשֶׁהָיָה פַּעַם רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי בָּעִיר חַארְקוֹב לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ, שֶׁהָיָה סוֹחֵר בְּזָהָב, רָאָהוּ אֶחָד מִידִידָיו עוֹמֵד בָּרְחוֹב כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו, נִגַּשׁ אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ: רַבִּי אֶפְרַיִם, אֵיזוֹ צָרָה אֵרְעָה לָכֶם? שֶׁמָּא הִפְסַדְתֶּם בְּמִסְחַרְכֶם סְכוּם כֶּסֶף רַב? עָנָהוּ בִּלְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל בְּפֵרוּשׁוֹ בְּתוֹרָה ח’ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ “מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי בִּתְלָתָא פַּרְסָא”, קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל יְהוּדִי תָּלוּי בִּשְׁלֹשָׁה מֹחִין, עַיֵּן שָׁם. וּבָכָה עַל זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִסְחֹר בְּמִסְחָר, בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר וְלִשְׁמֹר הֵיטֵב הַמֹּחַ שֶׁלֹּא יִפָּגֵם הַמֹּחַ חָלִילָה, וְעַל זֶה עָמַד וּבָכָה. וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ הַלָּה שׁוּב: אִם כֵּן לְכוּ לְאֵיזֶה פִּנָּה אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשָׁם תִּבְכּוּ כִּרְצוֹנְכֶם. עָנָה לוֹ רַבִּי אֶפְרַיִם שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרַבֵּנוּ אָמַר שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר הָאָדָם בְּאֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְנַצְּלוֹ בּוֹ בַּמָּקוֹם וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ תֵּכֶף דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל כֵּן לֹא אָבָה לִדְחוֹתוֹ וְהוֹצִיא כִּסּוּפָיו מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אַף בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק. וּרְאֵה הַסִּפּוּר בְּסִגְנוֹן אַחֵר בְּחֵלֶק א סִימָן תרעח.

[א-תרעח

פַּעַם-אַחַת מָצָא אֶחָד מֵאַנַ”שׁ אֶת רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי, שֶׁעָסַק בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּעֵת הַיָּרִיד בְּאֶמְצַע עִיר קִיֶעב, כִּי מִסְחָרוֹ הָיָה עִם מַרְגָּלִיּוֹת, וְנִכְנַס אָז בְּלִבּוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁאַל לְעַצְמוֹ: בַּמֶּה עוֹסֵק אֲנִי עַתָּה? וְכִי זֶה הוּא הַתַּכְלִית? וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרֵאתִי וְכוּ’? וְהָיָה מִתְעוֹרֵר כָּל-כָּךְ עַד שֶׁנֶּעֱמַד בְּצַד הַדֶּרֶךְ וּבָכָה לִפְנֵי השי”ת. שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מֵאַנַ”שׁ: מִפְּנֵי מַה אַתָּה בּוֹכֶה? וְהֵשִׁיב לוֹ. אָמַר לוֹ: וְכִי פֹּה הַמָּקוֹם לִבְכּוֹת? הוֹלְכִין לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְשָׁם תִּבְכֶּה. עָנָה לוֹ רַבִּי אֶפְרַיִם הַנַּ”ל: רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר (בליקוטי מוהר”ן תנינא, סימן קכ”ד): שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמַּגִּיעַ לְאָדָם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְהִתְבּוֹדֵד וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ יֵלְכוּ מִמֶּנּוּ הִרְהוּרֵי הַתְּשׁוּבָה, וּמֵחֲמַת כֵּן נִצַּלְתִּי אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁהָיָה לִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה. (אֲבָנֶי”הָ בַּרְזֶל, שם).]

ה – קנ

פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּקֵּשׁ רַבִּי אֶפְרַיִם בֶּן רַבִּי נַפְתָּלִי מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהִתְפַּלֵּל בִּבְכִיּוֹת כָּאֵלּוּ עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַצִּבּוּר לֶאֱחֹז עִמּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ אַחַר כָּךְ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אֵין מְלֶאכֶת הַחַזָּנוּת עֲבוּרְכֶם מֵחֲמַת שֶׁאֵינְכֶם יְכוֹלִים לְצַמְצֵם עַצְמְכֶם מֵהִתְעוֹרְרוּת בְּעֵת תְּפִלַּתְכֶם וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּהָל כַּנִּצְרָךְ.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִתַּלְמִידֵי מוֹהַרְנַ”ת זְצַ”ל

ר’ נַחְמָן מִטוּלְטְשִׁין זְצַ”ל

ה – קנא

כְּשֶׁהָלַךְ רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין אֶל רַבִּי אַבָּא’לֶה לְהַתְרִימוֹ עֲבוּר עִנְיְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל וְדִבֵּר עִמּוֹ לְגֹדֶל חֲשִׁיבוּת הָעִנְיָן, בִּפְרָט עֲבוּר הַדְפָּסַת הַלִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת וְצָרְכֵי הַקְּלוֹיז שֶׁבְּאוּמַאן, אָמַר לוֹ בֵּין דְּבָרָיו: “יְדִידִי וְרֵעִי, וְכִי אֵינוֹ מֵהָרָאוּי שֶׁתִּמְכֹּר אַף אֶת פָּמוֹטֵי הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ עֲבוּר צָרְכֵי רַבֵּנוּ זַ”ל?!” – “סִי שְׁטֵייט דִּיר נִישְׁט אָהן צוּ פַארְקוֹיפְן דַיינֶע זִילְבֶּערְנֶע לַייכְטֶער פַארְן רֶעבְּנְס זַאךְ'”? וְאָמַר רַבִּי אַבָּא’לֶה: “לוּלֵא הָיִיתִי אוֹהֲבוֹ הָיִיתִי מַקְפִּיד עָלָיו. כִּי יָדַע בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא’לֶה שֶׁאַף הוּא כָּמוֹהוּ סוֹבֵר שֶׁאֵין שׁוּם עֵרֶךְ לְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נֶגֶד עִנְיַן הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת דַּעַת רַבֵּנוּ זַ”ל בָּעוֹלָם.

ה – קנב

סִפֵּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל וַיינְבֶּערְג זַ”ל שֶׁפַּעַם כְּשֶׁבָּא לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שָׁמַע אֶת רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ”ל שֶׁעוֹמֵד וְחוֹזֵר בֵּין דִּבְרֵי תְּפִלּוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו עַל הַתֵּבוֹת: “לָמָּה נִגָּרַע” עִם נִגּוּן הַטְּעָמִים שֶׁעָלֶיהָ בִּנְעִימָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָאָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ. וְהוּא עַל פִּי הַמְבֹאָר בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, עִנְיַן צַעֲקַת לָמָּה נִגָּרַע, עַיֵּן שָׁם.

ה – קנג

וְכֵן סִפֵּר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל, שֶׁפַּעַם בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן כְּשֶׁהִסְתּוֹבֵב לְיַד רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין פָּנָה אֵלָיו רַבִּי נַחְמָן וְאָמַר לוֹ הַפָּסוּק “טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל מִנְּעוּרָיו”, בְּנִגּוּן שֶׁל מְגִלַּת אֵיכָה הַיְדוּעָה, וּבֵאֲרוֹ לוֹ זֹאת בִּשְׂפַת הַלַּעַז “טוֹב לַגֶּבֶר אַז מִטְרָאגְט דֶּעם עֹל פוּן דֶּעם יוּגְנְט”, חָדְרוּ הַדְּבָרִים לְנַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁכְּבָר לֹא יָכֹל הָיָה לְשָׁכְחוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

ה – קנד

וְכֵן סִפֵּר שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן, כְּשֶׁחָזַר פַּעַם בְּיוֹם שִׁשִּׁי מֵהַחֵדֶר נִכְנַס לַקְּלוֹיז וּכְדֶרֶךְ הַיְלָדִים עָשָׂה מַעֲשֵׂה קֻנְדָּס וְהָפַךְ הַסַּפְסָלִים וְכוּ’ אֶחָד אַחַר הַשֵּׁנִי, וּכְשֶׁנִּכְנַס הַשַּׁמָּשׁ, הֲלֹא הוּא רנ”ט זַ”ל וּתְפָסוֹ בְּמַעֲשֵׂהוּ, נִגַּשׁ אֵלָיו כְּשֶׁמַּנִּיחַ יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ הָרַךְ וְאָמַר לוֹ בְּחֹם וּבְנֹעַם: שֶׁמָּא תִּרְצֶה וְאֶעֱזֹר לְךָ בִּקְשִׁי עֲבוֹדָתְךָ? נִתְבַּיֵּשׁ הַיֶּלֶד בְּעַצְמוֹ וְהִפְסִיק מִשּׁוֹבְבוּתוֹ. וּמֵאָז נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו מְאֹד. וְהִפְטִיר: לוּ הָיָה צוֹעֵק עָלַי, לֹא הָיָה פּוֹעֵל כְּלוּם.

ה – קנה

סִפֵּר רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים רוֹזִין שֶׁרָאָה אֵיזֶה מִכְתָּב בִּשְׁבַח אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתַב רנ”ט זַ”ל בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁהוּתוֹ אָז בָּהּ, אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיְתָה פַּעַם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְגַם כַּיּוֹם הִיא כָּזֹאת.

ה – קנו

רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ”ל כְּשֶׁנָּסַע לְהַדְפִּיס אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת חֵלֶק א’, נָסַע בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּדֵי הוֹצָאָה עֲבוּר שְׂרוֹכֵי נְעָלָיו לֹא הָיָה לוֹ, וּבְלֵית בְּרֵרָה הָיָה קוֹשְׁרָם בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת.

ה – קנז

מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם כְּשֶׁלָּבַשׁ רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל אֶת אֶחָד מִמַּלְבּוּשָׁיו שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ (לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ). נַעֲנָה וְאָמַר: בֶּגֶד זֶה הוּא בֶּגֶד שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף.

הרב מטשערין

ה – קנח

הִתְבַּטֵּא פַּעַם הָרַב מִטְּשֶׁערִין בְּשֶׁבַח עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת גְּדוֹלוֹת וְאָמַר: כְּשֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְרוֹאֶה אֶת רַבִּי פִּנְחָס מֵרִים יָדָיו בִּתְפִלָתוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה נוֹפֵל עָלַי פַּחַד וּרְעָדָה. “אַז אִיךְ קוּם אַרַיין אִין שׁוּל אוּן אִיךְ זֶעה ר’ פִּנְחָס’ן הֵייבְּט אוֹיף זַיינֶע הֶענְט בַּיים דַּאוִינֶען פַאלְט אוֹיף מִיר אַ צִיטֶערְנִישְׁט”.

ה – קנט

הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַ”ל הִטְעִים אֶת הַנֶּאֱמַר בַּמִּשְׁנָה שֶׁבְּאָבוֹת: טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן. שֶׁכַּוָּנַת הַמִּשְׁנָה לוֹמַר שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הָאָדָם יִהְיֶה לְכָל הַפָּחוֹת עָיֵף וְיָגֵעַ כְּבָר מִלַּעֲשׂוֹת עֲבֵרָה וְעָוֹן בְּכָל נַפְשׁוֹ וְכֹחוֹ מֵחֲמַת יְגִיעָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּתוֹרָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. “חָאטְשׁ אַ פַארְמַטֶערְטֶער יֵצֶר הָרָע”. וְאָז תִּהְיֶה קַלָּה יוֹתֵר תְּשׁוּבָתוֹ. וְזֶהוּ “שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן”.

ה – קס

הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין זַ”ל שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שְׁלוֹם בַּיִת, וְהִיא בְּעַזּוּתָהּ הָיְתָה מְבַיֶּשֶׁת אוֹתוֹ וְגוֹעֶרֶת עָלָיו אַף בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק וְהָרְחוֹב שֶׁלֹא כְּדֶרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת, וְהוּא בְּצִדְקוּתוֹ הָיָה מְוַתֵּר לָהּ עַל דְּבָרֶיהָ הַנִּבְזִים, כִּי הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ רְגִילִים לוֹמַר עַל כְּגוֹן דָּא הֲרֵי הִיא הָעֶצֶם שֶׁלִּי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זֹאת הַפָּעַם עֶצֶם מְעַצָמַי, וְאֵין לִי בְּרֵרָה אַחֶרֶת. “דָּאס אִיז מַיין בֵּיין”. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד לִידֵי כָּךְ שֶׁהָרַב זַ”ל בְּעַצְמוֹ פָּנָה וְאָמַר לוֹ: אִם הִיא מְיַסֶּרֶת אוֹתְךָ בְּבֵיתְךָ וְהִנְּךָ מוּכָן לִסְלֹחַ זְכוּתְךָ הִיא, אֲבָל כְּשֶׁהִיא מִתְנַהֶגֶת כָּךְ בַּשּׁוּק זֶה כְּבָר בִּזָּיוֹן לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאֵין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְחֻיָּבִים בַּדָּבָר, וְגֵרְשָׁהּ. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהִנָּשֵׂא שׁוּב, הָיָה מְפַרְנְסָהּ בְּטוּב לִבּוֹ עַד מוֹתָהּ.

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִתַּלְמִידֵי מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל

ה – קסא

רַבִּי יְהוּדָה אֱלִיעֶזֶר זַ”ל שֶׁנָּסַע עִם מוֹהַרְנַ”תְּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ בְּסוֹף יָמָיו בְּעֵת חָלְיוֹ, וּכְשֶׁשָּׂח עִם רַבֵּנוּ וְרָצָה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנָיו. לֹא הִנִּיחוֹ רַבֵּנוּ, רַק אָמַר לוֹ: דַּבֵּר וְשֹׂחַח עִם מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, אוּלָם אַל תִּתְוַדֶּה וּתְסַפֵּר לוֹ מְאוּמָה – מִמַּה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, “אָבֶּער זָאלְסְט אִיהם גָּאר נִישְׁט דֶערְצֵיילְן”.

ה – קסב

רַבִּי גְּדַלְיָה בֶּן רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ זַ”ל עָזַב אֶת דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ וְעָשָׂה עַצְמוֹ לִמְפֻרְסָם וְנָסְעוּ אֵלָיו חֲסִידִים וְקָרָא לְעַצְמוֹ שֵׁם חָדָשׁ. פַּעַם בְּעֵת יוֹשְׁבוֹ בַּשֻּׁלְחָן עִם אֲנָשָׁיו הַחֲסִידִים הֵחֵל לְפֶתַע לִשְׂחֹק לְלֹא הֶרֶף עַד שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁיָּצָא מִדַּעְתּוֹ. עֲזָבוּהוּ חֲסִידָיו וְנִפְסַק הַדָּבָר. וְרַבֵּנוּ זַ”ל כְּבָר רָמַז בְּחַיָּיו עִנְיָן זֶה.

ה – קסג

פַּעַם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הִזְמִין רַבִּי אַבָּא’לֶה הֶעָשִׁיר אֶת כְּלַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּעִיר טְשֶׁערִין שֶׁיָּבוֹאוּ אַחַר תְּפִלָּתָם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית לִסְעֹד בְּבֵיתוֹ הַמְהֻדָּר סְעֻדָּה חֲלָבִית, כַּנָּהוּג. וְהִנֵּה בֵּיתוֹ הָיָה גָּדוֹל וּמְרֻוָּח מְאֹד מָלֵא חֲדָרִים גְּדוֹלִים וַאֲרֻכִּים כְּאַרְמוֹן מַמָּשׁ (רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עוֹד רָאָה אֶת בֵּיתוֹ וְסִפֵּר שֶׁהָיָה אָרֹךְ כִּרְחוֹב). וְהִנֵּה בֵּין אוּלַמּוֹת הָאוֹרְחִים שֶׁהָיוּ לוֹ הָיָה לוֹ אוּלָם אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁבָּא רַבִּי אַבָּא’לֶה עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְבֵיתוֹ רָאָה אֵיךְ שֶׁהֵכִינָה זוּגָתוֹ לָאוֹרְחִים אֶת הָאוּלָם הַקָּטָן בְּעוֹד שֶׁאֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל נָעֲלָה, הֵרִים אֶת קוֹלוֹ מְעַט בִּקְפִידָה וְאָמַר לָהּ: לֹא טוֹב הַדָּבָר, וְכִי בִּשְׁבִיל מִי יֵשׁ לִי אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, וְכִי לֹא בִּשְׁבִיל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ? “אִיבֶּער וֶועמֶען הָאבּ אִיךְ דָאס אַלֶעס נִישְׁט אִיבֶּער זֵיי”. וְתֵכֶף פָּתְחָה כִּרְצוֹנוֹ אֶת הָאוּלָם הַגָּדוֹל וְסָעֲדוּ בּוֹ בִּרְוָחָה וּבְשִׂמְחָה.

ה – קסד

עָנָה וְאָמַר פַּעַם רַבִּי אַבָּא’לֶה הֶעָשִׁיר לַחֲבֵרָיו שֶׁמֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: בְּוַדַּאי חוֹשְׁבִים הִנְכֶם שֶׁטּוֹב לִי מְאֹד מֵחֲמַת עֲשִׁירוּתִי וְכַדּוֹמֶה. וְהֵרִים אֶת שְׁנֵי יָדָיו בְּגָנְחוֹ אֲנָחָה כְּבֵדָה לְרֹב מְרִירוּתוֹ וְאָמַר בִּכְאֵב בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: “צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹשִׁיעֵנִי”, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים הָעוֹבְרִים עָלָיו.

ה – קסה

רַבִּי אַבָּאלֶה זַ”ל, תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, אָמַר פַּעַם “לְהִתְאַנֵּחַ (בִּתְפִלָּה) כְּמוֹ שֶׁמִּתְאַנֵּחַ רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל בִּתְפִלָּתוֹ זֹאת אֵינִי יָכוֹל”, כִּי לֹא הָיָה דָּחוּק וְחָסֵר בְּגַשְׁמִיּוּת. “קְרֶעכְצְן וִוי רַבִּי נַחְמָן קְרֶעכְצְט בַּיים דַאוִוינֶען דָאס קֶען אִיךְ נִישְׁט”.

ה – קסו

הִרְחִיב פַּעַם רַבִּי יִצְחָק בֶּער זַ”ל בְּדִבּוּרָיו מִגֹּדֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר קְדֻשָּׁתוֹ הֵיטֵב, וְאָמַר הֲרֵי בִּתְפִלִּין דְּמָארֵי עָלְמָא כָּתוּב בָּהֶם “וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל, מִזֶּה יֵשׁ לְהָבִין שֶׁכְּשֶׁפּוֹגֵם חָלִילָה פְּגָם כָּל שֶׁהוּא בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ הֲרֵי הוּא כְּפוֹגֵם בִּתְפִלָּיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּכוֹל אַף לְפָסְלוֹ חָלִילָה. וְהַיְנוּ שֶׁפּוֹגֵם בְּהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּיו יִתְבָּרַךְ.

ה – קסז

בְּמַאֲמָרָם זַ”ל שֶׁאָמְרוּ ‘גְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ’, הָיָה ר’ מֹשֶׁה בְּרֶסְלְבֶר זַ”ל מְנַגֵּן אֶת תֵּבַת “שִׁמּוּשָׁהּ” בְּהַגָּעָה שׁוֹנָה – “שְׁמוּעֶסְן” בְּלַעַ”ז “שִׂיחָה”, וְהַיְנוּ גְּדוֹלָה הַשִּׂיחָה וְהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם הָעוֹבְדֵי ה’ יַחַד יוֹתֵר מֵעֶצֶם לִמּוּדָהּ לְבַד. כִּי בְּכָךְ יָבוֹאוּ לִידֵי מַעֲשֶׂה וְקִיּוּם הַלִּמּוּד שֶׁהִיא עִקַּר תַּכְלִית לִמּוּד הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל תַּכְלִית חָכְמָה תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

ה – קסח

אַחַר שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערנְיוּ זַ”ל נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל מִזּוּגָתוֹ בַּת מֹשֶׁה חִינְקֶעס, אָמַר רַבִּי בֶּער מִטְּשֶׁערִין זַ”ל, לְזוּגָתוֹ הַצַּדֶּקֶת: הֲרֵי כָּשֵׁר וְחָסִיד גָּדוֹל הוּא וְגַם נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל, הָבָה נִשְׁתַּדֵּךְ אָנוּ עִמּוֹ וְנִתֵּן לוֹ חֲצִי רְכוּשֵׁנוּ. וְאַחַר שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁמָּא לֹא יַחְפֹּץ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערנְיוּ וְאִמּוֹ מָרַת אָדִיל בְּשִׁדּוּךְ זֶה, נָסַע מְיֻחָד לְאוּמַאן אֶל רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל שֶׁהוּא אֲשֶׁר יַשְׁפִּיעַ בְּכֹחוֹ עַל זֶה, וְכָךְ עָשָׂה וְנָסַע עִמּוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי לִבְרֶסְלֶב וְנִגְמַר הַשִּׁדּוּךְ, וְנָתַן לוֹ כְּנַדָּן בּוֹ בַּמָּקוֹם שְׁנֵי אֲלָפִים רֶענְדְלַאךְ, שֶׁהָיָה הוֹן עָתֵק בָּעֵת הַהוּא.

ה – קסט

ר’ אַבְרָהָם בֶּער’נְיוּ נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ”ל שִׁדֵּךְ אֶת בִּתּוֹ עִם אֶחָד מֵהַחֲסִידִים מִתּוֹשָׁבֵי טָאלְנֶע, וּבַשַּׁבָּת שֶׁל הַקְּרִיאָה לֶחָתָן נָסַע לְשָׁם, וְקֵרְבוֹ הָרַבִּי רַבִּי דָּוִד מִטָּאלְנֶע זַ”ל מְאֹד וְהוֹשִׁיבוֹ לְיָדוֹ עַל כִּסֵּא מְכֻבָּד. בֵּין דִּבְרֵיהֶם שְׁאָלוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּערְנְיוּ: הֲרֵי אוֹמְרִים הָעוֹלָם עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם חוֹלְקִים עַל סָבִי. מָחָה רַבִּי דָּוִד בַּדָּבָר וְאָמַר לוֹ חָלִילָה וְחַס, רַק הֵם, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, בְּנָסְעָם לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן מִתְגָּרִים בִּי וּבַאֲנָשַׁי עַד שֶׁנִּגְרַם מֵחֲמַת זֶה מְרִיבוֹת בֵּין הַחֲסִידִים.

ה – קע

רַבִּי אַבָּא שׁוֹחֵט זַ”ל סָבוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּאלֶ’ה הֶעָשִׁיר הַמְפֻרְסָם תַּלְמִידוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל הָיָה מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ זַ”ל וְהָיָה עָנִי מָרוּד כָּזֶה שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים לֹא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ בְּגָדִים לְהַחֲלִיף לִכְבוֹד שַׁבָּת, וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּעֶרֶב שַׁבָּת לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה הָיָה הוֹפֵךְ אֶת בְּגָדָיו מִפְּנִים לַחוּץ וְלוֹבְשָׁם, וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ אוֹמֵר הָיָה בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה ‘לִכְבוֹד שַׁבָּת’.

ה – קעא

רַבִּי זַלְמָן הָרַב מִמֶּעדְוֶודִיבְקֶע זַ”ל הָיָה מְסַיֵּם מִדֵּי שָׁנָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֶת אַרְבַּעַת חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם פֵּרוּשׁ הַשַּׁ”ךְ וּשְׁאָר הַמְפָרְשִׁים, וְרַק אַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת הַסִּיּוּם עָלָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוֹן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כַּנָּהוּג, בְּהַטְעִימוֹ פַּעַם: עַתָּה יֵשׁ לִי עִם עוֹד מַשֶּׁהוּ לָבֹא אֶל רַבֵּנוּ, כִּי כְּשֶׁבָּאִים אֶל רַבֵּנוּ צְרִיכִים לָבוֹא אֵלָיו עִם מַה שֶּׁיּוֹתֵר” “צוּם רֶעבְּן דַארְף מֶען קוּמֶען מִיט וָואס מֶער”. (וע”ע לעיל בח”ג, סעיף תקמ”ג).

ה – קעב

כְּשֶׁפָּרְצָה הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה חִזֵּק וְעוֹדֵד רַבִּי בֶּער בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּארְלִין זַ”ל (שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת בִּתּוֹ הַצְּעִירָה שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל) אֶת חֲתָנוֹ רַבִּי נַחְמָן בֶּן חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ זַ”ל הַמְכֻנֶּה נַחְמָן חַיְילִיס זַ”ל, בְּהַדְגִּישׁוֹ לוֹ אֶת מַשְׁמָעוּת הַמִּדְרָשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַכָּתוּב ‘וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא’, שְׁמַע חֶרְפָּתְךָ וְדֹם, וּסְבֹל. “הֶער אוּן שְׁוַוייג אוּן לַייד”. כְּאוֹמֵר וּמְצַוֶּה לוֹ שֶׁזּוֹ הָעֵצָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר כְּנֶגֶד הַמַּחֲלֹקֶת וְאֵין שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת לְנַצְּחָהּ.

ה – קעג

רַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק יוֹסֵף זַ”ל תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל הָיָה סוֹפֵר מֻמְחֶה מְאֹד וְהַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הִדְּרוּ לָקַחַת פָּרָשִׁיּוֹתָיו לִתְפִלֵּיהֶם, לְרַבִּי נָתָן בַּייטְלְמַאכֶר זַ”ל הָיוּ עוֹד פָּרָשִׁיּוֹתָיו, וּבְעֵת שֶׁבָּרְחוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מֵעִיר הָעַתִּיקָה בִּשְׁנַת תש”ח נִשְׁאֲרוּ שָׁם.

ה – קעד

נַעֲנָה פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמְכֻנֶּה הַדַּייטְשְׁל (הַגֶּרְמָנִי) (הַמְסֻפָּר מִמֶּנּוּ בְּחֵלֶק ב’ סִימָן תריח), בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּיַחַד עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִסְעֻדַּת מְלַוֶּה מַלְכָּה בְּבֵית רַבִּי נַחְמָן קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ”ל, וְאָמַר: נוֹסֵעַ אֲנִי כְּבָר זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ וְאַף פַּעַם לֹא רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל פַּרְנָסָה, וְכִי כְּלוּם כְּבָר לֹא חָסֵר לִי רַק פַּרְנָסָה? וְאָמַר זֹאת אַחַר שֶׁרָאָה אִי אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמְבַקְּשִׁים בִּתְפִלָּתָם עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ לְהִתְבָּרֵךְ בְּפַרְנָסָה בְּנָקֵל. “אִיךְ פָאר שׁוֹין פֶערְצִיג יָאר צוּם רֶעבְּן אוּן אִיךְ הָאבּ נָאךְ קֵיין מָאל נִישְׁט גִיבֶּעטְן אוֹיף פַּרְנָסָה, מֶער פֶעלְט מִיר נִישְׁט נָאר פַּרְנָסָה”?

ה – קעה

כָּל כָּךְ חָבִיב הָיָה רַבִּי נַחְמָן בֶּן חַיָּה בַּת רַבֵּנוּ עַל כָּל יוֹדְעָיו וּמַכִּירָיו, שֶׁפַּעַם בְּעֵת שֶׁעָשָׂה בְּרִית מִילָה לְאֶחָד מִבָּנָיו הוֹדִיעַ עַל קִיּוּם הַסְּעֻדָּה לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי חֲשׁוּבֵי חֲסִידֵי רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז (זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי דֹּב בֶּן רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּרְלִין שֶׁהָיָה חֲתַן רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ”ל). אָמַר לוֹ הַלָּה: לַבְּרִית שֶׁלְּךָ לֹא אֵלֵךְ וְאָבֹא. כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ רַבִּי נַחְמָן מַדּוּעַ, עָנָה לוֹ: אָמַרְתִּי שֶׁלֹּא אָבֹא, אוּלָם אֶגְחֹן בְּגוּפִי וְאָבֹא כְּדֵי לִזְכּוֹת לִהְיוֹת אֶצְלְךָ בְּשִׂמְחַת בְּרִית הַמִּילָה.

ה – קעו

הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס נֶכְדּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי פִּנְחָס מִקָּארִיץ זַצַ”ל הָיָה פַּעַם בְּאֵיזֶה בְּרִית מִילָה וְכִבְּדוּ אוֹתוֹ בְּסַנְדְּקָאוּת, וְאָז עָמַד שָׁם אֶחָד וְדִבֵּר נֶגֶד רַבֵּנוּ וַאֲנָשָׁיו. תֵּכֶף נֶעֱמַד וְהִכְרִיז עָלָיו בִּפְנֵי כָּל הַקָּהָל שֶׁהוּא בְּנִדּוּי וְחֵרֶם, וְאִלְּצוֹ לָלֶכֶת וּלְקַבֵּל נְזִיפָה כְּדִין הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם. (וע”ע לעיל בח”א, סעיף תרע”ה).

[א-תרעה

פַעַם-אַחַת הָיָה רַבִּי פִּנְחָס, נֶכֶד הָרַב רַבִּי פִּנְחָס מִקָּרִיץ עַל בְּרִית מִילָה, שֶׁרַבִּי מֵאִיר מִטֶּעפְּלִיק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה בָּהּ מוֹהֵל, וְנֶהֱנָה מְאֹד מֵהַבְּרָכָה שֶׁבֵּרֵךְ עַל הַמִּילָה, וְשִׁבַּח מְאֹד אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. (אֲבָנֶי”הָ בַּרְזֶל, שם סל”ט).]

שִּׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מֵרַבִּי אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן זְצַ”ל

ה – קעז

אָמַר ראבר”נ זַ”ל עַל זֶה הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן כ”ה שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה לְכַנּוֹת אֶת הַבַּעַל דָּבָר בְּשֵׁם אַחֵר, בְּשֵׁם מְדַמֶּה, וְלֹא לִקְרוֹתוֹ עוֹד בְּשֵׁם יֵצֶר הָרָע עַיֵּן שָׁם, שֶׁהִנֵּה אָמְרוּ רַזַ”ל (סֻכָּה נב) שֶׁבַע שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרָע: רַע, עָרֵל, טָמֵא, שׂוֹנֵא, מִכְשׁוֹל, אֶבֶן, צְפוֹנִי, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַשֶּׁבַע סְפִירוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנִּכְלָלִים זֶה בָּזֶה עַד אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁכְּנֶגְדָּם הֵם אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע שַׁעֲרֵי טֻמְאָה. וְהִנֵּה כַּיוֹם אַחַר שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אוֹר הַצַּדִּיק הוּא אוֹר רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר לְגַמְרֵי וְזָכָה לְהַכְנִיעַ לְגַמְרֵי הַמ”ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וּלְהִתְעַלּוֹת לְגַמְרֵי בְּמ”ט שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-כֵּן נִכְפַּל תֵּבַת נוּן בִּשְׁמוֹ “נַ’חְמָ”ן” וְהַיְנוּ מֹח-נֻן כַּיָּדוּעַ, עַל-כֵּן כָּעֵת צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לְכַנּוֹת אֶת הַיֵּצֶר בְּשֵׁם אַחֵר, בְּשֵׁם ‘מְדַמֶּה’ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹר הַבִּינָה אוֹר נוּן הַמְרֻמָּז בִּשְׁמוֹ.

ה – קעח

הָיָה אוֹמֵר ראבר”נ זַ”ל: אֶחָד מִדְּרָכָיו שֶׁל הַיֵּצֶר לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְיַסְּרוֹ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת עַד כְּדֵי אָבְדוֹ חַיִּים, הוּא לָתֵת לָאָדָם מָמוֹן, וְאָז מֵרֹב טִרְדָּתוֹ בְּמָמוֹן וּרְצוֹנוֹ לְהִתְעַשֵּׁר עוֹד וָעוֹד נוֹתֵן לוֹ זֶה הָאָדָם כְּבָר בְּעַצְמוֹ בְּחֵפֶץ וּבְרָצוֹן אֶת מֵיטַב שְׁנוֹתָיו זְמַנּוֹ וְעִתָּיו, אַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ הַיֵּצֶר גַּם אֶת הַמָּמוֹן, וְכָךְ נִכְרָת מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת וְנִשְׁאַר עָרֹם וַחֲסַר כֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. אֲשֶׁר עַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְפַלֵּס דְּרָכָיו וְלִזָּהֵר הֵיטֵב הֵיטֵב לִבְלִי לַחֲרֹג חָלִילָה אַף בְּזִיז כָּל שֶׁהוּא מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וּמִקְּבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בְּעֵת אֲשֶׁר זוֹרֵחַ לוֹ אוֹר הַהַצְלָחָה, וּלְהַפְצִיר הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תַּטֵּהוּ עֲשִׁירוּתוֹ מִדֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת, וְשֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי מָמוֹנוֹ לְפַזֵּר הַרְבֵּה לִצְדָקָה וּלְהַחֲזִיק וְלִתְמֹךְ בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה עַד שֶׁיִּהְיֶה זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ עַל-יְדֵי עֲשִׁירוּתוֹ.

ה – קעט

אָמַר פַּעַם ראבר”נ בְּאֵיזֶה הִזְדַּמְּנוּת: לִכְבוֹד שַׁבָּת צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִקְנוֹת דָּגִים טְרִיִּים – “פְרִישֶׁע פִישׁ”.

ה – קפ

הִפְקִיד פַּעַם ראבר”נ זַ”ל בִּידֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן סְכוּם מָעוֹת שֶׁאֲסָפוֹ לְנַדָּן עֲבוּר בִּתּוֹ, וְהֶחְבִּיאוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה מֵהָאֲרֻבָּה שֶׁבַּקְּלוֹיז. אַחַר אֵיזֶה זְמַן כְּשֶׁבִּקְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ ראבר”נ בַּחֲזָרָה וְהָלַךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְקַחְתּוֹ, רָאָה שֶׁנִּשְׂרַף. בְּלֵית בְּרֵרָה וּבְלֵב כָּבֵד סִפְּרוֹ לראבר”נ זַ”ל. הִשְׁתּוֹמֵם רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא רָאָה בְּפָנָיו שׁוּם שִׁנּוּי שֶׁל צַעַר וְעַגְמַת נֶפֶשׁ וְלֹא הִקְפִּיד עָלָיו כְּלָל וּכְלָל, וְחִבְּבוֹ וְקֵרְבוֹ כְּמִקֹּדֶם.

ה – קפא

הִמְשִׁיל פַּעַם ראבר”נ אֶת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת ה’ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְשִׂמְחָה כְּעִסָּה שֶׁמְּעַסִּים אוֹתָהּ עַל שֻׁלְחָן מְשֻׁמָּן שֶׁאָז אֶפְשָׁר לְעַסּוֹת אוֹתָהּ הֵיטֵב, הַלֶּחֶם הַנֶּאֱפֶה מֵעִסָּה כָּזוֹ טְעִימָה לַחֵיךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמְּעַסִּים אֶת הָעִסָּה בְּמָקוֹם יָבֵשׁ לְלֹא לַחְלוּחִית קָשָׁה לְעַסּוֹתָהּ וַעֲבוֹדָתָהּ כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת וְאֵינָהּ נֶאֱפֵית כִּדְבָעֵי.

ה – קפב

הִתְוַכֵּחַ פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עִם ראבר”נ זַ”ל עַל שֶׁהִפְצִיר בּוֹ רַבִּי אַבְרָהָם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּבְנוֹ שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, עָנָה לוֹ הַלָּה בְּעַקְשָׁנוּת: מַה כְּבָר יֵצֵא מִבְּנִי כְּשֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הֲרֵי לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ כִּי אִם בַּטְלָן, עָדִיף שֶׁאֶשְׁלָחֵהוּ לָאוֹנִיבֶרְסִיטָה שֶׁבְּאוֹדֵסָה וְיִשְׁתַּלֵּם שָׁם בְּלִמּוּדֵי חֹל, וְכָךְ יוּכַל לְהִסְתַּדֵּר בְּחַיָּיו, וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה. לֹא עָבְרוּ יָמִים מֻעָטִים וְקִבֵּל מִכְתָּב מֵהַנְהָלַת הָאוֹנִיבֶרְסִיטָה שֶׁנִּפְטַר שָׁם בְּנוֹ מִשּׁוּם אֵיזֶה חֹלִי שֶׁתְּפָסוֹ לְפֶתַע ר”ל.

ה – קפג

הִבְחִינוּ בראבר”נ זַ”ל שֶׁהָיָה זָהִיר מְאֹד בִּדְבָרָיו שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ וְלֹא דִּבֵּר גְּבוֹהָה אִם אֲנָשִׁים שֶׁלָּאו בַּר הָכֵי הָיוּ, וְאַדְּרַבָּא לַאֲנָשִׁים שֶׁקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה הָיָה יוֹרֵד לְמַדְרֵגָתָם לְדַבֵּר עִמָּהֶם וּלְעָדְדָם וּלְחַזְּקָם בְּדַרְגָּתָם הֵם.

ה – קפד

כַּיָּדוּעַ הָיָה ראבר”נ זַ”ל נִזְהַר מְאֹד בִּדְבָרָיו שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַשּׁוֹמְעִים שׁוּם דִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם לְפִי מַדְרֵגָתָם. פַּעַם בְּעֵת דַּבְּרוֹ עִם כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יָשַׁב שָׁם אֶחָד שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ שֶׁאֵין זֶה בְּנֹחַ לוֹ יְשִׁיבָתוֹ וּשְׁמִיעָתוֹ דְּבָרָיו, וְהֵחֵל לְדַבֵּר מֵהַמְבֹאָר בְּתוֹרָה ס’ בְּפֵרוּשׁ מַעֲשֶׂה מֵחוֹנִי הַמְעַגֵּל מִי אִיכָּא דְנַיִים שַׁבְעִין שְׁנִין וְכוּ’ אֲנָא עָלְמָא בְּחֲרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ, וְכוּ’, וְתֵכֶף נָפַל הַלָּה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה וּכְבָר לֹא הִפְרִיעַ לְשִׂיחָתוֹ.

ה – קפה

בְּהֶמְשֵׁךְ לַסִּפּוּר הַמּוּבָא בְּחֵלֶק ג’ סִימָן תקכ”ב – סִפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער זַ”ל שֶׁבִּזְמַן עֲרִיקָתוֹ מֵהַצָּבָא בָּרַח פַּעַם לְאוּמַן, וּפַעַם בִּהְיוֹתוֹ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל פָּגַשׁ שָׁם בראבר”נ זַ”ל וּבָא אֵלָיו בַּחֲרָדָה וּבְבַקָּשָׁה: רַבִּי אַבְרָהָם, מַה יִּהְיֶה אִתִּי? עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: הֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי “מֹשֶׁה בֶּער לֹא יִהְיֶה חַיָּל”. “מֹשֶׁה בֶּער וֶועט קַיין סָאלְדַאט נִישְׁט זַיין”. וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ עֵת הָיוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עוֹשִׂים פְּשִׁיטוֹת עֹצֶר עַל כַּמָּה רְחוֹבוֹת וְעוֹצְרִים אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַנִּמְצָאִים בָּאֵזוֹר בְּדָרְשָׁם הַצָּגַת תְּעֻדּוֹת מְזַהוֹת, וְכֵן תְּעֻדּוֹת פְּטוֹר מִשֵּׁרוּת צְבָאִי, וְכַדּוֹמֶה. וְקָרָה שֶׁבְּאֵיזֶה יוֹם סָגְרוּ כַּמָּה רְחוֹבוֹת סְבִיב הַקְּלוֹיְז, נִגַּשׁ שׁוּב רַבִּי מֹשֶׁה בֶּער לְרַבִּי אַבְרָהָם זַ”ל שֶׁשָּׁהָה אָז גַּם הוּא בַּקְּלוֹיז וּשְׁאָלוֹ בְּמוֹרָא: רַבִּי אַבְרָהָם, מָה אֶעֱשֶׂה כָּעֵת? אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: אַל תִּירָא. לָקַח רַבִּי אַבְרָהָם אֵיזֶה סֵפֶר וְאָמַר לוֹ: בֹּא נָא וּקְרָא עִמִּי יַחַד בַּסֵּפֶר. וְכָךְ כְּשֶׁרַבִּי מֹשֶׁה בֶּער מְעַיֵּן עִמּוֹ יַחַד בַּסֵּפֶר הֵחֵל רַבִּי אַבְרָהָם לָצֵאת כְּשֶׁהוּא מַבִּיט כָּל הַזְּמַן בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר יַחַד עִמּוֹ, וְכָךְ עָבְרוּ יַחַד אֶת כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת וְאַף אֶחָד לֹא עֲצָרָם וּשְׁאָלָם כְּלוּם, וְאָז כְּשֶׁעָבְרוּ מֵעֲלֵיהֶם אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: כָּעֵת לֵךְ וּבְרַח לְנַפְשְׁךָ, וּבָרַח וּמֵאָז לֹא נִתְפַּס יוֹתֵר.

ה – קפו

בְּסוֹף יָמָיו שֶׁל ראבר”נ זַ”ל בְּעֵת חָלְיוֹ הַקָּשֶׁה שֶׁשָּׁכַב חוֹלֶה רָתוּק לְמִטָּתוֹ מִזְּמַן רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שְׁנַת תקע”ט עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת תרע”ט שֶׁהָיוּ לוֹ אָז יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וְהָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לוֹ מִדֵּי פַּעַם אַמְבַּטְיוֹת חַמּוֹת וְכַדּוֹמֶה, הִתְבַּטֵּא פַּעַם וְאָמַר: אִלּוּ הָיִיתִי זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ לְקוֹל אָבִי (בְּהִתְכַּוְּנוֹ לְצִוּוּיּוֹ שֶׁל אָבִיו שֶׁצִּוָּה לוֹ בְּיַלְדוּתוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בְּאָמְרוֹ לוֹ: “אַתָּה שַׁיָּךְ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, חוּץ לָאָרֶץ אֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְבֹּל אוֹתְךָ”), לֹא הָיָה עוֹבֵר עָלַי מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי.

ה – קפז

אֶת חָכְמָתוֹ וּפִקְּחוּתוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לראבר”נ זַ”ל, נִצֵּל וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּעִקָּר עֲבוּר מִדַּת ‘הַצְנֵעַ לֶכֶת’ וְלִהְיוֹתוֹ מֻסְתָּר וְנֶעְלָם, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וּמַעְלִים עַצְמוֹ מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת בְּפִקְּחוּת עֲצוּמָה. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁפַּעַם עָקַב אַחֲרָיו בְּפוּרִים, וְהִנֵּה תֵּכֶף אַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וְהַתְּפִלָּה כְּשֶׁהֵחֵל לִהְיוֹת מְעַט שָׂמֵחַ, הִבְחִין שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בְּנִמְצָא וְלֹא הִצְלִיחַ לָדַעַת הֵיכָן שָׁהָה מֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וְרַק לִפְנוֹת עֶרֶב חָזַר לִשְׂמֹחַ עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יַחַד, וְכָל זֶה עָשָׂה מִתּוֹךְ חִיּוּךְ וּבִפְשִׁיטוּת וַעֲנָוָה עֲצוּמָה.

ה – קפח

דִּבְּרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֶׁבַח מַעֲלָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זַ”ל וְאָמְרוּ, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁאָדָם מִתְיַגֵּעַ לְהַשִּׂיג אֵיזֶה דָּבָר מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, לְבַסּוֹף מַשִּׂיג תּוֹחַלְתּוֹ. כְּמוֹ כֵן רַבִּי אַבְרָהָם זַ”ל שֶׁאַחַר שֶׁיָּגַע שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה בְּמִדַּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת וְהִתְרַחֲקוּת מִפִּרְסוּם וְכָבוֹד זָכָה לָהּ בֶּאֱמֶת, וְהָיָה נָקִי מִפִּרְסוּם וְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר כִּדְבָעֵי.

ה – קפט

הָיָה פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל עִם ראבר”נ בְּבַארְדִיטְשׁוֹב וְרָאָה אֵיךְ שֶׁטּוֹרֵחַ מְאֹד ראבר”נ לִמְצֹא אֵיזֶה מַטְבֵּעַ קְטַנָּה שֶׁנָּפְלָה לוֹ וְחִפְּשָׂהּ מְאֹד. כְּשֶׁרָאָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁאֵין הַדָּבָר נוֹתֵן מָנוֹחַ לְנַפְשׁוֹ, הִשִּׁיל מִיָּדָיו מַטְבֵּעַ דּוֹמֶה וְהֵרִימָהּ וְהֵבִיאָהּ לוֹ וְשָׂמַח עַל זֶה מְאֹד, וְרָאָה אָז רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל כַּמָּה חָשׁוּב אֵצֶל הַיְרֵאִים מָמוֹנָם עַד שֶׁחָבִיב עֲלֵיהֶם כְּנַפְשָׁם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל.

ה – קצ

רַבִּי ראבר”נ זַ”ל הִגִּיעַ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אֱלוּל תרע”ד, וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ כְּשֶׁרָאָה אֶת הַבַּחוּרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהִקְדִּימוּ לָבוֹא לְפָנָיו בִּשְׁבוּעַיִם יָמִים, כְּרַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן וְעוֹד, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם בְּשִׂמְחָה שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, וְשָׂמַח עִמָּהֶם מְאֹד בַּהֲבִינוֹ שֶׁבַּחוּרִים בְּנֵי תּוֹרָה הֵם וְיוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם, וְתֵכֶף נִדְבְּקוּ בּוֹ כָּל הַבַּחוּרִים בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ שֶׁלֹּא נִתַּק כַּמְפֻרְסָם.

ה – קצא

אַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁבָּא ראבר”נ לְאוּמַאן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת תרע”ד עַל אַף חֻלְשָׁתוֹ הַגְּדוֹלָה, הָיָה מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לִמְצֹא חָתָן מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲבוּר בִּתּוֹ שֶׁשָּׁהֲתָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאָכֵן מָצָא בָּחוּר חָשׁוּב מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּעִיר לוּבְּלִין, וְהִבְטִיחַ לוֹ מְזוֹנוֹת (קֶעסְט) לְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֵישֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, עַל אַף הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ בְּהִתְחַיְּבוּת זוֹ לְגֹדֶל עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא יָצָא הַדָּבָר לַפֹּעַל.

ה – קצב

אַחַר שֶׁהִתְגָּרֵשׁ ראבר”נ זַ”ל מִזּוּגָתוֹ מֵחֲמַת חֶפְצוֹ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּדֵּךְ בְּבַּארְדִיטְשׁוֹב עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי כֹּהֵן זַ”ל, וּבְעֵת הַשִּׁדּוּךְ הִבְטִיחַ רַבִּי אַבְרָהָם לְרַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל תֵּכֶף אַחַר הַגִּיעוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְסַדֵּר עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר כָּל בָּנָיו רִשְׁיוֹנוֹת עֲלִיָּה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה, שֶׁתֵּכֶף בַּעֲלוֹתוֹ הִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג עֲבוּרָם הָרִשְׁיוֹנוֹת עַל אַף הַטִּרְחָא וְהַיְגִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה לוֹ עֲבוּר זֶה, וְעָלוּ כֻּלָּם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ.

ה – קצג

כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת ראבר”נ מַדּוּעַ אֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל לְחָתָן, עָנָה בְּעִנְוְתָנוּתוֹ “אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הוּא יַסְכִּים לָזֶה”.

ה – קצד

כְּשֶׁהָיָה ראבר”נ זַ”ל חוֹזֵר מֵהַשָּׂדֶה שֶׁשָּׁהָה שָׁם מֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ הָיָה מַרְבֶּה לְפַיֵּס וּלְנַחֵם אֶת זוּגָתוֹ בְּדִבְרֵי חִזּוּק וְעִדּוּד ‘בְּעֶזְרַת ה’ עוֹד תִּרְאִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב’. עַד שֶׁאָמְרָה שֶׁלּוּלֵא זֹאת לֹא יָכְלָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד.

ה – קצה

כָּל אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹלוֹ שֶׁל ראבר”נ זַ”ל לֹא לְהִשָּׁאֵר בְּחוּץ לָאָרֶץ וְעָלוּ לָאָרֶץ, בְּנֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כְּמוֹ רַבִּי מֵאִיר אַנְשִׁין זַ”ל וְרַבִּי יַעֲקֹב פִילְמֶר וְרַבִּי גְּדַלְיָה בֶּערְגֶּער וְעוֹד רַבִּים, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ רֻבָּם לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כִּי תְּנוּעַת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים סָחֲפָה אֶת כֻּלָּם לְאֶפִּיקוֹרְסוּת עֲצוּמָה, וּמְתֵי מְעָט שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּיַּהֲדוּת הָיוּ צְרִיכִים לְהִלָּחֵם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲבוּר כָּל עִנְיָן פָּעוּט שֶׁבַּיַּהֲדוּת, וְלֹא כֻּלָּם יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּכָךְ.

ה – קצו

כְּשֶׁחָזַר פַּעַם ראבר”נ זַ”ל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַאן לִימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה פָּגַשׁ בְּאוֹדֵסָה אֶת יוֹסֵף בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם שְׁטֶרִינְהַרְץ זַ”ל. שְׁאָלָהוּ ראבר”נ: מָה עוֹשֶׂה הִנְּךָ כָּאן בְּאוֹדֵסָה. עָנָהוּ שֶׁהוּא לוֹמֵד כָּאן. שְׁאָלָהוּ ראבר”נ אֵצֶל מִי? עָנָהוּ אֵצֶל קְלוֹיזְנֶר (שֶׁהָיָה אֶפִּיקוֹרוֹס גָּדוֹל). נִבְהַל מְאֹד ראבר”נ, וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא לְאוּמַאן וּפָגַשׁ בְּרַבִּי אַבְרָהָם, אָמַר לוֹ: רַבִּי אַבְרָהָם! אִם הִנְּךָ רוֹצֶה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לְךָ בָּנִים, סַע תֵּכֶף וּמִיָּד לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, “וִוילְסְט קִינְדֶער פָאר קֵיין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל”. עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: וּמַה אֶעֱשֶׂה וְאֵיךְ אָבוֹא לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. עָנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: וְכִי אַתָּה חוֹשֵׁשׁ לָזֶה? צֵא וּלְמַד מִמֶּנִּי שֶׁאֲנִי עָנִי גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מִמְּךָ וּבְכָל זֹאת בָּא בְּכָל שָׁנָה לַקִּבּוּץ, וְאַתָּה שֶׁחַזָּן הִנְּךָ וּמִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? יוֹסֵף זֶה נֶהְפַּךְ אַחַר כָּךְ לְאֶפִּיקוֹרוֹס וְקוֹמוֹנִיסְט גָּדוֹל מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן.

ה – קצז

אָמַר ראבר”נ: כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים נָתַן לָנוּ רַבֵּנוּ אֶת כָּל עֵצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֲבָל כְּדֵי לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, צְרִיכִים לְהִתְגַּעְגֵּעַ לַמָּשִׁיחַ, “דַּארְף מֶען זַאךְ פַארְבֵּיינְקֶען נָאךְ מָשִׁיחַן” (רְאֵה עוֹד הַמּוּבָא בְּסִימָן ג – תצ).

ה – קצח

רַבִּי נְיַיחֶא נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא’לֶה, תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל, הָיָה אָדָם מְפֻנָּק מְאֹד עַד שֶׁלֹּא יָכֹל הָיָה לְהִתְוַעֵד עִם שׁוּם אָדָם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לְרֹב אַהֲבָתוֹ אֶת ראבר”נ זַ”ל הָיָה יָכֹל לָשֶׁבֶת וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ זְמַן רַב. הוּא הָיָה לַמְדָן וְעוֹבֵד ה’ גָּדוֹל וְעָשִׁיר. בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּאוּמַאן הָיָה מִתְאַכְסֵן אֵצֶל רַבִּי יוֹנָה פְרֶענְקְל שֶׁהָיָה לוֹ מִקְוֶה בְּבֵיתוֹ. פַּעַם בִּהְיוֹתוֹ בְּאוּמַן נֶחֱלָה מְאֹד בְּמַחֲלַת הָרֵאוֹת, וּלְרֹב הַזְּהִירוּת לֹא נָתְנוּ לְאַף אָדָם לָגֶשֶׁת וּלְהִכָּנֵס אֵלָיו. כְּשֶׁנּוֹדַע מַחֲלָתוֹ לראבר”נ זַ”ל בָּא לְבַקְּרוֹ, וּכְשֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁאֵין נוֹתְנִים לְאַף אֶחָד לְהִכָּנֵס אֵלָיו, אָמַר ראבר”נ לְהַמְטַפֵּל בּוֹ: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ שֶׁבְּנוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין רוֹצֶה לְבַקְּרוֹ. כְּשֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ זֹאת צִוָּה שֶׁתֵּכֶף יַכְנִיסוּ אוֹתוֹ וּכְשֶׁנִּכְנַס שָׁהָה אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּדַבְּרָם יַחַד בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ ראבר”נ, שְׁאָלוּהוּ הַסּוֹבְבִים: מַה דִּבַּרְתָּ עִם ‘הַזָּקֵן’ הַזֶּה זְמַן רַב כָּל כָּךְ, נַעֲנָה וְאָמַר: אַתֶּם אוֹמְרִים ‘זָקֵן’? כָּל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת מֻנָּחִים אֶצְלוֹ וּבָקִי בָּהֶם כִּבְכַף יָדוֹ. “אַלֶע שֶׁבַע חָכְמוֹת לִיגְן בַּיי אִיהם אוֹיף דִי דָאלָאנְיֶע”.

ה – קצט

סִפֵּר רַבִּי יַעֲקֹב בַּרְזֶסְקִי זַ”ל שֶׁזּוֹכֵר שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן בָּא אֲלֵיהֶם לְפוֹלַנְיָא ראבר”נ זַ”ל וְחִלֵּק לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְעַט מֵרִמּוֹנִים שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּכְדֵי שֶׁיִּזְכּוּ גַּם הֵם לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְלִשְׂבֹּעַ מְעַט מִטּוּבָהּ.

ה – ר

בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ הֶחָרִיף שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל זַ”ל, שָׁאַל פַּעַם אֶת ראבר”נ זַ”ל: כְּבָר זְכִיתֶם לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי רַבֵּנוּ בַּחֲלוֹם? עָנָה לוֹ יֶשְׁנָם דְּבָרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה.

ה – רא

סִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁבְּיָשְׁבוֹ עִמָּהֶם יַחַד לְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְחִינוּ בּוֹ אֵיךְ שֶׁמִּתְפַּתֵּל בִּיסּוּרָיו הַקָּשִׁים מְאֹד, אֲבָל לֹא הִפְסִיק מֵחֲמַת כֵּן מִלְּדַבֵּר עִמָּהֶם.

ה – רב

כַּיָּדוּעַ לַכֹּל הָיָה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל אָדָם זָרִיז מְאֹד בִּפְרָט בִּצְעִירוּתוֹ וְסִפֵּר שֶׁעַל אַף זְרִיזוּתוֹ בִּהְיוֹתוֹ פַּעַם עִם ראבר”נ זַ”ל בַּמִּקְוֶה וְטָבַל בִּזְרִיזוּת כְּדַרְכּוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן הִקְדִּימוֹ ראבר”נ זַ”ל וְיָצָא מֵהַמִּקְוֶה לְפָנָיו עַל אַף שֶׁהָיָה כְּבָר זָקֵן. וְכַמּוּבָא בְּחֵלֶק ג-תקכט.

סִיפּוּרִים מִכְּלַל אַנַ”ש זַ”ל

[אין מוקדם ומאוחר בתורה]

ה – רג

רַבִּי סֶנְדֶּר מִטִּירָהוִיצֶע זַ”ל הָיָה סוֹחֵר בַּדִּים, וְהָיָה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל נְסִיעוֹתָיו שֶׁנּוֹסֵעַ, כְּגוֹן לְבַרְדִּיטְשׁוֹב אוֹ לִשְׁאָר מְקוֹמוֹת, לִקְנוֹת סְחוֹרָה: לָאֱמֶת בְּכָל נְסִיעוֹתַי נוֹסֵעַ אֲנִי לְאוּמַן, רַק כְּבֶדֶרֶךְ אַגַב עוֹבֵר אֲנִי בִּמְקוֹמוֹת וְעַיָירוֹת אֵלוּ וָאֵלוּ, קָרָה פַּעַם שֶׁסִּבֵּב אֶת דַּרְכּוֹ לְאוּמַאן קֹדֶם שֶׁנָּסַע עֲבוּר מִסְחָרוֹ לַמְּקוֹמוֹת הַנַּ”ל, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הִגִּיעַ לְאוּמַאן גַּם אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְאַבֵּק בַּעֲפַר הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אַדְמוֹ”ר זצוק”ל. כְּשֶׁהָאִישׁ הַזֶּה בָּא לְבֵית צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, מָצָא אֶת רַבִּי סֶנְדֶּר ז”ל בְּהַתְחָלָתוֹ לוֹמַר אֶת אֲמִירַת הַ’יְהִי רָצוֹן’ שֶׁקֹּדֶם ‘הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי’ וְאָחַז בְּהַתֵּבוֹת “וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חָנֵּנוּ”, וַאֲמָרָם בְּשִׁבְרוֹן לֵב וּבִפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם קִיּוּם רַק מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם. וְהָאִישׁ הַנַּ”ל הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת תְּפִלּוֹתָיו בַּאֲמִירַת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים וְהִתְבּוֹדְדוּת וְהִשְׁתַּטְּחוּת כְּדֶרֶךְ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּכְשֶׁגָּמַר תְּפִלּוֹתָיו שָׁמַע כִּי רַבִּי סֶנְדֶּר עֲדַיִן בְּהַתֵּבוֹת ‘וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חָנֵּנוּ’. הָאִישׁ יָצָא וְהָלַךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְרָאוֹת עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאַחֲרֵי כַּמָּה שָׁעוֹת הִשְׁתּוֹקֵק שׁוּב פַּעַם לַעֲלוֹת עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמַה נִשְׁתּוֹמֵם וְנִבְהַל כְּשֶׁעָלָה בְּפַעַם שְׁנִיָּה וְשָׁמַע כִּי רַבִּי סֶנְדֶּר עֲדַיִן מַחֲזִיק בְּהַתֵּבוֹת “וּמֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם חָנֵּנוּ”. כָּזֶה הָיָה קְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְשִׁבְרוֹן לִבָּם בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת. (מִסֵּפֶר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח).

ה – רד

פַּעַם נָסַע רַבִּי סֶנְדֶּר זַ”ל עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָעֲנִיִּים עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן. מִסְּתָמָא נָסְעוּ עַל עֲגָלָה קְטַנָּה עִם סוּס אֶחָד, וְהָעֲגָלָה הָלְכָה לְאַט. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ פָּגְשׁוּ בְּעָשִׁיר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר שְׁמוֹ יָדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּשֵׁם רַבִּי בּוּנֶע, שֶׁהָיוּ לוֹ כְּפָרִים עִם טַחֲנוֹת קֶמַח וּמֵאוֹת פּוֹעֲלִים, שֶׁנָּסַע גַּם כֵּן עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְאוּמַאן עִם עֶגְלַת צָב עִם אַרְבָּעָה זוּגוֹת סוּסִים דּוֹהֲרִים כְּדֶרֶךְ הָעֲשִׁירִים. כְּשֶׁרָאָה אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וּבְתוֹכָם אֶת רַבִּי סֶנְדֶּר זַ”ל נֶעֱצַר וְרָצָה לְהַעֲלוֹת אֶת רַבִּי סֶנְדֶּר עַל עֶגְלַת צָב שֶׁלּוֹ, עָנָה לוֹ רַבִּי סֶנְדֶּר: הֱיוֹת שֶׁאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲיֵפִים מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ, אָז הוּא מְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּתֵּן אֶת עֶגְלַת צָב שֶׁלּוֹ עֲבוּר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהֶעָשִׁיר יָבוֹא וְיֵשֵׁב אִתּוֹ עַל הָעֲגָלָה קְטַנָּה הֱיוֹת וְיֵשׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ. הִסְכִּים הֶעָשִׁיר וְעָבַר לְעֶגְלָתוֹ שֶׁל רַבִּי סֶנְדֶּר. וֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה עוֹד חָמֵשׁ-שֵׁשׁ שְׁעוֹת נְסִיעָה לְאוּמַאן, הִתְחִיל רַבִּי סֶנְדֶּר לְדַבֵּר אִתּוֹ מֵהַתַּכְלִית, אֵיךְ שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה רַק לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה. בְּאוֹתוֹ עֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְאוּמַאן, חִלֵּק הֶעָשִׁיר הַנַּ”ל הַרְבֵּה כֶּסֶף לִצְדָקָה עֲבוּר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּתְפִלָּתוֹ הָיְתָה בִּבְכִיּוֹת וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַלֵּב יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנִים. לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁשָּׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אָמַר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: רַק עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁרַבִּי סֶנְדֶּר דִּבֵּר עִמִּי אָז, וּמַה מְּאֹד צָדְקוּ דְּבָרָיו (שָׁם).

ה – רה

רַבִּי סֶענְדֶּער טְרָהוִויצֶער זַ”ל שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס בְּמִסְחַר בַּדִּים הָיָה נוֹהֵג לָבֹא פַּעֲמַיִם בְּחֹדֶשׁ לְאוּמַן כְּדֵי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ. לִפְנֵי הֲלִיכָתוֹ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה הוֹלֵךְ לַסּוֹחֵר שֶׁהָיָה קוֹנֶה אֶצְלוֹ אֶת הַבַּד וּמַשְׁאִיר לוֹ אֶת הָעֲגָלָה עִם רְשִׁימָה שֶׁל סוּגֵי בַּדִּים שֶׁחָפֵץ הָיָה לִקְנוֹתָם וּבְבָקְשׁוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלְּמָחֳרָת בְּשָׁעָה זוֹ וָזוֹ תִּהְיֶה הַסְּחוֹרָה מוּכָנָה וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִשְׁהוֹת זְמַן רַב עֲבוּר זֶה וְאַחַר הַזְמִינוֹ אֶת הַסְּחוֹרָה הָלַךְ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ הֲלֹא הִיא עֲבוֹדַת תְּפִלָּתוֹ הַנּוֹרָאָה, וּלְמָחֳרָתוֹ בְּלָקְחוֹ אֶת הַזְמָנָתוֹ אַחַר שֶׁהָיָה מְכִינָם וּמְסַדְּרָם עַל הָעֲגָלָה. הָיָה פּוֹרֵעַ לוֹ בְּכֶסֶף מְזֻמָּן אֶת כָּל חוֹבוֹ בְּדִיּוּק.

פַּעַם כְּשֶׁחָזַר וּבָדַק אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁהִזְמִין, רָאָה שֶׁהוֹסִיף לוֹ הַמּוֹכֵר עוֹד סְחוֹרָה עַל הַזְמָנָתוֹ וּכְדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְסָךְ מְסֻיָּם וְגַם כִּי לֹא רָצָה הַמּוֹכֵר לְהַשְׁאִיר מִגְּלִיל הַבַּד חֵלֶק קָטָן שֶׁנִּשְׁאַר אַחַר הָכִינוֹ לְרַבִּי סֶענְדֶּער אֶת הַזְמָנָתוֹ. לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ רַבִּי סֶענְדֶּער בְּשׁוּם אֹפֶן בְּאָמְרוֹ לַסּוֹחֵר: אֵין לִי מַסְפִּיק כֶּסֶף עֲבוּר תּוֹסֶפֶת זוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקַּח בַּחֲזָרָה אֶת הַסְּחוֹרָה הַנּוֹסֶפֶת. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: רַבִּי סֶענְדֶּער, אַתָּה מְבַיֵּשׁ אוֹתָנוּ, וְכִי אֵינִי מַאֲמִינְךָ, וּמַה דַּאֲגָתְךָ, בַּפַּעַם הַבָּא כְּשֶׁתָּבוֹא כְּדַרְכְּךָ תִּפְרְעֵהוּ לִי?! מַה גַּם שֶׁהוֹסַפְתִּי לְךָ חֵלֶק קָטָן זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה סוֹף הָאָרִיג וַחֲבָל לִי לְהַשְׁאִיר אָרִיג קָצָר כָּזֶה לֹא הִסְכִּים עִמּוֹ רַבִּי סֶענְדֶּר בְּשׁוּם אֹפֶן כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר לוֹ כַּמָּה פְּעָמִים: “כָּךְ לִמְּדָנוּ רַבֵּנוּ שֶׁלּא נַעֲסֹק בְּמִסְחָר יוֹתֵר מֵהַכֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם” וּבָזֶה מְקַיֵּם מִצְוַת “וְכָל מְאֹדֶךָ”. (בְּסֵפֶר שִׂיחוֹת הָרַ”ן סִימָן רפ”ט) וְלֹא עָזְרוּ וִכּוּחָיו וְטַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר וְהָיָה מֻכְרָח לַחֲזֹר וּלְהוֹרִיד אֶת הַסְּחוֹרָה מִן הָעֲגָלָה. “אַזוֹי הָאט אוּנְז אוּנְזֶער רֶבִּי גִילֶערְנְט מִיר זָאלְן נִישְׁט הַאנְדְלֶען מֶער וִויפִיל מֶען הָאט”.

ה – רו

בִּשְׁנַת תרכ”ו כְּשֶׁעָסַק רַבִּי סֶענְדֶּר מִטְּרָהוִיץ זַ”ל בִּבְנִיַּת הַקְּלוֹיְז בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, נִגַּשׁ לְהַתְרִים אֶת רַבִּי אַבְרָהָם צִיפְּרֶעס זַ”ל שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ, וּמֵרֹב דִּבּוּרָיו הַנִּלְהָבִים הִתְרִימוֹ בְּסָךְ הָגוּן וְנִכְבָּד שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגוֹ, כִּי לֹא הָיָה פַּזְרָן בְּמָמוֹנוֹ כְּלָל וּכְלָל, מִשּׁוּם שֶׁכֹּחַ הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל רַבִּי סֶענְדֶּר הָיְתָה לְהַפְלִיא. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּשֶׁרָאָה רַבִּי אַבְרָהָם אֵיךְ שֶׁרַבִּי סֶענְדֶּר רוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֵלָיו שׁוּב, פָּנָּה הוּא אֵלָיו וְאָמַר לוֹ בְּרַחֲמִים: הַנִּיחֵנִי נָא וְאַל תִּגַּשׁ אֵלַי שׁוּב. כִּי חָשַׁשׁ פֶּן רַק יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ יְשַׁכְנְעוֹ לִתְרֹם עוֹד וְעוֹד.

ה – רז

רַבִּי סֶענְדֶּער טְרָהוִויצֶער זַ”ל שֶׁעָבַד אֶת ה’ בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ נוֹרָאָה הָיוּ יְכוֹלִים לְמָצְאוֹ מִתְפַּלֵל בְּסֵפֶר ‘לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת’ מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְכָל זֶה לְאוֹר הַלְּבָנָה.

ה – רח

דָּר הָיָה רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ בִּטְשֶׁערִין זַ”ל בְּדִירָה עֲלוּבָה מְאֹד, מֻשְׂכֶּרֶת בְּסַךְ חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים לְשָׁנָה. הִגִּיעַ פַּעַם שֶׁלְּרֹב עֲנִיּוּתוֹ לֹא הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם שְׂכַר הַדִּירָה, וְכָךְ גָּדַל חוֹבוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְשָׁהָה הַדָּבָר מֶשֶׁךְ שֶׁבַע שָׁנִים עַד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם סַךְ שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ רוּבָּלִים לְבַעַל הַדִּירָה. אִיֵּם עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאִם לֹא יִפְרָעֵהוּ עַד תַּאֲרִיךְ מְסֻיָּם יְפַנֵּהוּ בְּכֹחַ מֵהַדִּירָה. בְּלֵית בְּרֵרָה וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ הָלַךְ אֶל רַבִּי אַבָּאלֶה הֶעָשִׁיר לְבַקְּשׁוֹ נְדָבָה. בְּהִכָּנְסוֹ לְבֵיתוֹ הָעֲנָק וְהַגָּדוֹל נִכְנַס וְעָבַר מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד הַגִּיעוֹ לַחֶדֶר הַפְּנִימִי שֶׁיָּשַׁב בּוֹ רַבִּי אַבָּא’לֶה, וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת מַר לִבּוֹ. הוֹצִיא רַבִּי אַבָּא’לֶה סַךְ שֶׁל חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים וְנָתַן לוֹ, וְאָמַר לוֹ: אֶת הַשְּׁאָר הֶחָסֵר לְךָ לֵךְ וֶאֱסֹף מִשְּׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. הוֹדָה לוֹ ר’ פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ וּלְקָחָם וְקָם וְהָלַךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ בִּיצִיאָתוֹ לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, קְרָאוֹ רַבִּי אַבָּא’לֶה וְאָמַר לוֹ בְּהִרְהוּר: קַח עוֹד חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים. לְקָחָם וְיָצָא. כְּשֶׁהִרְחִיק לָלֶכֶת עַד לַחֶדֶר הַשְּׁלִישִׁי, שָׁמַע שׁוּב אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַבִּי אַבָּא’לֶה הַקּוֹרֵא לוֹ, וְנִכְנַס אֵלָיו. אָמַר לוֹ ר’ אַבָּאלֶה שׁוּב בְּהִרְהוּר: קַח עוֹד חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים. לְקָחָם וְיָצָא, וּכְשֶׁהִרְחִיק עַד הַגִּיעוֹ לַחֶדֶר הָרְבִיעִי שָׁמַע שׁוּב אֶת קוֹלוֹ הַקּוֹרֵא לוֹ, וְשׁוּב חָזַר הַדָּבָר, וְנָתַן לוֹ עוֹד חֲמִשָּׁה רוּבָּלִים, וְכָךְ חָזַר וְנִשְׁנָה הַדָּבָר עַד שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת כָּל הַסָּךְ שֶׁל שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּלִים, שֶׁהוּא סַךְ כָּל חוֹב דִּירָתוֹ. וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁרוֹאִים בְּזֹאת אֵיךְ הִתְגַּבֵּר רַבִּי אַבָּא’לֶה בְּעַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, שֶׁבְּכָל פַּעַם הִתְגַּבֵּר לִשְׁבֹּר אֶת הַקַּמְצָנוּת שֶׁבּוֹ וּלְנַדֵּב שׁוּב, וְכַמְבֹאָר הַדָּבָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק ב’ סִימָן ד’ עַל הַכָּתוּב “וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ”, עַיֵּן שָׁם.

ה – רט

עָנִי מָרוּד כָּזֶה הָיָה רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ מִטְּשֶׁערִין זַ”ל, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת בְּנוֹ לְמִצְוָה וְלִקְנוֹת לוֹ תְּפִלִּין, לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה אֵיךְ לִקְנוֹתָם. בְּאוֹתוֹ זְמַן נִפְטָר אָדָם אֶחָד בָּעִיר, וְאָמְרוּ יוֹרְשָׁיו לְרַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ: קַח לְךָ אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל הַמָּנוֹחַ וּבִתְמוּרָה לָזֶה תֹּאמַר אַחֲרָיו קַדִּישׁ מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. הִסְכִּים וְקִבֵּל זֹאת עַל עַצְמוֹ. אַחַר זְמַן מָה פָּנָה עָשִׁיר אֶחָד לְבָנָיו לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ וְצִוָּה לָהֶם שֶׁאַחַר פְּטִירָתוֹ יְפַרְנְסוּ אֶת רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ מִמָּמוֹנוֹ מֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת, וּבְרֶוַח וּבִתְמוּרָה לָזֶה יֹאמַר עֲבוּרוֹ רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ קַדִּישׁ מֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לִבְנֵי בֵּיתוֹ, שָׂמְחוּ מְאֹד שֶׁעַתָּה יִרְוַח לָהֶם בְּבֵיתָם. כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו בָּנָיו לְהוֹדִיעוֹ בְּשִׂמְחָה עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה זוֹ, נַעֲנָה וְאָמַר לָהֶם תֵּכֶף: הֲרֵי אֲנִי כְּבָר אוֹמֵר קַדִּישׁ, בְּהִתְכַּוְּנוֹ עַל הַקַּדִּישׁ שֶׁהִתְחַיֵּב עֲבוּר הַתְּפִלִּין שֶׁקִּבֵּל, וְלֹא עָזְרוּ בְּכִיּוֹתֵיהֶם וְתַחֲנוּנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְלֹא הִסְכִּים לְכָךְ בְּשׁוּם אֹפֶן.

ה – רי

אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה רַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ עָנִי מָרוּד כָּזֶה הָיָה פַּעַם שֶׁמָּצְאוּ גַּבָּאֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּקֻפַּת הַצְּדָקָה בִּטְשֶׁערִין מַטְבֵּעַ גְּדוֹלָה רֶענְדְל וָחֵצִי שֶׁהָיָה סַךְ רַב, וְהִתְפַּלְּאוּ מִי הוּא הַנַּדְבָן שֶׁתָּרַם סָךְ גָּדוֹל כָּזֶה עַד שֶׁבְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר נוֹדַע שֶׁהָיָה זֶה רַבִּי פִּנְחָס שֶׁנָּדַב סָךְ זֶה, וְהָיָה לְפֶלֶא.

ה – ריא

הָיוּ כָּאֵלֶּה עֲנִיִּים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּרַבִּי פִּנְחָס יְהוֹשֻׁעַ וְעוֹד שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַה לָּתֵת לִבְנֵיהֶם לֶאֱכֹל עַד שֶׁהָיוּ הַיְלָדִים בּוֹכִים מֵחֲמַת רְעָבוֹן, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא עָזְבוּ וְהִנִּיחוּ אֶת מִדַּת הַשִּׂמְחָה וְהָיוּ מְנַחֲמִים אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם וּבְנֵיהֶם בְּאָמְרָם לָהֶם: בּוֹאוּ וְנוֹדֶה לַה’ בִּרְאוֹתֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לְבָנֵינוּ לְפָחוֹת תֵּאָבוֹן לֶאֱכֹל, כִּי יֵשׁ יְלָדִים בִּפְרָט בֵּין בְּנֵי הָעֲשִׁירִים שֶׁגַּם תֵּאָבוֹן לֶאֱכֹל אֵין לָהֶם עַד שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת עִמָּהֶם חוּץ לָעִיר וְלִפְעָמִים לְהַרְחִיק נְדֹד כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאֲפוּ אֲוִיר נָקִי וּבָרִיא וּכְדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶצְלָם תַּאֲוַת הָאֲכִילָה.

ה – ריב

בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל הָיָה שׁוֹחֵט אֶחָד הָיָה בָּעִיר קִיבְּלִיטְשׁ שֶׁהָיָה מְבַזֶּה אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ לִמְאֹד שֶׁהָיָה קוֹרְעָם וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִצְרָכָיו וְכַדּוֹמֶה, וְהָיָה מֵצִיק וְרוֹדֵף אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַד חָרְמָה, וְהָיָה מִזֶּה חִלּוּל כְּבוֹד רַבֵּנוּ נוֹרָא, עַד שֶׁלֹּא הָיָה שַׁיָּךְ כְּלָל לְדַבֵּר וּלְהִתְוַכֵּחַ אוֹ לְהוֹכִיחוֹ עַל מַעֲשָׂיו, צִוָּה רַבִּי פִּנְחָס לְאַנְשֵׁי חֲבוּרָתוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה וִיכַוְּנוּ כְּנֶגְדּוֹ בְּשֵׁם “קַנָּא” (הָעוֹלֶה כְּמִסְפַּר מִקְוֶה), וְכָךְ עָשׂוּ. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר בְּעֵת שֶׁעָמַד וְשָׁחַט הָעוֹפוֹת לְצִבּוּר הַתּוֹשָׁבִים נִצְרַךְ לָצֵאת לִנְקָבָיו, וּבְעָמְדוֹ אֵצֶל בּוֹר הַשּׁוֹפְכִין הִכִּישׁוֹ עַקְרָב וַהֲרָגוֹ, וְנָפַל לְתוֹךְ הַבּוֹר, כְּשֶׁהִתְמַהְמֵהַּ כָּל כָּךְ פָּרְצוּ הָאֲנָשִׁים הַמַּמְתִּינִים לִשְׁחִיטָתוֹ אֶת הַדֶּלֶת, וּמְצָאוּהוּ טָבוּעַ בְּבוֹר הַשּׁוֹפְכִין, וּבְקֹשִׁי רַב הוֹצִיאוּהוּ, וְהָיָה מְטֻנָּף כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ לְטַהֲרוֹ וּלְרָחֲצוֹ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם, וּקְבָרוּהוּ כָּךְ. כְּשֶׁנּוֹדַע אַחַר כָּךְ הַדָּבָר לְר’ נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ”ל אָמַר: אֵין זֶה מִדֶּרֶךְ רַבֵּנוּ לִנְהֹג כָּךְ, וְלֹא הִסְכִּים עִמָּהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן. רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל הִכִּיר עוֹד אֶת בָּנָיו וְהָיוּ מִתְבַּיְּשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּמַעֲשֵׂה אֲבִיהֶם וּמוֹקִירִים אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.

ה – ריג

…רַבִּי פִּנְחָס מִקִּיבְּלִיטְשׁ זַ”ל הָיָה עוֹד בִּימֵי נְעוּרָיו עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְיֻחָד בְּמִינוֹ, וְהָיָה גָּדוֹל בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה שֶׁהָיָה מִתְפַּרְנֵס מֵעֲשִׂיַּת נֵרוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפֶרֶק הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ, דִּבְּרוּ לוֹ שִׁדּוּךְ עִם אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי עִיר אוּמַאן. הַשִּׁדּוּךְ נִגְמַר בְּכִי טוֹב, וְאַחֲרֵי חֲתֻנָּתוֹ עָבַר לָגוּר לָעִיר אוּמַאן. הוּא הָיָה רָגִיל לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, וְלֹא יָדַע בִּכְלָל מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב. כְּשֶׁהִכִּיר חוֹתְנוֹ אֶת יְקַר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, פָּחַד פֶּן יִוָּדַע מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְיִרְצֶה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְעַל כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ בִּגְנוּת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהִזְהִירוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּהֶם. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל הָיָה עוֹנֶה לוֹ מַה כְּבוֹדוֹ רוֹצֶה מִמֶּנִּי, הֲלֹא אֵינֶנִּי הוֹלֵךְ שָׁם. בְּכָל זֹאת לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ וְהִזְהִיר אוֹתוֹ תָּמִיד כַּנַּ”ל. וְרַבִּי פִּנְחָס חָשַׁב לְעַצְמוֹ אִם חוֹתְנִי מַזְהִירֵנִי כָּל כָּךְ מִלְּהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, חַיָּב אֲנִי לִבְדֹּק הַדָּבָר בְּעַצְמִי, וְהֶחְלִיט שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלִרְאוֹת מַה מִּתְרַחֵשׁ שָׁם.

כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ פָּגַע בּוֹ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל וְהֵבִין רַבִּי אַבְרָהָם בִּרְאִיָּתוֹ הַטְּהוֹרָה סַעֲרוֹת לִבּוֹ, וּפָנָה אֵלָיו בְּרַכּוּת לְשׁוֹנוֹ: אַבְרֵךְ, בֹּא וַעֲלֵה אַחֲרַי לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. וְעָלָה עִמּוֹ וְהֵחֵל לִלְמֹד עִמּוֹ תּוֹרָה כ’ שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”א הֲלֹא הִיא הַתּוֹרָה הַנִּשְׂגָּבָה “ט’ תִּקּוּנִין יַקִּירִין”, וְלָמַד עִמּוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת בְּצֵרוּף סִפּוּר “הַמַּרְאֶה” הַשַּׁיָּךְ לְתוֹרָה זוֹ הַנִּדְפֶּסֶת בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן. וְתֵכֶף בּוֹ בַּמָּקוֹם נִמְשַׁךְ רַבִּי פִּנְחָס אַחַר אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְהֵבִין טָעוּת הַמַּחֲלֹקֶת, וְתֵכֶף הָלַךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אַדְמוֹ”ר זצוק”ל, וְנִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. כְּשֶׁשָּׁמַע חוֹתְנוֹ מִמִּתְנַגְּדֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁחֲתָנוֹ נִתְקָרֵב, הִתְחִילָה הִתְנַגְּדוּת גְּדוֹלָה, וְרַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ”ל הֵבִין שֶׁאִם יִשָּׁאֵר בְּאוּמַאן קַיָּם חֲשָׁשׁ גָּדוֹל אִם יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד כְּנֶגֶד מַחֲלֹקֶת קָשָׁה כָּזוֹ וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף, עַל-כֵּן צִוָּה עָלָיו רַבִּי נַחְמָן זַ”ל שֶׁיִּסַּע לִכְפָר סְטַאפַאטְשִׁיק, וּמָסַר בְּיָדוֹ מִכְתַּב הַמְלָצָה לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַגְּדוֹלִים מִתַּלְמִידָיו שֶׁל מוֹהֲרַנַ”תּ זַ”ל שֶׁגָּר שָׁם וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ אַכְסַנְיָא בְּבֵיתוֹ לִתְקוּפַת זְמַן מָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל, הָיָה זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, וּכְבָר שָׁמַע מֵרָחוֹק אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַנַּ”ל אוֹמֵר ‘קָרְבָּנוֹת’ וְאוֹמֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה תֵּבוֹת ‘וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה’, וְכָפַל וְהִדְגִּישׁ כַּמָּה פְּעָמִים ‘מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה’, כַּיָּדוּעַ הַתְּנוּעָה אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. מֵהַנַּ”ל רוֹאִים אֵיךְ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הִתְפַּלְּלוּ בְּכָל הַשָּׁנָה בִּדְבֵקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת. כְּשֶׁמָּסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל: טוֹב, אָז תְּלַמֵּד אֶת נְכָדַי תּוֹרָה. אַחַר זְמַן אַחַר שֶׁנִּפְטַר חוֹתְנוֹ חָזַר לְאוּמַאן, אוּלָם לְרֹב הַהִתְנַגְּדוּת עָבַר לָדוּר לְקִיבְּלִיטְשׁ (מִסֵּפֶר כַּפְתּוֹר וָפֶרַח).

בְּבוֹאוֹ לְקִיבְּלִיטְשׁ לֹא סִפֵּר לְאַף אֶחָד שֶׁהוּא מִמְּקֹרְבֵי אַדְמוּ”ר זצוק”ל. כְּשֶׁשְּׁאָלוּהוּ אַנְשֵׁי הָעִיר (כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם) בַּמֶּה הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּרְנֵס עָנָה לָהֶם בִּמְלַמְּדוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לַמְדָן עָצוּם, וְנִסּוּ אוֹתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ נְעָרִים לְלַמְּדָם, וּכְשֶׁעָבַר זְמַן מָה רָאוּ כֻּלָּם גֹּדֶל הַצְלָחָתוֹ, כִּי כָּל הַיְלָדִים וְהַנְּעָרִים קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ הִתְעוֹרְרוּת לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ כָּזֹאת עַד עַתָּה, כִּי אַף הַפְּרוּטוֹת שֶׁהָיוּ הַנְּעָרִים מְקַבְּלִים מֵהוֹרֵיהֶם הָיוּ מְחַלְּקִים אוֹתָם בְּצִדְקוּתָם לִצְדָקָה, וְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ. וְכָךְ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים, וּבְכָל עֵת שֶׁבָּא לְאוּמַאן הִזְהִירוֹ רַבִּי נַחְמָן זַ”ל שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת עַצְמוֹ, וּמַה שֶּׁאוֹמֵר לָהֶם מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַצַ”ל יֹאמַר סְתָם בְּשֵׁם סְפָרִים, וְהוֹדִיעָם בְּהַצְנֵעַ מִדַּעַת וְדֶרֶךְ אַדְמוּ”ר זצוק”ל וְהִתְנַהֲגוּ בִּדְרָכָיו. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַרְבֵּה מִתַּלְמִידָיו הֵם מְקֹרָבִים אֵלָיו בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וּכְבָר גָּדְלוּ בְּשָׁנִים, הִתְיַשֵּׁב אֵיךְ יִתְנַהֵג הָלְאָה, וְהֶחְלִיט ‘הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֲגַלֶּה הַסּוֹד וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וּלְהִשָּׁאֵר יִשָּׁאֵר’. יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַתַּלְמִידִים לְבֵיתוֹ אָמַר לָהֶם: הִגִּיעַ הַזְּמַן לְגַלּוֹת לָכֶם סוֹד, דְּעוּ לָכֶם שֶׁאֲנִי מְקֹרָב לְהַנ’נ’מ’ח’ מִבְּרֶסְלֶב זצוק”ל, וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁשְּׁמַעְתֶּם מִמֶּנִּי כָּל הַזְּמַן לְקוּחִים הֵם מִסְּפָרָיו. כִּי הִדְרִיךְ אוֹתָם בְּהַנְהָגַת הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת וּבִשְׁאָר דַּרְכֵּי רַבֵּנוּ זצוק”ל. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַתַּלְמִידִים וְסִפְּרוּ לַאֲבוֹתֵיהֶם, נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּין הוֹרֵי הַיְלָדִים בְּאָמְרָם הֲיִתָּכֵן שֶׁנִּתֵּן לְבָנֵינוּ שֶׁיִּהְיוּ בְּרֶסְלֶבֶר חֲסִידִים, וְנֶהְפַּךְ לָהֶם שְׂשׂוֹנָם לְיָגוֹן, וְרַבִּים מִן הַתַּלְמִידִים עָזְבוּ אֶת רַבָּם רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל, אוּלָם שְׁנֵים עָשָׂר יְלָדִים דָּבְקוּ בּוֹ וְהָלְכוּ אֵלָיו לִלְמֹד עַל אַף הַהִתְנַגְּדוּת, בֵּינֵיהֶם הָיָה גַּם רַבִּי אַהֲרֹן וְרַבִּי חַיִּים קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל, וְהֵם הָיוּ הַמֻּבְחָרִים שֶׁבֵּין הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא שֶׁהָיוּ דְּבוּקִים בְּרַבָּם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. כְּשֶׁרָאוּ בְּנֵי הָעִיר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַתֵּק אוֹתָם מֵרַבָּם, הִתְוַעֲדוּ פַּעַם הַהוֹרִים וְהַמִּתְנַגְּדִים לַחֲשֹׁב אֵיזֶה עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת בְּנֵיהֶם מֵרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל, וְהִגִּיעוּ לְמַסְקָנָא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁרַבִּי פִּנְחָס יִהְיֶה אֶצְלָם אִי אֶפְשָׁר לְנַתְּקָם מִמֶּנּוּ, לְזֹאת חָשְׁבוּ יַכּוּהוּ מַכּוֹת נִפְלָאוֹת עַד שֶׁיִּבְרַח מֵהָעִיר, אָז יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁבְּנֵיהֶם וְיַקִּירֵיהֶם יַחְזְרוּ בָּהֶם מִדַּרְכָּם. וְהִנֵּה הוֹרֵי הַתַּלְמִידִים כְּמוֹ שֶׁאֲהָבוּהוּ מִקֹּדֶם אַהֲבַת נֶפֶשׁ, כֵּן עַכְשָׁו שְׂנָאוּהוּ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, עַל שֶׁגָּזַל מֵהֶם בְּנֵיהֶם הַיְקָרִים (שָׁם).

יוֹם אֶחָד הִתְוַעֲדוּ יַחַד הוֹרֵי הַיְלָדִים עַד שֶׁקִּבְּלוּ הַחְלָטָה, הֱיוֹת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בָּעִיר קַצָּב אֶחָד הַנִּקְרָא “חַיִּים קַצָּב” שֶׁלְּרֹב גְּבֻרָתוֹ כִּנּוּהוּ הַתּוֹשָׁבִים בְּשֵׁם “חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ”, וְהָיָה גִּבּוֹר חַיִל מַמָּשׁ, וְכֻלָּם פָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ, כִּי בְּהַכָּאַת יָד אַחַת יָכֹל הָיָה לַהֲרֹג אָדָם, וּבְעַד בֶּצַע כֶּסֶף מוּכָן הוּא לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, וּכְשֶׁהוּא יְסַלֵּק אֶת רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל מִן הָעוֹלָם יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה לְהַצִּיל אֶת בְּנֵיהֶם. אַחֲרֵי הָאֲסֵפָה הָלְכוּ לְחַיִּים קַצָּב וְהֵסִיתוּ אוֹתוֹ, הֱיוֹת שֶׁכָּל יָמָיו חַי חַיִּים מְגֻשָּׁמִים וּנְלוֹזִים, וְעַכְשָׁו יָכוֹל לִזְכּוֹת לָעוֹלָם-הַבָּא עַל-יְדֵי שֶׁיִּטָּפֵל אֶל רַבִּי פִּנְחָס וּבִנְגִיעָה אַחַת יִגְמֹר אִתּוֹ, כִּי רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל הָיָה אִישׁ חָלוּשׁ מְאֹד, כִּי הָיָה אִישׁ נְמוּךְ קוֹמָה רָזֶה וְחַלָּשׁ וְחִיּוּתוֹ הָיְתָה מַמָּשׁ בְּנֵס. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמְרוּ לוֹ: “גִיבּ אִיהם אַשְׁנֶעדְל אִיבֶּער דֶער נָאז וֶועט מֶען פוּן אִיהם פָּטוּר וֶוערִין” (תֵּן לוֹ הַכָּאָה קְטַנָּה בָּאַף וְנִפָּטֵר מִמֶּנּוּ), וְהִבְטִיחוּ לוֹ עַל זֶה עוֹלָם-הַבָּא חוּץ מִמַּה שֶּׁיְּקַבֵּל מִמֵּיטַב כַּסְפָּם. חַיִּים קַצָּב הַנַּ”ל קָפַץ עַל הַמְּצִיאָה כִּי הוּא מֻבְטָח גַּם כֵּן שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם-הַבָּא, וְהִבְטִיחָם שֶׁעוֹד בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה בְּעֵת שֶׁיּוֹשֵׁב עִם תַּלְמִידָיו בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, יְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלֹאוֹ מַה שֶּׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ וִיחַסֵּל אֶת רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל, כִּי הֵסִיתוּ אוֹתוֹ שֶׁזֶּה מִצְוָה גְּדוֹלָה אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת (שָׁם).

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַשַּׁבָּת אַחֲרֵי שֵׁנַת הַצָּהֳרָיִם, קָם חַיִּים קַצָּב, לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו בְּשִׂמְחָה כְּהוֹלֵךְ לְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, וְהִתְמַהְמֵהַּ עַד דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְכָךְ הֲוָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ כְּבָר הָיָה חֹשֶׁךְ, וְרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל הִתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַצַ”ל. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַפֶּתַח וְרָאָה אֶת רַבִּי פִּנְחָס, אָמַר חַיִּים לְעַצְמוֹ: עִם אָדָם חָלוּשׁ כָּזֶה יֵשׁ לְךָ זְמַן גַּם אַחַר כָּךְ לְסַלֵּק אוֹתוֹ, אֵשֵׁב כַּמָּה רְגָעִים וְאֶרְאֶה מַה מְדַבְּרִים בְּכָאן. כְּשֶׁהִתְיַשֵּׁב בַּצַּד וְשָׁמַע מֵרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל רַק כַּמָּה דִּבּוּרִים מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַצַ”ל כִּי רַבִּי פִּנְחָס הֵבִין בּוֹ כְּשֶׁנִּכְנַס עֲבוּר מָה הִגִּיעַ וְסִבֵּב בְּכַוָּנָה אֶת דְּבָרָיו הַמְכֻוָּנִים אֵלָיו וְקָרָא אוֹתוֹ אֵלָיו וְכִבְּדוֹ שֶׁיֵּשֶׁב אֶצְלוֹ וְכָל דְּבָרָיו הָיוּ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים, נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ כְּמוֹ חִצִּים מִקֶּשֶׁת וּפִלְּחוּ אֶת לִבּוֹ לֵב הָאֶבֶן, עַד שֶׁשָּׂם לִבּוֹ לְאַט לְאַט לִדְבָרָיו עַד שֶׁהִתְחִיל לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת כַּמַּיִם אוּלַי גַּם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

בְּעֵת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת הָיָה חֹשֶׁךְ וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ. אַחֲרֵי הַהַבְדָּלָה נִגַּשׁ לְרַבִּי פִּנְחָס וְדִמְעָתוֹ עַל לֶחְיוֹ, וּבִקְּשׁוֹ אוּלַי גַּם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל חֶטְאוֹ שֶׁחָטָא כְּנֶגְדּוֹ. רַבִּי פִּנְחָס קֵרְבוֹ בְּאַהֲבָה וְהִבְטִיחוֹ שֶׁבְּוַדַּאי בְּכֹחַ רַבֵּנוּ זַצַ”ל יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתַקֵּן כָּל חֲטָאָיו. אֲבָל חַיִּים עוֹד לֹא מִסְתַּפֵּק בָּזֶה רַק הוּא מִתְחַנֵּן וּבוֹכֶה רַבִּי מְחֹל לִי עַל שֶׁחָטָאתִי נֶגְדְּךָ. וּמַה נִּפְלָא הָיָה הַמַּרְאֶה לִרְאוֹת אֵיךְ שֶׁהַגְּבַר אַלִּים שֶׁבָּעִיר שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר מְפַחֲדִים מִמֶּנּוּ עוֹמֵד כְּאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר וּמִתְחַנֵּן: רַבִּי מְחֹל לִי, אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. רַבִּי פִּנְחָס וְתַלְמִידָיו לֹא הֵבִינוּ אֵיזֶה חֵטְא חָטָא נֶגֶד רַבִּי פִּנְחָס, כִּי אֵיזֶה שַׁיָּכוּת יֵשׁ לְאִישׁ מוּרָם מֵעָם שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה עִם חַיִּים קַצָּב, עַד שֶׁהוֹדָה וְלֹא בּוֹשׁ, וְעָנָה וְאָמַר: תֵּדְעוּ אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא הָיָה נוֹתֵן בְּדַעְתִּי שֶׁאֲחַכֶּה כַּמָּה רְגָעִים וְלִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים פֹּה כְּבָר לֹא הֱיִיתֶם בֵּין הַחַיִּים, כִּי נִשְׁלַחְתִּי בִּפְשִׁיטוּת לַהֲרֹג אֶתְכֶם, כִּי נִשְׂכַּרְתִּי מֵהַמִּתְנַגְּדִים לְבַצֵּעַ אֶת זֶה עֲבוּר עוֹלָם-הַבָּא שֶׁהִבְטִיחוּ לִי, וְאָמַר! עַכְשָׁו רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹת מִי שֶׁיָּעֵז וְיִגַּע בָּכֶם לְרָעָה (שָׁם).

בַּבֹּקֶר נַעֲשָׂה רַעַשׁ בָּעִיר אֵיךְ שֶׁחַיִּים קַצָּב הוֹלֵךְ עִם טַלִּית וּתְפִלִּין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וְאוֹמֵר שֶׁלֹּא יְגַלַּח יוֹתֵר אֶת זְקָנוֹ וּבְעִקָּר שֶׁהִתְחַבֵּר לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהוּא מַזְהִיר בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת מִי שֶׁיִּגַּע בְּאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְרָעָה וּבִפְרָט בְּרַבִּי פִּנְחָס זַ”ל. הַמִּתְנַגְּדִים כְּשֶׁרָאוּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מֵחַיִּים קַצָּב, לָבְשׁוּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, כִּי רָאוּ וְהֵבִינוּ גֹּדֶל צִדְקָתוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס, אֵיךְ שֶׁבְּכֹחַ רַבֵּנוּ זַצַ”ל גַּם מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה הֲכִי שְׁפָלָה יָכוֹל לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה (שָׁם).

ה – ריד

סִפֵּר לִי רַבִּי מֹשֶׁה טְשֶׁנְסְטֶחוֹב זַצַ”ל שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים בְּסוֹף יָמָיו שֶׁהָיָה כְּבָר כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אֲבָל אוֹתוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבִּי פִּנְחָס פַּעַם הָרִאשׁוֹן לֹא זָז מִמֶּנּוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהָיָה תָּמִיד בִּבְחִינָה זוֹ “שֶׁעַכְשָׁו הוּא מַתְחִיל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה”, וּמַמָּשׁ יָם שֶׁל דְּמָעוֹת הָיָה שׁוֹפֵךְ מִדֵּי יוֹם לִפְנֵי קוֹנוֹ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל חֲטָאָיו, וְהַסֵּפֶר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת רָאָה אֶצְלוֹ רַבִּי מֹשֶׁה טְשֶׁנְסְטֶחוֹב שֶׁהָיָה תָּמִיד רָטֹב מֵרֹב דְּמָעוֹת שֶׁשָּׁפַךְ בְּעֵת אֲמִירַת הַתְּפִלּוֹת, וּפָנָיו הָיוּ תָּמִיד מְאִירִים עִם זְקָנוֹ הָאָרֹךְ וְהָיָה לְשֵׁם דָּבָר גֹּדֶל הַדְרַת פָּנִים שֶׁלּוֹ, וְסִפֵּר כִּי מֵעֵת שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֵינוֹ יָכוֹל כְּבָר לְהָרִים יָד עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל אַף כְּשֶׁפּוֹגְעִים בִּכְבוֹדוֹ. וְחַי כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה, וְהָיָה גַּם כֵּן עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְהִרְבָּה בִּצְדָקוֹת, אַשְׁרֵי לוֹ. (שָׁם). (וע”ע לעיל בח”ג, סעיף תקל”א, ו-ת”ר).

ה – רטו

וְהִנֵּה אַחַר שֶׁנִּתְקָרֵב רַבִּי חַיִּים הַנַּ”ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, יָשַׁב רַבִּי פִּנְחָס זַ”ל וְעָסַק עִם תַּלְמִידָיו בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בְּלִי מַפְרִיעַ, וְרַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְּלִיטְשׁ אַף הוּא נִשְׁאַר מִתַּלְמִידָיו הַנֶּאֱמָנִים, וְהָיָה יָדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּאֶחָד מֵהַמֻּפְלָגִים בְּמִדַּת הַשִּׂמְחָה, כִּי אִם רַק דִּבֵּר עִם מִישֶׁהוּ נִתְמַלֵּא הַלָּה תֵּכֶף שִׂמְחָה, וְהָיָה רָגִיל מְאֹד בְּרִקּוּדִים וְהָיָה אוֹמֵר: כְּשֶׁהַבַּעַל דָּבָר אוֹמֵר לִי מַה יֵּשׁ לְךָ לִשְׂמֹחַ עַכְשָׁו? אֲנִי עוֹנֶה לוֹ: “אֲנִי מַלְוֶה לְעַצְמִי רִקּוּד, כִּי הֲרֵי יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לִי בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ, אָז אֲנִי לֹוֶה עַכְשָׁו רִקּוּד מִזְּמַנִּים טוֹבִים אֵלּוּ שֶׁיָּבוֹאוּ” (שָׁם).

ה – רטז

לְגֹדֶל מִדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הָעוֹבְדֵי ה’ הָיָה כָּל אֶחָד עוֹבֵד אֶת ה’ בְּדַרְכּוֹ הוּא, וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁשָּׁאֲגוּ בִּתְפִלָּה בְּכֹחוֹת וְהִתְלַהֲבוּת בְּעוֹד שֶׁאֲחֵרִים הָיוּ מִתְפַּלְּלִים מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא אַף שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ לֹא הָיָה נִרְאֶה הַדָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים עַל רַבִּי בָּרוּךְ אֶפְרַיִם זַ”ל בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר “בְּאִבֵּי הַנַּחַל” שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַתְּפִלָּה מִלָּה בְּמִלָּה מֵעֹמֶק הַלֵּב וּבִדְבֵקוּת נִפְלָאָה עַד שֶׁכְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְ”וַיְבָרֶךְ דָּוִד” רָאָה הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ אֵיךְ שֶׁלּוֹהֵט מֵחֹם עַד שֶׁאֵדִים הָיוּ עוֹלִים מֵהַטַּלִּית הָעוֹטְפוֹ.

ה – ריז

כְּשֶׁהָלַךְ פַּעַם רַבִּי מֶנְדְּלִי לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עִם עוֹד אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם אֶחָד מֵהַמִּתְנַגְּדִים בְּדִבְרֵי בִּזָּיוֹן עַד שֶׁכִּנָּה אוֹתָם בְּשֵׁם כְּלָבִים, אָמַר רַבִּי מֶנְדְּלִי לָזֶה שֶׁהָלַךְ עִמּוֹ בְּצַחוּת: אָכֵן צוֹדֵק הוּא הַמִּתְנַגֵּד, וּמִתְכַּוֵּן הוּא שֶׁאָנוּ כְּכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה שֶׁהָלַךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת בְּרַגְּלוֹ אֶת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל, וְאוֹמֵר הַמִּתְנַגֵּד שֶׁנֵּדַע שֶׁאַף אָנוּ בַּהֲלִיכָתֵנוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ דּוֹמִים אָנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה.

ה – ריח

שָׁמְעוּ פַּעַם אֶת רַבִּי מֶנְדְּלִי לִיטְוַואק זַ”ל בְּעֵת הִתְבּוֹדְדוּתוֹ שֶׁהִתְבּוֹדֵד וְטָעַן טַעֲנוֹתָיו בִּתְפִלָּתוֹ בַּלָּשׁוֹן הַמּוּבָא בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּמַעֲשֵׂה הַסֹּחֵר וְהֶעָנִי, שֶׁכְּשֶׁשָּׁאַל הַסֹּחֵר אֶת הֶעָנִי מַדּוּעַ אַתָּה עָצֵב וּבוֹכֶה כָּל כָּךְ, הֱשִׁיבוֹ הֶעָנִי “וְכִי לֹא אֶבְכֶּה, וּמַה נִּשְׁאַר לִי, יֵשׁ שֶׁנִּשְׁאַר לָהֶם הָעֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים, אֲנִי אֵין לִי כְּלוּם, וְגַם אִשְׁתִּי נִלְקְחָה מִמֶּנִּי, כְּשֶׁהוּא מְסַיֵּם לְעַצְמוֹ בִּבְכִי: “וְגַם אֶת הָ’אִשָּׁה יִרְאַת ה’ אֵין לִי”. כִּי הָיָה רַבִּי מֶנְדְּלִי חֲשׂוּךְ בָּנִים וְעָנִי, וְטָעַן בִּתְפִלָּתוֹ הַנַּ”ל שֶׁלֹּא דַּי לוֹ בְּכָל חֶסְרוֹנוֹתָיו, עוֹד גַּם אֶת מִדַּת יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁהִיא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה’, אֵין לוֹ. וְכָךְ חָזַר וְטָעַן בִּתְפִלָּתוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים.

ה – ריט

לְרֹב זְהִירוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מִיכְל בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה הָיָה מַפְרִישׁ מִמָּמוֹנוֹ פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה כִּמְעַט לִפְנֵי כָּל עֲשִׂיַּת דְּבַר מִצְוָה, הֵחֵל בְּקִימָתוֹ לַעֲרִיכַת תִּקּוּן חֲצוֹת לַיְלָה, וְקֹדֶם הַלִּמּוּד, וְקֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְלִפְנֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְלִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְכוּ’. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּפָּתַח לוֹ פֶּתַח נָכוֹן לִפְעֹל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְכַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן ח”ב סימן ד, עַיֵּן שָׁם.

ה – רכ

רַבִּי שַׁכְנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי נַשְׁקֶע מִטּוֹלְטְשִׁין זַ”ל נִפְטַר בְּפֶתַע פִּתְאֹם בְּפֶתַח מְזוּזַת הַבַּיִת כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת דּוֹדוֹ רַבִּי מִיכַל בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל אָמַר: הֲרֵי אָמְרוּ רַזַ”ל ‘מְזוּזוֹת’ אוֹתִיּוֹת ‘זָז מָוֶת’, וְאֵיךְ בָּא זֹאת שֶׁיָּמוּת בִּמְקוֹם הַמְּזוּזָה אֶלָּא שֶׁבְּוַדַּאי הַמְּזוּזָה פְּסוּלָה, בְּדָקוּהָ וְאָכֵן מְצָאוּהָ פְּסוּלָה.

ה – רכא

כְּשֶׁדִּבְּרוּ פַּעַם לִפְנֵי רַבִּי מִיכְלִי בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל מֵעָשִׁיר אֶחָד גָּדוֹל שֶׁעֵרֶךְ רְכוּשׁוֹ עוֹלֶה לְסָךְ גָּדוֹל מְאֹד, עָנָה וְאָמַר: “עָשִׁיר אֲנִי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”, אֲנִי יֵשׁ לִי כְּבָר כָּךְ וְכָךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים (וְנָקַב סְכוּם מְדֻיָּק שֶׁל כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים) שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי בְּאוּמַאן בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה יַחַד עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּצִוּוּיוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ וְשָׁוְיָם עוֹלֶה לְסָךְ רַב הַרְבֵּה מְאֹד מִכָּל עֲשִׁירוּתוֹ וּמָמוֹנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הַלָּה.

ה – רכב

נַעֲנָה פַּעַם רַבִּי מִיכְל בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בְּסוֹף יָמָיו וְאָמַר: מוֹדֶה אֲנִי לַה’ עַל שֶׁהִצִּילַנִי מִלִּהְיוֹת חַזָּן לִפְנֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְכָל זֹאת עַל אַף שֶׁהִפְצִירוּ בּוֹ רַבִּים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיְּקַבֵּל מִשְׂרָה זוֹ וְלֹא אָבָה בְּשׁוּם אֹפֶן, וּמִטַּעַם חֲשָׁשׁוֹ מִגֵּאוּת וְכָבוֹד וּפִרְסוּם.

ה – רכג

דִּבֵּר פַּעַם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל וְסִפֵּר שֶׁזּוֹכֵר שֶׁרָאָהוּ בְּיַלְדוּתוֹ וּבַחֲרוּתוֹ הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַדֹּאַר, וְהָלַךְ בָּרְחוֹב דָּבוּק בְּשַׂרְעַפָּיו בִּדְבֵקוּת וּבְיִרְאָה נוֹרָאָה, וְכָל רוֹאֵהוּ הֵבִין שֶׁאָדָם נַעֲלָה הוּא, וְכָל זֶה הָיָה בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַדֹּאַר, וְכֵן בַּחֲזָרָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ עָבַד כְּפוֹעֵל מָסוּר וְנֶאֱמָן וְכִפְקֻדַּת אָבִיו אֵלָיו, כַּמְסֻפָּר לְעֵיל חֵלֶק ב סִימָן א-תקפט.

ה – רכד

רַבִּי גֶּעצִיל זַ”ל קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִלְבֹּשׁ תְּפִלִּין כְּדַעַת הַ’שִּׁמּוּשָׁא רַבָּא’ מֵחֲמַת שֶׁבְּעֵת שֶׁשֵּׁרַת בַּצָּבָא חִיְּבוּהוּ פַּעַם לַהֲרֹג אֵיזֶה נָכְרִי חַיָּב מִיתָה וְלֹא יָכֹל הָיָה לְהִשָּׁמֵט מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן עַד כְּדֵי סַכָּנַת חַיָּיו הוּא, וַהֲרָגוֹ. וְאָז קִבֵּל זֹאת עַל עַצְמוֹ לִתְשׁוּבָה עַל-פִּי הַמּוּבָא בַּסְּפָרִים.

ה – רכה

פַּעַם בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא אַחַר גְּמַר הַתְּפִלָּה שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּהּ רַבִּי גֶעצִיל זַ”ל מְאֹד נִגַּשׁ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל וְאָמַר לוֹ: עֲדַיִן אֵין לִי כְּלוּם עֲבוּר הֶחָג הַקָּרֵב וַאֲפִלּוּ לִסְעֻדַּת שַׁחֲרִית עַכְשָׁו אֵין לִי. הִשְׁתּוֹמֵם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּחָשְׁבוֹ עַתָּה כְּשֶׁכְּבָר סִיְּמוּ כָּל הַקָּהָל אֶת הַתְּפִלָּה הֵיכָן אֵלֵךְ וְאֶאֱסֹף עֲבוּרוֹ מְעוֹת צְדָקָה, וּמַדּוּעַ לֹא הִזְדָּרֵז לְהוֹדִיעוֹ קֹדֶם וְהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לֶאֱסֹף עֲבוּרוֹ בְּעֵת תְּפִלַּת הַקָּהָל, וְהוּא רַבִּי גֶעצִיל לְרֹב הִתְעוֹרְרוּתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה לֹא דָּאַג וְחָשַׁב עַל זֶה כְּלָל וּכְלָל וְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת כְּהֶרְגֵּלוֹ וְרַק אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתוֹ הָאֲרֻכָּה נִזְכַּר בְּחֶסְרוֹנוֹ. בְּלֵית בְּרֵרָה הָלַךְ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל מִבַּיִת לְבַיִת עִם עוֹד אֵיזֶה בָּחוּר וְאָסְפוּ עֲבוּרוֹ מְעַט לֶחֶם וְכַדּוֹמֶה.

ה – רכו

סִפְּרָה פַּעַם זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי גֶעצִיל (בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן בֶּן רַבִּי אֶפְרַיִם בְּנוֹ שֶׁל שָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ) שֶׁרָאֲתָה אֶת רַבֵּנוּ בַּחֲלוֹם, וְשָׁאֲלָה “וִוי אִיז בָּרוּךְ”, הֵיכָן חֲתָנְךָ בָּרוּךְ? עָנְתָה לוֹ: הוּא מִתְפַּלֵּל. עָנָה לָהּ רַבֵּנוּ בְּהַדְגָשָׁה: “יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל”. כִּי אָכֵן הָיָה רַבִּי בָּרוּךְ מִתְפַּלֵּל וְשׁוֹאֵג בִּתְפִלָּתוֹ כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, וּמִתֵּבַת “הוֹדוּ לַה’ ” עַד תֵּבַת “קִרְאוּ בִשְׁמוֹ” לָקַח לוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְכָךְ מִתֵּבָה לְתֵבָה עַד סוֹף הַתְּפִלָּה מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, וְכַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, מַה גַּם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַפְסִיק וְלָלֶכֶת לְטַפֵּל בִּילָדָיו הַקְּטַנִּים וּבְזוּגָתוֹ הַחוֹלָה, וְכָל זֶה מִתּוֹךְ עֲנִיּוּת נוֹרָאָה וְיִסּוּרִים נוֹרָאִים שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת לְתֵאוּר כַּיּוֹם כְּלָל וּכְלָל. וְכָךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, אַשְׁרֵי לוֹ.

ה – רכז

רַבִּי גֶּעצִיל אַף-עַל-פִּי שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה הָיָה נוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת וּבִצְעָקוֹת נוֹרָאוֹת, מִתְפַּלֵּל הָיָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּנַחַת וּבִמְנוּחָה בְּהַטְעִימוֹ בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב: “אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ”, וְהוּא גַּם עַל-פִּי הַמֻּזְכָּר בְּתוֹרָה כ’ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן חֵלֶק א’ וְהַנֶּאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְתֵכֶף לְמַעֲרִיב שֶׁל מוֹצָאֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שָׁאַג שׁוּב בִּתְפִלָּתוֹ וּכְהֶרְגֵּלוֹ.

ה – רכח

פַּעַם בְּאֵיזֶה שָׁנָה אַחַת הִגִּיעַ מִפּוֹלַנְיָא לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אָבִיו שֶׁל רַבִּי בֶּן-צִיּוֹן אַפְּטֶער זַ”ל, וְהוּא בְּשָׁמְעוֹ מִגֹּדֶל עֲבוֹדוֹתָיו שֶׁל רַבִּי גֶּעצִיל חָפֵץ הָיָה לִרְאוֹתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְהִתְאַכְזֵב, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מַעֲרִיב שֶׁל מוֹצָאֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּצְעָקוֹת וְכֹחוֹת כְּדַרְכּוֹ, הִתְפָּעֵל כָּל כָּךְ עַד שֶׁאָמַר: אִלּוּ לֹא בָּאתִי לְאוּמַן אֶלָּא לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה כָּזוֹ הָיָה כְּבָר כְּדַאי.

ה – רכט

אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל רַבִּי גֶּעצִיל זַ”ל נִשְּׂאָה זוּגָתוֹ לְרַבִּי נַחְמָן קַארְסִינְסְקֶע זַ”ל. הוּא הָיָה אִישׁ אָמִיד וְלֹא הָיְתָה חֲסֵרָה אֶצְלוֹ שׁוּם דָּבָר (לֹא כְּבַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן רַבִּי גֶּעצִיל שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד), אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁבָּאָה פַּעַם לְאוּמַן אָמְרָה לְחַבְרוֹתֶיהָ: אֹמַר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת לֹא חָסֵר לִי שׁוּם דָּבָר, אֲבָל זֶה לֹא גֶּעצִיל.

ה – רל

עוֹבְדֵי ה’ שֶׁהָיוּ בַּחֲבוּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ חֲתַן רַבִּי גֶּעצִיל זַ”ל הָיוּ מִתְפַּלְּלִים יַחְדָּו מִלָּה בְּמִלָּה בְּכָל הַכֹּחוֹת, וּמֵחֲמַת כֵּן הֶאֱרִיכוּ מְאֹד מְאֹד בִּתְפִלָּתָם. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁפַּעַם בְּיוֹם כִּפּוּר שָׁלַח אֶת רַבִּי בָּרוּךְ שֶׁיִּתְפַּלֵּל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר לִפְנֵי הָעַמּוּד עַד ‘הַמֶּלֶךְ’ וְהֶאֱרִיךְ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִקְפִּידוּ עָלָיו אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עַל זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ.

ה – רלא

רַבִּי גֶעצִיל זַ”ל נִפְטַר מֵחֳלִי הָרֵאָה שֶׁדָּבְקָה בּוֹ, הוּא הָיָה עוֹבֵד ה’ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד. בִּימוֹת הַחֹרֶף הָיוּ יָדָיו זָבוֹת דָּם מִפִּצְעֵי קֹר, וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עִם כְּפָפוֹת לְהָגֵן עַל יָדָיו, הָיוּ נִדְבָּקִים הַכְּפָפוֹת לְיָדָיו מֵרֹב הַדָּם וְהַקֹּר. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁהָלַךְ לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה הָיָה תּוֹלְשָׁם מֵעַל יָדָיו מִתּוֹךְ כְּאֵבִים עֲצוּמִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְבַטֵּל חָלִילָה טְבִילַת הַמִּקְוֶה.

ה – רלב

סִפֵּר פַּעַם רַבִּי בָּרוּךְ חֲתַן רַבִּי גֶעצִיל זַ”ל. רָאִיתִי אֶת חָמִי בַּחֲלוֹם וּכְשֶׁשְּׁאַלְתִּיו לִשְׁלוֹמוֹ אָמַר לִי: “מָה אֹמַר לְךָ, לֹא רַע לִי, אֲבָל יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת טוֹב יוֹתֵר”, “ס’אִיז מִיר נִיט שְׁלֶעכְט אָבֶּער אִיךְ הָאבּ גִיקֶענְט מַאכְן בֶּעסֶער”, וְזֹאת אַחַר שֶׁהָיָה עוֹבֵד ה’ נִפְלָא מְאֹד שֶׁאֵין לְהָבִין כְּלָל יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ וְנוֹסָף לַעֲנִיּוּתוֹ וְחוֹלַאְתּוֹ הַקָּשָׁה.

ה – רלג

כְּשֶׁנּוֹדַע לְאָבִיו שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן שֶׁבְּנוֹ דָּבוּק בְּרַבּוֹ רַבִּי פִּנְחָס קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל וְנַעֲשָׂה לְחָסִיד בְּרֶסְלֶב, פָּלַט מִלָּה מִפִּיו מִתּוֹךְ רֹב כַּעֲסוֹ וְאָמַר: כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי חַי הוּא לֹא יִהְיֶה חָסִיד בְּרֶסְלֶב, וְאָכֵן בְּאוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ נִפְטַר, וְהָיָה לְפֶלֶא. רַבִּי אַהֲרֹן הָיָה אָז יֶלֶד חָתָן כְּבֶן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְתֵכֶף לְקָחוֹ חוֹתְנוֹ הַמְיֹעָד לְבֵיתוֹ וְגִדְּלוֹ וְתָמַךְ בּוֹ וְנָתַן לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לִלְמֹד אֵצֶל רַבִּי פִּנְחָס עַד נִשּׂוּאָיו שֶׁהִתְחַתֵּן בְּגִיל צָעִיר מְאֹד, כְּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה – אַרְבַּע עֶשְׂרֵה.

ה – רלד

אַחַר שֶׁגֻּיַּס רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל לַצָּבָא וְנִלְקַח לְשָׁרֵת בְּמַחֲנֶה צְבָאִי בָּעִיר זִיטָאמִיר, הָלַךְ חוֹתְנוֹ רַבִּי יַעֲקֹב יְשַׁעְיָה זַ”ל לִפְעֹל שִׁחְרוּרוֹ אֵצֶל קְצִינָיו. בְּלֵיל שַׁבָּת אֶחָד נִכְנַס רַבִּי יַעֲקֹב מֹשֶׁה לַמַּחֲנֶה, וּכְשֶׁהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת חֲתָנוֹ לֹא יָדַע הֵיכָן לְמָצְאוֹ, כִּי הָיוּ שָׁם עֶשְׂרוֹת אֲלָפִים חַיָּלִים, וְכָךְ סָבַב וְהָלַךְ מֶשֶׁךְ זְמַן. לְפֶתַע שָׁמַע מֵרָחוֹק אֶחָד שָׁר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְחוֹזֵר עַל הַתֵּיבוֹת “עֲזֹר, עֲזֹר עֲזֹר עֲזֹר, עֲזֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי וְכוּ”‘ שֶׁבַּפִּזְמוֹן ‘כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי’ כְּפִי הַנֻּסָּח הַיָּדוּעַ בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהֵבִין שֶׁחֲתָנוֹ הוּא הַשָּׁר זְמִירוֹת הַשַּׁבָּת, שֶׁהָיָה אִישׁ שָׂמֵחַ מְאֹד כַּיָּדוּעַ. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָלַךְ לִקְצִינָיו לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּעִנְיַן שִׁחְרוּרוֹ, תֵּכֶף עָנוּ לוֹ הַקְּצִינִים: עַל מִי אַתָּה מְדַבֵּר, עַל אָדוֹן שְׁוַוארְץ? (כֵּן הָיָה שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ), אֵין לְךָ מַה לַּחֲשֹׁב עַל זֶה כְּלָל וּכְלָל, וְכִי אוֹתוֹ אָנוּ יְכוֹלִים לְשַׁחְרֵר? הוּא הֲרֵי מְבַדֵּחַ לָנוּ אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְשַׁחְרְרוֹ. וְלֹא עָזַר לוֹ שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת, וְחָזַר לְבֵיתוֹ.

אַחַר זְמַן מָה נִכְנַס פַּעַם רַבּוֹ רַבִּי פִּנְחָס קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל לְבֵיתוֹ כְּדֵי לְעוֹדֵד וּלְחַזֵּק אֶת זוּגָתוֹ שֶׁנִּשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ עִם תִּינוֹק קָטָן, וּמְצָאָהּ בּוֹכָה וְטָעֲנָה לְפָנָיו בִּבְכִי רַב: מָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה לְבַדִּי כָּל מֶשֶׁךְ זְמַן שֵׁרוּתוֹ מֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה שָׁנִים (כֵּן הָיָה אָז מֶשֶׁךְ זְמַן הַשֵּׁרוּת), וּמִי יְגַדֵּל אֶת הַיֶּלֶד? נִחֲמָהּ רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר לָהּ: מַבְטִיחַ אֲנִי לְךָ שֶׁתּוֹךְ שָׁנָה יַחֲזֹר הוּא לְבֵיתוֹ, ‘אִם אֲנִי אֶהְיֶה עוֹד אָז בֵּין הַחַיִּים אוֹ לֹא אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲבָל הוּא בְּוַדַּאי יַחֲזֹר’. וְאָכֵן בְּאוֹתָה הַשָּׁנָה יָשַׁב פַּעַם הַמֶּלֶךְ נִיקוֹלַאי עִם שָׂרָיו בְּאֵיזֶה אֲסֵפָה. בְּאֶמְצַע הַיְשִׁיבָה הִתְגַּעְגֵּעַ לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ הַתִּינוֹק וְיָצָא מֵהָאֲסֵפָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַתִּינוֹק. בְּעֵת שַׁעֲשׁוּעָיו פָּנְתָה אֵלָיו הַמַּלְכָּה וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: אֱמֹר נָא מַלְכִּי, אַתָּה יֵשׁ לְךָ בֵּן, וּכְשֶׁהִנְּךָ מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו הוֹלֵךְ אַתָּה לִרְאוֹתוֹ, אוּלָם מַה יַּעֲשׂוּ הַחַיָּלִים שֶׁלָּנוּ שֶׁמִּחוּץ לְבֵיתָן הַמִּתְגַּעְגְּעִים אַף הֵם לְתִינוֹקוֹתֵיהֶם? הִשְׁפִּיעַ הַדָּבָר עַל הַמֶּלֶךְ, וּבְאוֹתוֹ שָׁנָה חָקַק חֹק שֶׁכָּל חַיָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן בְּבֵיתוֹ הֲרֵי הוּא מְשֻׁחְרָר מֵהַשֵּׁרוּת. וְחָזַר רַבִּי אַהֲרֹן לְבֵיתוֹ, אוּלָם רַבִּי פִּנְחָס כְּבָר לֹא הָיָה בֵּין הַחַיִּים, שֶׁנִּפְטַר בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה כִּדְבָרָיו בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים פָּחוֹת מִגִּיל אַרְבָּעִים. ת.נ.צ.ב.ה.

ה – רלה

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל שֶׁהָיָה שׁוֹהֶה כַּיָּדוּעַ בְּהִתְבּוֹדְדוּתוֹ יָמִים שְׁלֵמִים מִחוּץ לָעִיר, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה מִתְפַּרְנֵס מִשּׁוּם דָּבָר, אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּחָזְרוֹ לְבֵיתוֹ הָיָה מַשְׁרֶה בָּהּ אֲוִירַת שִׂמְחָה כָּזוֹ עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם כָּל טוּב וּמְאוּמָה אֵינָם חֲסֵרִים, וּמֵחֲמַת מִדַּת הַשִּׂמְחָה וְהָעֲלִיצוּת שֶׁבּוֹ הָיוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מוֹקִירִים אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד. פַּעַם אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ רַבִּי חַיִּים: אֵינִי מֵבִין וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִשּׁוּם מָה אֲנִי שֶׁאֲנִי כֵּן מִשְׁתַּדֵּל לְסַפֵּק לִבְנֵי בֵּיתִי וְלָצֵאת יְדֵי חוֹבָתִי כְּלַפֵּיהֶם כְּפִי יְכָלְתִּי וְאַף יוֹתֵר מִזֶּה, אַף-עַל-פִּי כֵן אֵינִי מַצְלִיחַ בָּזֶה, וְאַתָּה שֶׁאֵינְךָ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ כְּלַפֵּיהֶם, אַף-עַל-פִּי-כֵן מְכַבְּדִים הֵם אוֹתְךָ כָּל כָּךְ.

ה – רלו

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל הָיָה נוֹסֵעַ בִּצְעִירוּתוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים לִשְׁהוֹת בְּשַׁבָּת אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין. ורנ”ט הָיָה מְחַבְּבוֹ מְאֹד בִּגְלַל מִדַּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ, כִּי מִדַּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ הָיָה לְשֵׁם דָּבָר, עַד שֶׁרַבִּים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ מְקַנְּאִים בּוֹ עַל כָּךְ שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁעָנִי וְאֶבְיוֹן עָצוּם הוּא, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָדָם שָׂמֵחַ הוּא מְאֹד.

ה – רלז

הִפְצִירָה פַּעַם זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער בּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: מַדּוּעַ בֵּין תְּפִלּוֹתֶיךָ הָרַבּוֹת שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל לֹא תִּתְפַּלֵּל גַּם עַל זֶה שֶׁיִּזְכּוּ בְּנוֹתֵינוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פַּרְנָסָה וְלֹא יִסְבְּלוּ חֶרְפַּת רָעָב כָּמוֹנוּ. עָנָה לָהּ רַבִּי אַהֲרֹן: עַל פַּרְנָסָתָם לֹא אֶתְפַּלֵל, כִּי אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּךְ יִתְפַּרְנְסוּ, אוּלָם כָּל תְּפִלוֹתַי עֲלֵיהֶם אֶתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיוּ נָשִׁים כְּשֵׁרוֹת וּצְנוּעוֹת וְיֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְיִזְכּוּ לִבְעָלִים טוֹבִים. וְאָכֵן זֶה אֲשֶׁר אֵרַע לָהֶם.

ה – רלח

סִפְּרָה זוּגָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְלִיטְשׁ זַ”ל: פַּעַם הִתְחַתְּנוּ אֵיזֶה זוּג עֲנִיִּים בְּקִיבְלִיטְשׁ, וּלְרֹב עֲנִיּוּתָם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַה לְּהָכִין לַחֲתוּנָה. הָלְכוּ לָהֶם צִבּוּר הַקְּרוּאִים תֵּכֶף אַחַר הַחֻפָּה עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שְׁנֵיהֶם לְבַד, וּלְרֹב צַעֲרָם הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת עַל שֶׁאֵין לָהֶם אַף מִי שֶׁיִּשָּׁאֵר עִמָּהֶם לְ’שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת’. בָּאוּ אֵיזֶה אֲנָשִׁים לְרַבִּי אַהֲרֹן לְסַפֵּר לוֹ זֹאת, הִזְדַּעְזַע, וְתֵכֶף קָם בִּזְרִיזוּת וְאָמַר: עַד כְּדֵי כָּךְ? וְהָלַךְ וְאָסַף מָעוֹת עַד שֶׁהֵכִין לָהֶם סְעֻדָּה, וְהֵחֵל לִרְקֹד לִפְנֵיהֶם בְּרִקּוּדִים עַלִּיזִים בְּמֻמְחִיּוּת מְיֻחֶדֶת שֶׁהָיְתָה לוֹ, עַד שֶׁשִּׂמְּחָם מְאֹד. וְכָךְ הִתְאַסְּפוּ כְּבָר צִבּוּר הָגוּן, לְשַׂמְּחָם כָּרָאוּי. כִּי יָדְעוּ בָּעִיר שֶׁכְּשֶׁנִּדְרַשׁ לְשַׂמֵּחַ מָאן דְּהוּא אֵין טוֹב יוֹתֵר מֵרַבִּי אַהֲרֹן. פַּעַם כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁיָּבוֹא לַחֲתוּנַת עֲשִׁירִים לְשַׂמְּחָם, אָמַר בְּנִיחוּתָא: לֹא, לֹא, שָׁם הֲרֵי יֵשׁ בָּשָׂר וְדָגִים וְהֵם כְּבָר יְשַׂמְּחוּ אֶת הַצִּבּוּר וְאֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, אוּלָם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בָּשָׂר וְדָגִים שָׁם אָכֵן אֵלֵךְ.

ה – רלט

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל הָיָה נוֹהֵג לִנְסֹעַ הַרְבֵּה אֶל רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר זַ”ל לָעִיר טְשֶׁערִין כְּדֵי לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הִתְעוֹרְרוּת וְהִתְחַזְּקוּת לַעֲבוֹדַת ה’, שָׁם בִּטְשֶׁערִין הָיָה דָּר אָחִיו הַמְבֻגָּר בְּשֵׁם רַבִּי אַבְרָהָם (הֵם גַּם הִשְׁתַּדְּכוּ בֵּינֵיהֶם דְּהַיְנוּ שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב לֵייבּ בְּרַבִּי אַהֲרֹן הִשְׁתַּדֵּךְ עִם בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם) הֵם שְׁנֵיהֶם הִתְקָרְבוּ לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ בְּלָמְדָם בַּחֶדֶר אֵצֶל רַבָּם רַבִּי פִּנְחָס מִקִּיבְּלִיטְשׁ הַמְפֻרְסָם (ראה לעיל סעיף רי”ג). כְּשֶׁנִּפְטַר רַבִּי אַבְרָהָם לֹא נוֹדַע הַדָּבָר לְרַבִּי אַהֲרֹן רַק לְאַחַר זְמַן מָה, וְנָסַע מִשּׁוּם כֵּן לִטְשֶׁערִין, וְאָז בְּאוֹתָהּ עֵת נִפְטַר רַבִּי מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר זַ”ל תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ”ת זַ”ל בְּלֵיל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, שֶׁחָל אָז בְּיוֹם ב’, וְהָיָה אָז רַבִּי אַהֲרֹן אֶצְלוֹ בְּהִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאָז רָאָה אֵיךְ שֶׁכָּל הַלַּיְלָה לָמַד לְעַצְמוֹ הַתּוֹרָה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ריג הַמְיֻסָּד עַל הַכָּתוּב, אַ’תָּה סֵ’תֶר לִ’י, וְחָזַר הַרְבֵּה עַל תֵּבוֹת אֵלּוּ ‘אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי’.

ה – רמ

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זַ”ל, לְרֹב מִדַּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה לוֹ, הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה עַד שֶׁחִבֵּר לְעַצְמוֹ תְּנוּעוֹת רִקּוּד מְיֻחָדוֹת, וְהָיָה רוֹקְדָם בִּזְמַנִּים מְיֻחָדִים. בַּחֲתוּנָתוֹ שֶׁל חֲתָנוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל רָצָה לְרַקֵּד לְפָנָיו מֵרִקּוּדִים אֵלּוּ, אוּלָם בְּנוֹתָיו מְנָעוּהוּ מִזֶּה, כִּי הָיוּ הֵם רִקּוּדִים עִם תְּנוּעוֹת מְיֻחָדוֹת הַדּוֹרְשׁוֹת הַרְבֵּה כֹּחַ וִיגִיעָה.

ה – רמא

בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹנָה לִימֵי חַיָּיו שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְּלִיטְשֶׁער זַ”ל דָּרַשׁ בְּעַקְשָׁנוּת מִבְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיִּקְחוּהוּ מִמִּטַּת חָלְיוֹ וְיַעֲלוּהוּ וְיַשְׁכִּיבוּהוּ עַל הַתַּנּוּר שֶׁבַּבַּיִת וְלֹא הֵבִינוּ מַדּוּעַ, וְהֶעֱלוּהוּ לְשָׁם וְאָמַר שָׁם אֶת הַתִּקּוּן חֲצוֹת כְּהֶרְגֵּלוֹ, וְהִבְחִינָה בִּתּוֹ שֶׁאוֹמֵר אֶת הַתִּקּוּן כְּפִי הַסֵּדֶר שֶׁאוֹמְרִים בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ תִּקּוּן לֵאָה. וּכְשֶׁהֵעִירָה לוֹ בִּתּוֹ עַל כָּךְ עָנָה לָהּ: ‘אֲנִי יוֹדֵעַ’ ‘אֲנִי יוֹדֵעַ’, וְהִמְשִׁיךְ בַּאֲמִירָתוֹ וּלְאַחַר דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר שֶׁגָּמַר הַתִּקּוּן עָלְתָה נִשְׁמָתוֹ לְגִנְזֵי מְרוֹמִים. וְהֵבִינוּ אַחַר כָּךְ שֶׁרָצָה בְּכַוָּנָה שֶׁיַּנִּיחוּהוּ עַל הַתַּנּוּר וּלְהִסְתַּלֵּק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ זֶה שֶׁבּוֹ הָיָה מְבַלֶּה לֵילוֹתָיו מֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים מִשְּׁנוֹת יְמֵי חַיָּיו מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה.

ה – רמב

בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן מִקִּיבְּלִיטְשׁ זַ”ל פָּרְצָה זוּגָתוֹ בִּבְכִיָּה רַבָּה וְאָמְרָה: אֲנִי הִכַּרְתִּיךָ! אֲנִי יָדַעְתִּי מִי הָיִיתָ! מֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא הֶחֱסַרְתָּ לַיְלָה אֶחָד מֵהַקִּימָה בַּחֲצוֹת.

ה – רמג

נוֹדַע פַּעַם לְרַבִּי מָרְדְּכַי בַּאבְּרִינִיצֶער זַ”ל שֶׁבְּקִיּוֹב נִמְצָאִים כַּמָּה בַּחוּרִים הַצְּרִיכִים חִזּוּק וְאֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל לִבָּם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לֹא הִרְהֵר הַרְבֵּה וְנָסַע לְקִיּוֹב וְשָׁבַת עִמָּהֶם שַׁבָּת אַחַת, וְהָיְתָה לוֹ שַׁבָּת קָשָׁה מְאֹד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל רַק לֶחֶם שָׁחוֹר לְלֹא לֶחֶם מִשְׁנֶה וּלְלֹא דָּגִים וְכוּ’, וְהָיְתָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ רַבָּה מְאֹד מִשַּׁבָּת זֶה, מַה גַּם שֶׁבֵּין הַבַּחוּרִים הָיָה גַּם בָּחוּר חָפְשִׁי אֶחָד שֶׁבְּכָל עֵת אֲכִילָתָם וְדִבּוּרָם שָׁרַק שְׁרִיקוֹת לְעַצְמוֹ כְּדֵי לְהַפְרִיעַ לוֹ בְּדִבּוּרָיו הַנִּלְהָבִים. וְהִרְהֵר רַבִּי מָרְדְּכַי לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: אִלּוּ יָדְעוּ בָּנַי אֵיזֶה שַׁבָּת יֵשׁ לִי פֹּה בְּקִיּוֹב לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לִי כְּלָל לִנְסֹעַ וְהָיוּ מַלְעִיגִים עָלַי, כִּי הוּא הָיָה בַּעַל הַבַּיִת חָשׁוּב וְעָשִׁיר וּבַעַל יְכֹלֶת, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁבַת שַׁבָּת כָּזוֹ, אֲבָל הִצְלִיחַ בַּדָּבָר וּלְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵי בַּחוּרִים, וְנִתְקָרְבוּ לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְשָׁאַב מִזֶּה מְלֹא חָפְנַיִם שִׂמְחָה וְנַחַת עַד שֶׁחָשַׁב וְאָמַר לְעַצְמוֹ “הָיָה כְּדַאי”.

ה – רמד

פַּעַם כְּשֶׁהִשְׁתַּטֵּחַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן רַבִּי מָרְדְּכַי בַּאבְּרִינִיצֶער עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַכְנִיס אֶת רַבֵּנוּ לְשֻׁתָּף בְּעִסְקוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהֶחְלִיט בְּנַפְשׁוֹ שֶׁמִּכָּל הָרֶוַח הַנִּכְנָס יַפְרִישׁ חֶצְיוֹ לְטוֹבַת עִנְיְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל. וְאָכֵן חֵפֶץ ה’ בְּיָדוֹ הִצְלִיחַ וּבִרְכַּת ה’ הָיָה בְּמַעֲשָׂיו, וּכְהַבְטָחָתוֹ הָיָה מִדֵּי פַּעַם שׁוֹלֵחַ טֶלֶגְרַמָה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁיָּבוֹא לָקַחַת אֶת הַמָּמוֹן. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ בַּחֲזָרָה עִם כִּיסִים מְלֵאִים שְׁטָרוֹת כֶּסֶף, וּבְחָשְׁשׁוֹ מִפְּנֵי גַּנָּבִים עָטַף אֶת הַשְּׁטָרוֹת סְבִיב כָּל גּוּפוֹ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה נִרְאֶה כְּאָדָם שָׁמֵן. וְכָךְ הִתְפַּרְנְסוּ מִמָּעוֹת אֵלּוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מִשְׁפָּחוֹת, וְכָךְ נִמְשַׁךְ הַדָּבָר מֶשֶׁךְ זְמַן. פַּעַם בִּהְיוֹת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּבֵיתוֹ הוֹרִידוֹ לְמַרְתֵּף בֵּיתוֹ וְהֶרְאָה לוֹ תַּחַת הַקּוֹרוֹת אֵיךְ מֻנָּחִים שָׁם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת שֶׁל מְטִילֵי זָהָב, כְּאוֹמֵר לוֹ: כָּל זֶה בִּזְכוּת הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁהִכְנִיס לְמִסְחָרוֹ. יָעַץ לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל שֶׁטּוֹב וְנָכוֹן שֶׁיְּפַזֵּר מָמוֹנוֹ בְּעוֹד מָקוֹם, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם, וְשָׁמַע לְקוֹלוֹ וְשָׁלַח מְטִילֵי זָהָב לְאוּמַאן וְהֶחְבִּיאָם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּבֵיתוֹ. וְהִנֵּה בְּעֵת עֲלִיַּת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים לַשִּׁלְטוֹן שֶׁהֶחֱרִימוּ אֶת הַכֹּל לְטוֹבַת הַמֶּמְשָׁלָה הִתְדַּפְּקוּ בְּאֵיזֶה יוֹם שׁוֹטְרִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי וּכְשֶׁפָּתַח לָהֶם אֶת דֶּלֶת בֵּיתוֹ אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ כְּפִי שֶׁאַתָּה עוֹמֵד מוּלֵנוּ לָבוּשׁ בִּבְגָדֶיךָ בִּלְבַד צֵא מִבֵּיתְךָ וַעֲקֹר עַצְמְךָ לְמָקוֹם אַחֵר. וּבָרַח לָעִיר קְרָאוָארָאק וְהִתְפַּרְנֵס מֵהַזָּהָב שֶׁשָּׁלַח קֹדֶם לְאוּמַאן.

ה – רמה

בְּאֵיזֶה שָׁנָה לִפְנֵי פֶּסַח נַעֲנָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן רַבִּי מָרְדְּכַי מִבַּאבְּרִינִיץ זַ”ל וְאָמַר לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ”ל בְּדַעְתִּי לָתֵת לְךָ מְטִיל זָהָב שֶׁתְּחַלְּקוֹ לִצְדָקָה לְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲבוּר הוֹצָאוֹת הֶחָג בְּנוֹסָף עַל מִשְׁלֹחַ הַצְּדָקָה הָרְגִילָה. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת אָבִיו רַבִּי מָרְדְּכַי, אָמַר לִבְנוֹ: לְדַעְתִּי זֶה יוֹתֵר מִדַּי. וְתֵכֶף בְּעוֹד לֹא פָּסַק לוֹמַר זֹאת תָּפַס אֶת עַצְמוֹ וְגִדֵּף וְגָעַר בְּעַצְמוֹ: אֲהָהּ אֲהָהּ, אֵיךְ אוֹמֵר אֲנִי זֹאת לִמְנֹעַ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ תְּמִיכָה. וְכָל כָּךְ חָרָה לוֹ הַדָּבָר עַד שֶׁנֶּעֱמַד בַּצַּד כְּשֶׁהוּא פּוֹרֵץ בִּבְכִי (אֵיךְ עָלָה עַל דַּעְתִּי לַחֲשֹׁב כָּךְ חָלִילָה). וְתָמַךְ בִּבְנוֹ וְעוֹדְדוֹ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה.

ה – רמו

רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער הָיָה נִשְׁאָר בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה בְּאוּמַאן עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהָיָה מְשַׁמֵּשׁ כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר גַּם בְּיוֹם כִּפּוּר, כִּי רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר הַחַזָּן הָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ תֵּכֶף לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְהָיָה רַבִּי נַחְמָן נוֹהֵג לָלֶכֶת מִדֵּי יוֹם לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל וְשָׁהָה שָׁם אַחַר הַתְּפִלָּה מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים תִּקּוּן הַכְּלָלִי שַׁעֲרֵי צִיּוּן וְהִתְבּוֹדְדוּת בִּנְעִימוּת כָּזֶה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר.

ה – רמז

סִפֵּר רַבִּי אַיזִיק קְרַאסִינְשְׁטֵיין זַ”ל שֶׁזּוֹכֵר אֵיךְ שֶׁהָיוּ כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִתְאַסְּפִים בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּבֵית אָבִיו לַעֲרֹךְ סְעֻדַּת מְלַוֵּה מַלְכָּה, כִּי הָיָה גַּם בַּעַל הַבַּיִת מְכֻבָּד. וּלְשָׁם הָיָה גַּם בָּא הַדַּייטְשִׁיל הַמְסֻפָּר מִמֶּנּוּ בְּחֵלֶק ב סִימָן תריח. וְהָיוּ שָׁרִים הַזְּמִירוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת, וְאַחַר כָּךְ מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְדֶרֶךְ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וּמֵחֲמַת זִקְנוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ הָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּה סְמוּכָה וּמַקְשִׁיב לְדִבּוּרָם, וְשָׁמַע אֵיךְ שֶׁהִתְבַּטֵּא פַּעַם וְאָמַר: אֲנִי כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ הֲרֵי זָקֵן אַתָּה בְּהַרְבֵּה מֵאַרְבָּעִים, עָנָה לָהֶם: כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ לְאוּמַאן לְקִבּוּץ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה מֵאָז חֲזָרָתִי בִּתְשׁוּבָה, וְהֵם הֵם הַנֶּחֱשָׁבִים יָמַי וּשְׁנוֹתַי.