ביבליוגרפית ספרי ר’ משה יהושע
ספרי הרב החסיד ר’ משה יהושע בזישלנסקי זצ”ל
ספר “השמטות כת”י”
ספר “השתפכות הנפש”
ספר “משיבת נפש”
ספר “אמונת עתיך”
ספר “מילי דאבות”
ספר “אור זורח” – הגדה של פסח
ספר “מי הנחל”
ספר “שומרי אמונים”
ספר “אור הגנוז”
ספר “התעוררות על לימוד התורה”
ספרי הרב החסיד ר’ משה יהושע בזישלנסקי זצ”ל
אספם וקיבצם הרה”ח ר’ משה יהושע המכונה ר’ אלטר מטעפליק זצ”ל בשנת תרנ”ח.
חלק מזה נדפס כבר בסוף ספר “כוכבי אור” ירושלים בשנת תרצ”ג, אך חלק נכבד נשאר עדיין בכת”י ואעתיק כמה ראשי דברים מהנדפס ומהכת”י.
בהקדמת הכרך: ספר “השמטות” מ”חיי מוהר”ן” אשר נשמטו בעת הדפוס ולא נדפסו ונקבצו פה, הן ענינים שלמים והן סיום המימרות אשר נדפסו תחילתם והסיום נשמט ולא נדפס. וזאת לדעת אשר ציוני הדפין והאותיות שרשמתי בכרך הזה לספר חיי”מ הנדפס הוא הנדפס בלעמבערג שנת תרל”ו לפ”ק. גם נעתק פה איזה השמטות מס’ “ימי מוהרנ”ת” הנדפס ג”כ בלעמבערג שנה הנ”ל, ע”כ.
בתוך הספר כמה פרטי דברים אשר לא נמסרו אלא מפה לאוזן מכמה טעמים כמוסים, ויש אשר אדמו”ר זצ”ל הזהיר מלגלותם.
חוץ מקונטרס מגילת סתרים אשר כבר ייחדנו עליו הדיבור בפ”ע, רשום שם גם סיפור המכונה מעשה מהלחם אשר מוהרנ”ת זצ”ל מזכירו בליקו”ה או”ח, הל’ דברים הבאים בסעודה, הל’ ד’ אות י”ח. ונעתיק ר”פ מסוף המעשה וז”ל: ואמר שהמעשה הזה יהיה נצרך לאות אשר ישנו פה עמנו היום ואת אשר איננו פה. תראו מה שיהיה ממעשה זה לאחר זמן, והזהיר שלא לספר וכוי. גם אמר שכל השומעים הם ערבים זה לזה וכר. עמד שם איש אחד שהיו יראים ממנו שלא יספר לזר מחמת שהי’ איש מפטפט בדברים, אך לא אמרו כלום, מחמת שהיו יראים מרביז”ל, אך במחשבתם חשבו זאת. ענה רביז”ל: בעדו אני ערב. ואח”כ התחילו לחקור אצל האיש הנ”ל אם יודע ממעשה זה ולא ידע כלל מהסיפור הנ”ל והבינו שזה שאמר רביז”ל בעדו אני ערב.
עוד נמצא שם מעשה מהשריון. ובסוף הקטע מדבר מענין היו”ד קפיטיל תהלים שגילה אדמו”ר לאמרם, וז”ל: ואמר שהוא תיקון הכללי, כי כל עבירה יש לה תיקון מיוחד, אבל תיקון הנ”ל וכר הוא תיקון הכללי. גם אמר אז שענין סיפור זה של השריון יהי’ בסוד ולא יגלו כ”א ליחיד סגולה, אבל ענין תיקון הנ”ל של העשרה קפיטל תהלים יאמרו ויגלו בפני הכל וכוי, ע”כ.
ציינתי בזה מקצת ראשי פרקים מתוכן הספר. אזכיר בזה גם ההשמטות לספר “כוכבי אור” ו”אבניה ברזל” אשר בכת”י הר”ר יהודא ליב ראזנפעלד זצ”ל.
א. מלוקט ומיוסד על הדרך הקדוש הישן, שכל אדם בכל מה שעובר עליו וכל מה שחסר לו הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת ה’ על כולם ישפוך לבו ונפשו כמים נוכח פני ה’ ברחמים ותחנונים וכוי. הספר מכיל הקדמה רחבה ובו ליקוט מתנ”ך, גמרא, מדרשים ומזוה”ק. פנים הספר מלוקט מספרי “ליקוטי מוהר”ן” והשיחות ומספרי “ליקוטי הלכות”, המדברים בגודל מעלת התפלה.
הספר נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרס”ה ע”י הר”ר ישראל ב”ר יהודא הלוי (מקארדאן) , עם הסכמת הבד”ץ דירוש”ת, מבלי ציון שם המחבר, אך ברמז איתאמר בשער הספר המביא דברי אדמו”ר ליקו”ת סי’ ז’ מענין התלמיד שהוא בחי’ יהושע ר”ת י’קומון ה’קיצו וירננו ש’וכני ע’פר. עיי”ש מה שמבאר בענין הרב והתלמיד, שהם בחי’ משה ויהושע (באותיות בולטות) , ע”כ
הכוונה לרמז שם המחבר שהוא הרה”ח ר’ משה יהושע המכונה ר’ אלטער בזשילאנסקי מטעפליק.
הספר נדפס אז לעי”נ ר’ יצחק אייזיק ב”ר אשר זעליג ז”ל מעיה”ק צפת ת”ו, שהוא אחי המחבר.
מהסכמת הבד”ץ אשר לא מזכירים שם מחברם יכול המעיין לבוא לידי טעות. וז”ל ה”ה הרבני המופלג יר”א וכו’ כמוה”ר ישראל מטארנאפאל נ”י אתא ואייתי וכו’ בקוראי שמו השתפכות הנפש מלוקט ומאוסף אמרות טהורות מדברי חז”ל ומשאר ספרים קדושים מענינים המדברים בגודל כחד. של תפלה. והנה לאשר מכירים אנו את רי”ש הנ”ל לבר אורין ואיש ישר הולך, וגם ידענו את גודל הלחץ זו הדחק שלו אי לזאת נפשינו בעת”ר תדרשו מאת אחב”י שיחיו, לעזרו ולתמכו בכל מה דאפשר, ויכולה היא המצוד. הגדולה הזאת להגן באלף המגן אגוני מגנא אצולי מצלא, עד כי יבוא שילה, ונזכה לבוא אל המנוחה ואל הנחלה כי”ר בב”א.
כעתירת בד”צ דפה עיה”ק ירושלים תובב”א המדברים בצדקה וחותמים בברכה יום ג’ ט’ לחודש אדר, דהא שתא התרס”ה לפ”ק. נאם ליפמאן דוד במהר”י ז”ל דומ”צ דפה נאם יוסף יהודה בר”ד הלוי ז”ל נאם אברהם בלא”א מו”ה דוד הכהן ז”ל
וכן נדפס שם הקדמה מאת המלבה”ד ונעתיק קטע הימנה: אני הח”מ כאשר הייתי עול ימים ויגעתי בספרי הרב הצדיק וכו’ ה”ה מורינו ורבעו הק’ כבוד קדושת שמו מוה”ר ר’ נחמן זצוק”ל בעל המחבר ספר “ליקוטי מוהר”ן” ושאר ספריו הק’. ומצאתי ת”ל דברים יקרים אשר הלהיבו אותי לנסוע למקום כבוד מנוחתו (בעיר אומאן מדינת רוסיא) להשתטח על קברו הק’ ולהתחבר עם אנשיו הק’ המסתופפים עוד היום בצלו לילד בדרכי עצותיו שגילה לנו איך ובמה לבלות ימינו בטוב אמיתי ולחשוב על תכלית הנצחי על מה אתינא להאי עלמא וכו’. ומרוב תשוקתי מיום עמדי על
דעתי לעסוק תמיד בהמצוה היקרה של זכות הרבים, אמרתי בלבי בצוק העיתים הללו בעקבות דמשיחא וכו’ ות”ל שכבר עלתה בידי להדפיס ספרים מהדעת הק’ הזו בהיותי עדיין בחו”ל וכעת עזרני השי”ת שזכיתי לקבוע דירתי בפעה”ק תובב”א ולייסד ג”כ בהמ”ד הנקרא על שמו הק’ להתפלל וללמוד וזכיתי ג”כ להדפיס הספר הק’ הזה, מעט הכמות ורב האיכות וכו’ וכוי.
כעתירת ישראל ב”ר יהודא הלוי ז”ל היילפערין
ב. בשנת תער”ג הובא לביה”ד שנית בעיר פראמפיל ע”י ר’ יהודא ליב ראזנפעלד.
בשער הספר מופיע לראשונה שם המחבר:
מאתי הצעיר והדל שבחבורה משה יהושע המכונה אלטעד בזשיליאנסקי מעיר טעפליק פלד פאדאליע, בן לאאמו”ר מופלא ומופלג בתורה גריס באורייתא תדירא יראת חטאו קודמת לחכמתו, שפל ברך ומצוין במדת ענותו מו”ה אשר זעליג זצלה”ה שקבע ישיבתו בעיה”ק צפת תובב”א.
ג. בשנת יעת”ר (תר”פ) הובא לביה”ד פעם שלישית בעיר פראמפאל ע”י הרה”ח ר’ אהרן ליב ציגלמאן זצ”ל.
ד. בשנת תרפ”ח הודפס ברביעית בוורשא ע”י ר’ אהרן ליב ציגלמאן זצ”ל־
ה. בשנת תרצ”ב הודפס בחמישית במונקאטש.
ו. בשנת תרצ”ח הודפס בשישית בווארשא ע”י ר’ אהרן יייב ציגלמאן זצ”ל.
ז. בפעם שביעית נדפס בירושלים בשנת תש”ט.
ח. בפעם שמינית נדפס בניו־יורק בשנת תש”ט, בהוצאת ר’ משה ליב הרשנוב, ע”י ר’ ברוד רובינזאהן נ”י.
ט. בפעם תשיעית נדפס בניו־יורק בשנת תשכ”ה על־ידי ר’ אליעזר שלמה שיק נ”י.
י. בפעם עשירית נדפס בשנת תשכ”ז בניו־יורק ע”י הרב צבי ארי’ רוזנפעלד נ”י.
תוכן הספר: ליקוטים יקרים ונפלאים, דברי התחזקות המחיין מאמצין ומשיבין נפש כל חי, סובב על קוטב דברי אדמו”ר שהודיע כי “אין שום יאוש בעולם”.
מקובץ ומלוקט ומסודר באופן נעלה מספרי אדמו”ר הננמ”ח זצ”ל ומספרי “ליקוטי הלכות” למוהרנ”ת זצ”ל.
לפי המקובל בין אנ”ש ליקטו הרה”ח ר’ משה יהושע המכונה ר’ אלטער מטעפליק זצ”ל.
יו”ל לראשונה בלעמבערג בשנת תרס”ב ע”י הרה”ח ר’ צבי ווייסלייב זצ”ל ור’ ישראל היילפערין זצ”ל.
בשנת תרע”ב נדפס שנית בלעמבערג ע”י ר’ יהושע צבי וואלף והאחים ענבער.
בשנת תער”ג נדפס בשלישית בפיעטרקוב ע”י ר’ ירחמיאל מענדיל קליינמאן.
בשנת תר”פ (בערך) נדפס ברביעית בווארשא. בשנת תרפ”ב נדפס בחמישית בווארשא ע”י ר’ אהרן ליב ציגלמאן ז”ל.
בשנת תרפ”ד נדפס בשישית בווארשא ע”י ר’ אהרן ליב ציגלמאן ז”ל.
בשנת תרפ”ז נדפס בשביעית בווארשא ע”י ר’ אהרן ליב ציגלמאן ז”ל.
בשנת תר”ץ נדפס בשמינית בווארשא ע”י ר’ אהרן ליב ציגלמאן, עם תירגום לאידיש ע”י ר’ יעקב יצחק קאנטאר מקראקא.
בשנת תש”ב נדפס בתשיעית בירושלים ע”י חסידי ברסלב. בשנת תש”ז נדפס בפעם העשירית בגרמניה, ע”י ר’ דב יואל ב”ר נתן פנחס ערליך.
בשנת תשי”ג נדפס בירושלים בפעם האחד־עשר ע”י ר’ גבריאל קפלר ז”ל.
בשנת תש”כ נדפס בירושלים בפעם השנים־עשר ע”י חסידי ברסלב.
בשנת תשכ”ה נדפס בפעם השלוש ־עשרה בניו־יורק, ע”י ר’ אליעזר שלמה שיק נ”י.
תוכן הספר: ליקוט מאמרים מספרי אדמו”ר ותלמידיו הק’ המסבירים כיצד צריך האדם לקדש עתו וזמנו לתורת ה’, ודרכי ישרים עצות נפלאות כיצד יזכה לזה לחיות חיים טובים.
מלוקט ומסודר ע”י הרה”ח המפורסם מוהר”ר משה יהושע בזשילאנסקי המכונה ר’ אלטער מטעפליק. בהדפסה ראשונה נדפס עד סי’ י”ז בלבד. יצא לאור בשנת תרס”ד בירושלים ע”י הרה”ח ר’ ישראל היילפערין זצ”ל.
בסוף הספר מובא מכתב התעוררות בענין “אנשי מעמד” דאומאן. בשנת תרע”ד נדפס שנית בפיעטרקוב ע”י הרה”ח ר’ מרדכי מנחם מענדיל קיצקאוסקי ז”ל.
בשנת תשכ”ה נדפס שלישית ע”י הר’ אליעזר שלמה שיק, ניו־יורק.
תוכן הספר: ביאור נחמד על פרקי אבות, הנובעים ויוצאים מהשיחות הקדושו”ת והדיבורים היקרים אשר יצאו מפה ק”ק אדמו”ר הננמ”ח זיע”א, מלוקט מספריו הקדושים ומספרי “ליקוטי הלכות” למהרנ”ת זצ”ל.
ליקטם וחיברם הרד,”ה המפורסם הר”ר משה יהושע בזישאלנסקי המכונה ר’ אלטער מטעפליק זצ”ל, הי”ד.
לפענ”ד יצא לאור לראשונה בערך בשנת תרס”ד, ככל ספריו הק’, אך לא מצאתי מהדורא זאת.
יצא לאור בפיעטרקוב בשנת תרע”ד ע”י הר”ר מרדכי מנחם מענדיל קיצקאווסקי ז”ל.
בשנת תשכ”ה ,יצא לאור בניו־יורק ע”י ר’ אליעזר שלמה שיק נ”י.
בשנת תשכ”ז יצא לאור בניו־יורק ע”י הרב צבי ארי’ רוזנפלד נ”י וע”י הר’ אריה לייב בערגער נ”י.
תוכן הספר: פירוש על הגדה של פסח, מיוסדת ומפורשת ע”פ ספרי רבינו הק’ הרה”צ מוה”ר נחמן זצוק”ל מברסלב וספרי תלמידו הק’ מוהר”ר נתן זצ”ל ושאר תלמידיו הק’.
נסדר ונלקט ע”י הרח”ח המפורסם מוהר”ר משה יהושע המכונה ר’ אלטער בזשילאנסקי מטעפליק פלך פאדיעליע, שנהרג על קידוש השם וספר תורה בידו, עש”ק י”ב אדר תרע”ט.
הובא לבית הדפוס ע”י ר’ שמואל מאיר ב”ר אפרים זלמן אנשין ז”ל לזכרון קודש מורו ורבו המובהק במילי דחסידותא,
הארי שבחבורה מופלג בתורה ויראה, עניו ושפל ברך הר”ר אברהם ב”ר נחמן חזן ז”ל מטולטשין. נדפס בירושלים בשנת תרפ”ז.
בשנת תשכ”ו הובא שנית לדפוס ע”י ר’ אליעזר שלמה שיק נ”י בניו־יורק. נדפס בארה”ב עוד מספר פעמים.
ביאור פירוש להבין אמרות קודש שבספר “ליקוטי מוהר”ן” הקדוש והנורא. חיברו הרה”ג החסיד הר”ר משה יהושע בזשיאלנסקי זצ”ל, הי”ד, המכונה ר’ אלטער מטעפליק בעל ה”השתפכות” ו”משיבת נפש” וכר. הספר נכתב בערב בשנת תרנ”ח, ולא זכינו לאורו הגדול משך קרוב לשבעים שנה שהי’ ספון וטמון בכת”י. הכת”י הגיע לארץ ע”י הרה”ח ר’ יצחק מאיר קורמן ז”ל.
א. נעתק, נסדר ויצא לאור ע”י ר’ נתן צבי קעניג נ”י בתשכ”ה.
ב. בשנת תשכ”ו נדפס שנית בניו־יורק וצורף בסוף ספר “ליקוטי מוהר”ן”.
חיברו הרה”ח ר’ משה יהושע, המכונה ר’ אלטער מטעפליק זצ”ל, בעל ה”השתפכות” ו”משיבת נפש”. הספר, כנראה, לא הופיע בדפוס, אך מצאתי בסוף ספר “חיי מוהר”ן” הנדפס בשנת תרע”ד.
מובאת שם מודעה מהמו”ל ר’ יהודה ליב ראזינפעלד ז”ל וז”ל: בקרוב יצא לאור ספר “שומרי אמונים” מלוקט ומיוסד על חיזוק האמונה, כמובן מספרי “ליקוטי מוהר”ן”, מקובץ ומלוקט ע”י הרב משה יהושע המכונה ר’ אלטער נ”י מטעפליק, ע”כ.
פירוש על “סידור התפילות”, מלוקט ומקובץ מספרי אדמו”ר הננמ”ח ומספרי “ליקוטי הלכות”, ומספרי הרב מטשעהרין זצ”ל, דיבור ודיבור על אופניו על כל הסידור (דוגמת ספרו “אור זורח” על ההגדה). אנ”ש הי”ד בפולין התכוננו להוציאו לאור, אך בעו”ה נטרפה השעה ע”י הצר.
חובר ולוקט ע”י הרה”ח ר’ משה יהושע, המכונה ר’ אלטער מטעפליק זצ”ל.
חיברו הרה”ח ר’ משה יהושע, המכונה ר’ אלטער מטעפליק זצ”ל.
החיבור היה מיוסד על התעוררות ללימוד התורה, מלוקט מש”ס ומספרי אדמו”ר ותלמידיו, דוגמת חיבורו “השתפכות הנפש”, על עניני תפילה. כן שמעתי מזקני אנ”ש.
