חיי מוהרן מנוקד

שיר ידידות אשר כתב מורנו מוהרנ”ת ז”ל

אֲדוֹן כָּל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצְרִים וְהַנַּעֲשִׂים:
דְּבָרָיו מַגִּיד לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל עַם עֲמוּסִים:
וּבַעֲבוֹדָתֵינוּ לֹא עֲזָבוּנוּ אֱלֹהֵינוּ, וַיִּשְׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרָב בְּכָל דּוֹר וְדוֹר, מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים:
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַה’, גַּם עַתָּה אֵין דּוֹר יָתוֹם:
יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מִטּוּבוֹ רַב חֶסֶד לְקָרֵב הָרְחוֹקִים, לְהַצִּילָם מִיַּד שׁוֹסִים:
נְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, הַמְּאִירִים לָנוּ בְּכֹל פִּנּוֹתָם:
וּמִפִּיהֶם אָנוּ חַיִּים, אַשְׁרֵי הַבָּאִים בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירוֹתָם:
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’, וַאֲפִילוּ כָּל הַיָּמִים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוּסִים:
וְהוּא אָמַר וְעָשָׂה עִמָּנוּ גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, נִפְלָאוֹת וְנִסִּים:
רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה’ אֱלֹהִים, נִפְלְאוֹתֶיךָ וְנוֹרְאוֹת מַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה עַם רָב לְהַחְיוֹתָם:
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם, מַאן מַלְכֵי רַבָּנָן הַמְּאִירִים אוֹר לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתָם:
נֶפֶשׁ רְעֵבָה יְמַלֵּא טוֹב, לְהַצִּיל נֶפֶשׁ הֶעָשׁוּק מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְזַכּוֹתָם:
וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, לְהַחֲזִיר לִמְקוֹר נַפְשׁוֹתָם:
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה וּמַה נַּעֲבֹד עַד בּוֹאֵנוּ שָׁמָּה אֶל צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, הֵם יוֹרוּנוּ הַדֶּרֶךְ וְנֵלֵךְ בִּנְתִיבוֹתָם:
רַבִּי אוֹמֵר אֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם מִיּוֹם עָמְדוֹ עַל דַּעְתּוֹ עַד בֹּא עֵת פְּקֻדָּתָם:
בְּכוּ כָּל בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ, הֶחָסִים עַל מִסְפַּר יְמֵיהֶם וּמְרַחֲמִים עַל נַפְשׁוֹתָם:
יִתְפַּלֵּל עַל זֹאת כָּל חָסִיד לְעֵת מְצֹא, לִזְכּוֹת לִמְצֹא רַב וּמַנְהִיג דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה לְהוֹרוֹתָם:
נְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה’ לִמְצֹא מִי שֶׁיִּשְׁקֹד עַל תַּקָּנַת נַפְשֵׁנוּ מֵאַשְׁפּוֹת עָפָר לִדְלוֹתָם:
וְעַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְהוֹדִיעֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְצַדִּיק הָאֱמֶת הַמְּרַחֵם עַל עֲנִיֵּי הַצֹּאן לְיַשֵּׁר לִבּוֹתָם:
הַט אָזְנֶיךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתָּם:
רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל, וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא שֶׁיִּפָּנֶה לְעַמּוֹ, לְרַפֵּא מְשׁוּבָתָם:
בַּקְּשׁוּ צַדִּיק, בַּקְּשׁוּ עָנָיו, הַסּוֹבֵל וְנוֹתֵן עַיִן לְסוֹרְרִים לְהָשִׁיבָם מֵרָעָתָם:
רַב וְצָעִיר גָּדוֹל וְקָטֹן, הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא לְבַקֵּשׁ תּוֹרָה מֵהָרַב הָאֱמֶת, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חִיּוּתָם:
בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב, אַשְׁרֵי הַשּׁוֹקְדִים עַל דַּלְתוֹתָם:
יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת, הַצַּדִּיק הַמַּשְׁפִּיעַ מִטּוּבוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, לַהֲקִימָם וּלְהַחְיוֹתָם:
נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר, אַשְׁרֵי הַבָּאִים בְּצֵל קוֹרָתוֹ:
חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ וְהוֹרָתוֹ:
מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתָיו, אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ:
נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים, מַה נִּמְלְצוּ לַחֵיךְ אִמְרָתוֹ:
בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, אַשְׁרֵי שֶׁזֶּה יָלַד, אַשְׁרֵי שֶׁזֶּה גִּדֵּל:
נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ, וְחָסוּ בּוֹ עַם עָנִי וָדָל:
שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו, אַשְׁרֵי אֲנָשָׁיו הָעֹמְדִים לְפָנָיו לִשְׁמֹעַ חָכְמָתוֹ:
מַה טּוֹב וּמַה יָּפֶה אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת מוּסָר פָּנִים אֶל פָּנִים, לְקַבֵּל הַדִּבּוּר מִפִּי הַמְדַבֵּר בְּעֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ:
חִלּוּק שֶׁבֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הָרַב לְהַשּׁוֹמֵעַ וְלַמְּעַיֵּן בְּסֵפֶר, יְבֹאַר בַּמַּאֲמָרִים הַבָּאִים הַמְּאִירִים עֵינַיִם כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ:
הֶחָפֵץ לְמַלֹּאות יָדָיו לַה’, יָשִׂים לִבּוֹ אֶל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה, יִפָּתְחוּ עֵינָיו וְיִתְלַהֵב לִבּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ:
יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ:
צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתוֹ:
וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ, רֵאשִׁיתוֹ מִצְעָר יִשְׂגֶּא מְאֹד אַחֲרִיתוֹ:
נֵרוֹ יָאִיר הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ:
חוֹלֵק עַל הָרַב כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה:
זָר לֹא יִתְעָרֵב בְּשִׂמְחָתֵנוּ, דִּקְבּוּעֵי לֵהּ קוֹנֶה:
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בָּאָה לַצַּדִּיקִים, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה:
חִזְקוּ וְאִמְצוּ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה’, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם:
זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ פִּתְאֹם יָבוֹא אֵידוֹ. גֵּיהִנֹּם כָּלֶה וְהֵם אֵינָם כָּלִים:
קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה’, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ יַזְהִרוּ הַמַּשְׂכִּלִים:
וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, וּבֵין עֹבֵד ה’ לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ:
נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, יָבוֹאוּ עָלָיו בְּנֶשֶׁק, בָּרוֹחַ יִבְרַח מִיָּדוֹ:
תֻּפַר עֲצָתָם, יִתְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, ה’ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה כְּאִלּוּ הַיּוֹם יְלָדוֹ:
חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם, חֵץ יְפַלַּח כְּבֵדוֹ:
זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד, אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ:
קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ, לְהַפְלִיא עִמָּהֶם חַסְדּוֹ:
חָלִילָה לָךְ חָלִילָה לָךְ מִלְּהִתְיָאֵשׁ, לוֹמַר: מַה יּוֹעִיל לְרֹב חַטֹּאתַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לִפְשֹׁעַ נֶגְדּוֹ; סָגַר עָלַי הַדֶּרֶךְ, אֵין לִי עוֹד תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם לָשׁוּב אֵלָיו וּלְעָבְדוֹ. כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו וְלֹא אָפַס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, וְלַשָּׁבִים פְּשׁוּטָה יְמִינוֹ וּפְתוּחָה יָדוֹ; כִּי טוֹב ה’ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
עַד כֹּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו לְהוֹדִיעַ (נ”א: הִגִּיעַ) דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה, כִּי הֱצִיקַתְנוּ רוּחֵנוּ. וְעַל ה’ נָשִׁים תִּקְוָתֵנוּ. אֲשֶׁר עַד כֹּה בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הָיָה בְּעֶזְרֵנוּ. וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אַל יַעַזְבֵנוּ. אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ. עַד יָבֹא גּוֹאֵל צֶדֶק לְהָאִיר עֵינֵינוּ. אֱמֶת מֵאֶרֶץ תַצְמִחַ וָצֶדֶק מִשָּׁמַיִם יִהְיֶה נִשְׁקָף עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעָלֵינוּ. וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לַעֲבֹד אֶת ה’ בֶּאֱמֶת בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ (נ”א: בִּנְעוּרֵינוּ וּבְזִקְנָתֵנוּ). מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ. בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק: נִרְאֶה מִדִּבְרֵי הַשִּׁיר הַזֶּה, אֲשֶׁר מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ”ת זַ”ל כְּתָבוֹ, שֶׁיֻּדְפַּס בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן):

שיר ידידות

אֲשֶׁר חִבֵּר וְיִסֵּד כְּבוֹד אַדְמוֹ”ר הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל לְשֵׁם כְּבוֹד מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ אוֹר הָאוֹרוֹת וְכוּ’ כְּבוֹד מוֹרֵנוּ הָרַב ר’ נַחְמָן זַ”ל
נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ. דְּבַשׁ וְחָלָב. תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ:
חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ. אַתָּה אַתָּה מִלֵּאתָ רְצוֹן קוֹנֶךָ:
מִי יִדְמֶה לְךָ. בְּכָל כֹּחֲךָ עָבַדְתָּ אֶת אֲדוֹנְךָ:
נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה. מִי יְסַפֵּר הֲדָרְךָ וּגְאוֹנְךָ:
נַפְשִׁי גֶחָלִים תְּלַהֵט. בְּזָכְרִי יְדִידוּת עֲרֵבוּת נֹעַם אִמְרָתֶךָ:
חָיִל עָשׂוּ רַבּוֹת. וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. עֲדֵי שָׂגְבָה מַעֲלָתְךָ:
מִבְּנֵי אָדָם יָפְיָפִיתָ. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ:
נִפְלָאוֹת הִיא בְעֵינֵינוּ. בַּמֶּה זָכִינוּ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתֶיךָ:

נָשִׂים לְפִינוּ מַחְסוֹם. מִלְּסַפֵּר שְׁבָחֶיךָ וּתְהִלָּתֶךָ:
חֶמְדָּה גְּנוּזָה קָנִיתָ. עֲדֵי שָׁרָשָׁיו וִיסוֹדָיו. מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ:
מָאַסְתָּ וְגָעַלְתָּ בְּכָל הַבְלֵי הָעוֹלָם לְגַמְרֵי. אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתְךָ:
נְקַוֶּה וְנוֹחִיל עֲדֵי עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר. אָז יֵדְעוּ עֹצֶם נוֹרְאוֹת גְּדֻלָּתְךָ:

נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ:
חַי הַחַיִּים יְסֹבְבֵהוּ יְבוֹנְנֵהוּ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ:
מַנְהִיג אֲמִתִּי לַכֹּל. מֵרוּם הַמַּעֲלוֹת. עַד תַּכְלִית נְפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת כַּקָּטָן כַּגָּדוֹל לְהוֹעִילוֹ:
נוֹרָא וְאָיוֹם נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים דְּלִבְּךָ. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי גָדוֹל הַשֵּׁם. עַל כֵּן נוֹחִיל לוֹ:

בֵּן יְדִיד. בֵּן יַקִּיר. בֵּן אָהוּב. בֵּן נֶחְמָד. בֵּן הָעֹבֵד אוֹתוֹ:
נֶפֶשׁ. רוּחַ. נְשָׁמָה. חַיָּה. יְחִידָה. עַד תַּכְלִית רוּם הַמַּעֲלָה. הִשִּׂיג אֵין כְּמוֹתוֹ:

יִשְׂמְחוּ מְאֹד אָבִיו וְאִמּוֹ יוֹלְדָיו. אַשְׁרֵיכֶם שֶׁיָּצָא זֶה מֵחַלָּצֵיכֶם:
מִמֶּנּוּ יֵצֵא הַגּוֹאֵל צֶדֶק. לָכֵן כָּפוּל שְׂכַרְכֶם:
חַיִּים וָחֶסֶד עָשָׂה עִמָּנוּ. כֵּן יֹסִיף הַשֵּׁם לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ וְעִמָּכֶם:
הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ. רָאוּ אוֹר גָּדוֹל עַל יָדוֹ. שִׂמְחוּ בְּהַשֵּׁם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם:

נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה מְאֹד נֹעַם אִמְרוֹתָיו:
חָשְׁקָה נַפְשֵׁנוּ מֵאוֹרוֹת נוֹרְאוֹת תּוֹרוֹתָיו:
מַה נִּמְלְצוּ חַבִיבַת נְעִימוּת פִּלְאוֹתָיו:
נֶאֱמָנִים מַאֲמָרָיו. חֲשׁוּקִים נֶחְמָדִים לָעַד. לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתָיו:

נֶחְמָד אוֹצָרוֹ הַטּוֹב. הַמָּלֵא יִרְאַת שָׁמַיִם:
חָפֵץ בַּחַיִּים. יִשְׁמַע לַעֲצָתוֹ יְחַיֵּהוּ מִיֹּמָיִם:
מָה רַב טוּבוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ. לָעַד וּלְנֵצַח. עַד בִּלְתִּי שָׁמָיִם:
נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בְּנַפְשֵׁנוּ. עִם כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם:

נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ. אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ:
חַסְדְּךָ הִפְלֵאתָ עִמָּנוּ. כֵּן תִּגְמֹר נָא בַּעֲדֵינוּ:
מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ. וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ אַשְׁרֵנוּ:
נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשֵׁנוּ לְחַצְרוֹת הַשֵּׁם. לִבֵּנוּ וּבְשָׂרֵנוּ אֶל אֵל חָי יְרַנֵּנוּ:

נִפְלָאוֹת הִיא בְעֵינֵינוּ. אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ אֱלֹהֵינוּ:
חַדָּאִי נַפְשֵׁנוּ חֲדָאִי נַפְשֵׁנוּ. כִּי הַשֵּׁם עִמָּנוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ:
מַה נָּשִׁיב לְהַשֵּׁם כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ. מִי יַאֲמִין לִשְׁמוּעָתֵינוּ:
נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. כִּי הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה. קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ:

נְבוֹנִים וַחֲכָמִים. נְעָרִים וּזְקֵנִים:
חוּרֵי עָם. רָאשִׁים. פַּרְתְּמִים וּסְגָנִים:
מְאֹד הַטּוּ אָזְנֵיכֶם. לְאִמְרֵי פִי הַנְּכוֹנִים:
נַפְשְׁכֶם תָּגִיל בְּהַשֵּׁם. רְאוּ כִּי נָתַן לָכֶם הַשֵּׁם. גִּנְזֵי מַטְמוֹנִים:

בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרְכוּ אֶת הַשֵּׁם. כִּי הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם:
נִתְגַּבֵּר וְנִתְחַזַּק וְנִתְאַמֵּץ. בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. בֶּאֱמֶת. הִנֵּה זֶה יָצָא לְפָנֵינוּ לְהִלָּחֵם:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם. לְהִלָּחֵם עִם אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם:
מְאֹד מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּהַשֵּׁם. אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ כִּי הַשֵּׁם עִמָּכֶם:
חוּסוּ וְחִמְלוּ עַל נַפְשְׁכֶם. טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרְכֶם:
הָבוּ יְדֵכֶם לְהַשֵּׁם. בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק בַּל יִמּוֹט. אָז תַּעֲלֶה בְּיֶדְכֶם:

זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. וּמִכֹּל צָרוֹתֵינוּ יוֹשִׁיעֵנוּ:
כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר. לָכֵן נִשָּׂא בְּשָׂרֵנוּ בְּשִׁנֵּנוּ:
רַחֲמֶיךָ רַבִּים הַשֵּׁם. רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ. אֲשֶׁר חָמָלְתָּ עָלֵינוּ:

צִדְקוֹת הַשֵּׁם עָשָׂה. וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל:
דְּרָכָיו יְשָׁרִים. לְכָל הֶחָפֵץ חַיִּים אֲמִתִּיִּים כִּרְצוֹן הָאֵל:
יָחִיד בְּדוֹרוֹתָיו. אִישׁ חַיִל. רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל:
קָדוֹשׁ וְטָהוֹר. מֵעוֹדוֹ וְעַד חֶלְדּוֹ. מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל:

לִי נָאֶה לְסַפֵּר מְעַט מִזְעֵר מִתְּהִלָּתוֹ. פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל:
בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב. אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ. לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ עַד כִּי שֵׁלָה יִגְדַּל:
רַב מְחוֹלֵל כֹּל. עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. כַּקָּטָן כַּגָּדוֹל:
כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי. צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי. כִּי אֵין מִסְפָּר לְטוֹבוֹתֶיךָ עוֹד לִסְפֹּר כִּי חָדַל:
הוֹלֵךְ וָאוֹר. עַד נְכוֹן הַיּוֹם. יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָדַל:

לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. יְזַכֵּנוּ וִיבִיאֵנוּ לָנֶצַח:
עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב יַנְחִילֵנוּ. אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח:
הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. עַד יִזְכֶּה נְעִמוֹת בִּימִינוֹ נֶצַח:
נֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ טוֹב. פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ נָתֹ”ן תִּתֵּן:
תֶּן לִי מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנִי. כִּי עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי דָּמִי לְךָ לֹא אֶתֵּן:
נֶפֶשׁ רְעֵבָה תְּמַלֵּא. טוֹב לְחַלֵּק לְעַמְּךָ כִּרְצוֹנְךָ. תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן:

הקדמה

“מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ” (תהלים ק”ו). מִי יוּכַל לְסַפֵּר, מִי יוּכַל לְשַׁעֵר, אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאות אֲשֶׁר עָשָׂה אַדְמוֹ”ר, אוֹר הָאוֹרוֹת, אוֹר הַצַּחְצָחוֹת, אוֹר הַגָּנוּז וְצָפוּן וְטָמוּן, עִם כְּלַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם תְּלוּיִים כָּל הָעוֹלָמוֹת. וּבְיוֹתֵר אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה עִם אֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו אֲשֶׁר זָכוּ לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ צֵל הַקָּדוֹשׁ, וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו מַה שֶׁשָּׁמְעוּ, דְּבָרִים שֶׁכִּסָּם עַתִּיק יוֹמִין. וּבִפְרָטוּת, אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה עִמִּי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן, אֲשֶׁר הֱקִימַנִי מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת, וְהוֹשִׁיבַנִי אֶצְלוֹ, וְקֵרְבַנִּי בְּרַחֲמָיו בְּיוֹתֵר, וְסָמַךְ יָדוֹ עָלַי לְקַבֵּל וְלִכְתֹּב אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ וְשִׂיחוֹתָיו וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹתָיו. הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, זִיכַּנִי שֶׁיִּהְיֶה נִכְתָּב עַל יָדִי. וְאָמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, כִּי-אִם אָנֹכִי מְעַט, וְעוֹד כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.
וּבֶאֱמֶת נַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כְּלָל. וּכְבָר כָּתַבְתִּי הַרְבֵּה, וְסִפַּרְתִּי לַחֲבֵרַי וְתַלְמִידַי בְּפֶה הַרְבֵּה מְאֹד. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם דְּבָרַי עָשׂוּ רֹשֶׁם בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנִּכְנַס בְּלִבָּם הָאֱמֶת כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת. וְנִתְעוֹרְרוּ הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַמָּה כְּבָר נִסְתַּלְּקוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וְנִפְטְרוּ בְּשֵׁם טוֹב מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, חֶלְקָם בַּחַיִּים, וְהַנִּשְׁאָרִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים הִנָּם חֲזָקִים בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה כִּרְאִי מוּצָק בַּל יִמּוֹטוּ לְעוֹלָם. וְעִם כָּל זֶה, יָדַעְתִּי בְּנַפְשִׁי כִּי הֵם גַּם הֵם עֲדַיִן צְרִיכִין לְמוֹדָעִי רַבָּא, וַעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים אוֹר אֲמִתַּת הָאֱמֶת וַאֲמִתָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כַּאֲשֶׁר תָּקוּעַ בְּנַפְשִׁי. וּכְעֵין מַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וְלֹא חִסַּרְתִּי מֵהֶם כִּי אִם כַּכֶּלֶב הַמְלַקֵּק מֵהַיָּם וְתַלְמִידַי לֹא חָסְרוּ מִמֶּנִּי” וְכוּ’ (סנהדרין סח.).
מָה אֲדַבֶּר, כִּי כָּל דְּבָרַי אֵלֶּה נוֹגְעִים בִּידִיעוֹת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת בַּלֵּב, אֲשֶׁר הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וְהֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו הֵן הֵן נוֹרְאוֹתָיו, אֲשֶׁר יָגַע וְטָרַח בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶׁזָּכָה וְעָלָה לְמָקוֹם שֶׁעָלָה, אֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ שִׂכְלִיּוֹת עֲמֻקִּים כָּאֵלֶּה, “מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ” “עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ”. עַד אֲשֶׁר בְּחָכְמָתוֹ הַנִּשְׂגָּבָה וּבְכֹחוֹ הֶעָצוּם הֵאִיר בְּטוּבוֹ בְּלֶב הַפָּחוּת וְהַנִּשְׁחָת הִתְנוֹצְצוּת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. וּרְאֵה זֶה חָדָשׁ, אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְעוֹלָמִים, וְכִמְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה “מֵישְׁרָא דְסַכִּינָא” (בסימן למ”ד) עַיֵן שָׁם, שֶּׁצְּרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל וְאֻמָּן נִפְלָא וְרוֹפֵא נֶאֱמָן שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת בְּלֶב הַקְּטַנִּים כָּאֵלֶּה, חוֹלִים כָּאֵלֶּה, רְחוֹקִים כָּאֵלֶּה.
וְהִנֵּה אִם אֵין כְּלֵי הַכְּתִיבָה וּכְלֵי הַדִּבּוּר מַסְפִּיקִים לְסַפֵּר חֵלֶק אֶחָד מֵאֶלֶף מֵאֲשֶׁר בְּלִבִּי, עַל כָּל זֶה לְהוֹצִיא חָלָק אִי אֶפְשָׁר. עַל כֵּן לְמִן הַיּוֹם שֶׁזָּכִיתִי לְהִתְקָרֵב, חִיזְּקַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא זַ”ל, לַעֲסוֹק בִּכְתִיבַת נוֹרְאוֹת הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִזְּקַנִי לִכְתֹּב תָּמִיד הָעִנְיָנִים וְהַשִּׂיחוֹת שֶׁהָיוּ אֵצֶל כָּל תּוֹרָה, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא תּוֹרָה שְׁלֵמָה. אֲבָל בִּתְחִלָּה לֹא נִזְהַרְתִּי עֲדַיִן לִכְתֹּב כָּל הַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, כִּי אִם מַה שֶׁהָיָה בָּהֶם אֵיזֶה הֶמְשֵׁךְ הִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, אֲבָל שְׁאָר הַשִּׂיחוֹת לֹא נִזְהַרְתִּי לְכָתְבָם. וּבֶאֱמֶת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי לְהַכִּיר הֵיטֵב אֲמִתַּת נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה, הָיִיתִי אוֹמֵר תָּמִיד שֶׁרָאוּי הָיָה שֶׁיַּעֲמֹד אֶחָד שֶׁיִּכְתֹּב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וְכָל מִינֵי חֵן שֶׁל אֱמֶת, וּבְיִרְאָה נוֹרָאָה בּוֹעֶרֶת כְּלַפִּיד אֵשׁ. אֲפִלּוּ כָּל הַדִּבּוּרִים בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא וְצָרְכֵי אָדָם וְכָל דְּבָרָיו שֶׁדִּבֵּר, כֻּלָּם רְאוּיִים לְהִכָּתֵב בַּסֵּפֶר. כִּי כָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו, אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, כֻּלָּם הָיוּ בּוֹעֲרִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ וְ”לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ” (איוב מ”א). אַךְ רָאִיתִי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר, וּמֵחֲמָת זֶה נִתְרַשַּׁלְתִּי ולֹא נִשְׁתַּדַּלְתִּי לִכְתֹּב אֲפִלּוּ כַּמָּה דִּבְרֵי חָכְמָה אֲמִתִּיּוֹת שֶׁנִּשְׁמַע מִדִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא כָּתַבְתִּי כִּי-אִם כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֵיזֶה הֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, אוֹ שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְאֵיזֶה תּוֹרָה. עַד אַחַר כַּמָּה שָׁנִים לְהִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו, הֵעִיר ה’ לִבִּי לְהַתְחִיל לִרְשֹׁם גַּם כַּמָּה שִׂיחוֹת וְעִנְיָנִים מֵאֲשֶׁר נִשְׁמְעוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אָז, וּקְצָת מַה שֶּׁנִּשְׁמַע כְּבָר. גַּם רָשַׁמְתִּי כַּמָּה סִפּוּרִים וְעִנְיָנִים מֵאֲשֶׁר עָבַר עָלָיו וְעַל אֲנָשָׁיו, וּמְעַט מִסִּפּוּרֵי יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע בַּעֲבוֹדַת ה’, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, וְסֵדֶר נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה סִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהָיוּ אֵצֶל כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְאֵצֶל כָּל סִפּוּר מַעֲשֶׂה, וְאֵיךְ וְעַל יְדֵי מַה נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו עַד שֶׁפָּתַח פִּיו הַקָּדוֹשׁ וְגִלָּה מַה שֶׁגִּלָּה.
וְאִם אָמְנָם בְּכָל אֵלֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְצַיֵּר בִּכְתָב מַהוּת הָעִנְיָן הֵיטֵב כַּאֲשֶׁר הָיָה בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה, עִם כָּל זֶה לֹא מָנַעְתִּי מִלִּכְתֹּב וְלִרְשֹׁם כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לִכְתֹּב וְלִרְשֹׁם, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מִדַּעְתּוֹ מְעַט מַהוּת הָעִנְיָן. כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכּוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים לֵידַע אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ אֲדוֹן כֹּל, הַנּוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ כָּל דּוֹר, אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת לְמַעַן סַפֵּר שְׁמוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, לְמַעַן יִתְעוֹרְרוּ בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי כְּבַר פִּנָּה לְפָנֵינוּ דֶּרֶךְ נָכוֹן עַל יָדוֹ זַ”ל, אֲשֶׁר מֵעַתָּה כָּל הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּקַל יוּכַל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל פִּי הַדְּרָכִים הַמְבוֹאָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּהֶם. “הֲפוֹךְ בָּם וַהֲפוֹךְ בָּם וְסִיב וּבְלֵה בָּם וּמֵהֶם לֹא תָּזוּעַ שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה מֵהֶם” (אבות ה’).
הֵן כָּל אֵלֶּה רָאֲתָה עֵינִי, כִּי הוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לִרְשֹׁם הַכֹּל עַל הַסֵּפֶר. עַל כֵּן זֶה יָמִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי אֶל לִבִּי בָּזֶה לִכְתֹּב וְלִרְשֹׁם כָּל שִׂיחָה וְדִבּוּר וְעִנְיָן וְסִפּוּר שֶׁיַּעֲלֶה עַל זִכְרוֹנִי, וְהֵן הֵן הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה. וְקָרָאתִי שֵׁם הַחִבּוּר הַזֶּה בְּשֵׁם חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן מֵחֲמַת שֶׁרֻבּוֹ מְסַפֵּר מֵחַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים, מֵאֲשֶׁר עָבַר עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַחַיִּים אֲשֶׁר חַי בָּעוֹלָם. כִּי הוּא הָיָה אִישׁ חַי בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר לֹא הָיָה דֻּגְמָתוֹ, וְהוּא חַי תָּמִיד חַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים שֶׁלֹּא זָכָה בָּהֶם אָדָם מֵעוֹלָם, וּבְכָל פַּעַם חַי חַיִּים חֲדָשִׁים, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר אֲנִי חָיִיתִי הַיּוֹם חַיִּים שֶׁלֹּא חָיִיתִי מֵעוֹלָם חַיִּים כָּזֶה, וְאָז הִתְחִיל לְגַלּוֹת מְעַט רָאשֵׁי פְּרָקִים מֵהַתּוֹרָה “קַרְטָלִיתָא” (סימן י”ח) כַּנִּרְשָׁם בְּזֶה הַסֵּפֶר לְקַמָּן בִּמְקוֹמוֹ (סימן ח’). וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל הִתְפָּאֲרוּת נִפְלָא מֵעִנְיַן הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, וּבְעִנְיַן גְּנוּת הַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם חוֹשְׁבִים עַל תַּכְלִיתָם. וְגַם בְּחִיּוּת הָעוֹלָם יֵשׁ חִילוּקִים הַרְבֵּה לְאֵין מִסְפָּר, כַּמְבֹאָר בָּזֶה לְקַמָּן קְצָת.
וְהַכְּלָל: שֶׁעִקַּר הַחַיִּים הוּא חַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁהוּא חָכְמָה אֲמִתִּית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ” (קוהלת ז’). וְעִקַּר הַחָכְמָה לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְיַגֵּעַ לֵידַע וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים. וְכָל אֶחָד כְּפִי קְרוּבוֹ לָזֶה, כֵּן חַיָּיו חַיִּים, וּלְהֶפֶךְ לְהֶפֶךְ. וְעַל-כֵּן: “רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים” (ברכות יח:), וּלְהֶפֶךְ, צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, מֵחֲמַת שֶׁתָּמִיד הֵם דְּבֵקִים בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה’ אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם” (דברים ד’). וְעַל אֵלּוּ הַחַיִּים אָנוּ מִתְפַּלְּלִים הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְיוֹם-הַכִּפּוּרִים “זָכְרֵנוּ לְחַיִּים” “וּכְתֹב לְחַיִּים”. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל וְאֵין שׁוּם חַיִּים כְּלָל. וְעַל חַיִּים אֵלּוּ נֶאֱמַר: “לְמַעַן תִּחְיֶה” וְכו’ (שם ה’) “לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם” וְכו’ (שם ח’) “לְמַעַן תִּחְיוּן”. אֲבָל חַיִּים שֶׁזָּכָה הוּא זַ”ל, עֲדַיִן לֹא טַעֲמָן שׁוּם אָדָם מֵעוֹלָם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ מְעַט הִתְנוֹצְצוּת מִנְּעִימוּת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה חַי חַיִּים אֲרוּכִים חַיִּים טוֹבִים בֶּאֱמֶת, כַּמּוּבָן מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶעטְלֶערְס (בספורי מעשיות מעשה י”ג), אֲשֶׁר עַל חַיִּים אֵלּוּ בִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים” וְכו’ (תהלים ט”ז).
בְּזֶה הַסֵּפֶר נִכְתְּבוּ כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. גַּם כַּמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, כִּי שִׂיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה. גַּם כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ וְעָבְרוּ בֵּינוֹ וּבֵין מְקֹרָבָיו. וּמִכֻּלָּם יָבִין הַמַּשְׂכִּיל עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְתֹקֶף קְדֻשָּׁתוֹ הַמּוּפְלָג מְאֹד מְאֹד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. וְהַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק. וְכָל חָד כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָבִין מְעַט מְעַט פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל. וַאֲפִלּוּ מַה שֶׁשָּׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ לֹא הִצַּגְנוּ כָּאן רַק מְעַט קְצָת בְּרֶמֶז. וּמִפְּנֵי עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁרַבּוּ עָלָיו מְאֹד, אָנוּ מֻכְרָחִים לָשׂוּם לְפִינוּ מַחְסוֹם לִבְלִי לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ. וּמִגֹּדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְרוֹמְמֻתּוֹ הוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מְאֹד מִידִיעָתֵנוּ. אַךְ גַּם זֶה הַמְעַט דִּמְעַט שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע וּלְהָבִין קְצָת, אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר כֻּלּוֹ מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה טוֹבָה לְהָעוֹלָם, רַק רָשַׁמְתִּי זֹאת בִּשְׁבִיל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים וּבִשְׁבִיל הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, לְמַעַן לֹא תִּשָּׁכַח מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ. לְמַעַן יֵדְעוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים גֹּדֶל חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר זָכוּ בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לְאוֹר צַח וָזַךְ כָּזֶה, אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אוֹתוֹ, אַשְׁרֵי אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְהַמַּעֲמִיק עִיּוּנוֹ בֶּאֱמֶת בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים (נ”א: בְּסֵפֶר רַבֵּנוּ זַ”ל) יָבִין מְעַט מְעַט מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ.
דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב
הַקָּטָן נָתָן בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ
יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ מִנֶּעמֶירוֹב
וּבַקָּשָׁתִי מֵאֵת הַמְעַיֵּן לְבַל יִפָּלֵא בְּעֵינָיו אִם לִפְעָמִים יִמְצָא בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים מֵרַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁנִּכְתְּבוּ כָּאן שֶׁהֵם נִרְאִים דְּבָרִים פְּשׁוּטִים, וְלִפְעָמִים נִרְאֶה כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם פֵּרוּשׁ כְּלָל, וְיִקְשֶׁה בְּעֵינָיו עַל מָה נִכְתְּבוּ. אַךְ בֶּאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים וְהַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ כָּאן, בְּכֻלָּם יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ, וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַדְּבָרִים וְהַשִּׂיחוֹת הָיָה מִתְנוֹצֵץ לוֹ קְצָת, וְהָיָה רוֹאֶה וּמֵבִין קְצָת שֶׁהֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, וְהָיָה מִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלִּכְתֹּב וְלִרְשֹׁם קְצָת סִפּוּרִים וְשִׁיחוֹת לְזִכָּרוֹן, וְאַף שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְצָת (נ”א: כַּמָּה) שִׂיחוֹת שֶׁלֹּא יְבִינֵם הַמְעַיֵּן כְּלָל תֹּכֶן הַכַּוָּנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, עִם כָּל זֶה “מִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ” (לְשֹוֹן חֲזַ”ל יְבָמוֹת ל.). וּמִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת יָכוֹל לִמְצוֹא בְּרוֹב הַשִּׂיחוֹת דְּבָרִים נִפְלָאִים, וְכַמָּה וְכַמָּה הִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַמָּה עֵצוֹת וְכַמָּה וְכַמָּה הִתְחַזְּקוּת שֶׁיִּתְחַזֵּק הָאָדָם מְאֹד לְבַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כִּי: “לֹא דָבָר רֵיק הוּא מִכֶּם” (דְּבָרִים ל”ב) “וְאִם רֵיק הוּא מִכֶּם” (יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה פֶּרֶק א’ הֲלָכָה א’). כִּי אֲפִלּוּ דִּבּוּרִים פְּשׁוּטִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הֵם פּוֹתְחִים אוֹר גָּדוֹל, וְיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר זֶה הָיָה כָּל מְגַמַּת רַבֵּנוּ זַ”ל כָּל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים. גַּם נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֲפִלּוּ שִׂיחוֹת פְּשׁוּטוֹת שֶׁלּוֹ צְרִיכִים לְכוֹתְבָם. כִּי בְּכָל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ יֵשׁ בָּהֶן כַּוָּנוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד, וְהֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל, וְכָל אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיא מֵהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְהַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
אָמַר הַמַּעֲתִיק, לְעִנְיָן הַעֲלָמַת הָאוֹר הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא שֶׁל אַדְמוֹ”ר זַ”ל, אֲשֶׁר חִידּוּשׁ כָּמוֹהוּ עֲדַיִן לֹא הָיָה אֲפִילוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר כֵּן בְּפֵרוּשׁ. וְלַסּוֹף הוּא נֶעְלָם כָּל כָּךְ בְּתַכְלִית הַהַעֲלָמָה וְהַכִּסּוּי, עַד אֲשֶׁר רוֹב הָעוֹלָם אֵינָם זוֹכִים לָבוֹא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר זֶה כָּל תִּקּוּנָם לָנֶצַח. יֵשׁ לִמְצוֹא רֶמֶז עַל זֶה מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָמַר, כִּי כָּל עִסְקוֹ הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה (“גָאר מַיין זַאךְ אִיז רֹאשׁ הַשָּׁנָה”). וְעַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּתִיב: “בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ” (תהלים פ”א) כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ”ל (ראש השנה ח.). וְעַל כֵּן אוֹרוֹ הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא נֶעְלָם וּמְכֻסֶּה כָּל כָּךְ גַּם כֵּן מְאֹד, עַד שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם אֵינָם זוֹכִים לָבוֹא עַל קִבְרוֹ לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל: “מִפְּנֵי מָה נִסְתַּתֵּר קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִן הָעוֹלָם” וְכוּ’ (במסכת סוטה יג:). נִמְצָא, כִּי לֹא יָדַע אִישׁ קְבוּרַת מֹשֶׁה לְמַעַן לֹא יוּכְלוּ לָבוֹא עַל קִבְרוֹ לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. וְכֵן קֶבֶר הָאַדְמוֹ”ר זַ”ל נִסְתַּתֵּר גַּם כֵּן מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי גֹּדֶל הַמַּחֲלֹקֶת, אַף שֶׁיּוֹדְעִים מְקוֹם קְבוּרָתוֹ, לְמַעַן לֹא יוּכְלוּ גַּם כֵּן לָבוֹא לְשָׁם לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְיִתְפַּרְסֵם קְדוּשָּׁתוֹ בָּעוֹלָם וְאָז תָּבוֹא הַגְּאוּלָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:

שיחות וספורים וענינים שהיה אצל כל תורה ומעשה

אות א

א, הַתּוֹרָה “בַּחֲצוֹצְרוֹת” (סימן ה’) אָמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, פֹּה בְּרֶסְלֶב שְׁנַת תקס”ג. וְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה חָל אָז בְּיוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְהוּא הָיָה רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לִישִׁיבָתוֹ פֹּה וּלְהִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו. וְאָז נִשְׁמַע בָּעוֹלָם הַגְּזֵרוֹת שֶׁרָצוּ לִגְזֹר בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הַיְנוּ לִקַּח אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לַחַיִל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה. כִּי אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת הִתְחִילוּ לִצְמֹחַ בִּימֵי מַלְכוּת פּוֹלִין קֹדֶם שֶׁכָּבַשׁ הַקִּירָ”ה [הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ] מֵרוּסְיָא אֶת מְדִינָתֵנוּ, וְאַחַר-כָּךְ בִּתְחִלַּת כְּבִישָׁתוֹ אֶת מְדִינָתֵנוּ נִשְׁקַט הַדָּבָר קְצָת. וְאַחַר-כָּךְ חָזַר וְנִתְעוֹרֵר שֶׁנִּשְׁמַע בָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִין לִגְזֹר כַּמָּה גְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין “פּוּנְקְטִין”, וְאָז אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל הַתּוֹרָה “בַּחֲצוֹצְרוֹת”, וְהִיא מַתְחֶלֶת: “כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי וְכוּ’ וּלְמַלְּאֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ הַיְנוּ קֹדֶם גְּזַר-דִּין” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה מְרַמֵּז עַל הַגְּזֵרוֹת הַנַּ”ל.
(וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לְחָכְמָה כָּתַב שָׁם: “וְשָׁמַעְתִּי מֵאָבִי זַ”ל שֶׁרָמַז אָז רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁכְּבָר הוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן עָסַק אָז רַבֵּנוּ זַצַ”ל, הַרְבֵּה בְּכָל הַשָּׁנָה לְהַמְתִּיק הַדִּין עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה פָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁנִּתְעַכֵּב הַדָּבָר וְלֹא יָצְאָה הַגְּזֵרָה אֶל הַפֹּעַל עַד שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר וִיבֹאַר בְּמָקוֹם אַחֵר”, עַיֵּן שָׁם (ועיין לקמן ו’).
וְאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַזְּקֵנִים סִפְּרוּ שֶׁשָּׁמְעוּ אָז מֵרַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אִיךְ הָאבּ דָאס אָפּ גִישְׁטוּפְּט אוֹיף עֶטְלִיכֶע אוּן צְוַואנְצִיג יָאהר” [אֲנִי דָחִיתִי זֹאת לְעֶשְׂרִים וְכַמָּה שָׁנִים]. וְכֵן הָיָה מְכֻוָּן מַמָּשׁ, כִּי מִשְּׁנַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַד שְׁנַת יְצִיאַת הַגְּזֵרָה לַפֹּעַל בִּשְׁנַת תקפ”ז בְּסוֹפָהּ יֵשׁ עֵרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שָׁנִים):

אות ב

ב, הַתּוֹרָה “קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ” (בסימן וא”ו) אָמַר בְּשַׁבַּת תְּשׁוּבָה שֶׁאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַנַּ”ל. וְאָז הִזְכִּיר בְּהַתְחָלַת הַתּוֹרָה בְּסָמוּךְ אֶת הַפָּסוּק “וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה” (יחזקאל א’). (וְאַחַר-כָּךְ בִּכְתַב-יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ לֹא נִזְכַּר פָּסוּק זֶה עַד סָמוּךְ בַּסּוֹף כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר, עַיֵּן שָׁם). וְאָז אָחַז בִּשְׁתֵּי יָדָיו בִּשְׁתֵּי יְדוֹת הַכִּסֵּא שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ, וְהָיָה מִתְנוֹעֵעַ עִם הַכִּסֵּא וְאָמַר בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם מְאֹד בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “כְּשֶׁיּוֹשְׁבִין עַל הַכִּסֵּא אָז הוּא אָדָם” (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַז מֶען זִיצְט אוֹיף דֶער שְׁטוּל דֶעמָאלְט אִיז מֶען אַמֶענְטְשׁ”). וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים מְאֹד (אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן זֹהַר תַּזְרִיעַ דַּף מח.). וְאַחַר-כָּךְ גָּמַר כָּל הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה הַזֹאת הַנִּדְפָּס בַּסֵּפֶר. וּבִשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה לֹא דִּבֵּר כְּלָל מֵעִנְיַן כַּוָּנַת אֱלוּל, רַק אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁגָּמַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַזֹאת, אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְהִבְדִּיל, אַחַר-כָּךְ חָזַר וְדִבֵּר מֵהַתּוֹרָה הַזֹאת כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד. וְאָז עָנָה וְאָמַר לַאֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים זְקֵנִים שֶׁיָּשְׁבוּ אֶצְלוֹ אָז, שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִים מִתּוֹךְ סִדּוּר הָאֲרִיזַ”ל: “תֹּאמְרוּ לִי אֵיךְ מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל?” וְהֶחֱרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָבִין בְּעַצְמוֹ סוֹד הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל אֵיךְ מְרֻמָּזִים בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְצִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו סִדּוּר הָאֲרִיזַ”ל, וּפָתַח אוֹתוֹ וְהֶרְאָה לִפְנֵיהֶם הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל. וְאַחַר-כָּךְ פָּתַח פִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהִתְחִיל לְגַלּוֹת פְּלָאוֹת, אֵיךְ כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל מְרֻמָּזִים שָׁם בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, כַּמְבֹאָר מִזֶּה בַּסֵּפֶר. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בִּכְתָב אֶת הַשִּׁעוּר שֶׁבַּלֵּב, אֶת כָּל הַנְּעִימוּת וְהַנִּפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי אָז, בְּעֵת שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ כָּל זֶה.
גַּם דִּבֵּר אַחַר שַׁבָּת מֵהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמְּדַבֶּרֶת שָׁם מֵעִנְיַן מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁהֵם בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וְוָאו. וְאָז אָמַר לִי בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמִּתְוַעֲדִין יַחַד רַבִּי וְתַלְמִיד נַעֲשָׂה בְּחִינָה זֹאת, בְּחִינַת מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְאֹהֶל מוֹעֵד. וְהִנֵּה, כָּל זֶה הָיָה בְּהַתְחָלַת הִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו, וְאָז לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לִכְתֹּב לְפָנָיו הַתּוֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת, רַק הַמַּאֲמָרִים קְּצָרִים כָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְהָיִיתִי מִתְגַּעְגֵּעַ זְמַן הַרְבֵּה לְקַבֵּל זֹאת הַתּוֹרָה אֶצְלוֹ בִּכְתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא זָכִיתִי לָזֶה עַד אַחַר פּוּרִים שֶׁהָיִיתִי אָז אֶצְלוֹ בְּמֶעדְוֶעדִיוְקֶע. וְאָז יָשַׁבְתִּי לְפָנָיו וְהֶעְתַּקְתִּי הַתּוֹרָה הַזֹאת לְפָנָיו, וּמִפִּיו יִקְרָא אֵלַי מִתּוֹךְ סִפְרוֹ בִּכְתַב-יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַנְּיָר. וְאַחַר-כָּךְ בְּאֵיזֶה עֵת בְּסָמוּךְ בַּלַּיְלָה עָמַדְתִּי לְפָנָיו כְּשֶׁכְּבָר יָשַׁב עַל מִטָּתוֹ וְרָצָה לִישֹׁן, וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ אָז הַרְבֵּה, וְאָז גִּלָּה לִי הַשְּׁלֹשָׁה מִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ (סנהדרין כ:) שֶׁשַּׁיָּךְ לָזֶה כַּנִּדְפָּס בִּמְקוֹמוֹ שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְסִיֵּם אָז וְאָמַר, כִּי כָּל שָׁלֹשׁ מִצְווֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנִּדְפָּס שָׁם. וְאָז שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: “אֵיךְ שָׁלֹשׁ מִצְווֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת תְּשׁוּבָה?”, עָנָה וְאָמַר: זֶה תֹּאמַר אַתָּה (“דָאס זָאג דוּא שׁוֹין”). וּבָזֶה הָלַכְתִּי אָז מִלְּפָנָיו זַ”ל, וְתֵכֶף הִתְחַלְתִּי לַחֲשֹׁב בָּזֶה. וְתֵכֶף בְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתִי מִבֵּיתִי לָאַכְסַנְיָא שֶׁלִּי הִזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּזֶה חִדּוּשִׁים נָאִים, וּבְבוֹאִי לָאַכְסַנְיָא שֶׁלִּי מָצָאתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלֵי כְּתִיבָה וְכָתַבְתִּי מִיָּד מַה שֶּׁחַנַּנִי ה’ בָּזֶה, וְזֶה הָיָה בִּתְחִלַּת חִנּוּכִי לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁחִנֵּךְ אוֹתִי בְּרַחֲמָיו וּדְרָכָיו הַנִּפְלָאִים. וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הֵבֵאתִי לְפָנָיו מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי, וְהוּטַב בְּעֵינָיו, וְשָׂחַק מֵחֲמַת שִׂמְחָה. וְעָנָה וְאָמַר: תּוּכַל לִלְמֹד אִם תִּהְיֶה מַתְמִיד (“דוּ וֶועסְט קֶענֶען לֶערְנֶען אַז דוּא וֶועסְט בַּגֶערִין”). אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אַחַר-כָּךְ הֻכְרַחְתִּי לְהַפְסִיק מִלְּחַדֵּשׁ עַד שֶׁאֶלְמַד פּוֹסֵק הַרְבֵּה וְאַחַר-כָּךְ סִפְרֵי קַבָּלָה וְכוּ’, עַד שֶׁאַחַר-כָּךְ צִוָּה לִי לְחַדֵּשׁ, וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה לִי לִכְתֹּב כַּאֲשֶׁר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן תל”ה):

אות ג

ג, קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “מִשְׁפָּטִים אֱמוּנָה” (בסימן ז’), שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל הַתּוֹרָה “צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה” (בסימן קי”ב), וְכָתַבְתִּי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּפִי מַה שֶּׁנִּדְפַּס בַּסִּימָן הַנַּ”ל. אַךְ אַחַר-כָּךְ אָמַר הַתּוֹרָה “תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ” (בסימן ט’), וְשָׁם נִכְלָל הַתּוֹרָה “צֹהַר” הַנַּ”ל. וְהַתּוֹרָה “תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ” נֶאֶמְרָה בְּשַׁבַּת שִׁירָה תקס”ג בַּדֶּרֶךְ. וְאַחַר-כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה “מִשְׁפָּטִים” הַנַּ”ל, וַאֲמָרָהּ פִּסְקָא פִּסְקָא. וּבְאוֹתוֹ הָעֵת סִפֵּר שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, וְאָמַר לוֹ: כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נוֹפְלִין בְּגָלוּת, וְסִימָן: “מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל” (בראשית מ”ט). וְשָׁאַל אוֹתָנוּ לוֹמַר לוֹ פֵּרוּשׁ עַל אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה וְלֹא יָדַעְנוּ לַהֲשִׁיבוֹ דָּבָר. אַחַר-כָּךְ הֶרְאֵיתִי לוֹ הַתּוֹרָה “צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה” שֶׁכָּתַבְתִּי כַּנַּ”ל, וְרָאָה וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר: “וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם” (כְּלוֹמַר שֶׁעַתָּה הֵבִין עַל יָדִי פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאֶה הַנַּ”ל שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל), כִּי עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב הָעִנְיָן. וְאַחַר-כָּךְ גָּמַר הַתּוֹרָה “מִשְׁפָּטִים” הַנַּ”ל. וְשָׁם מְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה וּמֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה, יוֹרְדִין לְגָלוּת מִצְרַיִם, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם זֶה שַׁיָּךְ לַמַּרְאֶה הַנַּ”ל. הֵשִׁיב, שֶׁעִנְיַן הַמַּרְאֶה כְּבָר גָּמַר מִקֹדֶם לְהַשִּׂיג הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת. וְאַחַר-כָּךְ קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה “תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ”, וְגַם שָׁם נִכְלָל הַתּוֹרָה “צֹהַר” הַנַּ”ל. וְשָׁם בְּסוֹפוֹ מְבֹאָר גַּם-כֵּן כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִין לְגָלוּת, וְשָׁם מְבֹאָר בְּסוֹפוֹ הַפָּסוּק “מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל” עַל בֵּאוּר הַפָּסוּק “יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן”. וְעַתָּה יְכוֹלִים לְהָבִין מְעַט פֵּרוּשׁ הַמַּרְאֶה הַנַּ”ל:

אות ד

ד, כְּשֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב” (בסימן ח’) בְּשַׁבַּת חַנֻכָּה תקס”ג, וְשָׁם מְדַבֵּר אֵיךְ לְהַפִּיל וּלְהַשְׁפִּיל הָרְשָׁעִים, בְּחִינַת: “מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ” (תהלים קמ”ז), עַיֵּן שָׁם. וְאָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת הִפִּיל וְהִשְׁפִּיל רָשָׁע אֶחָד מְפֻרְסָם שֶׁהָיָה בְּנֶעמֶרוֹב, שֶׁהָיָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְסִפְּרוּ לְפָנָיו זַ”ל. וְאַחַר חֲנֻכָּה, אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ”ל בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה, הָיָה לְהָרָשָׁע הַנַּ”ל מַפָּלָה גְּדוֹלָה. גַּם אָז אָמַר הֲלָצָה: כְּשֶׁתִּסְעוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶתְכֶם מַה פָּעַלְתֶּם, תֹּאמְרוּ פָּעַלְנוּ רוּחַ. וְהָאֱמֶת כֵּן הוּא, שֶׁפָּעַלְנוּ רוּחַ חַיִּים. שֶׁקִּבַּלְנוּ מִמֶּנּוּ לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. גַּם אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה רָקַד הַרְבֵּה, כִּי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה רָקַד הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים:

אות ה

ה, הַתּוֹרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָא (בלקוטי מוהר”ן א’ – ט”ו) אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁאֲמָרָם בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, הַיְנוּ בְּשֵׁם רַבָּה בַּר בַּר חָנָא בְּעַצְמוֹ. גַּם בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל לְגַלּוֹת תּוֹרוֹת עַל מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָא אָז, סִפֵּר שֶׁרַבָּה בַּר בַּר חָנָה בָּא אֵלָיו וְשִׁחֵר פָּנָיו, וְאָמַר, מַדּוּעַ אֵינוֹ מֵשִׂים לֵב לְהַמַּאֲמָרִים שֶׁלּוֹ. וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ עַל זֶה שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ עֲלֵיהֶם, וְהוּא יְגַלֶּה לוֹ בָּהֶם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים:

אות ו

ו, סִימָן ט”ז “רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי”. זֹאת הַתּוֹרָה אָמַר בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ תקס”ג. וְאָז נִתְקַבְּצוּ אֵלָיו פִּתְאֹם עַל אוֹתָהּ הַשַּׁבָּת, כִּי לֹא הָיָה אָז זְמַן קִבּוּץ כְּלָל [כַּמְבאָֹר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעִקַּר זְמַן הַקְּהִלָּה וְהַקִּבּוּץ בִּקְבִיעוּת עַל-פִּי דַּעְתּוֹ הָיָה שֵׁשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה] (לקמן קכ”ו). וּבִתְחִלָּה הִקְפִּיד קְצָת, וְאָמַר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים לְעַצְמֵנוּ שַׁבָּתִים. הַיְנוּ כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה וְקָבַע לָנוּ שַׁבָּתִים לָבוֹא אָז אֶצְלוֹ, וְעַכְשָׁיו עָשִׂינוּ לְעַצְמֵנוּ שַׁבָּת עַל קִבּוּץ. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר, אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר אוֹדוֹת הַגְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין “פּוּנְקְטִין” שֶׁנִּשְׁמַע בָּעוֹלָם שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק לְהַמְתִּיקָם וּלְבַטְּלָם. אַךְ כְּשֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מָה אָנִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי אִישׁ פָּשׁוּט, עַל-כֵּן נִתְקַבְּצוּ הָעוֹלָם פִּתְאוֹם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּסִימָן קס”ו שֶׁאֵצֶל אֱלִישָׁע כְּתִיב פַּעַם אַחַת “אֱלִישָׁע” סְתָם, וּפַעַם אַחַת “אִישׁ אֱלֹקִים”. וְאִיתָא, שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ נִקְרָא “אֱלִישָׁע” סְתָם, וּכְשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֶצְלוֹ נִקְרָא “אִישׁ הָאֱלֹקִים” (זוהר שמות מד.). וְאָמַר אָז תּוֹרָה שְׁתֵּי פְּעָמִים: בְּלֵיל שַׁבָּת אָמַר הַתּוֹרָה “אֶמְצָעוּתָא דְעָלְמָא הֵיכָא” (סימן כ”ד חלק א’), שֶׁמְּדַבֶּרֶת שָׁם מִתִּשְׁעָה הֵיכָלִין “דְּלָא אִתְדַּבְּקִין וְלָא אִתְיַדְּעִין וְלֵית מָאן דְּקַיְמָא בְּהוּ” וְכוּ’. וּבַבֹּקֶר בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא “רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי וְכוּ’. וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרָא”. וְאָמַר אָז, שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְהֵם כְּלוּלִים בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. שֶׁזֶּה כָּלוּל מִשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֻמּוֹת, וְזֶה כָּלוּל מִשְּׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֻמּוֹת. וְלֶעָתִיד, יִכְבְּשׁוּ אוֹתָן שְׁנֵי מְשִׁיחִין, מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְיֵשׁ צַדִּיק אֶחָד שֶׁהוּא כָּלוּל מִתְּרֵין מְשִׁיחִין יַחְדָּיו. וְעוֹד אָמַר אָז כַּמָּה דְּבָרִים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁנִּדְפַּס. וְאָז נִשְׁבַּר הַשֻּׁלְחָן מֵרֹב הָעוֹלָם שֶׁדָּחֲקוּ עַצְמָן עָלָיו. וְהִקְפִּיד וְאָמַר: וְכִי גּוֹיִים יוֹשְׁבִים אֶצְלִי עַל הַשֻּׁלְחָן, וְכִי עַכְשָׁו יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְקָרְבוּ גּוֹיִים לַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם” (ישעיה ב’). וְזֶה הַפָּסוּק “וְנָהֲרוּ” שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה “רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי” הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. כִּי כָּךְ הָיָה דַּרְכּוֹ, שֶׁכָּל שִׂיחָתוֹ הָיָה שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּהּ אָז, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן קכ”ו, רמ”ג).
וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה עָסַק הַרְבֵּה מְאֹד בְּעִנְיַן הַפּוּנְקְטִין, וְהִצְטַעֵר עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה מְאֹד, וְאָמַר כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא. וְהִקְפִּיד מְאֹד עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִתְקַיְּמוּ הַפּוּנְקְטִין, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם זֹאת לְיִשְׂרָאֵל. וְהוּא זַ”ל אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא שְׁטוּת, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּחֵד מְאֹד מֵאֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת הַנִּשְׁמָעִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְשֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק אוֹתָם לְדָבָר קַל, רַק צְרִיכִין לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלַי יֵעָתֵר ה’ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטְּלָם, כִּי בְּוַדַּאי תְּפִלָּה וּצְעָקָה מוֹעִיל תָּמִיד. וְעַיֵּן בְּהַשִּׂיחָה הַשַּׁיָּכָה לְהַתּוֹרָה “לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם” (לקמן קט”ז), שָׁם מְבֹאָר עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה הָיָה מִתְיַגֵּעַ אָז בָּעִתִּים הַלָּלוּ עַל אוֹדוֹת הַפּוּנְקְטִין שֶׁנִּשְׁמְעוּ אָז, וְהֵן הֵן הַגְּזֵרוֹת שֶׁיָּצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּבִזְכוּת תְּפִלָּתוֹ נִתְעַכְּבוּ עַד הֵנָּה. וְהַלְוַאי הָיוּ מְצַיְּתִים אוֹתוֹ לְהַרְעִישׁ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ מִקֹדֶם, לַעֲסֹק הַרְבֵּה בִּתְפִלּוֹת וּצְעָקוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ, בְּוַדַּאי הָיוּ מִתְבַּטְּלִין לְגַמְרֵי:

אות ז

ז, כְּשֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם” (בסימן י”ז) בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס”ו, בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה נִתְגַּיְּרוּ גֵּרִים הַרְבֵּה מֵחֲמַת שֶׁמָּצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם. וְזֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר הֵיטֵב שָׁם בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, מֵהֵיכָן בָּא זֹאת שֶׁיִּמְצְאוּ עַכּוּ”ם בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.
וּבֵאוּר הָעִנְיָן כִּפְשׁוּטוֹ. כִּי כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ מִפִּי כַּמָּה גֵּרִים, וּבִפְרָט בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל הַמַּאֲמָר הַזֶּה, אָז הָיוּ בָּעוֹלָם מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה כָּאֵלּוּ, שֶׁפִּתְאֹם אַחַר שַׁבַּת חֲנֻכָּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל אָז הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל, אָז נִתְגַּיֵּר פִּתְאֹם כֹּמֶר אֶחָד מִכְּפָר. וְהוּא הָיָה אַחַר-כָּךְ אֶצְלוֹ זַ”ל, וְסִפֵּר לְפָנָיו שֶׁמָּצָא בְּדִבְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם. וְכֵן אִשָּׁה אַחַת עִם בָּנֶיהָ נִתְגַּיְּרוּ אָז, וְסִפְּרָה שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ נִתְגַּיְּרוּ גַּם-כֵּן מֵחֲמַת שֶׁמָּצְאוּ מְבֹאָר בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים. גַּם מֵהַגֵּר צֶדֶק [פָּאטָאצְקִי] שֶׁהָיָה בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הַסְּמוּכִים שֶׁהוּא מְפֻרְסָם מְאֹד, מְסַפְּרִים מִמֶּנּוּ גַּם-כֵּן שֶׁנִּתְגַּיֵּר מֵחֲמַת שֶׁמָּצָא בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם. גַּם אָנֹכִי דִּבַּרְתִּי עִם גֵּר אֶחָד, וְסִפֵּר לִי מֵעֵין הַנַּ”ל שֶׁמָּצָא בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם. וְעַל-פִּי הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל מְבֹאָר סוֹד הָעִנְיָן הֵיטֵב וְהָבֵן מְאֹד. וּבַיָּמִים הָהֵם שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, אָז נִתְגַּיְּרוּ גֵּרִים הַרְבֵּה מְאֹד בָּעוֹלָם:

אות ח

ח, “רַבִּי יוֹנָתָן מִשְׁתָּעֵי קַרְטָלִיתָא” (בסימן י”ח). אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹאת נִכְנַסְנוּ פַּעַם אֶחָד אֵלָיו אֲנִי וַחֲבֵרִי, וּבָאנוּ לְחַדְרוֹ, וְהָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּנוּ. עָנָה וְאָמַר: אֲנִי חָיִיתִי הַיּוֹם חַיִּים שֶׁלֹּא חָיִיתִי עֲדַיִן מֵעוֹלָם. כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חַיִּים, וְהַכֹּל נִקְרָא חַיִּים, אֲבָל הַיּוֹם חָיִיתִי חַיִּים טוֹבִים שֶׁלֹּא חָיִיתִי מֵעוֹלָם חַיִּים כָּאֵלֶּה. וְאַחַר-כָּךְ הִתְחִיל לְדַבֵּר וְלִזְרֹק מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ דִּבּוּרִים, וְגִלָּה קְצָת רָאשֵׁי פְּרָקִים מֵהַתּוֹרָה “קַרְטָלִיתָא” הַנַּ”ל. וְלֹא גִּלָּה לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה אָז בְּפֵרוּשׁ, רַק רָאשֵׁי פְרָקִים בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. גַּם אַחַר-כָּךְ דִּבֵּר עִמָּנוּ עוֹד בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים כַּמָּה פְּעָמִים מֵעִנְיַן הַחַיִּים הַנַּ”ל, שֶׁהַכֹּל נִקְרָא חַיִּים. וְגַם בְּעִנְיַן חַיֵּי צַעַר יֵשׁ חִלּוּקִים הַרְבֵּה וכו’, כַּאֲשֶׁר נִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן סימן ת’). וּמוּבָן כַּוָּנָתוֹ, שֶׁעִקַּר הַחַיִּים כְּשֶׁזּוֹכִין לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה הַשָּׂגָה אֲמִתִּיוּת. כִּי הֵם עִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי הוּא חַיֶּיךָ” (דברים ל’). אֲבָל אֵין כָּל הַחַיִּים שָׁוִין. וְגַם אֶצְלוֹ בְּעַצְמוֹ זַ”ל הָיָה חִלּוּק בֵּין הַחַיִּים שֶׁל הַזְּמַן הַקֹדֶם לַחַיִּים שֶׁל עַכְשָׁו, עַד שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁחַי הַיּוֹם חַיִּים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חַי חַיִּים כָּאֵלֶּה. רְאֵה וְהַבֵּט וְהָבֵן עַמְקוּת הַלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת אִישׁ חַי כָּזֶה:

אות ט

ט, “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין” (סימן כ’). זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ה שֶׁחָל בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי. וּבַקַּיִץ הַקּוֹדֶם בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת, הָיִינוּ אֶצְלוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה פֹּה מְחֻתָּנוֹ הָרַב מֵחַמֶעלְנִיק, וְאָז סִפֵּר לָנוּ הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָאָה הַמַּתְחֶלֶת: “אֶחָד הָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ” וְכוּ’. וְאָמַר שֶׁזֹאת הַתּוֹרָה “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” הוּא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאֶה הַנַּ”ל. וְאָמַר שֶׁבְּכָל הַתּוֹרוֹת שֶׁאוֹמֵר יֵשׁ בָּהֶם רְמָזִים מֵהַמַּרְאֶה הַזֹאת, אַךְ הַתּוֹרָה הַזֹאת “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” הוּא כֻּלָּהּ פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאֶה הַנַּ”ל. וּקְצָת מִזֶּה מְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ, עַיֵּן שָׁם (לקמן פ”ג):

אות י

י, אַחַר-כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת שֶׁחָל אָז בְּיוֹם רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי, אָמַר הַתּוֹרָה “תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק” (סימן י”ט). וְאַחַר-כָּךְ בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ הִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה “עַתִּיקָא טָמִיר וְסָתִים” (סימן כ”א). וּבִתְחִלָּה שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל אֵיזֶה עִנְיָנִים מֵהַתּוֹרָה הַנַּ”ל פִּסְקָא פִּסְקָא, וְאַחַר-כָּךְ אֲמָרָהּ בִּשְׁלֵמוּת בַּדֶּרֶךְ בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ. וּמִקֹדֶם לָזֶה עָמַדְתִּי לְפָנָיו בְּעֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת לְעֵת עֶרֶב, בְּעֵת שֶׁפּוֹסְקִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וְהָיָה אָז מְאֻיָּם מְאֹד, וְשָׁכַב עַל מִטָּתוֹ, וְשָׁתַק הַרְבֵּה וְחָשַׁב מַה שֶּׁחָשַׁב. וַאֲנִי עָמַדְתִּי לְפָנָיו מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם, וְעָמַדְתִּי אָז לְפָנָיו כַּמָּה שָׁעוֹת. וְאָז סִפֵּר לִי עִנְיָן זֶה. עָנָה וְאָמַר: בְּזֶה הַשַּׁבָּת בָּכִיתִי מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַדּוּעַ כָּל דָּבָר שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֲנִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתוֹ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ (הַיְנוּ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו מְאֹד מְאֹד, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כִּי-אִם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ). וְסִפֵּר שֶׁבְּכָל יוֹם כְּשֶׁעוֹמֵד בַּבֹּקֶר וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל, וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ. וַאֲזַי הוּא רוֹצֶה לִזְכֹּר לְעַצְמוֹ עַל-כָּל-פָּנִים אֵיזוֹ נִגּוּן (נ”א: עִנְיָן) כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזוֹ נִגּוּן (נ”א: עִנְיָן), וְגַם זֶה נִמְנָע מִמֶּנּוּ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שׁוּם נִגּוּן (נ”א: עִנְיָן), עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה אָז מַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ אֵיזוֹ נִגּוּן (נ”א: עִנְיָן) שֶׁבָּא עַל דַּעְתּוֹ מִמֵּילָא. הַכְּלָל, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קָשֶׁה עָלָיו מְאֹד, וּמֻכְרָח לַעֲשׂוֹת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ. וּמִזֶּה נִתְעוֹרֵר לִבִּי וְהֵבַנְתִּי מוּסָר גָּדוֹל לְעַצְמֵנוּ, לִלְמֹד קַל-וָחֹמֶר מִמֶּנּוּ כַּמָּה וְכַמָּה אֲנַחְנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּלְהַכְרִיחַ עַצְמֵנוּ בְּכָל הַכֹּחוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לַה’, בִּפְרָט עַל הַתְּפִלָּה. הֲלֹא אִם צַדִּיק קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כְּמוֹתוֹ הָיָה צָרִיךְ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ (נ”א: כָּל עֵת) עַל הַתְּפִלָּה וְעַל כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְהָיָה לוֹ מְנִיעוֹת וּכְבֵדוּת כָּל כָּךְ (נ”א: מְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּכָל פַּעַם) קֹדֶם שֶׁעָשָׂה אֵיזֶה דָּבָר כַּנַּ”ל, קַל-וָחֹמֶר וּבְנוֹ שֶׁל קַל-וָחֹמֶר כַּמָּה וְכַמָּה אָנוּ צְרִיכִים לִטְרֹחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בְּכָל יוֹם, בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בִּתְחִלָּה כְּבֵדָה מְאֹד עַל הָאָדָם, וּצְרִיכִים יְגִיעוֹת הַרְבֵּה וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכַמָּה אוֹפַנִּים וְעֵצוֹת, אוּלַי יִזְכֶּה לְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר בִּתְפִלָּה. כִּי בִּשְׁבִיל דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל הַתְּפִלָּה כְּדַאי לִמְסֹר נַפְשׁוֹ, כִּי “תְּפִלָּה הִיא דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם” כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות ו:):

אות יא

יא, וְאָז סִפֵּר לְפָנַי וְאָמַר: בְּזֶה הַשַּׁבָּת הִקְשׁוּ קֻשְׁיָא לְמַעֲלָה וַאֲנִי אָמַרְתִּי עָלֶיהָ תֵּרוּץ. וְהַקֻּשְׁיָא הִיא: כִּי יֵשׁ מַקִּיפִים אֵצֶל הַשֵּׂכֶל וְיֵשׁ מַקִּיפִים לְהַתּוֹרָה, וּמַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים לִפְנִים וְכוּ’, כַּנִּדְפָּס כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה “עַתִּיקָא” הַנַּ”ל. אַחַר-כָּךְ עָמַדְתִּי עוֹד לְפָנָיו עַד אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה, בְּתוֹךְ כָּךְ נִכְנַס אֵלָיו הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “רֶבִּי גִיט גֶעלְט אוֹיף לֶעכְט”. וּבִלְשׁוֹן-הַקֹּדֶשׁ: תְּנוּ מָעוֹת עַל נֵרוֹת. עָנָה וְאָמַר אֵלַי: הֲשָׁמַעְתָּ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר? גַּם אֶת זֶה תִּזְכֹּר, כִּי גַּם הוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא (הַיְנוּ עַל הַקֻּשְׁיָא הַנַּ”ל בְּעִנְיַן הַמַּקִיפִין שֶׁהִקְשׁוּ לְמַעְלָה). אִם תִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר תִּזְכֶּה לְהָבִין זֹאת. וּתְהִלָּה לָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּבָר הֵבַנְתִּי מְעַט קָט בָּזֶה:

אות יב

יב, אַחַר-כָּךְ נָסַע לַדֶּרֶךְ, וְאָמַר הַתּוֹרָה “עַתִּיקָא” הַנַּ”ל שָׁם בַּדֶּרֶךְ בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ כַּנַּ”ל. וּבִהְיוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ נִפְטְרָה בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה מָרַת פֵיְגָא זַ”ל. וּבְבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ הֶעְלִימוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא הוֹדִיעוּ לוֹ כְּלָל, כִּי לֹא נִתְגַּדְּלָה בְּבֵיתוֹ רַק בָּעִיר הַסְּמוּכָה בְּלַאדִיזִין שֶׁהָיְתָה שָׁם אֵצֶל מֵינֶקֶת, וְעַל-כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לְהַעֲלִים מִמֶּנּוּ. וְהוּא זַ”ל תֵּכֶף כְּשֶׁיָּרַד מֵהָעֲגָלָה וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ מָצָא אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבָּאוּ אֶצְלוֹ מִנֶּעמְרוֹב, אָז תֵּכֶף אָמַר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַרְבֵּה מֵהַתּוֹרָה “עַתִּיקָא” הַנַּ”ל, וְהִכְנִיס בְּתוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ עִנְיַן שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם (אות ה’). וְגַם בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם כְּנִיסָתוֹ לָעִיר הֵבִינוּ מִדְּבָרָיו שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ שָׁאַל וְחָקַר אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ, וְהֶעְלִימוּ מִמֶּנּוּ. וְלֹא נָהַג אֲבֵלוּת כְּלָל, וְלֹא נוֹדַע לוֹ מִפִּי אָדָם עַד אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאָז נָהַג שָׁעָה אַחַת אֲבֵלוּת כַּדִּינָא, כִּי כְּבָר הָיָה אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאָמַר אָז, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִים מִפִּי אָדָם אֵין צְרִיכִין לִנְהֹג אֲבֵלוּת אַף-עַל-פִּי שֶׁיּוֹדְעִין עַל פִּי הַשָּׂגוֹת.
וְאַחַר-כָּךְ בִּימֵי אֱלוּל הָיִיתִי אֶצְלוֹ בְּעַצְמִי (כִּי אָז בְּבוֹאוֹ לֹא הָיִיתִי אֶצְלוֹ בְּעַצְמִי, רַק כָּל הַנַּ”ל שֶׁהָיָה בְּעֵת כְּנִיסָתוֹ לְבֵיתוֹ שָׁמַעְתִּי מֵחֲבֵרַי שֶׁהָיוּ אֶצְלוֹ אָז). וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ, וְהוּא זַ”ל הָיָה יוֹשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ בְּצַעַר, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר תֵּכֶף מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה. עָנָה וְאָמַר לִי: הֲלֹא בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק כִּי-אִם בְּאַמָּה אַחַת, שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם כָּאן וְאַחַר-כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם. וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל בֵּית עָלְמִין, כְּלוֹמַר מִי שֶׁהוּא צַדִּיק וְאַף בְּמִיתָתוֹ הוּא חַי, מַה חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין חַיִּים לְמִיתָה? רַק מִקֹדֶם הָיָה דָּר בְּכָאן וְעַכְשָׁו קָבַע דִּירָתוֹ שָׁם בַּקֶּבֶר, וְהוּא חַי שָׁם. וְאָז הִתְחִיל לוֹמַר: “חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא חַי גַּם כֵּן חַיִּים נִצְחִיִּים” וְכוּ’ כַּמְבֹאָר כָּל זֶה אֵצֶל הַתּוֹרָה “עַתִּיקָא” הַנַּ”ל. וּבְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶּׁבְּאַחֲרָיו תקס”ה אָז אָמַר הַתּוֹרָה “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין” הַנַּ”ל. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי וְשִׁשִּׁי, וּבְשַׁבַּת תְּשׁוּבָה שֶׁאַחֲרָיו הָיִינוּ מְסֻפָּקִים אִם נִזְכֶּה שֶׁיִּכְנֹס אֵלֵינוּ מֵחַדְרוֹ לֵישֵׁב עִמָּנוּ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית לְגַלּוֹת לָנוּ תּוֹרָה, כִּי לֹא הָיָה דַּרְכּוֹ לֵישֵׁב עִמָּנוּ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, כִּי-אִם בְּעִתִּים יְדוּעִים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן קכ”ו). וְהָיִינוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים סָמוּךְ לְחַדְרוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ פָּתַח פִּתְאֹם הַדֶּלֶת מֵחַדְרוֹ בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה. וְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָמְדוּ שָׁם בְּסָמוּךְ נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד גָּדוֹל, וְנִבְהֲלוּ וְנִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד. וְקָרָא בִּתְחִלָּה שֶׁתָּבוֹא אֶצְלוֹ בִּתּוֹ הַגְּדוֹלָה, וְנִכְנְסָה תֵּכֶף לְחַדְרוֹ. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּהּ מֵעִנְיַן פְּטִירַת בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה זַ”ל, וְהִתְחִילָה שׁוּב לְהַכְחִישׁ וּלְהַעְלִים. וְאָמַר, הֲלֹא כְּבָר אֲנִי יוֹדֵעַ הָאֱמֶת. וְהֻכְרְחָה לְהַגִּיד לוֹ בְּפֵרוּשׁ, וְלֹא נִכְנַס מֵחֲמַת זֶה לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. וְנָהַג שָׁעָה אַחַת אֲבֵלוּת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת:

אות יג

יג, אַחַר-כָּךְ נִכְנַס אֶצְלֵנוּ לְבֵיתוֹ הַגָּדוֹל וְדִבֵּר עִמָּנוּ כְּדַרְכּוֹ. וְאָז שָׁאַל לְאֶחָד אִם בָּכָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַר אָז, שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה. וְגִלָּה אָז עִנְיָן הַנִּפְלָא: “בְּ’שִׁמְךָ יְ’גִילוּן כָּ’ל הַ’יּוֹם” שֶׁהוּא רָאשֵׁי-תֵבוֹת בְּכִיָּה, כַּמְבֹאָר בְּסִימָן קע”ה (בלקוטי מוהר”ן). וְאָמַר אָז, שֶׁהָיָה לוֹ אָז מַה שֶּׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן חֲסִידוּת “הֶאָרָה גְּדוֹלָה” לוֹמַר תּוֹרָה, אַךְ עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר. וְסִפֵּר שֶׁבִּתּוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁנִּפְטְרָה, בָּאָה אֵלָיו בְּקוּבְלָנָא רַבָּא. כִּי בְּנֵי בֵיתוֹ הָיוּ עוֹסְקִים בִּרְפוּאָתָהּ עִם נָכְרִי אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּלְחָשִׁים וּסְגֻלּוֹת. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁעַכְשָׁו אֵינָם שְׁכִיחִים מְכַשְּׁפִים, אֲבָל זֶה הָעַכּוּ”ם הָיָה מְכַשֵּׁף גָּמוּר, וְזֶה הָיָה פְּגָם גָּדוֹל לִנְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וִיקָרָה כָּזֹאת, עַל-כֵּן בָּאָה אֵלָיו בְּקוּבְלָנָא רַבָּא עַל זֶה. וְאָז הֻכְרַח לִשְׁאֹל עַד שֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּקֵּן אוֹתָהּ. וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר וְלֹא אָמַר אָז הַתּוֹרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה מוּכָן לוֹמַר כַּנַּ”ל.
וּבְחֶמְלַת הַשֵּׁם חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ, וְסִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַחַר כָּךְ, שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא אָבַדְנוּ הַתּוֹרָה הַזֹאת, כִּי זָכִינוּ אַחַר-כָּךְ בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁגִּלָּה לָנוּ אָז תּוֹרָה גָּבוֹהַּ אֲרֻכָּה וּרְחָבָה וַעֲמֻקָּה מְאֹד, וְהִיא הַתּוֹרָה “חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם” (סימן כ”ב). וְהַתּוֹרָה הַזֹאת נֶאֶמְרָה פִּתְאֹם, כִּי בִּתְחִלָּה יָשַׁב וְדִבֵּר עִמָּנוּ כְּדַרְכּוֹ, וּמִקֹדֶם צִוָּה לְאִישׁ אֶחָד לְהָבִיא לוֹ שֶׁמֶן וּפְתִילָה לְתַקֵּן לוֹ נֵר שֶׁל שֶׁמֶן זַיִת, וְאַחַר-כָּךְ הִדְלִיק הַנֵּר בְּעַצְמוֹ. כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה פִּתְאֹם מַדְלִיק נֵר שֶׁל שֶׁמֶן זַיִת, וְהַדָּבָר הָיָה מוּבָן שֶׁהָיָה מַמְתִּיק דִּינִים בָּזֶה. וְאָז סָמוּךְ לְהַהַדְלָקָה, וְהַנֵּר הָיָה דּוֹלֵק סָמוּךְ לְשֻׁלְחָנוֹ, וְהוּא דִּבֵּר עִמָּנוּ בְּאֵימָה גְּדוֹלָה. וּבְתוֹךְ כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו סְלִיחָה וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו. וּפְתָחָהּ, וְאָמַר קְצָת מֵאֵיזֶה סְלִיחָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּרִים. וְהַכֹּל הָיָה בִּפְנֵי כֻּלָּנוּ שֶׁהָיִינוּ עוֹמְדִים סְבִיבוֹ, וְהוּא יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ סָמוּךְ לְשֻׁלְחָנוֹ בְּחַדְרוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵהַגַּן-עֵדֶן וְהַגֵּיהִנָּם, שֶׁהַגַּן-עֵדֶן וְהַגֵּיהִנָּם הֵם בְּזֶה הָעוֹלָם וְכוּ’. וְנִכְנַס מֵעִנְיָן לְעִנְיָן, עַד שֶׁגָּמַר כָּל הַתּוֹרָה “חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם” הַנַּ”ל. וְנִשְׁתַּהֲתָה הָאֲמִירָה בְּעֶרֶךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת. וּמַה שֶּׁעָבַר אָז (נ”א: וְכָל מַה שֶׁדִּבֵּר אָז) אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בִּכְתָב. אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה, אַשְׁרֵי הָרְגָעִים שֶׁזָּכִינוּ לַעֲמֹד לְפָנָיו. וְאַחַר-כָּךְ בְּשַׁבָּת אַחַר סֻכּוֹת אָמַר, שֶׁבִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה הַזֹאת נָתַן אֶלֶף אֲדֻמִּים לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח לְמַעְלָה בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ (לקמן קי”ז):

אות יד

יד, בָּעֵת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַתּוֹרָה “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” הַנַּ”ל בִּכְתִיבַת יָדוֹ, הָיִינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו, וְהוּא חָתַךְ הַדַּפִּין שֶׁל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל מִתּוֹךְ סִפְרוֹ כְּדֵי לִתְּנֵם לָנוּ לְהַעְתִּיקָם. וּתְחִלַּת הַתּוֹרָה הָיְתָה מַתְחֶלֶת בְּאֶמְצַע הַדַּף שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלָיו תּוֹרָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא רָצָה לִתֵּן אוֹתָהּ לָנוּ לְהַעְתִּיקָהּ. וְהֻכְרַח לוֹמַר לִי אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּעַל-פֶּה מִלָּה בְּמִלָּה, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ וְהָיִיתִי כּוֹתֵב מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְלַהֵב מְאֹד וּפָנָיו הָיוּ מַאְדִּימוֹת וּמְאִירוֹת, וְהִפְסִיק בָּאֶמְצַע קְצָת וְהָיָה אֶצְלֵנוּ פְּלִיאָה גְּדוֹלָה. וְאַחַר-כָּךְ סִפֵּר לָנוּ שֶׁזֹאת הַלַּיְלָה הוּא הַיָּארְצַייט שֶׁל אִמּוֹ, כִּי הָיָה אָז י”ט אֲדָר וְהוּא שָׁכַח לְגַמְרֵי שֶׁעַכְשָׁו הוּא הַיָּארְצַייט שֶׁלָּהּ וְלֹא הִדְלִיק נֵר וְלֹא אָמַר קַדִּישׁ, וְאָז הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת שֶׁהַיָּארְצַייט הוּא בִּשְׁנֵי חָדְשֵׁי אֲדָר כַּיָּדוּעַ וּבְתוֹךְ כְּתִיבַת זֹאת הַתּוֹרָה בָּאָה אִמּוֹ אֶצְלוֹ וְהִזְכִּירָה אוֹתוֹ הַיָּארְצַייט. וְתֵכֶף קָרָא מִנְיָן וְלָמַד מִשְׁנָיוֹת וְאָמַר קַדִּישׁ וְהִדְלִיק נֵר בִּשְׁבִילָהּ. וּבַבֹּקֶר קָרָא גַּם-כֵּן מִנְיָן לְחַדְרוֹ שֶׁיָּשַׁב שָׁם וּפָרַס עַל שְׁמַע בְּעַצְמוֹ וְאָמַר בָּרְכוּ וּקְדֻשָּׁה וְאַחַר-כָּךְ כָּל הַקַּדִּישִׁים שֶׁל וּבָא לְצִיּוֹן וּתְפִלָּה לְדָוִד וּפִטּוּם הַקְּטֹרֶת וְעָלֵינוּ. וְאָמַר כֻּלָּם בְּעַצְמוֹ לֹא נֶעְדַּר אֶחָד, וְאַחַר-כָּךְ לָמַד מִשְׁנָיוֹת וְאָמַר עוֹד קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן. וְאָמַר אַחַר-כָּךְ שֶׁמִּיָּמָיו לֹא פָּרַס עַל שְׁמַע וְזֶה הָיָה פַּעַם רִאשׁוֹן אֶצְלוֹ שֶׁאָמַר בָּרְכוּ וּקְדֻשָּׁה לִפְנֵי הַתֵּבָה וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ.
וְנִרְאָה לִי לְפִי מִעוּט תְּפִיסָתֵנוּ אָז, כִּי הַקְּטַנָּה הַנַּ”ל הָיָה שְׁמָהּ פֵיְגָא עַל שֵׁם אִמּוֹ זַ”ל שֶׁהָיָה שְׁמָהּ פֵיְגָא. וְהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שַׁיָּכָה לְעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשָׁךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, כִּי יֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁסּוֹבֶלֶת מְרִירוּת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וּמֵחֲמַת זֶה נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁהָיְתָה שַׁיָּכוּת שֶׁדַּיְקָא בָּעֵת שֶׁעָסַקְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל בָּאָה נִשְׁמַת אִמּוֹ הַקְּדוֹשָׁה זַ”ל, כִּי אִמּוֹ הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּדוֹלָה. וּפַעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאִמּוֹ הָיְתָה בַּעֲלַת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. כִּי כָל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל וּמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁאָנוּ מְסַפְּרִים מִמֶּנּוּ, אֵין בָּהֶם דָּבָר אֶחָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם סוֹדוֹת גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד מְאֹד. “עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ” (קוהלת ז’). בִּפְרָט הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים. כִּי בָּנָיו הֵם בְּחִינַת לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן עַל-פָּסוּק: “וּבְנֵי רְחַבְיָה עֲלוּ (צ”ל רָבוּ) לְמָעְלָה” (דברי הימים-א’ כ”ג), עַיֵּן שָׁם (חלק ראשון סימן רע”ג). וּבִשְׁבִיל זֶה עָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְהַבָּא שֶׁיֻּמְשַׁךְ עֲלֵיהֶם עַל פְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל זֶרַע זַרְעָם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת אָמֵן וְאָמֵן:

אות טו

טו, אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” הַנַּ”ל, וְשָׁם מְדַבֵּר הַרְבֵּה מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר נִצָּחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה, בֵּאֵר הַדָּבָר יוֹתֵר. כִּי אָז הִתְחִיל בְּהַתְחָלַת הַתּוֹרָה תֵּכֶף לְדַבֵּר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי, דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר כִּי-אִם עַל-יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁמְּנַצְּחִין הַמִּלְחָמָה אָז נִקְרָאִין אִישׁ מִלְחָמָה. כִּי קֹדֶם שֶׁמְּנַצְּחִין הַמִּלְחָמָה, אָז “אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ” (מלכים-א’ כ’), רַק כְּשֶׁמְּנַצְּחִין הַמִּלְחָמָה, אָז הוּא אִישׁ מִלְחָמָה”. וְאַחַר-כָּךְ הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵהַנְּשָׁמָה, וְנִתְלַהֵב מְאֹד וְהֵרִים קוֹלוֹ, וְאָמַר, “יֵשׁ נְשָׁמָה” וְכוּ’ כַּנִּדְפָּס בַּסֵּפֶר בַּסִּימָן הַנַּ”ל. רַק שֶׁבִּכְתִיבָתוֹ הִתְחִיל תֵּכֶף מֵהַנְּשָׁמָה, אֲבָל בַּאֲמִירָתוֹ הִתְחִיל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְאַחַר שֶׁגָּמַר הַתּוֹרָה, אַחַר-כָּךְ בְּעֵת הַשִּׂיחָה שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: “מַה כַּוָּנַתְכֶם בְּמַה שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ (נ”א: כַּנַּ”ל) וְשֶׁזֶּה עִקַּר נִצָּחוֹן הַמִּלְחָמָה?” וְגָעַר בִּי, וְעָנָה וְאָמַר: כַּוָּנָתִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַזֹאת בִּפְשִׁיטוּת, עִם אֵלּוּ הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אִיךְ מֵיין טַאקֶע דָאס אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִיט דִיא שְׁטִיבֶּער אוּן מִיט דִיא הַייזֶער”). כְּלוֹמַר שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ בְּמַה שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּמַעֲלַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כַּוָּנָתוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַזֹאת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים לְשָׁם. שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, יִסַּע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת עַל-זֶה, יְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְיֵלֵךְ לְשָׁם. כִּי זֶה עִקַּר נִצָּחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְכַנַּ”ל. וְזֶה אֲשֶׁר הֵעִיר לְבָבִי בְּיוֹתֵר, וְחִזֵּק אוֹתִי בְּיוֹתֵר לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהָיָה לִי בְּלִי שִׁעוּר, לִשְׁבֹּר כֻּלָּם וְלָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הָיָה בְּעֶזְרִי לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעִכּוּבִים כָּאֵלֶּה, וְלָבוֹא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם וְלַחֲזֹר בְּשָׁלוֹם.
כְּשֶׁהִתְחִיל הַתּוֹרָה “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” הַנַּ”ל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לִתְחִלַּת הַלַּיְלָה הַשַּׁיָּכָה לְיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וּכְבָר חָשַׁךְ הַיּוֹם, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי סָמוּךְ מְאֹד אֵלָיו, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ, וְרָאִיתִי שֶׁאָמַר הַתֵּבוֹת “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמַסְרִין לְדִקְנָא” בְּכֹחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד עַד מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ, וּבְאֵימָה וְיִרְאָה וְרְתֶת וְזִיעַ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר. וְתָפַס אֶת זְקָנוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכֹחוֹת גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה לְתּוֹלְשָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאָמַר, שֶׁקֹדֶם שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו הַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתּוֹרָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וְכֵן בַּתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַקִּדּוּשׁ (לקמן שס”א). וְאֵצֶל הַתּוֹרָה הַזֹאת רָאִיתִי זֹאת בְּעֵינַי עֹצֶם מְסִירַת נַפְשׁוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר.
(שַׁיָּךְ לְעֵיל לָעִנְיָן הַמְבֹאָר שָׁם שֶׁקֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֲזַי אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ וְכוּ’, רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי הַרְבֵּה יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת וְכוּ’ צְרִיכִין לַעֲבֹר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְשָׁם).
פַּעַם אַחַת כְּשֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל מֵעֹצֶם הַמְּנִיעוֹת וְהַסַּכָּנוֹת שֶׁהָיָה עָלָיו בִּסְטַאמְבּוּל, וְאֵיךְ שֶׁהָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה קֹדֶם שֶׁבָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, אָז עָנָה וְאָמַר לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל, כְּאוֹמֵר שֶׁעָלֵינוּ לֹא יִתְגַּבְּרוּ מְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה וְסַכָּנוֹת כָּאֵלֶּה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עָלָיו, וְאִם נִרְצֶה נוּכַל לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן, בְּוַדַּאי גַּם אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְרֻצִּים לִסְבֹּל יִסּוּרִים וּלְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְשָׁם, כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל-יְדֵי יִסּוּרִים (ברכות ה.), וְכַמּוּבָא גַּם שָׁם בַּמַאֲמָר הַנַּ”ל.
(וּפַעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, יֵשׁ שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁרוֹצִין וְנִכְסָפִין מְאֹד לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אִם הָיוּ יְכוֹלִים לִסַּע לְשָׁם בְּהַרְחָבָה, אֲבָל לֹא בְּצַעַר וְדֹחַק. וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה רָצוֹן שָׁלֵם. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לֵילֵךְ גַּם רַגְלִי, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם לֶךְ לְךָ וְכוּ’ לֶךְ דַּיְקָא. וְעַיֵּן יְמֵי נָתָן (ימי מוהרנ”ת) בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַחַר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל מַאֲמַר “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” הַנַּ”ל אָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת: “אִיךְ הָאבּ הַיינְט גִיזָאגְט פַאר פַייעֶר אוּן פַאר וַואסֶער”. [אֲנִי הַיּוֹם אָמַרְתִּי עַל אֵשׁ וְעַל מַיִּם]. כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וּמֵעִנְיַן פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם. מוּבָא שָׁם בִּימֵי נָתָן הַנַּ”ל):

אות טז

טז, לְעִנְיַן הַמַּקִּיפִים הַמְבֹאָרִים בְּהַתּוֹרָה “עַתִּיקָא” (סימן כ”א) שֶׁכָּל אֶחָד יַשִּׂיג לֶעָתִיד כְּפִי טָרְחוֹ וִיגִיעָתוֹ וְכוּ’ בַּעֲבוֹדַת ה’. אָמַר, שֶׁיֵּשׁ עֻבְדּוֹת כָּאֵלּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין עַל יָדָם שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַבָּא יִזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּלְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם מַקִּיפִין חֲדָשִׁים.
(וּמַה שֶׁכָּתַב שָׁם בְּעִנְיַן מִרְיָם שֶׁפָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן בִּקֵּשׁ: “אַל נָא וְכוּ’ בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ” (במדבר י”ב), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֹנֶשׁ הַיִּבּוּם, עַיֵּן שָׁם. יֵשׁ בָּזֶה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי רָמַז בָּזֶה עַל בִּתּוֹ מִרְיָם זַ”ל, שֶׁהָיְתָה כַּלָּתוֹ שֶׁל הָרַב הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק וְכוּ’ הָרַב לֵיבּוּשׁ מִוָואלְטְשִׁיסְק זַצַ”ל, שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִם כָּל בָּנָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה נָסְעָה גַּם בִּתּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכַמָּה שָׁנִים אַחַר פְּטִירַת אַדְמוֹ”ר זַצַ”ל נִתְיַבְּמָה שָׁם):

אות יז

יז, כְּשֶׁאָמַר הָעִנְיָן עַל הַתּוֹקֵעַ בַּבּוֹר: אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ וְכוּ’ (ראש השנה כז:), עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן כ”ב מֵעִנְיַן הִתְגַּלּוּת סוֹד קוֹל הֲבָרָה, עַיֵּן שָׁם. וְאָז אָמַר בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה קֻשְׁיָא לִכְאוֹרָה: כִּי שָׁם מְבֹאָר שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ כִּי-אִם קוֹל הֲבָרָה, עַיֵּן שָׁם. וּמְבָאֵר זֶה בְּתוֹךְ הַמִּשְׁנָה הַנַּ”ל שֶׁאָמְרָה: “אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ’ וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע” וְכוּ’. וְקָשֶׁה לִכְאוֹרָה, הֲלֹא הִזְכִּירָה הַמִּשְׁנָה בִּתְחִלָּה אוֹתָן הָעוֹמְדִים בַּחוּץ, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ’, וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ”ל שָׁם בְּעַצְמוֹ אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר וְכוּ’, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ וְכוּ’. וְאִם-כֵּן קָשֶׁה, אֵיךְ אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר? וְאֵיךְ אָמַר הַתַּנָּא עַל אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְכוּ’, הֲלֹא אוֹתָם שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ וְכוּ’? אֲבָל לֹא בֵּאֵר הָעִנְיָן לְתָרֵץ זֹאת בְּפֵרוּשׁ, רַק אָמַר בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הֲלֹא גַּם-כֵּן אֵין מְבִינִים עִנְיָן הַנַּ”ל. אַךְ מִדְּבָרָיו מוּבָן שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עִנְיָן בְּגוֹ. וְהַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הוּא, שֶׁגַּם מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן לִהְיוֹת קָרוֹב לְהַנְּשָׁמָה וּלְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בִּבְחִינַת בָּשָׂר הַנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִם יַכְרִיחַ עַצְמוֹ הַרְבֵּה, וְיַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכֹחַ גָּדוֹל לִשְׁמֹעַ קוֹל הַנְּשָׁמָה וְקוֹל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, יֵשׁ לוֹ גַּם-כֵּן תִּקְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁצָּרִיךְ לְהַטּוֹת אָזְנוֹ הֵיטֵב. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּעִנְיַן דִּין הַמִּשְׁנָה הַנַּ”ל לְעִנְיַן קוֹל שׁוֹפָר בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ תּוֹקֵעַ בַּבּוֹר בְּוַדַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ הַבְחָנָה אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע וְאִם קוֹל הֲבָרָה, כִּי בְּוַדַּאי שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר. וְכַמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ שֶׁרַק מִי שֶׁתּוֹקֵעַ בְּבוֹר וְכַיּוֹצֵא צָרִיךְ הַבְחָנָה אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע אִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע (אורח חיים סימן תקפ”ז). כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַמִּשְׁנָה הַנַּ”ל, שֶׁמִּי שֶׁהוּא תּוֹקֵעַ בַּבּוֹר, שֶׁמֻּנָּח בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, וְשָׁם תּוֹקֵעַ וּמִתְאַנֵּחַ וְצוֹעֵק עַל עֲווֹנוֹתָיו, שֶׁאָז צְרִיכִים הַבְחָנָה אוֹתָם שֶׁעוֹמְדִים בַּחוּץ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמְעוּ יָצְאוּ וְכוּ’. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם יַכְרִיחוּ עַצְמָם וְיַטּוּ אָזְנָם הֵיטֵב, יוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ כַּנַּ”ל. אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בָּשָׂר אֵינוֹ צָרִיךְ הַבְחָנָה כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי יִשְׁמַע בְּחִינַת הַקּוֹל שׁוֹפָר שֶׁהוּא הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ וְכוּ’, וְהָבֵן. כֵּן נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי (לְעִנְיָן הַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת הֵם בְּחִינוֹת עַזּוּת וְכוּ’, אָמַר אָז, שֶׁאֲפִלּוּ קוֹל קִשְׁקוּשׁ הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁל נְתִינַת הַצְּדָקָה הֵם גַּם-כֵּן בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’):

אות יח

יח, מַאֲמַר “אֶמְצָעוּתָא דְעָלְמָא” (סימן כ”ד) נֶאֱמַר בְּקַיִץ תקס”ג בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת. וְאָמַר אוֹתוֹ בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת עָצוּם וְנִשְׂגָּב כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַשּׁוֹמְעִים לְהָבִין כְּלָל מַה הוּא אוֹמֵר. רַק נִכְתַּב אַחַר-כָּךְ בִּכְתִיבַת יָדוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

אות יט

יט, שַׁיָּךְ לְהַמַּאֲמָר “אַחְוֵי לָן מָנָא” (סימן כ”ה). נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ אֵצֶל הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵעֲלִיָּה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַמְּנִיעוֹת דְּסִטְרָא-אָחֳרָא בְּכָל פַּעַם וְכוּ’. וְאָמַר אָז בְּפֵרוּשׁ שֶׁגַּם מִי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר לַעֲלוֹת מִשָּׁם, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וַאֲזַי מִשְׁתַּטְּחִין כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם וְכוּ’. כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל (מובא בלקוטי הלכות הלכות מעקה ושמירת נפש הלכה ד’):

אות כ

כ, הַתּוֹרָה “הַאי מָאן דְּאָזֵל לְמִנְסַב אִתְּתָא” (סימן כ”ט) אָמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס”ו לִפְרָט-קָטָן. וּבְאוֹתוֹ הָעֵת לָבַשׁ פַּעַם רִאשׁוֹן בְּגָדִים לְבָנִים, וְאָז נִכְלַל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים, עַיֵּן שָׁם. וְגַם אִישׁ אֶחָד הֵבִיא בִּתּוֹ הַבְּתוּלָה שֶׁהָיָה לָהּ חֹלִי נוֹפֵל רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְגַם הֵבִיא יַיִן וְכוּ’. וְכָל זֶה נִכְלַל שָׁם עַיֵּן שָׁם וְכוּ’ וְכוּ’. וְעוֹד כַּמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ שֶׁנִּכְלְלוּ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַזֹאת, מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת. כִּי עֶצֶם כַּוָּנָתוֹ בִּכְלָל וּבִפְרָט אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. גַּם אָמַר שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹאת עוֹמֶדֶת עַל הַצָּרְפַת, כִּי מְדַבֵּר שָׁם מִכֶּסֶף וּמָמוֹן, הַיְנוּ מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן. וְכֵן מְדַבֵּר שָׁם מִתִּקּוּן הַדִּבּוּר עַל-יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים וּמִבְּגָדִים לְבָנִים. וְזֶה: “כֶּסֶ’ף נִבְחָ’ר לְשׁוֹ’ן צַדִּי’ק” (משלי י’) סוֹפֵי-תֵבוֹת פְרַנְק (בְּאוֹתָהּ הַעֵת שֶׁאָמַר מַאֲמָר הַנַּ”ל הָיָה לְאִישׁ אֶחָד עָשִׁיר מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זַ”ל אֵיזֶה עֵסֶק עִם אֲדוֹנִים בְּוִינִיצְיָא מֵאַנְשֵׁי חַיִל שֶׁל הַקִּירָ”ה הַיְנוּ שֶׁהֶעֱמִיד לָהֶם קֶמַח וְלֹא הוּטַב בְּעֵינֵיהֶם וְרָצוּ הָאֲדוֹנִים הַנַּ”ל לְסַכֵּן אוֹתוֹ בְּסַּכָּנוֹת נְפָשׁוֹת לְבַד מִסַּכָּנַת מָמוֹן, וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל נִכְנַס בְּלִבּוֹ מְאֹד מַה שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁעַל יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים הַדִּבּוּר נִשְׁמַע וְנִתְקַבֵּל כִּי זֶה כָּל עִנְיָנוֹ, כִּי הֲלֹא הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה דִּבּוּרָיו וְטַעֲנוֹתָיו נִשְׁמָעִים וְנִתְקַבְּלִים לִפְנֵי הָאֲדוֹנִים. וְתֵכֶף בְּמוֹצָאֵי שָׁבוּעוֹת נָסַע לְוִוינִצְיָא וְכָל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ עָסַק לְסַפֵּר לִפְנֵי בַּעַל הָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ הַרְבֵּה מִשִּׁבְחֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כִּי בֶּאֱמֶת הָיָה לְכָל אַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זַ”ל אֲפִילוּ לְהַבַּעֲלֵי בָּתִּים הַפְּשׁוּטִים סִפּוּרִים וּשְׁבָחִים הַרְבֵּה לְרַבֵּנוּ זַ”ל עַד אֵין מִסְפַּר וְתֵכֶף אַחַר כָּךְ נִכְנַס אֶל הָאֲדוֹנִים וְדִבֵּר לִפְנֵיהֶם כָּל טַעֲנוֹתָיו וְאַמְתְלַאוֹתָיו וְנִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו בְּאָזְנֵיהֶם וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְנִצּוֹל מִכָּל הַסַּכָּנוֹת הַנַּ”ל וְיָצָא בְּשָׁלוֹם מִן הָעֵסֶק הַנַּ”ל כָּרָאוּי):

אות כא

כא, בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “מֵישְׁרָא דְסַכִּינָא” בְּסִימָן לָמֶ”ד בְּשַׁבָּת חֲנֻכָּה תקס”ז בַּסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת. וְהִתְחִיל הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק “וַיְהִי מִקֵּץ” (בראשית מ”א), וְלֹא גָּמַר לְגַלּוֹת פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק אֵיךְ שַׁיָּכָה תּוֹרָה הַזֹאת לַפָּסוּק הַנַּ”ל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַר הַבְדָּלָה דִּבֵּר עִמָּנוּ, וְאָמַר, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק הַנַּ”ל הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד הַפַּעַם תּוֹרָה כְּמוֹ זוֹ שֶׁאָמַר. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר, אֲנִי דּוֹמֶה עַכְשָׁו כְּמוֹ מִי שֶׁפּוֹסְקִין עָלָיו לְהַכּוֹתוֹ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעִיר. וְלֹא הֵבִינוּ דְּבָרָיו כְּלָל. כָּעֵת נִזְכַּרְתִּי שֶׁמְּרֻמָּז קְצָת בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לַחְתֹּךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּלֶ”ת, מֵד’ מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא-אָחֳרָא, בְּחִינַת חֲתָכוֹ לְד’. וְאֶפְשָׁר רָמַז קְצָת בִּדְבָרָיו זַ”ל, לְעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִים ד’ פְּעָמִים בִּשְׁבִיל לַחְתֹּךְ הַדָּלֶ”ת הַנַּ”ל מִבֵּין הָד’ מַלְכֻיּוֹת וְכוּ’:

אות כב

כב, פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵהַתּוֹרָה “וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים” (בסימן ל”ד), הַמְדַבֵּר מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק וְכוּ’, וְאָמַר לִי שֶׁבְּזֹאת הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לִרְאוֹת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, מַהוּת וּמַדְרֵגַת וּמַעֲלַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד:

אות כג

כג, מַאֲמָר “הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה” סִימָן נ”ב נֶאֱמַר בִּשְׁנַת תקס”ג בִּבְחִינַת “עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ” (תהלים ק”ג). כִּי מוֹרֵנוּ הָרַב ר’ נָתָן זַצַ”ל קִיֵּם עִנְיָן זֶה מִתְּחִלָּה מִדַעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ. וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּא אֶל אַדְמוֹ”ר זַצַ”ל, וְהוּא כִּוֵּן בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ הַנּוֹרָא וְהַנִּפְלָא מְאֹד וְגִלָּה לְפָנָיו הָעִנְיָן הַזֶּה. וּמוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ”ל בְּשָׁמְעוֹ אֵיךְ שֶׁמְּגַלֶּה לְפָנָיו עִנְיָן הַזֶּה שֶׁעָשָׂה מִדַּעְתֵּהּ דְּנַפְשֵׁיהּ, וּמַה שֶּׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי-זֶה, וְגַם מֵעֹצֶם הַרְגָּשָׁתוֹ בִּנְעִימוּת הַדְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה נִתְבַּטֵּל מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ. וַיִּצְעַק בְּקוֹל וְאָמַר: “גִיוַואלְד! אָרוּצָה נָא בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְאֶצְעַק, אֲהָהּ, מַה הֵם חוֹשְׁבִים לְנַפְשָׁם”. וּמִגֹדֶל תַּבְעֵרַת לְבָבוֹ, עַד שֶׁמַּמָּשׁ יָצָא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי, רָצָה בֶּאֱמֶת לָרוּץ וְלִצְעֹק כַּנַּ”ל. וּמִיָּד חָטַף אוֹתוֹ אַדְמוֹ”ר זַצַ”ל בְּבִגְדוֹ, וְאָמַר לוֹ: עֲמֹד! כִּי לֹא תִּפְעַל כְּלָל (“שְׁטֵייא, דוּא וֶועסְט נִיט פּוֹעְלִין”):

אות כד

כד, פַּעַם אֶחָד בָּאנוּ אֵלָיו אֲנִי וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי סָמוּךְ לְשָׁבוּעוֹת תקס”ה, וְאָמַר לָנוּ, שֶׁעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק זֹאת נוֹדַע לִי בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁעַל-יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבָּעוֹלָם אֵין הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִין לִהְיוֹת עֲנָוִים וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּסִימָן קצ”ז, וְיָתֵר מִזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ. וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ: כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כָּךְ מַמָּשׁ אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ עַכְשָׁו כְּלוּם. וְאָמַר, שֶׁעַכְשָׁו הוּא מִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁעוֹמֵד בַּבֹּקֶר וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְאַחַר-כָּךְ הוּא לוֹמֵד קְצָת, וְאַחַר-כָּךְ הוּא אוֹמֵר תְּהִלִּים, וְאַחַר-כָּךְ אוֹכֵל אֲכִילָתוֹ וּמַנִּיחַ עַצְמוֹ לִישֹׁן קְצָת, וְאַחַר-כָּךְ הוּא עוֹמֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ קְצָת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. וְיֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת עָלַי (“אוּן אִיךְ הָאבּ אוֹיף מִיר רַחֲמָנוּת”). וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ אָמַר בִּתְמִימוּת וּבְלֵב נִשְׁבָּר, עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׁמַע אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָאָה וְהֵבִין גּוֹדֶל הָרַחֲמָנוּת הֶעָצוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה רָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’.
וְסִפֵּר לָנוּ אָז שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה שָׁבוּעוֹת, וְהָיִינוּ כֻּלָּנוּ אֶצְלוֹ כְּדַרְכֵּנוּ בְּכָל שָׁנָה לְהִתְקַבֵּץ אֵלָיו עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְלֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה כְּלָל. וְהָיָה מְבַזֶּה וּמְיַסֵּר אוֹתָנוּ מְאֹד, וְאָמַר, כִּי הַכֹּל בִּשְׁבִילֵנוּ שֶׁמֵּחֲמַת עוֹבְיוּתֵנוּ וְכוּ’ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק נַעֲשֵׂית מֵהָאֲנָשִׁים הַבָּאִים וּמִתְקַבְּצִים אֵלָיו לקוטי מוהר”ן סימן כ’). וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאֹד, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרַרְנוּ כֻּלָּנוּ בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאֹד. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ בַּחֲלוֹם גַּם הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר אָז. אַחַר-כָּךְ הָיִינוּ אֶצְלוֹ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְאָמַר אָז תּוֹרָה נִפְלָאָה עַל פָּסוּק “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים” (בסימן נ”ו) הַמַּתְחֶלֶת: “כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת”. אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ’, וְיֵשׁ מַלְכוּת בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא וְכוּ’, וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וְכוּ’. אַחַר-כָּךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ: לָכֶם נִדְמֶה שֶׁאֵין לִי מֶמְשָׁלָה כִּי-אִם עֲלֵיכֶם, בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹשֵׁל אֲפִלּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, רַק שֶׁהוּא בְּאִתְכַּסְיָא.
אַחַר שֶׁאָמַר הָעִנְיָן הַמְבֹאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ”ל הַמְדַבֵּר מִדַּרְכֵי ה’ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ וְזֶה אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים. וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, כִּי הֵם בְּחִינַת רְעָמִים וְכוּ’, בְּחִינַת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל כְּלָל רַק בֶּאֱמוּנָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. אַחַר-כָּךְ בַּלַּיְלָה דִּבֵּר מִזֶּה קְצָת בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עִם הָעוֹלָם, וְאָמַר, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁנִּמְצָא בְּסִפְרֵי מְקֻבָּלִים תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא הַזֹאת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי הֵם רוֹצִים לְתָרֵץ מַה שֶּׁזֶּה מֵקֵל וְזֶה מַחְמִיר, שֶׁזֶּה מֵחֶסֶד וְזֶה מִגְּבוּרָה וְכוּ’, עַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, עַיֵּן בְּדִבְרֵיהֶם. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַתֵּרוּצִים אֵינָם כְּלוּם לַמֵּבִין קְצָת. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “מִיר לָאז עֶמִיצֶער זָאגִין אַתֵּרוּץ”. יַחְגֹּר אֶחָד מָתְנָיו לוֹמַר תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא זֹאת בְּפָנַי. כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ תֵּרוּץ כְּלָל. כִּי זֶה אוֹמֵר שֶׁהַדָּבָר כָּשֵׁר וּמֻתָּר לֶאֱכֹל, וְזֶה אוֹמֵר לְהֶפֶךְ שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל שֶׁדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם אֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר הַדִּין בְּהֶפֶךְ מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ’. וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁהַתֵּרוּצִים עַל קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. לֹא מִבַּעֲיָא הַתֵּרוּצִים שֶׁבְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין בָּהֶם כְּלוּם, וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן סימן ת”ז), שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אָסַר רַבֵּנוּ זַ”ל לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁל הַמְחַקְּרִים הַכְּשֵׁרִים, מֵחֲמַת שֶׁמְּבִיאִין קֻשְׁיוֹת חֲזָקוֹת גְּדוֹלוֹת עַל דַּרְכֵי הַשֵּׁם וּמַאֲרִיכִין בְּקֻשְׁיוֹתָם, וְאַחַר-כָּךְ רוֹצִין לְתָרְצָהּ, וְהַתֵּרוּץ חָלוּשׁ מְאֹד וּבְנָקֵל לְסוֹתְרוֹ. וְעַל-כֵּן מִי שֶׁמְּעַיֵּן בָּהֶם וְרוֹצֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת עַל-יְדֵי שֵׂכֶל יוּכַל לָבוֹא לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, כִּי מֵבִין אַחַר-כָּךְ שֶׁהַתֵּרוּץ אֵינוֹ כְּלוּם וְנִשְׁאָר בְּקֻשְׁיָא, עַל-כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם כְּלָל רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד. וּכְשֶׁבָּא חַס וְשָׁלוֹם בְּדַעְתּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָהּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הָאֱנוֹשִׁי דַּרְכֵי ה’ וְכוּ’, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי בֶּאֱמֶת הַכֹּל נָכוֹן וְיָשָׁר, רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי הַשֵּׁם, וְכַמְבֹאָר זֶה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל הַרְבֵּה. אֶלָּא אֲפִלּוּ קְצָת הַתֵּרוּצִים הַמּוּבָאִים בְּסִפְרֵי הַמְקֻבָּלִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים בַּעֲלֵי הַשָּׂגָה וְרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אִי אֶפְשָׁר לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיָא עַל-יְדֵי תֵּרוּצִים, כַּנִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַתְּשׁוּבָה נִשְׁאָר מֵעַל, וּצְרִיכִין רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה. וְכֵן עַל שְׁאָר קֻשְׁיוֹת כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, כְּגוֹן הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁמּוּבָא גַּם-כֵּן שֶׁרוֹצִים לְתָרְצָהּ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם יִרְאֶה שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין הַתֵּרוּץ כְּלָל בְּשִׂכְלֵנוּ. עַל-כֵּן אֵין לָנוּ לִכְנֹס בָּזֶה כְּלָל לְתָרֵץ קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ.
וְכֵן הַקֻּשְׁיָא הַמּוּבָאָה בְּעֵץ הַחַיִּים בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁרוֹצֶה בַּעַל הַ”שַּׁעֲרֵי גַן עֵדֶן” לְתָרְצָהּ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל כָּל שֶׁהוּא יִרְאֶה שֶׁהַתֵּרוּץ הוּא וְלֹא כְלוּם (נ”א: בְּדֹחַק גָּדוֹל). כִּי סוֹף כָּל סוֹף מְסַיֵּם שָׁם שֶׁלְּמַעְלָה מִשָּׁם אָסוּר לְהַרְהֵר. אִם-כֵּן טוֹב אֲשֶׁר יָפֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיָא בִּתְחִלָּה עִם זֶה הַתֵּרוּץ, שֶׁאָסוּר לָנוּ לְהַרְהֵר כְּלָל מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר, וְלָמָּה לָנוּ לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת שֶׁל עוֹלַם הַתֹּהוּ כָּאֵלּוּ, וּלְבַסּוֹף לֹא יְתָרְצוּ כְּלוּם, וּמִי יוֹדֵעַ אִם יָשׁוּב בְּשָׁלוֹם, טוֹב לִשָּׁאֵר תֵּכֶף בֶּאֱמוּנָה לְבַד. כִּי חֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבִפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבִּתְחִלַּת עֵץ הַחַיִּים, אִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל, וְאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם כְּלָל, רַק צְרִיכִין לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ.
וְעַיֵּן נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּסִימָן כ”א עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “לֶעָתִיד לָבוֹא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים” וְכוּ’ (ברכות יז.), שֶׁבֵּאֵר שָׁם, אֵיךְ אֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ”ל נִמְשָׁכִין מִשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ עַכְשָׁו בְּשׁוּם אֹפֶן. וְכֵן בְּהַתּוֹרָה “בֹּא אֶל פַּרְעֹה” (בסימן ס”ד), שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִסּוֹד חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בָּהֶם שֵׂכֶל לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם אֹפֶן. וְכֵן בְּהַתּוֹרָה “וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם” (לקוטי תנינא סימן ז’), שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם, כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אוֹתָם יֻקְשֶׁה אַחַר-כָּךְ עוֹד קֻשְׁיָא שֶׁיִּהְיֶה חֲזָקָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לִכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּסְפָרִים שֶׁלּוֹ הַקְּדוֹשִׁים. וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן נ”ב דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁמַּה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת כָּךְ, כִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם. כִּי אִם לָאו, רַק יִתְנַהֵג כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ בְּלִי קֻשְׁיוֹת עָלָיו, אִם-כֵּן יִהְיֶה דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם. עַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו יִתְבָּרַךְ קֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי דַּעְתּוֹ בְּהַנְהָגוֹתָיו מְרוֹמָם וְנַעֲלָה וְנִשְׂגָּב מְאֹד מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם, וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. הַכְּלָל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל מֵעִנְיָנֵי חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ, אֵינוֹ רוֹצֶה לְתָרְצָם בְּשׁוּם מָקוֹם, רַק כָּל דְּבָרָיו הֵם, שֶׁהוּא זַ”ל בְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה מְגַלֶּה תּוֹרָה נִפְלָאָה בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, וּמַרְאֶה לָעֵינַיִם וּמְבָאֵר לַדַּעַת לְהַרְאוֹת מֵהֵיכָן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת נִמְשָׁכִין, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם וּלְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם אֹפֶן. וְכַוָּנָתוֹ לְהַרְאוֹת לְדוֹרוֹת שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל-כֵּן “כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים” (משלי ב’). רְאֵה דְּרָכָיו וְחָכָם וְתָבִין נִפְלְאוֹת ה’, אֵיךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, יָבִין מִדַּעְתּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וַאֲפִלּוּ בְּדַרְכֵי הַמְקֻבָּלִים הָאֲמִתִּיִּים, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה (וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי מִזֶּה בְּהִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ג’):

אות כה

כה, שַׁיָּךְ לַמַּאֲמָר: “פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן” (סִימָן ס’). אַחַר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל מַאֲמָר זֶה הַנַּ”ל, אָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת: הַיּוֹם אָמַרְתִּי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁלֹּא כְּדִבְרֵי הָעוֹלָם:
(א) הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְסֻגָּל לְשֵׁנָה. וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁעַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מְעוֹרְרִין בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם.
(ב) הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁמִּסִּפּוּרֵי דְבָרִים אֵינָם בָּאִים לִידֵי הֵרָיוֹן (“פוּן זָאגִין וֶוערְט מֶען נִיט טְרָאגִין”). וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁמִּסִּפּוּרֵי דְבָרִים שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁמְּעוֹרֵר עַל-יְדֵי-זֶה בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם, עַל-יְדֵי-זֶה בָּא פְּקִידַת עֲקָרוֹת.
(ג) הָעוֹלָם אוֹמְרִים כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה אֵין צָרִיךְ לְמָעוֹת הַרְבֵּה, כִּי לָמָּה לוֹ מָעוֹת. וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁיֵּשׁ הִתְבּוֹנְנוּת כָּזֶה שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה כָּל הוֹן דְּעָלְמָא.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ לְעִנְיָן מַה שֶּׁרְצוֹנוֹ הָיָה שֶׁיֻּדְפְּסוּ הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גַּם בִּלְשׁוֹן טַייטְשׁ שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ, וְאָמַר אָז, שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת בְּנָקֵל שֶׁאִשָּׁה שֶׁהִיא עֲקָרָה תִּקְרָא בָּהֶם אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּפָּקֵד לְטוֹבָה וְתִזְכֶּה לְבָנִים, עַד-כַּאן שָׁמַעְתִּי. וְיֵשׁ סְמִיכוּת לָזֶה מִמַּה שֶּׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ נַעֲשָׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת):

אות כו

כו, בַּחֹרֶף בִּשְׁנַת תקס”ה, נָסַע רַבֵּנוּ זַ”ל לְמֶעדְוֶועדִוְוקֶע עַל שַׁבַּת שִׁירָה לוֹמַר שָׁם תּוֹרָה כְּמִנְהָגוֹ. בְּאוֹתָהּ הָעֵת הָיְתָה בִּתּוֹ חַיָּה זַ”ל, שֶׁהָיְתָה אָז בַּקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה הַנַּ”ל, וְהָיְתָה חוֹלָה עַל הָעֵינַיִם, שֶׁגָּדַל לָהּ עַל הָעֵינַיִם מַה שֶּׁקּוֹרִין “בִּילְמֶא” [יַבֶּלֶת], וְכִמְעַט שֶׁנִּסְמֵית בְּעֵינֶיהָ. וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זַ”ל לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע נוֹדַע לוֹ. וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה “וַיַּסֵּב אֱלֹקִים” (הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי א’ בְּסִימָן ס”ב), שֶׁמּוּבָא שָׁם מַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: “עֻלֵמְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עַיְנִין”, וְנִתְרַפְּאָה עַל יְדֵי זֶה.
וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ סִפֵּר לְפָנַי זֹאת הַמַּעֲשֶׂה בְּעַצְמוֹ, וְהֵבַנְתִּי מִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ דָּבָר גָּדוֹל וְנִפְלָא עִנְיָן זֶה, שֶׁהִמְשִׁיךְ לָהּ רְפוּאָה עַל-יְדֵי דִּבּוּר מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל. כִּי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים נוֹגֵעַ עַד לְמֵרָחוֹק. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם יֵשׁ בּוֹ נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה, כִּי אֵין דָּבָר לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה יוֹתֵר, כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו נוֹגֵעַ לְמֵרָחוֹק יוֹתֵר, אֲבָל זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים עָצְמָה וְגָדְלָה מַעֲלָתָם בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן תקפ”ג). וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם הָיָה בְּכָל דָּבָר מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי נוֹגֵעַ לְמֵרָחוֹק מְאֹד:

אות כז

כז, הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן ס”ג הַמַּתְחֶלֶת: “סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה”, נֶאֶמְרָה בַּבֹּקֶר קֹדֶם סְעֻדַּת שַׁחֲרִית בַּשַּׁבָּת שֶׁקֹדֶם הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ”ל שְׁנַת תקס”ה סָמוּךְ לְרֹאשׁ-חֹדֶשׁ נִיסָן, אַחַר שֶׁיָּצְאוּ רֹב הָעוֹלָם שֶׁבָּאוּ לְקַבֵּל פָּנִים כַּנָּהוּג, שֶׁנִּקְרָא “שָׁלוֹם זָכָר”. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: אַחַר שֶׁיָּצְאוּ הַהֲמוֹן עַם, נִשְׁאַרְנוּ אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו. בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל עַל הַמִּנְעָל שֶׁלִּי שֶׁנִּתְעַקֵּם מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁהֶעָקֵב (שֶׁקּוֹרִין “פִּידֶעשְׁוֶוי”) נִתְעַקְּמָה הַרְבֵּה לְפָנָיו עַל פְּנֵי הַמִּנְעָל. עָנָה וְאָמַר: הַמִּנְעָל שֶׁלְּךָ הוּא דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁטּוֹפְחִין בַּפָּנִים (וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “דַּיין שִׁיךְ הָאט אַפָּנִים וִויא אַ פַּאטְשׁ אִין פָּנִים”). וְאַחַר-כָּךְ שָׁתַק מְעַט. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְּוַדַּאי הָיִינוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֵינָם פְּשׁוּטִים, וּבְוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם רָזִין גְּדוֹלִים וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן מ”ב, עַיֵּן שָׁם. אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר: שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אוּנְזֶער שִׂיחוֹת חֻלִּין”. וְדָחַק תֵּבַת “אוּנְזֶער” [שֶׁלָּנוּ]. יֹאמַר לִי אֵיזֶה מְקֻבָּל אֵיךְ בְּהַוֶּוערְטִיל הַזֶּה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל מִילָה וּמַה שֶּׁהוּא גָּבוֹהַּ מִכַּוָּנוֹת. וְהִתְחִיל לִזְרֹק מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּחֵן קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, וְאָמַר: יֵשׁ וְטָפַח לוֹ עַל פָּנָיו, וְיֵשׁ וְטָפַח לוֹ בְּסַנְדָּלוֹ. וְהִזְכִּיר מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל לְעִנְיַן סַנְדָּל שֶׁאָמְרוּ שָׁם לְעִנְיַן מְעֻבֶּרֶת חֲבֵרוֹ: “גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה סַנְדָּל לְמָשָׁל וְכוּ’ כְּמִי שֶׁבָּא וְטָפַח לוֹ עַל פָּנָיו” וְכוּ’ (יבמות מב.). וְגַם הִזְכִּיר מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “דְּרוּסַת אִישׁ” וְכוּ’ “מַה שֶּׁעָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּותָא” (נדה כה:). וּבְכָל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים מְרֻמָּז שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה בְּעִנְיַן הָעָקֵב וְהַסַּנְדָּל, וּבְעִנְיַן טְפָחוֹ בְּפָנָיו שֶׁהִזְכִּיר. וְכָל זֶה נוֹגֵעַ לְעִנְיַן פְּגַם הַבְּרִית וְתִקּוּנוֹ, שֶׁכָּל זֶה עִנְיַן מִילָה, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית כַּמּוּבָן מִכָּל הַנַּ”ל לַמַּשְׂכִּיל. וְאַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר כָּל הַתּוֹרָה הַמְבֹאֶרֶת בַּסִּימָן הַנַּ”ל, וַעֲדַיִן אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה. וְגַם הַתּוֹרָה הַנַּ”ל לֹא אָמַר בְּבֵאוּר קֶשֶׁר הָעִנְיָנִים, רַק הַכֹּל בְּדֶרֶךְ רֶמֶז וְהִתְנוֹצְצוּת. וּבְכָל זֶה רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ גְּבוּרוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ בְּדִבְרֵי שִׂיחָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְלֻבָּשִׁים סוֹדוֹת כָּאֵלֶּה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין כָּל זֶה בִּשְׁלֵמוּת.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאַחַר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל מַאֲמַר “סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה” הַנַּ”ל, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אַחַר-כָּךְ קְצָת מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֵיזֶה שְׁאֵלוֹת בְּמַאֲמָר זֶה, כִּי קְצָת דְּבָרִים אֵינָם מוּבָנִים שָׁם כָּל-כָּךְ, וְגַם קֶשֶׁר הַמַּאֲמָר אֵינוֹ מוּבָן כָּל-כָּךְ. הֵשִׁיב לָהֶם רַבֵּנוּ זַ”ל: מִי חַיָּב לָכֶם שֶׁאֵין לָכֶם הַשָּׂגָה וִידִיעָה בְּעִנְיָנִים דַּקִּים וְרוּחָנִיִּים? וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “וֶוער אִיז אַייךְ שׁוּלְדִיג אַז אִיהר הָאט נִיט קַיין יְדִיעָה אִין אֵיידְלְקַייט”):

אות כח

כח, מַאֲמָר “וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת” (סימן ס”ה) נֶאֱמַר בְּקַיִץ תקס”ו סָמוּךְ לִפְטִירַת בְּנוֹ הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ”ל. וְאָז עָמַד לְפָנָיו מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ”ל עִם עוֹד אֶחָד עַל הָעֲלִיָּה שֶׁהָיָה לְאַדְמוֹ”ר זַ”ל עַל בֵּיתוֹ. וַאַדְמוֹ”ר זַצַ”ל סִפֵּר עִמָּם מִגֹּדֶל צַעֲרוֹ וְיִסּוּרִים שֶׁלּוֹ הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים, וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה קְצָת כִּי הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים רַבִּים וַעֲצוּמִים מְאֹד מִבַּיִת וּמִחוּץ בְּכָל עֵת תָּמִיד. וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר, מָה אַתֶּם יוֹדְעִים מַה גָּדוֹל וְעָצוּם הַשֶּׁבֶר הַזֶּה שֶׁהָיָה בָּעוֹלָם עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַיֶּלֶד הַנַּ”ל, כָּל לְבָבִי נִשְׁבַּר וְנִתַּק מִמְּקוֹמוֹ. וְהִתְחִילוּ הַדְּמָעוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת לֵירֵד עַל לְחָיָיו. וְתֵכֶף וּמִיָּד נִשְׁמְטוּ מִלְּפָנָיו מֵעֹצֶם הַבּוּשָׁה שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם עַל שֶׁרָאוּ בְּכִיָּתוֹ בִּפְנֵיהֶם, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ נֶהְפָּךְ כָּל הָעוֹלָם וְנֶחֱרָב. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּרֶמֶז קְצָת, מֵעִנְיַן הַתִּקְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה רָאוּי לָבוֹא לִכְלַל יִשְׂרָאֵל אִם לֹא הָיָה נִפְטַר הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל. וְאַחַר-כָּךְ בַּיּוֹם שֶׁאַחַר זֶה, שֶׁהָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, אָמַר לָהֶם אִם לֹא הָיוּ יוֹרְדִים תֵּכֶף הָיָה מְסַפֵּר לָהֶם דָּבָר יָפֶה מְאֹד. וּבְיוֹם זֶה אָמַר לָהֶם הַמַּאֲמָר “וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת” הַנַּ”ל הַמְדַבֵּר מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין מְאֹד לְבַעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וִיתַקְּנֵם, וְזֶה שֶׁחוֹגֵר מָתְנָיו לִהְיוֹת בַּעַל הַשָּׂדֶה עוֹבְרִין עָלָיו יִסּוּרִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְהוּא בְּגֹדֶל כֹּחוֹ עוֹבֵר עַל כֻּלָּם וְעוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת הַשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, עַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַזֶּה. וְזֶה הָיָה שַׁיָּךְ לְעִנְיַן הַסִּפּוּר מֵהַיִּסּוּרִים הָעוֹבְרִים עָלָיו שֶׁסִּפֵּר לִפְנֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו כַּנַּ”ל:

אות כט

כט, זֶה שַׁיָּךְ לְמַאֲמַר “חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה” (סימן ס”ט). בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עָמַד אָז לְפָנָיו אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְאַחַר אֵיזֶה יָמִים הִפְצִיר הֶעָשִׁיר הַנַּ”ל אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ תּוֹרָה עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְלֹא הֵבִין כַּוָּנָתוֹ. וְאַחַר-כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁכַּוָּנָתוֹ הִיא כִּי בִּבְּרֶסְלֶב הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו, וְהָיָה לְהָאִישׁ הַנַּ”ל קִנְאָה גְּדוֹלָה עַל הֶעָשִׁיר הַנַּ”ל שֶׁעָלָה לְמַעְלָה וְנִתְעַשֵּׁר כָּל-כָּךְ, וְזֶה זְמַן לֹא כַּבִּיר אֲשֶׁר הָיוּ בְּשֻׁתָּפוּת עִמּוֹ, וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ”ל וּלְבַסּוֹף יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ כָּל-כָּךְ, וְעַל-כֵּן הָיְתָה לוֹ עָלָיו קִנְאָה גְּדוֹלָה. גַּם לָקַח אֶצְלוֹ מָעוֹת מְזֻמָּן וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. וְרִמֵז לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין לוֹ לְהֶעָשִׁיר הַנַּ”ל בָּנִים, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. אַךְ בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל מְבֹאָר שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ בְּקִנְאָה וְחֶמְדָּה גְּדוֹלָה כָּל-כָּךְ עַל מְעוֹת חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אַף אֶת אִשְׁתּוֹ. וְכֵן הָיָה, שֶׁאַחַר-כָּךְ סָמוּךְ לִפְטִירַת רַבֵּנוּ זַ”ל צִוָּה לַאֲנָשָׁיו שֶׁיֹּאמְרוּ לְהֶעָשִׁיר הַנַּ”ל שֶׁיְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְיִקַּח אִשָּׁה אַחֶרֶת וְיוֹלִיד בָּנִים. וְכֵן עָשָׂה וְגֵרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ זַ”ל כַּמָּה שָׁנִים. וּבְתוֹךְ זֶה הַזְּמַן נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁהָיָה לוֹ קִנְאָה עַל הֶעָשִׁיר הַנַּ”ל, וְאָז לָקַח הָאִישׁ הַזֶּה אֶת אֵשֶׁת הֶעָשִׁיר הַנַּ”ל, וְנִתְקַיְּמוּ כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל הַמְרֻמָּזִים בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְהֶעָשִׁיר הַנַּ”ל לָקַח לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְהָיוּ לוֹ מִמֶּנָּה בָּנִים. וּבְעִנְיַן הֶעָשִׁיר הַנַּ”ל יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ:

אות ל

ל, בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּתְחִלַּת נְסִיעָתוֹ מִבֵּיתוֹ שָׁבַת בִּקְהִלַּת סָאקִילֶע, וְשָׁם רָאָה אֶת הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶענְדִיל זַ”ל מִוִּיטֶעפְּסְק שֶׁנִּפְטַר בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּמְפֻרְסָם. וְגִלָּה לוֹ שֶׁשֵּׁם “אַתָּה” מְסֻגָּל עַל הַיָּם (כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי א’ בְּסִימָן רנ”ו) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם” (תהלים פ”ט). וְעַיֵּן לְקַמָּן הַפֵּרוּשׁ עַל זֶה (סימן קל”ו):

אות לא

לא, כְּשֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִימָן רס”ב בְּלִקּוּטֵי א’ עַל פָּסוּק: “וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי” (תהלים ק”ב), שֶׁקֹדֶם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה צְרִיכִין לִבְכּוֹת. אָמַר אָז עַל עַצְמוֹ, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁהוּא מְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי-תוֹרָה הוּא בּוֹכֶה מִקֹדֶם. גַּם אָז בָּעֵת הַהִיא רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ עִנְיָן זֶה. כִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת אָמַר הַתּוֹרָה: “וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת”, בְּיוֹם וָא”ו עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, קַיִץ תקס”ו. גַּם קֹדֶם לָזֶה אָמַר הַתּוֹרָה: “דַּע שֶׁיֵּשׁ אָרִיךְ אַנְפִּין דִּקְלִפָּה” וְכוּ’ (בסימן רמ”ב), וּבְיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁלְּפָנָיו בָּכָה לְפָנֵינוּ. וְאַחַר-כָּךְ בְּיוֹם שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו אָמַר הָעִנְיָן הַנַּ”ל עַל פָּסוּק: “וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי” וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר, כִּי כָּל זֶה הָיָה בְּסָמוּךְ אַחַר פְּטִירַת בְּנוֹ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ”ל. וּמְעַט יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ (עיין ימי מוהרנ”ת-א’ י”א):

אות לב

לב, בָּעִנְיָן הַנִּדְפָּס בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּסִימָן נ”ז וּבְסִימָן רע”ז לְעִנְיַן מַעֲלַת אֲכִילַת שַׁבָּת שֶׁהִיא כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכוּ’, וְעוֹלָה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי וְכוּ’. דִּבֵּר עִמָּנוּ מִזֶּה הַרְבֵּה, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת וְלִשְׂמֹחַ וְכוּ’. כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה: “אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם” (שמות ט”ז), אִכְלוּ בָּנִים (“אַז מֶען זָאגְט שׁוֹין עֶסְט קִינְדֶער”) [כְּשֶׁכְּבָר אוֹמְרִים, אִכְלוּ בָּנִים]. אַחַר-כָּךְ אָמַר גַּם אֶת זֶה אֵין יְכוֹלִין לְקַיֵּם:

אות לג

לג, בְּעֵת שֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זַ”ל לְלֶבוּב אַחַר סֻכּוֹת תקס”ח, נָסַע דֶּרֶךְ קְהִלַּת קְרָאסְנֶע וְלָן שָׁם. וְאַחַר-כָּךְ בַּבֹּקֶר נָסַע פִּתְאוֹם, וְרָדַפְנוּ אַחֲרָיו עַד שֶׁזָּכִינוּ לְהַשִּׂיגוֹ אֵצֶל הַגֶּשֶׁר, וְאֶחָד קִדְּמוֹ שָׁם וְעִכְּבוֹ, וּבָאתִי אֲנִי וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי וְנֶהֱנָה קְצָת. וְאָמַר: מָה אַתֶּם רוֹצִים אִם לְבָרֵךְ אֶתְכֶם אוֹ שֶׁאֹמַר לָכֶם תּוֹרָה. וְנָתַן לָנוּ בְּרֵרָה לִבְרֹר. וְעָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: הַבְּרָכָה תְּבָרְכוּ אוֹתָנוּ כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לְשָׁלוֹם מִלֶּמעְבֶּערְגְּ וְעַתָּה אִמְרוּ לָנוּ תּוֹרָה. עָנָה וְאָמַר: אֹמַר לָכֶם הַתְחָלָה מִן הַנְּסִיעָה שֶׁלִּי. וְאָמַר אָז לָנוּ מֵעִנְיַן הַמִּשְׁכָּן שֶׁכָּל אֶחָד מִן הַצַּדִּיקִים בּוֹנִים וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן רפ”ב בְּהַתּוֹרָה “אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי”. כִּי הַתּוֹרָה “אֲזַמְּרָה” אָמַר בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שֶׁקֹדֶם לָזֶה. וַאֲזַי עַל הָעֲגָלָה הִתְחִיל מֵעִנְיָן הַמְחֻבָּר לְהַתּוֹרָה “אֲזַמְּרָה” הַנַּ”ל הַמַּתְחִיל: “וְדַע שֶׁמִּי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים” וְכוּ’ עַד “בֶּאֱמֶת אָמְרוּ הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין”. וְאַחַר-כָּךְ נִשַׁקְנוּ אוֹתוֹ בְּיָדוֹ, וְתֵכֶף צִוָּה לְהַבַּעַל עֲגָלָה לִסַּע וְנָסַע מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, וַעֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיךְ מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה הַזֹאת עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְלֶעמְבֶּרְג שֶׁנָּסַע אָז. וְאָז בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִדְפַּס הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים וְחַסְדֵי ה’ אֲשֶׁר הִפְלִיא אָז עִמִּי, וְסִבֵּב סִבּוֹת בְּרַחֲמָיו לַחֲזֹר מִטּוּלְטְשִׁין בֵּין יוֹם-כִּפּוּר לְסֻכּוֹת, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה זָכִיתִי לִגְמֹר כְּתִיבַת הַסֵּפֶר שֶׁנִּשְׂרַף, וְלִמְסֹר לוֹ סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן הַנִּכְתַּב, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִדְפַּס בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, וּלְדַבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת מִמֶּנּוּ, אֲשֶׁר הֵם זְכוּת הָרַבִּים לְדוֹרוֹת. “מָה אָשִׁיב לַה’ כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי”. וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה ה’ (עיין ימי מוהרנ”ת-א’ כ”ו):

אות לד

לד, אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ בְּעֶרֶב-רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַאן סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ עֵצָה לְהַתְמָדָה. הֵשִׁיב לוֹ: שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל (נ”א: שׁוּם אִישׁ יִשְׂרָאֵל). כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בְּהַתּוֹרָה וְכוּ’, וּכְשֶׁמְּדַבֵּר עַל אֶחָד מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ מֵהַתּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁמּוֹצֵא פְּגָם חַס וְשָׁלוֹם בְּאוֹת מֵהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמְדַבֵּר עָלָיו כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר”ן צ”א). וְשָׁאַל אוֹתוֹ: וְאִם רוֹאִין שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר? גָּעַר בּוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אֵיךְ אַתָּה אוֹמֵר עַל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר? (נ”א: מִילַת “גָּמוּר” לֵיתָא) הֲלֹא נִמְצָא בּוֹ בְּוַדַּאי עוֹד מְעַט טוֹב, אוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע. וְהִזְכִּיר אָז עִנְיַן וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי” הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם:

אות לה

לה, אִישׁ אֶחָד הָיָה אֶצְלוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ פֹּה בְּרֶסְלֶב, וְאָז נִתְקַשֵּׁר מְאֹד לְרַבֵּנוּ זַ”ל בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה, וְשָׁמַע אָז מֵרַבֵּנוּ זַ”ל דִּבְרֵי תוֹרָה נִפְלָאִים, הַיְנוּ הַתּוֹרָה “תְּהִלָּה לְדָוִד” וְכוּ’ (לקוטי מוהר”ן י”ב) וְעוֹד דִּבּוּרִים נִפְלָאִים. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבַּיָּמִים הַבָּאִים לֹא תִּסַּע אֶצְלִי וְלֹא תִהְיֶה מְקֹרָב שֶׁלִּי (וְכֵן הָיָה שֶׁאַחַר-כָּךְ לֹא הָיָה עוֹד אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל), אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן יוֹעִיל לְךָ מַה שֶּׁטָּעַמְתָּ עַתָּה מְעַט מִדְּבָרָי. וְאָמַר לוֹ אָז הַפָּסוּק: “טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ” (משלי ל”א) תֵּכֶף כְּשֶׁטּוֹעֲמִין הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק, שׁוּב “לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ”, הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי א’ סִימָן רפ”ה, עַיֵּן שָׁם:

אות לו

לו, סִפֵּר לִי אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּשֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל הַתּוֹרָה “בְּטַח בַּה'” (בסימן ע”ט), בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיָה הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ אָנֶה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ, וְאָחַז מַטֶּה בְּיָדוֹ, וְאָמַר: וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי. וְדָחַק וּמָשַׁךְ תֵּבַת “בְּיָדִי”, כְּלוֹמַר שֶׁבְּיָדוֹ הַמַּטֵּה אֱלֹקִים לְהַטּוֹת כִּרְצוֹנוֹ. כִּי מְרֻמָּז שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁמַּטֵּה אֱלֹקִים מְרַמֵּז עַל הַבְּחִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מט”ט מִסִּטְרֵהּ חַיִּים וּמִסִּטְרֵהּ מָוֶת וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּמַאֲמַר הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וּקְצָת מְרֻמָּז וּמוּבָן מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁזָּכָה לִכְבֹּשׁ הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ וְהַמַּטֵּה בְּיָדוֹ לְהַטּוֹתוֹ כִּרְצוֹנוֹ. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה, אַשְׁרֵי לוֹ. עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק זֶה: “וּמַטֵּה אֱלֹקִים בְּיָדִי”, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁכְּבָר זָכָה לִכְבֹּשׁ הַבְּחִירָה, וְיֵשׁ לוֹ נַיְחָא בְּחִינַת שַׁבָּת, וּבְיָדוֹ לַהֲפֹךְ מֵרַע לְטוֹב, כִּי כְּבָר יֵשׁ לוֹ נַיְחָא וּשְׁבִיתָה מִן הָרָע שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי אֵצֶל הַצַּדִּיק הַזֶּה הַזּוֹכֶה לַמַּדְרֵגָה הַזֹאת:

אות לז

כְּתַב-יַד רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ:
לז, מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְתֵדַע, שֶׁבַּאֲנָחָה שֶׁנֶּאֱנָח עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. כִּי הָאָדָם אֵינוֹ נָח מֵהַנְּשִׁימָה. כִּי בְּכָל עֵת הוּא מַנְשִׁים, הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא הֶבֶל וּמַכְנִיס הֶבֶל, וְזֶה עִקַּר חִיּוּתוֹ. וְהֶבֶל הַזֶּה יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה: יֵשׁ הֶבֶל טוֹב שֶׁל הַצַּדִּיק, וְיֵשׁ הֶבֶל רָע שֶׁל הָרָשָׁע. וְהַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ בְּכָל עֵת הֶבֶל מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְהָרָשָׁע מַמְשִׁיךְ הֶבֶל מֵהַטֻּמְאָה. נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיַּפְסִיק הֶבֶל הָרָע מִלָּבוֹא בּוֹ. בְּכֵן יַעֲשֶׂה כָּךְ: יֵאָנַח, וַאֲנָחָה הוּא שֶׁמַּאֲרִיךְ הֶבֶל בְּבִיאָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ וּמַמְשִׁיךְ הַהֶבֶל בְּהוֹסָפָה, וַהֲוֵי הַהוֹסָפָה כְּמוֹ “תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן” (תהלים ק”ד), הַיְנוּ כְּמוֹ מִיתָה. כְּמוֹ שֶׁקֹדֶם מִיתָה נִתְוַסֵּף בָּאָדָם הָרוּחַ, וְאַחַר-כָּךְ מֵת וְהוֹלֵךְ מִמֶּנּוּ הָרוּחַ, כֵּן כְּשֶׁנֶּאֱנָח נִתְוַסֵּף בּוֹ הַהֶבֶל וְאַחַר כָּךְ נִפְסָק מִן הַהֶבֶל, הַיְנוּ שֶׁמַּתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִקַּו הַהֶבֶל הַטֻּמְאָה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְקַו הַהֶבֶל הַטָּהוֹר, וּמְקַבֵּל הֶבֶל וְחִיּוּת מֵהֶבֶל הַטָּהוֹר. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי אֲנָחָה שֶׁנֶּאֱנָח עַל עֲווֹנוֹתָיו, מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ הַטֻּמְאָה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁב מֵהַטֻּמְאָה לְהַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ, וְגַם הַגּוּף נַעֲשָׂה חָדָשׁ. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם” (ברכות נח:). נִמְצָא שֶּׁנַּעֲשָׂה גּוּף חָדָשׁ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: “יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ” וְכוּ’ (קוהלת ח’). הַיְנוּ יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁעוֹשִים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְזֶה מֵחֲמַת הַהֶבֶל, הַיְנוּ שֶׁתּוֹהִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרִאשׁוֹנִים וְנֶאֶנְחוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְעַל-יְדֵי אַנְחוֹתֵיהֶם נִפְסְקוּ מִשֹּׁרֶשׁ הֶבֶל הַטָּהוֹר וְנִתְקַשְּׁרוּ לַהֶבֶל הַטָּמֵא, וְהֶבֶל הַזֶּה הֶחְטִיאָם. וְהוּא הַדִּין לְהֶפֶךְ, מַה שֶּׁרְשָׁעִים עוֹשִׂים מִצְווֹת גְּדוֹלוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים גַּם זֶה הָבֶל, הַיְנוּ גַּם זֶה מֵחֲמַת הַהֶבֶל, הַיְנוּ מֵחֲמַת אֲנָחָה שֶׁנֶּאֶנְחוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְעַל-יְדֵי אֲנָחָה קָשְׁרוּ עַצְמָן לַהֶבֶל הַטּוֹב כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל.
עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ אוֹת בְּאוֹת מִמַּה שֶּׁכָּתַב בְּעֵת יַלְדוּתו:

אות לח

לח, אָמַר שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים קְצָת בְּנֵי אָדָם, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ מִן הַסְּתָם חֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. כִּי מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ בְּהִפּוּךְ? אֶלָּא חֲבֵרוֹ בְּוַדַּאי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כָּךְ אוֹמְרִים קְצָת. אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא עָנָו יוֹתֵר וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנִי יֵשׁ לוֹ עַזּוּת יוֹתֵר, עַל-כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה שֶׁנִּכְנָע לִפְנֵי חֲבֵרוֹ גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהוּא נִכְנָע כְּנֶגְדּוֹ. וְאָמַר, שֶׁבֶּאֱמֶת אִם הָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת כַּסֵּדֶר כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת כָּךְ, שֶׁהַקָּטָן יִתְבַּטֵּל תָּמִיד לִפְנֵי הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כִּי כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת, כִּי הַקַּטְנוּת מִתְבַּטֵּל לִפְנֵי הַגַּדְלוּת. אֲבָל אֵין הָעוֹלָם מִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין הָ?אֱמֶת בָּעוֹלָם, מֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת אֲפִלּוּ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים שֶׁאֶחָד יִתְבַּטֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁנִי. וּבֶאֱמֶת זֶה שֶׁמִּתְבַּטֵּל וְנִכְנָע גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַשֵּׁנִי. וְאָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק: “כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפּט” (תהלים ע”ה), שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַקַּטְנוּת שֶׁנִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי הַגַּדְלוּת (סימן קל”ה):

אות לט

לט, מַה שֶּׁנִּדְפָּס בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן קמ”א: “אֶ’ת לְ’בָבְךָ וְ’אֶת לְ’בַב” רָאשֵׁי-תֵבוֹת “אֱלוּל” זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל.
וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זַ”ל הוֹלֵךְ עִמִּי בַּחוּץ אֵצֶל בֵּית-הַכְּנֶסֶת אָנֶה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ, וְדִבֵּר עִמִּי וְשָׁאַל אוֹתִי אִם נָפַל עָלַי פַּחַד בְּזֶה הָרֹאשׁ-חֹדֶשׁ אֱלוּל. וְסִפֵּר לִי שֶׁעָלָיו נָפַל פַּחַד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד כְּשֶׁשָּׁמַע קוֹל הַשּׁוֹפָר בְּזֶה הַיּוֹם שֶׁהִתְחִילוּ לִתְקוֹעַ, כִּי אֲחָזַתּוּ פַּחַד וּרְעָדָה גְּדוֹלָה. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לִי עִנְיָן הַנַּ”ל הַנִּדְפָּס: אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב רָאשֵׁי-תֵבוֹת אֱלוּל.
וְהָעִנְיָן, שֶׁכְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת כְּאֵב עֲווֹנוֹתָיו, אֲזַי מְחֻיָּבִים הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ לְהַרְגִּישׁ כְּאֵבָם וּמַכְאוֹבָם וְכוּ’. וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ הַטִּפּוֹת אוֹ שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהֶם בָּנִים מַמָּשׁ אוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’ כַּמְבֹאָר שָׁם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, מְחֻיָּבִים הַלְּבָבוֹת שֶׁל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ לְהַרְגִּישׁ כְּאֵבָם וּמַכְאוֹבָם הַגָּדוֹל, כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר לֵב אֲבִיהֶם וְהִרְגִּישׁ הֵיטֵב כְּאֵב עֲווֹנוֹתָיו וְכוּ’, כַּמְבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. וְאָמַר אָז: אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי זֹאת הַיּוֹם הַזֶּה. כִּי הַיּוֹם הַזֶּה אֲחָזַנִי סֵמָר וּרְעָדָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי קוֹל הַשּׁוֹפָר כַּנַּ”ל, וְאַחַר-כָּךְ בָּאתָה אֵלַי בִּתִּי אָדְל תִחְיֶה, וְאָמְרָה: אָבִי, בְּשָׂרִי סָמַר וּפָחַד לִבִּי עָלַי מִקּוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁשָּׁמַעְתִּי עַתָּה. וְרָאִיתִי זֹאת שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁלֵּב הָאָב נִתְעוֹרֵר, נִתְעוֹרֵר גַּם לְבַב הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ יְלָדָיו מַמָּשׁ אוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ’ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, מְחֻיָּבִים הַלְּבָבוֹת לְהַרְגִּישׁ וּלְהִתְעוֹרֵר וְכוּ’ עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר לֵב אֲבִיהֶם וְהִרְגִּישׁ הֵיטֵב כְּאֵבוֹ בֶּאֱמֶת:

אות מ

מ, אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין רוֹאִין מִמֶּנּוּ יְגִיעוֹת וְעֻבְדּוֹת בְּאִתְגַּלְיָא כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין מִצַּדִּיק אַחֵר שֶׁעוֹשֶׂה בְּאִתְגַּלְיָא עֻבְדּוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וְכוּ’. הֵשִׁיב לוֹ: בְּוַדַּאי אֶפְשָׁר. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק שֶׁמַּסְתִּיר עַצְמוֹ וְאֵין רוֹאִין מִמֶּנּוּ בְּאִתְגַּלְיָא עֻבְדּוֹת גְּדוֹלוֹת, הוּא גָּדוֹל בַּמַּעֲלָה יוֹתֵר מִזֶּה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּאִתְגַּלְיָא. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי שֵׁמוֹת: שֵׁם הוי”ה וְשֵׁם אדנ”י. וְשֵׁם הוי”ה בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר כִּי אָסוּר לִקְרוֹת בּוֹ, אֲבָל שֵׁם אדנ”י בְּאִתְגַּלְיָא. וּבְוַדַּאי שֵׁם הוי”ה גָּדוֹל יוֹתֵר הַרְבֵּה מִשֵּׁם אדנ”י. וְאָז אָמַר עִנְיַן: “כָּל הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ” וְכוּ’ הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי א’ בְּסִימָן רמ”ג:

אות מא

מא, קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַגְּדוֹלָה “תִּקְעוּ אֱמוּנָה” (לקוטי תנינא בסימן ה’) בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תק”ע, דִּבֵּר עִמָּנוּ קֹדֶם אוֹתוֹ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְסִפֵּר שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים קָבְלוּ לְפָנָיו בְּקוּבְלָנָא רַבָּא עַל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְכַמָּה סוֹבְלֵי חֳלָאִים הָיוּ מֵהֶם שֶׁקָּבְלוּ גַּם-כֵּן לְפָנָיו עַל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁמְּדַבֵּר מִכָּל זֶה. גַּם קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַנַּ”ל בְּעֵת הַחֲזָרָה מֵהַטִּיּוּל, הָיָה מֵשִׂיחַ עִמָּנוּ מֵעִנְיָן הַמָּגִנֵּי אֶרֶץ שֶׁקָּרָא אוֹתָנוּ הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ וְכוּ’ (עיין ימי מוהרנ”ת-א’ ל”ז), וְגַם זֶה נִזְכָּר בְּהַתּוֹרָה הַהִיא, עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ז’. וְאָז רָאִיתִי מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת ה’, אֲשֶׁר עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִלְּהַשִּׂיגָם אֶפֶס קְצָתָם. גַּם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, הָלַךְ לוֹמַר תַּשְׁלִיךְ וְנָפַל עַל הָרֶפֶשׁ וְכוּ’. וְאַחַר-כָּךְ נִכְלַל זֹאת בְּהַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם. עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ט”ו, מַה שֶׁמּוּבָא שָׁם שֶׁצָּרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמַה שֶּׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי-זֶה, עַיֵּן שָׁם. וְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה סִפֵּר מֵאִישׁ שֶׁנִּפְטַר וּבָא אֵלָיו וְהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ עַד הַחַמָּה וְכוּ’. כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן ק”א):

אות מב

מב, הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים אַחַר הַתּוֹרָה “וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם” (לקוטי תנינא בסימן ז’) הַמַּתְחִילִין: “וְזֶה בְּחִינַת קְבוּרַת מֹשֶׁה” וְכוּ’, אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם מֵהַדְּבָרִים שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל לִפְנֵי אַנְשֵׁי שָׁלֹש סְעֻדּוֹת אֲחֵרִים, הַיְנוּ לִפְנֵי עֶלְיוֹנִים. כִּי יֵשׁ אַנְשֵׁי שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת אֲחֵרִים שֶׁאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם גַּם-כֵּן תּוֹרָה. וּמוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר לְפָנֵינוּ תּוֹרָה עוֹמְדִים שָׁם מִי שֶׁעוֹמְדִים, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם גַּם-כֵּן מֵעֵין הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר לְפָנֵינוּ. אֲבָל בְּוַדַּאי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר הַרְבֵּה, וּמְעַט דִּמְעַט מֵאוֹתָן הַדְּבָרִים אָמַר לְפָנֵינוּ בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא וְלֹא בֵּאֵר אוֹתָם כְּלָל, וְהֵן הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים שָׁם אַחַר הַתּוֹרָה הַנַּ”ל:

אות מג

מג, בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ תּוֹכָחָה” (לקוטי תנינא בסימן ח’) מוּבָא: לְעִנְיַן גֹדֶל עֹצֶם הַמַּעֲלָה כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. כִּי אִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה (פרק ד’): שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁנֵי בָּתִּים, שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע – עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חָמֵשׁ – מֵאָה וְעֶשְׂרִים, שֵׁשׁ – שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְהִנְנִי מְבָאֵר לְךָ הַכְּלָל בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע חֶשְׁבּוֹן עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים בְּבֵרוּר, וְתָבִין גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמַעֲלַת הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה וְכַמָּה בָּתִּים בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ נִתְוַסְּפִין וְנִתְרַבִּין כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְהוּא, שֶׁכָּל מַה שֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן אַחַת, אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים כְּמִסְפַּר כְּפוּלוֹת שֶׁל כָּל מִסְפַּר הָאֲבָנִים הָאֵלּוּ, בְּכָל הַמִּסְפָּר שֶׁל כָּל הַצֵּרוּפִים שֶׁהֵם הַבָּתִּים הַקּוֹדְמִים.
לְמָשָׁל, בִּתְחִלָּה הָיוּ שְׁתֵּי אֲבָנִים, וְהָיוּ בּוֹנִים שְׁנֵי בָּתִּים. הַיְנוּ כִּי מִן תֵּבָה שֶׁל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֵין נַעֲשִׂין מִמֶּנָּה כִּי-אִם שְׁתֵּי צֵרוּפִים. לְמָשָׁל, א”ב אֵין יְכוֹלִין לְצָרְפָן כִּי-אִם בִּשְׁנֵי צֵרוּפִים, הַיְנוּ א”ב ב”א. וּכְשֶׁנִּתְּוַסֵף עוֹד אֶבֶן הַיְנוּ אוֹת ג’, וְנַעֲשָׂה תֵּבָה שֶׁל שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת כְּגוֹן אב”ג, אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים כְּפִי כְּפוּלוֹת מִסְפַּר אֵלּוּ הָאֲבָנִים שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ בְּכָל הַמִּסְפָּר שֶׁל הַבָּתִּים הָרִאשׁוֹנִים. דְּהַיְנוּ כְּפִי כְּפוּלוֹת מִסְפָּר שָׁלֹשׁ שֶׁהוּא מִסְפַּר הָאֲבָנִים שֶׁל עַכְשָׁו בְּמִסְפַּר הַבָּתִּים הַקּוֹדְמִים שֶׁהֵם שְׁנַיִם, הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שְׁנַיִם שֶׁהִיא שִׁשָּׁה. וְעַל-כֵּן שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים. וְכֵן אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף עוֹד אוֹת אַחַת וְנַעֲשָׂה תֵּבָה שֶׁל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת כְּגוֹן אבג”ד, אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים כְּמִסְפַּר אַרְבַּע פְּעָמִים שִׁשָּׁה שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. וּכְשֶׁנִּתְּוַסֵף עוֹד אוֹת אֶחָד וְנַעֲשָׂה תֵּבָה שֶׁל חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים כְּמִסְפַּר חָמֵשׁ פְּעָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁהוּא מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְכֵן כְּשֶׁנִּ?תְוַסֵּף עוֹד אוֹת אֶחָד וְנַעֲשָׂה תֵּבָה שֶׁל שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת, אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים כְּמִסְפַּר שֵׁשׁ פְּעָמִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁהוּא שְׁבַע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים.
וְכֵן לְעוֹלָם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתְרַבָּה אוֹת אֶחָד נִתְרַבּוּ הַבָּתִּים כְּפִי כְּפוּלוֹת כָּל מִסְפַּר הָאֲבָנִים הָאֵלּוּ הַנִּמְצָאִים עַתָּה בְּמִסְפַּר כָּל הַבָּתִּים שֶׁנִּבְנוּ מֵהָאֲבָנִים שֶׁהָיוּ מִקֹדֶם, וְהָבֵן הֵיטֵב. וְעַיֵּן בְּפַרְדֵּס שָׁם מְבֹאָר עִנְיָן זֶה. וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל לְהָבִין הַטַּעַם מִי שֶׁיָּבִין הֵיטֵב מַהוּת הַצֵּרוּפִים, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה. וּמִזֶּה תָּבִין לְעִנְיַן הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ”ל כַּנַּ”ל.
וְהֵא לְךָ הַחֶשְׁבּוֹן מִמִּסְפַּר כַּמָּה אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּקְרָאִים אֲבָנִים וְכֵן לְעִנְיַן הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ”ל:
ב’ – ב’ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים ….2
ג’ – ג’ פְּעָמִים ב’ שִׁשָּׁה בָּתִּים ………6
ד’ – ד’ פְּעָמִים שִׁשָּׁה כ”ד בָּתִּים …….24
ה’ – ה’ פְּעָמִים כ”ד ק”ך ………………120
ו’ – ו’ פְּעָמִים ק”ך – תש”ך …………….720
ז’ – ז’ פְּעָמִים תש”ך ……………………..5040
ח’ – ח’ פְּעָמִים מִסְפַּר הַנַּ”ל ……………..40320
ט’ – ט’ פְּעָמִים מִסְפַּר הַנַּ”ל………………362880
יו”ד ………………………………………..3628800
י”א ………………………………………..39916800
י”ב …………………………………………479001600
י”ג …………………………………………6227020800
נִמְצָא, שֶׁמִּשְּׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים נַעֲשִׂים שִׁשָּׁה אֲלָפִים וּשְׁנֵי מֵאוֹת וְשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים מִילְיָאן וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְמוֹנֶה מֵאוֹת (6.227.020.800). וְעַל-פִּי דֶּרֶךְ זֶה תַּחֲשֹׁב לְעוֹלָם. וְהָבֵן הֵיטֵב עַד הֵיכָן הָרִבּוּי מַגִּיעַ, כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן אֶחָד עַל הָאֲבָנִים, הַיְנוּ נֶפֶשׁ אֶחָד עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ כְּבָר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִשְׂמֹחַ בְּאֵלּוּ הַבָּתִּים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי” (ישעיה נ”ו), כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעִנְיַן זֶה עַל מַאֲמָר בְּסוֹטָה (דף לז:): “אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁלֹּא נִכְרְתוּ עָלֶיהָ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה בְּרִיתוֹת שֶׁל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים” וְכו’, עַד “עַרְבָא וְעַרְבָא דְעַרְבָא” וְכוּ’ (אבן העזר הלכות פריה ורביה הלכה ה’ אות י”ב ובהלכות ציצית הלכה ז’ אות ד’). וְעַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י וְתוֹסָפוֹת שָׁם וְהַגָּהוֹת מַהַרְשַׁ”ל. וְהֵא לְךָ הַחֶשְׁבּוֹן בְּקִצּוּר מִמִּסְפָּר הַבְּרִיתוֹת הַנַּ”ל:
אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה פְּעָמִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, עוֹלֶה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה מִילְיָאן וּתְשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת (28, 970, 400). תַּרְיַ”ג פְּעָמִים כָּל הַנַּ”ל, כִּי עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִתַּרְיַ”ג [שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה] מִצְווֹת נִכְרְתוּ כָּל הַבְּרִיתוֹת הַנַּ”ל, עוֹלֶה: (17, 758, 855, 200). וּלְמָאן-דְּאָמַר עַרְבָא וְעַרְבָא דְעַרְבָא, צְרִיכִין לִכְפֹּל עוֹד שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כְּכָל הַנַּ”ל, כַּמּוּבָן שָׁם בְּפֵּרוּשׁ רַשִּׁ”י וְתוֹסָפוֹת עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, עוֹלֶה: (10, 718, 357, 055, 960, 000). וּזְֹכר הֵיטֵב שֶׁהֵם שְׁבַע עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת צִיפֶער (סְפָרוֹת), שֶׁהוּא מִסְפָּר גָּדוֹל וּמֻפְלָג מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר. כִּי הֵם יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פְּעָמִים מִילֵי מִילְיָאן. וְאִם יָדַעְתָּ מִסְפַּר הַמִּילֵי מִילְיוֹן שֶׁהוּא מִילְיָאן פְּעָמִים מִילְיָאן, אֲשֶׁר נוֹדַע לְבַעֲלֵי חֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר אִם יִחְיֶה הָאָדָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שָׁנִים וְיוֹתֵר אֵינוֹ מַסְפִּיק לִסְפֹּר מִסְפַּר הַזֶּה אֶחָד לְאֶחָד, אֲפִלּוּ לַחֶשְׁבּוֹן שֶׁיְּכוֹלִים לִסְפֹּר מִסְפַּר מֵאָה בְּמִינוּט [בְּדַקָּה] אַחַת. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר לְכָל הָרוֹצֶה לָבוֹא לַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁעַל מִילֵי מִילְיָאן אֶחָד אֵין צְרִיכִין לְסַדֵּר וּלְצָרֵף רַק מִסְפַּר שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת צִיפֶער [סְפָרוֹת], וְכָאן בְּמִסְפַּר כְּפוּלוֹת הַבְּרִיתוֹת הַנַּ”ל עוֹלֶה הַחֶשְׁבּוֹן עַד בְּמִסְפַּר שְׁבַע עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, שֶׁזֶּה הַמִּסְפָּר גָּדוֹל וְעָצוּם וְרַב מְאֹד. כִּי הוּא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פְּעָמִים מִילֵי מִילְיָאן, וְעוֹד שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פְּעָמִים מִילֵי מִילְיָאן, מִלְּבַד כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פְּעָמִים מִילְיָאן שֶׁבִּשְׁאָר הַחֶשְׁבּוֹן.
וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן, שֶׁאַחַר כָּל עֹצֶם רִבּוּי הַבְּרִיתוֹת שֶׁהִתְחַיֵּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, אֲפִלּוּ לְמָאן דְּאָמַר עַרְבָא דְעַרְבָא, אַף-עַל-פִּי-כֵן, כְּשֶׁמְּקָרְבִין נֶפֶשׁ אַחַת לַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל עֶשְׂרִים מִיִּשְׂרָאֵל עוֹלִים הַבָּתִּים בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם כַּמָּה פְּעָמִים יוֹתֵר מִכָּל עֹצֶם מִסְפַּר רִבּוּי הַבְּרִיתוֹת הַנַּ”ל. דֹּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח עַל-פִּי מַה שֶּׁכָתַבְנוּ לְעֵיל בַּמִּסְפָּר הָעוֹלֶה מֵהַצֵּרוּפִים הַנַּעֲשִׂים מִשְּׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת. וְאַחַר-כָּךְ תַּחֲשֹׁב אַרְבַּע עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, וְאַחַר-כָּךְ חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, עַד שֶׁבָּאִין לְחֶשְׁבּוֹן שֶׁמִּמִּסְפַּר עֶשְׂרִים נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל נִצְטָרְפִין צֵרוּפִים תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת צִיפֶער. כִּי עוֹלֶה לְסַךְ: (2, 432, 902, 005, 471, 040, 000). הֲרָאִיתָ אָחִי, כַּמָּה וְכַמָּה עוֹלֶה מִסְפַּר הַצֵּרוּפִים מֵעֶשְׂרִים נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם כִּפְלֵי כִפְלַיִם מִמִּסְפַּר הַבְּרִיתוֹת הַנַּ”ל. וּכְשֶׁמּוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד, שֶׁאָז נִכְפָּל עֶשְׂרִים וְאַחַת פְּעָמִים בְּכָל הַנַּ”ל. מִכָּל-שֶׁכֵּן וְכָל-שֶׁכֵּן עוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד. עֲמֹד מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת בָּתִּים נַעֲשִׂים מֵהַצֵּרוּפִים, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, כַּמּוּבָן בְּסֵפֶר יְצִירָה לְעִנְיַן צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת.
וְעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי הָעַרְבוּת וְכָל עֹצֶם מִסְפַּר רִבּוּי הַבְּרִיתוֹת הַנַּ”ל. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמֻּפְלָגִים בְּמַעֲלָה הָעוֹסְקִים בְּעִנְיַן הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁכֵנִים שֶׁנִּתְוַסְּפִין עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק: “וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי” (ישעיה ל”ג) בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ח’ עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וּבְמָה שֶּׁכָּתַבְנוּ בַּהֲלָכוֹת הַנַּ”ל. שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב וְתָשׁוּב וְתִתְפַּלֵּא, תִּסָּמֵר שְׂעָרוֹת רֹאשְׁךָ, וְאַרְכֻּבּוֹתֶיךָ דָּא לְדָא יִהְיוּ נָקְשָׁן, מֵאֵימַת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, וּמֵאֵימַת גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים, וְכַמָּה גֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁל הַזּוֹכֶה לַחֲסוֹת בְּצֵל כַּנְפֵיהֶם וְלִהְיוֹת נִמְנֶה עִם נְדִיבֵי עַם ה’ שֶׁל הַקִּבּוּץ שֶׁלָּהֶם. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם עַד שֶּׁמְּבִיאוֹ לִידֵי מַעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲסֹק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת עַד שֶׁיִּתְוַסֵּף גַּם כֵּן עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ. אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם. “עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ” (ישעיהו ס”ד).
וּבָזֶה תּוּכַל לְהָבִין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בַּמִּשְׁנָה: “עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ”י [שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה] עוֹלָמוֹת” (עקצין פרק ג’). וְהַדָּבָר נִפְלָא וְנִשְׂגָּב מִדַּעַת הָאָדָם, אֵיךְ יִתְרַבּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת עוֹלָמוֹת כָּל-כָּךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ”י עוֹלָמוֹת? כִּי מִימוֹת עוֹלָם עַד הַסּוֹף בְּוַדַּאי נִמְצָאִים צַדִּיקִים רַבִּים מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן” (תהלים קל”ט). וְגַם כְּתִיב: “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים” (ישעיה ס’). כִּי בְּוַדַּאי כָּל יִשְׂרָאֵל יִזְדַּכְּכוּ וְיִהְיוּ בִּכְלַל צַדִּיקִים. אַךְ עַל-פִּי חֶשְׁבּוֹן הַנַּ”ל, שֶׁל עֹצֶם מִסְפַּר הַבָּתִּים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתְוַסֵּף עֲלֵיהֶם שָׁכֵן אֶחָד, עַל-יְדֵי-זֶה יַעֲלוּ לְעוֹלָמוֹת רַבִּים עַד אֵין מִסְפָּר. אַף עַל-פִּי שֶׁבְּוַדַּאי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם בְּוַדַּאי יֵשׁ בּוֹ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת בָּתִּים, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֹצֶם מִסְפַּר הַבָּתִּים הַנַּ”ל עַל יְדֵי הַצֵּרוּפִים הַנַּ”ל מִמֵּאָה נְפָשׁוֹת וּמֵאֶלֶף וּמִיּוֹתֵר וְכוּ’ וְכוּ’, עוֹלֶה עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהֶם שַׁ”י עוֹלָמוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּבְכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יִהְיוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבֵּי רִבְבוֹת בָּתִּים. שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לְכָל זֶה וְהָבֵן הֵיטֵב, כִּי דַּעַת לְנָבוֹן נָקֵל. וְהָעִקָּר שֶׁתִּהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת.
(הַתּוֹרָה הַנַּ”ל אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ. כִּי נִסְתַּלֵּק בְּחֹל-הַמּוֹעֵד שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁאַחֲרָיו. וְזֹאת הַתּוֹרָה הִיא הַתּוֹרָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים. וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן תּוֹכָחָה. כִּי עִקַּר הַתּוֹכָחָה שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הִיא סָמוּךְ לְמִיתָתָן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק: “אֵלֶּה הַדְּבָרִים” וְכוּ’ (דברים א’). גַּם שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן מִלְחֶמֶת עוֹג וְכוּ’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וְכוּ’ אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֶת סִיחוֹן וְאֶת עוֹג” וְכוּ’) (שם):
וְדַע אָחִי הַמְעַיֵּן, שֶׁבְּעִנְיַן הַשִּׁיר חָדָשׁ שֶׁיִּתְעָר לֶעָתִיד הַמְבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיְרָאוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי שֶׁמּוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹמְעִין תּוֹכַחְתּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת (בראשית מ”ט) “וַיְהִי לְמַס עֹבֵד” עַיֵּן שָׁם, יֵשׁ בְּכָל אֵלֶּה סוֹדוֹת עֲמֻקִּים וּגְבוֹהִים מְאֹד, סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת רָזִין דְּרָזִין נוֹרָאִים מְאֹד, כַּמּוּבָן מֵרַבֵּנוּ זַ”ל הַקָּדוֹשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהִזְכִּיר הַפָּסוּק: “בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גּוֹאֵל” וְכוּ’ (רות ד’). וְשָׁמַעְתִּי שֶׁמִּתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת זַ”ל אָז, וּמִנְּעִימוּת הַקּוֹל וְהַנִּגּוּן שֶׁאָמַר פָּסוּק זֶה, הָיָה נִרְאֶה כְּנוֹתֵן בְּעַצְמוֹ גַּם-כֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּתַן לָהֶם גּוֹאֵל כָּזֶה, לַעֲסֹק בְּתִקּוּן וּגְאֻלַּת נַפְשׁוֹתָם וּבְהַמְשָׁכַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עַל-יְדֵי הַמְשָׁכַת תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה. וְאָז בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַזֶּה סִפֵּר מֵעִנְיַן הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן רס”ז). וְהַמּוּבָן הָיָה, שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ לִבְחִינַת הַשִּׁיר הֶחָדָשׁ הַמְבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה. וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה בַּסֵּפֶר פַּרְפְּרָאוֹת לְחָכְמָה עַל מַאֲמָר זֶה:

אות מד

מד, לְעִנְיַן מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן נ’, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְתֹפְסָהּ בְּיָדוֹ וּלְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹטָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים, אוֹ לְהִרְהוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְתֹפְסָהּ לְהַחֲזִירָהּ לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת טוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ סוּס שֶׁיּוֹצֵא מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁיְּכוֹלִין לְתֹפְסוֹ בְּאַפְסָר לְהַטּוֹתוֹ כִּרְצוֹנוֹ לַדֶּרֶךְ הַטּוֹב (נ”א: הַיָּשָׁר). סִפֶּר לִי אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁפַּעַם אֶחָד דִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל עִמּוֹ מֵעִנְיָן זֶה. וְאָז בֵּאֵר קְצָת יוֹתֵר, וְאָמַר, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה נִבְרֵאת שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נָחָה וְשׁוֹבֶתֶת לְעוֹלָם, וְהוּא כְּמוֹ הָאֵינוֹ נָח שֶׁבְּאֶבֶן הַשָּׁעוֹת (שֶׁקּוֹרִין “אוּם רוּא”) [שָׁעוֹן] שֶׁאֵינוֹ נָח לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה הַמַּחֲשָׁבָה חוֹשֶׁבֶת לְעוֹלָם. רַק שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁנָה חֲזָקָה עַל הָאָדָם אָז הוּא שׁוֹכֵחַ מַה שֶּׁחָשַׁב, אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֵין הַמַּחֲשָׁבָה שׁוֹבֶתֶת לְעוֹלָם. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמַּטִּין הַמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת כִּרְצוֹנוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לְבַטֵּל וּלְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים וְכַיּוֹצֵא. וְהַכְּלָל, שֶׁזֶּה שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁקָּשֶׁה לְשַׁבֵּר מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים הוּא שֶׁקֶר גָּדוֹל. כִּי בֶּאֱמֶת הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל. רַק מֵחֲמַת שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה מִתְנוֹעַעַת וְחוֹשֶׁבֶת תָּמִיד וְאֵינָהּ נָחָה לְעוֹלָם, נִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְבַטֵּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת. אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּיָדוֹ לְהַטּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה, מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת כִּרְצוֹנוֹ, לְתֹפְסָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ”ל:

אות מה

מה, מֵעִנְיַן מַאֲמַר “בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל” (לקוטי מוהר”ן ח”ב ס”ז). כְּבָר מְבֹאָר קְצָת בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּאוּר עִנְיָן זֶה, אֵיךְ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹאת נֶאֶמְרָה כֻּלָּהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ (עיין שיחות הר”ן קצ”ו). כִּי אֲמָרָהּ בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּרֵאשִׁית, וְאָז לֹא נוֹדַע עֲדַיִן שׁוּם דָּבָר מִפְּטִירַת הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב, עַד אֵיזֶה יָמִים אַחַר שַׁבָּת בָּאָה הַיְדִיעָה לְכָאן. וְאָז רָאוּ וְהֵבִינוּ לְמַפְרֵעַ, אֵיךְ שֶׁכָּל עִנְיָן זֶה הוּא מְרֻמָּז בְּבֵאוּר הֵיטֵב בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְהִנֵּה בַּמַּאֲמָר זֶה מְבֹאָר, שֶׁכְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק הָרֹאשׁ בַּיִת. עַל-יְדֵי-זֶה נִתְגַּדְּלִין וְנִתְפַּרְסְמִין בַּעֲלֵי שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה וְקֵדָרִיִּים וְכוּ’, וְכֵן עַל-יְדֵי-זֶה בָּאִים שְׂרֵפוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְכָל זֶה רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, שֶׁבְּסָמוּךְ אַחַר פְּטִירַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל נִתְפַּרְסֵם סָמוּךְ לִמְקוֹמוֹתֵינוּ קֵדָרִי אֶחָד בִּכְפַר חַוָאסטִיוֶעץ בְּפִרְסוּם גָּדוֹל, וְהָיוּ נוֹסְעִים אֵלָיו מִכָּל הַסְּבִיבוֹת, וְעָשָׂה פְּעֻלּוֹת רַבּוֹת בְּשֵׁמוֹת הַטֻּמְאָה. וְכֵן נִתְפַּרְסְמוּ כַּמָּה וְכַמָּה קֵדָרִיִּים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. גַּם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הָיוּ שְׂרֵפוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם, עַד שֶׁכִּמְעַט שֶׁלֹּא הָיְתָה עִיר אַחַת שֶׁלֹּא נִשְׂרְפָה כַּמָּה פְּעָמִים. וְגַם בִּבְּרֶסְלֶב הָיוּ שְׂרֵפוֹת גְּדוֹלוֹת כַּמָּה פְּעָמִים בְּשָׁנָה זוֹ, וְכֵן בַּעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת וְהָרְחוֹקוֹת. וּבָזֶה רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ אֵיךְ שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וִיכוֹלִין לֵידַע מִמֶּנָּה עֲתִידוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַר הוּא זַ”ל בְּעַצְמוֹ עַל מַאֲמַר הַנַּ”ל. גַּם מַה שֶּׁאָמַר קֹדֶם סֻכּוֹת, שֶׁהוּא בָּטוּחַ בְּכֹחוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁיִּהְיוּ אֶתְרוֹגִים בִּמְדִינָתֵנוּ וְכוּ’, מְבֹאָר גַּם-כֵּן בְּזֶה הַמַּאֲמָר בְּסוֹפוֹ, מֵעִנְיַן הִדּוּר הָאֶתְרוֹגִים שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם-כֵּן מֵהָרֹאשׁ בַּיִת בִּבְחִינַת: “קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ” וְכוּ’ (ישעיהו מ”א), עַיֵּן שָׁם:

אות מו

מו, קֹדֶם שֶׁגִּלָּה עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ס”ח, מֵעִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּשְׁאִיר בָּנִים וְתַלְמִידִים, וְהוּא שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה “כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם” (סימן ז’) כַּנִּרְשָׁם שָׁם. אָז דִּבֵּר שֶׁהָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלִים, שֶׁכָּל אֶחָד עָשָׂה וְתִקֵּן מַה שֶּׁתִּקֵּן וְאַחַר-כָּךְ נִפְסַק. וְכַוָּנָתוֹ לְעִנְיַן הַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירוּ דַּעְתָּם בְּתַלְמִידֵיהֶם וְקֵרְבוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אַחַר-כָּךְ נִפְסַק הֶאָרָתָם. אֲבָל אָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁלֹּא יֻפְסַק לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ אֲנָשִׁים יַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וְהֵם יַעֲשׂוּ עוֹד אֲנָשִׁים וְכֵן לְעוֹלָם. וְכֵן שָׁמַעְתִּי כְּבָר, שֶׁהַמְּקֹרָבִים שֶׁלָּנוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיָּאִירוּ בְּחַבְרֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם. וְכָל אֶחָד מֻכְרָח שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה פְּעֻלָּה וְיָאִיר בַּחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ בַּחֲבֵרוֹ. כִּי יֵשׁ עֲנָפִים לְהָאִילָן, וּמֵאֵלּוּ הָעֲנָפִים יוֹצְאִין עוֹד עֲנָפִים וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ’ וְכוּ’ וְהָבֵן.
וּכְבָר נִרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר מַה שֶּׁאָמַר: שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלּוֹ תּוּקַד לְעוֹלָם לֹא תִכְבֶּה (ר’ לקמן רכ”ט, ש”ו). וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּעֶן בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען” [הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ].
וְהַתְחָלַת הַשִּׂיחָה הַנַּ”ל מֵעִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד, הִתְחִיל עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְנַס מֵחַדְרוֹ לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי שֶׁסָּמוּךְ לְבֵיתוֹ הַגָּדוֹל. וְעָמַד אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁיָּצָא מִשָּׁם מֵחַדְרוֹ, וּמָצָא אוֹתָנוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו, הַיְנוּ אוֹתִי וַחֲבֵרִי וַחֲתָנוֹ רַבִּי יוֹסְקֵא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם חֲתָנוֹ וְאָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי שֶׁלָּמַדְתָּ הַיּוֹם. וְהִתְחִיל לְהוֹכִיחוֹ בְּאַהֲבָה שֶׁיַּחֲזִיק בְּלִמּוּדוֹ. וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא טוֹב וְיָפֶה כְּשֶׁלּוֹמְדִים תְּחִלָּה וְאַחַר-כָּךְ הוֹלְכִים לַשּׁוּק לִסְחֹר וְכוּ’. וְאַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר: הֲלֹא גַּם אָנֹכִי לוֹמֵד גַּם-כֵּן. וְהַלִּמּוּד שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ. וְהִתְחִיל לְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ, וְעָנָה וְאָמַר: אֲנִי יָכוֹל לִלְמֹד. אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לַלַּמְדָן הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. וְכֵן לְהֶפֶךְ, אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְהַקְּטַנִּים שֶׁקְּרוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה וְכוּ’. וְנִכְנַס מִשִּׂיחָה זוֹ לְתוֹךְ שִׂיחָה הַנַּ”ל, וְגִלָּה כָּל הָעִנְיָן הַנֶּאֱמָר שָׁם מֵעִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד מַה שֶּׁדָּרֵי מַעְלָה שׁוֹאֲלִים דַּיְקָא “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ”, וּלְהֶפֶךְ דָּרֵי מַטָּה אוֹמְרִים “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב. אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ זֹאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ. אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לִשְׁמֹעַ דָּא, דַּיֵּנוּ. וְכֵן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ. בַּמָּה אֲקַדֵּם ה’, כְּעַל כָּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ. “מָה אָשִׁיב לַה’ – כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי”:

אות מז

מז, הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ע”א, הַמַּתְחֶלֶת: “דַּע שֶׁיֵּשׁ מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’, נֶאֶמְרָה בְּלֵיל שַׁבַּת שִׁירָה. לְעִנְיַן הַשִּׂיחָה שֶׁהָיְתָה בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה, לְעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה אָז בֵּין הַמְפֻרְסָמִים אוֹדוֹת הַמָּעוֹת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁזֶּה אָמַר לְהִתְנַהֵג כָּךְ בְּהַצְּדָקָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְזֶה אָמַר כָּךְ. וּקְצָתָם הָיוּ בָּהֶם פְּנִיּוֹת שֶׁל כָּבוֹד, שֶׁזֶּה רָצָה שֶׁיִּהְיֶה הַמְשֻׁלָּח אֶצְלוֹ, וְזֶה רָצָה שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ. וְגַם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יֵשׁ מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל בְּעִנְיָן זֶה, כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים בָּזֶה, וּבִפְרָט הוּא זַ”ל שֶׁהָיָה שָׁם בְּעַצְמוֹ. וּבְעִנְיָן זֶה הָיוּ מְשִׂיחִים וּמְדַבְּרִים עִמּוֹ הַרְבֵּה, כִּמְעַט בְּכָל הַסְּעֻדָּה שֶׁל לֵיל שַׁבַּת-קֹדֶשׁ הַנַּ”ל. אַחַר-כָּךְ פָּתַח פִּיו וְאָמַר כָּל הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה הַנַּ”ל, שֶׁיֵּשׁ מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ מֹחִין שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ, וְשֶׁעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת אֵין שַׁיָּךְ רַק בְּחוּץ-לָאָרֶץ וְכוּ’. פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל כָּל עִנְיַן הַשִּׂיחָה הַנַּ”ל שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מֵעִנְיַן כָּבוֹד הַנַּ”ל, לְהַעֲלוֹת כָּל הַכָּבוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵעִנְיַן צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמֵעִנְיַן מַחֲלֹקֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן שָׁם וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת:

אות מח

מח, הַתּוֹרָה “חַיִּים נִצְחִיִּים” (סימן ע”ב בלקוטי תנינא) נֶאֶמְרָה בְּעֵת שֶׁבָּא אֶצְלוֹ עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת יִתְרוֹ צַדִּיק אֶחָד מְפֻרְסָם גָּדוֹל. וְהוּא זַ”ל לֹא אָמַר שׁוּם תּוֹרָה בְּלֵיל שַׁבַּת קֹּדֶשׁ וְלֹא בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּכְשֶׁגָּמַרְנוּ סְעֻדַּת שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁבָּת, וּכְבָר בֵּרַכְנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְהָיִינוּ סְבוּרִים לְהִסְתַּלֵּק מֵהַשֻּׁלְחָן כַּנָּהוּג אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲבָל הוּא זַ”ל נִשְׁאַר אָז יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ, וְגַם אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ נִשְׁאַרְנוּ אָז יוֹשְׁבִים לְפָנָיו, וְגַם הַצַּדִּיק הַנַּ”ל נִשְׁאַר עֲדַיִן יוֹשֵׁב לְפָנָיו. בְּתוֹךְ כָּךְ עָנָה וְאָמַר: כְּשֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין שׁוֹמְעִין תּוֹרָה גַּם זֶה טוֹב מְאֹד, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה. וְהִתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה הַנַּ”ל. בְּתוֹךְ דְּבָרָיו כְּשֶׁנִּכְנַס בַּאֲמִירַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, עָנָה וְאָמַר: הֲלֹא בְּתוֹךְ כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן גָּמַר כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. הַכְּלָל שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת, כִּמְעַט כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ בְּנֵס גָּדוֹל שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז הַזֶּה. וְקֹדֶם כָּל תּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט אִם יִזְכּוּ לְהַטּוֹב הַגָּנוּז הַזֶּה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְרָכָיו הַנִּפְלָאִים וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים, סִבֵּב בְּכָל פַּעַם סִבּוֹת לְטוֹבָה, עַד שֶׁזָּכִינוּ בְּכָל פַּעַם לִשְׁאֹב מֵהַנַּחַל הַנּוֹבֵעַ וְכוּ’, כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱלִינוּ עַל הַסְּפָרִים. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁאָמַר, שֶׁבְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁאוֹמֵר בִּפְנֵי הָעוֹלָם תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (לקמן שע”ד):

אות מט

מט, בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “וָאֶתְחַנַּן” הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ע”ח, וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן שֶׁאָסוּר לְיַאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם. וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “מֶען טָאר זִיךְ נִישְׁט מְיַאֵשׁ זַיין. גִּיוַאלְד זַייט אַייךְ נִישְׁט מְיַאֵשׁ” [אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, אַהָהּ אַל תִּתְיָאֲשׁוּ] וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּבַת “גִיוַואלְד” [אַהָהּ] כְּדֶרֶךְ הַמַּזְהִיר וְצוֹעֵק מֵעֹמֶק הַלֵּב:

אות נ

נ, כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מַאֲמָר הַמַּתְחִיל: “מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מְיַשְּׁבִים עַצְמָם”, עַיֵּן שָׁם (לקוטי תנינא סימן י’). וְשָׁם מְדַבֵּר מִשִּׂמְחָה. וְהָיָה הוּא זַ”ל יוֹשֵׁב אָז בַּחוּץ אֵצֶל כֹּתֶל בֵּית-הַכְּנֶסֶת בַּדָּרוֹם, אֵצֶל חֲתִיכַת עֵץ מִן הָעֵץ הָעָב הַמֻּנָּח לִיסוֹד. כִּי שָׁם הָיָה רָגִיל לֵישֵׁב כַּמָּה פְּעָמִים לִפְעָמִים בְּצַד דָּרוֹם וְלִפְעָמִים בְּצַד צָפוֹן וְלִפְעָמִים בַּמִּזְרָח וְלִפְעָמִים בַּמַּעֲרָב, וְלִפְעָמִים בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת, וְלִפְעָמִים הָלַךְ עִמָּנוּ לְטַיֵּל עַל הָהָר שֶׁסְּבִיב הָעִיר, וְלִפְעָמִים הָלַךְ עִמָּנוּ אָנֶה וָאָנָה לִפְנֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת. וּבְכָל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שָׁמַעְנוּ תָּמִיד חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ כָּזֹאת מִיָּמִים רַבִּים. גַּם אַחַר שֶׁהָיְתָה לוֹ הַחוֹלַאת שֶׁל הַהוּסְט [שִׁעוּל] הָיָה נוֹסֵעַ לְטַיֵּל עַל-פִּי הָרֹב. וְהָיִינוּ נוֹסְעִים עִמּוֹ, וְהָיִינוּ שׁוֹמְעִים מִמֶּנּוּ בַּדֶּרֶךְ תּוֹרָה הַרְבֵּה.
וְנַחֲזֹר לְמַעְלָה. בְּעֵת שֶׁאָמַר עִנְיָן הַנַּ”ל אָז דִּבֵּר הַרְבֵּה מִשִּׂמְחָה, וְחִזֵּק אוֹתָנוּ וְזֵרַז אוֹתָנוּ מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. כִּי בְּאוֹתָן הָעִתִּים, שֶׁהָיָה בְּעֵת שֶׁבָּא מִלֶּעמְבֶּערְגְּ אָז דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מְאֹד מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וְאָמַר אָז לָנוּ, שֶׁרָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מַה שֶּׁנִּצַּלְנוּ בְּרַחֲמָיו מִלִּהְיוֹת מִתְנַגְּדִים עָלָיו. וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים. מִשְּׁנֵי תּוֹעִים: הַיְנוּ מֵהַתּוֹעִים לְגַמְרֵי מֵהַתּוֹרָה שֶׁהֵם הָעַכּוּ”ם וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, וְגַם נִצַּלְנוּ מֵהַתּוֹעִים הַמִּתְנַגְּדִים הַחוֹלְקִים עָלָיו שֶׁאָבְדוּ מַה שֶּׁאָבְדוּ בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר. וְאָמַר: הֲלֹא אַתֶּם בְּוַדַּאי הֱיִיתֶם מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים, לוּלֵא חֲסָדָיו וְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים אֲשֶׁר נִצַּלְנוּ מִפַּח יוֹקְשִׁים מִכַּת הַמִּתְנַגְּדִים, אֲשֶׁר אִם הָיִינוּ שׁוֹמְעִין לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם הָיָה נֶאֱבָד תִּקְוָתֵנוּ חָלִילָה וְכוּ’. עָנָה וְאָמַר כְּמַתְמִיהַּ וְאָמַר: עָלַי הֱיִיתֶם חוֹלְקִים?! (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אוֹף מִיר וָואלְט אִיהר גִיקְרִיגְט”):

אות נא

נא, הַתּוֹרָה “אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ” הַמַּתְחֶלֶת: “כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יוּכַל לִפּוֹל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלִים רַבִּים” וְכוּ’ (לקוטי תנינא סימן י”ב). זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה לְעִנְיַן שִׂיחָה, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן טָעוּתִים וּמְבוּכוֹת הַרְבֵּה וְקִלְקוּלִים גְּדוֹלִים, שֶׁבָּאִים עַל-יְדֵי שֶׁהוֹלְכִים אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ. וְהִזְכִּיר אָז אֶת בַּעַל הַמְחַבֵּר “עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת” שֶׁטָּעָה וְעִוֵּת מְאֹד עַל-יְדֵי חָכְמָתוֹ. שֶׁאָמַר, שֶׁהַזָּקָן גָּבוֹהַּ כָּל-כָּךְ עַד שֶׁחוּץ לָאָרֶץ אֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְבֹּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַזָּקָן (וַהֲגַם כִּי כַּוָּנָתוֹ גַּם-כֵּן לְהַתִּיר בְּחוּץ לָאָרֶץ עַל-יְדֵי סַם אוֹ בְּמִסְפָּרַיִם כְּעֵין תַּעַר אֲבָל מִכָּל מָקוֹם), וּבָזֶה חִזֵּק אֶת יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה הַמְגַלְּחִים זְקָנָם בִּמְדִינוֹת אַשְׁכְּנַז. וְאַחַר-כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר אֶת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַד שֶׁגָּמַר אוֹתָהּ. וְאָז הָיָה זֶה אֶצְלִי לִדְבַר פֶּלֶא, כִּי אָז לֹא שָׁמַעְתִּי עֲדַיִן מֵעוֹלָם שֶׁהַמְחַבֵּר הַנַּ”ל אָמַר טָעוּת רַע כָּזֶה, ה’ יִסְלַח לוֹ. אַךְ אַחַר-כָּךְ דִּבַּרְתִּי עִם אֲנָשִׁים הַבְּקִיאִים בִּסְפָרִים וּבְסִפּוּרִים כָּאֵלֶּה, וְאָמְרוּ לִי שֶׁהוּא דָּבָר מְפֻרְסָם שֶׁאָמַר כָּךְ בַּעַל הַמְחַבֵּר הַנַּ”ל. גַּם שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּסֵפֶר “שׁוּ”ת בְּאֵר עֵסֶק” מֵבִיא שְׁטוּת סְבָרָא רָעָה וְכוֹזֶבֶת הַנַּ”ל. וּכְבָר מָחוּ לוֹ בְּמֵאָה עוּכְלֵי כָּל צַדִּיקֵי וְחַכְמֵי אֱמֶת.
וּבָזֶה יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֵיךְ דַּעַת הָאָדָם כּוֹזֶבֶת, וְאֵיךְ שֶׁאָסוּר לִסְמוֹךְ עַל שִׂכְלוֹ כְּנֶגֶד תּוֹרַת מֹשֶׁה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל-פֶּה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. מִכָּל-שֶׁכֵּן בְּדָבָר כָּזֶה שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, אִסּוּר גִּלּוּחַ הַזָּקָן. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ”ל אָמְרוּ שֶׁעוֹבְרִין עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין (מכות כ’). וּכְבָר הֲלָכָה פְּסוּקָה שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא חוֹבַת הַגּוּף אֵין חִלּוּק בֵּין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ כְּלָל (קדושין לז. ובפוסקים בהרבה מקומות). וְיוּכַל לִמְצֹא אֶחָד שֶׁעַל-יְדֵי חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יֹאמַר סְבָרָא שֶׁקֶר וְשְׁטוּת, שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַתִּיר חַס וְשָׁלוֹם אִסּוּר כָּזֶה חֲמִשָּׁה לָאוִין בַּתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וּלְחַזֵּק עַל-יְדֵי-זֶה עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אֲשֶׁר רָאוּי לְכָל מְחַבֵּר סֵפֶר לִצְעֹק עַל-זֶה כִּכְרוּכְיָא בְכָל מִינֵי קוֹלוֹת וּצְעָקוֹת שֶׁבֶר יְעוֹרֵר עַל פִּרְצָה הַזֹאת שֶׁנַּעֲשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, זֶה קָרוֹב בִּמְדִינוֹת אַשְׁכְּנַז לַעֲבֹר בְּכָל יוֹם חֲמִשָּׁה לָאוִין כַּנַּ”ל. כִּי גַּם בִּמְדִינוֹת אַשְׁכְּנַז אֵין הַמִּנְהָג הָרָע הַזֶּה מִימוֹת עוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים אַחַר חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי הִתְחִילָה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹאת לִצְמֹחַ בָּהֶם.
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁגַּם אֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא הָיוּ מְגַלְּחִים זְקָנָם בִּימֵי קֶדֶם, וְזֶה סָמוּךְ אֵיזֶה מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁהִתְחִילוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְגַלֵּחַ זְקָנָם. וְאַחַר-כָּךְ בִּזְמַן רַב, בְּתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת, הִתְפַּשְּׁטָה הַסִּטְרָא-אָחֳרָא וְהִתְגָּרָה הַיֵּצֶר הָרָע גַּם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִים וְלָמְדוּ מַּעֲשֵׂיהֶם, וְהִתְחִילוּ אֵיזֶה רְשָׁעִים גְּדוֹלִים מְפֻרְסָמִים לְגַלֵּחַ זְקָנָם, וְכֵן לָמְדוּ אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁנִּתְרַבָּה הַפִּרְצָה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וְנַעֲשָׂה לָהֶם כְּהֶתֵּר. כַּאֲשֶׁר רוֹאִים גַּם עַכְשָׁו, שֶׁהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת אֵינָם מְגַלְּחִים זְקָנָם גַּם בְּאַשְׁכְּנַז. וְגַם בַּמְּדִינוֹת הַסְּמוּכִים לְאַשְׁכְּנַז עֲדַיִן לֹא נִתְפַּשְּׁטָה הָרָעָה הַזֹאת כְּמוֹ בְּאַשְׁכְּנַז, וְרַק הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מַתְחִילִים בָּזֶה, וְאַחַר-כָּךְ טוֹעִים בָּזֶה גַּם הַכְּשֵׁרִים קְצָת. וְגַם עַתָּה כְּשֶׁמּוֹכִיחִים אוֹתָם שֶׁעוֹבְרִים עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין בַּתּוֹרָה, הֵם עוֹנִין שֶׁמְּגַלְּחִין עַל-יְדֵי סַם שֶׁמֻּתָּר בֶּאֱמֶת. וּמִי שֶׁנּוֹהֵג כֵּן יֵשׁ לוֹ הֶתֵּר עַל-פִּי הַדִּין, וְלֹא עַל-פִּי כִּתְבֵי הָאַרִיזַ”ל וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל בּוֹחֵן לִבּוֹת יוֹדֵעַ, שֶׁרֻבָּם עוֹבְרִים בְּמֵזִיד וּמְגַלְּחִים בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ בְּיָדַיִם בְּתַעַר, וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בְּעַצְמָם מוֹדִים שֶׁבְּתַעַר אָסוּר, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְהַכְחִישׁ הַמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּבַגְּמָרָא, וְהֵם בְּעַצְמָם בְּנַפְשָׁם יוֹדְעִים הָאֱמֶת אִם מְגַלְּחִים בְּתַעַר אוֹ בְּסַם, כַּמָּה יֵשׁ לִבְכּוֹת וְלִצְעֹק בְּמַר נֶפֶשׁ וְלִבְכּוֹת כְּנַחַל שׁוֹטֵף מֵאֵין הֲפוּגוֹת עַל הַפִּרְצָה הַזֹאת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהִתְחִילָה לִצְמֹחַ הָרָעָה הַזֹאת סָמוּךְ לִמְדִינָתֵנוּ, שֶׁנִּמְצָאִים גַּם שָׁם רְשָׁעִים כָּאֵלּוּ הַפּוֹרְקִים עֹל וּמְגַלְּחִים זְקָנָם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל פְּלֵטַת עַמּוֹ, וְיַצִּיל הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְיָבִיא לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וִיגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:

אות נב

נב, קֹדֶם שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן ל”ב הַמַּתְחֶלֶת: “יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים”, וְנֶאֶמְרָה בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תקס”ט לפ”ק [לִפְרָט קָטָן]. וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה מִקֹדֶם. שֶׁהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל הָיָה בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ בְּרָאד, וְנִתְאַכְסֵן אֵצֶל גְּבִיר אֶחָד. וְהָיוּ מְסֻבִּין שָׁם עַל הַשֻּׁלְחָן אֲנָשִׁים רַבִּים מְכֻבָּדִים לִכְבוֹדוֹ כַּנָּהוּג. וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם לְמַטָּה אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן בַּעַל דַּרְשֶׁיר אֶחָד, הַיְנוּ דַּרְשָׁן. וְהָיָה אוֹכֵל הַרְבֵּה. וְהִסְתַּכְּלוּ עָלָיו שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה מְאֹד, וְהִתְחִילוּ לִתֵּן לוֹ וּלְהוֹשִׁיט לוֹ אֲכִילָה הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת. וְהַדַּרְשָׁן עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְאָכַל הַרְבֵּה כָּל מַה שֶּׁהוֹשִׁיטוּ לוֹ, כְּגוֹן דָּגִים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים חֲתִיכָה אַחַת, וְהַדַּרְשָׁן אָכַל בְּעַצְמוֹ שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת דָּגִים. וְכֵן רֹטֶב, שֶׁהָיָה אוֹכֵל בְּעַצְמוֹ קְעָרָה מְלֵאָה. וְכֵן בִּשְׁאָר הַמַּאֲכָלִים. וְהֵם הוֹשִׁיטוּ לוֹ בְּכָל פַּעַם בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה. אַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ לְהַפְצִיר אוֹתוֹ שֶׁיֹּאמַר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה. וְכַוָּנָתָם הָיְתָה גַּם כֵּן בִּשְׁבִיל לֵיצָנוּת, שֶׁיֹּאמַר תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל מֵסֵב שָׁם בָּרֹאשׁ. וְהוּא נָהַג בִּתְמִימוּתוֹ, וְהִתְחִיל לוֹמַר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה. וְהִתְחִילוּ לִשְׂחֹק מִמֶּנּוּ בְּתוֹךְ פִּסַּת יְדֵיהֶם, וְהָיָה בְּעֵינֵיהֶם לְחוּכָא וְאִטְלוּלָא [לְשְׂחוֹק וְלֵיצָנוּת]. וְהֵבִין הַדַּרְשָׁן שֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל שֶׁאוֹכֵל הַרְבֵּה. עָנָה הַדַּרְשָׁן וְאָמַר: וְכִי אִם אֵין יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה אָסוּר לֶאֱכֹל חֲתִיכַת דָּג. אַחַר-כָּךְ הִסְתַּכֵּל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, וְרָאָה כָּל הָעִנְיָן וְהִקְפִּיד וְכָעַס עֲלֵיהֶם, וְשָׁמַע תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַדַּרְשָׁן וְהוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד. וְאָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב שֶׁזֶּה הַדַּרְשָׁן אוֹמֵר תּוֹרָה מִפִּי אֵלִיָּהוּ זַ”ל.
כָּל זֶה סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁדָּבָר זֶה הוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד, מַה שֶּׁאָמַר הַדַּרְשָׁן, וְכִי אִם אֵינָם יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה אָסוּר לֶאֱכֹל חֲתִיכַת דָּג. אַחַר-כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, לְעִנְיַן הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים שֶׁיּוֹדְעִים תּוֹרָה נִפְלָאָה וְהֵם גְּנוּזִים מִן הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַדַּרְשָׁן שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ תּוֹרָה נִפְלָאָה, אַךְ הָיָה צַדִּיק גָּנוּז, וְהָעוֹלָם הִתְלוֹצְצוּ מִמֶּנּוּ:

אות נג

נג, תקס”ח (נ”א: תקס”ט) סָמוּךְ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, נָסַעְנוּ עִמּוֹ מִחוּץ לָעִיר אֲנִי וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי, וְסִפֵּר שֶׁחָלַם לוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁהָיוּ מְשִׂיחִים שֶׁהָרְפוּאָה הִיא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד “כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ”. וְרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת. וְאָמְרוּ: מִי יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה? וְעָנָה אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ, וְלֹא רָצָה לְהַגִּיד מִי הָאֶחָד, כִּ’י אֲ’נִי ה’ ר’וֹפְאֶךָ מוֹרֶה עַל-זֶה. כִּי הוּא רָאשֵׁי-תֵבוֹת אכי”ר [אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן]. כַּנִּדְפַּס בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ”ב:

אות נד

נד, דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ’, הַמַּתְחֶלֶת: “מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’. וְאָמַר שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ זֹאת מִכְּבָר. כִּי הֲלֹא נָסַעְתִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִסְּתָמָא הָיָה לִי מִקֹדֶם תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְגַם חָלַם לִי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וּפַעַם אֶחָד הָיָה אֶצְלִי אִישׁ אֶחָד וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ, וְהִתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר אֶצְלִי תְּשׁוּקָה וְחֶמְדָּה גְּדוֹלָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר-כָּךְ שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיקִים עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְסִפֵּר לִי שֶׁהָיָה אֵצֶל כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה לִי הִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְאָמַר לִי, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁיָּדַע עִנְיָן זֶה מִקֹדֶם, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדְעוֹ כְּלָל כְּמוֹ עַכְשָׁו. כִּי אָז לֹא הָיָה יוֹדֵעַ רַק זֶה לְבָד, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמְּדַבְּרִים עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אֵצֶל צַּדִּיק עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, רָאוּי שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עִנְיַן הַדָּבָר מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ זֹאת, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל כְּמוֹ עַכְשָׁו. כִּי עַכְשָׁו זָכָה שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת:

אות נה

נה, וְכֵן עִנְיַן הָעֶשְרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיק הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין הַנִּדְפַּס בְּלִקּוּטֵי א’ בַּסִּימָן רט”ו, כְּבָר יָדַע מִזֶּה מִקֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ. וּבִפְרָט מֵאִישׁ אֶחָד חָשׁוּב מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר, שֶׁפַּעַם אֶחָד חָלְתָה אִשְׁתּוֹ וְהָיְתָה סָמוּךְ לְמִיתָה מַמָּשׁ כִּמְעַט שֶׁיָּצְאָה נַפְשָׁהּ. וּבָא אֵלָיו זַ”ל, וְאָמַר לוֹ: רוּץ מַהֵר וְהָבֵא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת טֶרֶם שֶׁיִּגָּזֵר וְיֵחָתֵם הַגְּזַר דִּין, וְרָץ וְהֵבִיא לוֹ שַׂק מָלֵא מָעוֹת. וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשָׂה נֵס וְחָזְרָה לְאֵיתָנָהּ, וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה רַבֵּנוּ זַ”ל לְהַחֲזִיר לוֹ כָּל הַמָּעוֹת, רַק לְקַבֵּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה גְּדוֹלִים [סוּג מַטְבֵּעַ] וּלְחַלֵּק לַעֲנִיִּים. וְאָז דִבֵּר גַּם-כֵּן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן כִּי אִם כְּשֶׁיּוֹדְעִין כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים. וְאָמַר מָשָׁל: כְּמוֹ כְּשֶׁתּוֹבְעִין אֶחָד בַּגּוּבֶּערְנֶי [מִמְשָׁל] שֶׁל קִיֶעב, וְהוּא מַעֲמִיד טוֹעֵן שֶׁקּוֹרִין “פִילִיפְטֶענְט” בְּקַאמֶינִיץ. כָּךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה בָּתֵּי דִינִין דָּנִין אוֹתוֹ.
וְאָמַר אָז גַּם-כֵּן שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ שֶׁיָּכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִין. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה שִׂיחוֹת מִכְּבָר, אֲבָל לֹא יָדַע אָז כָּל הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת כַּאֲשֶׁר יָדַע אַחַר-כָּךְ. כַּאֲשֶׁר גִּלָּה קְצָת מִזֶּה לָנוּ, שֶׁלִּפְעָמִים גַּם בְּזֶה הַפִּדְיוֹן שֶׁכּוֹלֵל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִין, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל כִּי נַעֲשָׂה מִזֶּה עִנְיָן אַחֵר הַיְנוּ גֵּרִים וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁעוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן. כָּל זֶה לֹא יָדַע אָז, רַק אַחַר-כָּךְ עַל-יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁיָּגַע וְעָבַד בְּכָל עֵת, עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת עֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר, וְאָז הִשִּׂיג וְהֵבִין בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא מַה שֶּׁיָּדַע מִתְּחִלָּה בִּסְתָם, בִּבְחִינַת הֶעְלֵם רַק בְּרֶמֶז.
וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין מְעַט מִקְצָת גְּדֻלָּתוֹ. כִּי גַּם מִקֹדֶם הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא חָד בְּדָרָא. כִּי אָמַר שֶׁמֵּאֵלּוּ הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי-אִם חָד בְּדָרָא, וְכָל זֶה הָיָה קֹדֶם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אָמַר שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ נֶחְשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם. רְאֵה וְהָבֵן עַד הֵיכָן עָלָה אַחַר-כָּךְ, וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה לְדַבֵּר הַרְבֵּה אֵיךְ גַּם קֹדֶם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, כְּשֶׁיָּדַע מֵהָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, אוֹ מֵעִנְיַן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַנַּ”ל כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ אָז. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן, נֶגֶד הַיְדִיעָה שֶׁיָּדַע אַחַר-כָּךְ עִנְיָנִים אֵלּוּ בְּעַצְמָם כְּמוֹ שֶׁיְּדָעָם אַחַר-כָּךְ, אֵין הַיְדִיעָה הָרִאשׁוֹנָה נֶחְשֶׁבֶת לִכְלוּם, כְּפִי אֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִדַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ בְּכָל עִנְיָן זֶה אֵין כְּלֵי הַכְּתִיבָה מַסְפִּיקִים לְהַסְבִּיר הָעִנְיָן הֵיטֵב, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ מְעַט מֵאֲלֵיהֶם:

אות נו

נו, רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב יַד רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ, מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה “וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת” (סימן רס”ו):
דַּע, כְּשֶׁהָעוֹלָם פּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה, כְּשֶׁאֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ כָּרָאוּי, גּוֹרְמִין מִיתָה אוֹ חוֹלֵאת לַבְּהֵמוֹת וְלִשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, הַכֹּל לְפִי הַפְּגָם. כִּי זֶה הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין בְּנֵי הָאָדָם וּבֵין בַּעֲלֵי חַיִּים. כִּי שִׁפְעָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם יוֹנְקִים מִמְּקוֹם בִּינָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ”ל: שֶׁ”עָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה” (ברכות י.). מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּעֲלֵי-חַיִּים, שֶׁשִּׁפְעָם יוֹנְקִים מִמְּקוֹם הָעֶרְוָה. וּבְחִינַת סֻכָּה, הִיא בְּחִינַת “אִמָּא בִּינָה דִּמְסָכְכָא עַל בְּנָהָא” (תיקוני זוהר דף ב:). וְאָנוּ יוֹנְקִים מִמֶּנָּה. וּבְזֹאת הַמִּצְוָה אָנוּ מֻבְדָּלִים מִשֶּׁפַע שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה, אֲזַי יוֹרְדִין עַל-יְדֵי-זֶה מִמַּדְרֵגַת בְּנֵי אָדָם, וְאֵין לָהֶם שֶׁפַע מִמְּקוֹם בִּינָה, וְיוֹרְדִין לְמַדְרֵגוֹת שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְנִדְחִין שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מֵהַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁבְּנֵי אָדָם לוֹקְחִין הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם. וַאֲזַי הַבַּעֲלֵי הַחַיִּים מֵתִים אוֹ נוֹפְלִים בְּחוֹלָאִים, הַכֹּל לְפִי לְקִיחַת הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהֶם, אִם רַב אִם מְעָט. וְזֶהוּ: “וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת” (בראשית ל”ג). הַיְנוּ, כִּי סֻכּוֹת הוּא חַיִּים וְקִיּוּם לְבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל מַדְרֵגָתָם כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת כָּרָאוּי, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם בְּמַדְרֵגָתָן, וּבִבְחִינַת תּוֹרָה. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת: “אַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ” (משלי א’), “אִם לַבִּינָה תִּקְרָא” (שם ב’). בִּשְׁבִיל זֶה סָמוּךְ לְסֻכּוֹת אָנוּ עוֹשִׂים שִׂמְחַת תּוֹרָה. וְזֶה: סִוָון – רָאשֵׁי-תֵבוֹת: וְ’יַעֲקֹב נָ’סַע סֻ’כּוֹתָה וַ’יִּבֶן. כִּי בְּסִיוָן נִתְּנָה תּוֹרָה, וְאָנוּ בְּמַדְרֵגַת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה כַּנַּ”ל:

אות נז

נז, דַּע שֶׁעַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי מֻתָּר לוֹ לַעֲסֹק בַּבִּנְיָן וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ לְמָמוֹנוֹ. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “הָעוֹסֵק בַּבִּנְיָן מִתְמַסְכֵּן” (יבמות צ”ג). וְטַעַם הַדָּבָר, כִּי מָה עִנְיַן הָעֲנִיּוּת לְהַבּוֹנֶה? אַךְ טַעַם הַדָּבָר, כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בִּנְיָן צָרִיךְ לִבְנוֹת בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת” (משלי כ”ד) וּבְוַדַּאי הַבּוֹנֶה בְּחָכְמָה לֹא יִתְמַסְכֵּן, וְאַדְּרַבָּא יִתְעַשֵּׁר וְיִתְקַיֵּם בּוֹ “בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ’ וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ”. אֲבָל מִי שֶׁבּוֹנֶה בְּלֹא חָכְמָה, מַעֲנִישִׁין אוֹתוֹ בַּעֲנִיּוּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִתְבַּזֶּה חָכְמָתוֹ בִּבְחִינַת: “חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה” (קוהלת ט’), מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְעַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הוּא בְּמַדְרֵגוֹת תּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְהַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר כָּל הַחָכְמוֹת. בִּשְׁבִיל זֶה מֻתָּר לוֹ לִבְנוֹת, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ חָכְמָה. וְסִימָן לַדָּבָר: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן. עַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הֻתַּר לוֹ לִבְנוֹת. לֵב – רָאשֵׁי-תֵבוֹת: ל’וֹ בָּ’יִת. לֵב זוֹ הַתּוֹרָה, בֵּי”ת מִבְּרֵאשִׁית וְכוּ’:

אות נח

נח, קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “אָנֹכִי” (לקוטי א’ סימן ד’) סִפֵּר מַעֲשֶׂה זוֹ:
מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְנֶחֱלָשׁ מְאֹד. וְשָׁלַח אִישׁ אֶחָד לְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל שֶׁיִּסַּע אֵלָיו, הַיְנוּ שֶׁהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל יִסַּע לְהַחוֹלֶה הַנַּ”ל. כִּי הָאִישׁ הַנַּ”ל הָיָה מֵהָאֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים שֶׁלּוֹ. וְכֵן הֲוָה. וּבָא הָאִישׁ הַשָּׁלִיחַ הַנַּ”ל לְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַנַּ”ל שֶׁזֶּה הָאִישׁ הוּא חוֹלֶה, וְשֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּסַּע אֵלָיו. וְנָסַע אֵלָיו הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל. בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל הָאִישׁ הַשָּׁלִיחַ הַנַּ”ל לְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל: אֵיךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִכֶּם שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה (נ”א: חוֹלֶה עוֹשֶׂה) תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי לֹא יָמוּת קֹדֶם זְמַנּוֹ (נ”א: יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחֹלְיוֹ). וְזֶה הָאִישׁ הַחוֹלֶה (גַּם כֵּן עָשָׂה תְּשׁוּבָה) כִּמְדֻמֶּה שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְהוּא אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וַעֲדַיִן לֹא בָּא בַּיָּמִים כָּל-כָּךְ, וּמִפְּנֵי מָה לֹא יִתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ? הֵשִׁיב הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל לְהַשָּׁלִיחַ: אֱמֶת כָּךְ אָמַרְתִּי, וּבְוַדַּאי כֵּן הוּא. וְזֶה הָאִישׁ הַחוֹלֶה הַנַּ”ל גַּם-כֵּן עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל כָּל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו וְכוּ’. וְזֶה שֶׁלֹּא נִתְרַפֵּא עֲדַיִן, הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִתְוַדָּה חֲטָאָיו לִפְנֵי צַדִּיק אֲמִתִּי. וְזֶה שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֵלָיו בִּכְדֵי שֶׁיִּתְוַדֶּה. וּבְאִם שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנַי תֵּכֶף יִתְרַפֵּא, וּבְאִם שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנַי תֵּכֶף יִכְבַּד עָלָיו חֹלְיוֹ, וְיַתְחִיל לִצְעֹק אוֹי וַאֲבוֹי עַל כָּל אֵבָרָיו וְיָדָיו וְרַגְלָיו, וְיָמוּת. כִּי בֶּאֱמֶת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַיְנוּ בְּבֵית-דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין עָלָיו שׁוּם חֵטְא וַעֲבֵרָה כְּלָל כְּלָל לֹא, כִּי עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל הַחֲטָאִים כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת. וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לֹא יִהְיֶה לְהַקְּלִפּוֹת וְהַחִיצוֹנִים שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ, כִּי כְּבָר תִּקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַם. וּבְאִם שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנַי אֲזַי תֵּכֶף יִתְרַפֵּא, וּבְאִם שֶׁלֹּא יִתְוַדֶּה אֲזַי יֵשׁ עוֹד כֹּחַ לְהַחִיצוֹנִים שֶׁיִּנְקְמוּ בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו עַד שֶׁיָּמוּת. וְכֵן הֲוָה שֶׁבָּא אֵלָיו הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, וְאָמַר לְהַחוֹלֶה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֱמֹר מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹדֵעַ וַאֲנִי יוֹדֵעַ גַּם-כֵּן. הַיְנוּ שֶׁיִּתְוַדֶּה לְפָנָיו כָּל הַחֲטָאִים. וְאָמַר לוֹ כָּךְ שְׁלשָׁה פְּעָמִים וְלֹא רָצָה לוֹמַר. וְתֵכֶף הִתְחִיל לִצְעֹק אוֹי וַאֲבוֹי עַל גֹדֶל כְּאֵב כָּל אֵבָרָיו. וְצָעַק בְּתַמְרוּרִים בִּפְרוֹטְרוֹט עַל כְּאֵב כָּל אֵבָר וְאֵבָר מֵאֵבָרָיו, כִּי הִתְחִילוּ לְהִשָּׁבֵר שֶׁקּוֹרִין “בְּרֶעכִין” כָּל עַצְמוֹתָיו שֶׁל כָּל אֵבָר וְאֵבָר. וְצָעַק כָּךְ מִתּוֹךְ חָלְיוֹ אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁמֵּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל. וְהַמְעַיֵּן בְּמַאֲמַר “אָנֹכִי” הַנַּ”ל יָבִין הֵיטֵב עִנְיַן זֶה הַסִּפּוּר:

אות נט

סדר הזמנים של אמירת המאמרים הנודעים לנו

נט, מַאֲמָר “אַקְרֻקְתָּא” (סימן ג’), שָׁמַעְתִּי שֶׁנֶּאֱמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זַ”ל לִבְּרֶסְלֶב, סוֹף שְׁנַת תקס”ב.
מַאֲמָר “אָנֹכִי” (סימן ד’), נֶאֱמַר בִּזְלַאטִיפָּלְיֶע בְּשָׁבוּעוֹת.
מַאֲמָר “בַּחֲצוֹצְרוֹת” (סימן ה’), נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ג.
מַאֲמָר “קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ” (סימן ו’), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת-תְּשׁוּבָה שֶׁאַחַר זֶה.
מַאֲמָר “מִשְׁפָּטִים” (סימן ז’), נֶאֱמַר בְּחֹרֶף תקס”ג.
מַאֲמָר “רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב” (סימן ח’), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס”ג.
מַאֲמָר “תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ” (סימן ט’), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת-שִׁירָה תקס”ג.
מַאֲמָר “מִשְׁפָּטִים” (סימן י’), נֶאֱמַר גַּם-כֵּן בְּחֹרֶף זֶה בְּטְרָהאוִיצֶע קֹדֶם פּוּרִים.
מַאֲמָר “אֲנִי ה’ הוּא שְׁמִי” (סימן י”א), נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס”ג.
מַאֲמָר “תְּהִלָּה לְדָוִד” (סימן י”ב), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת-נַחֲמוּ תקס”ג, וְהִמְתִּיק בְּתוֹכוֹ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: נַחֲמוּ נַחֲמוּ וְכוּ’.
מַאֲמָר “אַשְׁרֵי הַשְׁגָּחָה” (סימן י”ג), נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ד.
מַאֲמָר “תִּקְעוּ לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם” וְכוּ’ (סימן י”ד), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס”ד.
מַאֲמָר “רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי” (סימן ט”ז), נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת בִּסְעֻדַּת שַׁחֲרִית בְּקַיִץ תקס”ג.
מַאֲמָר “מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם” (סימן י”ז), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס”ו.
מַאֲמָר “קַרְטָלִיתָא” (סימן י”ח), כִּמְדֻמֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בְּחֹרֶף תקס”ד בְּטִירָהאוִיצֶע.
מַאֲמָר “תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק” (סימן י”ט), נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס”ד.
מַאֲמָר “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” (סימן כ’), נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ה.
מַאֲמָר “עַתִּיקָא” (סימן כ”א), נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת נַחֲמוּ תקס”ד.
מַאֲמָר “חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם” (סימן כ”ב), נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעַ שֶׁאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ה.
מַאֲמָר “צִוִּיתָ צֶדֶק” (סימן כ”ג), נֶאֱמַר בְּחֹרֶף תקס”ג.
מַאֲמָר “אֶמְצָעִיתָא דְעָלְמָא” (סימן כ”ד), נֶאֱמַר בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבָּת בְּקַיִץ תקס”ג.
מַאֲמָר “הַאי גַּבְרָא” וְכוּ’ (סימן כ”ט), בְּשָׁבוּעוֹת תקס”ו.
מַאֲמָר “מִישְׁרָא דְסַכִּינָא” (סימן ל), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס”ז.
מַאֲמָר “מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה” (סימן ל”ח), נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת שִׁירָה תקס”ב.
מַאֲמָר “אַתֶּם נִצָּבִים” (סימן מ”ד), נֶאֱמַר בְּסוֹף תקס”ב, בְּשַׁבָּת שֶׁקֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה.
מַאֲמָר “עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם” (סימן מ”ח), נֶאֱמַר בְּאִסְרוּ חַג סֻכּוֹת תקס”ג.
מַאֲמָר “לַשֶּׁמֶשׁ” (סימן מ”ט), נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת ג’ נִיסָן תקס”ג, אַחַר נִשּׂוּאֵי בִּתּוֹ שָׂרָה זַ”ל שֶׁהָיוּ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן בְּמֶעדְוֶעדִוְקֶע.
מַאֲמָר “אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא” (סימן נ”א), נֶאֱמַר אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס”ג.
מַאֲמָר “הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה” (סימן נ”ב), נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת שְׁנַת תקס”ג.
מַאֲמָר “וַיְהִי מִקֵּץ זִכָּרוֹן” (סימן נ”ד), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה שְׁנַת תקס”ה.
מַאֲמָר “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים” (סימן נ”ו), נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס”ה.
מַאֲמָר “תְּלָת נָפְקִין” וְ”הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ” (סִימָנִים נ”ח, נ”ט), נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ו.
מַאֲמָר “פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן” (סימן ס’), נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ז.
מַאֲמָר “חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן” (סימן ס”א), נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ח.
מַאֲמָר “וַיַּסֵּב” (סימן ס”ב), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת שִׁירָה תקס”ה.
מַאֲמַר “סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה” (סימן ס”ג), נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת שֶׁקֹדֶם הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ”ל, שֶׁנּוֹלַד סָמוּךְ לְרֹאשׁ-חֹדֶשׁ נִיסָן תקס”ה.
מַאֲמָר “וַיֹּאמֶר בֹּעַז” (סימן ס”ה), נֶאֱמַר בְּקַיִץ תקס”ו בְּסָמוּךְ אַחַר פְּטִירַת בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם הַנַּ”ל, שֶׁהָיָה בְּחֹדֶשׁ סִיוָן תקס”ו. וְאָז נֶאֱמַר הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל בְּיוֹם עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ. וְקֹדֶם לָזֶה אָמַר מַאֲמָר “דַּע כִּי יֵשׁ אֲרִיךְ אַנְפִּין” וְכוּ’ (סימן רמ”ב), וּבְיוֹם חֲמִישִׁי שֶׁלְּפָנָיו בָּכָה לְפָנֵינוּ. וּבְשַׁבָּת שֶׁאַחַר זֶה אָמַר מַאֲמָר “וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי” (סימן רס”ב).
מַאֲמָר “וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם” (סימן ס”ו), נֶאֱמַר אַחַר חֲנֻכָּה תקס”ז. וּבְשַׁבָּת נֶאֱמַר מֵעִנְיַן שְׁבִירַת מְנִיעוֹת הַמְבֹאָר שָׁם. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נֶאֱמַר מֵעִנְיַן הַמְשָׁכַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְבֹאָר שָׁם. וּבְאוֹתוֹ הָעֵת הַיְנוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל בִּסְעֻדַּת הָעֶרֶב, אָז סִפֵּר קֹדֶם הַסְּעוּדָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצִּפֳּרִים וּמַזָּל טוֹב הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן סימן פ”ב).
מַאֲמָר “וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע” (סימן ס”ז), נֶאֱמַר בְּזַאסְלַאב בְּשָׁבוּעוֹת תקס”ז.
מַאֲמָר “לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע” (סימן ע”ב), נֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם הַנַּ”ל.
מַאֲמָר “וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ” (סימן ע”ח), נֶאֱמַר בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”א.
מַאֲמָר “זוֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק” (סימן צ”ו), נֶאֱמַר זְמַן רַב קֹדֶם נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
מַאֲמָר “צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה” (סימן קי”ב), נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת חֹרֶף תקס”ג.
מַאֲמָר “מַעְיָן דְּנָפֵק מֵאֲתַר חָד” וּמַאֲמָר “וְאֹרַח צַדִּיקִים” (סימנים קל”ב, קל”ג), נֶאֶמְרוּ אַחַר פֶּסַח תקס”ג בַּחֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעַת הַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ שָׂרָה זַ”ל.
מַאֲמָר “בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן” וְכוּ’ (סימן קע”ה), נֶאֱמַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת תְּשׁוּבָה תקס”ה.
מַאֲמָר “וַיֹּאמֶר ה’ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ” (סימן קע”ז), נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן תקס”ה שֶׁהָיָה אָז הַפָאר-שְׁפִּיל שֶׁל בִּתּוֹ מִרְיָם זַ”ל.
מַאֲמָר “לָשׁוֹן הָרָע פּוֹגֵם עֲנָוָה” (סימן קצ”ז), נֶאֱמַר קֹדֶם שָׁבוּעוֹת תקס”ה.
“תִּקּוּן לְמִקְרֵה” וְכוּ’ (סימן ר”ה), נֶאֱמַר אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס”ה. וְהִתְגַּלּוּת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הָיְתָה בִּשְׁנַת תקס”ט.
מַאֲמָר “תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד” (סימן ר”ו) (שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ זַ”ל לְפָנָיו אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל, אָמַר לוֹ שֶׁזֶּה הַמַּאֲמָר הוּא עַכְשָׁו בָּעִתִּים הַלָּלוּ הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ).
מַאֲמָר “מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה” (סימן רי”א), נֶאֱמַר סָמוּךְ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ח. וּבְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה נֶאֱמַר מַאֲמָר “חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן” (סימן ס”א), וְשָׁם מְבֹאָר בְּיוֹתֵר עִנְיָן זֶה שֶׁנּוֹסְעִין עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים, וְעִנְיַן כֻּלְּהוּ בַּמַּחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ, רַק שֶׁבְּכָאן (בסימן רי”א) מְרֻמָּז גַּם מֵעִנְיַן נְסִיעָה עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים, בִּבְחִינַת “וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף” וְכוּ’.
מַאֲמָר “בַּקָּמִים עָלַי” (סימן רע”ז), וּמַאֲמָר “דַּע שֶׁעַל חֲלִיף טוֹב” וְכוּ’, “בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי” וְכוּ’ (סימן רע”ח), וּמַאֲמָר “אֲזַמְּרָה” (סימן רפ”ב), נֶאֶמְרוּ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת תקס”ח. וְאַחַר סֻכּוֹת בִּנְסִיעָתוֹ לְלֶבוּב, בְּשָׁעָה שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ מִקְּרָאסְנֶע, גִּלָּה אָז עִנְיַן הַמִּשְׁכָּן וְהַתִּינוֹקוֹת וְכוּ’ שֶׁהוּא גְּמַר מַאֲמָר “אֲזַמְּרָה” הַנַּ”ל.
מַאֲמָר “תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה” בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא (סימן א’), נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ט. וְקֹדֶם לָזֶה סִפֵּר מַרְאֶה נוֹרָאָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
מַאֲמָר “יְמֵי חֲנֻכָּה” (סימן ב’) נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס”ט.
מַאֲמָר “וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים” (סימן ד’), נֶאֱמַר בְּשָׁבוּעוֹת תקס”ט.
מַאֲמָר “תִּקְעוּ אֱמוּנָה” (סימן ה’), נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תק”ע.
מַאֲמָר “כִּי מְרַחֲמָם” (סימן ז’), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה תק”ע.
מַאֲמָר “תִּקְעוּ תּוֹכָחָה” (סימן ח’), נֶאֱמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקע”א.
סִימָנִים י’, י”א, י”ב, י”ג, י”ד, ט”ו, ט”ז, י”ז. נֶאֶמְרוּ בְּסוֹף שְׁנַת תקס”ח בַּחֲזִירָתוֹ מִלֶּבוּב.
סִימָן ל”ב, “יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים” נֶאֱמַר בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תקס”ט.
סִימָן ס”ו, “הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה”, נֶאֱמַר בֵּין יוֹם-כִּפּוּר לְסֻכּוֹת תק”ע. וּבָעֵת הַזֹאת נֶאֱמַר גַּם-כֵּן מַאֲמָר “לְפִי הַיָּמִים נוֹרָאִים” וְכוּ’ (שיחות הר”ן פ”ז).
מַאֲמָר “בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל” (סימן ס”ז), נֶאֱמַר בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית תק”ע. וּמְרֻמָּז שָׁם מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב, וּמֵהִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ, כַּמּוּבָן מִמַּה שֶּׁחָזַר וְנִשְׁנָה מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְאוּמַאן.
סִימָן ס”ח קֹדֶם חֲנֻכָּה תק”ע.
סִימָן ע”א “חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים” שַׁבַּת שִׁירָה.
סִימָן ע”ב “חַיִּים נִצְחִיִּים” שַׁבָּת פָּרָשַׁת יִתְרוֹ תק”ע.
סִימָן ע”ח שַׁבַּת נַחֲמוּ בְּאוּמַאן.

ספורי מעשיות

מַעֲשֶׂה רִאשׁוֹנָה תקס”ו בַּקַּיִץ.
מַעֲשֶׂה ז’ “מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ”, וּמַעֲשֶׂה שֶׁל “הָרַב עִם בְּנוֹ” (מעשה ח’), קַיִץ תקס”ז.
מַעֲשֶׂה ח’ (צ”ל ט’) “מֵחָכָם וְתָם”, חֹרֶף תקס”ט קֹדֶם פּוּרִים.
מַעֲשֶׂה י’ “מִבֶּערְגֶיר וְעָנִי”, תקס”ט אַחַר פּוּרִים.
מַעֲשֶׂה י”א “מֵהַבָּנִים שֶׁנֶּחְלְפוּ”, מוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת נֹחַ תק”ע.
מַעֲשֶׂה י”ב מִ”בַּעַל תְּפִלָּה”, מוֹצָאֵי-שַׁבָּת וָאֵרָא וּמוֹצָאֵי רֹאשׁ-חֹדֶשׁ שְׁבָט תק”ע.
מַעֲשֶׂה י”ג מֵהַ”שִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס”, הַתְחָלָתָהּ בְּלֵיל שַׁבַּת-קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמִינִי כ”ה אֲדָר שֵׁנִי תק”ע.

שיחות הר”ן

הַשִּׂיחָה מֵעִנְיַן לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, וּמַעֲשֶׂה מִזְּקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן (סימן ז’), הָיָה אַחַר שָׁבוּעוֹת תקס”ט.
סִימָן כ”ד, “מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִתֵּן מָעוֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת ” קַיִץ תקס”ט. וְאַחַר-כָּךְ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תק”ע נֶאֱמַר מַאֲמָר “תִּקְעוּ אֱמוּנָה” (לקוטי מוהר”ן תנינא ה’). וְשָׁם נִכְלָל עִנְיַן “צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ”, “וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ”.
סִימָן ל”ב, “צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה וְכוּ’ וְשֶׁעַל-יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לָבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן” וְכוּ’, חֹרֶף תק”ע אַחַר מַאֲמָר “כִּי מְרַחֲמָם” שֶׁאָמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה (סימן ז’ לקוטי מוהר”ן תנינא).
סִימָן מ’, “בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים” וְכוּ’ וְעִנְיַן “דְּרֵיידִיל” הָיָה גַּם-כֵּן בַּחֲנֻכָּה זֶה.
סִימָן נ”א, “הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם” וְכוּ’ עַד “כִּי כְּבָר הֵם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה”, לֵיל א’ שֶׁל שָׁבוּעוֹת מוֹצָאֵי-שַׁבָּת תקס”ט. וְאָז אָמַר בְּתוֹךְ הַשִּׂיחָה הַנַּ”ל עִנְיַן “תְּנוּ לְבַבְכֶם לִי” וְכוּ’ הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
שָׁם: “עָנָה וְאָמַר וְכוּ’ שֶׁיַּעַמְדוּ וְיִשְׁקְטוּ שִׁמְרֵי הַמּחַ” וְכוּ’, קַיִץ תקס”ט.
סִימָן ס’, מֵעִנְיַן “בִּנְיָנִים”, חֹרֶף תק”ע.
הַמַּעֲשֶׂה מֵ”הַסּוּס עִם הַפְּלוֹמְפְּ”, שָׁבוּעוֹת תקס”ז בְּזַאסְלַב.
סִימָן פ”ו, מֵעִנְיְנֵי חֲתֻנָּה, שְׁמִינִי עֲצֶרֶת תקס”ג.
סִימָן פ”ז, “לְפִי בְּחִינַת הַיָּמִים נוֹרָאִים”, בֵּין יוֹם-הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת תק”ע.
סִימָן צ”א, “סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה”, עֶרֶב-רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל תקע”א.
סִימָן צ”ג, “דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת”, חֹרֶף תקס”ז, קֹדֶם חֲנֻכָּה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁל הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ יַעֲקֹב זַ”ל:

שיחות השיכים לספורי מעשיות

אות ס

א, הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּערְגֶיר (בסימן יו”ד) סִפֵּר אַחֲרֵי שֶׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו מִקֹדֶם מֵעִנְיַן כְּתָב עִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב וְכוּ’. וְזֶה הָיָה אַחַר פּוּרִים תקס”ט. קֹדֶם פּוּרִים סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה מֵחָכָם וְתָם:

אות סא

ב, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת נֹחַ שְׁנַת תק”ע, אַחֲרֵי שֶׁאָמַר בְּלֵיל שַׁבָּת הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: “וְזֶה בְּחִינַת הֶסְפֵּד עַל סִלּוּק הַצַּדִּיק” (סימן ס”ז תנינא). וּבְמוֹצָאֵי-שַׁבָּת נִכְנַסְנוּ אֵלָיו כְּדַרְכֵּנוּ, וְהִטָּה בְּיָדוֹ שֶׁנֵּלֵךְ מֵאִתּוֹ, וְתֵכֶף הָלַכְנוּ מֵאִתּוֹ. וְהָיָה לָנוּ לְפֶלֶא, כִּי דַּרְכֵּנוּ הָיָה תָּמִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת, וְהָיָה לָנוּ צַעַר קְצָת מִזֶּה. וְנִכְנַסְנוּ לְבֵית הָרַב דְּפֹּה. אַחַר אֵיזֶה שָׁעוֹת שָׁלַח הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ, וְקָרָא אוֹתָנוּ שֶׁנִּכְנֹס אֵלָיו, וְנִכְנַסְנוּ אֵלָיו אֲנִי וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי נ”י. וְצִוָּה לְסַפֵּר לוֹ חֲדָשׁוֹת כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל לְסַפֵּר לוֹ חֲדָשׁוֹת דַּיְקָא. וְסִפֵּר לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז, מֵעִנְיַן מִלְחֶמֶת הַצָּרְפָת שֶׁהָיָה בְּאוֹתָן הָעִתִּים. וְאָז בְּאוֹתָהּ הַשִּׂיחָה, הָיִינוּ מִתְפַּלְּאִים וּמַתְמִיהִים עַל גֹדֶל הִתְנַשְּׂאוּת שֶׁנִּתְנַשֵּׂא כָּל-כָּךְ פִּתְאוֹם, כִּי הָיָה בִּתְחִלָּה עֶבֶד פָּשׁוּט וְנַעֲשָׂה קֵיסָר. וְדִבַּרְנוּ עִמּוֹ אָז מֵעִנְיָן זֶה. עָנָה וְאָמַר: מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה נְשָׁמָה יֵשׁ לוֹ, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁנִּתְחַלֵּף, כִּי כֵּן בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת נִתְחַלְּפִין לִפְעָמִים הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ’. וְאַחַר-כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר שֶׁכְּבָר הָיָה מַעֲשֶׂה כָּזֹאת, שֶׁפַּעַם אַחַת יָלְדָה הַמַּלְכָּה וּבְאוֹתוֹ הָעֵת וְכוּ’. וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחְלַף בְּסִימָן י”א.
אַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ וּבֶן הַשִּׁפְחָה הַנַּ”ל אָז, הָיָה לִי וִכּוּחַ עִם חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי, בְּעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם כְּשֶׁהָלַךְ עַל הַיָּרִיד שֶׁלָּקַח כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְהִנִּיחַ עַל הָאַכְסַנְיָא. וְנִדְמֶה לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁהִנִּיחָם בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁהָיָה חַיָּב עַל הָאַכְסַנְיָא, וְהַשֵּׁנִי אָמַר לֹא כֵן הוּא, רַק שֶׁהִנִּיחָם סְתָם שָׁם. וְנִתְעָרַבְנוּ שָׁם עַל זֶה. וְהָלַכְנוּ וְשָׁאַלְנוּ אֶת פִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְהוּא הָיָה עוֹסֵק אָז בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה בְּבֵיתוֹ כְּדַרְכּוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְהֵשִׁיב לָנוּ כְּדִבְרֵי הַשֵּׁנִי שֶׁהִנִּיחַ סְתָם לֹא בִּשְׁבִיל חוֹב. אַחַר-כָּךְ הָיָה אֶצְלוֹ אִישׁ אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל עִמּוֹ, וְאָמַר לוֹ, שֶׁבְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שְכְּשֶׁמְּשַׁנִּין דִּבּוּר אֶחָד מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲמָרוֹ בְּעַצְמוֹ חָסֵר הַרְבֵּה מֵהַמַּעֲשֶׂה. וְסִפֵּר לוֹ, הֲלֹא אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ עַל עִנְיָן הַנַּ”ל, נִדְמֶה לִכְאוֹרָה שֶׁזֶּה דָּבָר קָטָן וְאֵין בָּזֶה קְפֵידָא כָּל כָּךְ אִם הוּא כְּדִבְרֵי זֶה אוֹ כְּדִבְרֵי זֶה. וּבֶאֱמֶת תָּלוּי בָּזֶה הַרְבֵּה, וְיֵשׁ בָּזֶה קְפֵידָא וְדִקְדּוּק גָּדוֹל. וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין קְצָת עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת מַגִּיעִים. כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג בָּהֶם קְצָת כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ:

אות סב

ג, (התחלת השיחה בשיחות הר”ן סימן קמ”ח) הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ”ל הִתְחִילָה אַחַר שֶׁסִּפֵּר עִם הַחַזָּן רַבִּי יוֹסֵף דְּפֹּה, וַאֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ לְפָנָיו. וְהַחַזָּן הַנַּ”ל הָיָה מַלְבּוּשׁוֹ קָרוּעַ. עָנָה וְאָמַר לְהַחַזָּן: הֲלֹא אַתֶּם בַּעַל תְּפִלָּה שֶׁעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל (הַיְנוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת), וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיֶה לָכֶם מַלְבּוּשׁ (שֶׁקּוֹרִין “קַאפָאטִין”)? וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כְּבָר הָיָה מַעֲשֶׂה כָּזֹאת שֶׁהָיָה בַּעַל תְּפִלָּה, וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה. וּבִתְחִלַּת סִפּוּרוֹ לֹא יָדַעְנוּ שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, רַק סָבַרְנוּ שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה סְתָם שֶׁאֵרַע כָּךְ. רַק אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנַס בִּדְבָרִים, הֵבַנְנוּ נוֹרְאוֹת הָעִנְיָן שֶׁמְּסַפֵּר, שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה מִמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:

אות סג

ד, שַׁיָּךְ לְהַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס הַנִּדְפָּס בְּהַשִּׂיחוֹת סִימָן קמ”ט, עַיֵּן שָׁם. אַחַר תֵּבוֹת: “אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׂמֵחִים”, צָרִיךְ לִהְיוֹת: וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מָה אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ לִשְׂמֹחַ מִתּוֹךְ מָרָה שְׁחוֹרָה, אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ פַּעַם אֶחָד הָיוּ שְׂמֵחִים וְכוּ’. נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר הֵם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וּרְאוּיִים לְדָרְשָׁם בָּרַבִּים, לַעֲמֹד בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת וּלְסַפֵּר מַעֲשֶׂה מֵאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר, כִּי הֵם חִדּוּשִׁים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים מְאֹד.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק, שָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרַב נַפְתָּלִי זַ”ל שֶׁאַחַר שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל הַמַּעֲשֶׂה מְהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס, הִפְלִיג בְּמַעֲלָתָהּ מְאֹד, וְאָמַר, שֶׁרַשָּׁאִין לִסַּע לִבְּרָאד וְלִכָּנֵס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלוֹמַר לְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁיְּקַבֵּץ הָעוֹלָם לִדְרָשָׁה, וּלְהַכּוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן (כַּנָּהוּג קֹדֶם הַדְּרָשָׁה לְהַשְׁקִיט הֶמְיַת הָעָם), וּלְסַפֵּר לָהֶם זֹאת הַמַּעֲשֶׂה):

אות סד

ה, שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחוֹת (שיחות הר”ן) סִימָן קנ”א אַחַר תֵּבוֹת “נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם”. אַחַר-כָּךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחַר חֲצוֹת עָמַדְנוּ לְפָנָיו, וְדִבֵּר עִמָּנוּ. וּבְתוֹךְ הַשִּׂיחָה דִּבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר (שֶׁקּוֹרִין “וֶוערְטִיל”) [בְדִיחוּתָא] עַל הַכַּת הַנִּקְרָאִים חַבַּ”ד. אַחַר-כָּךְ דִּבֵּר מֵעִנְיַן כְּתֵפַיִם רְחָבִים. אַחַר-כָּךְ מֵאוֹתָהּ הַשִּׂיחָה נִתְגַּלְגֵּל שֶׁשָּׁאַל הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה, וְהֵשַׁבְנוּ לוֹ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. וְאָז סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַחֲמִישִׁי, וְסִפְּרָהּ בְּשִׂמְחָה:

אות סה

ו, שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁאָמַר, שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבֵּנוּ זַ”ל הַמַּעֲשֶׂה מֵעִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁנָּפַל פַּעַם אֶחָד לְעַצְבוּת גָּדוֹל, שֶׁהֶחֱיָה אֶת עַצְמוֹ עִם מַה שֶּׁזָּכַר עַצְמוֹ גֹדֶל הַחֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, שֶׁנִּדְפַּס כְּבָר בְּסִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת עַיֵּן שָׁם, שֶׁנִּכְתְּבָה כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ”ל בְּעַצְמוֹ. וְאָמַר הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁהוּא שָׁמַע מַעֲשֶׂה זֹאת מִפִּי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת. וְאָמַר, שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁהָיָה צַדִּיק אֶחָד גָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁהָיָה מִמָּארֵי דְּחֻשְׁבְּנָא, שֶׁהָיָה מְחַשֵּׁב עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם אִם עָשָׂה עֲבוֹדַת ה’ בִּשְׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי דַּרְכּוֹ תָּמִיד. וְחִשֵּׁב הַדְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמָצָא שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. כְּגוֹן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ אָנֶה וָאָנָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת כָּךְ וְכָךְ פְּעָמִים כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ הַגָּבוֹהַּ, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָלַךְ כָּל-כָּךְ בַּבַּיִת כָּרָאוּי לוֹ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נָפַל בְּדַעְתּוֹ מְאֹד, עַד שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ. עַד שֶׁהֶחֱיָה עַצְמוֹ בְּמַה שֶׁזָּכָה שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. וְגַם בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הָיָה קְצָת שִׁנּוּי וְאֵינִי זוֹכֵר יוֹתֵר. וּמִזֶּה הָעִנְיָן תָּבִין מַעֲלַת הַפְלָגַת אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, כַּמָּה הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ עֲבוֹדָה גָּבוֹהַּ בְּמָה שֶׁהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, עַד שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁמִּעֵט לְפִי דַּעְתּוֹ בַּעֲבוֹדָה זֹאת, הִצְטַעֵר כָּל-כָּךְ עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, לוּלֵא שֶׁהִזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְצַעֲרָם עַל מִעוּטָם בַּעֲבוֹדָתָם, עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן מַגִּיעַ, אַשְׁרֵי לָהֶם:

אות סו

ז, שַׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּסוֹף סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל: דַּע, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי פָּלָטִין בְּאֶחָד דָּר מֶלֶךְ וּבְאֶחָד דָּר עֶבֶד וְכוּ’. כְּשֶׁעוֹבְדִין הַשֵּׁם וַעֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד, עֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת אָרוּר חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ בְּחִינַת עֶבֶד בִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת “מֹשֶׁה עֶבֶד ה'”. וְדַע, שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה, שֶׁעַל יָדָהּ יוֹצְאִים מִבְּחִינַת עֶבֶד, וְהִיא מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים (ועיין לקמן סימן ס”ט):

שיחות השיכים לשיחות הר”ן

אות סז

ח, שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסוֹף סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל: “הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ” (שיחות הר”ן ג’). וְשָׁם חָסֵר קְצָת וְלֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי, וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת:
בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה, בְּעֵת שֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ מִפֹּה בְּרֶסְלֶב לְאוּמַאן לְהִסְתַּלֵּק שָׁם, עָנָה וְאָמַר: הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל וְכוּ’. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “גָּאט אִיז גְּרוֹיס” (וּמָשַׁךְ תֵּבַת “גְּרוֹיס” [גָּדוֹל] בִּנְעִימוּת נִפְלָא לְמַעְלָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב כְּלָל). “מֶען וֵוייסְט גָּאר נִישְׁט סֶע טוּאֶין זִיךְ אוֹיף דֶער וֶועלְט אַזָאלְכֶע זַאכִין מֶען וֵוייזְט גָּאר נִיט” [הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָדוֹל אֵין יוֹדְעִים כְּלָל. נַעֲשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ בָּעוֹלָם אֵין יוֹדְעִים כְּלָל]. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: הֲלֹא כְּבָר אֲמַרְתֶּם שֶׁעַתָּה נוֹדַע לָכֶם עִנְיַן תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע וְכוּ’? הֵשִׁיב: “זִינְט אִיךְ בִּין אַרוֹיס פוּן בְּרֶסְלֶב בִּיז אַהֶער וֵוייז אִיךְ שׁוֹין אוֹיךְ נִיט” [מֵאָז שֶׁיָּצָאתִי מִבְּרֶסְלֶב עַד כַּאן כְּבָר גַּם אֵינִי יוֹדֵעַ]. (כָּל זֶה אָמַר בִּשְׁעַת הַשִּׂיחָה הַנַּ”ל, וְאָז לֹא הָיָה כִּי-אִם שָׁעָה קַלָּה מֵעֵת שֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלֶב. וְאִם אַתָּה בָּקִי קְצָת בְּעַמְקוּת שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, תָּבִין מִזֶּה מְעַט עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ. כִּי כְּבָר אָמַר שֶׁהָאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְכוּ’, וְעַתָּה הִתְפָּאֵר שֶׁבְּשָׁעָה קַלָּה כָּזוֹ שׁוּב אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל):

אות סח

ט, שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה לְעִנְיַן דָּאקְטוֹרִים, שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד בְּתַכְלִית הָרִחוּק עַיֵּן שָׁם (סימן נ’ שיחות הר”ן). וְאָמַר, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן לְהַחוֹלֶה הַכָּאָה גְּדוֹלָה עִם עֵץ עָב שֶׁקּוֹרִין “דְּרוּק”, בְּוַדַּאי הָיָה נִבְהָל מִזֶּה. וַהֲרֵי כְּשֶׁמּוֹסֵר אֶת הַחוֹלֶה בְּיַד הַדָּאקְטֶיר הֲרֵי הוּא כְּמוֹסֵר אוֹתוֹ לְרוֹצֵחַ מַמָּשׁ. כִּי רְפוּאוֹתָיו בְּוַדַּאי יַזִּיקוּ לוֹ יוֹתֵר מֵהַכָּאַת הָרוֹצֵחַ, וְאֵיךְ יִתְרַצֶּה לְהָמִית הַחוֹלֶה בְּיָדַיִם? וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר לְהַחוֹלֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתוֹ עַל-כֵּן הוּא מוֹסְרוֹ לְהַדָּאקְטֶיר? אִם-כֵּן, יִקְרָא אֶחָד שֶׁיַּכֶּה אֶת הַחוֹלֶה תֵּכֶף מַכַּת רְצִיחָה. וְהָבֵן הֵיטֵב.
(וּמַה שֶּׁרַבֵּנוּ זַ”ל נָסַע בְּעַצְמוֹ לְלֶעמְבֶּערְגְּ וְעָסַק שָׁם בִּרְפוּאוֹת יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת וּדְבָרִים נִסְתָּרִים מְאֹד. כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ כְּלָל בְּמַה שֶׁנָּסַע לְשָׁם בִּשְׁבִיל הָרְפוּאוֹת, רַק בִּשְׁבִיל דְּבָרִים אֲחֵרִים הַיְדוּעִים לוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ פְּלִיאוֹת נֶעְלָמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, כְּמוֹ הַנְּסִיעָה לְקַאמֶינִיץ וּלְנָאוְורִיטְשׁ וּלְשַׁארִיגְרַאד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, הַמֻּזְכָּרִים קְצָת בִּדְבָרֵינוּ, כִּי הָיָה לוֹ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת מְאֹד הַנֶּעְלָמוֹת מֵעֵין כָּל חָי. וּכְמוֹ שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁבָּא מֵהַדְּרָכִים הַנַּ”ל, סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה (מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ) הַמְבֹאָר בְּסִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, וְאָמַר שֶׁזֹאת הַמַּעֲשֶׂה מְבָאֶרֶת עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ. וּבֶאֱמֶת הַדָּבָר סָתוּם וְחָתוּם מְאֹד, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר, אוֹ בְּסוֹד הַנְּסִיעוֹת וְהַהַנְהָגוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַנֶּעְלָמוֹת שֶׁלּוֹ. וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְלֶעמְבֶּערְגְּ. וּמֵאַחַר שֶׁיָּצָא וּבָא לְשָׁם, הָיָה מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲסֹק שָׁם בִּרְפוּאוֹת מִטְּעָמִים וְסוֹדוֹת הַיְדוּעִים לוֹ. אֲבָל כְּשֶׁבָּא מִשָּׁם, אָז דַּיְקָא הִרְבָּה לְסַפֵּר בְּיוֹתֵר מֵהַרְחָקַת הָרְפוּאוֹת. וְאָמַר אָז כַּמָּה תוֹרוֹת. וְגַם מִקֹדֶם שֶׁנָּסַע לְלֶעמְבֶּערְג הָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן זֶה, אֲבָל אַחַר-כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר הַרְבֵּה מְאֹד מִזֶּה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּתַכְלִית הַרִחוּק):

אות סט

י, שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסוֹף סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחֶלֶת: “יֵשׁ דָּבָר שֶׁפּוֹרֵחַ בַּמַּחֲשָׁבָה” (שיחות הר”ן נ”ח). זֹאת הַשִּׂיחָה שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ עַל הָעֲגָלָה קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה שֶׁל: “דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ, בְּחִינַת דְּיוֹ עַל הַסֵּפֶר” עַיֵּן שָׁם (בלקוטי א’ בסימן קצ”ב).
וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: שֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ עַל הָעֲגָלָה לְלַוּוֹתוֹ כְּשֶׁנָּסַע לִטְשֶׁעהרִין עַל שַׁבַּת שִׁירָה. וְאָז בַּדֶּרֶךְ אָמַר, שֶׁפָּרַח לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע אֵיזֶה דָּבָר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ”ל. וְאָז דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה, וְחִזֵּק אוֹתִי, וְנִחַם אוֹתִי אָז הַרְבֵּה בִּדְבָרִים עֲרֵבִים וּנְעִימִים, וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשִׁי מְאֹד. וְאָמַר לִי: הֲלֹא הַכֹּל יִתְבַּטְּלוּ לִפְנֵי הַנַּחַת רוּחַ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ. וְכִי זֶה מְלָאכָה לַעשׂוֹת טוֹבָה לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא לְבַד, אֶלָּא שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה טוֹב לוֹ. עַד שֶׁמֵּרִבּוּי הַהִתְקָרְבוּת שֶׁקֵּרֵב אוֹתִי אָז, וְהִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה בִּדְבָרִים מְתוּקִים שֶׁדִּבֵּר עִמִּי, נִתְעוֹרְרוּ אֶצְלִי דְּמָעוֹת לִבְכּוֹת מֵחֲמַת שִׂמְחָה:

אות סט-ב

אַחַר שֶׁאָמַר הַשִּׂיחָה הַמַּתְחֶלֶת: “הֲיִתָּכֵן שֶׁאָנוּ מַנִּיחִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִגְזֹר גְּזֵרוֹת” (שיחות הר”ן סימן ע’). אָמַר אַחַר כָּךְ דִּבְרֵי צַחוּת: “אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ”. לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ דָאמֶען. שֶׁהַתֵּבָה הַזֹּאת הִיא בִּלְשׁוֹנָם “טְרַאכְטִין”:

אות ע

יא, שַׁיָּךְ לַשִּׂיחוֹת שֶׁאַחַר סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁצְּרִיכִין בַּתְּפִלָּה לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רֹגֶז וְכוּ’ (שיחות הר”ן ע”ד). וְאָמַר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע” (קדושין ל:). יַרְגִּיז דַּיְקָא, לְשׁוֹן רֹגֶז, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רֹגֶז בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל לְעִנְיַן תְּפִלָּה:

אות עא

יב, שַׁיָּךְ לְלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן שֶׁאֵצֶל הַמַּעֲשִׂיּוֹת לַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: “דַּע שֶׁיֵשׁ חֲבִילוֹת” וְכוּ’ (שיחות הר”ן פ”ט). וְחָסֵר שָׁם מִשּׁוּרָה ט’ עַד שׁוּרָה ה’ שֶׁבְּדַף י”ד הַסָּמוּךְ. וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת:
“מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן”. הַיְנוּ עָווֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה (וּבָזֶה מְדֻיָּק מְאֹד לְשׁוֹן “רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן”. כִּי עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ תָּמוּהַּ, אֵיךְ שַׁיָּךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים רִאשׁוֹן? כִּי אֵין רִאשׁוֹן אֶלָּא אֶחָד? אַךְ עַל-פִּי הַנַּ”ל מְדֻיָּק הֵיטֵב. כִּי הַיְנוּ עָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ”ל). וַאֲזַי, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעֲבִיר עָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, שֶׁכָּל שְׁאָרֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה הָיוּ תְּלוּיִים וְנִגְרָרִים אַחַר הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ”ל. וְעַכְשָׁו, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הֶעֱבִיר וּבִטֵּל הֶעָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, וְעַתָּה, מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁל כָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה חִיּוּת, מֵאַחַר שֶׁנִּתְבַּטֵּל וְנִפְסַק שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ”ל? וַאֲזַי שְׁאָרֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבָאִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם חִיּוּת, וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת, וְנִפְטָר הָאָדָם מֵהֶם, כִּי אֵין צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם עוֹד חִיּוּת עַכְשָׁו, אַחַר שֶׁזָּכָה לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי עַכְשָׁו שָׁבוּ שַׁאֲרֵי הָעֲווֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ חִיּוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת: “אֲלַמְּדָה פוֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ” (תהלים נ”א). “דְּרָכֶיךָ”, זֶהוּ בְּחִינַת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ” (שמות ל”ג). וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. הַיְנוּ, כְּשֶׁלּוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַנַּ”ל, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ”ל. אָז: “וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ”. הַיְנוּ, שֶׁהַחֲטָאִים הַנִּשְׁאָרִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ, כִּי חוֹזְרִים וְשָׁבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁנִּפְסַק שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶעֱבִירוֹ עַל-יְדֵי הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים. אַךְ מֵאַיִן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת וְכוּ’:

אות עב

יג, שַׁיָּךְ לְמַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַשִּׂיחוֹת, שֶׁהַחֹרֶף הִיא בְּחִינַת עִבּוּר וְקַיִץ הוּא בְּחִינַת לֵדָה (סימן צ”ח). וְאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנִשְׁכַּח הָרֹב. וּמַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן הוּא, מַה שֶּׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַקַּיִץ שֶׁהָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. כִּי שִׂיחָה זוֹ הָיְתָה בִּימֵי נִיסָן קֹדֶם פֶּסַח, בְּעֵת שֶׁהָיָה הַבְּרִית שֶׁל בְּנוֹ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ”ל בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה. וְדִבֵּר אָז, שֶׁבַּחֹרֶף כָּל עֲשָׂבִים וְכָל הַצְּמָחִים כֻּלָּם מֵתִים, כִּי בָּטֵל כֹּחָם בַּחֹרֶף וְהֵם אָז בִּבְחִינַת מִיתָה, וּכְשֶׁבָּא הַקַּיִץ כֻּלָּם נִתְעוֹרְרִים וְנֶחֱיִים. וְאָז טוֹב וְיָפֶה כְּשֶׁיּוֹצְאִים לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, שִׂיחָה זוֹ תְּפִלָּה, וּתְחִנָּה וְכִסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָז, כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה הַמַּתְחִילִים לִחְיוֹת אָז וְלִצְמֹחַ, כֻּלָּם נִכְסָפִים וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ. וְהֶאֱרִיךְ אָז בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה בְּעִנְיַן זֶה וְעוֹד בִּשְׁאָר עִנְיָנִים:

אות עג

יד, שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִימָן ל’ [ל”ט], מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לְהַכּוֹת הָרֹאשׁ בַּקִּיר, הַיְנוּ לְהַכּוֹת הָרֹאשׁ שֶׁהוּא הַמֹּחַ בְּקִירוֹת הַלֵּב וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר” (ישעיה ל”ח), שֶׁהֵסֵב וְהִמְשִׁיךְ הַפָּנִים, שֶׁהוּא הַמֹּחַ וְהַדַּעַת אֶל קִירוֹת הַלֵּב. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַפָּנִים הוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקוטי מוהר”ן חלק א’ סימן ל”ה):

שיחות השיכים לספר המדות

אות עד

טו, שַׁיָּךְ לְהָאָלֶף-בֵּית [ספר המידות] לְעִנְיַן הָרְפוּאוֹת הַנִּרְשָׁם בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר, שֶׁהָיָה לוֹ בְּהָאָלֶף-בֵּית אוֹת ר’ עַל רְפוּאָה, שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם כָּל הָרְפוּאוֹת, וְלֹא הָיָה חוֹלַאַת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב שָׁם רְפוּאָתוֹ, אַךְ לֹא רָצָה לְהַעְתִּיקוֹ וּשְׂרָפוֹ:

אות עה

טז, שַׁיָּךְ לְהָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ אוֹת ד’ דַּעַת סִימָן א’, הַמַּתְחִיל: “דַּע כִּי לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל נִבְרָא יֵשׁ קוֹמָה מְיֻחֶדֶת. לְמָשָׁל מִין הָאַרְיֵה וְכוּ’. וְהַהֶבְדֵּלִים כֻּלָּם הֵם רְמוּזִים בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת בְּצֵרוּפֵיהֶם. וְהַזּוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה” וְכוּ’. נִרְאֶה לִי, שֶׁזֶּה עִנְיַן הַשִּׂיחָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ קֹדֶם שַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס”ה מֵעִנְיַן הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הַתְּמוּנוֹת וְהַצּוּרוֹת שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם נִכְלָלִים בְּתֵבַת “אָדָם” הַנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה “נַעֲשֶׂה אָדָם”. כִּי בְּזֶה הַתֵּבָה “אָדָם”, שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: “נַעֲשֶׂה אָדָם”, בְּתֵבָה זוֹ נִכְלָלִים כָּל מִינֵי הַתְּמוּנוֹת שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם. וְכֵן בְּתֵבַת: “בְּהֵמָה” וְ”חַיָּה” הַנֶּאֱמָר בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בְּזֶה הַתֵּבָה גַּם-כֵּן נִכְלָל כָּל הַתְּמוּנוֹת שֶׁל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה. וְכֵן שְׁאָר הַנִּבְרָאִים. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ, וְאָמַר אָז, שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת אֲפִלּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיְּכוֹלִין לִחְיוֹת בָּהֶם לְבַד בְּלִי שׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ הַרְבֵּה וְלֹא זָכִינוּ לְכָתְבָהּ:

אות עו

יז, שַׁיָּךְ לָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ אוֹת דַּעַת סִימָן א’ בְּסוֹפוֹ: “וְגַם יוֹדֵעַ הִתְאַחֲדוּתָם, הַיְנוּ רֵאשִׁיתָם וְתַכְלִיתָם. כִּי בְּרֵאשִׁית וּבְתַכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל”. אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הָיָה קְצָת כַּוָּנַת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: “לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’, כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ הַתְחָלָה וְתַכְלִית” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב (בלקוטי תנינא סימן ל”ט). וְאֶפְשָׁר הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עִנְיָן הַנַּ”ל, שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת לֵידַע וּלְהַשִּׂיג עִנְיָן הַנַּ”ל, שֶׁבְּהַהַתְחָלָה וְהַתַּכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל. כִּי זֹאת הַתּוֹרָה “לְכוּ חֲזוּ” הַנַּ”ל לֹא זָכִיתִי לַהֲבִינָהּ הֵיטֵב בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְגַם כְּשֶׁרָאָה הַתּוֹרָה בִּכְתָב אָמַר, שֶׁבְּזֹאת הַתּוֹרָה לֹא כִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי, וְגַם אֲפִלּוּ לֹא כָּךְ הָיְתָה כַּוָּנָתִי. וְאֶפְשָׁר הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עִנְיָן הַנַּ”ל, וְזֶה לֹא בֵּאַרְתִּי שָׁם בִּכְתָב, עַל-כֵּן אָמַר שֶׁלֹּא כִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ. וְה’ יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת:

אות עז

יח, שַׁיָּךְ לָאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ שֶׁחִבֵּר בִּימֵי יַלְדוּתוֹ: “עַל-יְדֵי זְרִיזוּת, בְּנָקֵל לִהְיוֹת פַּרְנַס הַדּוֹר בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת, וְסִימָן לַדָּבָר: “לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל” (משלי ו’). עַל-זֶה כְּתִיב: “מִשָּׁ’ם רוֹעֶ’ה אֶבֶ’ן יִשְׂרָאֵ’ל” דְּהַיְנוּ פַּרְנָס (התנשאות חלק שני אות ד’). הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִתְמַנּוֹת לִהְיוֹת פַּרְנָס, זֶה עוֹמֵד עַל זְרִיזוּת הַנִּלְמָד מֵהַנְּמָלָה, כִּי: “מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל” כַּנַּ”ל. וְעִנְיָן זֶה כְּבָר נִדְפָּס בָּאָלֶף-בֵּית הֶחָדָשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר, אַךְ בְּסִגְנוֹן זֶה שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ:

שיך להשיחות שהיה אצל כל תורה

אות עח

יט, הַתּוֹרָה “אַתֶּם נִצָּבִים” בְּלִקּוּטֵי א’ בְּסִימָן מ”ד, אָמַר בְּשַׁבָּת שֶׁקֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תקס”ג, בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו. וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְדַע שֶׁבְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹאת, אָז הָיָה סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְפֹה בְּרֶסְלֶב, וְאָז דִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה. וְסִפֵּר לִי שֶׁבִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְפֹה, עָמַד פַּעַם אַחַת עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּבֵיתוֹ וְהוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל אוֹדוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁאֵינָם מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי. וְעָנָה וְאָמַר, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין מִשּׁוּם אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין שׁוּם הַמְחָאַת כַּף. וּמִזֶּה הֵבַנְנוּ מִיָּד שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ, שֶׁיַּחְזְרוּ לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְחַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וּבְכֹחַ גָּדוֹל, כְּמוֹ הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ. כִּי בִּתְחִלַּת יְמֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כְּבָר הִתְחִילוּ הַחֲסִידִים לְהִתְקָרֵר וְכוּ’, וְהוּא זַ”ל יָגַע וְטָרַח הַרְבֵּה לְתַקֵּן כָּל זֶה לְהַחֲזִיר הָעֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. גַּם בָּעֵת הַהִיא קֹדֶם הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַנַּ”ל, הָיוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי חֲסִידִים מֵהַחֲשׁוּבִים קְצָת וְסָעֲדוּ אֶצְלוֹ זַ”ל, וּבְתוֹךְ שִׂיחָתָן עִמּוֹ הָיוּ מִתְלוֹצְצִים מֵאֶחָד בְּנֶעמְרִיב שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַרְבּוֹת בִּמְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זַ”ל עַל זֶה, וְדִבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וְאָמַר לָהֶם: וְכִי אַתֶּם יוֹדְעִים מַהוּ מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה וְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עַד שֶׁאַתֶּם מִתְלוֹצְצִים מִזֶּה הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁלֹּא נִתְקַבֵּל אֶצְלְכֶם מְחִיאַת כַּפַּיִם שֶׁלּוֹ?
וְאַחַר-כָּךְ בְּשַׁבָּת שֶׁאַחַר זֶה, שֶׁהוּא שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, בָּאתִי אָנֹכִי עַל שַׁבָּת. וְאָז אָמַר הַתּוֹרָה “אַתֶּם נִצָּבִים” עַל עִנְיַן מְחִיאַת כַּפַּיִם. וְהִיא הָיְתָה הַתּוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְתֵכֶף כָּתַבְתִּי אוֹתָהּ בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה תְּהִלָּה לְאֵל חַיָּי. גַּם אַחַר-כָּךְ בְּסָמוּךְ, אַחַר חַג הַסֻּכּוֹת, בָּא אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרִיב אֵלָיו. וְהוּא הָיָה הָאִישׁ שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, שֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ מִמְּחִיאַת כַּפַּיִם שֶׁל אֶחָד כַּנַּ”ל. וְהָאִישׁ הַזֶּה בָּא עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ שֶׁנֶּחֱלָה אֶצְלוֹ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְהֶרְאָה לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל מַאֲמָר אֶחָד בִּפְרִי עֵץ הַחַיִּים בְּעִנְיַן: “וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם”, שֶׁהוּא רָאשֵׁי-תֵבוֹת “שָׁלֵו”, שֶׁהוּא בְּחִינַת: “שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי” (איוב ט”ז) וְכוּ’ (ע’ שער חזרת העמידה פ”ז בסופו). וְצִוָּה לוֹ שֶׁיֹּאמַר לְפָנָיו זֶה הָעִנְיָן וְהֻכְרַח לוֹמַר לְפָנָיו. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל הַתּוֹרָה עַל מְחִיאַת כַּף שֶׁבְּסִימָן מ”ו, מֵעִנְיַן הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. אֲבָל זֶה הָאִישׁ מֵיאֵן לְהַטּוֹת שִׁכְמוֹ, לִסְבֹּל עֹל תּוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו זַ”ל. וְחָזַר לְבֵיתוֹ וְהַיֶּלֶד נֶחֱלַשׁ יוֹתֵר. וְסִפֵּר לִי הָאִישׁ כָּל הָעִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁעָסַק עִמּוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל, וְכָל הַתּוֹרָה הַזֹאת שֶׁאָמַר לוֹ אָז. גַּם סִפֵּר לִי שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל סִפֵּר לוֹ אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מֵאָדוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה עָז פָּנִים וְקָשֶׁה בְּיוֹתֵר שֶׁקּוֹרִין “בַּאנִיט”, וְאֵינוֹ זוֹכֵר הֵיטֵב הַמַּעֲשֶׂה. וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי הָאִישׁ, שֶׁכְּשֶׁאֶסַּע אֵלָיו שֶׁאַזְכִּיר לְפָנָיו אֶת הַיֶּלֶד וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁיּוֹשִׁיעַ לוֹ. וַאֲנִי נָסַעְתִּי בְּסָמוּךְ אֵלָיו זַ”ל, וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ מִזֶּה. עָנָה וְאָמַר: עוֹד הַיֶּלֶד חַי? (בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה). וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם. כִּי הֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו שֶׁכְּבָר נֶחְתַּם הַגְּזַר דִּין עַל הַיֶּלֶד לְמִיתָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר: אִם הָיָה הָאִישׁ הַנַּ”ל מְקַבֵּל דְּבָרַי כְּבָר הָיָה הַיֶּלֶד שָׁב לִבְרִיאוּתוֹ (כְּאוֹמֵר, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁלֹּא קִבֵּל דְּבָרַי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה הַיֶּלֶד). וְכֵן הֲוָה שֶׁבְּסָמוּךְ נִפְטַר הַיֶּלֶד רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
וּכְשֶׁדִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל עִמִּי מֵאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁלֹּא קִבֵּל דְּבָרָיו, הִתְחַלְתִּי לְהַמְלִיץ עֲבוּרוֹ. וְאָמַרְתִּי: אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב וַהֲלֹא הוּא כְּבָר מְקֹרָב וְכוּ’ (הַיְנוּ לְאֶחָד מֵהַחוֹלְקִים). הֵשִׁיב הוּא זַ”ל: אִם-כֵּן יֵשׁ לוֹ נִסָּיוֹן גָּדוֹל. כְּלוֹמַר, וְכִי מַה בְּכָךְ? וְכִי מִפְּנֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב? רַק שֶׁהַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ גָּדוֹל. וּבְוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב:

אות עט

כ, הַתּוֹרָה: “יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה בְּחִינַת תּוֹדָה” וְכוּ’ (לקוטי תנינא בסימן ב’), זֹאת הַתּוֹרָה אָמַר בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה. וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה בָּא מִלֶּעמְבֶּערְגְּ. וּלְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, הִמְשִׁיךְ בָּזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן קָרְבַּן תּוֹדָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא עַל שֶׁחָזַר מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ. כִּי זֶה יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה מְאֹד לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. כִּי אִם הָיָה נִשְׁאָר שָׁם בְּלֶעמְבֶּערְגְּ, אֶפְשָׁר הָאוֹר הָיָה מִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא הָיִינוּ שׁוֹמְעִין כָּל הַנּוֹרָאוֹת שֶׁהָיָה מְגַלֶּה לָנוּ אַחַר-כָּךְ, בְּתוֹרוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו שֶׁאָמַר אַחַר-כָּךְ. בִּפְרָט הַמַּעֲשִׂיּוֹת, שֶׁעִקַּר הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת גִּלָּה לָנוּ אַחַר-כָּךְ, בִּפְרָט הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַ”שִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס”. וּבְוַדַּאי רָאוּי לְהָבִיא קָרְבַּן תּוֹדָה עַל יְשׁוּעָה כָּזֹאת. גַּם כַּמָּה פְּעָמִים אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּעמְבֶּערְגְּ, שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ זַ”ל, שֶׁנָּתַן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה גְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁחָזַר מִשָּׁם. וּבְעֵת הַטִּיּוּל, בְּכָל עֵת שֶׁבָּא עַל אֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם מִכְּבָר, קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְשָׁם, הָיָה אוֹמֵר שֶׁרָאוּי לְשַׁבֵּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁחָזַר וֶהֱבִיאַנִי לְכָאן לַחֲזֹר וְלִהְיוֹת בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, כִּי הָיִיתִי סָבוּר שֶׁחַס וְשָׁלוֹם לֹא אָשׁוּב לִרְאוֹתָם עוֹד:

אות פ

כא, מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בַּסּוֹף עַל פָּסוּק “וַיְהִי מִקֵּץ”, עַל-פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל “בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא” (חגיגה ה:). זֶה נִתְגַּלְגֵּל עַל-יְדֵי אִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁנָּסַע אֵלָיו עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה מִבְּרֶסְלֶב, וְנִתְעַכֵּב בְּנֶעמְרוֹב וְלֹא בָּא עַל אוֹתוֹ שַׁבָּת, וְאַחַר שַׁבָּת בָּא לְכָאן. וְרַבֵּנוּ זַ”ל בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “יְמֵי חֲנֻכָּה” הַנַּ”ל, לֹא סִיֵּם לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא הַנַּ”ל עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַד שֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ”ל אַחַר שַׁבָּת, אָז הִתְחִיל לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא הַנַּ”ל עַל-פִּי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מֵעִנְיַן “בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא”. וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, כִּי זֶה הָאִישׁ הָיָה מַמָּשׁ בַּר בֵּי רַב דְּחָד יוֹמָא, כִּי בְּשַׁבָּת לֹא הָיָה אֶצְלוֹ רַק אַחַר-כָּךְ בְּחֹל יוֹם אֶחָד לְבַד. וְרָאִינוּ נִפְלְאוֹת ה’, שֶׁעַל יָדוֹ דַּיְקָא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת אֵלָיו. וְהֵם מְרֻמָּזִים בַּמִּקְרָא הַנַּ”ל. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עַל-זֶה. כִּי כָּל דְּבָרָיו הָיוּ בְּמִשְׁקָל גָּדוֹל וְנִפְלָא, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְגַם אָז רָאִיתִי זֹאת. כִּי מִקֹדֶם בְּשַׁבָּת לֹא גִּלָּה כְּלָל עַל הַמִּקְרָא “וַיְהִי מִקֵּץ”, כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הוּא כְּפִי הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּמְצָא אָז לְפָנָיו (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “אַשְׁרֵי”) (לקוטי א’ בסימן י”ג). וְכֵן בְּהַתּוֹרָה “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִים” (סימן כ’ בלקוטי א’). וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ הַנַּ”ל, אָז גִּלָּה פֵּרוּשׁ הַתְחָלַת הַמִּקְרָא עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, הַיְנוּ “וַיְהִי מִקֵּץ” וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ עַיֵּן שָׁם. אֲבָל שְׁאָר הַמִּקְרָא לֹא סִיֵּם לְפָרֵשׁ. וְאָנֹכִי הִפְצַרְתִּי מְאֹד אוֹתוֹ שֶׁיְּפָרֵשׁ לָנוּ הַשְּׁאָר, וְלֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאָז רָאִיתִי אֵיךְ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר יוֹצֵא בְּמִשְׁקָל גָּדוֹל כְּפִי הַנְּפָשׁוֹת וְכִסּוּפִין וְכוּ’.
גַּם מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם עַל הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֶרְאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֵם: חָרוּב יוֹכִיחַ וְכוּ’, גַּם הִתְגַּלּוּת אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא גִּלָּה בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה רַק בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֲבָל לֹא בִּפְרָט (נ”א: בֵּאֲרָם בְּפֵרוּשׁ) כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ עַתָּה. עַד שֶׁבָּא אָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זַ”ל עִם עוֹד אֲנָשִׁים שֶׁנָּסְעוּ גַּם-כֵּן עַל אוֹתוֹ שַׁבָּת, וְנִתְעַכְּבוּ גַּם-כֵּן. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּאוּ, אָז דַּיְקָא גִּלָּה עִנְיָן הַנַּ”ל. וּבֵאֵר הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים הַנַּ”ל עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל בְּפֵרוּשׁ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

ספורים חדשים

אות פא

א, שְׁנַת תקס”ה. הָיִיתִי עוֹמֵד סָמוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן וְשׂוֹחֶה בַּיָּם, וְכָל הָאֻמּוֹת וְכָל הַמְּלָכִים עָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ וְתָמְהוּ. הַיְנוּ שֻׁלְחַן מְלָכִים, יַם הַחָכְמָה. שֶׁאֲגַלֶּה חָכְמָה שֶׁאֲפִלּוּ וְכוּ’:

אות פב

ב, שְׁנַת תקס”ז בְּרֶסְלֶב פָּרָשַׁת וַיְחִי. אַחַר שֶׁהָיִיתִי מְקַדֵּשׁ הַלְּבָנָה בְּעַצְמִי, וְאָמַר לִי: אִם הֱיִיתֶם שְׂמֵחִים הָיָה טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָעוֹלָם. אַחַר-כָּךְ סִפֵּר זֹאת:
שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹם, הָיוּ הוֹלְכִים חֲיָלוֹת רַבּוֹת מְאֹד, וְהָיוּ פּוֹרְחִים אַחֲרֵיהֶם צִפֳּרִים רַבִּים מְאֹד, גֻּזְמָא גְּדוֹלָה. וְשָׁאַלְתִּי לְאוֹתוֹ שֶׁאֶצְלִי: עַל מָה הֵם פּוֹרְחִים הַצִּפֳּרִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם? וְאָמַר לִי: שֶׁהוֹלְכִים לַעְזֹר לְאוֹתָן הַחֲיָלוֹת. וְשָׁאַלְתִּי: אֵיךְ יַעְזְרוּ לָהֶם? וְהֵשִׁיב לִי: שֶׁהַצִּפֳּרִים הָאֵלּוּ מַנִּיחִין מֵעַצְמָם לֵחָה, שֶׁעַל-יְדֵי אוֹתָהּ הַלֵּחָה נִסְתַּלְּקִים שֶׁכְּנֶגְדָּם, וּבָזֶה הֵם עוֹזְרִים לְאוֹתָן הַחֲיָלוֹת. וְהָיָה קָשֶׁה לִי זֹאת, הֲלֹא בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁמַּנִּיחִין הַלֵּחָה נִמְצָאִים אוֹתָן הַחֲיָלוֹת גַּם-כֵּן שָׁם, וְיַזִּיק לָהֶם גַּם-כֵּן? בְּתוֹךְ כָּךְ, רָאִיתִי, וְהִתְחִילוּ הַצִּפֳּרִים לְהוֹרִיד עַצְמָן לְמַטָּה עַד שֶׁעָמְדוּ כֻּלָּם עַל הָאָרֶץ, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הַחֲיָלוֹת וְהָיוּ מְלַקְּטִים מִן הָאָרֶץ בְּפִיהֶם. וְהַדָּבָר שֶׁלִּקְּטוּ הָיָה דָּבָר עָגֹל וְלֹא הָיָה דְּבַר מַאֲכָל. וְהָיָה קָשֶׁה לִי: אֵיךְ יָבוֹאוּ וְיֵלְכוּ אֵלּוּ הַצִּפֳּרִים אַחֲרֵי הַחֲיָלוֹת, כִּי בַּהֲלִיכָה הָאָדָם הוֹלֵךְ מְהֵרָה יוֹתֵר מִן הַצִּפֳּרִים, וּמַהוּ זֶה שֶׁמְּלַקְּטִים. וְאָמַר לִי: שֶׁזֶּה שֶׁמְּלַקְּטִים מִזֶּה נַעֲשָׂה לֵחָה הַנַּ”ל שֶׁמֵּמִית אוֹתָן שֶׁכְּנֶגְדָּם כַּנַּ”ל. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין הַלֵּחָה עַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלְּקִים וּמֵתִים שֶׁכְּנֶגְדָּם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם (וְהָיָה קָשָׁה לִי בָּזֶה כַּמָּה דְּבָרִים וְאֵינִי זוֹכְרָם).
וְנִכְנַסְתִּי לְמָקוֹם מֻצְנָע, וְרָאִיתִי שֶׁהָיָה פֶּתַח נָמֻךְ מְאֹד, וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם, וְשָׁכַבְתִּי עַצְמִי שָׁם. וְלֹא הָיוּ שׁוּם חַלּוֹנוֹת בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר, וְהָיָה שָׁם חֹשֶׁךְ. וְנִכְנַסְתִּי לְשָׁם, שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּא, וְנֶחְבֵּאתִי שָׁם. בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס לְשָׁם כָּל הַצִּפֳּרִים. וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְגָרְשָׁם וְהָיִיתִי מַפְרִיחָם בְּיָדִי, וְעָמְדָה שׁוּנְרָא [חָתוּל] בִּפְנֵיהֶם. וְדֶרֶךְ הַצִּפֳּרִים לִבְרֹחַ מִפְּנֵי הַשּׁוּנְרָא, וּמֵחֲמַת זֶה נִכְנְסוּ כֻּלָּם לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַחֶדֶר. וְכָל מַה שֶּׁהָיִיתִי מַפְרִיחָם בְּיָדִי לֹא הוֹעִיל מֵחֲמַת הַשּׁוּנְרָא. וְשָׁאַלְתִּי: עַל מָה הֵם בָּאִין לְכָאן? וְאָמַר לִי: שֶׁהֵם בָּאִין לְכָאן לִהְיוֹת לָהֶם “פָּאקִין” [אַבַּעְבּוּעוֹת]. וְשָׁאַלְתִּי: לָמָּה זֶה? וְאָמַר לִי: שֶׁהַלֵּחָה שֶׁל הַפָּאקִין, הִיא הַלֵּחָה הַנַּ”ל שֶׁמְּמִיתָה אוֹתָם כַּנַּ”ל, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁכְּנֶגְדָּם. וְשָׁאַלְתִּי: הֲלֹא מִפָּאקִין יְכוֹלִים לָמוּת מֵהֶם גַּם-כֵּן? וְאָמַר לִי: שֶׁכֵּן הוּא בֶּאֱמֶת, וּמֵאוֹתָן הַנְּבֵלוֹת שֶׁמֵּתִין מֵהֶם, זֶה מַזִּיק לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהֵם מֵתִים שָׁם. וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל, כִּי יָרֵאתִי שֶׁלֹּא אֶגְוַע חַס וְשָׁלוֹם מִסִּרְחוֹן הַנְּבֵלוֹת, כִּי הָיוּ שָׁם צִפֳּרִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. בְּתוֹךְ כָּךְ עָבְרוּ עֲלֵיהֶם הַפָּאקִין וְחָזְרוּ לִבְרִיָּתָן. וּפָרַח מִשָּׁם צִפּוֹר בְּשִׂמְחָה, וְכֵן פָּרְחוּ כֻּלָּם אַחֲרָיו, וְנַעֲשָׂה צְעָקָה בָּעוֹלָם מַזָּל טוֹב מַזָּל טוֹב, וְגַם אֲנִי שָׁאַגְתִּי מַזָּל טוֹב:

אות פג

ג, מַה שֶּׁסִּפֵּר תְּחִלַּת קַיִץ תקס”ד. עָנָה וְאָמַר: אֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁרָאִיתִי וּתְסַפְּרוּ לִבְנֵיכֶם:
אֶחָד הָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, וּסְבִיבוֹ הָיוּ יוֹשְׁבִים עִגּוּל. וּסְבִיב הָעִגּוּל עוֹד עִגּוּל, וּסְבִיב הָעִגּוּל עוֹד עִגּוּל, וְכֵן עוֹד כַּמָּה עִגּוּלִים. וּסְבִיבָם הָיוּ יוֹשְׁבִים עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּלִי סֵדֶר. וְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָּאֶמְצַע (כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מֻטֶּה עַל צִדּוֹ) הָיָה עוֹשֶׂה בִּשְׂפָתָיו, וְכֻלָּם סְבִיבוֹ הָיוּ עוֹשִׂים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם אַחֲרָיו. וְאַחַר-כָּךְ רָאִיתִי, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ (אוֹתוֹ הָאֶמְצָעִי). וְכֻלָּם הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבוֹ הִפְסִיקוּ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם. וְשָׁאַלְתִּי: מַה זֶּה? הֵשִׁיבוּ לִי: שֶׁנִּתְקָרֵר וְנִגְוַע וּפָסַק מִלְּדַבֵּר, וְהִפְסִיקוּ מִלְּדַבֵּר. וְאַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ כֻּלָּם לָרוּץ וְרַצְתִּי אַחֲרֵיהֶם. וְרָאִיתִי מֵרָחוֹק שְׁנֵי “פַּאלַאצִין”, הַיְנוּ בִּנְיָנִים נָאִים יָפִים מְאֹד, וְשָׁם הָיוּ יוֹשְׁבִים שְׁנֵי שְׂרָרוֹת. וְהֵם רָצוּ לְשָׁם לְהַשְּׂרָרוֹת, וְהִתְחִילוּ לִטְעֹן עִמָּהֶם: לָמָה הִתְעֵיתֶם אוֹתָנוּ? וְרָצוּ לְהוֹרְגָם, וּבָרְחוּ הַשְּׂרָרוֹת לַחוּץ. וּרְאִיתִים, וְהוּטַב בְּעֵינַי מְאֹד מַהוּת שֶׁלָּהֶם, וְרַצְתִּי אַחֲרֵיהֶם. וְרָאִיתִי מֵרָחוֹק אֹהֶל יָפֶה. וְצָעֲקוּ מִשָּׁם לְהַשְּׂרָרוֹת: חִזְרוּ לַאֲחוֹרֵיכֶם, וּבִקַּשְׁתֶּם כָּל הַזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָכֶם וּנְטַלְתֶּם בְּיֶדְכֶם. וְתֵלְכוּ לְהַנֵּר הַתָּלוּי שָׁם, וְשָׁם תִּפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁתִּרְצוּ. וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, וְקִבְּלוּ הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלָּהֶם. וְהָיוּ שָׁם חֲבִילוֹת זְכֻיּוֹת. וְרָצוּ לְהַנֵּר וְרַצְתִּי אַחֲרֵיהֶם, וְרָאִיתִי נֵר דָּלוּק תָּלוּי בָּאֲוִיר. וּבָאוּ הַשְּׂרָרוֹת, וְהִשְׁלִיכוּ הַזְּכֻיּוֹת אֶל הַנֵּר, וְנָפְלוּ מֵהַנֵּר נִיצוֹצוֹת לְתוֹךְ פִּיהֶם. וְהֶחֱזִיר עַצְמוֹ הַנֵּר וְנַעֲשָׂה מֵהַנֵּר נָהָר, וְשָׁתוּ כֻּלָּם מֵהַנָּהָר. וְנַעֲשׂוּ בְּרִיּוֹת בְּקִרְבָּם, וּכְשֶׁפָּתְחוּ לְדַבֵּר יָצְאוּ מֵהֶם הַבְּרִיּוֹת. וּרְאִיתִים רָצִים וְשָׁבִים. וְאֵינָם מִין אָדָם וְלֹא מִין חַיָּה, רַק בְּרִיּוֹת.
וְאַחַר-כָּךְ הִתְיָעֲצוּ לַחֲזֹר לִמְקוֹמָם. וְאָמְרוּ: אֵיךְ נוּכַל לַחֲזֹר לִמְקוֹמֵנוּ? עָנָה אֶחָד: נִשְׁלַח לְהָאֶחָד הָעוֹמֵד שָׁם וְאוֹחֵז חֶרֶב מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ. וְאָמְרוּ: אֶת מִי נִשְׁלַח? וְהִתְיָעֲצוּ לִשְׁלֹחַ לְהַבְּרִיּוֹת. וְהָלְכוּ הַבְּרִיּוֹת לְשָׁם וְרַצְתִּי אַחֲרֵיהֶם. וְרָאִיתִי אוֹתוֹ מְאֻיָּם, עוֹמֵד מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, וְחַרְבּוֹ בְּיָדוֹ מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, וְלָהּ כַּמָּה פִּיּוֹת. הַיְנוּ, פֶּה אֶחָד, הַיְנוּ חֹד (שֶׁקּוֹרִין “שַׁארְף”) לְמִיתָה, וּפֶה אֶחָד עַל עֲנִיּוּת, וּפֶה אֶחָד עַל חֻלְשׁוֹת. וְכֵן כַּמָּה פִּיּוֹת עַל שְׁאָר עוֹנָשִׁים. וְהִתְחִילוּ לְבַקֵּשׁ: שֶׁזֶּה זְמַן רַב הָיוּ לָנוּ יִסּוּרִים מִמְּךָ. עַתָּה הֱיֵה לָנוּ לְעֵזֶר וְהָבֵא אוֹתָנוּ אֶל מְקוֹמֵנוּ (וְאָמַר: אֵינִי יָכוֹל לַעֲזֹר אֶתְכֶם). וּבִקְשׁוּ: תֵּן לָנוּ הַפֶּה שֶׁל מִיתָה וְנַהֲרֹג אוֹתָם. וְלֹא רָצָה. וּבִקְשׁוּ פֶּה אַחֵר. וְלֹא רָצָה לִתֵּן לָהֶם שׁוּם פֶּה (הַיְנוּ שַׁארְף). וְחָזְרוּ. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא פְּקֻדָּה לַהֲרֹג אֶת הַשְּׂרָרוֹת וְהֵסִירוּ אֶת רֹאשָׁם.
בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר הַמַּעֲשֶׂה כְּשֶׁהָיָה, שֶׁהָיָה אֶחָד שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ כַּנַּ”ל וּסְבִיבוֹ עִגּוּלִים וְכוּ’, וְרָצוּ לְהַשְּׂרָרוֹת וְכוּ’ הַכֹּל כַּנַּ”ל. רַק עַתָּה רָאִיתִי שֶׁהַשְּׂרָרוֹת לֹא הִשְׁלִיכוּ הַזְּכֻיּוֹת אֶל הַנֵּר. רַק לָקְחוּ הַזְּכֻיּוֹת וְהָלְכוּ לְהַנֵּר וְשָׁבְרוּ אֶת לִבָּם, וְהִתְחִילוּ לְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַנֵּר. וְנָפְלוּ נִיצוֹצוֹת מֵהַנֵּר לְתוֹךְ פִּיהֶם, וּבִקְשׁוּ בְּתַחֲנוּנִים עוֹד. וְנַעֲשָׂה מֵהַנֵּר נָהָר וְכוּ’ וְנַעֲשׂוּ הַבְּרִיּוֹת כַּנַּ”ל. וְאָמְרוּ לִי שֶׁאֵלּוּ יִחְיוּ, כִּי הָרִאשׁוֹנִים נִתְחַיְּבוּ הֲרִיגָה, עַל שֶׁהִשְׁלִיכוּ הַזְּכֻיּוֹת לְהַנֵּר וְלֹא בִּקְּשׁוּ בְּתַחֲנוּנִים כְּמוֹ אֵלּוּ.
וְלֹא יָדַעְתִּי מַה זֶּה. וְאָמְרוּ לִי: לֵךְ אֶל הַחֶדֶר הַזֶּה וְיֹאמְרוּ לְךָ פֵּרוּשׁ עַל זֶה. וְהָלַכְתִּי לְשָׁם. וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם זָקֵן אֶחָד וּשְׁאִלְתִּיו עַל זֶה. וְתָפַס זְקָנוֹ בְּיָדוֹ וְאָמַר לִי: הֲרֵי זְקָנִי הוּא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה. וּשְׁאִלְתִּיו: אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן. וְאָמַר לִי, לֵךְ אֶל הַחֶדֶר הַזֶּה, וְשָׁם תִּמְצָא פֵּרוּשׁ. וְהָלַכְתִּי לְשָׁם, וְרָאִיתִי הַחֶדֶר אָרֹךְ וְרָחָב עַד אֵין קֵץ, וְכֻלּוֹ מָלֵא כְּתָבִים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁפָּתַחְתִּי רָאִיתִי פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה.
כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ פֶּה אֶל פֶּה. וְאָמַר, שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר יֵשׁ בָּהֶם רְמָזִים מֵהַמַּעֲשֶׂה הַזֹאת. וְהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” (לקוטי א’ סימן כ’) הוּא כֻּלּוֹ פֵּרוּשׁ עַל זֹאת הַמַּעֲשֶׂה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין שָׁם כַּמָּה רְמָזִים נִפְלָאִים מִזֹאת הַמַּעֲשֶׂה, עַיֵּן שָׁם מַה שֶׁכָּתוּב שָׁם שֶׁנִּפְתַּח הַלֵּב, בִּבְחִינַת “פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם” (תהלים ק”ה) עַיֵּן שָׁם, בְּחִינוֹת נְהָרוֹת הַנַּ”ל. וְהָבֵן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב וְתִזְכֶּה לְהָבִין אֵיזֶה רְמָזִים בְּעָלְמָא בְּזֹאת הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָאָה הַנַּ”ל.
זֶה שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, וְאַחַר-כָּךְ רָאָה וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ, וְהֵשִׁיבוּ לוֹ שֶׁנִּתְקָרֵר וְנִגְוַע וְכוּ’. זֶה בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא מְסֻבֶּלֶת בְּיִסּוּרִין פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְאֶפְשָׁר מְרַמֵּז עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בַּמִּשְׁנָה, אַחַר: “פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל” וְכוּ’ “וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן” (אבות ו’). וְאֶפְשָׁר לָזֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, וּסְבִיבוֹת הַנַּ”ל כַּמָּה עִגּוּלִים וְכַמָּה בְּלִי סֵדֶר. כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהַנְּשָׁמָה הַנַּ”ל, כִּי כָּל בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ עַל יָדָהּ. וְאֶפְשָׁר זֶהוּ שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, הַיְנוּ שֶׁהָיוּ מְגַלִּים בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנִּתְקָרֵר וְנִגְוַע הָאֶמְצָעִי הַנַּ”ל שֶׁהוּא מְרַמֵּז לְהַנְּשָׁמָה הַנַּ”ל, עַל-כֵּן הִפְסִיקוּ כֻּלָּם לַעֲשׂוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם וּלְדַבֵּר. כִּי כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה הַזֹאת נִצְטַנֶּנֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת שֶׁלָּהּ, אֲזַי אֵין כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְדוּק מְאֹד בְּעִיּוּן גָּדוֹל בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל, וּבְהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְתִזְכֶּה לְהָבִין עוֹד כַּמָּה רְמָזִים נוֹרָאִים.
וְזֶה שֶׁרָצוּ לְהַשְּׂרָרוֹת וְהִתְחִילוּ לִטְעֹן עִמָּהֶם, הַיְנוּ עִנְיַן מְרִיבָה וּקְטָטָה, זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁנַּעֲשָׂה עַל הַצַּדִּיקִים עַל-יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁהַשְּׂרָרוֹת מְרַמְּזִים עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בִּשְׁבִיל מֵי מְרִיבָה, עַל שֶׁטָּעוּ הַטָּעוּת הַמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁלֹּא בִּקְשׁוּ בְּתַחֲנוּנִים וְהָבֵן הֵיטֵב.
וְעִנְיַן הַנֵּר שֶׁנָּפְלוּ נִיצוֹצוֹת לְתוֹךְ פִּיהֶם, וְחָזַר הַנֵּר וְנַעֲשָׂה נָהָר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. זֶה בְּחִינַת דִּבּוּרִים חַמִּים שֶׁמַּמְשִׁיכִים מִלֵּב הָעֶלְיוֹן, עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו וְנִפְתַּח לֵב הָעֶלְיוֹן, וְנִשְׁפַּע מִלֵּב הָעֶלְיוֹן דִּבּוּרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה גַּם-כֵּן מִשָּׁם, בִּבְחִינַת “פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁחָזַר הַנֵּר וְנַעֲשָׂה נָהָר. כִּי הַנֵּר מְרַמֵּז עַל הַלֵּב, שֶׁהוּא נֵר דָּלוּק כַּיָּדוּעַ. וּבִתְחִלָּה נָפְלוּ נִיצוֹצוֹת מִשָּׁם לְתוֹךְ פִּיהֶם, זֶה בְּחִינַת דִּבּוּרִים חַמִּים שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַלֵּב שֶׁנִּקְרָא בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל “נֵר” כַּנַּ”ל, וְאַחַר-כָּךְ זֶה הַנֵּר בְּעַצְמוֹ נְחֲזַר וְנַעֲשָׂה נָהָר, זֶה בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם-כֵּן מֵהַלֵּב הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת” פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם” כַּנַּ”ל.
וּמַה שֶּׁהִשְׁלִיכוּ הַזְּכֻיּוֹת, הַיְנוּ שֶׁהִזְכִּירוּ הַזְּכֻיּוֹת וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם. וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּמַטֵּה עֹז בִּשְׁבִיל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ הַטָּעוּת שֶׁטָּעוּ כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם.
וְהַבְּרִיּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּקִרְבָּם, וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁפָּתְחוּ פִּיהֶם יָצְאוּ. זֶה בְּחִינַת כֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוּת שֶׁהֵן הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרָאִים מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁין. וְהֵם מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵאֱדוֹם. שֶׁהוּא בְּחִינַת זֶה שֶׁאוֹחֵז הַחֶרֶב בְּיָדוֹ הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה. כִּי הוּא מְמֻנֶּה עַל הַחֶרֶב, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹ?נָשִׁים לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים. וְזֶה בְּחִינַת כַּמָּה מִינֵי פִּיּוֹת וְחִדּוּדִין שֶׁיֵּשׁ לְחַרְבּוֹ. לִפְעָמִים צְרִיכִין לַעֲנֹשׁ הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּבִקְטָלָא, וְלִפְעָמִים בְּעוֹ?נָשִׁים אֲחֵרִים, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וּמֵחֲמַת הַפְּגָם וְהַטָּעוּת הַנַּ”ל לֹא רָצָה לִתֵּן לָהֶם שׁוּם פֶּה וְחֹד (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז “שַׁארְף”) מֵהַחֶרֶב, כִּי לֹא רָצָה לִתֵּן לָהֶם שׁוּם כֹּחַ, בְּחִינַת: “וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר בִּי” וְכוּ’ (במדבר כ’), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַלֵּב דַּוְקָא וּלְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁלּוֹקְחִין בְּיָדָם הַזְּכֻיּוֹת הַיְנוּ הַמַּטֵּה עֹז, הוּא בִּשְׁבִיל עִנְיָן אַחֵר לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, אֲבָל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים.
וְדוּק הֵיטֵב מְאֹד מְאֹד בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל וּבְהַמַּעֲשֶׂה, וְתָבִין עוֹד רְמָזִים נִפְלָאִים, וְתִרְאֶה נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם לְפִי הַשָּׂגָתְךָ, מַה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. אִם אָמְנָם אַחַר כָּל זֶה, אַף אִם מוֹצְאִים אֵיזֶה רְמָזִים בְּעָלְמָא, עֲדַיִן הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים עַד עֵת קֵץ. עִם כָּל זֶה, מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא בְּמַרְאֶה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּזוֹ, מַה טּוֹב לְהַנְּשָׁמָה. כִּי הוּא זְכוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם כְּשֶׁזּוֹכֶה (נ”א: זְכוּת גָּדוֹל לְהַנְּשָׁמָה שֶׁיִּזְכֶּה) שֶׁיִּהְיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד זצוק”ל אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו. וְאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלֹּא לִפְגֹּם בִּכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כָל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ וְכוּ’ (עיין ברכות לג:). וְכָל מַה שֶּׁנִּמְצָא בִּדְבָרֵינוּ אֵיזֶה שֶׁבַח עַל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד זצוק”ל, צְרִיכִין לֵידַע שֶׁהַכֹּל נֶחְשָׁב כְּלֹא, וְאֵינוֹ אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ כְּלָל, כִּי הָיָה נֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם מִשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג מִקְצָת מַעֲלָתוֹ. וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בּוֹ כְּלָל כִּי-אִם עַל-יְדֵי קְצָת הַתּוֹרוֹת הַנִּפְלָאִים שֶׁגִּלָּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת הַמּוּבָאִים פֹּה. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל חַד, כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, לְהָבִין קְצָת קְצָת מְעַט מִזְּעֵיר, עַד הֵיכָן מַגִּיעַ רוּם תּוֹקְפוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ עַד אֵין תַּכְלִית. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁזָּכָה לְמַעְלָה כָּזוֹ, הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. וְאִם אָמְנָם אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה אֶפְשָׁר לְסַפֵּר קְצָת בִּשְׁבָחָיו הַקְּדוֹשִׁים מַה שֶּׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ קְצָת, אַךְ הַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדֹּם מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה עָלָיו בְּחַיָּיו.
(שַׁיָּךְ לְעֵיל)
וְזֶה שֶׁבִּקְשׁוּ פֶּה (הַיְנוּ “שַׁארְף”) שֶׁל מִיתָה, וְלֹא רָצָה לִתֵּן, וּבִקְשׁוּ פֶּה אַחֵר וְלֹא רָצָה גַּם-כֵּן. כִּי רָצוּ לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְלֹא רָצָה לִתֵּן לָהֶם זֶה הַכֹּחַ. וּבִקְשׁוּ עַל-כָּל-פָּנִים עֹנֶשׁ אַחֵר לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים, וְלֹא רָצָה לִתֵּן לָהֶם כְּלָל. הַכֹּל מֵחֲמַת הַטָּעוּת הַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁבִּקְשׁוּ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם כֹּחַ כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַחֲזֹר, זֶה מְרַמֵּז שֶׁיָּבוֹאוּ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי הֵם צְרִיכִין לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֵיזֶה כֹּחַ לַעֲנֹשׁ הָרְשָׁעִים כְּדֵי לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְהָבֵן הֵיטֵב. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ לָזֶה שֶׁהַחֶרֶב בְּיָדוֹ, שֶׁזֶּה זְמַן רַב הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ לֶאֱדוֹם: “אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ” (במדבר כ’). “אַתָּה” דַּיְקָא, כִּי כָּל הָעוֹנָשִׁים עַל יָדוֹ, עַיֵּן שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמַר הַזָּקֵן שֶׁזְּקָנוֹ הוּא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה, כִּי כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל מְרֻמָּז בִּבְחִינַת זָקָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁהַכֹּל מְרֻמָּז בְּתִשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין דְאִתְמַסְרוּ לְדִקְנָא, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁחָזַר וְנַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה הַנַּ”ל שֶׁהָיָה אֶחָד שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אָז נִשְׁמְרוּ הַשְּׂרָרוֹת וְלֹא הִשְׁלִיכוּ הַזְּכֻיּוֹת אֶל הַנֵּר, רַק לָקְחוּ הַזְּכֻיּוֹת וְהָלְכוּ לְהַנֵּר וְשָׁבְרוּ אֶת לִבָּם, וְהִתְחִילוּ לְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים. וְאָמְרוּ שֶׁאֵלּוּ יִחְיוּ. כִּי הָרִאשׁוֹנִים נִתְחַיְּבוּ הֲרִיגָה עַל שֶׁהִשְׁלִיכוּ הַזְּכֻיּוֹת לְהַנֵּר, וְלֹא בִּקְּשׁוּ בְּתַחֲנוּנִים כְּמוֹ אֵלּוּ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. שֶׁעִקַּר הַטָּעוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה שֶׁלֹּא הִמְשִׁיךְ מֵימֵי הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, רַק עַל-יְדֵי מַטֵּה עֹז, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכָּאַת הַצּוּר וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן עַתָּה נִשְׁמָרִים לְדַבֵּר וּלְבַקֵּשׁ רַק בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִחְיוּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וִיבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז יְתֻקַּן הַכֹּל בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

אות פד

ד, מַה שֶׁסִּפֵּר קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ט סוֹף קַיִץ תקס”ח. וּבְאוֹתוֹ הָעֵת הֵבִיא לוֹ הַשּׁוֹחֵט מִקְּהִלַּת טֶּעפְּלִיק כִּסֵּא נִפְלָאָה, וְסָמוּךְ לָזֶה סִפֵּר זֹאת:
שֶׁרָאָה בְּמַרְאֵה אוֹ בְּחֲלוֹם, שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ כִּסֵּא, וְהָיָה אֵשׁ סְבִיבָהּ. וְהָלְכוּ כָּל הָעוֹלָם אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף לִרְאוֹתָהּ. וּכְשֶׁחָזְרוּ מִשָּׁם, אֲזַי תֵּכֶף נִתְקַשְּׁרוּ זֶה עִם זֶה וְנַעֲשָׂה שִׁדּוּכִים בֵּינֵיהֶם. וְגַם כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר כֻּלָּם הָלְכוּ לִרְאוֹתָהּ. וְשָׁאַלְתִּי: כַּמָּה הִיא רְחוֹקָה, וּמִפְּנֵי מָה תֵּכֶף נַעֲשׂוּ שִׁדּוּכִים? וְהָלַכְתִּי וְהִקַּפְתִּי סְבִיבָם לֵילֵךְ שָׁם. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהוֹלֵךְ וּבָא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְהָיִיתִי מְסֻפָּק אִם לַחֲזֹר אִם לְהִתְעַכֵּב שָׁם. וְהָיִיתִי נָבוֹךְ בְּדַעְתִּי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אֵיךְ אֶשָּׁאֵר בְּכָאן עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַרְתִּי בְּדַעְתִּי: לְפִי הַגּוּף חָלוּשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי לָמָּה לִי לַחֲזֹר, וְהָיִיתִי שָׁם. וּבָאתִי לְהַכִּסֵּא וְרָאִיתִי שָׁם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, רֹאשׁ-הַשָּׁנָה מַמָּשׁ. וְכֵן יוֹם-כִּפּוּר, יוֹם-כִּפּוּר מַמָּשׁ. וְכֵן סֻכּוֹת, סֻכּוֹת מַמָּשׁ. גַּם שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ צוֹעֲקִים: “חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי” (ישעיה א’), מַה לָּכֶם לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ יִשְׁפֹּט. וּבָרְחוּ כֻּלָּם, עִם כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר כֻּלָּם בָּרְחוּ. וְרָאִיתִי שָׁם שֶׁהָיָה חָקוּק עַל הַכִּסֵּא כָּל צוּרוֹת שֶׁל כָּל בְּרוּאֵי עוֹלָם, וְכָל אֶחָד הָיָה חָקוּק עִם בַּת זוּגוֹ אֶצְלוֹ וּבִשְׁבִיל זֶה נַעֲשִׂין תֵּכֶף שִׁדּוּכִים. כִּי כָּל אֶחָד מָצָא שָׁם וְרָאָה בַּת זוּגוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים לָמַדְתִּי, נָפַל בְּדַעְתִּי שֶׁפָּסוּק: “כָּ’רְסְיֵהּ שְׁ’בִיבִין דִּ’י נ’וּר” (דניאל ז’) רָאשֵׁי-תֵבוֹת “שַׁדְכָן”. כִּי עַל-יְדֵי הַכִּסֵּא נַעֲשִׂין שִׁדּוּכִין כַּנַּ”ל. גַּם “כָּרְסְיֵהּ” רָאשֵׁי-תֵבוֹת: רֹ’אשׁ-הַ’שָּׁנָה י’וֹם-כִּ’פּוּר סֻ’כּוֹת. וְעַל-כֵּן בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת זִוּוּגָא דְמַטְרוֹנִיתָא (זוהר ויקרא צו:). וְשָׁאַלְתִּי: מַה יִּהְיֶה פַּרְנָסָתִי? וְאָמְרוּ לִי, שֶׁאֶהְיֶה שַׁדְכָן. וְהָאֵשׁ הִקִּיף סְבִיבוֹ.
כִּי בֶּאֱמֶת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה. כִּי הוּא מוֹעֵד שֶׁהַלְּבָנָה מִתְכַּסָּה בּוֹ. שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: “הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה” (חולין ס:). וְהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָעוֹלָם, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. עַיֵּן כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר וַיִּבֶן ה’ אֶת הַצֵּלָע”, הַמְדַבֵּר מִשָּׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת הַכְּלוּלִים בַּכִּסֵּא. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַתּוֹרָה (בלקוטי תנינא סימן א’) כִּי הוּא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל. כִּי זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁאַחַר זֶה הַסִּפּוּר, וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד. גַּם חָסֵר קְצָת כִּי לֹא נִכְתַּב בִּשְׁלֵמוּת.
וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר מֵהַמַּעֲשִׂיּוֹת, וְהִזְכִּיר אָז עִנְיָן זֶה מִקֶּשֶׁר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹאת עִם הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כַּמָּה נוֹרָא וְנִפְלָא וְנִשְׂגָּב מְאֹד הָעִנְיָן הַזֶּה לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין. וְאָז אָמַר: אִם אֵין אַתֶּם שְׂמֵחִים אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לָּכֶם. כְּלוֹמַר שֶׁרָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ עַל-כָּל-פָּנִים מְאֹד תָּמִיד, כְּשֶׁזָּכִינוּ לִטְעֹם אוֹרוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלּוּ וְכוּ’. וְאַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹאת אָמַר, שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִין לוֹמַר עָלֶיהָ תּוֹרָה כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם. וְגָעַר בָּנוּ עַל שֶׁאֵין אָנוּ שְׂמֵחִים, וְאָמַר שֶׁרָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד:

אות פד-ב

ד-ב, וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, שֶׁהָיָה יוֹם כִּפּוּר, וְזֶה הָיָה פָּשׁוּט אֶצְלִי שֶׁבְּכָל יוֹם כִּפּוּר מַקְרִיבִין אֶחָד לְקָרְבָּן, שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מַקְרִיב אוֹתוֹ. וּבִקְשׁוּ אֶחָד לְקָרְבָּן, וְנִתְרַצֵּיתִי אֲנִי לִהְיוֹת לְקָרְבָּן. וְאָמְרוּ לִי שֶּׁאֶכְתֹּב עַצְמִי עַל זֶה, וְחִיַּבְתִּי עַצְמִי עַל זֶה בִּכְתָב. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁרָצוּ לְהַקְרִיב, חָזַרְתִּי בִּי, וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּא, אַךְ רָאִיתִי שֶׁכָּל הֶהָמוֹן סְבִיבִי וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּא. וְרָצִיתִי לְצֵאת מִן הָעִיר. וְהָיִיתִי יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ מִן הָעִיר, וּבְתוֹךְ יְצִיאָתִי חָזַרְתִּי וּבָאתִי לְתוֹךְ הָעִיר, וְהִנֵּה אֲנִי מִסְתַּכֵּל שֶׁחָזַרְתִּי לְתוֹךְ הָעִיר. וְהָיִיתִי רוֹצֶה לְהִתְחַבֵּא בֵּין פָאלְק מָאסְקְוִויטִיר [אַנְשֵׁי מוֹסְקְבָה] אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְחָשַׁבְתִּי, שֶׁבְּאִם יָבוֹאוּ כָּל הָעוֹלָם וִיבַקְשׁוּ מֵהֶם שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתִי, בְּוַדַּאי יִמְסְרוּ אוֹתִי לְיָדָם. וְנִמְצָא אֶחָד שֶׁנִּתְרַצָּה לִהְיוֹת לְקָרְבַּן בִּמְקוֹמִי, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִכָּל מָקוֹם מִתְיָרֵא עַל לְהַבָּא. וְלֹא נִכְתַּב כַּסֵּדֶר, גַּם חָסֵר הַסִּיּוּם. וּכְפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ, הָיָה זֶה שֶׁנִּתְרַצָּה לִהְיוֹת קָרְבָּן בִּמְקוֹמוֹ הָרַב מִבַּרְדִיטְשׁוֹב ז”ל (כִּי נִסְתַּלֵּק אָז. וְזֶה שֶׁאָמַר: “אֲנִי מִתְיָרֵא עַל לְהַבָּא”, כִּי גַּם הוּא נִסְתַּלֵּק בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת, אַחַר פְּטִירַת הָרַב מִבַּרְדִיטְשׁוֹב זַצַ”ל). (אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן תּוֹס’ סוֹף מְנָחוֹת ד”ה וּמִיכָאֵל, וּבְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל, שֶׁלֹּא לוֹמַר מְהֵרָה אַחַר וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם):

אות פה

ה, תקס”ט א’ דַּחֲנֻכָּה. אַחַר הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה בַּלַּיְלָה, אוֹרֵחַ נִכְנַס לְבַעַל הַבַּיִת. וְשָׁאַל לְבַעַל-הַבַּיִת מֵאַיִן פַּרְנָסָתְךָ? וְהֵשִׁיב לוֹ: אֵין לִי פַּרְנָסָה קָבוּעַ בְּבֵיתִי רַק מִחְיָתִי מִן הָעוֹלָם. וְשָׁאַל לוֹ: מָה אַתָּה לוֹמֵד? וְהֵשִׁיב לוֹ. וְהָיוּ מְשִׂיחִים יַחַד. עַד שֶׁנִּכְנְסוּ בְּתוֹךְ שִׂיחַת דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וְהִתְחִיל הַבַּעַל הַבַּיִת לְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד, אֵיךְ מַשִּׂיגִים וּמַגִּיעִים לְאֵיזֶה דְּבַר מַעֲלָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. אָמַר לוֹ הָאוֹרֵחַ אֲנִי אֶלְמֹד עִמְּךָ. וְתָמַהּ הַבַּעַל הַבַּיִת, וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב, אוּלַי אֵינוֹ בֶּן אָדָם כְּלָל. אַךְ חָזַר וְרָאָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. אַךְ תֵּכֶף נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלוֹ לְהַאֲמִין בּוֹ. וְהִתְחִיל תֵּכֶף לְקָרְאוֹ רַבִּי, וְאָמַר לוֹ: קֹדֶם כָּל אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד מִכֶּם אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בִּכְבוֹדְכֶם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֶפְגּם מַמָּשׁ בִּכְבוֹדְכֶם חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן בֶּן אָדָם קָשֶׁה לוֹ לְהִזָּהֵר לְגַמְרֵי כָּרָאוּי, עַל-כֵּן אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּלַמְּדוּנִי אֵיךְ לִנְהֹג בִּכְבוֹדְכֶם. וְהֵשִׁיב לוֹ: כָּעֵת אֵין לִי פְּנַאי, בְּעֵת אַחֵר אָבוֹא אֶצְלְךָ וַאֲלַמֶּדְךָ זֹאת, וְכָעֵת אֲנִי צָרִיךְ לֵילֵךְ מִכָּאן. וְאָמַר לוֹ גַּם עַל זֶה אֲנִי צָרִיךְ לִלְמֹד מִכֶּם, כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְלַוּוֹת אֶתְכֶם. וְאָמַר לוֹ עַד אַחַר הַפֶּתַח. וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב אֵיךְ אֵצֵא עִמּוֹ, כִּי כָּעֵת אֲנִי עִמּוֹ בֵּין הַבְּרִיּוֹת וְאִם אֵצֵא עִמּוֹ לְבַדּוֹ מִי יוֹדֵעַ מִי הוּא. וְשָׁאַל לוֹ, וְאָמַר לוֹ, יֵשׁ לִי פַּחַד לָצֵאת עִמָּכֶם. הֵשִׁיב לוֹ: אִם אֲנִי יָכוֹל כָּזֹאת לִלְמֹד עִמְּךָ. גַּם עַתָּה אִם אֶרְצֶה לַעֲשׂוֹת לְךָ אֵיזֶה דָּבָר מִי יִמְחֶה בְּיָדִי? וְיָצָא עִמּוֹ מִן הַפֶּתַח. וַאֲזַי תֵּכֶף חָטַף אוֹתוֹ וְהִתְחִיל לִפְרֹחַ עִמּוֹ. וְהָיָה קַר לוֹ, וְלָקַח מַלְבּוּשׁ וְנָתַן לוֹ, וְאָמַר לוֹ, קַח זֶה הַמַּלְבּוּשׁ וְיִיטַב לְךָ וְיִהְיֶה לְךָ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכָל טוּב וְתָשׁוּב לְבֵיתְךָ (נ”א: וְתֵשֵׁב בְּבֵיתְךָ). וּפָרַח עִמּוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ. וְלֹא הָיָה מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ, אַךְ הִסְתַּכֵּל, וְהִנֵּה הוּא מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם. בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר וְהִסְתַּכֵּל, וְהִנֵּה הוּא פּוֹרֵחַ כְּבַתְּחִלָּה. חָזַר וְהִסְתַּכֵּל, וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ. חָזַר וְהִסְתַּכֵּל, וְהִנֵּה הוּא פּוֹרֵחַ, וְכֵן הָיָה מִתְנַהֵג זְמַן רַב.
אַחַר-כָּךְ הוֹרִיד אוֹתוֹ בֵּין שְׁנֵי הָרִים בְּגַיְא, וּמָצָא שָׁם סֵפֶר וְהָיוּ בּוֹ צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת אז”ח הוּא ד’ וְכוּ’. וְהָיָה מְצֻיָּר בְּהַסֵּפֶר כֵּלִים, וּבְתוֹךְ הַכֵּלִים הָיוּ אוֹתִיּוֹת. גַּם הָיָה בְּתוֹךְ הַכֵּלִים אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַכֵּלִים, שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת עַל יָדָם אֵלּוּ הַכֵּלִים. וְהָיָה לוֹ חֵשֶׁק מְאֹד לִלְמֹד אֶת הַסֵּפֶר. בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ. חָזַר וְהִסְתַּכֵּל, וְהִנֵּה הוּא שָׁם. וְהִתְיַשֵּׁב עַצְמוֹ לַעֲלוֹת אֶל הָהָר, אוּלַי יִמְצָא שָׁם אֵיזֶה יִשּׁוּב. וּכְשֶׁבָּא אֶל הָהָר, רָאָה עוֹמֵד שָׁם אִילָן שֶׁל זָהָב עִם עֲנָפִים שֶׁל זָהָב, וְעַל הָעֲנָפִים תְּלוּיִים כֵּלִים כְּמוֹ אֵלּוּ הַכֵּלִים הַמְצֻיָּרִין בַּסֵּפֶר. וּבְתוֹךְ הַכֵּלִים הָיוּ כֵּלִים שֶׁעַל יָדָם עוֹשִׂים אֵלּוּ הַכֵּלִים. וְהָיָה חָפֵץ לִקַּח מִשָּׁם הַכֵּלִים, וְלֹא הָיָה יָכוֹל, מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ נִסְבָּכִים שָׁם עַל הָעֲנָפִים שֶׁהָיוּ בְּעַקְמִימִיּוּת. בְּתוֹךְ כָּךְ הִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא בְּבֵיתוֹ.
וְהָיָה לוֹ פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, מַה זֹאת שֶׁהוּא פַּעַם בְּכָאן וּפַעַם שָׁם? וְהָיָה חָפֵץ לְסַפֵּר זֹאת לִבְנֵי אָדָם, אַךְ אֵיךְ מְסַפְּרִין פְּלִיאָה כָּזוֹ לִבְנֵי אָדָם, מַה שֶּׁאֵין רָאוּי לְהַאֲמִין. בְּתוֹךְ כָּךְ, הִסְתַּכֵּל מִן הַחַלּוֹן וְרָאָה אֶת הָאוֹרֵחַ הַנַּ”ל. וְהִתְחִיל לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ מְאֹד שֶׁיָּבוֹא אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ: אֵין לִי פְּנַאי כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ אֶצְלְךָ. אָמַר לוֹ: זֶה בְּעַצְמוֹ נִפְלֵאת בְּעֵינַי. הֲרֵי אֲנִי כָּאן, וּמַה זֶּה שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים אֶצְלִי. הֵשִׁיב לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַצֵּיתָ לֵילֵךְ עִמִּי, לְלַוּוֹת אוֹתִי מִן הַפֶּתַח, אָז לָקַחְתִּי מִמְּךָ הַנְּשָׁמָה, וְנָתַתִּי לָהּ לְבוּשׁ מִן הַגַּן-עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן, וְהַנֶּפֶשׁ רוּחַ נִשְׁאַר אֶצְלְךָ. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתְּךָ לְשָׁם, אַתָּה שָׁם, וְאַתָּה מַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִמֶּנִּי אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁאַתָּה חוֹזֵר לְכָאן, אַתָּה כָּאן. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה עוֹלָם הוּא, מֵעוֹלָם טוֹב הוּא בְּוַדַּאי. וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר וְלֹא נִסְתַּיֵּם:

אות פו

ו, קַיִץ תקס”ט. חָלַם לוֹ שֶׁהָיָה קִבּוּץ אֶחָד שֶׁל יְהוּדִים עִם מַנְהִיג אֶחָד שֶׁהָיָה גָּדוֹל מְאֹד בָּעוֹלָם. וְגָזְרוּ גְּזֵרָה לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וְהַמַּנְהִיג נָפַל עַל עֵצָה, שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁנּוֹת עַצְמָן לְעָרֵל. וְהָלַךְ וְקָרָא אֻמָּן וְגִלַּח לוֹ הַזָּקָן עִם הַפֵּאוֹת. וְאַחַר-כָּךְ נִתְבָּרֵר שֶׁהוּא שֶׁקֶר, שֶׁלֹּא נִגְזַר כְּלָל הַגְּזֵרָה הַנַּ”ל. כַּמָּה בּוּשָׁה הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מַנְהִיג. בְּוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְרָאוֹת לִפְנֵי הָעוֹלָם, וְהֻצְרַךְ לַעֲקֹר וְלִבְרֹחַ. וְאֵיךְ יוֹצְאִין מִן הַפֶּתַח, וְאֵיךְ שׂוֹכְרִין עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה גְּדוֹלָה מְאֹד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וּבְוַדַּאי הֻצְרַךְ לֵישֵׁב אֵיזֶה זְמַן אֵצֶל עָרֵל עַד שֶׁיִּצְמַח זְקָנוֹ. זֶה הֶרְאוּ לוֹ נֶגֶד הַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל עַכְשָׁו:

אות פז

ז, תקס”ד לֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ אַחַר הַקִּדּוּשׁ. וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהָיִיתִי בְּתוֹךְ עִיר, וְנִדְמֶה לִי בַּחֲלוֹם שֶׁהָעִיר הָיְתָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וּבָא לְשָׁם צַדִּיק גָּדוֹל מִצַּדִּיקִים הַיְשָׁנִים שֶׁהָיָה מֻחְזָק לְצַדִּיק גָּדוֹל. וְהָלְכוּ הַכֹּל אֵלָיו. וְגַם אֲנִי הָלַכְתִּי אֵלָיו. וְרָאִיתִי, וְהָיוּ כֻּלָּם עוֹבְרִים אֶצְלוֹ בְּצִדּוֹ וְלֹא נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם. וְהָיָה נִרְאֶה שֶׁעוֹשִׂין זֶה בְּכַוָּנָה. וְתָמַהְתִּי מְאֹד שֶׁהָיָה לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל. וְשָׁאַלְתִּי: אֵיךְ יֵשׁ לָכֶם עַזּוּת כָּזֶה, לִבְלִי לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם בְּכַוָּנָה כַּנַּ”ל? וְהָיָה הַתֵּרוּץ: כִּי בֶּאֱמֶת הוּא צַדִּיק גָּדוֹל, אַךְ יֵשׁ לוֹ גּוּף מְלֻקָּט מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים. אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ אָדָם גָּדוֹל, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא יְתַקֵּן זֶה הַגּוּף, וְאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים (שבת י.). עַל-כֵּן לֹא נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם:

אות פח

ח, בְּחֹל. וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהָיְתָה חֲתֻנָּה, וְהָיוּ שָׁם כַּלּוֹת הַרְבֵּה וְכַלָּה אַחַת בֵּינֵיהֶם הָיְתָה חֲשׁוּבָה מִכֻּלָּם. וְהָיְתָה נִרְאָה בְּעֵינֵי הָעוֹלָם חֲשׁוּבָה מֵהֶם, וְהָיוּ שָׁם קַאפֶּעלְיֶיס [מַקְהֵלוֹת], הַיְנוּ כְּלֵי שִׁיר שֶׁהָיוּ מְנַגְּנִים. וְרָאִיתִי שֶׁנִּפְתַּח פֶּתַח, וְנִכְנְסוּ אֶל הַיְשִׁיבָה, וְהָיוּ מִתְאַסְּפִים הָמוֹן רַב אֶל הַיְשִׁיבָה. וּכְשֶׁרָאִיתִי שֶׁהֵם מִתְרַבִּים וְהוֹלְכִים, הָיִיתִי מְחַשֵּׁב אֵיךְ אוּכַל לִכְנֹס בֵּין הָמוֹן רַב כָּזֶה. וְחָטַפְתִּי עַצְמִי לְשָׁם, וְהָיִיתִי עוֹמֵד עַל גַּבָּם. וְהָיָה שָׁם רֹאשׁ יְשִׁיבָה שֶׁהָיָה לוֹמֵד עִמָּהֶם. וְהָיָה שָׁם כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וְהַכַּלּוֹת הָיוּ מְרַקְּדִים, וְעִקָּר הָיָה הַכַּלָּה הַחֲשׁוּבָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא הָיְתָה מְרַקֶּדֶת שָׁם. וְכָל מַה שֶּׁהָיְתָה הַקָּאפֶּעלְיֶע מְנַגֶּנֶת אֵיזֶה נִגּוּן, הָיְתָה הִיא מְזַמֶּרֶת הַנִּגּוּן בְּעַצְמָהּ אַחַר-כָּךְ. וְהָיָה שָׁם כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד. וְנִפְלֵאתִי הַרְבֵּה מְאֹד עַל גֹדֶל כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה שָׁם. וְדִבַּרְתִּי עִם אֲנָשִׁים שֶׁהָיִיתִי מַכִּיר עִמָּהֶם, הַרְאִיתֶם כְּבוֹד הַתּוֹרָה כָּזֶה? וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיוּ עוֹסְקִים בְּלִמּוּד הַפָּשׁוּט בְּנִגְלֶה, כִּי הַנִּרְאֶה שֶׁהָיוּ שָׁם רַבָּנִים. וְגַם הַסְּפָרִים הָיוּ מַרְאִים עַל זֶה שֶׁהָיוּ סְפָרִים גְּדוֹלִים (נ”א: קְדוֹשִׁים) מְאֹד, כְּדֶרֶךְ הַלִּמּוּד הַנַּ”ל:

אות פט

ט, שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל מוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת תק”ע פֹּה בְּרֶסְלֶב. כָּל סֵדֶר הַזְּמַנִּים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה יוֹם כִּפּוּרִים סֻכּוֹת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת חֲנֻכָּה וּפוּרִים. וּמִקֹדֶם לוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר פֶּסַח שָׁבוּעוֹת וְכוּ’. בְּכָל זְמַן וּזְמַן מֵאֵלּוּ הַזְּמַנִּים אֵין אֲנִי כְּמוֹ מִקֹדֶם (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַז סֶע קוּמְט דִיא צַייט בִּין אִיךְ נִיט דָאס וָואס פְרִיעֶר”) (הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה, שֶׁבְּכָל אֵלּוּ הַזְּמַנִּים הוּא בָּא עַל הַשָּׂגָה וְדַעַת חָדָשׁ לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים עִם הָעֲבוֹדָה שֶׁעָבַד כְּבָר בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים בַּשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, רַק בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוּא בָּא עַל הַשָּׂגָה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָה חֲדָשָׁה בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים). בַּחֲנֻכָּה שֶׁל אֶשְׁתָּקַד הָיִיתִי מַדְלִיק הַנֵּרוֹת וּשְׁאָר הַנְהָגוֹת חֲנֻכָּה בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר אָז, וְכֵן בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר וְכוּ’ הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ בָּהֶם עַל-פִּי הַכַּוָּנוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה זֶה, רַק שֶׁהָיְתָה בְּדַקּוּת יוֹתֵר (הַיְנוּ שֶׁעֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה בְּדַקּוּת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל):

אות צ

י, בְּפוּרִים נוֹדַע לִי נִפְלָאוֹת. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר: אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָתוּם וְגַלְיָא. בִּתְחִלָּה הַתּוֹרָה מְגַלֵּית פָּנִים אֶל הָאָדָם, וְאַחַר-כָּךְ נִסְתֶּרֶת. וּמִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ, הוּא מְסַבֵּב וּמְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, וְיֵשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁתִּתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה אֵלָיו. כִּי בִּתְחִלָּה נִתְגַּלָּה לִי עִנְיָן שֶׁל פּוּרִים בְּקַטְנוּת וּבְהֶעְלֵם (הַיְנוּ שֶׁלֹּא נִגְלָה לוֹ הָעִנְיָן בְּהִתְגַּלּוּת גָּמוּר, רַק בְּרֶמֶז וְהִתְנוֹצְצוּת בְּעָלְמָא), וְאַחַר-כָּךְ עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִי תָּמִיד. וְנִתְגַּלָּה לִי הָעִנְיָן. וְהָעִנְיָן שֶׁל פּוּרִים שֶׁנִּתְגַּלָּה אָז, הָיָה סָתוּם וְנֶעְלָם מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. רַק בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, רַק שָׁם יוֹדְעִים זֹאת. כִּי עֲבוֹדָה שֶׁלִּי בְּפוּרִים הַנַּ”ל הָיָה לְתַקֵּן פְּגַם קֹרַח, וּכְשֶׁנִּתְגַּלָּה לִי זֹאת, הָיָה רָחוֹק בְּעֵינַי מְאֹד מַה סְּמִיכוּת יֵשׁ לְפוּרִים עִם קֹרַח. עַד שֶׁעָזַר לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’. כִּי יֵשׁ דְּבָרִים סְתוּמִים מְאֹד בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְגַּלָּה לִי, שֶׁאוֹתִיּוֹת פּוּרִים הֵם רָאשֵׁי-תֵבוֹת: “וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא” (ויקרא י”ג), בְּחִינַת קֹרַח (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר).
אַחַר-כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִישֹׁן כָּל אוֹתָהּ הַלַּיְלָה שֶׁסִּפֵּר זֹאת, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל שֶׁגִּלָּה זֹאת. וְאָמַר שֶׁנֶּחָמָתוֹ הָיְתָה כִּי עֲדַיִן לֹא גִּלָּה כְּלָל. גַּם בֶּאֱמֶת אֵין כָּתוּב כָּךְ בַּתּוֹרָה, רַק כָּךְ כְּתִיב: “וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ גִּבֵּחַ הוּא”. רַק מִקֹדֶם כָּתוּב: “וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא”. וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד. אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה לְבִיאַת הַגּוֹאֵל, אָז יַשִּׂיגוּ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

אות צא

יא, כִּסְלֵו תק”ע פֹּה בְּרֶסְלֶב. חֲלוֹם: הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי (הַיְנוּ בַּבַּיִת הַקָּטָן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ) וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם נִכְנָס אֶצְלִי, וְהָיָה תָּמוּהַּ בְּעֵינַי. וְיָצָאתִי לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְגַם שָׁם לֹא הָיָה שׁוּם אָדָם. וְיָצָאתִי לַבַּיִת הַגָּדוֹל וּלְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הָיָה שָׁם גַּם-כֵּן שׁוּם אָדָם. וְיִשַּׁבְתִּי בְּדַעְתִּי לָצֵאת אֶל הַחוּץ. וְיָצָאתִי לַחוּץ, וְרָאִיתִי שֶׁעוֹמְדִים בְּנֵי-אָדָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים וּמִתְלַחֲשִׁים זֶה עִם זֶה. וְזֶה מִתְלוֹצֵץ מִמֶּנִּי, וְזֶה מְשַׂחֵק בִּי, וְזֶה מֵעֵז פָּנִים נֶגְדִּי וְכַיּוֹצֵא. וַאֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי הָיוּ גַּם-כֵּן כְּנֶגְדִּי, קְצָת הֵעֵזּוּ כְּנֶגְדִּי, וּקְצָת הִתְלַחֲשׁוּ בְּסוֹד מִמֶּנִּי וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ”ל. וְקָרָאתִי לְאֶחָד מֵאֲנָשַׁי, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה זֹאת. וְהֵשִׁיב: אֵיךְ עֲשִׂיתֶם כָּזֹאת, הֲיִתָּכֵן שֶׁתַּעֲשׂוּ חֵטְא גָּדוֹל כָּזֶה? וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל עַל מָה הֵם מִתְלוֹצְצִים עָלַי. וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הָאִישׁ הַנַּ”ל, שֶׁיֵּלֵךְ וִיקַבֵּץ אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ. וְהָלַךְ מֵאִתִּי, וְלֹא רְאִיתִיו עוֹד.
וְיִשַּׁבְתִּי בְּעַצְמִי מַה לַּעֲשׂוֹת. וְיִשַּׁבְתִּי עַצְמִי לְהַפְלִיג עַצְמִי לְאֵיזֶה מְדִינָה אַחֶרֶת, וּבָאתִי לְשָׁם, וְהָיָה שָׁם גַּם-כֵּן כֵּן, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם גַּם-כֵּן בְּנֵי-אָדָם וְדִבְּרוּ מִזֶּה, כִּי גַּם שָׁם יוֹדְעִים הַנַּ”ל. וְיִשַּׁבְתִּי עַצְמִי לֵישֵׁב בְּאֵיזֶה יַעַר. וְנִקְבְּצוּ אֵלַי חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם לַיַּעַר, וְיָשַׁבְנוּ שָׁם. וּכְשֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לְאֵיזֶה דְּבַר אֲכִילָה? וְכַיּוֹצֵא, הָיִינוּ שׁוֹלְחִים אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים הַנַּ”ל וְקָנָה לָנוּ מַה שֶּׁהָיִינוּ צְרִיכִים. וְהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ אִם נִשְׁקַט הָרַעַשׁ, וְהֵשִׁיב לָאו, כִּי עֲדַיִן הָרַעַשׁ הַנַּ”ל חָזָק מְאֹד. בְּתוֹךְ שֶׁהָיִינוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, בָּא זָקֵן אֶחָד וְקָרָא אוֹתִי. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְדַבֵּר עִמִּי. וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמִּי. עָנָה וְאָמַר: הַאַתָּה תַּעֲשֶׂה כָּזֹאת? וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי אֲבוֹתֶיךָ, נֶגֶד זְקֵנְךָ רַבִּי נַחְמָן וְנֶגֶד זְקֵנְךָ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל? וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ מִתּוֹרַת מֹשֶׁה וּמֵאֲבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכוּ’. מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁתֵּשֵׁב כָּאן? הַאִם אַתָּה יָכוֹל לֵישֵׁב כָּאן תָּמִיד, הֲלֹא הַמָּעוֹת שֶׁלְּךָ יִכְלֶה, וְאַתָּה אִישׁ חָלוּשׁ וּמַה תַּעֲשֶׂה. וְכִי אַתָּה סוֹבֵר שֶׁתַּפְלִיג לְאֵיזֶה מְדִינָה? מִמָּה נַפְשָׁךְ – אִם לֹא יֵדְעוּ שָׁם מִי אַתָּה, לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת שָׁם כִּי לֹא יִתְּנוּ לְךָ מָעוֹת. וְאִם יֵדְעוּ מִי אַתָּה, גַּם-כֵּן לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת שָׁם, כִּי גַּם שָׁם יוֹדְעִים מִזֶּה. הֵשַׁבְתִּי לוֹ: מֵאַחַר שֶׁהוּא כֵּן שֶׁאֲנִי מְגֹרָשׁ כָּזֶה, יִהְיֶה לִי עוֹלָם הַבָּא. הֵשִׁיב לִי: עוֹלָם הַבָּא אַתָּה סָבוּר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ? אֲפִלּוּ בְּגֵיהִנָּם לֹא יִהְיֶה לְךָ מָקוֹם לְהִטָּמֵן שָׁם, כִּי עָשִׂיתָ חֵטְא כָּזֶה. הֵשַׁבְתִּי לוֹ: לֶךְ-לְךָ, הָיִיתִי סוֹבֵר שֶׁתְּנַחֲמוּ אוֹתִי וּתְדַבְּרוּ עַל לִבִּי, עַכְשָׁו אַתֶּם עוֹשִׂים לִי יִסּוּרִים, לְכוּ לָכֶם. וְהָלַךְ מֵאִתִּי הַזָּקֵן הַנַּ”ל.
וּבִהְיוֹתִי יוֹשֵׁב שָׁם, יִשַּׁבְתִּי עַצְמִי. מֵאַחַר שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן זְמַן רַב כָּזֶה, יְכוֹלִים לִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי אֶת הַלִּמּוּד. וְצִוִּיתִי לָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁשָּׁלַחְנוּ לָעִיר בִּשְׁבִיל צְרָכֵינוּ, שֶׁיְּבַקֵּשׁ שָׁם אֵיזֶה סֵפֶר וְיָבִיא לָנוּ, וְהָלַךְ אֶל הָעִיר וְלֹא הֵבִיא סֵפֶר. וְהֵשִׁיב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא, כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְגַלּוֹת בִּשְׁבִיל מַה צְרִיכִין הַסֵּפֶר, וּבְהֶצְנֵעַ אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא סֵפֶר. וְהָיָה לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים עַל שֶׁאֲנִי נָע וָנָד וְגַם אֵין לִי שׁוּם סֵפֶר, כִּי יְכוֹלִין לִשְׁכֹּחַ אֶת הַלִּמּוּד לְגַמְרֵי.
אַחַר-כָּךְ חָזַר וּבָא הַזָּקֵן הַנַּ”ל וְנָשָׂא סֵפֶר תַּחַת זְרוֹעוֹתָיו, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: מָה אַתֶּם נוֹשְׂאִים? וְהֵשִׁיב: סֵפֶר. אָמַרְתִּי לוֹ: תְּנוּ לִי הַסֵּפֶר וְנָתַן לִי. וְלָקַחְתִּי אוֹתוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי כְּלָל אֵיךְ לְהָנִיחַ אֶת הַסֵּפֶר, וּפָתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְלֹא יָדַעְתִּי בּוֹ כְּלָל, וְהָיָה דּוֹמֶה בְּפָנַי כְּלָשׁוֹן אַחֵר וְכִכְתָב אַחֵר, כִּי לֹא יָדַעְתִּי בּוֹ כְּלָל כְּלָל לֹא, וְהָיוּ לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא גַּם מֵאוֹתָם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, שֶׁכְּשֶׁיִּתְוַדַּע לָהֶם זֹאת אוּלַי גַּם הֵם יִפָּרְדוּ מִמֶּנִּי. וְשׁוּב קָרָא אוֹתִי הַזָּקֵן לְדַבֵּר עִמִּי, וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ, וְהִתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר כַּנַּ”ל, אֵיךְ עָשִׂיתָ כָּזֹאת, אֵיךְ אֵין לְךָ בּוּשָׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הֲלֹא אֲפִלּוּ בְּגֵיהִנָּם לֹא יִהְיֶה לְךָ מָקוֹם לְהִטָּמֵן שָׁם. אָמַרְתִּי לוֹ: אִם הָיָה אוֹמֵר לִי כָּזֹאת אָדָם מִבְּנֵי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן הָיִיתִי מַאֲמִין לוֹ. הֵשִׁיב אֲנִי מִשָּׁם, וְהֶרְאָה לִי דָּבָר שֶׁהוּא מִשָּׁם.
וּבָא עַל דַּעְתִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, הַמַּעֲשֶׂה הַיְדוּעָה שֶׁהֵסִית אוֹתוֹ הַבַּעַל דָּבָר, וְאָז הָיָה סָבוּר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל גַּם כֵּן שֶׁאֵין לוֹ עוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר: אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי עוֹלָם הַבָּא. וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת רֹאשִׁי לַאֲחוֹרַי בִּמְרִירוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת רֹאשִׁי כָּךְ, בָּאוּ אֵלַי וְנִתְקַבְּצוּ אֵלַי כָּל הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה, שֶׁאָמַר לִי הַזָּקֵן לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהֶם, הַיְנוּ זְקֵנַי וְהָאָבוֹת וְכוּ’ וְכוּ’, וְאָמְרוּ לִי הַפָּסוּק: “וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת” (ישעיה ד’). וְאָמְרוּ לִי: אַדְּרַבָּא, נִהְיֶה מִתְפָּאֲרִין בָּכֶם. וְהֵבִיאוּ לִי כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי וּבָנַי (כִּי גַּם בָּנַי נִפְרְדוּ מִמֶּנִּי בַּתְּחִלָּה בְּעֵת הַנַּ”ל), וְדִבְּרוּ עַל לִבִּי דְּבָרִים כָּאֵלּוּ הַהִפּוּךְ מֵהַנַּ”ל.
מַה שֶּׁהִשְׁלַכְתִּי אֶת רֹאשִׁי, אִם הָיָה אָדָם שֶׁעָבַר שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פְּעָמִים עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אִם הָיָה מַשְׁלִיךְ אֶת רֹאשׁוֹ בִּמְרִירוּת כָּזֶה, בְּוַדַּאי הָיוּ מוֹחֲלִין לוֹ. וּשְׁאָר הַטּוֹב אֵינִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם, כִּי בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב.

אות צא-ב

יא-ב, אוֹר לְיוֹם י”ד שְׁבָט תק”ע בְּרֶסְלֶב. סִפֵּר שֶׁחָלַם לוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁל אֶתְמוֹל חֲלוֹם מְשֻׁנֶּה, שֶׁלֹּא חָלַם לוֹ מִיָּמָיו חֲלוֹם כָּזֶה. כִּי חָלַם לוֹ שמ”ש אוֹתוֹ וְכוּ’, וְהָיָה בָּזֶה מַעֲשֵׂה שְׁלֵמָה וְלֹא סִפֵּר. וְהָיָה שָׁם ש”מ וְגַם הָאָדָם שמ”ש אוֹתוֹ הָיָה אָדָם גָּדוֹל מְאֹד, וְהָיָה יוֹדֵעַ מִי הוּא, אַךְ שָׁכַח. גַּם נָתְנוּ לוֹ מַלְבּוּשׁ וְהִזְהִירוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָסוּר הַמַּלְבּוּשׁ בְּשׁוּם פַּעַם, גַּם הִזְהִירוּ אוֹתוֹ שֶׁיָּסִיר הַבָּתֵּי שׁוֹקַיִם (שֶׁקּוֹרִין “זָאקִין”) שֶׁהָיָה לָבֻשׁ בָּהֶם. אַךְ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל חֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה. גַּם הָיָה קוֹבֵל לִפְנֵיהֶם עַל עִנְיַן חֲלִישׁוּתוֹ, וְסִפֵּר לָהֶם כָּל הָעִנְיָן הַחוֹלַאת שֶׁלּוֹ שֶׁל הַהוּסְט, ושֶׁכּוֹאֵב לוֹ צַד הַגּוּף. וְהָיִיתִי שָׂמֵחַ מְאֹד אָז:

אות צב

יב, סִפֵּר שֶׁהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל הַרְבֵּה מְאֹד בִּימֵי נְעוּרָיו. הָיִיתִי רָגִיל לֶאֱכֹל הַרְבֵּה, וְהָיִיתִי אוֹכֵל בְּעַד ג’ גְּדוֹלִים (שֵׁם מַטְבֵּעַ) בַּבֹּקֶר, דְּהַיְנוּ ט’ בֵּייגֶעל (כְּעָכִים), שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מַמָּשׁ, כְּמוֹ עַכְשָׁו בְּעַד ט’ גְּדוֹלִים. וְכֵן בַּצָּהֳרַיִם שֶׁקּוֹרִין “מִיטָאג” (אֲרוּחָה הָעִקָּרִית), וְכֵן לְעֵת עֶרֶב, וְחוּץ מִזֶּה אֲכִילַת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים מִזֶּה. וְהִשְׁלִיךְ זֹאת. וְרָאָה אַחַר-כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גַּם לְאוֹתוֹ הַמְּעַט שֶׁאוֹכֵל. וְנִתְיַשֵּׁב, וְהִתְחִיל שׁוּב לֶאֱכֹל, כִּי מַה לּוֹ כְּשֶׁאוֹכֵל מְעַט עִם תַּאֲוָה אוֹ הַרְבֵּה, וְלָמָּה לוֹ לְהַפְסִיד גּוּפוֹ בְּחִנָּם. וְהָיָה מַנִּיחַ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתוֹךְ תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל אֲכִילָה.
פַּעַם אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן אֵצֶל חָמִיו, בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת. וְיָשַׁב בַּזָּוִיּוֹת, וְהָיָה חֹשֶׁךְ בַּבַּיִת. וְהוּא הָיָה דַּרְכּוֹ תָּמִיד לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ כְּדַרְכּוֹ. וְהִתְחִיל לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּרְאֶה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְהִבְטִיחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: כְּשֶׁתַּרְאֶה לִי זֹאת, אַשְׁלִיךְ גַּם זֹאת הַתַּאֲוָה (הַיְנוּ שֶׁל אֲכִילָה). וְעָשָׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְנִכְנַס בָּזֶה מְאֹד וַיִּישָׁן. וּבָא זְקֵנוֹ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל אֵלָיו בַּחֲלוֹם, וְאָמַר לוֹ הַפָּסוּק: “וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ” (דברים י”א). וְהֵקִיץ וְנִפְלָא בְּעֵינָיו מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לָזֶה הַפָּסוּק לְמַה שֶּׁבִּקֵּשׁ? וּבָא בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים: “עֵשֶׂב הוּא אוֹתִיּוֹת עַיִן בֵּית שִׁין, עַיִן בֵּית הִיא בַּת עַיִן, שִׁין תְּלָת אֲבָהָן” (דף סב:). וְזֶהוּ: אִם תִּרְצֶה לִרְאוֹת אֲבָהָן, אִי אֶפְשָׁר לְךָ כִּי אִם: “בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ”. צָרִיךְ אַתָּה לְשַׁדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת, תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְהִשְׁלִיךְ גַּם זֹאת הַתַּאֲוָה. וְצִוָּה לַחְזֹר גַּם זֹאת הַמַּעֲשֶׂה.
וּמַה שֶׁאָמַר הַבַּעַל-שֵם-טוֹב לְאַדְמוֹ”ר זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, כִּי בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָאָבוֹת עַד שֶּׁיְּשַׁדֵּד וִישַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן בַּמַּאֲמָר “שָׁאָלוּ אֶת ר’ יוֹסִי בֶּן קִיסְמָא” (סימן נ”ז), מְבֹאָר שָׁם, שֶעַל-יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה מִתְנוֹצְצִים בְּהָאָדָם אוֹר הָאָבוֹת:

אות צג

יג, יוֹם שֵׁנִי כ”ד אִיָּר תק”ע בְּאוּמַאן. סִפֶּר לִי חֲלוֹם שֶׁחָלַם לוֹ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. וְרָאָה בַּחֲלוֹם שֶׁהָיְתָה חֲתֻנָּה, וְהָלַךְ גַּם-כֵּן אֶל הַחֲתֻנָּה, וְהָיָה יוֹדֵעַ שֵׁם הֶחָתָן. וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה שָׁם אָדָם מֵעוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ אָדָם מֵת. וַיִּתְפַּלֵּא מְאֹד, וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ, הֲלֹא אִם יִרְאוּ אוֹתוֹ הָעוֹלָם יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל מְאֹד. וְהָיָה יוֹדֵעַ שֵׁם זֶה הַמֵּת גַּם-כֵּן, וְאָמַר, שֶׁהַשֵּׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁל הֶחָתָן וְשֶׁל הַמֵּת, אֵינָם שְׁמוֹת הָעֶצֶם, רַק הֵם שֵׁמוֹת מַמָּשׁ שֶׁמְּרַמְּזִים לְמַה שֶּׁמְּרַמְּזִים כְּמוֹ כָּל שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים. אַחַר-כָּךְ רָאוּ גַּם הָעוֹלָם אֶת הַמֵּת הַנַּ”ל, וְדִבַּרְתִּי עִמָּהֶם, הֲלֹא זֶהוּ מֵת? וְאָמְרוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן. וְלֹא הָיָה אֶצְלָם שׁוּם חִדּוּשׁ כְּלָל. אַחַר-כָּךְ הוּטַב בְּעֵינַי לֵילֵךְ שָׁם לְאֵיזֶה בֵּית-הַכְּנֶסֶת, בַּאֲשֶׁר שֶׁמִּשָּׁם יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַחֲתֻנָּה. וְסִבַּבְתִּי שָׁם כָּזֶה: () וְהָיָה מוֹרֶה בָּאֶצְבַּע אֵיךְ הָיָה מְסַבֵּב. וּבָאתִי אֶל הַבֵּית-הַכְּנֶסֶת, וְהָיוּ מְזַמְּרִים שָׁם, הַיְנוּ בִּמְקוֹם הַחֻפָּה לְהֶחָתָן, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אֵיין בָּחוּר אִיז דֶער. אֵיין חָתָן אִיז דֶער” [בָּחוּר אֶחָד הוּא זֶה, חָתָן אֶחָד הוּא זֶה]. וְגַם יָדַעְתִּי אֶת הַנִּגּוּן, וְהָיָה נִגּוּן יָפֶה נִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה. וְהָיִיתִי מִסְתַּכֵּל שָׁם מִן הַבֵּית-הַכְּנֶסֶת הַנַּ”ל, וְאַחַר-כָּךְ גַּם שָׁם לֹא הוּטַב בְּעֵינַי, וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי. וּבָאתִי לְבֵיתִי, וּמָצָאתִי שֶׁהֶחָתָן הוּא שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, וְנִעַרְתִּי אוֹתוֹ, וְעוֹרַרְתִּי אוֹתוֹ: הֲלֹא מְזַמְּרִים לְךָ כָּל-כָּךְ וְכוּ’, וְאַתָּה שׁוֹכֵב כָּאן (וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים מְאֹד. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא פֶּלֶא, שֶׁשָּׁם הָיוּ מְזַמְּרִים לוֹ כָּל-כָּךְ וְכָאן הוּא שׁוֹכֵב. וְהַדָּבָר סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד). וְאָמַר, שֶׁבַּחֲלוֹם נִרְאָה לוֹ שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם בֵּית-הַכְּנֶסֶת יֵשׁ לוֹ שֵׁם אַחֵר, וְהַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ שָׁם לְבֵיתוֹ יֵשׁ לוֹ שֵׁם אַחֵר, וְאָמַר שֶׁיָּדַע וְנִשְׁכַּח. וַאֲנִי מְסֻפָּק אִם עַל הַנִּגּוּן אָמַר שֶׁיָּדַע וְנִשְׁכַּח, אִם עַל אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַמְּקוֹמוֹת אָמַר שֶׁיָּדַע וְנִשְׁכַּח. אֲבָל שֵׁמוֹת הַנַּ”ל שֶׁל הֶחָתָן וְהַמֵּת אָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אוֹתָם עֲדַיִן. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ עוֹד בָּזֶה דְּבָרִים שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹם הַנַּ”ל:

אות צד

יד, פַּעַם אַחַת אָמַר: כָּל תּוֹרָה יֵשׁ לָהּ מַעֲשֶׂה. וְהִתְחִיל לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַתּוֹרָה “וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת” (לקוטי א’ סימן ס”ה) שֶׁהִגִּיד בָּעֵת הַהוּא. וְסִפֵּר: עַזּוּת הָיָה לוֹ בַּת וּשְׁלָחָהּ אֶל הַמַּיִם לִשְׁאֹב אֶל הַכַּד וְכוּ’, וְלֹא רָצָה לְסַפֵּר יוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִגִּיד הַתּוֹרָה.
וּבִפְרָטִיּוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אֶחָד שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ (לעיל פ”ג), יֵשׁ מִמֶּנָּה בְּתוֹךְ כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה. וּבִפְרָט הַתּוֹרָה “תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין” (בלקוטי א’ סימן כ’), הוּא פֵּרוּשׁ עַל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה.
מַעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּת מֶלֶךְ הַמְסַיֶּמֶת בְּהַר שֶׁל זָהָב וּמִגְדָּל שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת (הַנִּדְפְּסָה בְּסִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת סִפּוּר א’), לְדַעְתֵּנוּ שַׁיֶּכֶת עַל הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: “פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'” וְכוּ’ סִימָן ס’.
מַעֲשֶׂה מֵהַכִּסֵּא (לעיל פ”ד) שַׁיָּכָה לְהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה” (לקוטי תנינא סימן א’), שֶׁהוּא בֵּאוּר אוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה:

אות צה

טו, שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעֶרֶב יוֹם-כִּפּוּר אַחַר הַכַּפָּרוֹת מַעֲשֶׂה: שֶׁרָאָה שֶׁהָלַךְ בְּיַעַר אֶחָד, וְהַיַּעַר הָיָה גָּדוֹל בְּלִי קֵץ, וְרָצָה לָשׁוּב אֶל עֲקֵבוֹ. וּבָא אֵלָיו אֶחָד וְאָמַר לוֹ, שֶׁבְּזֶה הַיַּעַר אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְסוֹפוֹ וְקִצּוֹ, כִּי הַיַּעַר הַזֶּה הִיא בְּלִי קֵץ וָסוֹף, וְכָל הַכֵּלִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נַעֲשִׂים מִזֶּה הַיַּעַר. וְהֶרְאָה לוֹ דֶּרֶךְ אֵיךְ שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה הַיַּעַר. אַחַר-כָּךְ בָּא לְנָהָר אֶחָד, וְרָצָה לְהַגִּיעַ לְסוֹף הַנָּהָר, וּבָא אֵלָיו שׁוּב אֶחָד וְאָמַר לוֹ גַּם-כֵּן, שֶׁבְּזֶה הַנָּהָר אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְסוֹפוֹ, כִּי זֶה הַנָּהָר אֵין לוֹ קֵץ וָסוֹף, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם שׁוֹתִין מֵאֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁל זֶה הַנָּהָר. וְהֶרְאָה לוֹ גַּם-כֵּן דֶּרֶךְ וְכוּ’. אַחַר-כָּךְ בָּא אֶל רֵחַיִם אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל אוֹתוֹ הַנָּהָר. וּבָא אֵלָיו גַּם-כֵּן אֶחָד וְאָמַר לוֹ, שֶׁזֹאת הָרֵחַיִם טוֹחֶנֶת טְחִינָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְאַחַר-כָּךְ חָזַר וּבָא אֶל הַיַּעַר הַנַּ”ל, וְרָאָה שָׁם נַפָּח אֶחָד שֶׁקּוֹרִין “קָאוִויל”, שֶׁיָּשַׁב שָׁם בַּיַּעַר וְעָשָׂה מְלַאכְתּוֹ. וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁזֶּה הַנַּפָּח עוֹשֶׂה כֵּלִים בִּשְׁבִיל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים מְאֹד (גַּם לֹא נִרְשַׁם בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי הַרְבֵּה נִשְׁכַּח כִּי לֹא נִכְתַּב בִּזְמַנּוֹ). וְאָמַר אָז, שֶׁהָעוֹלָם מְסַפְּרִין מַעֲשֶׂה, וַאֲנִי רָאִיתִי מַעֲשֶׂה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְהָבִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים:

אות צו

טז, סִפֵּר בִּימֵי אֱלוּל, שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִכְנֹס בְּבַיִת לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר. וְעָבַר לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד, וְשָׁמַע שֶׁשָּׁם מְזַמְּרִין וּמַכִּין כַּף אֶל כַּף וּמְרַקְּדִין מְאֹד וּשְׂמֵחִין בִּקְפִיצוֹת וְרִקּוּדִין גְּדוֹלִים כְּדֶרֶךְ הַשְּׂמֵחִים וְהַשּׂוֹחֲקִים מְאֹד. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי, הֲלֹא לְכָאן בְּוַדַּאי טוֹב לִכְנֹס לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר (וְהַשְּׁאָר אֵינִי זוֹכֵר). וְעָנָה אֶחָד, שֶׁגַּם מְרֻמָּז בְּסִפְרוֹ שֶׁמִּצְוַת שׁוֹפָר הִיא בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים” (לקוטי א’ סימן י’) הַמְדַבֵּר מֵהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין. שֶׁמְּבֹאָר שָׁם מַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: “בִּתְרוּעָה דְּאִיהוּ רוּחָא אִתְעֲבֵר אֵל אַחֵר כְּפִירוֹת” וְכוּ’ (תיקוני זוהר מח.), שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין. שֶׁהִיא בְּחִינַת “וְהַהִיא רוּחָא נָשֵׁב בְּשִׁת פִּרְקִין דִּדְרוֹעִין וּבְשִׁת פִּרְקִין דְּשׁוֹקַיִן” עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה. נִמְצָא מְבֹאָר שָׁם, שֶׁתְּרוּעָה, דְּאִיהוּ קוֹל שׁוֹפָר, הוּא בְּחִינַת הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַיֵּן שָׁם. וְנִעְנַע לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל רֹאשׁוֹ. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח ה’ בְּלִבִּי שֶׁמְּרֻמָּז בַּפָּסוּק, שֶׁשּׁוֹפָר הִיא בְּחִינַת רִנָּה וְשִׂמְחָה, כִּי: “אָז יִמָּלֵא שְׂ’חוֹק פִּ’ינוּ וּ’לְשׁוֹנֵנוּ רִ’נָּה” (תהלים קכ”ו), רָאשֵׁי-תֵבוֹת: שׁוֹפָ”ר. וְעַל-כֵּן אַחַר פָּסוּק: “אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה” וְכוּ’ (שם פ”ט) כְּתִיב: “בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם”. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, כִּי: “בְּכִיָּה”, הִיא רָאשֵׁי-תֵבוֹת: “בְּ’שִׁמְךָ יְ’גִילוּן כָּ’ל הַ’יּוֹם, עַיֵּן שָׁם (לקוטי מוהר”ן קע”ה):

אות צז

יז, פַּעַם אֶחָד, הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל. וְהָיָה יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת עִם כַּמָּה סְחוֹרוֹת כְּדֶרֶךְ הַחֶנְוָנִים. וּבָאוּ אֵלָיו גַּנָּבִים, וְגָנְבוּ מִמֶּנּוּ הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ, וְנִתְדַּלְדֵּל הַרְבֵּה. וְהָלַךְ וְקִבֵּץ אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה, וְעָשָׂה לוֹ מַעֲמָד, וְחָזַר וְקָנָה סְחוֹרוֹת, וְשוּב נַעֲשָׂה חֶנְוָנִי. וְחָזְרוּ וּבָאוּ אֵלָיו גַּנָּבִים, וְגָנְבוּ אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה וְהוֹנוֹ הַנִּשְׁאָר גַּם-כֵּן מִמֶּנּוּ. וְחָזַר שׁוּב, וְקִבֵּץ מִמְּעַט פְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לוֹ וּמֵהַתַּכְשִׁיטִין שֶׁל אִשְׁתּוֹ, וְחָזַר וְעָשָׂה לוֹ אֵיזֶה מַעֲמָד בַּחֲנוּת לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ. וְחָזְרוּ וּבָאוּ אֵלָיו גַּנָּבִים, וְגָנְבוּ אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת, עַד שֶׁנִּתְדַּלְדֵּל מְאֹד וְנִשְׁאָר בֵּיתוֹ רֵיקָן מִכָּל. וְהָלַךְ וְקִבֵּץ לְאֵיזֶה סַךְ מוּעָט מְאֹד, וְקָנָה לוֹ סְחוֹרוֹת קְטַנִּים וְהָלַךְ עַל הַכְּפָרִים, כְּדֶרֶךְ הָעֲנִיִּים שֶׁנּוֹשְׂאִים חֲבִילוֹת עִם מְחָטִין וְצִנּוֹרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה דְּבָרִים קְטַנִּים. וְהָיָה הוֹלֵךְ עַל הַכְּפָרִים כְּדֵי לָתֵת לֶחֶם בְּבֵיתוֹ. וְהָיָה מַחֲלִיף עִם הָעֲרֵלִים מְחָטִין עַל עוֹפוֹת וּבֵיצִים וְכַיּוֹצֵא, כְּדֶרֶךְ הָעֲנִיִּים כָּאֵלּוּ.
פַּעַם אֶחָד הָיָה הוֹלֵךְ מִן הַכְּפָרִים, וְנָשָׂא עִמּוֹ מְעַט סְחוֹרָתוֹ וְאֵיזֶה מִינֵי מַאֲכָל כַּנַּ”ל, וּפָגַע בּוֹ שׁוֹדֵד אֶחָד רוֹכֵב עַל הַסּוּס. וְנָשָׂא אֶצְלוֹ שְׁתֵּי חֲבִילוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרָצָה לְגוֹזְלוֹ. וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת וּלְהִתְחַנֵּן אֵלָיו, וְהוּא לֹא הִשְׁגִּיחַ עַל זֶה, וְגָזַל מִמֶּנּוּ גַּם זֶה הַמְעַט שֶׁהָיָה לוֹ, וְנִשְׁאַר רֵיקָן מִכָּל וָכֹל. וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבוֹכֶה מְאֹד וְנַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ מְאֹד, כִּי לֹא הָיָה דַּי בַּצָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁנִּתְדַּלְדֵּל כָּל כָּךְ מֵעֲשִׁירוּת כָּזֶה, אַף גַּם מְעַט חִיּוּתוֹ בְּצִמְצוּם טָרְפוּ מִמֶּנּוּ. בְּתוֹךְ כָּךְ הִבִּיט וְרָאָה, וְהִנֵּה נָפַל הַשּׁוֹדֵד הַנַּ”ל מִן הַסּוּס, וְהָיָה רוֹצֶה לָקוּם, וְעָמַד עָלָיו הַסּוּס וּדְרָסוֹ בְּרַגְלָיו עַל רֹאשׁוֹ, וְנָפַל שָׁם הַשּׁוֹדֵד וְנֶהֱרַג. וְהָלַךְ הָאִישׁ הַנִּגְזָל הַנַּ”ל לְשָׁם, וְרָאָה שֶׁהַגַּזְלָן שֶׁלּוֹ נוֹפֵל מֵת אַרְצָה. וּפָתַח אֶת הַחֲבִילוֹת שֶׁל הַגַּזְלָן, וּמָצָא שָׁם כָּל סְחוֹרוֹתָיו וְהוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ שֶׁגָּנְבוּ מִמֶּנּוּ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וְחָזַר בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ, וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר כְּבַתְּחִלָּה.
זֶה הָעִנְיָן לֹא שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, רַק מִפִּי אֲחֵרִים בִּשְׁמוֹ. וְאִם אָמְנָם בְּוַדַּאי אֵינִי זוֹכֶה לְהָבִין רְמִיזוֹתָיו, מַה שֶּׁכִּוֵּן בְּזֹאת הַמַּעֲשֶׂה. אַךְ עַל כָּל זֶה, מַה שֶּׁנִּרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי בָּזֶה הוּא, שֶׁמְּרֻמָּז בָּזֶה הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְכָל אָדָם, בִּפְרָט וּבִכְלָל, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו, שֶׁגּוֹזְלִין אוֹתוֹ וְטוֹרְפִין מִמֶּנּוּ, וְכָל מַה שֶׁמִּתְחַזֵּק לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ בְּיֶתֶר הַפְּלֵטָה, חוֹזְרִין וְאוֹרְבִין עָלָיו עַד שֶׁגּוֹנְבִין מִמֶּנּוּ גַּם זֶה הַמְעַט. וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר. אַף-עַל-פִּי-כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, כִּי אִם יִתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם, וְיִבְכֶּה וְיִצְעַק בְּכָל פַּעַם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּרְאֶה בְּעָנְיוֹ וַעֲמָלוֹ, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף יִפּל הַשּׁוֹדֵד מַפָּלָה שֶׁאֵין לָהּ תְּקוּמָה, וְיָשׁוּב וִיקַבֵּל וְיוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת, וְכָל הַטּוֹב שֶׁגָּנַב וְגָזַל מִמֶּנּוּ, וְיָשׁוּב לַעֲשִׁירוּתוֹ וְטוּבוֹ הַנִּצְחִי:

אות צח

יח, מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁבָּנָה לְעַצְמוֹ פָּלָטִין. וְקָרָא לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיְּצַיְּרוּ אֶת הַפָּלָטִין שֶׁלּוֹ. וְחִלֵּק לָהֶם אֶת הַפָּלָטִין לִשְׁנֵי חֲלָקִים. דְּהַיְנוּ, שֶׁמֶּחֱצָה הַפָּלָטִין יִהְיֶה מֻטָּל עַל הָאֶחָד לְצַיְּרוֹ, וּמֶחֱצָה הַשֵּׁנִי יִהְיֶה מֻטָּל עַל הַשֵּׁנִי לְצַיְּרוֹ. וְקָבַע לָהֶם זְמַן, שֶׁעַד אוֹתוֹ הַזְּמַן מְחֻיָּבִים הֵם לְצַיְּרוֹ. וְהָלְכוּ לָהֶם אֵלּוּ הַשְּׁנֵי אֲנָשִׁים. וְהָלַךְ אֶחָד מֵהֶם, וְיָגַע וְטָרַח מְאֹד, וְלִמֵּד עַצְמוֹ זֹאת הָאָמָּנוּת שֶׁל צִיּוּר וְכִיּוּר הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד שֶׁצִּיֵּר אֶת חֶלְקוֹ שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו בְּצִיּוּר יָפֶה וְנִפְלָא מְאֹד. וְצִּיֵּר שָׁם חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּצִיּוּרִים נִפְלָאִים וְנָאִים מְאֹד. וְהַשֵּׁנִי לֹא שָׂם אֶל לִבּוֹ גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְלֹא עָסַק בָּזֶה כְּלָל. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ סָמוּךְ לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לִגְמֹר מְלַאכְתָּם, הִנֵּה הָרִאשׁוֹן כְּבָר גָּמַר מְלַאכְתּוֹ וְאָמָּנוּתוֹ בְּחֶלְקוֹ, בְּצִיּוּר נָאֶה וְנִפְלָא מְאֹד. וְזֶה הַשֵּׁנִי הִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, מַה זֹאת עָשָׂה שֶׁכִּלָּה הַזְּמַן בַּהֶבֶל וָרִיק וְלֹא חָשׁ לִגְזֵרָתָא דְמַלְכָּא. וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי בְּוַדַּאי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הַמּוּעָטִים הַסְּמוּכִים לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן עוֹד לִלְמֹד לְעַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת אוּמָנוּת הַצִּיּוּר, וּלְצַיֵּר חֶלְקוֹ בְּזֶה הַזְּמַן הַמּוּעָט. כִּי הָיָה סָמוּךְ מְאֹד לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ לָהֶם. וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְהָלַךְ וְטָח וְהֵטִיחַ כָּל חֶלְקוֹ בִּמְשִׁיחַת סַמְמָנִין (שֶׁקּוֹרִין “פָּאקוּסְט”) [סוּג צֶבַע], וְעָשָׂה פָּאקוּסְט שָׁחוֹר עַל כָּל חֶלְקוֹ. וְהַפָּאקוּסְט הָיָה כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא מַמָּשׁ, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְרָאוֹת בּוֹ כְּמוֹ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא מַמָּשׁ, וְהָלַךְ וְתָלָה וִילוֹן לִפְנֵי חֶלְקוֹ לְהַפְסִיק בֵּין חֶלְקוֹ וּבֵין חֵלֶק חֲבֵרוֹ.
וַיְהִי כִּי הִגִּיעַ מוֹעֵד הַקָּבוּעַ שֶׁקָּבַע לָהֶם הַמֶּלֶךְ, הָלַךְ הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת תַּבְנִית מְלַאכְתָּם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֵלּוּ הַיָּמִים. וְרָאָה חֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מְצֻיָּר בְּצִיּוּרִים נָאִים וְנִפְלָאִים מְאֹד, וּמְצֻיָּרִים שָׁם בְּחֶלְקוֹ צִפֳּרִים וְכוּ’ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאֹד. וְחֵלֶק הַשֵּׁנִי הָיָה תָּלוּי בְּוִילוֹן וְחֹשֶׁךָ תַּחְתָּיו, וְאֵין רוֹאִין שָׁם מְאוּמָה. עָמַד הַשֵּׁנִי וּפֵרַשׂ אֶת הַוִּילוֹן, וְהִזְרִיחַ הַשֶּׁמֶשׁ וּבָאוּ וְהֵאִירוּ כָּל הַצִּיּוּרִים הַנִּפְלָאִים כֻּלָּם בְּחֶלְקוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם הַפָּאקוּסְט שֶׁהָיָה מֵאִיר כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא. עַל-כֵּן כָּל הַצִּפֳּרִים הַמְצֻיָּרִין בְּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן וּשְׁאָר כָּל הַצִּיּוּרִים הַנִּפְלָאִים, כֻּלָּם נִרְאוּ בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ. וְכָל מַה שֶּׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ חֵלֶק הָרִאשׁוֹן, רָאָה גַּם-כֵּן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זֶה. וְנוֹסַף לָזֶה, שֶׁגַּם כָּל הַכֵּלִים הַנִּפְלָאִים וְכָל הַקְּרִידֶענְצִין [רְהִיטִים] וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִכְנִיס הַמֶּלֶךְ לְתוֹךְ הַפָּלָטִין, כֻּלָּם נִרְאוּ גַּם-כֵּן בְּחֵלֶק הַשֵּׁנִי. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה הַמֶּלֶךְ לְהַכְנִיס עוֹד כֵּלִים נִפְלָאִים לְתוֹךְ הַפָּלָטִין, יִהְיוּ כֻּלָּם נִרְאִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי. וְהוּטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְכוּ’ (וְיָתֵר מִזֶּה אֵינִי זוֹכֵר). כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ:

אות צט

יט, מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיָה קָטָן, וְכָבַשׁ אוֹתוֹ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְנַעֲשָׂה נִכְנָע אֵלָיו. וְהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל כָּבַשׁ עוֹד מְלָכִים וּמְדִינוֹת. לְאַחַר זְמַן נִתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ הַקָּטָן הַנַּ”ל, וְנִתְעוֹרֵר עִם שְׁאָר מְלָכִים נֶגֶד הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁכָּבַשׁ אוֹתָם, וְחָזְרוּ וְכָבְשׁוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדוֹ, וְגַם אֶצְלוֹ כָּבְשׁוּ מְדִינוֹת. וְנִתְיַשֵּׁב הַמֶּלֶךְ הַקָּטָן הַנַּ”ל מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַגַּלְגַּל חוֹזֵר, לִפְעָמִים זֶה כּוֹבֵשׁ, וְלִפְעָמִים חוֹזֵר חֲבֵרוֹ וְכוֹבֵשׁ אֶצְלוֹ. וּמִי יוֹדֵעַ מַה יּוֹלֵד יוֹם, אוּלַי יַחֲזֹר וְיִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר. וְהָלַךְ וְעָשָׂה חוֹמָה אֵצֶל הַיָּם, וְגָנַז שָׁם בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַמִּבְצָר כָּל הַהוֹן וְהַמָּמוֹן שֶׁקִּבֵּץ מִכָּל מְדִינָתוֹ. וְעָשָׂה שָׁם חֲדָרִים חֲדָרִים, וּבְכָל חֶדֶר וָחֶדֶר גָּנַז שָׁם מַטְבֵּעַ מְיֻחֶדֶת. וְתָלָה דַף (שֶׁקּוֹרִין “טַאבְּלִיצֶע”) [שֶׁלֶט] עַל הַפֶּתַח, וְהָיָה כָּתוּב שֵׁם הַמַּטְבֵּעַ הַמֻּנַּחַת בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַחֶדֶר. וּבַפֶּתַח שֶׁל כְּלָל הַמִּבְצָר הָיָה נַעֲשָׂה שָׁם בְּאֻמָּנוּת, שֶׁקּוֹרִין “מַּאשִׁין” [מְכוֹנָה], שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשָׁם. מֵחֲמַת שֶׁמִּי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ וְהַנָּתִיב וְהַנְּטִיָּה לְכָל צַד בִּשְׁעַת הַכְּנִיסָה, הָיָה הַמַּאשִׁין חוֹתֵךְ אֶת רֹאשׁוֹ. וְהָיָה תָּלוּי שָׁם טַאבְּלִיצֶע [שֶׁלֶט], שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלֶיהָ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת הַדֶּרֶךְ וְהַחָכְמָה אֵיךְ לִכְנֹס לְשָׁם, וְאֵיךְ לִנְטוֹת לְכָל צַד, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לִכְנֹס וְלֹא יַזִּיק לוֹ הַמַּאשִׁין הַנַּ”ל. לְאַחַר זְמַן שָׁטַף הַיָּם אֶת הָאִי עִם הַמִּבְצָר הַנַּ”ל, וְנִשְׁתַּכַּח הַדָּבָר.
לְאַחַר כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים, חָזַר מֶלֶךְ אֶחָד וְכָבַשׁ אוֹתוֹ הָאַקְלִים וְנִתְגַּלָּה הָאִי הַנַּ”ל. וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה קָטָן, וְרָצָה לַעֲשׂוֹת שָׁם יִשּׁוּב. וְהָלַךְ וְהוֹשִׁיב שָׁם מִן הַיְּהוּדִים וּמִן שְׁאָר אֻמּוֹת. וּמִן הַסְּתָם נִתְיַשְּׁבוּ שָׁם הַיְהוּדִים עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים כְּדֶרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַחֲדָשִׁים. וְהָיָה שָׁם עָנִי אֶחָד שֶׁעָשָׂה לְעַצְמוֹ בַּיִת קָטָן אֵצֶל הַיָּם. וַיְהִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָלַךְ לַחְפֹּר טִיט, וּמָצָא הַטַּאבְּלִיצֶע הַנַּ”ל וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ. וְהָלַךְ וְשָׁאַל וְחָקַר אֵצֶל הָעֲרֵלִים הַזְּקֵנִים, אִם יוֹדְעִים אִם הָיָה שָׁם אֵיזֶה פַּעַם יִשּׁוּב, וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר אִם הָיָה שָׁם יִשּׁוּב. וּבָא עָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת, וְהָלַךְ אֵצֶל הֶעָנִי הַנַּ”ל, וְסִפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר מָצָא הַטַּאבְּלִיצֶע וְאֵין יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ. הֵשִׁיב לוֹ, אֶקְרָא אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ. וְנָתַן לוֹ, וְקָרָא מַה שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְהָלַךְ הֶעָנִי הַיְּהוּדִי הַזֶּה וְלָקַח כָּל הָאוֹצָרוֹת וְהַהוֹן שֶׁהָיָה שָׁם:

אות ק

כ, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, לְעִנְיַן הַמְפֻרְסָמִים בַּעֲלֵי מוֹפֵת. סִפֵּר מַעֲשֶׂה, שֶׁמֶּלֶךְ אֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד הָיָה חָכָם וְאֶחָד הָיָה שׁוֹטֶה. וְעָשָׂה אֶת הַשּׁוֹטֶה מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת, וְהֶחָכָם לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת, רַק יָשַׁב אֵצֶל הַמֶּלֶךְ תָּמִיד. וְהָיָה קָשֶׁה לְהָעוֹלָם מְאֹד, שֶׁזֶּה שֶׁאֵינוֹ חָכָם יֵשׁ לוֹ כָּל הִתְמַנּוּת, וְהַכֹּל בָּאִים וְנִכְנָסִים אֶצְלוֹ לְהַכְנִיס אוֹ לְהוֹצִיא מִן הָאוֹצָרוֹת. וְזֶה הֶחָכָם אֵין לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת כְּלָל. וְהֵשִׁיב לָהֶם הַמֶּלֶךְ, וְכִי זֶה הוּא מַעְלָה מַה שֶּׁהוּא לוֹקֵחַ אוֹצָרוֹת מוּכָנִים וְחוֹלְקָם לְהָעוֹלָם? כִּי זֶה הֶחָכָם יוֹשֵׁב אֶצְלִי וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת, וּבָא עַל עֵצוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא עֲלֵיהֶם. וְעַל-יְדֵי אֵלּוּ הָעֵצוֹת אֲנִי כּוֹבֵשׁ מְדִינוֹת שֶׁלֹּא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל, אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַמְּדִינוֹת נִמְשָׁכִים וּבָאִין כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלִּי. אֲבָל זֶה הַמְמֻנֶּה לוֹקֵחַ אוֹצָרוֹת מוּכָנִים וּמְחַלְּקֵם לְהָעוֹלָם. עַל-כֵּן בְּוַדַּאי גָּדְלָה וְשָׂגְבָה מְאֹד מַעֲלַת הֶחָכָם עַל הַמְמֻנֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת. כִּי מִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל הָאוֹצָרוֹת הַנַּ”ל:

אות קא

כא, יוֹם חֲמִישִׁי “וַיֵּלֶךְ” בֵּין כֶּסֶה לְעָשׂוֹר תק”ע לפ”ק פֹּה בְּרֶסְלֶב. סִפֵּר לָנוּ, שֶׁחָלַם לוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ. שֶׁאִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה מֵאֲנָשֵׁינוּ נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ, וְהוּא מֵת בֶּאֱמֶת, אַךְ הוּא לֹא יָדַע עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְנִדְמֶה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם סְבִיבוֹ עוֹמְדִים וְנוֹטְלִין רְשׁוּת מִמֶּנּוּ לִנְסֹעַ לְדַרְכָּם, כַּנָּהוּג אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאוֹתוֹ הָאִישׁ הַנִּפְטָר הָיָה גַּם-כֵּן עוֹמֵד שָׁם, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, מַדּוּעַ לֹא הָיִיתָ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה? הֵשִׁיב לוֹ: הֲלֹא כְּבָר נִפְטַרְתִּי לְעוֹלָמִי. אָמַרְתִּי לוֹ: בִּשְׁבִיל כָּךְ? וְאִם הָאָדָם נִפְטָר אֵינוֹ רַשַּׁאי לָבוֹא עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה? וְשָׁתַק. וּמֵחֲמַת שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם דִּבְּרוּ עִמִּי מֵאֱמוּנָה, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ גַּם-כֵּן מִזֶּה (וְנִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל הֵבִין שֶׁנָּפַל מִן אֱמוּנָה).
וְאָמַרְתִּי לוֹ: וְכִי אֵין בָּעוֹלָם רַק אֲנִי? אִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין בִּי הִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲחֵרִים. מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁאַר לְךָ אֱמוּנָה עֲדַיִן בַּאֲחֵרִים, הִתְקָרֵב לָהֶם. וְאָמַר: לְמִי אֶתְקָרֵב? וְנִדְמֶה לִי שֶׁהֶרְאֵיתִי לוֹ לָזֶה הִתְקָרֵב. כְּמוֹרֶה בָּאֶצְבַּע עַל אֵיזֶה מְפֻרְסָם. הֵשִׁיב לִי: אֲנִי רָחוֹק מִמֶּנּוּ. אָמַרְתִּי לוֹ: קָרֵב עַצְמְךָ לְאַחֵר. וְהָיִיתִי חוֹשֵׁב לְפָנָיו כָּל הַמְפֻרְסָמִים, וְעַל כֻּלָּם אָמַר שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהֶם. אָמַרְתִּי לוֹ: מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רָחוֹק מִכֻּלָּם, וְאֵין לְךָ לְמִי לְהִתְקָרֵב, טוֹב לְךָ לִשָּׁאֵר כָּאן כְּבַתְּחִלָּה וְתַחֲזֹר וְתִתְקָרֵב אֶצְלִי. הֵשִׁיב לִי: מִכֶּם? (בִּלְשׁוֹן תְּמִיָה) אֲנִי רָחוֹק מְאֹד. וְנִדְמֶה לִי שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, וְהַחַמָּה עוֹמֶדֶת כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ. וְהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ לְמַעְלָה בָּאֲוִיר, עַד שֶׁעָלָה לְמַעְלָה אֶל הַחַמָּה. וְהָיָה הוֹלֵךְ עִם הַחַמָּה, וְיָרַד מַטָּה מַטָּה עַל הָאָרֶץ כְּהִלּוּךְ הַחַמָּה, עַד שֶׁיָּרַד לְמַטָּה לָאָרֶץ מַמָּשׁ בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְכֵן הָלַךְ יוֹתֵר עִם הַחַמָּה, עַד שֶׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה בָּא עִם הַחַמָּה כְּנֶגְדִּי מַמָּשׁ מִלְּמַטָּה. כִּי בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אָז הַחַמָּה כְּנֶגֶד רַגְלֵי הָאָדָם מַמָּשׁ. וְאָז כְּשֶׁיָּרַד לְמַטָּה מְאֹד עַד שֶׁהָיָה כְּנֶגְדִּי מַמָּשׁ מִלְּמַטָּה, שָׁמַעְתִּי קוֹל צְעָקָה שֶׁצָּעַק אֵלַי: הַשְׁמַעְתֶּם כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכֶּם? וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ.
וְאָמַר אַדְמוֹ”ר זַ”ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וְהָיָה לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל. הֲלֹא עִקַּר יְגִיעַת וַעֲבוֹדַת הָאָדָם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, כִּי עַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִין וּמַרְגִּישִׁין טַעַם כָּל-כָּךְ בְּהַהִתְקָרְבוּת, מֵחֲמַת עֲכִירַת הַחֹמֶר וּמֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת. נִמְצָא, שֶׁהָעִקָּר הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, שֶׁאָז אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, אָז יֵדְעוּ מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ כְּבָר, וְגַם מַה שֶּׁיִּשְׁמְעוּ אָז. וְיָתֵר מִזֶּה, מַה שֶּׁיִּהְיֶה מִצַּד הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד. וְאִם גַּם-כֵּן אַחַר כָּךְ אֵין זוֹכִין לְהִתְקָרֵב וְכוּ’. וְהַכְּלָל, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַצַּדִּיק הָאֱמֶת וִיקַיֵּם דְּבָרָיו, בְּוַדַּאי לֹא יֵבוֹשׁ וְלֹא יִכָּלֵם לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא.
וּפַעַם אֶחָד אָמַר, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁיִּהְיֶה חָזָק כָּל כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר מִיתָתוֹ יִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ, וְלֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹתוֹ שָׁם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי גַּם שָׁם צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק. וְאָמַר, כִּי יֵשׁ נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים הַמִּתְנַגְּדִים שֶׁרוֹצִים לְהַטְעוֹתוֹ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי לְמוֹנְעוֹ שֶׁלֹּא יִתְחַזֵּק לָבֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל תִּקּוּן. וְאָמַר, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ שָׁם הַמּוֹנְעִים לְמוֹנְעוֹ מִלֵּילֵךְ לַצַּדִּיק לְקַבֵּל תִּקּוּן לְנִשְׁמָתוֹ. כִּי עִקַּר הַמְּנִיעוֹת גַּם שָׁם, הֵם רַק מַה שֶּׁהַמְקַטְרְגִים וְהַמְחַבְּלִים וְכוּ’ שֶׁיֵּשׁ שָׁם הֵם מְבַלְבְּלִים וּמַחֲלִישִׁים דַּעְתּוֹ וּמַטְעִין אוֹתוֹ, וְדוֹבְרִין עַל הַצַּדִּיק מַה שֶּׁדּוֹבְרִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַזֵּק לָבוֹא אֵלָיו (כִּי בְּוַדַּאי אֲפִלּוּ אַחַר פְּטִירַת הָאָדָם, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן לָבוֹא לִמְקוֹם מְנוּחָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עֲדַיִן אֵינוֹ בְּעָלְמָא דִּקְשׁוֹט. אַדְּרַבָּא עִקַּר עֹנְשׁוֹ וְיִסּוּרִים, עַל-יְדֵי הַמְחַבְּלִין שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ בְּעוֹלַם הַתֹּהוּ, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ עֲדַיִן הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמַטְעִים אוֹתוֹ בְּכַמָּה הַטְעָאוֹת וְכוּ’, כַּמְפֻרְסָם בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים). אֲבָל אִם הָאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיהֶם וּמִתְעַקֵּשׁ עַצְמוֹ, וְאוֹמֵר, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם וַאֲנִי רוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ וְלָבוֹא אֶל הַצַּדִּיק, הֵם מֻכְרָחִים לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ וְאֵינָם יְכוֹלִים לְמוֹנְעוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן. כִּי עִקַּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁהֵם מוֹנְעִין הוּא רַק מַה שֶּׁמַּטְעִין אוֹתוֹ כַּנַּ”ל.
וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה לְעִנְיָן זֶה, שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְחַזֵּק לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק גַּם לְאַחַר מִיתָה, כִּי גַּם שָׁם צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת אֱמוּנָה. וְסִפֵּר, שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי רַיְיסִין, שֶׁנָּסַע יַחַד לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עִם הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם, מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶנְדְל זַצַ”ל מִוִּיטֶפְּסְק (וּכְבָר יָדוּעַ מִגֹדֶל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עַל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים, בִּפְרָט בִּמְדִינוֹת לִיטָא וְרַיְיסִין, וְכָל מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לָהֶם, הָיוּ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת בְּלִי שִׁעוּר כַּמְּפֻרְסָם). וְהִסְכִּימוּ שָׁם בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְחוּץ לָאָרֶץ, בִּשְׁבִיל לְהָבִיא מָעוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כַּנָּהוּג. וּבְדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ עַל הַיָּם נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ, זֶה הָאִישׁ הַשָּׁלִיחַ הַנַּ”ל שֶׁהָיָה מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶנְדְל כַּנַּ”ל. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא יָדְעוּ עֲדַיִן כְּלָל, וְאַחַר פְּטִירָתוֹ נִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ לְלַייפְּסִיק עִם אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ, כַּאֲשֶׁר הָיָה נוֹהֵג בְּחַיָּיו. כִּי הָיָה סוֹחֵר גָּדוֹל וְהָיָה נוֹסֵעַ לְלַייפְּסִיק בְּחַיָּיו. וְנִדְמָה לוֹ גַּם עַתָּה, כְּאִלּוּ הוּא נוֹסֵעַ לְשָׁם עִם הַנֶּאֱמָן שֶׁלּוֹ וְהַבַּעַל-עֲגָלָה כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד. בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ, הִתְחִיל לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לִסַּע לְרַבּוֹ, מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶנְדְל הַנַּ”ל לְקַבֵּל פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים. וּמֵרֹב תְּשׁוּקָתוֹ, הָיָה חָפֵץ לְהַפְקִיר הַכֹּל וְלָשׁוּב מֵאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ לִמְקוֹם רַבּוֹ הַנַּ”ל. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר זֹאת לַאֲנָשָׁיו שֶׁנָּסְעוּ עִמּוֹ, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה. וְהִתְחִילוּ לִשְׂחוֹק מִמֶּנּוּ וְלִדְחוֹתוֹ מִזֶּה, כִּי אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לִסְתֹּר מַשָּׂא-וּמַתָּן כָּזֶה וְכוּ’. וְעַל-יְדֵי-זֶה מְנָעוּהוּ מִזֶּה. אַחַר-כָּךְ, חָזַר וְנִתְלַהֵב בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ לִסַּע לְרַבּוֹ, וְחָזַר וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו שֶׁהוּא חָפֵץ בָּזֶה. וְחָזְרוּ לְמֹנְעוֹ וְלִדְחוֹתוֹ בְּדִבְרֵיהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל מַשָּׂא-וּמַתָּן כָּזֶה, וְלָשׁוּב מִדֶּרֶךְ כָּזֶה לְלַייפְּסִיק לְבַטֵּל עֵסֶק כָּזֶה, וְלִנְסֹעַ עַתָּה לְבֵית רַבּוֹ. וְשָׁמַע לְדִבְרֵיהֶם גַּם בְּפַּעַם הַזֶּה, וְנִמְנַע מִזֶּה. אַחַר-כָּךְ חָזַר וְנִתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת רַב גָדוֹל מְאֹד מְאֹד, וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שׁוּם דָּבָר, כִּי הוּא רוֹצֶה דַּיְקָא מְאֹד לִנְסֹעַ לְרַבּוֹ וּלְהַפְקִיר הַכֹּל בִּשְׁבִיל זֶה, וְכָל מַה שֶּׁאֲנָשָׁיו מָנְעוּ אוֹתוֹ, בִּדְבָרִים וּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת, אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּזֶה בְּאֶמְצַע עֵסֶק כָּזֶה. לֹא שָׁמַע לְדִבְרֵיהֶם כְּלָל, וְהָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ דַּיְקָא תֵּכֶף וּמִיָּד לְרַבּוֹ. וְצִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ פְּנֵיהֶם מִדַּרְכָּם כְּדֵי לִסַּע עִמּוֹ לִמְקוֹם רַבּוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְמוֹנְעוֹ בִּדְבָרִים וּטְעָנוֹת, עָמְדוּ וּמָרְדוּ בּוֹ. וְאָמְרוּ, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְצַיֵּת אוֹתוֹ בְּדָבָר זָר כָּזֶה, וְגָעַר עֲלֵיהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ כִּרְצוֹנוֹ דַּיְקָא. וְהֵם לֹא רָצוּ לְשׁוֹמְעוֹ. וְהִתְחִיל לִכְעֹס עֲלֵיהֶם מְאֹד, עַל שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְצַיֵּת אוֹתוֹ, כִּי הוּא הַבַּעַל הַבַּיִת, וְהֵם מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹעַ כְּכָל אֲשֶׁר יֹאמַר.
בְּתוֹךְ כָּךְ הוֹדִיעוּ לוֹ הָאֱמֶת שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, וְשֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁנּוֹסְעִין עִמּוֹ הֵם הַיְּדוּעִים, דְּהַיְנוּ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁהֵם מוֹלִיכִין אוֹתוֹ וּמַטְעִין אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה. עָנָה וְאָמַר, עַתָּה בְּוַדַּאי אֲנִי חָפֵץ דַּיְקָא שֶׁתּוֹלִיכוּ אוֹתִי מִיָּד לְרַבִּי הַצַּדִּיק הַנַּ”ל. עָנוּ הֵם וְאָמְרוּ, עַתָּה בְּוַדַּאי אֵין אָנוּ רוֹצִים לָזֶה, לְהוֹלִיךְ אוֹתְךָ אֵלָיו. וְהָיוּ מִתְעַצְּמִים בְּדִין זֶה: הוּא רָצָה שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְרַבּוֹ, וְהֵם לֹא רָצוּ. עַד שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַבֵּית-דִּין שֶׁלְּמַעְלָה. וּפָסְקוּ שֶׁהַדִּין עִמּוֹ, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ לְהוֹלִיכוֹ מִיָּד לְרַבּוֹ.
וְכֵן הָיָה. שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד הוֹלִיכוֹ אוֹתוֹ לְרַבּוֹ הַצַּדִּיק, מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶנְדְל הַנַּ”ל, שֶׁהָיָה עֲדַיִן בַּחַיִּים אָז בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵיתוֹ, וּכְשֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַצַּדִּיק, מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶנְדְל הַנַּ”ל, נִכְנַס עִמּוֹ אֶחָד מֵהַמְחַבְּלִים, וְנִפְחַד הַצַּדִּיק הַנַּ”ל וְנִשְׁאַר חַלָּשׁוּת, וְעוֹרְרוּ אוֹתוֹ. וְאַחַר-כָּךְ יָשַׁב הַצַּדִּיק הַנַּ”ל וְעָסַק בְּתִקּוּנוֹ בְּעֵרֶךְ שְׁמוֹנַת יָמִים עַד שֶׁתִּקְּנוֹ. וְהוֹדִיעַ אָז הַצַּדִּיק הַנַּ”ל לִבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּפְטַר הָאִישׁ הַשָּׁלִיחַ הַנַּ”ל, כִּי לֹא יָדְעוּ עֲדַיִן מִזֶּה כְּלָל כְּלָל, וְסִפֵּר לָהֶם כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל (וְזֶה הָיָה מֻכְרָח לָהֶם מְאֹד לֵידַע מִפְּטִירָתוֹ כְּדֵי לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִסְקֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיַן הַשְּׁלִיחוּת לְחוּץ לָאָרֶץ).
וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל הַמַּעֲשֶׂה, לְמַעַן דַּעַת עַד כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק גַּם שָׁם אַחַר פְּטִירָתוֹ. וְהָעִקָּר תָּלוּי בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁמִּי שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּזֶה הָעוֹלָם בְּהִתְחַזְּקוּת אֲמִתִּי, יִזְכֶּה גַּם שָׁם לָזֶה. כִּי כְּפוּם מָה דְאִתְדַּבַּק בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, כֵּן הוּא בְּהַהוּא עָלְמָא. וְאָז בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִמְנֹעַ אוֹתוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ מִלֵּילֵךְ לְהַצַּדִּיק גַּם מִשָּׁם.
גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר עֵצָה לָזֶה, שֶׁיּוּכַל לָבוֹא אַחַר פְּטִירָתוֹ לְהַצַּדִּיק: לִשָּׁבַע עַל זֶה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ. וְלֹא שָׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ.
[שָׁמַעְתִּי מִידִידֵנוּ הַנִּכְבָּד הַר’ דָּוִד הִירְשׁ מִדְּמִיטְרִיוְוקֶע, שֶׁהוּא שָׁמַע מֵר’ שְׁלֹמֹה מֵאַגַארִינִיֶצער, נֶכֶד הָרַב הַצַּדִּיק הָרַב ר’ שְׁלֹמֹה לוּצְקֶער, תַּלְמִיד הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִמֶּעזְרִיטְש זַצַ”ל, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ אֶת אַדְמוֹ”ר זַצַ”ל, מֵחֲמַת שֶּׁאִמּוֹ הִשְׁאִירָה אוֹתוֹ אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל לְשַׁמְּשׁוֹ, וְשֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל יַשִּׂיא אוֹתוֹ לְאִשָּׁה. וְר’ שְׁלֹמֹה הַנַּ”ל שָׁמַע הָעִנְיָן הַנַּ”ל מִפִּי רַבֵּנוּ זַ”ל. וּמַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:
בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶא הָיָה אִישׁ אֶחָד נִכְבָּד מְאֹד מֵאַנְשֵׁי אַדְמוֹ”ר זַ”ל, שְׁמוֹ ר’ הִירְשׁ, וְהָיָה לוֹ בֶּן יָחִיד וּבַת אַחַת. וְהִגִּיעַ עַל בְּנוֹ יְחִידוֹ חֳלִי הַהוּסְט, אַךְ ר’ הִירְשׁ לֹא הָיָה מֵבִין כָּל כָּךְ עַל מַחֲלָתוֹ, וְהָיָה מַחֲלָתוֹ קַל בְּעֵינָיו. וּבְאוֹתוֹ הָעֵת בָּא רַבֵּנוּ זַ”ל לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶא, וְר’ הִירְשׁ הַנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מַחֲלַת בְּנוֹ קַל בְּעֵינָיו, לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ כְּלָל לְסַפֵּר לִפְנֵי רַבֵּנוּ אֶת מַחֲלַת בְּנוֹ, אַךְ חֲתָנוֹ שֶׁל ר’ הִירְשׁ הוּא הָיָה מֵבִין עַל מַחֲלָתוֹ. וְנִכְנַס לְרַבֵּנוּ זַ”ל, וּבִקֵּשׁ אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ שֶׁיִּתְרַפֵּא, וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: בְּזֶה הָעוֹלָם אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם טוֹבָה, אַךְ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן אוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה. וְאָמַר לוֹ שֶׁיֹּאמַר לְגִיסוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו וִידַבֵּר עִמּוֹ מַה שֶׁצָּרִיךְ. אַךְ בְּשָׁמְעוֹ זֹאת נִתְבַּהֵל מְאֹד. וַיְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיִּחְיֶה עוֹד, כִּי הָרַחֲמָנוּת עַל חָמִיו גָּדוֹל מְאֹד כַּאֲשֶׁר יִפָּטֵר חַס וְשָׁלוֹם בְּנוֹ יְחִידוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. וְרַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה כְּמַחֲרִישׁ. וְהוּא הִרְבָּה דְּבָרִים עַל רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁיַּעְתִּיר עֲבוּרוֹ שֶׁיִּתְרַפֵּא. וְאַחַר כָּל דְּבָרָיו אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: לָמָּה אַתָּה דּוֹחֵק עָלַי? אֵינְךָ יוֹדֵעַ אִם אֶשְׁתַּדֵּל עֲבוּרוֹ לְטוֹבָתוֹ שֶׁיִּתְרַפֵּא, מֻכְרָח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקַּח מִזֶּה הָעוֹלָם בִּמְקוֹמוֹ שְלֹשָׁה עָשָׂר אֲנָשִׁים אֲחֵרִים? (אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן זֹהַר בָּלָק דַּף רה. בְּהַמַּעֲשֶׂה דְּהַיַּנּוּקָא, אֲשֶׁר פָּעַל שֶׁאָבִיו ר’ יוֹסִי דִּפְקִיעִין יֻחְזַר לוֹ נִשְׁמָתוֹ וְיִחְיֶה עוֹד. מוּבָא שָׁם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת עֲבוּרוֹ תְּלֵיסַר בְּנֵי נָשָׁא), וְאֵצֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל בָּנָיו שָׁוִים אֶצְלוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם עַל זֶה, אִם נוֹקֵף הָאָדָם עַצְמוֹ בְּאֶצְבַּע אַחַת גַּם כֵּן הַכְּאֵב גָּדוֹל מְאֹד, וְאֶפְשָׁר אַתָּה הוּא אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר הַנַּ”ל. וּבְשָׁמְעוֹ זֹאת פָּסַק מִלְּדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ זַ”ל, וְהָלַךְ תֵּכֶף אֶל גִּיסוֹ וִיעָצָהוּ שֶׁיֵּלֵךְ לְרַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ, וְכֵן עָשָׂה הַחוֹלֶה הַנַּ”ל, וּבָא אֶל רַבֵּנוּ זַ”ל וְדִבֵּר עִמּוֹ מַה שֶׁצָּרִיךְ.
וְאַחַר-כָּךְ נָסַע רַבֵּנוּ זַ”ל לְבֵיתוֹ, וְאַחַר ב’ חֳדָשִׁים מֵת הַחוֹלֶה הַנַּ”ל, וְאָבִיו ר’ הִירְשׁ הִתְאַבֵּל מְאֹד עַל בְּנוֹ יְחִידוֹ. וּבִימֵי שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ, אָז סִפֵּר חֲתַן ר’ הִירְשׁ לְחָמִיו כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זַ”ל בְּעֵת הֱיוֹתוֹ בְמֶדְוֶודֶעוְוקֶא. וַיִּתְמַרְמֵר ר’ הִירְשׁ עַל זֶה מְאֹד וּבָכָה הַרְבֵּה מְאֹד. וְתֵכֶף אַחַר שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, נָסַע ר’ הִירְשׁ לִבְרֶסְלָב לְרַבֵּנוּ זַ”ל, וּבָא לְשָׁם בַּלַּיְלָה וְהָלַךְ תֵּכֶף לְרַבֵּנוּ זַ”ל. וּכְבָר הָיָה אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, וְרַבֵּנוּ זַ”ל כְּבָר הִתְחִיל לִפְשֹׁט מַלְבּוּשָׁיו לֵילֵךְ לִישֹׁן עַל הַמִּטָּה. וְהוּא בְּבוֹאוֹ דָּפַק עַל הַדֶּלֶת לִפְתֹּחַ לוֹ, וְאָמַר לְהַשַּׁמַּש שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל, הוּא ר’ שְׁלֹמֹה מִגַּארְנִיצֶער הַנַּ”ל, לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת, וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זַ”ל אֲשֶׁר ר’ הִירְשׁ מִמֶּעדְוֶעדֶוְוקֶא בָּא אֵלָיו, וְצִוָּה רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁיִכְנֹס לְבֵיתוֹ. וְתֵכֶף כְּשֶׁרָאָה אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל, הִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאֹד בְּפָנָיו בִּבְכִיָּה רַבָּה וַעֲצוּמָה, עַד אֲשֶׁר לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר עִמּוֹ. וְרַבֵּנוּ זַ”ל נִחֵם אוֹתוֹ בְּתַנְחוּמִין, וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכַיּוֹצֵא בְּדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה, אַךְ הוּא מֵאֵן לְהִתְנַחֵם. וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זַ”ל, מָה עוֹשִׂים עִם קַדִּישׁ לְאַחַר מוֹתִי? הֲלֹא רַק הוּא הָיָה הַקַּדִּישׁ שֶׁלִּי. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: אֲנִי אֶהְיֶה הַקַּדִּישׁ שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי אֶלְמֹד אוֹתְךָ אֵיךְ לָמוּת, וְרָמַז לְהַמְשַׁמֵּשׁ הַנַּ”ל שֶׁיֵּלֵךְ מִבֵּיתוֹ. וְהַמְשַׁמֵּשׁ הַנַּ”ל אַף שֶכּוֹסְפוֹ הָיָה חָזָק מְאֹד לִשְׁמֹעַ מַה שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל, אַךְ הֻכְרַח לְצֵאת מֵהַבַּיִת וְסָגַר הַדְּלָתוֹת, אַךְ לֹא הֵיטֵב, רַק הִנִּיחַ שְׁפַּארִינֶע [סֶדֶק] לְמַעַן יוּכַל לִשְׁמֹעַ מִן הַחֲרַכִּים אֵיזֶה דִּבּוּר. וְאָז מִכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, לֹא שָׁמַע רַק זֹאת, שֶׁרַבֵּנוּ אָמַר לְר’ הִירְשׁ הַנַּ”ל שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו אַחַר פְּטִירָתוֹ, תֵּכֶף אַחַר סְתִימַת הַגּוֹלֵל.
וְהִנֵּה הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת הָיְתָה בַּחֹרֶף, וְר’ הִירְשׁ הַנַּ”ל נָסַע לְבֵיתוֹ, וְאַחַר-כָּךְ נָסַע הַמְשַׁמֵּשׁ הַנַּ”ל לְמֶעדְוֶעדֶעְווקֶא, וּבְאוֹתוֹ הַעֵת הָיָה שָׁם דֶּבֶר שֶׁל יְלָדִים שֶׁמֵּתוּ אָז רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לִשְׁלֹחַ אִישׁ אֶחָד עִם פִּדְיוֹן לְרַבֵּנוּ זַ”ל, אַךְ לֹא יָכְלוּ לְקַבֵּץ מָעוֹת שֶׁיִּהְיוּ עַל הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה מִמֶּעדְוֶועדֶעוְוקֶא לִבְּרֶסְלֶב, שֶׁרָחוֹק הַדֶּרֶךְ בֵּינֵיהֶם, וְגַם עַל הוֹצָאוֹת הַפִּדְיוֹן. בְּתוֹךְ כָּךְ מֵת ר’ הִירְשׁ הַנַּ”ל שָׁם. וְאָז אַחַר פְּטִירַת ר’ הִירְשׁ הַנַּ”ל, סִפֵּר הַמְשַׁמֵּשׁ שֶׁהָיָה אָז בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶא שֶׁשָּׁמַע מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, בְּעֵת שֶׁהָיָה ר’ הִירְשׁ אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל, אֵיךְ שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר לוֹ הָעֵצָה מֵהַשְּׁבוּעָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, אַךְ אַנְשֵׁי אַדְמוֹ”ר זַ”ל לֹא יָדְעוּ אִם עָשָׂה ר’ הִירְשׁ הַנַּ”ל הָעֵצָה הַזֹּאת. וְנִסְכַּם בֵּין אַנְשֵׁי אַדְמוֹ”ר זַצַ”ל, וּבְתוֹכָם הָיָה הָרַב ר’ יוּדִיל זַצַ”ל, אֲשֶׁר בְּעֵת שֶׁיַּעֲשׂוּ הַהַקָּפוֹת עִמּוֹ כַּנָּהוּג, יִקְחוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְיַשְׁבִּיעוּ אֶת הַנִּפְטָר שֶׁיֵּלֵךְ תֵּכֶף לְרַבֵּנוּ זַ”ל, וַיְסַפֵּר לוֹ גַּם כֵּן מֵהַדֶּבֶר שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר עַל הַיְלָדִים. וּמֵחֲמַת הַשְּׁבוּעָה יִהְיֶה מֻכְרָח הַנִּפְטָר לִהְיוֹת אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל תֵּכֶף, אַף אִם אוּלַי לֹא עָשָׂה בְּעַצְמוֹ הָעֵצָה שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל, וְכֵן עָשׂוּ. וְאַחַר-כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים חָזַר הַמְשַׁמֵּשׁ הַנַּ”ל לִבְּרֶסְלֶב לְרַבֵּנוּ זַ”ל, וּבְבוֹאוֹ שָׁאַל אוֹתוֹ תֵּכֶף רַבֵּנוּ זַ”ל אִם הוּא זוֹכֵר אֵימָתַי מֵת ר’ הִירְשׁ, וְהֵשִׁיב לְרַבֵּנוּ זַ”ל אֶת הַחֹדֶשׁ שֶמֵּת בּוֹ, אַךְ אֵיזֶה יוֹם בַּחֹדֶשׁ לֹא זָכַר. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל, הַאִם לֹא הָיָה מִיתָתוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, בְּכָךְ וְכָךְ יָמִים לַחֹדֶשׁ? וְנִזְכַּר תֵּכֶף הַמְשַׁמֵּשׁ הַנַּ”ל שֶׁבֶּאֱמֶת מֵת ר’ הִירְשׁ הַנַּ”ל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל, וְהֵשִׁיב לְרַבֵּנוּ זַ”ל, הֵן הֵן. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל הֲרָאִיתָ? הֲלֹא תֵּכֶף אַחַר מִיתָתוֹ לְאַחַר סְתִימַת הַגּוֹלֵל בָּא אֵלַי (כְּאוֹמֵר: דִּמִּיתִי שֶׁיִּשְׁהֶה אֵיזֶה זְמַן, אַךְ הוּא בָּא תֵּכֶף). וְכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת שָׁמַע ר’ דָּוִד הִירְשׁ הַנַּ”ל מִפִּי הַמְשַׁמֵּשׁ הַנַּ”ל בְּעַצְמוֹ]:

אות קב

כב, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁסִּפֵּר, בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁמְּבִיאִין לְשָׁם כָּל הַמֵּתִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְתֵכֶף שֶׁמֵּת אֶחָד בָּעוֹלָם, מְבִיאִין לְשָׁם תֵּכֶף אוֹתוֹ הַמֵּת, וְשָׁם דָּנִין אוֹתוֹ הֵיכָן יִהְיֶה מְקוֹמוֹ. כִּי יֵשׁ מֵתִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתָן לְחוּץ לָאָרֶץ, וְכֵן לְהֶפֶךְ כַּמּוּבָא (זוהר תרומה קמא.). וְשָׁם בְּאוֹתוֹ בֵּית-הַכְּנֶסֶת, יוֹשְׁבִים הַבֵּית-דִּין שֶׁדָּנִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתְנִין לוֹ מְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם מָקוֹם, וְיִהְיֶה נֶאֱבָד וְנִשְׁלָךְ בְּכַף הַקֶּלַע. וּכְשֶׁמְּבִיאִין אֶת הַמֵּת לְשָׁם, אֲזַי מְבִיאִין אוֹתוֹ בְּמַלְבּוּשִׁים. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁחָסֵר לוֹ מֵהַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן. כְּגוֹן, לְאֶחָד נֶחְסָר בֵּית יָד אֶחָד מֵהַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ (שֶׁקּוֹרִין “אַרְבִּיל”), וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁחָסֵר לוֹ חֵלֶק אֶחָד מִכָּנָף שֶׁלּוֹ (שֶׁקּוֹרִין “פָּאלֶע”) וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הַכֹּל לְפִי הַמַּעֲשֶׂה הָאָדָם, שֶׁכֵּן זוֹכֶה לִלְבוּשִׁין אַחַר מוֹתוֹ כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ שֶׁמְּבִיאִין אוֹתוֹ לְשָׁם כֵּן דָּנִין אוֹתוֹ וְנוֹתְנִין לוֹ מְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל.
פַּעַם אֶחָד הֵבִיאוּ לְשָׁם מֵת אֶחָד עָרוּם לְגַמְרֵי בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְדָנוּ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָךְ וְנֶאֱבָד בְּכַף הַקֶּלַע רַחֲמָנָא לִצְּלָן כִּי הָיָה עָרוּם לְגַמְרֵי. וּבָא צַדִּיק אֶחָד וְלָקַח מַלְבּוּשׁ אֶחָד מִמַּלְבּוּשִׁין שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיךְ עָלָיו. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַבֵּית-דִּין דְּשָׁם, לָמָה אַתָּה נוֹתֵן לוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁלְּךָ? וְהִקְפִּידוּ עַל זֶה. כִּי מַדּוּעַ יִתְלַבֵּשׁ זֶה הַמֵּת וְיִנָּצֵל עַל-יְדֵי לְבוּשׁ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הֵשִׁיב הַצַּדִּיק הַנַּ”ל: אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ זֶה הָאִישׁ לִמְחוֹז חֶפְצִי, וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לְהַלְבִּישׁוֹ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁלִּי. וְכִי לֹא רְאִיתֶם שֶׁלִּפְעָמִים שַׂר גָּדוֹל שׁוֹלֵחַ אֶת עַבְדּוֹ לְאֵיזֶה שַׂר אַחֵר, וְנִתְעַכֵּב הָעֶבֶד קְצָת מִלֵּילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר מַדּוּעַ לֹא הָלַכְתָּ עֲדַיִן בִּשְׁלִיחוּתִי? הֵשִׁיב הָעֶבֶד, כִּי אֵין לִי מַלְבּוּשׁ הָרָאוּי לֵילֵךְ בּוֹ לְאוֹתוֹ הַשַּׂר. כִּי הוּא שַׂר גָּדוֹל וְאִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ לְשָׁם בְּמַלְבּוּשׁ בָּזוּי. עָנָה הַשַּׂר וְאָמַר: קַח מְהֵרָה מַלְבּוּשׁ אֶחָד מִמַּלְבּוּשַׁי וּלְבַשׁ אוֹתוֹ, וְרוּץ מְהֵרָה לְהַשַּׂר בִּשְׁלִיחוּתִי. כָּךְ, מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ זֶה הַמֵּת בִּשְׁלִיחוּתִי, עַל-כֵּן אֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶחָד מִמַּלְבּוּשִׁין שֶׁלִּי. וְהִצִּיל הַצַּדִּיק אֶת הַמֵּת מֵעֹנֶשׁ הַמַּר שֶׁל כַּף הַקֶּלַע. וְסִפֵּר זֹאת לְעִנְיַן עֹצֶם כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַצִּיל אֲנָשָׁיו בְּעָלְמָא דִּקְשׁוֹט (עיין לקמן ש”ט):

אות קג

כג, פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ אֶחָד, וְנָסַע הַמֶּלֶךְ לִמְדִינָה אַחַת וְרָאָה שָׁם בִּנְיָנִים נָאִים מְאֹד שֶׁקּוֹרִין “פַּאלַאצִין”, וְהוּטְבוּ בְּעֵינָיו הַבִּנְיָנִים מְאֹד. וְנָסַע לְבֵיתוֹ, וְשָׂכַר תֵּכֶף בַּעֲלֵי מְלָאכוֹת שֶׁיִּבְנוּ לוֹ פַּאלַאצִין כְּמוֹ שֶׁרָאָה בַּמְּדִינָה הַנַּ”ל. וּבָנוּ לוֹ אוֹתָם הַפַּאלַאצִין, וְצִיְּרוּ אוֹתָם בְּצִיּוּרִים נִפְלָאִים מְאֹד. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁבָּנָה אוֹתָם וְצִיֵּר אוֹתָם, עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל מְאֹד. וְשָׁלַח גִּיזֶעטִין [הַזְמָנוֹת] בְּכָל מְדִינָתוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָן הַפַּאלַאצִין יֵלֵךְ וְיִרְאֶה. וְנָסְעוּ מִכָּל הַמְּדִינוֹת לִרְאוֹת.
וּמֵעִיר אַחַת נִתְחַבְּרוּ יַחַד שְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֶחָד הָיָה יְהוּדִי וְאֶחָד הָיָה עָרֵל שֶׁקּוֹרִין “שֶׁלַאחְטְצִיץ” [שַׂר], וְנָסְעוּ יַחְדָּו לִרְאוֹת אוֹתָן הַפַּאלַאצִין שֶׁבָּנָה הַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁבָּאוּ לְהַשַּׁעַר שֶׁל הַפַּאלַאצִין, רָאוּ שֶׁמְּצֻיָּר שָׁם דֶּרֶךְ עַל הַשַּׁעַר שֶׁל הַפַּאלַאצִין, דֶּרֶךְ נִפְלָא מְאֹד. וּמִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים שֶׁל הַדֶּרֶךְ עוֹמְדִים מַעְיָנוֹת עִם מַיִם, וְעַל כָּל מַעְיָן וּמַעְיָן מְמֻנֶּה מַלְאָךְ אֶחָד. וּמִצַּד הַדֶּרֶךְ הוֹלֵךְ בֶּעטְלֶיר [קַבְּצָן] אֶחָד, וְהַבֶּעטְלֶיר הָיָה צָמֵא לַמַּיִם מְאֹד מְאֹד. וְהַמְמֻנִּים הַנַּ”ל לֹא רָצוּ לִתֵּן לוֹ מְעַט מַיִם לִשְׁתּוֹת. וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נָסַע אָדוֹן אֶחָד עִם עֲגָלוֹת צָב, וְאָמַר לְהַמְמֻנֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ מְעַט מַיִם עַל יָדָיו, וְהָלַךְ מְמֻנֶּה אֶחָד וְנָתַן לוֹ. וְהָלַךְ הַמְמֻנֶּה הַשֵּׁנִי וְנָתַן לְהַבֶּעטְלֶיר הַנַּ”ל מַיִם לִשְׁתּוֹת, וְהָלַךְ הַמְמֻנֶּה שֶׁנָּתַן מַיִם לְהָאָדוֹן הַנַּ”ל וְנָתַן רֶמֶץ [אֵפֶר] עַל הַמְמֻנֶּה שֶׁנָּתַן מַיִם לְהַבֶּעטְלֶיר הַנַּ”ל.
כָּל זֶה רָאוּ הַשְּׁנַיִם הַנַּ”ל, הַיְנוּ הַיְּהוּדִי וְהַשְּׁלַאחְטְצִיץ. וְאָמַר הַשְּׁלַאחְטְצִיץ עַל זֶה: קֶעפֶּסְטְוֶוע [עַוְלָה אֵינוֹ יֹשֶׁר]. וְנָתַן לוֹ הַיְּהוּדִי הַכָּאָה עַל הַלְּחִי (שֶׁקּוֹרִין “פַּאטְשׁ”), וְנַעֲשָׂה שָׁם גִּישְׁלֶעג [קְטָטָה]. עַד שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִזֶּה וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם. וְשָׁאַל בִּתְחִלָּה אֶת הַיְּהוּדִי: מִפְּנֵי מָה הִכִּיתָ אוֹתוֹ עַל הַלֶּחִי? הֵשִׁיב בַּאֲשֶׁר שֶׁיֹּאמַר עַל מַעֲשֵׂה הַמֶּלֶךְ קֶעפֶּסְטְוֶוע. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְהֶעָרֵל הַנַּ”ל: מִפְּנֵי מָה אָמַרְתָּ כָּךְ? וְהֵשִׁיב: וְכִי הוּא לֹא קֶעפֶּסְטְוֶוע שֶׁזֶּה רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת וְאֵינָם רוֹצִים לִתֵּן לוֹ לִשְׁתּוֹת, וְזֶה רָצָה שֶׁיִּתְּנוּ עַל יָדוֹ וְנָתַן לוֹ? וְיֶתֶר שְׂאֵת, כְּשֶׁהָלַךְ הַשֵּׁנִי וְנָתַן לוֹ לִשְׁתּוֹת, נָתַן עָלָיו רֶמֶץ זֶה שֶׁנָּתַן לְהָאָדוֹן מַיִם עַל יָדָיו. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר שׁוּב הַמֶּלֶךְ לְהַיְּהוּדִי, וְלָמָה הִכִּיתָ אוֹתוֹ? וְאָמַר הַיְּהוּדִי: שֵׂכֶל, לָמָה הָיוּ נוֹתְנִין עַל יָדוֹ לְהָאָדוֹן וּלְהַבֶּעטְלֶיר לֹא נָתְנוּ? כִּי לָזֶה צָרִיךְ לִתֵּן, הַיְנוּ לְהָאָדוֹן, וּלְהַבֶּעטְלֶיר לֹא צָרִיךְ לִתֵּן. וְתוּ לֹא אָמַר, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל שֶׁאָמַר הַיְּהוּדִי, שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ לִתֵּן וְלָזֶה לֹא צָרִיךְ לִתֵּן. וְאַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר, שֶׁאִישׁ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת כָּל הָאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת, הַיְנוּ עֲשִׂיָּה יְצִירָה בְּרִיאָה אֲצִילוּת. וְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה לְבַד קָשֶׁה מְאֹד לֵילֵךְ, וּבִפְרָט וְכוּ’. כָּל זֶה סִפֵּר פַּעַם אַחַת בְּלֵיל שַׁבָּת אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא:

מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו

אות קד

א, לֵדָתוֹ הָיְתָה בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ מֶעזֶ’עבּוּז’. וְנִכְנַס לִבְרִית מִילָה בְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל. וְכָל שְׁנוֹתָיו הָיוּ כְּפִי הַנִּשְׁמָע בְּעֶרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה פָּחוֹת מְעַט. כִּי בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים נִפְטַר וְנִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בַּחַג, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי – יוֹם רְבִיעִי שֶׁל סֻכּוֹת ח”י תִּשְׁרֵי תקע”א בְּאוּמַאן, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לִשְׁכַּב שָׁם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן קצ”א, קצ”ז, רי”ז). וְאַחַר-כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁנוֹתָיו לֹא הָיוּ כִּי אִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה וָחֵצִי, וּכְפִי הַנִּרְאֶה כָּךְ הָאֱמֶת (וְיָדוּעַ כִּי בִּשְׁנַת תקל”ב הָיָה רֹאשׁ-חֹדֶשׁ נִיסָן בְּשַׁבָּת וְזֶה הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל לִשְׁנֵי הַדֵּעוֹת הַנַּ”ל):

אות קה

ב, מִן יוֹם לֵדָתוֹ עַד שֶׁנִּתְגַּדֵּל וְנַעֲשָׂה בַּר מִצְוָה עַד כְּנִיסָתוֹ לַחֻפָּה, הַכֹּל הָיָה בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ מֶעזְ’בּוּז’. וּכְבָר מְבֹאָר קְצָת פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם מֵעִנְיַן עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁגַּם בְּאֵלּוּ הַיָּמִים בִּימֵי קַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ הִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ (עיין שבחי הר”ן). וְהַנִּשּׂוּאִין שֶׁלּוֹ הָיוּ בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע, כִּי מִשָּׁם נִשְׁתַּדֵּךְ עִם בַּת הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַמְפֻרְסָם בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה מוֹרֵנוּ רַבִּי אֶפְרַיִם זַ”ל. וְחוֹתְנוֹ הָיָה אִישׁ נִכְבָּד מְאֹד וּמְיֻחָס, מְקוֹר חֻצָּבוֹ הָיָה בְּזַאסְלַאב. אַךְ אַחַר-כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר, עַד שֶׁקָּבַע יְשִׁיבָתוֹ בִּכְפַר אוֹסָאטִין וּבִשְׁאָר כְּפָרִים שֶׁהֵם מֵהַיִּשּׁוּב שֶׁל מֶעדְוֶועדִוְוקֶע. וְהָיָה מַחֲזִיק כְּפָרִים הַנַּ”ל, וְהָיָה מְפֻרְסָם בְּשֵׁם טוֹב בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁכֻּלָּם נִתְאַכְסְנוּ אֶצְלוֹ, כִּי הָיָה אִישׁ חָשׁוּב מְאֹד. גַּם אִשְׁתּוֹ הִיא חֲמוֹתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל הָיְתָה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה מְאֹד, וְזָכָה לְהִתְחַתֵּן עִם רַבֵּנוּ זַ”ל.
וְתֵכֶף בְּיוֹם הַחֻפָּה, אַחַר יְצִיאָתוֹ מֵהַחֻפָּה, הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’. וְנִתְחַבֵּר תֵּכֶף עִם רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי בֶּער. וּמֵאָז הָיָה עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בַּכְּפָרִים הַנַּ”ל, וְיָגַע וְטָרַח בַּעֲבוֹדַת ה’ בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ וְכוּ’. וְהָיָה נוֹסֵעַ מִשָּׁם לִפְרָקִים לְמֶעזְ’בּוּז’, וְחָזַר וְנָסַע מִמֶעזְ’בּוּז’ לְשָׁם. וְגַם הָיָה דַּרְכּוֹ לְדַבֵּר לִפְרָקִים עִם אֲנָשִׁים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְהָיָה מְעוֹרְרָם מְאֹד וְהִמְשִׁיךְ אֶת לִבָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ מְאֹד. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְשָׁנִים, שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמִתְיַגֵּעַ מְאֹד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְהִתְבּוֹדְדוּת בְּלִי שִׁעוּר וְנִסְיוֹנוֹת אֵין מִסְפָּר, וְהוּא עֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב בַּכְּפָר הַנַּ”ל עַל שֻׁלְחָן חוֹתְנוֹ, בְּתוֹךְ כָּךְ, הִתְחִילוּ קְצָת אֲנָשִׁים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו קְצָת, גַּם בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ בַּכְּפָר הַנַּ”ל. וְהַכֹּל הָיָה בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ קֹדֶם הֱיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, כִּי הָיָה זָרִיז גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ וְגַם הִתְחִיל בְּקַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ כַּנַּ”ל:

אות קו

ג, וְסִפֵּר לִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ”ל, שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁכִּסָּה רַבֵּנוּ זַ”ל פְּנֵי הַכַּלָּה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, הָלַךְ מִיָּד וְקָרָא כַּמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים, וְדִבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּיחִידוּת, וְנִסָּה אוֹתָם בְּחָכְמָתוֹ הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים. וְאַחַר-כָּךְ קָרָא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ גַּם-כֵּן בְּחָכְמָה כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה חַס וְשָׁלוֹם הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם, וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ כִּי הוּא לֹא חָפֵץ בְּאֵלֶּה. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר אֵלָיו: וְכִי אֵין אַתָּה בֶּן אָדָם? מַדּוּעַ אֵינְךָ חָפֵץ בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה? הֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי אִישׁ תָּם וְחָפֵץ בִּתְמִימוּת. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר לוֹ: כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה הֶכֵּרוּת גָּדוֹל בֵּינֵינוּ. וְאָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “סֶע הָאט אַפָּנִים אָז מִיר וֶועלְן זִיךְ קֶענֶנִין”. אַחַר-כָּךְ סִפֵּר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁדִּבֵּר עִם אֵלּוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְנִסָּה וּבָחַן אוֹתָם, וְהִנֵּה הֵם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד, אַף גַּם הֵם פְּגוּמִים וּבַעֲלֵי עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְתֵכֶף הָלַךְ רַבֵּנוּ זַ”ל עִם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל הַשָּׂדֶה, וְדִבְּרוּ יַחַד הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל. וְדִבֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת הַרְבֵּה, שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי-אִם לִפְרֹשׂ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט אָנֹכִי שֶׁהַיּוֹם יוֹם חֻפָּתִי וּמוֹחֲלִין לִי כָּל הָעֲווֹנוֹת, בְּוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשַׂי הַרְבֵּה, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים דִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה. וְהָלְכוּ יַחַד וְדִבְּרוּ מִזֶּה עַד הַחֻפָּה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בְּיוֹם חֻפָּתוֹ לַחְשֹׁב עַל הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת.
וּמֵאָז וָהָלְאָה נִתְקַשֵּׁר רַבִּי שִׁמְעוֹן עִם רַבֵּנוּ זַ”ל, וְהוּא זַ”ל דִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל. וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמוֹתוֹ, לִפְרֹשׂ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ וְלַעֲסֹק רַק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לוֹ: אַתֶּם בְּוַדַּאי תִּזְכּוּ לִהְיוֹת צַדִּיק מְפֻרְסָם, וַאֲנִי חָפֵץ לִהְיוֹת מְשַׁמֵּשׁ אֶצְלְכֶם תָּמִיד. וְכֵן הֲוָה. אֲבָל גַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אִישׁ כָּשֵׁר מֻפְלָג בְּמַעֲלָה, כִּי שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּבָר שָׁבַר כָּל מִּדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי:

אות קז

ד, וְסִפֵּר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁפַּעַם אַחַת אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מְפֻרְסָם, נָסַע עִם רַבֵּנוּ זַ”ל דֶּרֶךְ כְּפַר אוֹסָאטִין, שֶׁשָּׁם יָגַע רַבֵּנוּ זַ”ל בַּעֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּבֵית חוֹתְנוֹ שֶׁהָיָה דָּר שָׁם. וְנָסַע עִמּוֹ דֶּרֶךְ הַשָּׂדוֹת וְכַיּוֹצֵא, וְהָיָה רַבֵּנוּ זַ”ל מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד, וְאָמַר: כַּמָּה הָיָה טוֹב לְפָנַי בְּכָאן, כִּי בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם גַּן-עֵדֶן. כִּי שָׁם בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָיָה רָגִיל לֵילֵךְ וּלְהִתְבּוֹדֵד. וְהָיָה מֵצֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד, וְאָמַר: הֲלֹא כָּאן הָיָה טוֹב לְפָנַי מְאֹד, וְלָמָּה לִי הַפִּרְסוּם שֶׁל עַכְשָׁו. גַּם עוֹד פַּעַם אַחַת סִפֵּר בְּפָנַי, שֶׁבִּהְיוֹתוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו כְּשֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּיַּעַר אוֹ בַּשָּׂדֶה, כְּשֶׁחָזַר מִשָּׁם הָיָה כָּל הָעוֹלָם חָדָשׁ בְּעֵינָיו וְנִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי, וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם נִרְאֶה בְּעֵינָיו כְּלָל כַּאֲשֶׁר מִקֹדֶם:

אות קח

ה, אַחַר-כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר, וְהָיָה מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק מִשֻּׁלְחַן חוֹתְנוֹ. כִּי חֲמוֹתוֹ נִפְטְרָה, וְלָקַח חוֹתְנוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת מִקְּהִלַּת קֹדֶשׁ מָאהְלִיב. וְרַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ הִשִּׂיאָהּ לוֹ, כִּי הוּא זַ”ל נָסַע עִמּוֹ לָעִיר מָאהְלִיב וְעַל יָדוֹ נִגְמַר הַשִּׁדּוּךְ וְנִשֵּׂאת לוֹ. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה עֲדַיִן בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ, וְכִמְדֻמֶּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה אָז בְּעֶרֶךְ שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנִים, אַף-עַל-פִּי-כֵן נָשְׂאוּ לוֹ פָּנִים קְצָת אֲנָשִׁים מֵחֲמַת שֶׁהָיָה נֶכֶד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, וְגַם רָאוּ וְהֵבִינוּ בּוֹ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא כְּלִי יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים. וְהַמַּשְׂכִּילִים הֵבִינוּ גַּם אָז שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְגַּדֵּל יִהְיֶה חִדּוּשׁ בָּעוֹלָם.
וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּמָאהְלִיב כָּךְ הָיָה: כִּי נִתְאַכְסֵן שָׁם בְּבֵית אִישׁ נִכְבָּד אֶחָד מֵהַמְקֹרָבִים לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זַ”ל. וְהָאִישׁ הָיָה עָשִׁיר נִכְבָּד. וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְעָשָׂה סְעֻדָּה עֲבוּרוֹ. וְהָיוּ שָׁם עוֹד אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים מֵהַמְקֹרָבִים לְהָרַב הַנַּ”ל, וְנָתְנוּ לוֹ יַיִן לִשְׁתּוֹת וְהוּא זַ”ל הָיָה עֲדַיִן סָגוּר וְלֹא הָיָה רָגִיל לוֹמַר תּוֹרָה בָּרַבִּים, אַךְ אָז בִּשְׁעַת מִשְׁתֵּה הַיַּיִן נִתְלַהֵב לִבּוֹ וּפָתַח פִּיו וְגִלָּה לִפְנֵיהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם רָאוּ אֶת הַמַּרְאֶה הַזֹאת, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, וְנִבְהֲלוּ מְאֹד. וְאָז הָיָה הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל חוֹתְנוֹ וְשָׁבוּ לְבֵיתָם. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן בָּא לְשָׁם הָרַב הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב דֹּב מִזַּאסְלַאב הַנִּקְרָא בְּפִי כֹּל רַבִּי בֶּער בְּרַבִּי בּוּנִים שֶׁזָּכָה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְנִסְתַּלֵּק שָׁם. וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כָּל הַנַּ”ל כָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו אָז, וְנִבְהַל וְנִשְׁתּוֹמֵם מְאֹד וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם.
וּבִהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בַּכְּפָר עֲדַיִן עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ, הִתְחִילוּ אֲנָשִׁים מִמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְלִפְעָמִים נָסְעוּ אֵלָיו, וְהָיָה מַלְהִיב לִבָּם מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתְקָרְבוּ עַל יָדוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים מְאֹד עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אַשְׁרֵי לָהֶם.
אַחַר-כָּךְ עֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב קְצָת עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ. אַךְ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן קְצָת, לֹא יָצְאָה חֲמוֹתוֹ יְדֵי חוֹבָתָהּ נֶגְדּוֹ. כִּי בְּבֵית חוֹתְנוֹ הַנַּ”ל הָיָה לְרַבֵּנוּ זַ”ל חֶדֶר מְיֻחָד בְּתוֹךְ הַבֵּית דִּירָה שֶׁקּוֹרִין “אַלְקִיר” [חֶדֶר צְדָדִי קָטָן]. וְשָׁם הָיָה יוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹדֵד וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלִפְרָקִים הָיָה יוֹצֵא לַחוּץ לְהִתְבּוֹדֵד בַּשָּׂדֶה אוֹ לַיַּעַר וְכַיּוֹצֵא. וַיְהִי הַיּוֹם, וְנָסַע רַבֵּנוּ זַ”ל אֶל הָעִיר, וְהָלְכָה חֲמוֹתוֹ וְהֶעֱמִידָה מִטָּתָהּ שָׁם, כִּי רָצְתָה לִקַּח אֶת הַחֶדֶר בִּשְׁבִילָהּ. וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זַ”ל לְשָׁם וּמָצָא שֶׁלָּקְחָה מִמֶּנּוּ מְקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ, לֹא הָיָה יָכוֹל עוֹד לִהְיוֹת סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ. וְאָז יָצָא מִן הַכְּפָר, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָעִיר וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע:

אות קט

ו, וְהִנֵּה, בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה יֵשׁ הַרְבֵּה מְאֹד לְסַפֵּר, כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו בְּאֵלּוּ הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁיָּשַׁב בַּמְּקוֹמוֹת הַנַּ”ל, שֶׁאָז הָיָה עִקַּר יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהָיוּ לוֹ מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה קֹדֶם שֶׁהִכְנִיעַ וְשִׁבֵּר כָּל מִדָּה וּמִדָּה, וְכָל תַּאֲוָה וְתַאֲוָה. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו אָז, רַק בְּבוֹאוֹ לְפֹה בְּרֶסְלֶב, וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שָׁמַעְתִּי בְּסֵרוּגִין רֻבָּם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְהַשְּׁאָר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ אָז, עַל-כֵּן אֵינִי יָכוֹל לְסַפֵּר הַכֹּל כַּסֵּדֶר הָרָאוּי, וַאֲנִי מֻכְרָח לְדַלֵּג הַרְבֵּה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן. וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲלֶה עַל זִכְרוֹנִי לֹא אֶמָּנַע מִלְּסַפֵּר, כִּי גַּם מִמַּה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּבָר נִשְׁכַּח הָרֹב:

אות קי

ז, וְאֶרְשֹׁם אֵיזֶה מַעֲשִׂיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ”ל, שֶׁסִּפֵּר, שֶׁבִּימֵי נְעוּרָיו בְּעֵת עָסְקוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה, הָיָה חָפֵץ מְאֹד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ מוֹפֵת לְמַעַן תִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ יוֹתֵר. וְהָיָה מַעְתִּיר וּמַפְצִיר וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. וְסִפֵּר שְׁלֹשָׁה מוֹפְתִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ אָז:
אֶחָד. כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה רָגִיל לֵילֵךְ בַּחוּץ אָנֶה וָאָנָה וְעָסַק בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה עוֹמֵד בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ צֶלֶם גָּדוֹל שֶׁלָּהֶם, הַיְנוּ שְׁתִי וָעֵרֶב כְּדַרְכָּם, בִּפְרָט בַּכְּפָרִים. וְהָיָה מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מְאֹד. כִּי הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים עַל שֶׁהַשְּׁתִי וָעֵרֶב עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ בְּעֵת הִלּוּכוֹ בִּדְבֵקוּת וְהִתְבּוֹדְדוּת. וְהִתְפַּלֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ מוֹפֵת זֶה שֶׁיִּהְיֶה נֶעֱקָר הַצֶּלֶם. וַיִּגְזֹר אֹמֶר וַיָּקָם, וּפִתְאוֹם נֶעֱקַר הַצֶּלֶם וְנָפַל לָאָרֶץ.
הַשֵּׁנִי מֵעִנְיַן הַדָּגִים, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵי הַנָּהָר וְרָצָה שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ דָּגִים לְיָדוֹ בְּלִי מְצוּדָה וְנִתְקַיֵּם כָּךְ.
וְהַשְּׁלִישִׁי שָׁכַחְתִּי, כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה מַה שֶּׁחָפֵץ שֶׁיִּרְאֶה מֵת וְהִפְצִיר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. וְנִתְקַיֵּם כָּךְ, שֶׁבָּא אֵלָיו פִּתְאוֹם מֵת אֶחָד, וְהוּא הָיָה שׁוֹכֵב בְּחַדְרוֹ, הַיְנוּ בְּהָאַלְקִיר שֶׁלּוֹ בְּבֵית חוֹתְנוֹ. וְנִפְחַד רַבֵּנוּ זַ”ל אָז מְאֹד מְאֹד, כִּי אָז הָיָה אֶצְלוֹ פַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו אֶת הַמֵּת, כִּי זֶה הָיָה בִּתְחִלַּת יְמֵי נְעוּרָיו. וְגַם אָמַר אַחַר-כָּךְ שֶׁאוֹתוֹ הַמֵּת הָיָה רָשָׁע, עַל-כֵּן נָפַל עָלָיו פַּחַד גָּדוֹל עָצוּם מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. וְהִתְחִיל לִצְעֹק מְאֹד בִּצְעָקָה מְשֻׁנָּה מְאֹד, וּבָאוּ בִּמְרוּצָה אַנְשֵׁי הַבַּיִת וְרָצוּ לִכְנֹס לְחַדְרוֹ. וְלֹא יָכְלוּ לִכְנֹס מֵחֲמַת שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל סָגַר מִתְּחִלָּה אֶת הַחֶדֶר מִבִּפְנִים. וְהֻכְרְחוּ לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת לִכְנֹס, וְאֵינִי זוֹכֵר אִם סִפֵּר שֶׁסָּתְרוּ הַכֹּתֶל, אוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ מִלְמַעְלָה מִן כֹּתֶל הָאַלְקִיר וּבָאוּ אֵלָיו, וְאַחַר-כָּךְ נָח מִפַּחְדּוֹ. וְאָמַר שֶׁאוֹתוֹ הַמֵּת הָיָה רָשָׁע וּבִשְׁבִיל זֶה נִפְחַד כָּל כָּךְ. וְאַחַר-כָּךְ רָאָה כַּמָּה וְכַמָּה מֵתִים וְלֹא נִפְחַד עוֹד, מִכָּל-שֶׁכֵּן בְּסוֹף יָמָיו, שֶׁאָז נַעֲשָׂה בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁאָז בָּאוּ אֵלָיו לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת בְּלִי שִׁעוּר בִּשְׁבִיל תִּקּוּן. כִּי בָּזֶה הָיָה עוֹסֵק בְּיוֹתֵר לְתַקֵּן נִשְׁמַת הַמֵּתִים וּנְשָׁמוֹת עַרְטִילָאִין שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ בַּגּוּף כְּלָל וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְסִפֵּר שֶׁהָיָה עָנִי שָׁבוּעַ אֶחָד. וּפַעַם אַחַת לֹא הָיָה לוֹ מַה לֶאֱכֹל בָּעֶרֶב, וְהָלַךְ בַּשָּׂדֶה כְּדַרְכּוֹ וּמָצָא פַאטְשַׁיילֶע אַחַת עִם גְּרוֹיפִין [כְּעֵין מִטְפַּחַת עִם גְרִיסִים] וְהֵבִיא לְבֵיתוֹ לְבַשֵּׁל. וּכְפִי הַנִּשְׁמַע מִפִּיו שֶׁזֶּה הַדָּבָר הָיָה יָקָר בְּעֵינָיו כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב, עַל שֶׁהָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִזְמִין לוֹ פַּרְנָסָה בַּשָּׂדֶה. כִּי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִבִּטָּחוֹן שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיָה יוֹשֵׁב בַּשָּׂדֶה מַמָּשׁ הָיָה לוֹ בִּטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ. אַךְ זֶה הַדָּבָר קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יַחֲזִיק הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ, וְלֹא יְפַזֵּר מִיָּד זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר וְכוּ’. וְסִפֵּר לְפָנַי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלֹשׁ מְאוֹת אֲדֻמִּים נָדָן שֶׁלּוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל מֵאוֹתוֹ הַמָּעוֹת עַד שֶׁכָּלוּ, וְאַחַר-כָּךְ עָבַר עָלָיו הַנַּ”ל שֶׁהָיָה עָנִי וְכוּ’ כַּנַּ”ל אֲבָל בִּתְחִלָּה לֹא חָשַׁב כְּלָל, רַק עָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ וְאָכַל מֵהַסָּךְ הַנַּ”ל וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

אות קיא

ח, וְהָיָה רָגִיל לְסַפֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁהָיוּ לוֹ אָז בִּימֵי נְעוּרָיו, בְּעֵת שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדָתוֹ. שֶׁצִּיֵּר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת מְקַבֵּל כְּלָל. וְהָיוּ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה מַחֲשָׁבוֹת בְּעִנְיָן זֶה, אֵיךְ שֶׁיַּעְלִים עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם וּמֵהֵיכָן תִּהְיֶה פַּרְנָסָתוֹ. וְלִפְעָמִים הָיוּ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁיְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וְאִישׁ לֹא יֵדַע מִמֶּנּוּ:

אות קיב

ט, אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לְמֶעדְוֶועדִוְוקֶע. וְשָׁם נִתְקַבְּצוּ כַּמָּה אַנְשֵׁי כְּפָרִים, וְעָשׂוּ לוֹ מַעֲמָד קָבוּעַ לִתֵּן לוֹ אֶחָד רֶענְדְל [סוּג מַטְבֵּעַ] בְּכָל שָׁבוּעַ, וְיָשַׁב שָׁם בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע בְּהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה קְצָת. וְשָׁם הִתְחִילוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְנִלְווּ אֵלָיו אֲנָשִׁים רַבִּים מִיּוֹם אֶל יוֹם. וְהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו מֵהַסְּבִיבוֹת, עַד שֶׁהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ אֵלָיו מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים, בְּעֵרֶךְ עֶשְׂרִים פַּרְסָאוֹת. כִּי אַנְשֵׁי דַּאשִׁיב נִתְקָרְבוּ אֵלָיו בְּעֵת יְשִׁיבָתוֹ שָׁם. וְכָל מִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו נִתְמַלֵּא יִרְאַת הַשֵּׁם. וְהָיָה מֵשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן, וְקֵרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְקָרְבוּת גָּדוֹל וְכוּ’ וְכוּ’. וְגַם בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע הָיָה לוֹ קְצָת מַחֲלֹקֶת, אֲבָל כָּל שׂוֹנְאָיו נָפְלוּ לְפָנָיו. וְהָיוּ שָׁם אֵיזֶה מַעֲשִׂיּוֹת עִם הָרַבָּנִים דְּשָׁם, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אוֹתָם עַל בֻּרְיָן:

אות קיג

י, אַחַר-כָּךְ נָסַע מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בְּבוֹאוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נִשְׁתַּדֵּךְ עִם בִּתּוֹ אָדִיל עִם כְּבוֹד הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם, מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם דֹּב זַ”ל, הָרַב אַב-בֵּית-דִּין דִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ חֲמֶעלְנִיק. וְאַחַר בִּיאָתוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יָשַׁב עוֹד בְּעֵרֶךְ שָׁנָה וְיוֹתֵר קְצָת בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע.
גַּם תֵּכֶף בְּבוֹאוֹ מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נָסַע לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ לָאדִי, לְהָרַב הֶחָסִיד הַגָּאוֹן הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁנֵיאוּר זַלְמָן זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְדִבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה מֵעִנְיַן אַנְשֵׁי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּעֵת הֱיוֹת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שִׁחֲרוּ פָּנָיו שָׁם שֶׁיִּהְיֶה הוּא זַ”ל שָׁם. וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת לְסַפֵּר מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בְּעֵת נְסִיעָתוֹ לְשָׁם, וּבִהְיוֹתוֹ שָׁם, וּבַחֲזִירָתוֹ מִשָּׁם.
גַּם הָיָה אֵצֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִנֶּעסְכִיז חֲמִשָּׁה יָמִים קֹדֶם פְּטִירַת הָרַב הַנַּ”ל. וְנָסַע אֵלָיו בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל, כִּי הָיָה לָהוּט וְנֶחְפָּז בִּנְסִיעָתוֹ כְּדֵי לְמָצְאוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ. וְכֵן הָיָה, שֶׁבָּא אֵלָיו סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְגֹדֶל הָאַהֲבָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל מִבִּיאַת רַבֵּנוּ זַ”ל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר וּלְשַׁעֵר כְּלָל. כִּי הָרַב הַנַּ”ל הָיָה מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי בְּחֹלִי כָּבֵד מְאֹד, כַּאֲשֶׁר הָיָה מְפֻרְסָם בְּפִי כּל. וַחֲצִי שָׁנָה רְצוּפִים הָיָה מֻטָּל מֻסְגָּר בְּחֶדֶר שֶׁלֹּא הָיָה נִכְנָס לְתוֹכוֹ שׁוּם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִסְבֹּל אֲפִלּוּ הִתְנוֹצְצוּת הַשֶּׁמֶשׁ. וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל שׁוּם תַּבְשִׁיל. כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל הָרֵיחַ שֶׁל תַּבְשִׁיל. וְהָיוּ מֻכְרָחִים לְסַנֵּן לוֹ הָרֹטֶב כַּמָּה פְּעָמִים קֹדֶם שֶׁאֲכָלַה. וּבְכָל בֵּיתוֹ לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לְהַכְנִיס שׁוּם תַּבְשִׁיל, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל הָרֵיחַ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי הָיָה חוֹלֶה גָּדוֹל בְּיִסּוּרִין גְּדוֹלִים וְחוֹלַאַת כָּבֵד מְאֹד. וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זַ”ל אֶצְלוֹ הֶחֱיָה אוֹתוֹ מַמָּשׁ. וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא הָאִישׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל וּבִשֵּׂר אוֹתוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל יָבוֹא אֶצְלוֹ, נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה הָרַב הַנַּ”ל וְאָמַר שֶׁהוּא הֶחֱיָה אוֹתוֹ מַמָּשׁ. וְאַחַר-כָּךְ בָּא רַבֵּנוּ זַ”ל אֶצְלוֹ וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאֹד וּבְאַהֲבָה וְחִבָּה גְּדוֹלָה בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְדִבְּרוּ בְּיַחַד הַרְבֵּה מְאֹד.
וּכְפִי הַנִּשְׁמָע מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה שָׁם עִמּוֹ, שֶׁדִּבְּרוּ שָׁם מֵעִנְיַן מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, מַה שֶּׁחוֹזִים וּמַשִּׂיגִים וְכוּ’. וְדִבְּרוּ מֵהַמַּלְאָךְ מט”ט וְכוּ’ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה הָרַב הַקָּדוֹשׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ סְעֻדָּה עֲבוּרוֹ בְּבֵיתוֹ דַּיְקָא, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ רַשָּׁאִים לְהַכְנִיס שָׁם תַּבְשִׁיל כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה. וְעָשָׂה שָׁם סְעֻדָּה גְּדוֹלָה עֲבוּרוֹ, וְרַבֵּנוּ זַ”ל יָשַׁב בָּרֹאשׁ. וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל הֵרִים עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת לָבוּשׁ בְּמַלְבּוּשׁ עֶלְיוֹן שֶׁקּוֹרִין “חַלַאט” שֶׁל גִּילְדִין גִּישְׁטִיק [מְעִיל רָקוּם בְּחוּטֵי זָהָב], וְנִכְנַס וְיָשַׁב אֶצְלָם אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן לִכְבוֹד רַבֵּנוּ זַ”ל, אֲשֶׁר זֶה חֲצִי שָׁנָה אֲשֶׁר לֹא קָם מִמִּטָּתוֹ וְלֹא נִכְנַס לְהָסֵב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, וּבִשְׁבִיל כְּבוֹד הָרַב רַבֵּנוּ זַ”ל נִכְנַס בְּתוֹךְ תֹּקֶף חֳלַאְתּוֹ, כִּי אָז הָיוּ הַיָּמִים קֹדֶם פְּטִירָתוֹ. וְרַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה שָׁם מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וְהִפְצִיר הָרַב הַנַּ”ל שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְלֹא רָצָה רַבֵּנוּ זַ”ל. וְאַחַר-כָּךְ הִפְצִיר בּוֹ מְאֹד, וְכִמְדֻמֶּה שֶׁאָכַל שָׁם. וְהָרַב הַנַּ”ל שָׁלַח לְרַבֵּנוּ זַ”ל עַל פִּדְיוֹן עֲשָׂרָה אֲדֻמִּים. וְרַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה רוֹאֶה שֶׁהוּא מֻכְרָח לְחַלֵּק כָּל מָמוֹנוֹ, אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר וְכוּ’ וְכוּ’, וְהֵבִין שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק. וְחָזַר רַבֵּנוּ זַ”ל לְבֵיתוֹ קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ.
בִּקְרִימִינְטְשָׁאק שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד, שֶׁאָמַר שֶׁשָּׁמַע מִפִּי אָבִיו, שֶׁהוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לְהָרַב מִנֶּעסְכִיז הַנַּ”ל בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זַ”ל שָׁם, וְסִפֵּר גַּם-כֵּן, שֶׁהָרַב מִנֶּעסְכִיז נָהַג בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וּבְעֹצֶם חֲלִישׁוּתוֹ הַנַּ”ל לִוָּה אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ לִנְסֹעַ לְדַרְכּוֹ. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁחָזַר הָרַב הַנַּ”ל מֵהַלְּוָיָה שֶׁלִּוָּה אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל, עָנָה וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא שֶׁרַבִּי נַחְמָן יַפְסִיעַ עַל מִפְתָּן שֶׁלִּי דַּיִּי (“אִיךְ זָאל מֶעהר נִיט בַּאשַׁאפִין וֶוערִין נָאר אַז ר’ נַחְמָן זָאל בָּא מִיר אִיבֶּער טְרֶעטִין דִּיא שְׁוֶועל אִיז אוֹיךְ גִּינוּג”).
בְּשׁוּבוֹ מֵהָרַב הַנַּ”ל, הָיָה אָז גַּם אֵצֶל הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ צְבִי אַרְיֵה מֵאֲלִיק. וּכְפִי הַנִּשְׁמָע מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכָּל עִסְקוֹ עִמָּהֶם הָיָה בְּעִנְיַן מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת. כִּי רַבֵּנוּ זַ”ל לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ מַסְכִּים לְעִנְיַן הַמַּרְאוֹת וְהַחֶזְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהָיוּ לוֹ וִכּוּחִים גְּדוֹלִים עִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִנֶּסְכִיז שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם גָּדוֹל בְּעִנְיָן זֶה. וְרַבֵּנוּ זַ”ל נִתְוַכַּח עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה. וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיַן הַוִּכּוּחִים, אַךְ הַכְּלָל, שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה אוֹמֵר, שֶׁלֹּא כָּךְ צְרִיכִין לִרְאוֹת חֶזְיוֹנוֹת כַּאֲשֶׁר הֵם רוֹאִים. וְהָרַב מִנֶּסְכִיז שָׁלַח אֵלָיו פַּעַם אַחַת: תֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁקֹדֶם שֶׁבָּא לְתוֹךְ הָעִיר רָאִיתִי אֶת הַמַּלְאָךְ מט”ט, וְכָךְ וְכָךְ רְאִיתִיו. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל שֶׁרָאָה אֶת מט”ט בִּרְאִיָּה מַמָּשׁ. וְרַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר שֶׁלֹּא כָּךְ רוֹאִין אוֹתוֹ. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁעוֹד פַּעַם אֶחָד טָעַן הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל עִם רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ, כָּךְ רָאִיתִי וְכָךְ רָאִיתִי, וְרַבֵּנוּ זַ”ל לֹא רָצָה לְהַסְכִּים עַל זֶה. וְאָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ לֹא כָּךְ רוֹאִין אֶת מט”ט, אֲנִי רְאִיתִיו כָּךְ וְכָךְ, וְזֶה הוּא בֶּאֱמֶת רְאִיַּת מט”ט. וְהָיָה בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה דְּבָרִים, אַךְ לֹא הָיִיתִי בְּכָל זֶה אֶצְלוֹ, וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ דָּבָר בְּעִנְיָן זֶה, רַק שָׁמַעְתִּי סְתָם מִמֶּנּוּ שֶׁהָיָה אֵצֶל הָרַב מִנֶּעסְכִיז. וְסִפֵּר לִי מַעֲשִׂיּוֹת אֲחֵרִים שֶׁשָּׁמַע אָז, מֵעִנְיַן הִתְקָרְבוּת הָרַב הַנַּ”ל לְרַבּוֹ מֻבְהָק הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב מִיכְל זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וְאַחַר-כָּךְ בְּשׁוּבוֹ כְּשֶׁהָיָה אֵצֶל הָרַב מֵאֲלִיק הַנַּ”ל, וּכְבָר שָׁמַע הָרַב מֵאֲלִיק אֶת כָּל טַעֲנוֹתָיו וּוִכּוּחָיו עִם הָרַב מִנֶּעסְכִיז מֵעִנְיַן מַרְאוֹת, כִּי הָיָה הַדָּבָר מְפֻרְסָם וְנִשְׁמַע בִּסְבִיבוֹתָם, וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זַ”ל אֵצֶל הָרַב מֵאֲלִיק עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, הָיָה גַּם הָרַב מֵאֲלִיק מְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּכָל סְעֻדָּה מֵעִנְיַן מַרְאוֹת. וְאָמַר בְּכָל סְעֻדָּה וּסְעֻדָּה בְּשַׁבָּת תּוֹרָה, וְכָל הַתּוֹרָה וְכָל הַסִּפּוּרִים כֻּלָּם הָיוּ מֵעִנְיַן מַרְאוֹת לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא רוֹאֶה בֶּאֱמֶת. וְרַבֵּנוּ זַ”ל לֹא הִסְכִּים עַל זֶה כְּלָל וְשָׁתַק לוֹ לְגַמְרֵי, כִּי קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵאֲלִיק הִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְיַשֵּׁב אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ וְכוּ’, עַל-כֵּן שָׁתַק לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל לְגַמְרֵי בְּכָל הַשַּׁבָּת. וְאַחַר-כָּךְ בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת נִכְנַס רַבֵּנוּ זַ”ל לְחַדְרוֹ בְּתוֹךְ בֵּית הָרַב הַנַּ”ל, וּבָא אֵלָיו הָרַב מוֹרֵנוּ צְבִי אַרְיֵה זַ”ל בְּעַצְמוֹ, וְאָמַר לוֹ: עֲדַיִן אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה? אֶתֵּן לָכֶם מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה. וְהִתְחִיל עוֹד הַפַּעַם לוֹמַר תּוֹרָה וּלְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה, וְאָז הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: הַרְבֵּה צִפּוּ לִדְרֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וְלֹא רָאוּ אוֹתָהּ מִימֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מגילה כ”ד:):

אות קיד

יא, וַיְהִי הַיּוֹם בִּשְׁנַת תק”ס רָאָה רַבֵּנוּ זַ”ל בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה וְהִשִּׂיג בְּמָקוֹם שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְבּעַ דִּירָתוֹ בִּקְהִלַּת זְלַאטִיפָּאלְיֶע. וּבְאוֹתוֹ הַשָּׁנָה בְּסוֹפוֹ, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ אָדִיל הַנַּ”ל. וְהַחֲתֻנָּה הָיְתָה בַּחֲמֶעלְנִיק, וְהָיָה שָׁם עַל הַחֲתֻנָּה עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ כַּנָּהוּג. וְעַל הַחֲתֻנָּה הָיְתָה אִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת פֵיְגָא זַ”ל, וְרָאֲתָה בְּעֵת הַחֻפָּה אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל. כִּי הִיא הָיְתָה צַדֶּקֶת בַּעֲלַת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, וְכָל הַצַּדִּיקִים הָיוּ מַחֲזִיקִים אוֹתָהּ לְבַעֲלַת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ וּלְבַעֲלַת הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, וּבִפְרָט אַחֶיהָ הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים, הַיְנוּ הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִסֶּדִלְקֶיב, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי בָּרוּךְ זַ”ל, כֻּלָּם הֶחֱזִיקוּ אוֹתָהּ כְּאַחַת מִן הַנְּבִיאוֹת. וְאָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, תֵּכֶף אַחַר הַחֲתֻנָּה הַנַּ”ל נִשְׁתַּדֵּךְ רַבֵּנוּ זַ”ל עִם בִּתּוֹ מָרַת מִרְיָם זַ”ל, עִם הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב לֵיבּוּשׁ זַ”ל אַב-בֵּית-דִּין דִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ וָואלְטְשִׁיסְק.
וּבַחֲזִירָתוֹ מֵהַחֲתֻנָּה הַנַּ”ל עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ, הָלַךְ וְנָסַע עִמָּהֶם תֵּכֶף לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע. וְנִכְנַס לְהָעִיר בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה מֵאַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה. כִּי לֹא שָׁאַל אֶת פִּיהֶם מִקֹדֶם כְּלָל, רַק שָׂכַר לוֹ דִּירָה שָׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ שָׁם פִּתְאוֹם. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן קִבְּלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה בְּכָבוֹד גָּדוֹל. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִתְקַבְּצוּ שָׁם אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים בְּעֵרֶךְ מֵאָה אֲנָשִׁים וְיוֹתֵר, וְהוּא זַ”ל לֹא הֵכִין בִּשְׁבִילָם כְּלָל, כִּי הָיָה בְּעַצְמוֹ כְּאוֹרֵחַ שָׁם, כִּי נִכְנַס שָׁם סָמוּךְ לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה מְאֹד. וְקִבְּלוּ אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה אֶת כָּל הָאוֹרְחִים אֶצְלָם בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וְהִפְצִירוּ לְרַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁיִּכְנֹס לְבֵית-הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל דְּשָׁם עִם כָּל אֲנָשָׁיו לְהִתְפַּלֵּל, כִּי הוּא מָקוֹם רָחָב וְטוֹב לְפָנָיו לְהִתְפַּלֵּל שָׁם עִם כָּל אֲנָשָׁיו. וְהִתְפַּלֵּל שָׁם עִמָּהֶם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְיוֹם-כִּפּוּר. וּמָסְרוּ לוֹ שֶׁהוּא יְצַוֶּה הַכֹּל שֶׁיִּתְנַהֵג כִּרְצוֹנוֹ, הֵן בְּעִנְיְנֵי בַּעֲלֵי תְפִלּוֹת וְתוֹקְעִים וְכַיּוֹצֵא. וְיָשַׁב שָׁם בְּשַׁלְוָה בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים.
וַיְהִי הַיּוֹם, הִתְפַּלֵּל אֶחָד נְעִילָה לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּיוֹם-כִּפּוּר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבֵּנוּ זַ”ל, וְנִשְׁתַּקַּל מִלּוּלוֹ בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִפְתּחַ פִּיו בְּשׁוּם אֹפֶן, עַד שֶׁהֻכְרַח לְהִסְתַּלֵּק בְּחֶרְפָּה גְּדוֹלָה וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו. וְאַחַר-כָּךְ בְּמוֹצָאֵי יוֹם-הַכִּפּוּרִים אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל דִּבְרֵי צַחוּת נָאֶה כְּדַרְכּוֹ עַל עִנְיַן הַבַּעֲלֵי תְּפִלָּה שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם-כִּפּוּר, וְאָמַר שֶׁהוּא מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ זָקֵן וּזְקֵנָה מִצַּד אֶחָד, בָּחוּר וּבְתוּלָה מִצַּד אֶחָד. כִּי בִּתְחִלָּה הִתְפַּלֵּל חוֹתְנוֹ שֶׁל הַבַּעַל נְעִילָה הַנַּ”ל, וְאַחַר-כָּךְ חֲתָנוֹ הַנַּ”ל, וּשְׁנֵיהֶם הִתְפַּלְּלוּ בִּשְׁבִיל נְשׁוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד בְּעֵינֵיהֶם וְכוּ’. וְאָמַר אָז, שֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק אָז בִּתְפִלָּתוֹ אוֹדוֹת הַפְּרִיפִינָאצְיֶע (הַיְנוּ מַה שֶּׁהָאֲדוֹנִים לָקְחוּ הַמְּזִיגָה מִיַּד הַמּוֹכְסָנִים). וְאִם אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ הַסָּמֶךְ-מֵם עוֹמֵד כְּנֶגֶד דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְאֵיךְ הוּא מִתְגַּבֵּר לִמְנעַ וּלְבַלְבֵּל. וּבָא זֶה וְעָמַד לְהִתְפַּלֵּל וְדָחִיתִי אוֹתוֹ. וּמֵחֲמַת זֶה הִתְרַעֵם עַל רַבֵּנוּ זַ”ל הָאִישׁ הַזֶּה הַנַּ”ל, וְהָלַךְ וְנָסַע לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ שְׁפָּאלְיֶע וְהִלְשִׁין עַל רַבֵּנוּ זַ”ל בִּפְנֵי הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ דְּשָׁם, עַד שֶׁעָשָׂה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עַל רַבֵּנוּ זַ”ל. וּמֵאָז וָהָלְאָה נִתְעוֹרֵר הַמַּחֲלֹקֶת הַגָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט כָּל הָעִיר כֻּלָּהּ חָלְקוּ עַל רַבֵּנוּ זַ”ל. וְגֹדֶל עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עָלָיו שָׁם, וְגֹדֶל הַיִּסּוּרִין שֶׁהָיוּ לוֹ שָׁם, אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְסַפֵּר, כִּי יָשַׁב שָׁם כְּמוֹ עַל קוֹצִים מַמָּשׁ. וְאַחַר סֻכּוֹת נָסַע לְשָׁם הַזָּקֵן הַנַּ”ל וּפָעַר פִּיו לִבְלִי חֹק, עַד שֶׁעָשָׂה שָׁם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עָלָיו. וּבִתְחִלָּה הָיָה לוֹ אַהֲבָה עִם רַבֵּנוּ זַ”ל, וְהָיָה הַזָּקֵן כָּפוּף וְנִכְנָע מְאֹד לְפָנָיו, אַךְ מֵעֵת הַנַּ”ל, שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זַ”ל לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע סָמוּךְ לִגְבוּלוֹ שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת, וְגַם עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמַּלְשִׁינוּת כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרֵר הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה, עַד שֶׁבָּדוּ עָלָיו כְּזָבִים אֲשֶׁר לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ. וְרַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר שֶׁהוּא מֻכְרָח לֵישֵׁב שָׁם מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי הוּא מְתַקֵּן שָׁם חֵטְא שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.
וְהָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם, מַגִּיד-מֵישָׁרִים מִטְּרָהאוִויצֶע שֶׁהָיָה מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זַ”ל, שָׁאַל אֶת פִּיו הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ לֹא שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי מִקֹדֶם לְתוֹךְ הָעִיר זְלַאטִיפָּאלְיֶע, וְהָיִיתִי מְדַבֵּר עִם הַנְּגִידִים דְּשָׁם וְהָיוּ מְקַבְּלִים אֶתְכֶם לְתוֹךְ הָעִיר בְּכָבוֹד גָּדוֹל כָּרָאוּי? הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַמְתִּין, הָיִיתִי נִכְנָס לְתוֹךְ הָעִיר זְלַאטִיפָּאלְיֶע עִם עֶגְלַת צָב בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאֹד, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְהַמְתִּין, כִּי אֲנִי מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לִכְנֹס לְשָׁם.
וּבְכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלוּ יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר, יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. גַּם אָמַר אָז, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ עָרִים לְמַטָּה כָּךְ יֵשׁ עָרִים לְמַעְלָה, וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה שֶׁל “אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל” הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ס”ב, שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִתִּקּוּן חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה לְכַפֵּר עַל “אֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל”, עַל-יְדֵי “מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל”. וְשָׁם הוּא רַק רֶמֶז בְּעָלְמָא מֵעִנְיָן זֶה שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הַנַּ”ל. וְיָשַׁב שָׁם שְׁתֵּי שָׁנִים רְצוּפִים, וְקֵרַב שָׁם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְגַם הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַייזִיק זַ”ל נִתְקָרֵב שָׁם. וְאָמַר שָׁם תּוֹרוֹת הַרְבֵּה גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק: יִסָּכֵר פִּי דּוֹבְרֵי שָׁקֶר הָאוֹמְרִים שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁבָּא רַבֵּנוּ זַ”ל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ”ל לַחֲלֹק עָלָיו וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר וְכוּ’, תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הָרוֹצִים לְהַכְחִישׁ אֶת הַיָּדוּעַ. כִּי אַדְּרַבָּה כְּשֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זַ”ל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה בְּבֵית הַזָּקֵן הַנַּ”ל, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְכַמְבֹאָר לְקַמָּן בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְכַיָּדוּעַ שֶׁגַּם אַחַר-כָּךְ הָיְתָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם כְּמִקֹדֶם, וְנָהַג הַזָּקֵן בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זַ”ל לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע וְכַמְבֹאָר כָּאן. וְזֶה הָיָה כְּמוֹ שָׁנָה וּמֶחֱצָה אַחַר שֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זַ”ל מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ):

אות קטו

יב, וּבִשְׁנַת תקס”ב בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נִכְנַס לִבְּרֶסְלֶב, וּבָא לְכָאן עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא. וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַדָּבָר בְּנֶעמְרִיב הַסָּמוּךְ לְפֹה, הָיָה אֶצְלֵנוּ דְּבַר פֶּלֶא מְאֹד שֶׁהוּא נִכְנַס לְכָאן. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם, וְחָשַׁב מֵרָחוֹק לְהֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, לְהַשְׁאִיר שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ לְמַעַן עֲשׂה כְּהַיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיוֹת עַם רָב. כִּי בְּכָאן נִגְמְרוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּדְפָּסִים, וּפֹה חִבֵּר הַסְּפָרִים הַנֶּעְלָמִים מֵעֵין כָּל חָי, הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׂרַף וְסֵפֶר הַגָּנוּז (לקמן קע”ה) וְכוּ’ וְכוּ’. וַאֲנַחְנוּ זָכִינוּ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לְפֹה, וְיִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בַּאֲרִיכוּת (בספר ימי מוהרנ”ת). וְאָמַר, אִלּוּ לֹא בָא לִבְּרֶסְלֶב אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אוֹתִי דַּי. וּפֹה בְּרֶסְלֶב יָשַׁב בְּשַׁלְוָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּל יָמָיו, אֲבָל בָּעוֹלָם הָיָה הַמַּחֲלֹקֶת הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר, וְכָל מַה שֶׁקֵּרֵב יוֹתֵר אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִתְגַבֵּר הַמַּחֲלֹקֶת יוֹתֵר. אֲבָל הוּא זַ”ל עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְעָלָה בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְמַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת וְרָמוֹת אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר כְּלָל. וְלוּלֵא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקִּטְרוּג עַל הָעוֹלָם, עַד שֶׁלֹּא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי לִינֹק מֵאוֹר כָּזֶה וְעָמַד וּגְנָזוֹ, הָיָה נִתְגַּלֶּה גְּדֻלָּתוֹ בָּעוֹלָם, וְהָיָה מַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי זֶה הָיָה כָּל מְגַמָּתוֹ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּבָזֶה עָסַק תָּמִיד לְזַכּוֹת הָרַבִּים וּלְהוֹצִיאָם מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר, מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל.
עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר: מַה יִּהְיֶה אִם יְגָרְשׁוּ אוֹתִי מִכָּאן גַּם-כֵּן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָבוֹא לְשָׁם בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶעֱשֶׂה פְּסִיעָה, אֲתַקֵּן תָּמִיד (“וִויא אִיךְ וֶועל אַטְרֶעט טָאהן וֶועל אִיךְ אַלְץ פַאר רֶעכְטִין”). כְּשֶׁיָּצָא מִזְלַאטִיפָּאלְיֶע, בְּעֵת שֶׁכְּבָר בָּאוּ הָעֲגָלוֹת מִבְּרֶסְלֶב בִּשְׁבִילוֹ לַהֲבִיאוֹ לִבְּרֶסְלֶב, אָמַר: כָּאן בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע סָבַלְתִּי תַּרְתֵּי גֵּיהִנָּם. כִּי מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנָּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (שבת ל”ג:), וַאֲנִי סָבַלְתִּי יִסּוּרִים כָּאן שְׁתֵּי שָׁנִים. גַּם אָמַר, עַד עַכְשָׁו הָיָה “בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ” (ויקרא יג), עַכְשָׁו מַתְחִיל וְכוּ’. וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר יוֹתֵר, אַךְ הָעִנְיָן הוּא, שֶׁעַכְשָׁו מַתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב וְכוּ’.
אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: “אֲנַחְנוּ כָּבַשְׁנוּ אֶת עִיר בְּרֶסְלֶב בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין” (כִּי בֶּאֱמֶת בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לִבְּרֶסְלֶב דִּבֵּר תֵּכֶף מִמְּחָאַת כַּפַּיִם בִּתְפִלָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְגָרְשִׁין הָאֲוִיר שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ וּמַמְשִׁיכִין אֲוִירָא דְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר “אַתֶּם נִצָּבִים” וְכוּ’ (לקוטי מוהר”ן סימן מ”ד). וְכֵן בְּשָׁנָה זוֹ רָקַד הַרְבֵּה אוֹדוֹת לְבַטֵּל הַפּוּנְקְטִין [הַגְּזֵירָה לָקַחַת יְהוּדִים לַצָּבָא]. וּבְחֹרֶף זֶה אָמַר מַאֲמַר “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים” (סימן י’) הַמְדַבֵּר מֵרִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף).
עוֹד שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ לִבְּרֶסְלֶב מָזְגוּ לוֹ כּוֹס יַיִן לְקִדּוּשׁ, וְנִשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ. וּמָזְגוּ לוֹ כּוֹס אַחֵר, וְקִדֵּשׁ עָלָיו. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר: הַיּוֹם נָטַעְנוּ שֵׁם: “בְּרֶסְלְבֶיר חֲסִידִים”, וְשֵׁם זֶה לֹא יִשְׁתַּקַּע לְעוֹלָם, כִּי לְעוֹלָם יִהְיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם עִיר בְּרֶסְלֶב, וְכֵן הָיָה כַּמְפֻרְסָם. וּפַעַם אַחַת אָמַר בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זַ”ל, דּוֹדִי רָצָה לֵישֵׁב בִּבְּרֶסְלֶב וְלֹא נִתְיַשֵּׁב שָׁם, וַאֲנִי יוֹשֵׁב בִּבְּרֶסְלֶב. וְכֵן מְפֻרְסָם עוֹד בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ דִּבּוּרִים הַרְבֵּה בְּעִנְיַן יְשִׁיבַת בְּרֶסְלֶב. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיוּ לוֹ זַ”ל בְּעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בִּבְּרֶסְלֶב סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים מְאֹד:

אות קטז

יג, בִּשְׁנַת תקס”ב (אולי צ”ל תקס”ג) עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ, הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה, בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ מֶעדְוֶועדִוְוקֶע, עִם חֲתָנוֹ, הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ יִצְחָק אַייזִיק בֶּן הַגְּבִיר מוֹרֵנוּ רַבִּי לֵיבּ דָּאבְּרָאוְונֶיר. כִּי לְשָׁם נִתְקַבְּצוּ שְׁנֵיהֶם, אַף-עַל-פִּי שֶׁאָז הָיָה כְּבָר בִּבְּרֶסְלֶב. וְהַחֲתֻנָּה הָיְתָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁחָל אָז בְּיוֹם חֲמִישִׁי, וְהַחֻפָּה הָיְתָה בָּעֶרֶב, אוֹר לְיוֹם ו’ עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ. אַחַר הַחֻפָּה דִּבְּרוּ מִמָּשִׁיחַ וְכוּ’ (וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל וְגִלָּה בְּרֶמֶז שֶׁרָאוּי שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם וְכוּ’). אַחַר-כָּךְ, בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, אָמַר עַל סְעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד הַמַּתְחֶלֶת: “לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם” (לקוטי א’ בסימן מ”ט). וְשָׁם מְרֻמָּז נִיסָן וְשָׂרָה וְיִצְחָק וְכַלָּה וַחֲתֻנָּה וְכוּ’. וְאָמַר שֶׁזֹאת הַתּוֹרָה לֹא אָמַר בִּשְׁבִילֵנוּ, רַק בִּשְׁבִיל הַגְּזֵרָה שֶׁקּוֹרִין “פּוּנְקְטִין” הַנִּשְׁמָע אָז שֶׁרוֹצִין לִגְזֹר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יָצְאוּ בְּיָמֵינוּ. כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן הַכְנָעַת הָעַכּוּ”ם: “כִּי אֶעֱשֶׂה כָּלָה בְּכָל הַגּוֹיִם”, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “כַּלָּה דְּאָכְלֵי כֹּלָּא וְשָׁצֵי כֹּלָּא”, “וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים” וְכוּ’. וְהָבֵן שָׁם מְאֹד כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים וּגְבוֹהִים מְאֹד.
וְאַחַר שֶׁגָּמַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה מְאֹד עִם בִּתּוֹ הַכַּלָּה וְכוּ’. וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לֹא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם זָכִינוּ לִרְאוֹת כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵי הַכַּלָּה, אֲבָל רִקּוּדִין שֶׁלּוֹ לֹא נִרְאָה כָּזֹאת. וְכָל מִי שֶׁעָמַד שָׁם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי עַל כָּל פְּשָׁעָיו. וְגֹדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם בִּשְׁעַת רִקּוּדִין אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב בְּשׁוּם אֹפֶן.
וּכְבָר גִּלָּה כַּמָּה תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד עַל עִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וְגַם בְּהַתּוֹרָה “לַשֶּׁמֶשׁ” הַנַּ”ל מְבֹאָר מֵעִנְיַן רִקּוּדִין, אֲבָל לֹא הָיָה שָׁכִיחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה רִקּוּדִין כִּי-אִם בְּעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד. אַךְ בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה הַנַּ”ל הָיָה מְרַקֵּד כַּמָּה פְּעָמִים, הַיְנוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, וְאַחַר-כָּךְ בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: “רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב” (לקוטי א’ סימן ח’), וְאַחַר-כָּךְ בְּפוּרִים בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע, וְאַחַר-כָּךְ עַל הַחֲתֻנָּה הַנַּ”ל. וְאָמַר בְּעַצְמוֹ, בְּזֹאת הַשָּׁנָה רָקַדְתִּי הַרְבֵּה. וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה נִשְׁמְעוּ הַגְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין “פּוּנְקְטִין”, שֶׁהָיוּ רוֹצִים אָז לִגְזֹר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵחֲמַת זֶה רָקַד כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי עַל-יְדֵי רִקּוּדִין מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמְבַטְּלִין הַגְּזֵרוֹת, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים” (סימן י’ בלקוטי א’) הַמַּתְחֶלֶת: “עַל-יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף מַמְתִּיקִין הַדִּינִים”. וְגַם זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּאוֹתוֹ הַחֹרֶף בְּטְרָהאוִיצֶע:

אות קיז

יד, בִּשְׁנַת תקס”ה עָשָׂה נִשּׂוּאִין לְבִתּוֹ מִרְיָם זַ”ל בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ וָואלְטְשִׁיסְק. וּבַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה שֶׁקּוֹרִין “פָארְשְׁפִּיל”, שֶׁהָיָה בְּפָרָשַׁת נֹחַ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן, הָיָה מְרַקֵּד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וְרִקּוּדִין כָּאֵלּוּ לֹא נִרְאָה מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם פַּעַם כְּמוֹתָם, כִּי אָז הָיָה מְרַקֵּד כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם. וּמַה שֶּׁהָיָה אָז בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר. בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית יָשַׁב אָז עִמָּנוּ, וְאָמַר לִזְכֹּר הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת זֶה. וְסִפֵּר אָז, שֶׁבְּאוֹתוֹ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה נָתְנוּ לוֹ עֶקְסְפֶּענְס [הוֹצָאוֹת] אֶלֶף אֲדֻמִּים אַחַר כָּל הַהִצְטָרְכוּת. וְהָיָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה, וְהוּא אוֹהֵב תּוֹרָה מְאֹד, וְהָיָה שָׁם מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ שָׁם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְהָלַךְ לְשָׁם, וְעָמַד שָׁם שׁוֹמֵר עַל הַפֶּתַח וְלֹא הִנִּיחוֹ לִכְנֹס. וְנָתַן לוֹ הָאֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּהוּ. וְהָיָה לוֹ שָׁם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל עַל הָאֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁלֹּא לִתְּנֵם. וְגַם יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם. וְנִכְנַס לְשָׁם וְשָׁמַע מַה שֶּׁשָּׁמַע. וּמַה שֶּׁשָּׁמַע בְּאוֹתוֹ הָעֵת, הַיְנוּ מַאֲמַר “חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם” (לקוטי א’ סימן כ”ב), הוּא מֵאוֹתוֹ הַתּוֹרָה שֶׁל הַמָּקוֹם הַנַּ”ל, רַק הוּא מְעַט וּמִקְצָת וְכוּ’.
וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה: “וַ’יֹּאמֶר יְ’יָ סָ’לַחְתִּי כִּ’דְבָרֶיךָ רָאשֵׁי-תֵבוֹת כּוֹסִ”י”, שֶׁנִּדְפַּס מִזֶּה רַק רָאשֵׁי פְרָקִים (סימן קע”ז בלקוטי א’). וַאֲנִי פָּסַקְתִּי אָז לוֹמַר קַדִּישׁ עַל אִמִּי זַ”ל. וְאָז אָמַר בְּהַתּוֹרָה “יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא”, כַּנִּדְפָּס בְּהָרָאשֵׁי פְרָקִים. וְגֹדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה אָז אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה זֹאת.
בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת שָׁתָה מְעַט יַיִן מֵחֲמַת שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין כַּנָּהוּג, וְהָיָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְרָקַד הַרְבֵּה, כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם כַּנַּ”ל. וְאָז סָמַךְ עַצְמוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרָקַד, וְהָיוּ מְזַמְּרִים אָז נִגּוּן נָאֶה וְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל יִרְאָה, וְהוּא רָקַד עַל-יְדֵי זֶה הַנִּגּוּן. כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ עַל-פִּי רֹב לְרַקֵּד עַל-יְדֵי נִגּוּן שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת וְיִרְאָה. וְהַנִּגּוּן יָדוּעַ אֶצְלֵנוּ, וְאָמַר אָז, שֶׁהַנִּגּוּן הַזֶּה הוּא נִגּוּן קְרִיאָה וּכְרוּז, שֶׁקּוֹרִין אוֹתָם עַל-יְדֵי נִגּוּן זֶה שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּם עַל הַחֲתֻנָּה. הַיְנוּ שֶׁקּוֹרִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַמֵּתִים, הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁהֵם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, וּזְקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן זַ”ל, וְאִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת זַ”ל, שֶׁכֻּלָּם יָבוֹאוּ עַל הַחֲתֻנָּה, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה מִתְקַבְּצִים כֻּלָּם (זוהר פנחס ריט:). וְאָז הִתְפַּלֵּל מִנְחָה עִמָּנוּ יַחַד בַּמָּקוֹם שֶׁאָכַלְנוּ שָׁם סְעֻדַּת שַׁחֲרִית, הַיְנוּ בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה חָגוּר בְּפַאטְשֵׁיילֶע [כְּעֵין מִטְפַּחַת] לְבַד. וְאַחַר-כָּךְ יָשַׁב עִמָּנוּ בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כַּנַּ”ל. וְהִתְחִיל לְזַמֵּר בְּנֵי הֵיכָלָא וְכוּ’, וְהָיָה הַשָּׁלֹשׁ-סְעֻדּוֹת בְּדֶרֶךְ שִׂמְחָה. וְאָמַר אָז, מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁתּוֹת יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת (“אַז אַגוּטֶר יְהוּד טִיט אַטְרִינְק, וַויין קֶען עֶר מוֹחֵל עֲווֹנוֹת זַיין”). וְאָמַר כָּל הַתּוֹרָה “וַיֹּאמֶר ה’ סָלַחְתִּי וְכוּ’ רָאשֵׁי-תֵבוֹת כּוֹסִי”. וְאַחַר-כָּךְ בָּעֶרֶב, הִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עֲדַיִן בִּזְכוּת אָבוֹת, וּמַה שֶּׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה אַדְּרַבָּא טוֹבָה לָהֶם. וְדִבֵּר אֶחָד עִמּוֹ מִמ’ וְאָמַר מִי יוֹדֵעַ מָה יִהְיוּ נַעֲשָׂה עִם מ’:

אות קיח

טו, בִּשְׁנַת תקס”ז נָסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וְאוֹסְטְרְהָא וְזַאסְלַאב וְדוּבְּנָא וּשְׁאָר קְהִלּוֹת. וְהָיָה אָז גַּם-כֵּן בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ בְּרָאד, וְשָׁהָה בְּדֶרֶךְ זֶה בְּעֵרֶךְ חֲצִי שָׁנָה. וְאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מֶה עָשָׂה בִּנְסִיעָה זוֹ. כִּי לֹא קִבֵּל שָׁם מָמוֹן בִּנְסִיעָה זוֹ. גַּם בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה שָׁם לֹא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ כְּלָל, בִּפְרָט בִּבְּרָאד שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם לְבַדּוֹ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל וְכוּ’. וּבִנְסִיעָה זוֹ נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ בְּזַאסְלַאב שֶׁהָיְתָה שָׁם אֵצֶל הַדָּאקְטוֹר. וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ שָׁם עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְאַחַר פְּטִירַת אִשְׁתּוֹ בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ נִשְׁתַּדֵּךְ מִבְּרָאד. וְאָז בָּא עָלָיו חוֹלַאַת הַהוּסְט [שִׁעוּל], וְאָמַר תֵּכֶף שֶׁיִּסְתַּלֵּק. וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל נָשָׂא אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה:

אות קיט

טז, וְתֵכֶף אַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ח נָסַע לְלֶעמְבֶּרְג, וְשָׁהָה שָׁם עַד אֶמְצַע הַקַּיִץ. וּבָא לְבֵיתוֹ עַל פָּרָשַׁת בָּלָק. כְּשֶׁנָּסַע לְלֶעמְבֶּרְג נָסַע דֶּרֶךְ וָואלְטְשִׁיסְק, וְשָׁם רָצָה לַעֲבֹר עַל הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר, וְנִתְעַכֵּב שָׁם יוֹתֵר מִשְּׁנֵי שָׁבוּעוֹת. פַּעַם אַחַת חָלַם לוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁעָמְדוּ חֲיָלוֹת רַבּוֹת מֵהַקֵּיסָר שֶׁלָּנוּ, וְכֵן כְּנֶגְדָּם חֲיָלוֹת רַבּוֹת מֵהַקֵּיסָר דֶּוִין (אוֹסְטְרִיָה), וְהַקֵּיסָרִיּוֹת בְּעַצְמָן הָיוּ שָׁם. וּבִקֵּשׁ רַבֵּנוּ זַ”ל מֵאָדוֹן אֶחָד שֶׁיַּנִּיחַ אוֹתוֹ לַעֲבֹר. וְאָמַר, אוֹתְךָ בְּוַדַּאי לֹא אַנִּיחַ לַעֲבֹר לִמְדִינָתֵנוּ. וְהַדָּבָר הָיָה נִרְאֶה, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא פֶּן יְבַלְבֵּל שָׁם הַמְּדִינָה וְכוּ’. וְהָלַךְ וּבִקֵּשׁ מֵהַקֵּיסָר דְּשָׁם בְּעַצְמוֹ, וְאָמַר: אֲנִי אֵינִי מִתְיָרֵא, אֲנִי מַנִּיחוֹ לַעֲבֹר לְשָׁם. וְהֵקִיץ בַּבֹּקֶר, וְסִפֵּר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ, וְאָמַר לוֹ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם אֶעֱבר הַגְּרֶענִיץ כִּי כָּךְ חָלַם לִי. וְכֵן הָיָה שֶׁעָבַר אוֹתוֹ הַיּוֹם הַגְּרֶענִיץ. וּבְעִנְיַן הַחֲלוֹם הַנַּ”ל יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים, כִּי נִשְׁכַּח הָרֹב כִּי לֹא נִכְתַּב בִּזְמַנּוֹ:

אות קכ

יז, בִּשְׁנַת תק”ע נָסַע לְאוּמַאן. בִּשְׁנַת תקע”א נִסְתַּלֵּק שָׁם. וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל נְסִיעָה וּנְסִיעָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיָּשַׁב שָׁם, קְצָתָם כְּבָר נִרְשְׁמוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְרֻבָּם נִשְׁכַּח. חוּץ מִזֶּה יֵשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ תֹּכֶן כַּוָּנוֹת נְסִיעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים:

אות קכא

יח, בִּשְׁנַת תקס”ה, בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת, נָסַע לְשַׁארִיגְרָאד וְשָׁהָה שָׁם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְגַם נְסִיעָה זוֹ הָיְתָה פְּלִיאָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וְאָמַר לָאֶחָד שֶׁלִּוָּה אוֹתוֹ: הָעוֹלָם מִתְגַּעְגְּעִים מָתַי יִהְיֶה כְּהַבַּעַל שֵׁם-טוֹב ז”ל, שֶׁאִלּוּ הָיָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז”ל, הָיָה גַּם-כֵּן מְחַפֵּשׂ יוֹתֵר. וּפִתְאוֹם יָצָא מִשָּׁם, וְאָמַר שֶׁבּוֹרֵחַ כְּמוֹ מֵאֵשׁ. וְאַחַר-כָּךְ הָיָה שָׁם שְׂרֵפוֹת גְּדוֹלוֹת כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָמַר, אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים בְּנֵי שַׁארִיגְרָאד הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל זֶה טוֹב מֵעִפּוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּמוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁהִצִּילָם עַל-יְדֵי יְשִׁיבָתוֹ שָׁם מֵעִפּוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. “אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל”. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה וְיִזְכֶּה לֵידַע סוֹד אֶחָד מִנְּסִיעוֹתָיו הַפְּלִיאוֹת מְאֹד שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שׁוּם טַעַם עַל-פִּי פָּשׁוּט. וְאָמַר בָּעֵת שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ: אִלּוּ הָיוּ הָעוֹלָם יוֹדְעִים עִנְיַן נְסִיעָתִי הָיוּ מְנַשְּׁקִים הַפְּסִיעוֹת שֶׁלִּי, בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁל נְסִיעָתִי אֲנִי מַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת:

אות קכב

יט, בִּשְׁנַת תקס”ב בַּקַּיִץ, קֹדֶם שֶׁיָּצָא מִזְלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, הָיָה בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב עִם אָבִיו, הָרַבָּנִי הֶחָסִיד הַוָּתִיק הַמְפֻרְסָם, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי שִׂמְחָה זַ”ל. וְאָז הָיָה תֹּקֶף הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ. וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת אָמַר הַזָּקֵן הַנַּ”ל שֶׁיָּבִיא אִגְּרוֹת מִכָּל הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁכֻּלָּם חוֹלְקִים עָלָיו, וְכֵן הֲוָה בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ. כִּי הִגִּיעוּ אִגְּרוֹת מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ”ל, וְכֻלָּם הֶחֱזִיקוּ יָדָם עִם רַבֵּנוּ זַ”ל בְּאַהֲבָה רַבָּה מְאֹד, וְכָתְבוּ מְרוֹרוֹת לְהַזָּקֵן הַנַּ”ל. הַיְנוּ הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב, וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זַ”ל, וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי זְאֵב מִטְּשַׁארְנִיאוֹסְטְרֶע, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם קַלִיסְקֶער מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמְחֻתָּנוֹ רַבִּי לֵיבּוּשׁ מִוָּואלְטְשִׁיסְק, וּמְחֻתָּנוֹ רַבִּי אַבְרָהָם דֹּב מֵחֲמֶעלְנִיק, כֻּלָּם כָּתְבוּ אִגְּרוֹת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה עֲצוּמָה לְרַבֵּנוּ זַ”ל, וּבִזּוּ אֶת הַזָּקֵן הַנַּ”ל מְאֹד מְאֹד. אֲבָל הַזָּקֵן הַנַּ”ל לֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וְהָיָה מַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת חִנָּם עַל לֹא דָבָר.
וּבְאוֹתוֹ הַקַּיִץ נָסַע רַבֵּנוּ זַ”ל לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב, וְשָׁם הָיָה קִבּוּץ שֶׁל כַּמָּה גְּדוֹלִים. כִּי מְחֻתָּנוֹ הָרַב הַגָּאוֹן מִוָּואלְטְשִׁיסְק עָשָׂה אָז שָׁם בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב נִשּׂוּאִין לִבְנוֹ מוֹהֲרַ”שׁ זַ”ל, וְנִתְוַעֲדוּ שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלִים. וּקְצָתָם אֲנִי יוֹדֵעַ, הֲלוֹא הֵמָּה הָרַב הַגָּאוֹן מִוָּואלְטְשִׁיסְק, וּבְנוֹ הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יוֹסֵף יוֹסְקֶא זַ”ל אַב-בֵּית-דִּין דִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ יָאס, וְהָרַב הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב מִטְּשַׁארְנִיאוֹסְטְרֶע, וְהָרַב הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה זַ”ל אַב-בֵּית-דִּין דִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ קְרָאסְנִי בְּנוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים דִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ קְרָאסְנִי, וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי יִצְחָק זַ”ל מִקָּאסְנְטִין חָדָשׁ, וְעוֹד כַּמָּה גְּדוֹלִים. וְנִתְוַעֲדוּ כֻּלָּם שָׁם לְנַדּוֹת וּלְהַחֲרִים אֶת הַזָּקֵן הַנַּ”ל עַל שֶׁמְּבַזֶּה תַּלְמִיד-חָכָם אֲמִתִּי, הַיְנוּ אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ”ל. וּכְבָר נִגְמַר הַדָּבָר בֵּינֵיהֶם בְּהַסְכָּמַת כֻּלָּם וְרָצוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֲבָל אִישׁ אֶחָד בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב בִּלְבֵּל אֶת הַדָּבָר, וְהָלַךְ וְדִבֵּר עַל לֵב הָרַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ אַב-בֵּית-דִּין דְּבַרְדִּיטְשׁוֹב, וְאָמַר שֶׁאֵין נָאֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ זֶה הַדָּבָר בְּעִירוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר. וְרַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה אָז אֵצֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ דְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאֹד וּבְאַהֲבָה רַבָּה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה. כִּי הָרַב דְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב הֶחֱזִיק יָדוֹ עִם רַבֵּנוּ זַ”ל מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, אֲבָל הַדָּבָר הַנַּ”ל, הַיְנוּ הַחֵרֶם, לֹא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה בְּעִירוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצְאוּ אֲנָשִׁים שֶׁדִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זַ”ל מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב, נָסַע לְטוּלְטְשִׁין, וְשָׁם נִתְוַעֵד רַבֵּנוּ זַ”ל עִם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלֶב, וְקִבְּלוּהוּ לְפֹה בְּהַסְכָּמַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ זַ”ל, וְנִכְנַס לְשָׁם בַּחֲצִי אֱלוּל:

אות קכג

כ, קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב קִבֵּץ מִנְיָן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְטָעַן לִפְנֵיהֶם עִם הַבַּעַל דָּבָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיָן זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וְאָמַר, שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְקַלְקְלוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה כָּבֵד מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ. וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה. וְלֹא הָיָה לְרַבֵּנוּ זַ”ל שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו, אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. כִּי תָּמִיד הָיָה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְכוּ’. שֶׁאֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’.
מֵעִנְיַן הַזָּקֵן הַנַּ”ל, מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה “דַּע שֶׁיֵּשׁ אֲרִיךְ אַנְפִּין בַּקְּלִפָּה” (לקוטי מוהר”ן סימן רמ”ב), וּבְהַתּוֹרָה “וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי” (לקוטי תנינא, סימן ד’), בְּעִנְיַן “וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ”. וְאָמַר אָז בְּפֵרוּשׁ אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה: “אִיךְ האבּ אִים אָן גִינֶעמִין פַאר דֶעם זֵיידֶען” [אֲנִי הֶחֱזַקְתִּי אוֹתוֹ בִּ’זְקָנוֹ’]. וּבְהַתּוֹרָה “וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ” (לקוטי מוהר”ן חלק א’ סימן רנ”א), וְעוֹד בִּשְׁאָר מַאֲמָרִים. גַּם עַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וְאָמַר כְּבָר, שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא שְׂחוֹק נָאֶה עִם הַזָּקֵן. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “סֶע וֶועט מִיט אִים זַיין אַ שויין שְפִּילִיכְעל אוֹף יֶענֶער וֶועלְט”. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר הִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְלִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל.
(אָמַר הַמַּעֲתִיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אֶחָד נִתְוַעֲדוּ יַחַד רַבֵּנוּ זַ”ל עִם הַזָּקֵן הַנַּ”ל, כִּי הָעוֹלָם רָצוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְאָמַר הַזָּקֵן לְרַבֵּנוּ זַ”ל: הֲיִתָּכֵן שֶׁאִישׁ זָקֵן כָּמוֹנִי שֶׁאֵין לִי שִׁנַּיִם, יִרְצֶה בְּמַחֲלֹקֶת? וְלָקַח אֶצְבַּע שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל, וְהִכְנִיס לְתוֹךְ פִּיו וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם. רַק אֶשְׁאַל מִכֶּם כַּמָּה דְבָרִים אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם: אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁיֵּשׁ עִיר זְלַאטִיפָּאלְיֶע עַל הַשָּׁמַיִם? אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: הֲלֹא זֶה מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּפֵרוּשׁ: “עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמַיִם” – כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ עָרִים לְמַטָּה, כָּךְ יֵשׁ עָרִים לְמַעְלָה. וְאַחַר-כָּךְ שָׁאַל אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל: אֱמֶת שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶבִּזְלַאטִיפָּאלְיעֶ אַתֶּם מְתַקְּנִים הַחֵטְא שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט? הֵשִׁיב: אֱמֶת. וְאָמַר לוֹ הָעִנְיָן הַמְּבֹאָר (לקוטי תנינא, סימן ס”ד), שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִתִּקּוּן חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה, לְכַפֵּר עַל “אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל” עַל-יְדֵי “אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” וְכוּ’, וְשָׁם מוּבָן זֶה בְּרֶמֶז. אַחַר-כָּךְ שָׁאַל לוֹ עוֹד: אֱמֶת שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶּׁהְיִיתֶם בַּהֵיכַל שֶׁל מָשִׁיחַ? הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: וּמַה בְּכָךְ? וְכִי אַתֶּם הֱיִיתֶם שָׁם וְלֹא מְצָאתֶם אוֹתִי?! רַק מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי, אִם תֵּלְכוּ עִמִּי לְבֵיתִי לִשְׁתּוֹת עִמִּי טֵייא אוֹ קַאוֶוע בְּיַחַד, וְתוֹדִיעוּ לְהָעוֹלָם שֶׁאַתֶּם חוֹזְרִים מִדִּבְרֵיכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם וְאַתֶּם מִתְחָרְטִים עַל הַמַּחֲלֹקֶת, אַסְבִּיר לָכֶם טַעְמוֹ וְעִנְיָנוֹ שֶׁל דָּבָר. הֵשִׁיב לוֹ הַזָּקֵן הַנַּ”ל: אֵלֵךְ מִקֹדֶם לְבֵיתִי, וְאַחַר-כָּךְ אֵלֵךְ אֶצְלְכֶם. וּכְשֶׁהָלַךְ לוֹ הַזָּקֵן מִן רַבֵּנוּ זַ”ל, שָׁמַע רַבֵּנוּ זַ”ל אֵיךְ שֶׁאָמַר: וְכִי אֵיזֶה פָּנִים יִהְיוּ לִי בִּפְנֵי הַנְּגִידִים, אִם אֵלֶךְ אֶצְלוֹ וְאֶעֱשֶׂה שָׁלוֹם עִמּוֹ וְכוּ’. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: אִם הָיָה מִתְּחִלָּה הוֹלֵךְ לְבֵיתִי כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי לוֹ, אֶפְשָׁר הָיָה לִי שָׁלוֹם עִמּוֹ, אֲבָל עַכְשָׁו לֹא יִהְיוּ לִי שָׁלוֹם עִמּוֹ וְיַחְזִיק בַּמַּחְלֹקֶת, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין אֲנִי מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ כְּלָל, כִּי הֲלֹא כְּבָר הֶרְאָה לִי שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם)
(אָמַר הַמַּעֲתִיק: עַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ הַשַּׁיָּכָה לְעִנְיָנֵנוּ כַּנַּ”ל, מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַשּׂוֹנְאִים שֶׁל הָהָר, קֹדֶם שֶׁרָצוּ לַעֲלוֹת עַל הָהָר הָיוּ נוֹפְלִים לָהֶם הַשִּׁנַּיִם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת).
אָמַר: יֵשׁ לִי שׂוֹנֵא כָּזֶה, שֶׁלֹּא מְקָרֵר אַפּוֹ וַחֲמָתוֹ מִמֶּנִּי בְּאֹפֶן אַחֵר, רַק כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת דָּמִי (“אִיךְ האבּ אַזוֹי אַ שׂוֹנֵא וָואס עֶר קִילְט זִיךְ אַנְדֶערְשׁ נִיט אִין מִיר, סַיידִין עֶר זֶייט מַיין בְּלוּט”). וְלֹא גִלָּה מִי הוּא הַשּׂוֹנֵא הַזֶּה. וְזֶה אָמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן, אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “תִּקְעוּ תּוֹכָחָה” (לקוטי תנינא, סימן ח’), שֶׁאָז יָצָא מִמֶּנּוּ דָּמִים הַרְבֵּה, כִּמְבֹאָר בְּסֵפֶר ‘חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן’ וִ’ימֵי מוֹהֲרַנַ”ת’.
כ-ב, כְּשֶׁהִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ”ל לַחֲלֹק עָלָיו, אָמַר: יָדַעְתִּי שֶׁיַּעֲמֹד עָלַי הַסָּ”מֶ וְחֵילוֹתָיו, אֲבָל תְּמִיָה לִי עַל שֶׁמָּסְרוּ זֹאת לְיָדוֹ. וְאָמַר אָז דִּבְרֵי צַחוּת. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: מוּטָב שֶׁיַּפִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְגוֹב הָאֲרָיוֹת וְאַל יֻמְּסַר בְּיַד שׂוֹנְאָיו, אֲבָל מַה עוֹשִׂין כְּשֶׁהַשּׂוֹנֶא בְּעַצְמוֹ הוּא אַרְיֵה? וְאַחַר-כָּךְ אָמַר, שֶׁזֶּה פֵּרוּשׁ: “וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי”. כִּי לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ: הֲלֹא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יָדַע שֶׁשָּׁאוּל הוּא שׂוֹנְאוֹ, וְאֵיךְ יִרְצֶה לִרְאוֹת בְּנִקְמָתוֹ, הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא אַתָּה שָׁאוּל וְהוּא דָוִד אִבַּדְתִּי כַּמָּה דָוִד מִפָּנָיו וְכוּ’ (מועד קטן טז:). אַךְ כָּךְ אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי עֵינַיִם שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת בְּשׂוֹנְאִי אֵיךְ הוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו, בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה הוּא עוֹמֵד עַכְשָׁו, וְעַל יְדֵי זֶה אֵדַע בְּבֵרוּר מַדְרֵגָתִי. וְאָמַר אָז בְּדֶרֶךְ צַחוּת: אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת וְכוּ’ וַעֲצַת ה’ הִיא תָקוּם. וְאָמַר שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה צְחוֹק נָאֶה עִמּוֹ (“אוֹיף יֶענֶער וֶועלְט וֶועט זַיין אַ שֵיין שְׁפִּילְכֶען מִיט אִיהְם”). אַחַר-כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל כַּמָּה תּוֹרוֹת הַנּוֹגְעִין לְעִנְיָן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם וְתָבִין. בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִמֶּנּוּ, וַחֲבָלִים נָפְלוֹ לָנוּ בַּנְּעִימִים לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ”ל:

אות קכד

כא, בַּשַׁבַּת חֲנֻכָּה תקס”ט שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְבִיאָתוֹ מִלֶעמְבֶּרְג, כִּי בְּקַיִץ תקס”ח הֶעָבָר בָּא מִלֶעמְבֶּרְג לְבֵיתוֹ. וְאָז בְּאוֹתוֹ הַחֲנֻכָּה אָמַר הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת: “יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה” (לקוטי תנינא סימן ב’). וְאָז צִוָּה לְזַמֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן: “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה’ שֶׁהָיָה לָנוּ” (תהלים קכ”ד). וְזִמְּרוּ לְפָנָיו זֶה הַמִּזְמוֹר בְּלֵיל שַׁבָּת כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. וְגַם פַּעַם אַחַת בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע הָיָה מְזַמֵּר גַּם-כֵּן הַמִּזְמוֹר לוּלֵי ה’ כַּמָּה פְּעָמִים. וְאַחַר-כָּךְ הָפַךְ פָּנָיו אֶל הָעוֹלָם, וְאָמַר: עֲדַיִן אֵין אַתֶּם נֶחֱשָׁבִים מֵאֲנָשִׁים שֶׁלִּי. כִּי יִהְיֶה עֵת, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יַעַמְדוּ עָלַי וְיַחְלוֹקוּ כֻּלָּם עָלַי, וְאָז מִי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִהְיֶה נִשְׁאָר אֶצְלִי זֶה יִהְיֶה נֶחֱשָׁב מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי בֶּאֱמֶת (אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי רַבִּים קָמוּ עָלָיו וְעָלֵינוּ וְלוּלֵי ה’ שֶׁהָיָה לָנוּ וְכוּ’):

אות קכה

כב, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁאָז כְּשֶׁהָיָה בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב בְּקַיִץ תקס”ב עִם הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ כַּנַּ”ל, וְאָמַר אָז, שֶׁאָז נוֹדַע לוֹ כָּל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ”ל. וְעַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה לֹא דִּבֵּר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, כִּי אָמַר שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ כְּלָל עַד אֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ כָּל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ. וְאָז הִתְחִיל לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ מְעַט לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד:

אות קכו

כג, דַּרְכֵּנוּ הָיָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְעַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה וְעַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וּבְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הָיִינוּ אֶצְלוֹ תָּמִיד, מִיּוֹם שֶׁקָּבַע דִּירָתוֹ פֹּה בְּרֶסְלֶב. וְהָיָה מְצַוֶּה וּמַזְהִיר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים. וְהָיָה תָּמִיד אוֹמֵר תּוֹרָה נִפְלָאָה בַּאֲרִיכוּת גְּדוֹלָה בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים, הַיְנוּ, בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָיָה אוֹמֵר הַתּוֹרָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בֵּין יוֹם רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי, וְהִתְחִיל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְנִכְנַס הַרְבֵּה לְתוֹךְ לֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וּבְשַׁבַּת חֲנֻכָּה אָמַר הַתּוֹרָה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, וּבְשָׁבוּעוֹת הָיָה אוֹמְרָהּ גַּם-כֵּן כְּמוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל יוֹם שֵׁנִי דְּשָׁבוּעוֹת וְנִכְנַס הַרְבֵּה לְתוֹךְ לֵיל שֵׁנִי.
אַךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הִזְהִיר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַר שֶׁעַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד אֶצְלוֹ, אִישׁ לֹא יִהְיֶה נֶעְדָּר. וְגֹדֶל הָאַזְהָרָה שֶׁהִזְהִיר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֵין לְשַׁעֵר. וְהִכְפִּיל בְּאַזְהָרָה זוֹ כַּמָּה פְּעָמִים וְאָמַר שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. גַּם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַאן דִּבֵּר עִמָּנוּ גַּם-כֵּן מִזֶּה, מַעֲלַת מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “וָואס זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגְן, קֵיין גְרֶעסֶירְס דֶער פוּן אִיז נִיט דָא”). וְאָמַר: וְאִם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים אֲחֵרִים אֵינוֹ כָּל כָּךְ חִיּוּב לִהְיוֹת אֶצְלָם דַּיְקָא עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, יִקְשֶׁה עָלַי עוֹד קֻשְׁיָא אַחַת (“אִיז נָאךְ אֲקַשְׁיָא”). כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְתָרֵץ וְלוֹמַר הַטַּעַם, רַק כְּאוֹמֵר שֶׁבְּלֹא זֶה יֵשׁ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עָלָיו וְיִהְיֶה עוֹד קֻשְׁיָא זוֹ גַּם-כֵּן, מַה שֶּׁהוּא מַקְפִּיד מְאֹד לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הַצַּדִּיקִים. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵצֶל כָּל הַצַּדִּיקִים הָיוּ נוֹסְעִים עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אֲבָל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם לֹא הִקְפִּיד וְלֹא הִזְהִיר כָּל כָּךְ כְּמוֹתוֹ. וְעוֹד מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר מַה שֶּׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת כְּרוּז וְכוּ’ (סימן ת”ג). וְאָמַר אָז, שֶׁכָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה רָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד, אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וְכוּ’ (נחמיה ח’).
וְעוֹד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה אָמַר תּוֹרָה בִּקְבִיעוּת. הַיְנוּ שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לִטְשֶׁערִין וּלְטִירָהאוִיצֶע פַּעַם אֶחָד בַּחֹרֶף, וְיָשַׁב שָׁם עַל הַשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, וְאָמַר שְׁנֵּי פְּעָמִים תּוֹרָה, הַיְנוּ בְּשַׁבַּת שִׁירָה וְעוֹד אֵיזֶה שַׁבָּת. וְגַם בַּקַּיִץ הָיָה נוֹסֵעַ לְשָׁם, אֲבָל לֹא אָמַר תּוֹרָה, רַק פַּעַם אַחַת בִּטְשֶׁערִין בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ.
כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁאֵלּוּ שִׁשָּׁה פְּעָמִים הַנַּ”ל, הַיְנוּ, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּבֵיתוֹ וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּדֶּרֶךְ, הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה בִּקְבִיעוּת. וְחוּץ מִזֶּה לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם קְבִיעוּת לַאֲמִירַת תּוֹרָה, כִּי לֹא הָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ עַל הַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית כְּלָל, רַק בְּאֵלּוּ הַשַּׁבָּתִים הַנַּ”ל. אֲבָל בְּכָל הַשָּׁנָה הָיָה יוֹשֵׁב תָּמִיד בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית בְּחַדְרוֹ לְבַדּוֹ, רַק אַף-עַל-פִּי-כֵן שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה הַרְבֵּה גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה, רַק שֶׁלֹּא הָיָה קְבִיעוּת וּזְמַן לָזֶה. רַק בְּכָל עֵת שֶׁנִּזְדַּמֵּן שֶׁזִּכָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיִינוּ זוֹכִים לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה נִפְלָאָה. לִפְעָמִים בְּלֵיל שַׁבַּת-קֹדֶשׁ וְלִפְעָמִים בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וְלִפְעָמִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַר הַבְדָּלָה וְלִפְעָמִים בִּימֵי הַחֹל. וְכַמָּה פְּעָמִים נִזְדַּמֵּן שֶׁמִּתּוֹךְ שִׂיחָתוֹ שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ וּמְסַפֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם. וְהָיִינוּ מְדַבְּרִים עִמּוֹ כָּל מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לְתוֹךְ פִּינוּ. וְאַחַר-כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְהַתּוֹרָה הָיְתָה מֵעֵין כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁסִּפַּרְנוּ עִמּוֹ. וְזֶה הָיָה שָׁכִיחַ מְאֹד, עַד שֶׁהִתְחַלְנוּ לְהַכִּיר בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ שֶׁכָּל שִׂיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה. וְכָל פַּעַם שֶׁהָיִינוּ מַטִּים אָזְנֵינוּ הֵיטֵב לְשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הָיִינוּ שׁוֹמְעִים שֶׁכָּל דִּבּוּרָיו הֵם תּוֹרָה נִפְלָאָה, עַד שֶׁהִתְחַלְנוּ לִכְתֹּב כַּמָּה שִׂיחוֹת שֶׁלּוֹ, אֲבָל לֹא נִכְתַּב חֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה. אַשְׁרֵי הָעֵת אַשְׁרֵי הַשָּׁעָה אַשְׁרֵי הָרֶגַע, שֶׁזָּכִינוּ לַעֲמֹד לְפָנָיו לִשְׁמֹעַ הֶבֶל פִּיו הַקָּדוֹשׁ. מִי יִתֵּן לָנוּ עַכְשָׁו שָׁעָה כָּזוֹ, הָיִינוּ מִתְגַּלְגְּלִים אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בֶּעָפָר כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְפָנָיו, לִשְׁמֹעַ הֶבֶל פִּיו הַקָּדוֹשׁ הָעוֹלֶה עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת:

אות קכז

כד, פַּעַם אֶחָד נָסַע לְמֶעדְוֶועדִוְוקֶא, וְנִתְעַכֵּב בַּדֶּרֶךְ, וְלֹא הִגִּיעַ עַל שַׁבָּת. וְהֻכְרַח לִשְׁבּוֹת בִּכְפַר הַאלַאוְוקִיוּקֶא סָמוּךְ לְמֶעדְוֶועדִוְוקֶא, כִּי הַסּוּסִים נִתְיַגְּעוּ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ. וְנִתְאַחֵר עַד שֶׁבָּא סָמוּךְ לְהַדְלָקַת נֵרוֹת מַמָּשׁ לַכְּפָר הַנַּ”ל. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ לְכָאן סִפֵּר לְפָנֵינוּ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֹאת בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל. וְאָמַר, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָלְכוּ הַסּוּסִים סָמוּךְ לָעֶרֶב, וְהוּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיָּרוּצוּ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לֵילֵךְ, וְאָמַר, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁבּוֹרְחִין בַּחֲלוֹם, שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִבְרֹחַ בְּשׁוּם אֹפֶן כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ הַחֲלוֹם, כָּךְ הָיָה לוֹ אָז. וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם. וְנִדְמָה לוֹ בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ כְּמוֹ שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הָאָדָם לַגֵּיהִנָּם, שֶׁאָז בְּוַדַּאי הַפַּחַד גָּדוֹל עַד אֵין סוֹף, כֵּן מַמָּשׁ פַּחַד זֶה הָיָה עָלָיו מֵחֲשַׁשׁ חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם. וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי קְצָת מִלְּשׁוֹנוֹ, עֹצֶם הַפַּחַד שֶׁל הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לַגֵּיהִנָּם חַס וְשָׁלוֹם. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב, כִּי כָּפַל דְּבָרָיו פַּעֲמַיִם, וְהִפְלִיג מֵעֹצֶם הַפַּחַד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית שֶׁנּוֹפֵל עַל הָאָדָם בְּעֵת שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ לַגֵּיהִנָּם חַס וְשָׁלוֹם. וּמַמָּשׁ פַּחַד זֶה הָיָה עָלָיו אָז, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת חַס וְשָׁלוֹם.
וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֹאת הָיְתָה בַּחֹרֶף קֹדֶם שַׁבַּת שִׁירָה, וְיֵשׁ בָּזֶה סִפּוּר שָׁלֵם. כִּי עִכּוּב שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל לֹא הָיָה דָּבָר רֵיק, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁנָּסַע עַל שַׁבַּת שִׁירָה, וּכְבָר הָיוּ אֲנָשָׁיו מְקֻבָּצִים שָׁם מִכַּמָּה עֲיָרוֹת וְהוּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד, וְלַעֲשׂוֹת וּלְתַקֵּן מַה שֶּׁהָיָה עוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְעִסְקוֹ עִם אֲנָשָׁיו. וְאָמַר, שֶׁבְּכָל עֵת הַקִּבּוּץ שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹרָה לִפְנֵי אֲנָשָׁיו, אֲזַי מַמָּשׁ הָרַעַשׁ וְהַפַּחַד שֶׁיֵּשׁ עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּעֶרֶב יוֹם-כִּפּוּר לְעֵת עֶרֶב בְּעֵת שֶׁהוֹלְכִין לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, מַמָּשׁ פַּחַד וְרַעַשׁ זֶה נוֹפֵל עָלָיו בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אוֹ יוֹם-טוֹב שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹרָה בָּרַבִּים. וְאַחַר הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן לָבוֹא עַל שַׁבַּת שִׁירָה כְּדַרְכּוֹ מִכַּמָּה שָׁנִים, וּפִתְאוֹם נִתְעַכֵּב וְשָׁבַת בַּכְּפָר הוּא וַאֲנָשָׁיו שֶׁנָּסְעוּ עִמּוֹ, וְעוֹד קְצָת אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר בָּאוּ לִקְרָאתוֹ, כֻּלָּם הֻכְרְחוּ לִשְׁבֹּת בַּכְּפָר הַנַּ”ל. וְלֹא הָיָה לָהֶם מַה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהֻכְרְחוּ לֶאֱכֹל חַלָּה שֶׁל דָּגָן וּלְקַדֵּשׁ עַל הַחַלָּה. כִּי לֹא הָיָה שָׁם כּוֹס לְקַדֵּשׁ עַל הַיֵּין שָׂרָף, וַאֲפִלּוּ סַכִּין וְשׁוּם כְּלֵי אֲכִילָה לֹא הָיוּ לָהֶם. וְהוּא זַ”ל סִפֵּר אַחַר-כָּךְ כָּל סֵדֶר הַשַּׁבָּת שֶׁהָיָה שָׁם בַּאֲרִיכוּת.
אַחַר שַׁבָּת נָסַע לְמֶעדְוֶועדִוְוקֶע. וּבְיוֹם שֵׁנִי הָיָה חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, וְעָשׂוּ סְעוּדָה. וְיָשַׁב אָז עִם אֲנָשָׁיו וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לִפְנֵיהֶם. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לֵידַע דָּבָר אֶחָד מִמַּה שֶּׁעָבַר עַל רַבֵּנוּ זַ”ל בְּכָל פַּעַם, כִּי בְּכָל מְאֹרְעוֹתָיו הָיוּ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד:

אות קכח

כה, אַחַר שֶׁבָּא מִלֶעמְבֶּרְג לֹא נָסַע עוֹד עַל הָאָקְרַיינֶע לוֹמַר תּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ מִקֹדֶם מֵחֲמַת הַחוֹלַאַת. וּפַעַם אֶחָד, הָיָה מְסַפֵּר בְּשַׁבַּת שִׁירָה מֵעִנְיָן שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים הָיָה נוֹסֵעַ עַל הַמְּדִינָה בָּעִתִּים הַלָּלוּ וְהָיָה אוֹמֵר שָׁם תּוֹרָה נִפְלָאָה וְכוּ’. וְהָיָה מְסַפֵּר כְּמִתְגַּעְגֵּעַ, וְאָמַר, שֶׁכְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה הָיָה עִנְיָן מְיֻחָד, וּכְשֶׁהָיָה בָּא לָעִיר שֶׁנָּסַע לְשָׁם וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְעָשׂוּ לוֹ כָּבוֹד הָיָה נַעֲשָׂה עִנְיָן אַחֵר, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הָעִיר הָיָה עִנְיָן אַחֵר, כְּשֶׁאָמַר תּוֹרָה שָׁם הָיָה עִנְיָן אַחֵר, אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁקִּבֵּל מָעוֹת הָיָה עִנְיָן אַחֵר. וְחִשֵּׁב כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁבְּכָל פַּעַם הָיָה עִנְיָן אַחֵר. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיָה לוֹ בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה עֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאֹד בְּכָל עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הֵן בְּהַנְּסִיעָה הֵן בְּהַכָּבוֹד וְכוּ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

נסיעתו לארץ ישראל

אות קכט

א, בִּתְחִלָּה, קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל נָסַע לְקַאמֶינִיץ, כַּמְבֹאָר כְּבָר בַּסֵּפֶר הַנִּדְפַּס. וּבִנְסִיעָתוֹ לְקַאמֶינִיץ אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, יֵשׁ לְפָנַי נְסִיעָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן. וְשָׂחַק רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵיךְ נוֹסְעִים אִם אֵין יוֹדְעִים לְהֵיכָן נוֹסְעִים? וְהֵשִׁיב לוֹ, בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ. וְהָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהֵכִין עֲגָלָה וְסוּסִים וְכָל צָרְכֵי הַנְּסִיעָה וְנָסַע עִמּוֹ. וּבִנְסִיעָתוֹ עִמּוֹ בִּקֵּשׁ מֵרַבֵּנוּ זַ”ל. שֶׁיִּסַּע דֶּרֶךְ כְּפַר וָואלְחִיוֶועץ. וְקִבֵּל שָׁם עוֹד אִישׁ אֶחָד, וְנָסַע אִישׁ אֶחָד מִשָּׁם גַּם-כֵּן עִמָּהֶם, עַד שֶׁבָּאוּ לְמֶעזְ’בּוּז’. וַעֲדַיִן לֹא יָדְעוּ לְהֵיכָן נוֹסְעִים. וּבְבוֹאוֹ לְמֶעזְ’בּוּז’ לְבֵית אָבִיו וְאִמּוֹ הַצַּדִּיקִים זַ”ל, וְשָׂמְחוּ עַל בִּיאָתוֹ מְאֹד, עָנְתָה אִמּוֹ זַ”ל וְאָמְרָה לוֹ: בְּנִי מָתַי תֵּלֵךְ לִזְקֵנְךָ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, הַיְנוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ. הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זַ”ל: אִם זְקֵנִי רוֹצֶה לֵרָאוֹת עִמִּי יָבוֹא לְכָאן. אַחַר-כָּךְ בַּלַּיְלָה שָׁכַב לִישֹׁן, וּבַבֹּקֶר עָמְדָה אִמּוֹ וּבָאַתָה אֵלָיו, וְאָמְרָה לוֹ: הֲלֹא זְקֵנְךָ כְּבָר הָיָה אֶצְלְךָ, וּמָתַי תֵּלֵךְ אֵלָיו, הַיְנוּ עַל קִבְרוֹ? הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זַ”ל: עַכְשָׁו לֹא אֶהְיֶה עַל קִבְרוֹ, בַּחֲזִירָתִי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֶהְיֶה עַל קִבְרוֹ. וְכֵן הָיָה.
וְקֹדֶם שֶׁבָּא לְמֶעזְ’בּוּז’ נָפַל רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, וּבָא לְמֶעזְ’בּוּז’ בְּחוֹלַאַת חָזָק מְאֹד. וְהֻכְרַח רַבֵּנוּ זַ”ל לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ שָׁם בְּמֶעזְ’בּוּז’, וְלֹא נָסַע עִמּוֹ לְקַאמֶינִיץ. וּכְשֶׁהָלַךְ רַבֵּנוּ זַ”ל אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְטֹר מִמֶּנּוּ וְלִנְסֹעַ לְקַאמֶינִיץ, לֹא רָצָה רַבִּי שִׁמְעוֹן לְהַנִּיחוֹ, עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל דִּבּוּרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּוַדַּאי בַּחֲזִירָתוֹ יִמְצָאֶנּוּ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְכֵן הֲוָה. וְגַם קֹדֶם שֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ, אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: הֲתוּכַל לִסַּע עִמִּי? וְאָמַר לוֹ, שֶׁנְּסִיעָתוֹ יִתְמַהְמַהּ אוֹ שָׁבוּעַ אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ רֶבַע שָׁנָה אוֹ חֲצִי שָׁנָה אוֹ שָׁנָה תְּמִימָה. וּבִתְחִלָּה שָׁתַק רַבִּי שִׁמְעוֹן זַ”ל, אַךְ כְּשֶׁרָאָה שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ בֶּאֱמֶת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁיַּפְקִיר הַכֹּל וְיִּסַּע עִמּוֹ, אֲפִלּוּ אִם יִתְמַהֲמַהּ כַּמָּה. וְנָסַע עִמּוֹ כַּנַּ”ל.
וּבְמֶעזְ’בּוּז’, כְּשֶׁנִּפְטַר רַבֵּנוּ זַ”ל מִמֶּנּוּ קֹדֶם נְסִיעָתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְוַי, עָנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זַ”ל: מָתַי אֶתְרָאֶה פָּנִים עִמָּכֶם? כִּי הֲלֹא תּוּכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהּ בַּדֶּרֶךְ כַּמָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּבֵיתוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה יִתְמַהֲמַהּ. אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִתְמַהֲמַהּ כִּי-אִם שְׁמוֹנָה יָמִים אוֹ עֲשָׂרָה יָמִים לֹא יוֹתֵר. שָׁאַל לוֹ: הֲלֹא אֲמַרְתֶּם בְּבֵיתְכֶם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים כַּמָּה תִּתְמַהְמְהוּ בַּדֶּרֶךְ? הֵשִׁיב לוֹ: בֶּאֱמֶת בְּבֵיתִי לֹא יָדַעְתִּי, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְקַאמֶינִיץ, וְלֹא אֶתְמַהְמַהּ הַרְבֵּה כִּי-אִם כַּנַּ”ל. כִּי בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה אֶצְלִי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, וְאָז הוֹדִיעַ לִי לְהֵיכָן לִנְסֹעַ, הַיְנוּ לְקַאמֶינִיץ. וְנָסַע מִיָּד לְקַאמֶינִיץ. וּמַה שֶּׁעָשָׂה שָׁם נֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי, וַעֲדַיִן לֹא נוֹדַע לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:

אות קל

ב, כְּשֶׁבָּא מִקַּאמִינִיץ אָמַר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת עַל פָּסוּק “דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ” (תהלים ס”ג), תּוֹרָה נִפְלָאָה מְאֹד. וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ מְאֹד, וְאָמַר: וּמָה כְּשֶׁבָּאתִי רַק מִקַּאמֶינִיץ אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה כָּזוֹ, כְּשֶׁאָבוֹא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְגַלּוֹת תּוֹרָה נוֹרָאָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ’ וְכוּ’:

אות קלא

ג, כְּשֶׁבָּא מִקַּאמֶינִיץ נִפְטְרָה אֶצְלוֹ יַלְדָּה אַחַת עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם. עָנָה וְאָמַר: כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה חַס וְשָׁלוֹם יָמוּת אֶצְלִי בִּשְׁבִיל תְּנוּעָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּינִי בֵּין קֹדֶם הֱיוֹתִי בְּקַאמֶינִיץ וּבֵין לְאַחַר הֱיוֹתִי שָׁם. ה’ יַצִּילֵנוּ:

אות קלב

ד, בְּעֵת נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נָסַע דֶּרֶךְ נִיקוֹלַאיֶיב וְחוּרְסַן לְאָדֶעס, וְשָׁבַת בְּחַג שָׁבוּעוֹת בְּחוּרְסַאן, וְאָמַר שָׁם תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עַל פָּסוּק: “יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה” (תהלים ק”ז), וְעוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת. וְהָיהָ שָׁם אַנְשֵׁי הָרַב מִלָּאדִי ז”ל. וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו תּורָתוֹ שֶׁל הָרַב ז”ל, וְסָתַר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֲנָשָׁיו וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁאֵינוֹ כֵן כְּמוֹ שֶׁאָמַר.
וּבְלֵיל שָׁבוּעוֹת אַחַר שֶׁהָיָה נֵעוֹר כַּנָּהוּג, הָלַךְ לַמִּקְוֶה עִם אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו. וְסִפֵּר לִי זֶה הָאִישׁ שֶׁהָלַךְ עִמּוֹ אָז לַמִּקְוֶה בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לַמִּקְוֶה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם אִם שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת, וְהֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל. וְנִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וְאָמַר אֵיךְ אֶפְשָׁר לִבְלִי לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת כָּעֵת. אַחַר-כָּךְ אָמַר אֶפְשָׁר הוּא קוֹל הַקַּאפֶּלְיֶע [מַקְהֵלָה] שֶּׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ. וְהֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שׁוּם קוֹל קַאפֶּעלְיֶע וְלֹא שׁוּם קוֹל כְּלָל, וְתָמַהּ מְאֹד. וְהֵבִין הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת וּבְרָקִים שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּצָא מֵהַמִּקְוֶה אָמַר, שֶׁנּוֹדַע לִי עַכְשָׁו בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּעִנְיָן הַנֶּאֱמָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: “אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה” וְכוּ’ (תקוני זוהר עג:), וְעַכְשָׁו נוֹדַע לִי שֶׁיֵּשׁ עוֹד יִרְאָה, שֶׁהִיא גַּם-כֵּן עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפִלּוּ מִיִּרְאָה עִלָּאָה הַנִּזְכָּר שָׁם. כִּי נוֹדַע לִי עַכְשָׁו יִרְאַת אֱלֹקוּת שֶׁהִיא יִרְאָה וָפַחַד גָּבוֹהַּ וְעָצוּם וּמְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאֹד מְאֹד:

אות קלג

ה, וְנִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ קֹדֶם נְסִיעָתוֹ מִמֶּעדְוֶועדִוְוקֶע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּימֵי חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָמַר, שֶׁהוּא רוֹצֶה לִסַּע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְקַיֵּם שָׁם כָּל הַתַּרְיָ”ג מִצְווֹת, לִכְלֹל יַחַד כָּל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, עִם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל חוּץ-לָאָרֶץ, וּלְכָלְלָם יַחַד וּלְקַיְּמָם בְּרוּחָנִיּוּת. וְאַחַר-כָּךְ יוּכַל לְקַיְּמָם כָּרָאוּי בְּגַשְׁמִיּוּת. וּבְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים יֵשׁ שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים הַרְבֵּה כַּמּוּבָן מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ זֹאת לְפָנַי. אַךְ אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי בְּכָל זֶה, עַל-כֵּן נֶחְסָר רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְלַקֵּט בַּאֲמָרִים כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט.
וְאָמַר, שֶׁגַּם מִטַּעַם זֶה הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כִּי מִקֹדֶם כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ דָּבָר מִזְּקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן זַ”ל הַשּׁוֹכֵב בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי יְשַׁעְיָה זַ”ל (מִיַּאנוֹב) הַשּׁוֹכֵב בְּסְמִילֶע וְעַכְשָׁיו וְכוּ’ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁלְחוֹ. עַל-כֵּן הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְדַבֵּר עִם זְקֵנוֹ זַ”ל, וּלְהַעֲמִיד עִמּוֹ אֹפֶן אֵיךְ יוּכַל לֵידַע מִמֶּנּוּ תָּמִיד מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֵידַע עַל יָדוֹ.
וּכְפִי הַנִּשְׁמַע שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה טְעָמִים בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁלֹּא גִּלָּה כְּלָל. כִּי כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁעָשָׂה, לְעוֹלָם לֹא עָשָׂה דָּבָר בִּשְׁבִיל טַעַם אֶחָד לְבַדּוֹ, רַק בְּכָל דָּבָר שֶׁעָשָׂה הָיָה בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת טְעָמִים עֶלְיוֹנִים עֲמֻקִּים וּגְבוֹהִים מְאֹד מְאֹד. וּבִפְרָט הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כַּמְבֹאָר כְּבָר (בשבחי הר”ן):

אות קלד

ו, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ כְּדֵי לְהַשִּׂיג חָכְמָה עִלָּאָה. כִּי יֵשׁ חָכְמָה עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְחָכְמָה תַתָּאָה כְּבָר יֵשׁ לוֹ, וַעֲדַיִן הוּא צָרִיךְ לְהַשִּׂיג חָכְמָה עִלָּאָה, וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְנִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל תֵּכֶף זָכָה לְהַשִּׂיג כָּל מְבֻקָּשׁוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁנָּסַע בִּשְׁבִילוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְגַם שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעֵין זֶה מִגֹדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַנַּחַת שֶׁהָיָה לוֹ תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וְכוּ’:

אות קלה

ז, אָמַר אָז לְרַבִּי יוּדְל שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּי יוּדְל בֵּרַךְ אוֹתוֹ. וְאָמַר לוֹ: רַבֵּנוּ, בְּוַדַּאי אַתֶּם רוֹצִים לִפְעֹל שָׁם אֵיזֶה דָּבָר גָּדוֹל, יְהִי רָצוֹן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר אֶתְכֶם שֶׁתִּזְכּוּ לִפְעֹל שָׁם מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים. וְנִעְנַע לוֹ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָתוֹ, אַחַר-כָּךְ אָמַר, הָיִיתִי יָכוֹל לִפְעֹל מְבֻקָּשִׁי וְחֶפְצִי וְעִנְיָנִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִפְעֹל בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הָיִיתִי יָכוֹל לִפְעֹל גַּם פֹּה עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים לְבַד וְלֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, רַק הַחִלּוּק, שֶׁכְּשֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶזְכֶּה לְקַבֵּל הַשָּׂגָתִי עַל-יְדֵי לְבוּשִׁים, אֲבָל כָּאן בְּחוּץ לָאָרֶץ לֹא אוּכַל לְקַבֵּל הַשָּׂגָתִי עַל-יְדֵי לְבוּשִׁים, רַק בְּלֹא לְבוּשִׁים, וְזֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם-טוֹב. וּפָתַח לוֹ לְר’ יוּדְל הַנַּ”ל הַסִּדּוּר שֶׁל הָאֲרִיזַ”ל, וְהֶרְאָה לוֹ בַּכַּוָּנוֹת שֶׁזֶּהוּ הַחִלּוּק בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם-טוֹב, שֶׁבְּשַׁבָּת הָאוֹר מְלֻבָּשׁ בִּלְבוּשִׁין, וּבְיוֹם-טוֹב הָאוֹר בְּלֹא לְבוּשִׁין כַּיָּדוּעַ:

אות קלו

ח, בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּתְחִלַּת נְסִיעָתוֹ מִבֵּיתוֹ, שָׁבַת בַּכְּפָר סָאקִילֶע. וְשָׁם רָאָה אֶת הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶענְדְל מִוִּיטֶפְּסְק, וְגִלָּה לוֹ שֶׁשֵּׁם “אַתָּה” מְסֻגָּל עַל הַיָּם כַּמּוּבָא בְּסִפְרוֹ (בסימן רנ”ו), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם” (תהלים פ”ט). וְיֵשׁ עוֹד בָּזֶה לְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, וְאֵינִי זוֹכֵר עַתָּה. וּצְרִיכִין לַחֲקֹר אֵצֶל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בָּזֶה.
[אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ: שֶׁ”אַתָּה” רָאשֵׁי-תֵבוֹת: אָלֶ”ף תָּי”ו הֵ”א. עַל-כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב חֲמִשָּׁה מִכְתָּבִים שֶׁקּוֹרִין “קְוִויטְלֶיךְ” [פְתָקִים]. וְעַל כָּל קְוִויטְל יִכְתֹּב שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת “וְרַב חֶסֶד”, שֶׁגִּימַטְרְיָא שֶׁלָּהֶם הִיא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מֵאוֹת, שֶׁהִיא אָלֶ”ף תָּי”ו כִּי וְרַב חֶסֶד גִּימַטְרִיָּא מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים, וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים, עוֹלֶה אֶלֶף אַרְבַּע מֵאוֹת. וְהַחֲמִשָּׁה קְוִויטְלֶיךְ הֵם הֵ”א, וְזֶה הוּא שֵׁם “אַתָּה”. וּבִשְׁעַת הָרוּחַ סְעָרָה חַס וְשָׁלוֹם, יַשְׁלִיךְ חֲמִשָּׁה קְוִויטְלֶיךְ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם “וְרַב חֶסֶד” לְתוֹךְ הַיָּם וּבְוַדַּאי יוֹעִיל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶה וְהוֹעִיל לוֹ מְאֹד. וְקֹדֶם שֶׁנָּסַע פַּעַם שֵׁנִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיָה פֹּה בְּרֶסְלֶב, וְהָלַךְ לְהַסּוֹפֵר וְכָתַב לוֹ כַּמָּה קְוִויטְלֶיךְ הַנַּ”ל עַל גְּוִיל וּבִכְתָב אַשּׁוּרִית]:

אות קלז

ט, בִּנְסִיעָתוֹ לְהָתָם, תֵּכֶף בְּנָסְעוֹ מֵאָדֶעס עַל הַיָּם הַשָּׁחוֹר, הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל וְרוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה, אָז בָּא אֵלָיו מֵת אֶחָד שֶׁנִּפְטַר בְּסָמוּךְ. וְשָׁאַל רַבֵּנוּ זַ”ל אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ, הֲרָאִיתָ שֶׁהָיָה כָּאן הָרַךְ בַּשָּׁנִים מִוָּואלְחִיוֶוץ וְכוּ’. אַךְ עַכְשָׁו אֵין מַעֲשֶׂה זוֹ חִדּוּשׁ כְּלָל. כִּי אַחַר-כָּךְ הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה לְתַקֵּן נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. וְזֶה הָיָה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְעִקַּר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הָיָה בִּשְׁבִיל זֶה כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ, עַיֵּן שָׁם (לקמן קצ”א):

אות קלח

י, מִקֹדֶם לֹא הָיוּ נוֹסְעִים לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ אָדֶעס, כִּי הָיוּ מִתְיָרְאִים לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ שָׁם, וְהוּא נָסַע תְּחִלָּה עַל אָדֶעס כְּשֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וּמֵאָז וָהָלְאָה נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וְהַכֹּל נוֹסְעִים דֶּרֶךְ שָׁם. וְכֵן כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהוּא הִתְחִיל בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר-כָּךְ הֻרְגַּל הָעוֹלָם אַחֲרָיו.
גַּם כְּשֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְהָיָה עַל הַקְּבָרִים, הָיָה שָׁם קֶבֶר שֶׁל יְנוּקָא שֶׁהָיוּ מֵעוֹלָם מִתְיָרְאִים לִכְנֹס לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַמְּעָרָה, כִּי אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם נָחָשׁ. גַּם הָיָה שָׁם חִדּוּשׁ, שֶׁהָיָה גָּדֵל אִילָן עַל הַמְּעָרָה. וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא חָשׁ עַל זֶה, וְנִכְנַס לְשָׁם, וְאָחַז שֹׁרֶשׁ הָאִילָן בְּיָדוֹ, כִּי הָיָה הַשֹּׁרֶשׁ בַּקַּרְקַע וְהָיָה הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ חֲלַל הַמְּעָרָה, וְלֹא הָיָה שָׁם שׁוּם נָחָשׁ. וּמֵאָז וָהָלְאָה הַכֹּל הוֹלְכִים עַל אוֹתוֹ הַקֶּבֶר שֶׁל הַיְּנוּקָא הַנַּ”ל. וְרָאִיתִי כָּל זֶה בְּעֵינַי תְּהִלָּה לְאֵל חַיָּי:

אות קלט

יא, קֹדֶם שֶׁבָּא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר. וּבִסְטַאנְבּוּל הִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְתוֹךְ קַטְנוּת מֻפְלָג מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר, וְהִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשׁ קָרוּעַ וְהָלַךְ יָחֵף וּבְלֹא כּוֹבַע הָעֶלְיוֹן, וְהָלַךְ בַּחוּץ וְהָלַךְ כְּאֶחָד מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבַּפְּחוּתִים, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עִנְיָנִים רַבִּים כָּאֵלֶּה מֵעִנְיְנֵי קַטְנוּת וּפְחִיתוּת שֶׁעָשָׂה שָׁם אֵיזֶה זְמַן. וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם שְׁאָר אֲנָשִׁים בְּדֶרֶךְ צְחוֹק, כְּדֶרֶךְ הַנְּעָרִים שֶׁמְּצַחֲקִים זֶה עִם זֶה וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר עִנְיְנֵי צְחוֹק וְקַטְנוּת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר.
גַּם נִזְדַּמֵּן שֶׁהָיָה שָׁם בִּסְטַאנְבּוּל מִסְּבִיבוֹתֵינוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְחָזְרוּ אָז בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבֵּנוּ זַ”ל שָׁם בִּסְטַאנְבּוּל בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּפָגְעוּ עִמּוֹ וְלֹא הִכִּירוּ אוֹתוֹ, וְעָשָׂה בְּחָכְמָתוֹ וְנִדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא אִישׁ מִרְמָה חַס וְשָׁלוֹם, וְהָיוּ מְבַזִּים אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים, וְהוּא הָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת, וְאַדְּרַבָּא, עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת לָזֶה שֶׁהֵם יְבַזּוּ אוֹתוֹ.
וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה עָלָיו זֹאת, הַיְנוּ הַקַּטְנוּת שֶׁהִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְקַטְנוּת גָּדוֹל הַנַּ”ל וְהַבִּזְיוֹנוֹת הַנַּ”ל, לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא לְשָׁם הָיָה שָׁם עִפּוּשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן וּמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת הָיוּ אָז בָּעוֹלָם, וְאַנְשֵׁי צָרְפַת הָיוּ אָז בִּסְבִיבוֹת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְרֹב הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר. וְאָמַר שֶׁהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל וְהַגָּאוֹן רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם, וְהוּא זַ”ל הָיָה עָלָיו כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם וְעָבַר עַל כֻּלָּם, וְהַקַּטְנוּת הַנַּ”ל הוֹעִיל לוֹ מְאֹד, וּבְלֹא זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לָבוֹא לְשָׁם:

אות קמ

יב, וְשָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁאָמַר, כִּי קֹדֶם שֶׁבָּאִים לְגַדְלוּת צְרִיכִין לִפֹּל בִּתְחִלָּה לְקַטְנוּת. וְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הוּא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת, עַל-כֵּן צְרִיכִין לִפֹּל בִּתְחִלָּה בְקַטְנוּת דְּקַטְנוּת. וְעַל-כֵּן לֹא הָיָה יָכוֹל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ קַטְנוּת כָּזֶה. וְהוּא זַ”ל זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי גֹדֶל הַקַּטְנוּת שֶׁיָּרַד לְשָׁם בְּחָכְמָתוֹ הָעֲצוּמָה לְקַטְנוּת מֻפְלָג, קַטְנוּת דְּקַטְנוּת, עַד שֶׁזָּכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גַּדְלוּת דְּגַדְלוּת. וְעֹצֶם הַהַשָּׂגָה שֶׁזָּכָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ’ אֵין מַסְפִּיק לְבָאֵר, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נִרְאָה מִי שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי כְּנִיסָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְהַשָּׂגָה מֻפְלֶגֶת עֲצוּמָה וְעֶלְיוֹנָה כָּזוֹ, עַד שֶׁעָלָה לְמַעֲלָה וּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה גָּבוֹהַּ מְאֹד. וְחָלִילָה לָנוּ לְדַבֵּר מִזֶּה שֶׁלֹּא לִפְגֹּם וּלְמַעֵט בִּכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֵין לָנוּ כֵּלִים וְדִבּוּרִים לְכַנּוֹת בָּהֶם עֹצֶם הַשָּׂגָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה חִדּוּשׁ מֻפְלָג מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה חִדּוּשׁ כָּזֶה אֲפִלּוּ בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיָה דּוֹר כָּזֶה, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ פְּחִיתוּת הַדּוֹר הַזֶּה, וְלוּלֵא זֹאת הָיָה הוּא זַ”ל חִדּוּשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם. אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה הַדּוֹר כְּדַאי, נִתְעַלֵּם הָאוֹר מְאֹד וְלֹא נִתְגַּלָּה מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם:

אות קמא

יג, בַּחֲזִירָתוֹ מִן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הַגָּדוֹל הַלָּבָן, הָיָה לָהֶם שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם, וּבְבוֹאוֹ לְמִשְׁנָה ב’ פֶּרֶק ה’ דְּסוֹטָה: “אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עָתִיד דּוֹר אֶחָד” וְכוּ’, נִתְלַהֵב מְאֹד וְהִכָּה כַּף אֶל כַּף, וְאָמַר, מִי רוֹאֶה כָּמוֹנִי, כִּי נִתְגַּלָּה לִי בַּמִּשְׁנָה הַזֹאת דָּבָר, וְלֹא רָצָה לְגַלּוֹת. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר אָז, שֶׁהוּא זָכָה מָה שֶׁלֹּא זָכוּ תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְדָבָר אֶחָד גִּלָּה לְהָאִישׁ שֶׁלּוֹ, וּצְרִיכִין לִשְׁאֹל לוֹ עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ:

אות קמב

יד, כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אָמַר: בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה קִיַּמְתִּי כָּל הַתּוֹרָה בְּכָל הָאוֹפַנִּים. כִּי הִשַּׂגְתִּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתִי לְיִשְׁמָעֵאל בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם יְהוּדִי, וְהוּא יִשְׁלַח אוֹתִי לִרְעוֹת בְּהֵמוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא אֵדַע מָתַי שַׁבָּת וְיוֹם-טוֹב, וְלֹא יִהְיוּ לִי טַלִּית וּתְפִלִּין וְלֹא סֻכָּה וְלֹא שׁוּם מִצְוָה וְכוּ’ וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיִיתִי יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וּכְבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שבחי הר”ן כ”ב):

אות קמג

טו, כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אָמַר תּוֹרָה עַל פָּסוּק: “עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס” (במדבר כ”ה) בְּלֵיל שַׁבָּת. וְאַחַר-כָּךְ בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית אָמַר תּוֹרָה עַל פָּסוּק: “כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי” (ישעיה מ”ג). וְזֹאת הַתּוֹרָה כְּבָר נִדְפַּס בְּלִקּוּטֵי א’ (סימן ע”ג). וְזֹאת הַתּוֹרָה הָיְתָה יְקָרָה וּגְדוֹלָה בְּעֵינָיו מְאֹד:

אות קמד

טז, פַּעַם אַחַת, אַחַר שֶׁבָּא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הָיָה הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע זַ”ל אֶצְלוֹ עַל שַׁבָּת בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל אָז תּוֹרָה עַל פָּסוּק: “זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו” (תהלים כ”ד), שֶׁכְּפִי הַדּוֹר כֵּן הֵם הַדּוֹרְשִׁים שֶׁלּוֹ. וְהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר לֹא זָכִינוּ שֶׁתִּכָּתֵב, וְאָמַר אָז לְהַמַּגִּיד זַ”ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: לְמָשָׁל אַתֶּם הוּא הַדּוֹר וַאֲנִי הַדּוֹרֵשׁ שֶׁלָּכֶם:

אות קמה

יז, בַּחֲזִירָתָם מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, בִּנְסִיעָתָם מִנְּהַר דְּנְיֶעסְטֶער, הֻכְרְחוּ לְשַׁנּוֹת מַלְבּוּשֵׁיהֶן וְנִדְמוּ כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַנְּהוּגִים עַכְשָׁו, וּמֵחֲמַת זֶה טָעוּ בָּהֶם כַּמָּה אֲנָשִׁים וְסָבְרוּ בָּהֶם שֶׁהֵם מֵהַקַּלֵּי עוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם. וּבְבוֹאוֹ לְאוּמַאן הָיָה לָהֶם נִסָּיוֹן. וְאָז בִּנְסִיעָתוֹ מִשָּׁם בִּזְרִיזוּת, מִיָּד לִמֵּד זְכוּת עַל הָעוֹלָם, וְאָמַר, תֵּדְעוּ שֶׁכָּל דַּרְכֵּנוּ הוּא לֵידַע שֶׁיֵּשׁ נִסְיוֹנוֹת בָּעוֹלָם, וּבְקַל יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם. וְאָמַר אוֹי וַאֲבוֹי, וְהִתְאַנֵּחַ מְאֹד עַל זֶה. כִּי בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת שֶׁנָּסַע לְשָׁם הַבַּעַל עֲגָלָה, הֵבִינוּ וְרָאוּ שֶׁיֵּשׁ זְנוּת וְנִאוּף גָּדוֹל רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אֲבָל אָמַר, שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁהָיָה שָׁם, שֶׁמֵּעַתָּה לֹא יִמָּצֵא עוֹד זְנוּת עוֹד בְּבַיִת זֶה, וְאָז נִתְקָרֵר דַּעְתּוֹ. וְגַם בְּטֶעפְּלִיק לֹא יָדְעוּ מִמֶּנּוּ, וְנִכְנַס אֵצֶל מְלַמֵּד אֶחָד, וְשִׁחֵר פָּנָיו שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתוֹ עַל שַׁבָּת, וְלֹא רָצָה הַמְלַמֵּד מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם הוּא מֵהַגַּנָּבִים, וּבָא אֶל הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ וְסִפֵּר לוֹ וְכוּ’:

אות קמו

יח, וּבְבוֹאוֹ לִשְׁפָּאלְיֶע, וְשָׁם הִלְבִּישׁוּ אֶת עַצְמָן בִּלְבוּשֵׁיהֶן, וְהָיָה בְּבֵית הַזָּקֵן דְּשָׁם שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר-כָּךְ מִתְנַגֵּד גָּדוֹל עָלָיו. וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת לֹא הָיָה עֲדַיִן חוֹלֵק עָלָיו הַזָּקֵן הַנַּ”ל, רַק אַדְּרַבָּא, הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְקִבֵּל אוֹתוֹ הַזָּקֵן הַנַּ”ל בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְחִבָּה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד. וְעָשָׂה שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה גָּדוֹל עֲבוּרוֹ. וְהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵיהֶם כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּהּ. וְגַם שְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ חֲשׁוּבִים אֶצְלוֹ, כֻּלָּם הָיוּ מְסֻבִּים עַל הַשֻּׁלְחָן לִכְבוֹד רַבֵּנוּ זַ”ל. וְהָיָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְכָל שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ הָיָה הַזָּקֵן הַנַּ”ל מְקַבְּלוֹ לְעֵדוּת, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, תָּעִיד עָלַי שֶׁאֵין דַּרְכִּי כְּלָל לֶאֱכֹל סְעֻדַּת הַלַּיְלָה, וְעַכְשָׁיו מֵחֲמַת עֹצֶם אַהֲבַת הָאוֹרֵחַ הַיָּקָר הַזֶּה הֶחָבִיב וְהַיָּקָר עָלַי מְאֹד מְאֹד וְיֵשׁ לִי מִמֶּנּוּ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְתַעֲנוּג גָּדוֹל מִבּוֹאוֹ אֵלַי, מֵחֲמַת זֶה אֲנִי אוֹכֵל עִמּוֹ. וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְכוּ’. וְגַם בַּבֹּקֶר דִּבְּרוּ יַחַד בְּאַהֲבָה וְחִבָּה גְּדוֹלָה.
כִּי כָל יְמֵיהֶם הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה גְּדוֹלָה, עַד עֵת שֶׁיָּצָא רַבֵּנוּ זַ”ל מִמֶּעדְוֶועדִוְוקֶע לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע, שֶׁזֶּה הָיָה בְּעֵרֶךְ שָׁנָה וּמֶחֱצָה אַחַר שֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זַ”ל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ. אָז הָלְכוּ מַלְשִׁינִים וְהוֹלְכֵי רָכִיל, וְדִבְּרוּ לְפָנָיו מַלְשִׁינוּת הַרְבֵּה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ שׂוֹנֵא גָּדוֹל וְנִתְלַבֵּשׁ בּוֹ מִי שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁגָּרַם מַה שֶׁגָּרַם עַל-יְדֵי מַחְלָקוּתוֹ. וְהַגָּאוֹן הַמְפֻרְסָם מִשְּׁפִּטִיווקֶע זַ”ל קִלֵּל אֵלּוּ הַמַּלְשִׁינִים בִּקְלָלוֹת נִמְרָצוֹת, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן שֶׁיִּשְׁתַּרְבֵּב לְשׁוֹנָם עַד טִבּוּרָם וְכוּ’. וּכְשֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ זַ”ל אֶת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהוּא חוֹלֵק עָלָיו וְאוֹמֵר עָלָיו דְּבָרִים בְּדוּיִים אֲשֶׁר לֹא עָלוּ עַל דַּעְתּוֹ, אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, צַר לִי מְאֹד שֶׁמָּסְרוּ זֹאת אֵלָיו וְכוּ’:

אות קמז

יט, קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּסָמוּךְ, שָׁאַל לוֹ אֶחָד מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְקָרְבָם וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עִמָּם, אָמַר לוֹ שֶׁאֵין לוֹ עַתָּה דִּבּוּרִים. וְאָמַר, שֶׁנּוֹדַע לִי עַתָּה עַל-פָּסוּק “כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי” (ישעיה מ”ג), אֵיךְ יְכוֹלִין לִרְאוֹת מָתַי שֶׁרוֹצִין אֶת הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְגַם הָיָה חִדּוּשׁ אֶצְלִי, מִפְּנֵי מָה עַל-פָּסוּק זֶה דַּיְקָא. אַךְ אֲנִי חוֹשֵׁב מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל הַיָּם, אַךְ לָמָּה לָכֶם זֹאת, מַה צֹּרֶךְ לָכֶם בָּזֶה. וְאִם אֲפִלּוּ הָיִיתִי יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ זֹאת בְּמוּסָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ צֹרֶךְ לַכֹּל, אַךְ אֵין לִי עַתָּה דִּבּוּרִים. אַחַר-כָּךְ הָיָה הוֹלֵךְ וָשָׁב בַּבַּיִת, וְעָנָה וְאָמַר: אֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן יוֹתֵר מִכָּל הַגְּדוֹלִים. זֶה יֵשׁ לוֹ מָמוֹן וְזֶה יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף, וְזֶה יֵשׁ לוֹ עֲיָרוֹת, וַאֲנִי אֵין לִי כְּלוּם. אַךְ זֹאת כָּל נֶחָמָתִי, כְּשֶׁאֲנִי מַזְכִּיר שֶׁבְּעָלְמָא דִקְשׁוֹט יִהְיוּ כֻּלָּם צְרִיכִים לִי, וִישְׁתּוֹקְקוּ כֻּלָּם לִשְׁמֹעַ הַחִדּוּשִׁים שֶׁאֲנִי מְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. מַהוּ אֲנִי, רַק מַה שֶּׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מְחַדֵּשׁ:

אות קמח

(גַּם זֶה קֹדֶם אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל)
כ, אוֹתִי צְרִיכִים כָּל הָעוֹלָם. לֹא מִבָּעֲיָא אַתֶּם וּכְמוֹתְכֶם, אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם, אֶלָּא אַפִלּוּ אוֹתָן הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּכוֹלִין כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל, אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ תְּפִלָּה, וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בִּתְפִלָּה. וְגַם אֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁהוֹלְכִים כְּבָר רַק בְּיִחוּדִים, אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל הַדֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים וּלְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ בְּיִחוּדִים. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁחִשֵּׁב עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים:

אות קמט

כא, הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע הָלַךְ חֲצִי פַּרְסָה בְּרַגְלָיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶצְלוֹ לְקַבֵּל פָּנָיו כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה סָמוּךְ לְקַאלִינְבְלַאד, כִּי רַבֵּנוּ זַ”ל נָסַע דֶּרֶךְ שָׁם לְבֵיתוֹ, וְרָאָהוּ שָׁם אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד אֵצֶל הַגֶּשֶׁר סָמוּךְ לָעִיר וְנִתְבַּהֵל מְאֹד, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁיֵּלֵךְ וְיוֹדִיעַ בְּלַחַשׁ לְהַמַּגִּיד שֶׁיִּסַּע אֶצְלוֹ לַכְּפָר הַסָּמוּךְ חֲצִי פַּרְסָה. כִּי רַבֵּנוּ זַ”ל לֹא רָצָה לַעֲמֹד וְלִכְנֹס בָּעִיר. וְרָץ הָאִישׁ הַנַּ”ל וּבָא בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה וְהוֹדִיעַ לְהַמַּגִּיד. וְהַמַּגִּיד הָיָה אָז בַּחוּץ וְדִבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּלִי כּוֹבַע וּבְלִי חֲגוֹרָה. וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּגִּיד שֶׁהוּא זַ”ל נִמְצָא שָׁם, צָעַק בַּחֲרָדָה מִגֹדֶל הַשִּׂמְחָה, וְאָמַר לְהָאִישׁ הַנַּ”ל: מְהֵרָה חוּשָׁה אֱסֹר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי וְרוּץ אַחֲרַי לַכְּפָר הַנַּ”ל, וַאֲנִי אֵלֵךְ רַגְלִי עַד שֶׁתַּשִּׂיגֵנִי. וְהַמַּגִּיד רָץ תֵּכֶף בְּבֶהָלָה בְּלִי כּוֹבַע וּבְלִי חֲגוֹרָה עַד שֶׁיָּצָא מֵהָעִיר, וְכֵן רָץ יוֹתֵר עַד שֶׁבָּא לְהַכְּפָר בְּרַגְלָיו. כִּי הִקְדִּים אֶת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלּוֹ שֶׁבָּא אַחֲרָיו, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָאִישׁ הַנַּ”ל קָשַׁר אֶת הַסּוּסִים בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאֹד וְרָץ תֵּכֶף אַחֲרֵי הַמַּגִּיד, אֲבָל הַמַּגִּיד הָלַךְ כָּל כָּךְ בִּזְרִיזוּת עַד שֶׁבָּא לְהַכְּפָר רַגְלִי, וְהָאִישׁ עִם הַמֶּרְכָּבָה לֹא הִשִּׂיגוֹ עַד שָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְרַבֵּנוּ זַ”ל.
רָשַׁמְתִּי זֹאת לְמַעַן דַּעַת גֹדֶל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה’ לִרְאוֹת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים מֵהֶם:

אות קנ

כב, הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת שֶׁל קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן הַמְפֻרְסָם הַגָּאוֹן, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הַנִּקְרָא בְּפִי כֹל רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶיר, אֲשֶׁר שָׁלַח מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ לְרַבֵּנוּ זַ”ל, וְזֶהוּ:
שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לְדִבְתַוְנָא דְלִבָּאִי יָתֵיב, הָרַב הַמְפֻרְסָם, קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ, אִתּוֹ חָכְמָה וְדַעַת אֱלֹקִים הַשְׂכֵּל, כְּבוֹד קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, מִגֶּזַע הַקֹּדֶשׁ נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב זַ”ל זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ לָנֶצַח יָאִיר אוֹר, הַשֵּׁם עָלָיו יִזְרַח, וּלְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ וְהַנִּלְוִים אֵלָיו שָׁלוֹם רָב, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
חֲדָשׁוֹת מֵאֶרֶץ לְהוֹדִיעַ מִבִּיאַת שְׁלוּחֵינוּ דְּהַאי שַׁתָּא בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט הֶעָבָר, וְשָׂמַחְנוּ מְאֹד אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִשִּׁפְעַת שְׁלוֹמוֹ. כִּי בָא לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם, וְרָאִינוּ שֶׁקֶּשֶׁר עֲבוֹתוֹת הָאַהֲבָה לֹא זָזָה. בְּכָל לְבָבוֹ דּוֹרֵשׁ טוֹבוֹתֵינוּ, וְשָׂם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו, וְנָהַג נְסִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ לִמְדִינַת רַיְיסִין יְהִי כֵן ה’ עִמּוֹ. וּמֵעֵין הַמְּאֹרָע בַּקֹּדֶשׁ בְּכָל פָּרָשַׁת הֶעָבָר עָלֵינוּ, אַחֲרֵי נְסִיעַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ מֵאִתָּנוּ כְּבָר נִתְוַדַּע לוֹ בְּוַדַּאי עַל-יְדֵי אֲהוּבֵנוּ הַשַּׁדָּ”ר [הַשְּׁלוּחָא דְרַבָּנָן] דְּאֶשְׁתָּקַד, הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְעַל הַפֶּשֶׁר שֶׁנִּתְפַּשַּׁרְנוּ עִם אַנְשֵׁי מְדִינַת וָואלִין עֲדַיִן לֹא גָּבִינוּ פַּעַם אַחַת מֵהֶם, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה יִּהְיֶה סוֹף דָּבָר מִזֶּה. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ נְבוּכִים בָּאָרֶץ מֵרֹב צַעַר וּדְאָגָה, מְצַפֶּה לִישׁוּעַת ה’ בְּכָל עֵת, כִּי עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁעְנוּ מִשּׁוּם מָקוֹם, וְגַם מִמְּדִינַת רַיִיסִין לֹא יֵשׁ לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה מַה נַּעֲשָׂה שָׁם בְּנִדּוֹן זֶה אַחֲרֵי נְסִיעַת כְּבוֹד-תּוֹרָתוֹ לְשָׁם. וְנִתְרָאֶה פָּנִים וִיסַפֵּר לָהֶם מִכָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. מְצַפִּים אָנוּ שֶׁיּוֹדִיעַ לָנוּ רוּם מַעֲלָת כְּבוֹד-תּוֹרָתוֹ בִּפְרָטִיּוּת מִכָּל אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם.
וְזֹאת יֵדַע מַה שֶּׁנִּשְׁאַרְנוּ חַיָּבִים לְהַשַּׂר, הַכֹּל מֻכְרָחִים אֲנַחְנוּ לְשַׁלֵּם וְקָשֶׁה כֹּחַ הַסַּבָּל מִזֶּה שֶׁנּוֹגְשִׁים אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת בִּפְחָדִים וּבְמוֹרָאִים. וּבְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים לִרְאוֹת בְּכָל עֵת הַהֶכְרֵחִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין מָקוֹם. וְחִכִּיתִי לַה’ הַמַּסְתִּיר פָּנָיו, וְקִוִּיתִי לוֹ לִישׁוּעָתוֹ, וּבוֹ שִׂבְרָתִי, יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ כֵּן יְשַׂמְּחֵנוּ.
(מִכָּאן וְאֵילָךְ נִכְתַּב בִּכְתַב-יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַנַּ”ל)
אֲנִי בְּעֹז אַהֲבָתִי אַהֲבַת תָּמִיד, תְּהִלָּתוֹ בְּפִי בְּעִטּוּר וְעִטּוּף נַפְשִׁי לַה’, יָאִיר ה’ פָּנָיו אִתּוֹ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ וְנָהִיר עֲלוֹהִי הוֹלֵךְ וָאוֹר בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשׁוֹ אוֹר עוֹלָם, וִיחַזֵּק בְּמָעֻזּוֹ עֹז מֵה’, סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד בִּרְחִימוּ לָנֶצַח. וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹם תּוֹרָתוֹ וּמַעְתִּיר בַּעֲדוֹ כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה גַּם הוּא לְהַעְתִּיר עֲבוּרִי בְּכָל עֵת.
נְאוּם הַקָּטָן אַבְרָהָם בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב אֲלֶכְּסַנְדֶּר כַּ”ץ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. נֶכְדִּי הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל אֱלִיעֶזֶר שֶׁיִּחְיֶה דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ וּמִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתוֹ:

נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, ולדובנא ולבראד

אות קנא

א, בִּשְׁנַת תקס”ו, הִיא שְׁנַת אַרְבַּע לִישִׁיבָתוֹ פֹּה בְּרֶסְלֶב, שֶׁהִיא שָׁנָה הָרְבִיעִית לְהִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו, כִּי בִּכְנִיסָתוֹ לְפֹה נִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו מִיָּד בְּסָמוּךְ כַּנַּ”ל (סימן קט”ו). אָז בַּקַּיִץ בִּשְׁנַת תקס”ו בְּחֹדֶשׁ סִיוָן נִפְטַר בְּנוֹ הַיֶּלֶד שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ”ל. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר מֵעִנְיַן הַיֶּלֶד הַיָּקָר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁכְּבָר הָיָה מוּכָן וְכוּ’. וְאָז אַחַר פְּטִירַת הַיֶּלֶד הַנַּ”ל, כְּשֶׁבָּאנוּ אֵלָיו, אָז הִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּנוּ מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת, מֵעִנְיַן הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁיֵּשׁ שָׂדֶה שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ נְשָׁמוֹת וּצְרִיכִין בַּעַל הַשָּׂדֶה לְתַקְּנָם, וְזֶה שֶׁחוֹגֵר מָתְנָיו לִהְיוֹת בַּעַל הַשָּׂדֶה יֵשׁ עָלָיו יִסּוּרִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת”, עַיֵּן שָׁם (לקוטי א’ סימן ס”ה). וּמֵאָז דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת, וּבִפְרָט אַחַר שֶׁבָּא מִלֶעמְבֶּרְג, בִּפְרָט בִּכְנִיסָתוֹ לְאוּמַאן, שֶׁכָּל כְּנִיסָתוֹ לְשָׁם וּמַה שֶּׁבָּחַר לְהִסְתַּלֵּק שָׁם וְלִשְׁכּוֹב שָׁם הַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת זֶה, בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת הַצְּרִיכִים תִּקּוּן מִכַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים. כִּי שָׁם בְּאוּמַאן נֶהֶרְגוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְכַמָּה יְלָדִים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּהֶרְגוּ קֹדֶם זְמַנָּן וְכוּ’, וְכַמּוּבָן מִשִּׂיחוֹתָיו בְּאוּמַאן, וּקְצָתָם נִכְתְּבוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן ק”צ, קצ”א). וְאָז בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, הִתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנִּדְפָּסִים עַתָּה, וְאָמַר: עַתָּה אַתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת (“אִיךְ וֶועל שׁוֹין אָן הֵייבִּין מַעֲשִׂיּוֹת דֶער צֵיילִין”). וְאָז אָמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁאַחֲרָיו מִיָּד, שֶׁהוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תקס”ז, הַתּוֹרָה “פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן” (סימן ס’) שֶׁמְּדַבֶּרֶת מִסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְכוּ’.
וְאָז בְּאוֹתוֹ יוֹם-כִּפּוּר הָיְתָה הַשְּׂרֵפָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן פֹּה בְּרֶסְלֶב בְּעֵת תְּפִלַּת כָּל נִדְרֵי, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִיל הַחַזָּן הַפִּיּוּטִים שֶׁאַחַר עַרְבִית שֶׁהִיא יַעֲלֶה וְכוּ’. וְנִתְפַּזַּרְנוּ כֻּלָּנוּ לְהַצִּיל בֵּיתוֹ וּרְכוּשׁוֹ וְנִתְבַּלְבְּלָה הַתְּפִלָּה. רַק אַחַר גְּמַר הַשְּׂרֵפָה בַּלַּיְלָה נִתְקַבְּצוּ כְּמוֹ מִנְיָן, וְגַם רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה עִמָּנוּ וְגָמַרְנוּ הַפִּיּוּטִים. וְאָז בְּמוֹצָאֵי יוֹם-כִּפּוּר אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם-כִּפּוּר רָצָה לִפְעֹל דָּבָר אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁרָצָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַחְזֹר וְיֹאמַר לוֹ הַתּוֹרָה כְּמוֹ לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהָיוּ לוֹ כַּמָּה טְעָנוֹת עַל-זֶה, שֶׁאִלּוּ הָיוּ נִכְתָּבִים הָיוּ נִכְתָּבִים כַּמָּה בּוֹגִין [גִלְיוֹנוֹת], וְעָשִׂיתִי לִי סֵדֶר גָּדוֹל עַל הַנַּ”ל. אַךְ עַל-יְדֵי הַשְּׂרֵפָה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר. וְגַם אַחַר שֶׁבָּא מִלֶעמְבֶּרְג דִּבֵּר מֵעִנְיָן זֶה, וְהָיָה מוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁמֵּאָז שֶׁרָצָה בְּיוֹם-כִּפּוּר לִפְעֹל זֹאת, מֵחֲמַת זֶה יֵשׁ עָלָיו קִטְרוּג גָּדוֹל לְמַעְלָה, וְשֶׁהַחוֹלַאַת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁהָיוּ לוֹ וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן הוּא מֵחֲמַת זֶה. וְאָמַר אַף-עַל-פִּי שֶׁכַּוָּנָתִי בְּוַדַּאי לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף-עַל-פִּי-כֵן וְכוּ’. וְסִפֵּר אָז מַעֲשֶׂה מִבְּנוֹ שֶׁל הָרַב מִשְּׁפִּיטִיוְוקֶע שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְיָדַע שֶׁהוּא מֵחֲמַת חֵטְא שֶׁפָּגַם בְּכִבּוּד אָב, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הֵבִין בְּלִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְחָרֵט וְכוּ’. וְסִפֵּר זֹאת כְּנֶגֶד עַצְמוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַיִּסּוּרִין וְהַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ הוּא מֵחֲמַת הַנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ מִתְחָרֵט בְּלִבּוֹ. וְאָמַר שֶׁרַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק, שֶׁהוּא כָּעֵת הָרַב בִּטְשֶׁערִין, הוֹדִיעַ לוֹ מִקֹדֶם הַשְּׂרֵפָה שֶׁיִּהְיֶה. גַּם בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע הָיְתָה שְׂרֵפָה, וְהָיָה אָז גַּם-כֵּן רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק וְהוֹדִיעַ לִי מִקֹדֶם. שְׁמוּאֵל יִצְחָק בְּגִימַטְרִיָּא שְׂרֵפָה כַּנִּכְתָּב בַּתּוֹרָה חָסֵר (בראשית י”א).
וְאָז בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה הֻכְרַחְתִּי לָנוּד מִמְּקוֹמִי מִנֶּעמְרִיב לְמָאהְלִיב. וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִתְבַּלְבְּלוּ כַּמָּה אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, רַבִּי אַבְרָהָמְצֶי הָיָה בְּפֶּטֶערְבּוּרְג, וְרַבִּים נִתְבַּלְבְּלוּ מְאֹד. וְרַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ הָיָה נָע וָנָד בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה בְּהַנְּסִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וְלִבְּרָאד וְכוּ’, וְנִשְׁתַּהָה בְּאוֹתוֹ הַנְּסִיעָה כְּמוֹ חֲצִי שָׁנָה. וּבְאוֹתוֹ הַחֹרֶף, בְּעֵת שֶׁהָיָה בִּטְשֶׁערִין עַל שַׁבַּת שִׁירָה וְאַחַר-כָּךְ בִּקְרִימִינְטְשַׁאק כְּדַרְכּוֹ בְּכָל שָׁנָה, אָז נוֹלַד נֶכְדּוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל זַ”ל בֶּן בִּתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה. וְלֵדָתוֹ הָיְתָה קֹדֶם שֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זַ”ל הַנְּסִיעָה הַנַּ”ל, וְתֵכֶף אַחַר שֶׁבָּא מִקְּרִימִינְטְשַׁאק נָסַע הַנְּסִיעָה הַנַּ”ל. וְקֹדֶם לֵדָתוֹ יָשַׁב כַּמָּה שָׁבוּעוֹת בִּקְרִימִינְטְשַׁאק וְהִמְתִּין עַד שֶׁתֵּלֵד. וּבְכָל אוֹתוֹ הָעֵת קֹדֶם שֶׁיָּלְדָה לֹא הֶרְאָה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת כְּלָל, וְהָיָה מַקְפִּיד כְּשֶׁנָּתְנוּ לוֹ שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין בִּסְעֻדָּה, כִּי הָיוּ רַק עֵינָיו כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם שֶׁתֵּלֵד בְּשָׁלוֹם בִּתּוֹ תִּחְיֶה, וְהָיָה שָׁרוּי בְּצַעַר גָּדוֹל כָּל אוֹתוֹ הָעֵת, עַד אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁיָּלְדָה בִּתּוֹ. וְאָז אַחַר הַלֵּדָה נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה תֵּכֶף, וְצִוָּה לְהַדְלִיק נֵרוֹת וְלַעֲשׂוֹת מַשְׁקֶה שֶׁקּוֹרִין “פָּאנְטְשׁ” מָזוּג בְּיַיִּן דְּבַשׁ וּמַיִם, וְהָיָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְאַחַר-כָּךְ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מָל אֶת הַתִּינוֹק נֶכְדּוֹ כָּרָאוּי, וְאַחַר הַבְּרִית מִילָה הָיָה בְּשִׂמְחָה אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחַת מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵאֲנָשִׁים וְכוּ’ שֶׁהִזְכִּירוּ אוֹתוֹ שֶׁשְּׁמוֹ יִשְׂרָאֵל בֶּן שָׂרָה כְּמוֹ שֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל. אֲבָל אַחַר-כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה נֶחְלְשָׁה בִּתּוֹ הַיּוֹלֶדֶת הַנַּ”ל, וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל, וּבָרַח בִּמְרוּצָה גְּדוֹלָה מִקְּרִימִינְטְשַׁאק. וְאָמַר שֶׁהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ נִפְסַק מִגֹדֶל הַצַּעַר. וְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק נִתְמַהֲמַהּ קְצָת, וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ שָׁם וְלֹא הִמְתִּין עָלָיו, וְנָסַע בִּלְעָדָיו, וְהֻכְרַח רַבִּי שְׁמוּאֵל לִשְׂכֹּר עֲגָלָה וְלָרוּץ אַחֲרָיו. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁבָּא מִקְּרִימִינְטְשַׁאק נָסַע לְנַאוְורִיטְשׁ, וְכָל הַנְּסִיעָה הַגְּדוֹלָה הַנַּ”ל. וּבְאוֹתוֹ הַחֹרֶף הָיִיתִי חוֹלֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמָאהְלִיב, וְכֵן זוּגָתִי וּבָנַי, וְהָיָה לְרַבֵּנוּ זַ”ל צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה. וּבְחַסְדֵי ה’ וּבְכֹחַ תְּפִלָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה נִשְׁאַרְתִּי בַּחַיִּים תְּהִלָּה לָאֵל.
וּבְכָל עִנְיָן זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר. כִּי יֵשׁ בְּכָל זֶה דְּבָרִים גְּנוּזִים מְאֹד, גִּנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, אֲשֶׁר זָכָה לְהַשִּׂיג בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה הֻכְרַח לְטַלְטֵל כָּל כָּךְ וְלִסְבֹּל יִסּוּרִים כָּל כָּךְ, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת, תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁל הַחַיִּים, וּבִפְרָט נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים, שֶׁבָּזֶה עָסַק בְּיוֹתֵר בְּסוֹף יָמָיו, כַּאֲשֶׁר אָמַר בְּפֵרוּשׁ, שֶׁמַּה שֶּׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הוּא דָּבָר קָטָן אֶצְלוֹ וְזֶה אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת, אֲבָל הוּא צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּתִקּוּן נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים, כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת עַרְטִילָאִין וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר”ן כ”ג, קצ”ה). וְאִם אָמְנָם לֹא שָׁמַעְנוּ וְלֹא יָדַעְנוּ בְּכָל זֶה אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם, וְגַם מְעַט דִּמְעַט שֶׁחָמַל עָלֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ, גַּם מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כִּי-אִם מְעַט דִּמְעַט בְּרֶמֶז, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא נִמְנַעְתִּי מִלִּרְשֹׁם מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת הַשּׁוֹקְדִים עַל דַּלְתוֹתָיו כְּשֶׁיּוֹדְעִים מַה שֶׁיּוֹדְעִים מִמַּה שֶּׁעָבַר עָלָיו וַאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעִנְיָנִים הָאֵלֶּה. וְהַמַּשְׂכִּילִים הַמְעַיְּנִים בִּדְבָרֵינוּ בְּעֵין הָאֱמֶת יָבִינוּ מְעַט גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי כָּל זֶה, וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים, וְכַמָּה יִסּוּרִים וְצָרוֹת הֵם סוֹבְלִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ, אוּלַי נִתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי כָּל זֶה לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הוֹרָה אוֹתָנוּ בִּסְפָרָיו הַקָּדוֹשִׁים וְנָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:

אות קנב

ב, בִּשְׁנַת תקס”ו הַנַּ”ל כְּשֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק, שֶׁהוּא עִנְיַן בַּעַל הַשָּׂדֶה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אָז אָמַר לִי, בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע נוֹדַע לִי קְצָת מִזֶּה. שֶׁאָז הִתְחִיל לֵידַע קְצָת מֵעִנְיַן זֶה שֶׁל הַבַּעַל הַשָּׂדֶה. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁאָז הִתְחִיל לֵידַע, וְהָעִקָּר יוֹדֵעַ עַכְשָׁו. וְאָמַר שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רָמַז מְעַט מִזֶּה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שמות קס”ו). וְהַמּוּבָן הָיָה, שֶׁכְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַכְשָׁו בְּעִנְיָן זֶה, לֹא יָדַע עֲדַיִן מִזֶּה שׁוּם צַדִּיק בָּעוֹלָם:

אות קנג

ג, בִּשְׁנַת תקס”ז הַנַּ”ל קֹדֶם פּוּרִים נָסַע מִפֹּה בְּרֶסְלֶב, וְלֹא נוֹדַע לְשׁוּם אָדָם שׁוּם פֵּרוּשׁ עַל-פִּי פָּשׁוּט עַל אוֹתָהּ הַנְּסִיעָה. וְנָסַע אָז לְנָאוְורִיטְשׁ, וְרָצָה לִנְסֹעַ לְהַלָּן יוֹתֵר, וְנִתְעַכֵּב שָׁם בִּימֵי הַפּוּרִים בְּבֵית הָרַב דְּשָׁם שֶׁהָיָה מְחֻתָּנוֹ קְצָת. וּמִשָּׁם חָזַר וְנָסַע לְאוֹסְטְרְהָא, וּמִשָּׁם שָׁלַח אֲנָשִׁים לְהָבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ לְהַדָּאקְטֶיר גַּארְדִּין דְּשָׁם לַעֲסֹק בִּרְפוּאָתָהּ, כִּי הָיָה לָהּ חוֹלַאַת מְסֻכָּן שֶׁהוּא חֳלִי הַהוּסְט [שִׁעוּל], וְהוּא זַ”ל נִשְׁאַר שָׁם לְבַדּוֹ, רַק שָׂכְרוּ לוֹ שָׁם אִישׁ אֶחָד שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ. וּבָאת אִשְׁתּוֹ לְשָׁם עַל שַׁבַּת הַגָּדוֹל, וְלֹא רָצְתָה לְקַבֵּל רְפוּאוֹת מֵהַדָּאקְטֶיר גַּארְדִּין, רַק לִנְסֹעַ לְזַאסְלַאב לְהַדָּאקְטוֹרִים דְּשָׁם. וְנָסַע עִמָּהּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם לְפֶסַח, וְגַם רַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק הָיָה עִמּוֹ שָׁם, וְנָסְעוּ כֻּלָּם וּבָאוּ לְזַאסְלַאב סָמוּךְ לַפֶּסַח. וְגֹדֶל הַטִּלְטוּל שֶׁהָיָה לָהֶם שָׁם אֵין לְשַׁעֵר, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר. וְנִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת. וּבְעֶרֶב שָׁבוּעוֹת נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ שָׁם, וַאֲנַחְנוּ נִתְקַבַּצְנוּ אֵלָיו וּבָאנוּ אֵלָיו עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת לְזַאסְלַאב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ, וְזָכִינוּ גַּם אָז לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תּוֹרָה נִפְלָאָה, וּכְבָר נִדְפְּסָה בַּסֵּפֶר (בסימן ס”ז):

אות קנד

ד, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וּשְׁאָרֵי קְהִלּוֹת, וְדִבֵּר אָז מֵעִנְיַן נְסִיעָתוֹ שֶׁלֹּא יָדַע שׁוּם אָדָם עַל זֶה פֵּרוּשׁ וָרֶמֶז, כִּי נָסַע בְּהֶעְלֵם מִן הָעוֹלָם וְלֹא קִבֵּל שׁוּם מָעוֹת בַּדֶּרֶךְ. וְאָמַר אָז: “וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם בְּשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעְלָהּ” (ברכות ד’). וּקְצָת הָיָה מְרֻמָּז שֶׁזֶּה עִנְיַן נְסִיעָתוֹ:

אות קנה

ה, קֹדֶם הַנְּסִיעָה הַנַּ”ל אָמַר: אֲנִי דּוֹמֶה כְּמוֹ נַעַר קָטָן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵילֵךְ לַחֶדֶר, אֲבָל כְּשֶׁיִּכְנֹס לַחֶדֶר יוּכַל לִלְמֹד. אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים הָעוֹלָם עַל מָה אֲנִי נוֹסֵעַ, הָיוּ נוֹשְׁקִים אֶת דְּרִיסַת הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי. בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁלִּי אֲנִי מַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת:

אות קנו

ו, אָמַר הַמָּקוֹם שֶׁלִּי הוּא רַק אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. מַה שֶּׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֲנִי נוֹסֵעַ רַק לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּלְפִי שָׁעָה אֲנִי רוֹעֶה בִּבְּרֶסְלֶב וְכַיּוֹצֵא:

אות קנז

ז, קֹדֶם שֶׁנָּסַע הַנְּסִיעָה הַנַּ”ל הִכָּה כַּף אֶל כַּף בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר, הַיּוֹם מַתְחִיל דָּבָר חָדָשׁ. וַאֲזַי אָמַר, אֲנַחְנוּ דּוֹמִין כְּמוֹ מִי שֶׁמְּנַגֵּן, וְהָעוֹלָם מְרַקְּדִין, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין וְשׁוֹמֵעַ אֶת הַנִּגּוּן הִיא פְּלִיאָה בְּעֵינָיו, מַה הֵם רָצִים אַחֲרָיו וּמַה הֵם מְרַקְּדִין. כָּךְ הִיא פְּלִיאָה אֵצֶל הָעוֹלָם עַל מַה אַתֶּם רָצִים אַחֲרַי. כְּשֶׁאָשׁוּב מִדַּרְכִּי אֲנִי אוּכַל לְנַגֵּן וְאַתֶּם תּוּכְלוּ לְרַקֵּד. וְאַחַר-כָּךְ נָסַע לְנָאוְורִיטְשׁ, וְהָיָה בְּזַאסְלַאב וּבְאוֹסְטְרְהָא וּבְדוּבְּנָא וּבִבְּרָאד וְעוֹד שְׁאָר מְקוֹמוֹת, וְנִתְחַפֵּשׂ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ. וְהָיָה בְּבֵית כָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים בִּבְרָאד וְהָיָה לוֹ עֵסֶק לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. כְּשֶׁנִּכְנַס לִבְּרָאד בָּאוּ כָּל הָעִיר לִקְרָאתוֹ [פֵּרוּשׁ כִּי הֵם לֹא נִתְכַּוְּנוּ כְּלָל לְכַבְּדוֹ, כִּי לֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ כְּלָל, רַק מִמֵּילָא נִזְדַּמֵּן כָּךְ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ], וְשָׁמַעְתִּי קוֹל הַצְּעָקָה שֶׁל תַּאֲווֹתֵיהֶם, שֶׁהֵם מִתְאַוִּים וְצוֹעֲקִים מָמוֹן וְכוּ’, שֶׁהָיָה צְעָקָה גְּדוֹלָה מִתַּאֲווֹתֵיהֶן. בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת נִפְטְרָה זוּגָתוֹ, וַאֲנַחְנוּ נִתְקַבַּצְנוּ אֵלָיו עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְאָמַר לָנוּ תּוֹרָה כַּנַּ”ל:

אות קנח

ח, בְּאוֹתוֹ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לָמַד הַרְבֵּה בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה שֶׁל שַׁחֲרִית. וּבֵין מַאֲכָל לְמַאֲכָל, קֹדֶם שֶׁהוֹשִׁיטוּ הַמַּאֲכָל אֶל הַשֻּׁלְחָן, הָיָה לוֹמֵד בְּתוֹךְ כָּךְ [וְלָמַד אָז הָאִדְּרָא (זוהר נשֹׂא קכ”ז:)]. וְאַחַר-כָּךְ הוֹשִׁיטוּ הַמַּאֲכָל, וּפָסַק וְאָכַל מְעַט וְחָזַר וְעָסַק בְּלִמּוּדוֹ, וְכֵן הָיָה בְּכָל פַּעַם בֵּין כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל. וְהוּא הָיָה סוֹבֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוּב לֹא יִתְּנוּ מַאֲכָל אַחֵר, אֲבָל הֵם נָתְנוּ עוֹד כַּמָּה מַאֲכָלִים, וְהוּא הָיָה לוֹמֵד בֵּין כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל כַּנַּ”ל.
אַחַר הַסְּעֻדָּה עָנָה וְאָמַר: הֵם מִתְוַכְּחִים עִמִּי. כִּי אֲנִי הָיִיתִי סוֹבֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוּב לֹא יִתְּנוּ עוֹד מַאֲכָל וְהֵם נוֹתְנִים בְּכָל פַּעַם עוֹד מַאֲכָלִים. וְהִנֵּה הֵם מִתְוַכְּחִים עִמִּי, כִּי אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בְּלִמּוּד, וְהֵם רוֹצִים גְּדוֹלוֹת, שֶׁיִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בַּאֲכִילָה. כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁאוֹכְלִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לִלְמֹד, וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה, וְהֵם לוֹמְדִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם דַּעַת אֵיךְ לֶאֱכֹל. וַאֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁתִּהְיֶה סִיּוּם הַסְּעֻדָּה בְּלִמּוּד אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה שֶׁאוֹכְלִים וְאַחַר-כָּךְ לוֹמְדִים, הַיְנוּ שֶׁאוֹכְלִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לִלְמֹד. אֲבָל הֵם מַחֲזִיקִים אוֹתִי בִּגְדוֹלוֹת וְנוֹתְנִים בְּכָל פַּעַם עוֹד מַאֲכָל וְרוֹצִים שֶׁתִּהְיֶה הַסִּיּוּם בַּאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה גָּבוֹהַּ שֶׁלּוֹמְדִים וְאַחַר-כָּךְ אוֹכְלִים, הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם דַּעַת וּמֹחַ וְשֵׂכֶל אֵיךְ לֶאֱכֹל, וְהָבֵן:

אות קנט

ט, בִּהְיוֹתוֹ בְּזַאסְלַאב הָיָה לוֹ מֵחוֹשׁ וְחוֹלַאַת גָּדוֹל. וְכָתַב אִגֶּרֶת לִכְלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִקֵּשׁ מְאֹד שֶׁנִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ, וְאַחַר-כָּךְ שָׁב לְאֵיתָנוֹ. וְאַחַר-כָּךְ כָּתַב עוֹד אִגֶּרֶת לִכְלַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְבַל יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעוֹ שֶׁיָּגַע עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהוֹצִיאוֹ מִשִּׁנֵּי הַסָּ”מֶ, כַּמְבֹאָר הֶעְתֵּק הָאִגֶּרֶת בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן קס”ו). וּבְבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ אָמַר, שֶׁאָנוּ פָּעַלְנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ שֶׁשָּׁב לְאֵיתָנוֹ בְּזַאסְלַאב מֵחוֹלַאַת הַנַּ”ל:

אות קס

י, אַחַר פְּטִירַת אִשְׁתּוֹ בְּזַאסְלַאב, אַחַר-כָּךְ נִשְׁתַּדֵּךְ מִבְּרָאד. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ לִבְּרֶסְלֶב סִפֵּר בְּשַׁבָּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ הַדַּף שֶׁל הַסֵּפֶר וְכוּ’ (ספורי מעשיות מעשה ז’). וְאָמַר קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה: אֲסַפֵּר לָכֶם נְסִיעָתִי. וְעַל זֶה סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל. וְשָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה חָסֵר הַסִּיּוּם שֶׁל הַיְפַת תֹּאַר שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה בָּנִים:

אות קסא

יא, בְּעֵת חֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְנָאוְורִיטְשׁ בַּקַּיִץ הַנַּ”ל, בָּא עָלָיו הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַקָּשֶׁה (הַיְנוּ שִׁעוּל קָשֶׁה מְאֹד). וְאָז הִזְהִיר אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זַ”ל מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עֲבוּרוֹ. אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרוּ הָאֶרְאֶלִּים, וְנִסְתַּלֵּק אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵעֵת שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַנַּ”ל. וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שָׁנִים חַי בְּנֵס וְכוּ’. וּבְכָל זֶה יֵשׁ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת לְסַפֵּר מִלְּבַד הַנֶּעְלָם מֵאִתָּנוּ בְּלִי שִׁעוּר:

אות קסב

יב, אָמַר שֶׁתֵּכֶף שֶׁבָּא עָלָיו הַהוּסְט, תֵּכֶף שֶׁעָשָׂה הַהוּסְט הָרִאשׁוֹן, יָדַע מִיָּד שֶׁיִּסְתַּלֵּק. וְתֵכֶף הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ. אַף-עַל-פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל הִפְלִיא עִמָּנוּ נִסָּיו הַגְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁחַי אַחַר-כָּךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר קְצָת. אַף-עַל-פִּי-כֵן, תֵּכֶף בְּקַיִץ תקס”ז, שֶׁאָז בָּא עָלָיו הַהוּסְט בִּהְיוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּעֵת חֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וְזַאסְלַאב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַנַּ”ל הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְאָמַר אָז, שֶׁיֵּשׁ עָלָיו פְּחָדִים גְּדוֹלִים, וְאָמַר שֶׁהָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אֶצְלוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל. וְדִבֵּר הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה (אַךְ אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ עִנְיָנִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כִּי לֹא הָיִיתִי אֶצְלוֹ, וְהַרְבֵּה נִשְׁכַּח מִזֶּה).
וּפַעַם אַחַת בָּכָה בְּשַׁבָּת, וְרַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה אָז אֶצְלוֹ. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ עָלָיו מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת, מֵעִנְיַן הַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ. וְנָסַע אָז עַל הָאוּקְרַיינֶע, כְּדַרְכּוֹ שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ תָּמִיד לִטְשֶׁערִין עַל שַׁבַּת נַחֲמוּ. וּבַדֶּרֶךְ בִּקְהִלַּת לַאדִיזִין דִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק, וְדִבֵּר עִמָּהֶם גַּם-כֵּן מֵעִנְיַן הַשִּׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ, וּלְהַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל הָיָה לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים. וּבְוַדַּאי יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ מֵאַנָשַׁי שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים, אֲבָל עֲדַיִן הֵם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְרַכִּים בַּשָּׁנִים וְהַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה וַחֲזָקָה עֲלֵיהֶם מְאֹד, וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן וְכוּ’. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים, וּמִקְצָתָם שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָיָה לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים לֹא יוֹעִיל לוֹ לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ.
וְאָמַר שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ לִנְסֹעַ עוֹד הַפַּעַם לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּלְהִסְתַּלֵּק שָׁם, אַךְ הוּא מִתְיָרֵא שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ לְשָׁם. גַּם אִם יִסְתַּלֵּק שָׁם לֹא יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים עַל קִבְרוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם עֵסֶק וְעֻבְדָּא עִם קִבְרוֹ. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “עֶס וֶועט קֵיינֶער נִיט קוּמֶין אוֹיף דֶעם קֶבֶר מֶען וֶועט נִיט הָאבֶּען צִי טָאהן מִיט דֶעם קֵבֶר”. אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׁכֹּב בִּמְדִינָתֵנוּ בְּוַדַּאי נָבוֹא עַל קִבְרוֹ לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם, וְיִהְיֶה לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים וְתַעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וָהָלְאָה דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְדִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן קִבְרוֹ. וְגִלָּה דַּעְתּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ תָּמִיד לוֹמַר תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ וְלִלְמֹד שָׁם, וּלְהַרְבּוֹת שָׁם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. וְדִבֵּר עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵעִנְיָן זֶה. גַּם כְּשֶׁבָּא מִלֶעמְבֶּרְג אָמַר, שֶׁשָּׁם הָיָה טוֹב לְפָנָיו לְהִסְתַּלֵּק וְלִשְׁכּוֹב שָׁם, מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹכְבִים שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, אַךְ מֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה נִיחָא לֵהּ לְהִסְתַּלֵּק שָׁם, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם לֹא יָבוֹא שׁוּם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו עַל קִבְרוֹ.
וְאָמַר, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד יָבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיֹאמַר קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב יִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וְעָשָׂה תְּנוּעוֹת בְּגוּפוֹ וּבְעַצְמוֹתָיו אָז, וְרָמַז שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִלּוּץ עֲצָמוֹת אָז בְּקִבְרוֹ כְּשֶׁיֹּאמְרוּ תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ. וְעוֹד דִּבֵּר בְּזֶה הָעִנְיָן כַּמָּה פְּעָמִים. וְאַחַר-כָּךְ גִּלָּה הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, וְאָמַר, שֶׁמִּי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, וְיֹאמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים יַנִּיחַ עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לַעְזֹר לָזֶה הָאִישׁ, אַפִילוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר וְכוּ’. וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים עַל זֶה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן רכ”ה):

אות קסג

יג, שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר לְר’ שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק בְּזַאסְלַאב: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כְּדֵי שֶׁתֵּדַע, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר-כָּךְ. יֵשׁ שְׁלשָׁה דְּבָרִים: שְׁנַיִם הֵם אֶחָד, וְאֶחָד הוּא אֶחָד (כְּלוֹמַר שְׁנֵי דְּבָרִים מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הֵם אֶחָד וְהָאֶחָד הַנִּשְׁאָר הוּא אֶחָד). וּכְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנֵי דְּבָרִים, לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר הָאֶחָד, וּכְשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הָאֶחָד לֹא יִהְיוּ הַשְּׁנַיִם. וְאָמַר אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר וְכוּ’. וְנִשְׁכַּח אֵיךְ אָמַר שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ, אִם רוֹצֶה יוֹתֵר שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנַיִם אוֹ לְהֶפֶךְ.
מֵעִנְיַן הַשּׁוֹחֵט דִּקְהִילַת אָרִינְסְק. בַּלַּיְלָה הַזֹאת עָסַקְתִּי בְּסֵפֶר רְפוּאוֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁרְפוּאוֹת אֵינָם כְּלוּם, אֲבָל אֵשֶׁת נְעוּרִים אֵינוֹ בַּנִּמְצָא. מִמֵּיזַר (רְפוּאָה) יִהְיֶה נַעֲשָׂה מֶעזְרִיטְשׁ, וּמִשָּׁם תִּסַּע לְאוֹסְטְרְהָא וּמִשָּׁם תִּסַּע לִבְּרֶסְלֶב עֲבוּר זוּגָתִי לַהֲבִיאָהּ לְשָׁם שֶׁתַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וְכֵן עָשָׂה. וְאָמַר אָז שֶׁסָּבוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁם הָעִנְיָן שֶׁהָיָה לוֹ בִּסְטַאנְבּוּל כְּשֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק שֶׁסִּפֵּר מֵהַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְנָאוְורִיטְשׁ, אֲבָל חָסֵר בָּהֶם הָרֹב. וְעוֹד יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר מֵעִנְיַן נְסִיעָה זֹאת שֶׁהָיְתָה פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, וַעֲדַיִן אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה:

אות קסד

יד, בְּסֻכּוֹת תקס”ח בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל אֶצְלוֹ חֹלִי הַהוּסְט, קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְלֶעמְבֶּרְג, אָז נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁשָּׁאַל: תֵּבַת “הוּסְט” מַה הִיא בִּלְשׁוֹן נָכְרִים? וּבִתְחִלָּה לֹא הֵבִינוּ כַּוָּנָתוֹ. וְאַחַר-כָּךְ דִּבֵּר מִזֶּה, שֶׁבִּלְשׁוֹנָם “אֻשְׁפִּיזָא” (גַּאסְט) [אוֹרֵחַ] נִקְרָא “הוּסְט”, וְשׁוּב לֹא דִּבֵּר בְּעִנְיָן זֶה. וְהִזְכִּיר אָז מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁהָיוּ רְגִילִים לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “רַבִּי אֲבָהוּ כַּד הֲוֵי מִשְׁתָּעֵי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה” וְכוּ’ (עירובין נ”ד), וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהַנִּרְאֶה הָיָה, שֶׁרָמַז בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְעִנְיַן הָאֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַסֻּכָּה, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה. כִּי זֶה יָדוּעַ לָנוּ כְּבָר, וְהוּא כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם יְכוֹלִים לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּדְבָרָיו זַ”ל בִּסְפָרָיו כַּמָּה פְּעָמִים. וּכְמוֹ שֶׁמֵּבִיא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות לד:): “טַט בְּכַתְּפִי שְׁתַּיִם פַּת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם” וְכוּ’. וְעֹצֶם גְּדֻלַּת הַשָּׂגַת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעִנְיָן זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲרִיךְ וּלְסַפֵּר, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת וּלְהָבִין בְּדַעְתֵּנוּ. כִּי רָאִינוּ בְּחוּשׁ מַמָּשׁ, שֶׁאֶצְלוֹ הָיָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ פָּתוּחַ וּמְגֻלֶּה, וְהָיָה רוֹאֶה בְּכָל דָּבָר הִתְלַבְּשׁוּת חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר מִזֶּה לְמִי שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינָיו. וְאִם תִּזְכֶּה לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת וְתִזְכֶּה לְהַעֲמִיק עִיּוּנְךָ בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל, תִּזְכֶּה לְהָבִין קְצָת מִזֶּה:

אות קסה

טו, הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת כְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּתַב לְאָחִיו, הָרַב מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל זַ”ל, לִקְרִימִינְטְשָׁאק שֶׁהָיָה שָׁם מַחֲלֹקֶת עָלָיו מִמִּתְנַגְּדִים רְשָׁעִים, וְצִעֲרוּ אוֹתוֹ מְאֹד כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ בְּאִגֶּרֶת זֶה:
בְּעֶזְרַת ה’ יוֹם ב’ פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי.
לַאֲהוּבִי, אָחִי חֲבִיבִי וִידִידִי, הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא וּמֻפְלָג, חָכָם הַשָּׁלֵם, מוה’ יְחִיאֵל צְבִי ני’ וְיוֹפִיעַ:
הִגִּיעַנִי מִכְתָּבוֹ פֹּה זַאסְלַאב. וְהָיָ’ לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, אֵיךְ מָלְאוּ לִבָּם הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּ’, וְהֵעֵזּוּ פְּנֵיהֶם כָּל כָּךְ נֶגְדֶּיךָ. וְתָמֵהַּ אֲנִי, אֵיךְ לֹא נִמְצָא טוֹב לְעֻמַּת רָע לַעֲמוֹד כְּנֶגְדָּם לְבַעֵר הָרָע. אֲהוּבִי אָחִי נַפְשִׁי וּלְבָבִי, אַל תִּירָא וְאַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם, רַק חֲזַק וֶאֱמַץ בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת ה’ כָּל הַיּוֹם, כַּמְדֻבָּר בֵּין שְׁנֵינוּ, וּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ מְסַיַּיעְתְּךָ, כִּי כָּל זֶה לְגַדֵּל אוֹתְךָ וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹדְךָ וּלְגַדֵּל שִׂכְלְךָ. כִּי כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָל מִינֵי זֵרְעוֹנִים לָבוֹא לְתַכְלִית גִּדּוּלָם אֶלָּא עַד שֶׁנּוֹתְנִין מִתְּחִלָּה הַגַּרְעִין בֶּעָפָר, וְאַחַר-כָּךְ הַגַּרְעִין נִתְבַּלֶּה, וְאַחַר בְּלוֹתוֹ יִפְרַח וְיָצִיץ וְנַעֲשָׂ’ אִילָן גָּדוֹל, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמַּשְׁפִּילִין אוֹתְךָ עַד עָפָר, עַל-יְדֵי-זֶה תִּתְגַּדֵּל וְתָצִיץ וְתִפְרַח בָּעוֹלָם. אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִין אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מִזֶּה, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ מְבַזִּין אוֹתְךָ כִּי כָּל כַּוָּנָתָם לְרָע.
וּמְהוֹדַעְנָא לְמַעֲלָתוֹ כִּי בְּדַעְתִּי לֵישֵׁב בְּכָאן קְהִלַּת קֹדֶשׁ זַאסְלַאב לְעֵרֶךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְאַחַר-כָּךְ אֵדְעָה אֵיךְ לִפְנוֹת. וּמְהוֹדַעְנָא, שֶׁזּוּגָתִי מִתְּחִלָּה הָיָה לָהּ שִׁנּוּי, וְעַכְשָׁו נִתְהַפֵּךְ וְהוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט כֹּחָהּ בְּכָל יוֹם. וְהַהוֹצָאָה בְּכָאן מְרֻבָּה, כִּי הָי’ לִי הוֹצָאוֹת בְּכָאן אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים אֲדֻמִּים. וְתוּ לָא מִידֵי, רַק חַיִּים.
מִנָּאִי אָחִיךָ אוֹהֵב נַפְשְׁךָ, הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹם תּוֹרָתְךָ וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְלִרְאוֹתוֹ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם.
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ.
זוּגָתִי פּוֹרֶסֶת בִּשְׁלוֹם זוּגָתוֹ, בִּתִּי מִרְיָם פּוֹרֶסֶת בִּשְׁלוֹם כֻּלְּכֶם. וְלִפְרֹס בִּשְׁלוֹם תּוֹמְכָיו הַנִּלְוִים אֵלָיו, חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם בָּזֶה וּבַבָּא.
נַחְמָן הַנַּ”ל
(עַד כָּאן הָעְתַּק אוֹת בְּאוֹת מִגּוּף כְּתִיבַת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ):

אות קסו

טז, הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת כְּתִיבַת יַד רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּתַב לִכְלַל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּזַאסְלַאב בִּשְׁנַת תקס”ז:
מְהוֹדַעְנָא לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כִּי קַצְתִּי בִּישִׁיבַת בְּרֶסְלֶב מִגֹדֶל הַצָּרוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת דַּעֲדוּ עָלַי, וְעַכְשָׁיו אֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל וְלֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ אֶלָּא לָגוּר. בְּכֵן שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מִכֶּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעִי שֶׁיָּגַעְתִּי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְשַׂמְתִּי אֶת נַפְשִׁי בְכַפִּי בִּשְׁבִיל טוֹבַת נַפְשֵׁיכֶם. ד’ הַצַּדִּיק וַאֲנִי הִרְשַׁעְתִּי, וּמַעֲשַׂי גָּרְמוּ לִי הַיִּסּוּרִים וּמִיתַת הַבָּנִים הַמְסֻלָּאִים, וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַקִּטְרוּגִים. אַף-עַל-פִּי-כֵן יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי, שֶׁגַּם הָעֵסֶק שֶׁעָסַקְתִּי עִמָּכֶם לְהוֹצִיא אֶתְכֶם מִשִּׁנֵּי הַסָ”מֶ, עַל כָּל אֵלֶּה עֵינָיו לָטַשׁ וְשִׁנָּיו חָרַק עָלַי. בְּכֵן אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי, חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּיִרְאַת הַשֵּׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹּחוֹ וּבְחִינָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעִי, וְשִׁמְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה’ כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם. וְתֵדְעוּ, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק עַכְשָׁו מִכֶּם, אֵין זֶה כִּי אִם רִחוּק הַגּוּפוֹת, וְאֵין רִחוּק הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ, כִּי קְרוֹבִים אֲנַחְנוּ. אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי, נָא וָנָא שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי קְרוֹבִים אֲלֵיכֶם יוֹמָם וָלָיְלָה. וּמְהוֹדַעְנָא שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי מִתְגּוֹרֵר בְּזַסְלַב. וּפֹה אֵשֵׁב אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְעֵרֶךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי אֲהוּבְכֶם הַכּוֹתֵב בְּדֶמַע מִגֹדֶל הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר בִּלְבָבִי, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לִי כֹּחַ בַּרְזֶל לָשֵׂאת עֹל הַיִּסּוּרִים וְהַטִּלְטוּלִים כָּאֵלּוּ.
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ.
מְהוֹדַעְנָא שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי בְּקַו הַבְּרִיאוּת בְּלֹא עֵסֶק רְפוּאוֹת גַּשְׁמִיּוֹת.
נַחְמָן הַנַּ”ל.
עַד כָּאן הָעְתַּק אוֹת בָּאוֹת.
גַּם צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ עוֹד אַחַר אִגֶּרֶת שֶׁכָּתַב לְהַכְּלָל מִזַּסְלַב. שֶׁכָּתַב שָׁם לָנוּ, שֶׁיִּזְכּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵיךְ מָצָאתִי אֶתְכֶם בְּבוֹאִי לִבְּרֶסְלֶב, וְכַמָּה טוֹבוֹת עָשָׂה עִמָּנוּ עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִבֵּין שִׁנֵּי הַסָ”מֶ וְכוּ’. וְכָתַב שָׁם: וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁאָשׁוּב לְאֵיתָנִי אֲקַוֶּה לַה’ שֶׁתּוּכְלוּ עוֹד לְקַבֵּל מֵאִתִּי. וּבַסּוֹף סִיֵּם שָׁם לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ, וְעִקַּר בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ וְכוּ’. וְאוֹתוֹ הָאִגֶּרֶת נִכְתַּב קֹדֶם הָאִגֶּרֶת הַמּוּעְתָּק לְעֵיל. כִּי אָז הָיָה לוֹ מֵחוֹשׁ וְחוֹלַאַת גָּדוֹל בְּזַסְלַאב, וְכָתַב הָאִגֶּרֶת הַנַּ”ל שֶׁלֹּא הֻעְתַּק עֲדַיִן, וּבִקֵּשׁ מְאֹד שֶׁנִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ, וְאַחַר-כָּךְ שָׁב לְאֵיתָנוֹ, וְאָז כָּתַב שֵׁנִית הָאִגֶּרֶת הַנַּ”ל הַמּוּעְתָּק לְעֵיל. וּבְבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ אָמַר שֶׁאָנוּ פָּעַלְנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ שֶׁשָּׁב לְאֵיתָנוֹ בְּזַסְלַאב מֵהַחוֹלַאַת הַנַּ”ל. אַךְ אַחַר-כָּךְ נִפְטְרָה אִשְׁתּוֹ בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ בְּזַסְלַאב. וְאַחַר-כָּךְ נִשְׁתַּדֵּךְ מִבְּרָאד, וְאַחַר-כָּךְ בָּא לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט הַקָּשֶׁה. וְאָז הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עֲבוּרוֹ, אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּבְרוּ אֶרְאֶלִּים וְכוּ’, וְנִסְתַּלֵּק אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵעֵת שֶׁהִגִּיעַ לוֹ חוֹלַאַת הַהוּסְט. וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ שָׁנִים הָיָה חַי בְּנֵס וְכוּ’. וּבְכָל זֶה יֵשׁ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת לְסַפֵּר, מִלְּבַד הַנֶּעְלָם מֵאִתָּנוּ בְּלִי שִׁעוּר:

נסיעתו ללעמברג

אות קסז

א, שְׁנַת תקס”ח, אַחַר סֻכּוֹת נָסַע לְלֶעמְבֶּרְג בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל וְרָדַפְתִּי וְרַצְתִּי אַחֲרָיו עַד קְרָאסְנֶע. אָז עָנָה וְאָמַר לִי: “מִיר וֶועלִין זִיךְ זֶעהן אוּן זֶעהן אוּן זֶעהן” [אָנוּ נִתְרַאֶה וְנִתְרַאֶה וְנִתְרַאֶה], וְכָפַל הַדָּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָמַר, אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר מָה אַתָּה דּוֹאֵג, כָּל הָעוֹלָם יְגֵעִים וְטוֹרְחִים בִּשְׁבִילְךָ, זֶה נוֹסֵעַ לִבְּרֶעְסְלָא, וְזֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן, הַכֹּל בִּשְׁבִילְךָ. וְאַחַר-כָּךְ בַּיּוֹם בַּבֹּקֶר נָסַע פִּתְאוֹם מִקְּרָאסְנֶע, וְרָדַפְתִּי אַחֲרָיו עַד שֶׁזָּכִינוּ לְהַשִּׂיגוֹ אֵצֶל הַגֶּשֶׁר וְכוּ’, וְנֶהֱנָה קְצָת. וְאָמַר אָז עַל עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ מֵעִנְיַן הַמִּשְׁכָּן, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַצַּדִּיקִים בּוֹנִים וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה “אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי” (בלקוטי א’ בסימן רפ”ב):

אות קסח

ב, כְּשֶׁהָיָה בְּלֶעמְבֶּרְג, וְשָׁם הָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה כִּי עָסַק שָׁם בִּרְפוּאוֹת. וְהָיָה זְמַן רַב שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל צַד אֶחָד וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי. אַחַר-כָּךְ עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ נִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְהִתְחִיל לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ קְצָת, וּפִתְאוֹם בַּלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי וְשָׁכַב עָלָיו, וְאָמַר שֶׁהָרְפוּאָה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ עַל-יְדֵי הַדָּאקְטֶיר, רַק שֶׁבַּלַּיְלָה בָּא אֶחָד וְאָמַר לוֹ שֶׁהַמַּלְכוּת גָּזַר עָלֶיךָ לִשְׁכַּב עַל צַד יָמִין, וְשָׁכַב כְּדַרְכּוֹ עַל צַד יָמִין [אֲשֶׁר זְמַן רַב לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁכַּב עַל אוֹתוֹ הַצַּד]. וְאוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה הוּא הָיָה הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַהֲרֹן זַ”ל מִטִּיטַיֶאב נֶכֶד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁעַכְשָׁו הָרַב הַנַּ”ל הוּא אוֹהֵב נֶאֱמָן אֵלָיו בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה מְאֹד:

אות קסט

ג, בְּלֶעמְבֶּרְג, בֵּין פּוּרִים לְפֶסַח בִּשְׁנַת תקס”ח, הָלַךְ אֶל חֶדֶר מְיֻחָד וּבָכָה הַרְבֵּה מְאֹד שָׁם. וְקָרָא לְר’ שִׁמְעוֹן וְדִמְעָתוֹ עַל לְחָיָיו, וְנֶאֱנַח וְאָמַר, אֵין עִם מִי לְהִתְיַעֵץ. וְסִפֵּר לוֹ אָז, מֵעִנְיָן בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ סֵפֶר בְּבֵיתוֹ שֶׁאָבַד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו בִּשְׁבִיל זֶה כִּי נִסְתַּלְּקוּ עֲבוּר זֶה, וּמָסַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה, וְעַכְשָׁיו אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. וְהָעִנְיָן הָיָה, כִּי רָאָה שֶׁמֻּכְרָח לְהִסְתַּלֵּק שָׁם בְּלֶעמְבֶּרְג, אַךְ אִם יֻשְׂרַף זֶה הַסֵּפֶר יוּכַל לִחְיוֹת. וְעַל-כֵּן הָיָה רַבֵּנוּ זַ”ל מְסֻפָּק, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצָה בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי הָיָה צַר לוֹ מְאֹד לִשְׂרֹף זֶה הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא מְאֹד אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ עַל-זֶה וְכוּ’. וְעֹצֶם קְדֻשַּׁת וְנוֹרָאוֹת שֶׁל זֶה הַסֵּפֶר אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה כְּלָל. וְאִם הָיָה נִשְׁאָר זֶה הַסֵּפֶר בָּעוֹלָם הָיוּ רוֹאִין גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זַ”ל עַיִן בְּעַיִן וְכוּ’. הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּוַדַּאי אִם יֵשׁ אֵיזֶה סְבָרָא שֶׁחַיֵּיכֶם תָּלוּי בָּזֶה, בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר לִשְׂרֹף הַסֵּפֶר כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֲרוּ בַּחַיִּים. הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זַ”ל: עַל-כָּל-פָּנִים יִתְאָרֵךְ הַזְּמַן בְּוַדַּאי, הַיְנוּ אִם יִשְׂרֹף זֶה הַסֵּפֶר עַל-כָּל-פָּנִים יִהְיֶה לוֹ אַרְכָּא לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹד אֵיזֶה זְמַן, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן צַר לִי מְאֹד לְשָׂרְפוֹ כִּי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ גֹדֶל יִקְרַת קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל זֶה הַסֵּפֶר, וְאָנֹכִי אָבַדְתִּי אִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה וּבָנַי וְכַמָּה יִסּוּרִים עֲצוּמִים שֶׁהָיוּ לִי בִּשְׁבִיל זֶה וְכוּ’. וְהָיָה בּוֹכֶה מְאֹד מְאֹד.
וְאַחַר-כָּךְ בָּא הַדָּאקְטֶיר לְבֵיתוֹ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבֵּנוּ זַ”ל הָיוּ עוֹסְקִים בְּעִנְיַן שִׂיחָה הַנַּ”ל. וְסִפֵּר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי הַדָּאקְטֶיר בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא עַל רַבֵּנוּ זַ”ל, עַל שֶׁהוּא בּוֹכֶה עַכְשָׁו בָּעֵת הַזֹאת שֶׁחָלְיוֹ כָּבֵד עָלָיו כָּל כָּךְ, וְהַדָּאקְטֶיר נִבְהַל אָז מְאֹד לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל. וְאַחַר-כָּךְ דִּבֵּר עִמּוֹ הַדָּאקְטֶיר קְצָת וְהָלַךְ, וְאַחַר-כָּךְ דִּבְּרוּ עוֹד רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבֵּנוּ זַ”ל, וְהוּא זַ”ל הָיָה בּוֹכֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאֹד. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִם-כֵּן אֵפוֹא, הֵא לְךָ הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַקַּאמָאדֶע [אָרוֹן] שֶׁלִּי, וְלֵךְ מְהֵרָה, חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד, וְתִשְׂכֹּר עֲגָלָה לִבְּרֶסְלֶב וְאַל יַעֲצָרְךָ הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג, וְרוּץ מְהֵרָה חוּשָׁה לִבְּרֶסְלֶב, וְתָבוֹא לְשָׁם וְתִקַּח שְׁנֵי סְפָרִים אֶחָד מֻנָּח בְּהַקַּאמָאדֶע וְהַשֵּׁנִי מֻנָּח בְּתוֹךְ תֵּבָה שֶׁל בִּתִּי אָדְל, וְתִקַּח אוֹתָם וְתִשְׂרֹף אוֹתָם. וּשְׁנֵי הַסְּפָרִים הָיוּ אֶחָד, כִּי אֶחָד הָיָה מוּעַתָּק מֵחֲבֵרוֹ (וְהַהַעְתָּקָה הָיְתָה עַל יָדִי שֶׁזָּכִיתִי לְהַעְתִּיק אֶצְלוֹ, אַךְ תֵּכֶף אַחַר שֶׁהֶעְתַּקְתִּיו לָקַח שְׁנֵיהֶם, הַיְנוּ סֵפֶר כְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַסֵּפֶר שֶׁהֶעְתַּקְתִּי וּטְמָנָם שְׁנֵיהֶם אֶצְלוֹ. וְאֵלּוּ שְׁנֵי סְפָרִים צִוָּה לִשְׂרֹף). אַךְ לְמַעַן הַשֵּׁם הִזְדָּרֵז מְאֹד בָּזֶה. וְהִזְהִיר אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן מְאֹד לְבַל יִהְיֶה חָכָם בָּזֶה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְחַכֵּם לְשַׁנּוֹת דְּבָרָיו חַס וְשָׁלוֹם לִבְלִי לִשְׂרֹף אֵיזֶה עִנְיָן וּלְגָנְזוֹ אֶצְלוֹ, רַק יְקַיֵּם דְּבָרָיו בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל.
וְתֵכֶף הָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל וְשָׂכַר עֲגָלָה לִבְּרֶסְלֶב לְבֵית רַבֵּנוּ זַ”ל. וּבְבוֹאוֹ לְדָאשִׁיב שֶׁהִיא סָמוּךְ לִבְּרֶסְלֶב נָפַל רַבִּי שִׁמְעוֹן פִּתְאוֹם וְהֻטַּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָקוּם. וְהֵבִין שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצִין לְמָנְעוֹ מִלְּקַיֵּם דְּבָרָיו (כַּיָּדוּעַ לָנוּ כְּבָר, שֶׁעַל כָּל מַה שֶּׁצִּוָּה רַבֵּנוּ זַ”ל לַעֲשׂוֹת, יֵשׁ עַל-זֶה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, בִּפְרָט עַל דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁחַיֵּי רַבֵּנוּ זַ”ל הָיוּ תְּלוּיִים בָּזֶה). וְצִוָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלָה לִנְסֹעַ לִבְּרֶסְלֶב, כִּי הִתְיַשֵּׁב שֶׁהוּא יִהְיֶה מֻנָּח עַל הָעֲגָלָה וְיִסַּע לִבְּרֶסְלֶב כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ. וְהָיָה מְצַפֶּה רַק שֶׁיָּבוֹא לִבְּרֶסְלֶב, שֶׁיּוּכַל עַל-כָּל-פָּנִים לְצַוּוֹת לַאֲחֵרִים שֶׁיִּשְׂרְפוּ הַסְּפָרִים לְפָנָיו. וְכֵן הָיָה שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלָה וְנָסַע לְשָׁם. וּבְבוֹאוֹ לִבְּרֶסְלֶב חָזַר תֵּכֶף לְאֵיתָנוֹ וְהִבְרִיא כְּבַתְּחִלָּה, וְלָקַח שְׁנֵי הַסְּפָרִים וּשְׂרָפָם שְׁנֵיהֶם. אוֹי לָנוּ שֶׁלֹּא זָכִינוּ שֶׁיִּשָּׁאֵר אוֹר הַזֶּה שֶׁל הַסֵּפֶר הַזֶּה, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גָּזְרוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם לְשָׂרְפוֹ. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר לֹא יִהְיֶה עוֹד בָּעוֹלָם. חֲבָל עַל דְּאָבְדִין בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת. וְאָמַר שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר בְּהֶכְרֵחַ לְשָׂרְפוֹ, וְזֶה הַסֵּפֶר “לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן” יִהְיֶה נִדְפָּס וְיִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם:

אות קע

ד, כְּשֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו זֶה הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּשְׂרַף עַל-פִּי פְּקֻדָּתוֹ כַּנַּ”ל, עָנָה וְאָמַר בָּעֵת שֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו: אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב וְכוּ’. הֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּהַכְנָעַת הַלֵּב: בְּוַדַּאי אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל. הֵשִׁיב: אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ (“דִּיא וֵוייסְט גָּאהר נִיט וָואס דִּיא וֵוייסְט נִיט”):

אות קעא

ה, עוֹד הָיָה לוֹ סֵפֶר אֶחָד שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפִלּוּ מֵהַסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף וְהוּא סֵפֶר הַגָּנוּז. וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ גּוּפוֹ סִלֵּק כְּשֶׁכְּתָבוֹ. וְאוֹתוֹ הַסֵּפֶר לֹא שְׁזָפַתּוּ עָיִן. וְאָמַר שֶׁהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין (כְּלוֹמַר אֶצְלוֹ, נֶגֶד שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְגַלֶּה). וְאָמַר שֶׁמָּשִׁיחַ יַגִּיד עַל זֶה פֵּרוּשׁ. וְסֵפֶר הַגָּנוּז הַזֶּה כְּבָר הָיָה נִגְמָר אֶצְלוֹ בִּתְחִלַּת שְׁנַת תקס”ו, הַיְנוּ חָמֵשׁ שָׁנִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְעַתָּה, עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן לְאֵיזֶה דַּרְגָּא הִגִּיעַ אַחַר-כָּךְ, כִּי מֵעוֹלָם לֹא עָמַד עַל מַדְרֵגָה אַחַת עַד הַיּוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק, וּמַמָּשׁ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הִשִּׂיג חֲדָשׁוֹת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הַנּוֹרָאָה מְאֹד. וְהָבֵן מְאֹד מְאֹד, כִּי מַעֲלַת גְּדֻלַּת סֵפֶר הַגָּנוּז לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וּמָשִׁיחַ יַגִּיד עַל זֶה פֵּרוּשׁ. וּמֵעַתָּה תִּתְבּוֹנֵן וּתְשַׁעֵר בְּדַעְתְּךָ גְּדֻלָּתוֹ וְכוּ’ וְכוּ’:

אות קעב

ו, עַל הַסֵּפֶר הַנַּ”ל שֶׁנִּשְׂרַף אָמַר, שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ דָּבָר, כִּי-אִם צַדִּיק גָּדוֹל חָד בְּדָרָא, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה חָכָם בְּכָל הַשִּׁבְעָה חָכְמוֹת:

אות קעג

ז, וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי כְּבָר מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר עַל הַסֵּפֶר הַנַּ”ל, שֶׁצַּדִּיק לְבַד לֹא יָבִין בּוֹ דָּבָר, וְכֵן חָכָם בִּלְבַד לֹא יָבִין אוֹתוֹ גַּם-כֵּן, כִּי-אִם צַדִּיק וְחָכָם. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וְגַם חָכָם בְּכָל הַשִּׁבְעָה חָכְמוֹת. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן, עַל-כָּל-פָּנִים, יִמָּצֵא מִי שֶׁיָּבִין בּוֹ. אֲבָל הַסֵּפֶר הַגָּנוּז שֶׁהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין אֶצְלוֹ, זֶה הַסֵּפֶר לֹא רָאַתְהוּ עַיִן בָּעוֹלָם. וְאָמַר שֶׁבְּזֶה הַסֵּפֶר לֹא יָבִין בּוֹ שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁמָּשִׁיחַ יֹאמַר עָלָיו פֵּרוּשׁ כַּנַּ”ל:

אות קעד

ח, הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי הַנִּשְׂרַף הָיוּ בוֹ אַרְבָּעָה חֲלָקִים. הַסֵּפֶר הַנַּ”ל מְסָרוֹ תְּחִלָּה לְיַד שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ בַּעֲיָרוֹת וְלוֹמַר בְּכָל עִיר וָעִיר מְעַט מִזֶּה הַסֵּפֶר. וְגַם צִוָּה עֲלֵיהֶם לִקַּח אֵיזֶה קוּנְטְרֵסִים מִכְּתַב-יָד שֶׁל הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה, שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, וְיַשְׁאִירוּ בְּכָל עִיר אֵיזֶה דַּפִּין מֵהֶם, כִּי אָז לֹא נִדְפַּס עֲדַיִן שׁוּם סֵפֶר מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ”ל כַּמָּה סִפּוּרִים (וְזֹאת הָיָה בִּשְׁנַת תקס”ו בַּקַּיִץ):

אות קעה

ט, הַסֵּפֶר שֶׁהוֹלִיכוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַנַּ”ל הָיָה הַהַעְתָּקָה שֶׁלִּי, מַה שֶּׁהֶעְתַּקְתִּי סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. הַסֵּפֶר שֶׁנִּשְׂרַף אָנוּ מְכַנִּין בְּשֵׁם סֵפֶר הַשֵּׁנִי, כִּי כָּל אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁנִּדְפְּסוּ הֵם בְּחִינַת סֵפֶר הָרִאשׁוֹן, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת נִגְלֶה שֶׁלּוֹ (אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵצֶל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵרָזִין דְּרָזִין, כִּי כָּל תֵּבָה וְתֵבָה שֶׁל סְפָרָיו שֶׁנִּדְפְּסוּ הִיא מְלֵאָה סוֹדֵי סוֹדוֹת וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין סוֹף כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל, אַךְ אֶצְלוֹ זַ”ל הָיָה כָּל זֶה בְּחִינַת נִגְלֶה). וְהַסֵּפֶר שֶׁצִּוָּה לִשְׂרֹף כְּשֶׁהָיָה בְּלֶעמְבֶּרְג, זֶה הוּא סֵפֶר הַשֵּׁנִי, וְהִיא בְּחִינַת רָזִין שֶׁלּוֹ. וְזֶה הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי הֶעְתַּקְתִּי לְפָנָיו בִּשְׁנַת תקס”ו, וְהַהַעְתָּקָה שֶׁלִּי נָתַן בְּיַד שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְהוֹלִיךְ בַּעֲיָרוֹת וְלוֹמַר בְּכָל עִיר מְעַט מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה כַּנַּ”ל. וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתָם אָז שֶׁלֹּא יְגַלּוּ הַדָּבָר לְשׁוּם אָדָם. וְעוֹד הָיָה לוֹ סֵפֶר שְׁלִישִׁי וְהוּא סֵפֶר הַגָּנוּז שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ שׁוּם יַד אָדָם וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עַיִן, וְהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין שֶׁלּוֹ. וְגַם זֶה הַסֵּפֶר כְּבָר הָיָה נִגְמָר בִּשְׁנַת תקס”ו בִּתְחִלָּתוֹ, כִּי אָז סִפֵּר לְפָנַי כָּל זֶה.
וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן מַה הִשִּׂיג אַחַר-כָּךְ, כִּי כְּבָר הִתְפָּאֵר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל מַדְרֵגָה אַחַת לְעוֹלָם, וְאָמַר, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעוֹמֵד הַיּוֹם עַל מַדְרֵגָה שֶׁל אֶתְמוֹל אֵינוֹ צָרִיךְ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל, וּבְכָל פַּעַם אָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְעַתָּה בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, עַד הֵיכָן עָצְמוּ הַשָּׂגוֹתָיו, כִּי חַי אַחַר-כָּךְ חָמֵשׁ שָׁנִים רְצוּפִים, גַּם הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים וַעֲצוּמִים אַחַר-כָּךְ, וְהָיָה בְּכָל הָעֲיָרוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל נְסִיעוֹת נָאוְורִיטְשׁ אַחַר-כָּךְ, וְגַם בִּבְּרָאד וְלֶעמְבֶּרְגּ הָיָה אַחַר-כָּךְ, שֶׁעַל יְדֵי כָּל זֶה פָּעַל וְעָשָׂה הַרְבֵּה מְאֹד וְהִשִּׂיג הַרְבֵּה מְאֹד. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יוּכַל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת עַל-יְדֵי-זֶה מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זַ”ל, אֲשֶׁר לֹא הָיָה דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם:

אות קעו

י, כְּשֶׁמָּסַר הַסֵּפֶר הַנַּ”ל לְיַד שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ”ל, וְאָנֹכִי לֹא יָדַעְתִּי מִזֶּה כְּלָל, כִּי עָשָׂה הַדָּבָר בְּהֶסְתֵּר גָּדוֹל וְלֹא יָדַע שׁוּם אָדָם מִזֶּה. אַחַר-כָּךְ בָּאתִי לְפָנָיו בִּתְחִלַּת קַיִץ תקס”ו, וְאָמַר לִי, אֲנִי זִכִּיתִי אוֹתְךָ בְּמִצְוָה בְּמַה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לִכְתֹּב סֵפֶר הַנַּ”ל. וְאָמַר הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ כְּבָר הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת עֻבְדָּא בָּעוֹלָם:

אות קעז

יא, וְהִזְהִיר אוֹתִי אָז לְהִתְפַּלֵּל עַל הַיֶּלֶד הַיָּקָר שֶׁלּוֹ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ”ל, כִּי הָיָה לוֹ חֳלִי הַהוּסְט [שִׁעוּל] אָז, וְהִזְהִיר אוֹתִי מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה עֲבוּרוֹ. וְאָמַר, יָדַעְתִּי כְּשֶׁמָּסַרְתִּי זֶה הַסֵּפֶר לְיַד הָאֲנָשִׁים הַנַּ”ל שֶׁיִּקְחוּ עַצְמָם וְיִתְגַּבְּרוּ עַל הַתִּינוֹק הַזֶּה (הַיְנוּ הַמְקַטְרְגִים), וְגַם הָאִישׁ שֶׁמָּסַרְתִּי הַסֵּפֶר הַנַּ”ל לְיָדוֹ (הַיְנוּ אֶחָד מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים הַנַּ”ל), הִזְהַרְתִּיו מְאֹד מְאֹד בְּעֵת שֶׁמָּסַרְתִּי לְיָדוֹ הַסֵּפֶר, לְמַעַן הַשֵּׁם שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעְתִּיר עַל הַתִּינוֹק הַנַּ”ל. וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִתְגַבֵּר הַקִּטְרוּג עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ הַתִּינוֹק הַנַּ”ל:

אות קעח

יב, בְּאוֹתוֹ קַיִץ שָׁלַח אוֹתִי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ זַ”ל, לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ דְּזֶ’רִין, סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ עִם הַקְּוִיטְל, שֶׁיִּקַּח בְּדַעְתּוֹ אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת שֶׁרָשַׁם שָׁם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לָבוֹא אֵלָיו מִיָּד אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְכֵן הָיָה שֶׁבָּא אֵלָיו תֵּכֶף רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַנַּ”ל:

אות קעט

יג, כְּשֶׁבָּא מִלֶעמְבֶּרְג אָמַר: אֲנִי דּוֹמֶה כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל שֶׁיָּשֵׁן שִׁבְעִים שָׁנָה (תענית כג.), וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתִי, וּבְבוֹאִי לְוָוארְנֶיוִויצֶע קָפַץ אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ אֶצְלִי תֵּכֶף כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי, וְהוּא הָיָה מְחַיֶּה אוֹתִי מַמָּשׁ:

אות קפ

יד, הַדָּבָר הָיָה דּוֹמֶה כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ גָּדוֹל לְהָעוֹלָם וְכוּ’, וְחָטְפוּ אוֹתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בְּחֶדֶר – שֵׁב כָּאן. שֶׁלָּקְחוּ אוֹתִי וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עַל עֲלִיָּה הַג’ אוֹ הָד’ הַגָּבוֹהַּ מְאֹד וְכוּ’. הֲלֹא הָיִיתִי דּוֹמֶה כְּמוֹ סוֹחֵר הַיּוֹצֵא לַשּׁוּק וְיֵשׁ לוֹ כַּמָּה דְּבָרִים לַעֲשׂוֹת, וְלַחֲטֹף מַשָּׂא-וּמַתָּן זֶה וָזֶה וְכוּ’. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאָמְרוּ לִי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָנוּחַ וְלָפוּשׁ עַצְמִי, לֹא הָיָה נִכְנָס בְּאָזְנָי מַה הִיא מְנוּחָה וּנְפִישָׁה, כִּי צְרִיכִין רַק לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תָּמִיד, וְעַתָּה אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹר עֵת הָאֲכִילָה וְשֵׁנָה וְכַיּוֹצֵא מֵחֲמַת הַחוֹלַאַת:

אות קפא

יד-ב, הָיָה לִי גּוּף יָפֶה שֶׁלֹּא הָיָה תּוֹבֵעַ וְדוֹחֵק עַצְמוֹ כְּלָל. עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעֵת שֶׁל הָאֲכִילָה וְכוּ’. וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לִי שָׁם אֵין לְבָאֵר, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֹחַ יִסּוּרִים, גַּם קִבַּלְתִּי רְפוּאוֹת וְהָיִיתִי שׁוֹתֶה חִינָא [רְפוּאָה לְקַדַּחַת מַלְרְיָה]. וְשָׁם בִּמְדִינַת חִינָא [סִין] כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי וְאוֹמְרִים לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, וְכַיּוֹצֵא שְׁאָר הָרְפוּאוֹת מִמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁאָר אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּכְשֶׁבָּא כָּל זֶה בְּתוֹךְ מֵעַי נַעֲשָׂה מִזֶּה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. כִּי הָיָה צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא הַסַּם הַבָּא מִשָּׁם בְּמֵעָיו כְּדֵי לְהַכְנִיעַ כְּפִירוֹת הַנַּ”ל, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר סַמִּים (מִזֶּה יוּכַל הַמֵּבִין לְהָבִין קְצָת עִסְקוֹ בִּרְפוּאוֹת, מִלְּבַד שְׁאָר סוֹדוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁהָיוּ בְּכָל דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו. אֲבָל עַל שְׁאָר הָעוֹלָם הִזְהִיר מְאֹד בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדָאקְטוֹרִים):

אות קפב

טו, פַּעַם אַחַת אַחַר שֶׁבָּא מִלֶעמְבֶּרְג אָמַר: אֲנִי עַכְשָׁו “כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ” (תהלים קל”א):

אות קפג

טז, בְּקַיִץ תקס”ח בָּא מִלֶעמְבֶּרְג לְבֵיתוֹ לִבְּרֶסְלֶב בְּיוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת בָּלָק, וְשָׁבַת בַדֶּרֶךְ בִּקְהִלַּת-קֹדֶשׁ יַאנוֹב. גַּם בִּנְסִיעָתוֹ מִלֶּעמְבֶּרְג נָסַע דֶּרֶךְ בְּרָאד וְנִתְמַהְמַהּ שָׁם אֵיזֶה זְמַן בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְהַדָּאקְטוֹרִים אָמְרוּ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לִנְסֹעַ מֵחֲמַת כֹּבֶד הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסַּע כִּי-אִם פַּרְסָה אַחַת בְּיוֹם. וְהוּא לֹא חָשׁ עַל זֶה, וְנָסַע בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת בְּיוֹם אֶחָד כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים הַזְּרִיזִים. וּבְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ נָסַע בְּהַשְׁכָּמָה מִקְּהִלַּת קֹדֶשׁ יַאנוֹב שֶׁשָּׁבַת שָׁם. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא יָשָׁן כְּדַרְכּוֹ. וּבַבֹּקֶר כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר נָסַע מִשָּׁם בִּזְרִיזוּת עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. וְגַם אַחַר-כָּךְ בְּבֵיתוֹ הָיָה מִתְנַהֵג בְּעִנְיַן אֲכִילָתוֹ שֶׁלֹּא כְּפִי דַּעַת הַדָּאקְטוֹרִים, כִּי רָאָה שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, כַּאֲשֶׁר הוֹדוּ לוֹ בְּעַצְמָן בְּפֶה מָלֵא. וְהֶאֱרִיךְ לְסַפֵּר בָּזֶה וְהִזְהִיר מְאֹד לִבְלִי לַעֲסֹק בְּדָאקְטוֹרִים וּרְפוּאוֹת כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר”ן נ’):

אות קפד

יז, בִּהְיוֹתוֹ בְּלֶעמְבֶּרְג מָסַר הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן לְיַד אִישׁ אֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע, וְצִוָּה לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיִּסַּע לִמְדִינָתֵנוּ לְהַדְפִּיס הַסֵּפֶר, וְכֵן עָשָׂה. וּבִתְחִלָּה חָקַר בְּדַעְתּוֹ וְהִתְיַשֵּׁב הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה, כִּי בַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים הָיִינוּ נִזְהָרִים לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר הַכְּתָבִים שֶׁל תּוֹרָתוֹ בִּפְנֵי הָעוֹלָם, אַךְ אַחַר-כָּךְ צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כַּסֵּדֶר. הַיְנוּ, כִּי בִּתְחִלָּה הָיוּ כְּתוּבִים אֶצְלִי הַתּוֹרוֹת בְּקוּנְטְרֵסִים מְפֻזָּרִים שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְאַחַר-כָּךְ בִּשְׁנַת תקס”ה צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כַּסֵּדֶר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם כֶּרֶךְ. וְהִזְהִיר אוֹתִי לְהִזְדָּרֵז בָּזֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרִי, וְהֶעְתַּקְתִּיו יָפֶה כַּסֵּדֶר. וְהֵבֵאתִי לְפָנָיו הַקּוּנְטְרֵסִים וְהוּטְבוּ בְּעֵינָיו מְאֹד. וְאַחַר-כָּךְ נָתַתִּי אוֹתָם לָאֻמָּן הַכּוֹרֵךְ פֹּה בְּרֶסְלֶב לְכָּרְכָם יָפֶה, וְזֶה הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲמֹד עַל הָאֻמָּן לִשְׁמֹר בְּעֵת הַכְּרִיכָה שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בּוֹ יְדֵי זָרִים. וְאַחַר-כָּךְ שָׁלַח רַבֵּנוּ זַ”ל אִישׁ מֵאֲנָשָׁיו שֶׁיַּעֲמֹד עַל הָאֻמָּן לִשְׁמֹר, כְּדֵי שֶׁאָנֹכִי אָבוֹא לְפָנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ. וְתֵכֶף בָּאתִי לְפָנָיו וְדִבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה וְהֶחֱיָה אוֹתִי מְאֹד. וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי הַתְחָלַת הִתְגַּלּוּת הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁהֵם תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז מֵחֲמַת עֵסֶק זֶה נִמְנַע מִלִישֹׁן בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב שַׁבָּת, רַק דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ, וְאַחַר-כָּךְ קָם מִמִּטָּתוֹ וְיָשַׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן בְּבֵיתוֹ הַגָּדוֹל, וְדִבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה וְעִם כָּל הָעוֹלָם עַד פְּנוֹת הַיּוֹם, מַה שֶּׁדַּרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד לֵילֵךְ לַמֶּרְחָץ סָמוּךְ אַחַר חֲצוֹת, וְעַכְשָׁיו יָשַׁב וְדִבֵּר עִמָּנוּ עַד סָמוּךְ לָעֶרֶב.
וְאָמַר אָז, כַּמָּה קָשֶׁה לִהְיוֹת מַנְהִיג (שֶׁקּוֹרִין “גִּיטֶר יְהוּד”). כִּי הֲלֹא זֶה הַדָּבָר שֶׁכּוֹרְכִין הַסֵּפֶר נִדְמֶה לָכֶם שֶׁהוּא דָּבָר קָטָן, כַּמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה (וְכַוָּנָתוֹ הָיָה נִרְאֶה בָּזֶה, שֶׁהוּא מֻכְרָח לִשָּׂא עָלָיו עִנְיָן הַתִּקּוּן הַזֶּה הַנַּעֲשָׂה עַל-יְדֵי כְּרִיכוֹת הַסֵּפֶר גַּם-כֵּן). וְנִגְמַר כְּרִיכוֹת הַסֵּפֶר בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחֲרָיו בְּיוֹם חֲמִישִׁי. וּבְכָל אוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה מֵעִנְיַן שִׂמְחָה, וְחִזֵּק אוֹתִי הַרְבֵּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְאָמַר: הֲלֹא הַחוֹלֶה שֶׁמֻּטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי מְחַזְּקִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁלֹּא יִתְרַשֵּׁל וְלֹא יִתְעַצֵּב, רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת, וְעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל הַחוֹלֶה לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת בְּעַצְמוֹ. וְעוֹד דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה בְּכָל יוֹם. וּבְיוֹם חֲמִישִׁי נִגְמַר כְּרִיכוֹת הַסֵּפֶר, וְהֵבֵאתִיו לְפָנָיו מְכֹרָךְ. עָנָה וְאָמַר: עֲדַיִן אֵין אַתָּה בְּשִׂמְחָה? יִהְיֶה זְמַן שֶׁתֵּדַע גֻּדֻלָּתִי. וְאָז גִּלָּה לִי מֵעִנְיַן הַסֵּפֶר הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהוּא הַסֵּפֶר שֶׁזָּכִיתִי לְהַעְתִּיקוֹ וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה לְשָׂרְפוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר, וּמְעַט נִרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל קס”ט). וְעַיֵּן עוֹד הַשַּׁיָּךְ לָזֶה בַּסֵּפֶר יְמֵי נָתָן (ימי מוהרנ”ת א’-י”א, כ”ו):

נסיעתו וישיבתו באומאן

אות קפה

א, שְׁנַת תק”ע לֵיל שַׁבָּת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ אִיָּר, הָיְתָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בִּבְּרֶסְלֶב וְנִשְׂרַף גַּם בֵּיתוֹ. אַחַר-כָּךְ, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁאַחַר שַׁבָּת נָסַע לְאוּמַאן. כִּי מִקֹדֶם, בַּשָּׁבוּעַ הַקּוֹדֶמֶת, שָׁלַח אִישׁ אֶחָד לִקְבּעַ לוֹ שָׁם דִּירָה בְּבֵית רנ”נ. וְרָאִינוּ יְשׁוּעַת הַשֵּׁם, שֶׁמְּכֻוָּן מַמָּשׁ בַּשָּׁבוּעַ הַקּוֹדֵם שָׁלַח אֶת הַשָּׁלִיחַ הַנַּ”ל, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן תֵּכֶף אַחַר הַשְּׂרֵפָה בָּא שָׁלִיחַ שֶׁיִּסַּע לְשָׁם כִּי הֵם מְרֻצִּים לְקַבְּלוֹ שָׁם. וְנָסַעְתִּי גַּם-כֵּן עִמּוֹ.
בַּדֶּרֶךְ פָּגַע בָּנוּ רַבִּי מֵאִיר מִטֶּעפְּלִיק וְהוּא הָיָה הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן הַנַּ”ל, וְיָרַד רַבִּי מֵאִיר מֵהָעֲגָלָה שֶׁלּוֹ וְעָמַד עַל הָעֲגָלָה שֶׁלָּנוּ וְדִבֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל. וְסִפֵּר רַבִּי מֵאִיר לְרַבֵּנוּ זַ”ל, אֵיךְ הֵם מְרֻצִּים לְקַבְּלוֹ שָׁם, וְשֶׁשָּׁם הִיא דִּירָה יָפָה מְאֹד. עָנָה וְאָמַר, הֲלֹא הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. כִּי חַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי נוֹסֵעַ כָּאן נַחְמָן וְנָתָן, וְאִם-כֵּן הַכֹּל שֶׁלָּנוּ. וְצִוָּה שֶׁלֹּא לְדַבֵּר מִזֶּה, וְאָמַר, הֲלֹא רַבִּי מֵאִיר מְדַיֵּק בִּשְׁמָא. וְאָמַר שֶׁתֵּכֶף בְּנָסְעוֹ מִבְּרֶסְלֶב בָּא עַל דַּעְתּוֹ זֹאת וְנִכְנַס בְּלִבּוֹ מְאֹד, אַךְ לֹא רָצָה לְדַבֵּר מִזֶּה, רַק עַל-יְדֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁפָּגַע בָּנוּ עַל-יְדֵי-זֶה גִּלָּה זֹאת, כִּי זֶה בְּחִינוֹת נִסְתָּרוֹת, כִּי הֵם סִתְרֵי הַנְהָגוֹתָיו. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כָּךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְכוּ’. וְאָמַר אָז בְּדֶרֶךְ צַחוּת: אִם הָיוּ אוֹמְרִים לְאֶחָד רַבִּי נַחְמָן-נָתָן. וְדִבֵּר אָז מֵעִנְיַן קִדּוּשׁ, וּפָשַׁט יָדוֹ כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשׁ שֶׁאוֹחֲזִין הַכּוֹס, וְאָמַר, זֶה הַקִּדּוּשׁ יִהְיֶה נַעֲשָׂה בְּבַיִת שֶׁלֹּא הִזְכִּירוּ שָׁם בְּשׁוּם פַּעַם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנִּדְפַּס בְּסִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל: הִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ (שיחות הר”ן ג’):

אות קפו

ב, כְּשֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלֶב עָנָה וְאָמַר: גַּם מֵחֲמַת זֶה נָכוֹן מְאֹד מַה שֶּׁנָּסַעְתִּי מֵהֶם, כִּי אֵינוֹ נָכוֹן שֶׁהֵם יִהְיוּ בְּצַעַר וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה. כִּי בִּשְׁלָמָא אִם לֹא הָיִיתִי נִשְׂרַף רַק הֵם בְּעַצְמָן, הָיִיתִי מֻכְרָח לְהִצְטַעֵר עִמָּהֶם. כִּי מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל צַעַר כָּזֶה, גַּם אֲנִי מֻכְרָח לִסְבֹּל עִמָּהֶם לְהִצְטַעֵר עִמָּם בְּצָרוֹתָם. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגַּם בֵּיתִי נִשְׂרַף, וּבְוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה, וּצְרִיכִים דַּיְקָא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, הַיְנוּ לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְעַל-כֵּן אֵין נָכוֹן שֶׁאֶהְיֶה עִמָּהֶם, כִּי הֵם שְׁרוּיִים בְּצַעַר וַאֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה. וְהָבֵן הֵיטֵב. אַחַר-כָּךְ אָמַר לֹא מִבָּעֲיָא מָעוֹת, הַיְנוּ הֶפְסֵד מָמוֹן, בְּוַדַּאי אֲנִי מְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה, כִּי: “עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ” (איוב ב’), אֲבָל אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּפְקָד אֶצְלִי נֶפֶשׁ חַס וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמְרֵהוּ מֵהַיּוֹם וּלְהַבָּא, גַּם-כֵּן הוּא מְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁכָּל עִנְיְנֵי אֲבֵלוּת שֶׁצְּרִיכִין לִנְהֹג, כְּגוֹן בְּכִיָּה וְכַיּוֹצֵא הוּא צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לָזֶה, כִּי יֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אָז, וְהַכֹּל שָׁוֶה אֶצְלוֹ כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כְּלָל בָּעוֹלָם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמְרֵהוּ תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

אות קפז

ג, קֹדֶם שֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלֶב לְאוּמַאן לְהִסְתַּלֵּק שָׁם, בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הַבַּיִת וְלַחוּץ לַעֲלוֹת עַל הָעֲגָלָה, עָמַד אֵצֶל הַמְּזוּזָה וְהִנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה. עָנָה וְאָמַר לְהָעוֹלָם: תִּרְאוּ לְהִתְקַבֵּץ יַחַד וּלְהִתְפַּלֵּל יַחַד, כִּי אִם תִּתְפַּלְּלוּ בְּכַוָּנָה אוּלַי תּוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ אוֹתִי לְכָאן עוֹד הַפָּעַם:

אות קפח

ד, כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְאוּמַאן בְּסוֹף יָמָיו, וְדִבֵּר עִמִּי עַל הָעֲגָלָה דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין כַּמָּה שִׂיחוֹת נָאוֹת קְדוֹשׁוֹת מְאֹד הַמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד. וְהֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים גֹדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יְגַלֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָאֱמֶת וְיֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ וְכוּ’. אָז עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב: אַף-עַל-פִּי-כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר כִּרְצוֹנוֹ (“גָּאט וֶועט פָארְט אוֹיסְ פִירְן”). הֵשִׁיב לִי בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה: מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר? הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד (“וָואס אִיז עֶר וֶועט אוֹיְס פִירִין? גָּאט פִירְט תָּמִיד אוֹיְס”):

אות קפט

ה, בַּדֶּרֶךְ, בְּעֵת נְסִיעָתוֹ לְאוּמַאן, עָנָה וְאָמַר: אַף עַל-פִּי-כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְאֵין דּוֹר יָתוֹם. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, כְּשֶׁאָמַר אֵיזֶה תַּנָּא “עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל”, עָנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: “לָאו” (שבת קל”ח:), כִּי “בְּזֹהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא” (זוהר נשא קכד:), “כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ”. וְעַל-כֵּן עָמַד עַצְמוֹ עַל-זֶה הַפָּסוּק, וְגִלָּה אָז הַסּוֹד הַנִּדְפָּס בְּלִקּוּטֵי א’ בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן שָׁם מִגְּדֻלַּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן יֵשׁ לוֹ גַּם-כֵּן בְּוַדַּאי הֲנָאָה מִזֶּה, הַיְנוּ מִזֶּה הַחִדּוּשׁ הַנִּפְלָא. הֵשִׁיב הֵן. אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ הוּא עִנְיָן אַחֵר, כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא “עִ’יר וְ’קַדִּישׁ מִ’ן שְׁ’מַיָּא נָ’חִית” (דניאל ד’) כַּנִּדְפָּס שָׁם. וְעַכְשָׁו יֵשׁ “נַ’חַל נ’וֹבֵעַ מְ’קוֹר חָ’כְמָה” (משלי י”ח) שֶׁאַפִילּוּ הַעִיר וְקַדִּישׁ צָרִיךְ גַּם כֵּן לְקַבֵּל מִשָּׁם וְהָבֵן. גַּם כְּבָר נִשְׁמָע שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים:

אות קצ

ו, בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס לְאוּמַאן, סָמוּךְ לָעִיר, סִפֵּר מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל שֵׁם-טוֹב זַ”ל: שֶׁפַּעַם אַחַת בָּא הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל לְאֵיזֶה מָקוֹם, וְהָיָה שָׁם בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְהִכִּירוּ בּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָרָה שְׁחוֹרָה. אַךְ מִי יִפְתַּח פִּיו לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל זֶה. וְהָיָה כָּךְ יוֹם וָחֵצִי. אַחַר-כָּךְ בְּעֶרֶב-שַׁבָּת אַחַר חֲצוֹת, צִוָּה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל שֶׁיְּבַקְשׁוּ כָּל הָאוֹרְחִים הַנִּמְצָאִים בָּעִיר לַהֲבִיאָם אֶצְלוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ עִמּוֹ בְּשַׁבָּת, וְלֹא הָיָה שָׁם הַרְבֵּה אוֹרְחִים רַק מָצְאוּ שְׁנֵי אוֹרְחִים הוֹלְכֵי רֶגֶל וֶהֱבִיאוּם אֵלָיו. אַחַר-כָּךְ שָׁמְעוּ שֶׁטָּעַן עִמָּהֶם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁאֵינוֹ זוֹכֵר הֵיטֵב אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֵיךְ הָיָה. אַךְ תַּמְצִית הָעִנְיָן הָיָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיוּ שָׁם נְשָׁמוֹת מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם עֲלִיָּה, וּכְשֶׁבָּא הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל לְשָׁם נִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם אֵלָיו, כִּי הֵם מְצַפִּים תָּמִיד עַל אִישׁ כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְתַקְּנָם, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה לוֹ עַצְבוּת כִּי הָיָה כָּבֵד עָלָיו עִנְיָן זֶה מְאֹד. וְהָעִנְיָן הָיָה כִּי הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְתַקְּנָם כִּי-אִם עַל-יְדֵי פְּטִירָתוֹ, וְזֶה הָיָה קָשֶׁה לוֹ מְאֹד. עַל-כֵּן הָיָה בְּעַצְבוּת וְהִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הַהוֹלְכִים רַגְלִי הַנַּ”ל. וְהֵם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָן מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה נִשְׁאַר עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְעַל-יְדֵי-זֶה נִצּוֹל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁלְּאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הַנַּ”ל הִגִּיעַ לָהֶם הֶזֵּק עַל-יְדֵי-זֶה:

אות קצא

ז, יוֹם ג’ ח”י תִּשְׁרֵי שֵׁנִי דְּחֹל-הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת לְעֵת עֶרֶב שְׁנַת תקע”א, נִלְקַח אֲרוֹן אֱלֹקִים וְנִסְתַּלֵּק אוֹר יִשְׂרָאֵל, כְּבוֹד אַדְמוֹ”ר בּוּצִינָא עִלָּאָה בּוּצִינָא קַדִּישָׁא יַקִּירָא, אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן, מוֹרֵנוּ רַבִּי נַחְמָן זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְנִקְבַּר לְמָחֳרָתוֹ בְּיוֹם רְבִיעִי בְּאוּמַאן בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ בּוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ כַּמְבֹאָר בְּזֶה הַסֵּפֶר סִפּוּרֵי דְבָרָיו, אֲשֶׁר מְבֹאָר בָּהֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּטַב בְּעֵינָיו לִשְׁכַּב בְּאוּמַאן מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַרְבֵּה מְאֹד כַּמְפֻרְסָם. גַּם עִקַּר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מֵחֲמַת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ שָׁם, כַּאֲשֶׁר הֵבַנְנּוּ מִדְּבָרָיו שֶׁסִּפֵּר בְּאוּמַאן, שֶׁיֵּשׁ שָׁם רִבְבוֹת נְשָׁמוֹת שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָן. גַּם בְּיוֹם שֵׁנִי רִאשׁוֹן דְּחֹל-הַמּוֹעֵד הַנַּ”ל שֶׁהָיָה יוֹם אֶחָד לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עָנָה וְאָמַר אֵלַי: הַאַתָּה זוֹכֵר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: אֵיזֶה מַעֲשֶׂה? הֵשִׁיב לִי: הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ בְּעֵת שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְאוּמַאן. הֵשַׁבְתִּי לוֹ: הֵן. עָנָה וְאָמַר: זֶה זְמַן רַב שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עָלַי לְתָפְסֵנִי לְכָאן. שׁוּב עָנָה וְאָמַר: לֹא אֲלָפִים נְשָׁמוֹת כָּאן, כִּי-אִם רְבָבוֹת רְבָבוֹת. גַּם בַּלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו סִפֵּר גַּם-כֵּן מֵעִנְיַן זֶה וְאָמַר, שֶׁכַּמָּה מִשְׁפָּטִים וְכַמָּה קְדוֹשִׁים וְכוּ’ הָיוּ בְּכָאן. וְאָמַר: מַה לָּכֶם לִדְאֹג מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, אֵלּוּ אֲנָשִׁים מֵאֲנָשֵׁינוּ שֶׁמֵּתוּ מִקֹדֶם הָיָה לָהֶם חֲשָׁשׁ, אֲבָל אַתֶּם, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם אֵין לָכֶם לָחוּשׁ כְּלָל. וּמָה אִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי כְּלָל הֵם מְצַפִּים עַל תִּקּוּנִים שֶׁלִּי, מִכָּל-שֶׁכֵּן אַתֶּם:

אות קצב

ח, בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּאוּמַאן, הָיָה יוֹשֵׁב וּמֵשִׂיחַ עִמָּנוּ וְאָמַר, הַזְכַרְתֶּם מָתַי הִתְחַלְתִּי לָשׂוּחַ מֵאוּמַאן? וְאָמַרְתִּי לוֹ, אֲנִי זוֹכֵר כְּשֶׁקָּרָא אֶת רַבִּי יוּדְל וְשָׁאַל לוֹ עַל עִנְיַן הַסָּאפְיֶיע [גַּן בְּאוּמַאן]. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר, גַּם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְאֵינְךָ זוֹכֵר, כִּי גַּם מִקֹדֶם בְּוַדַּאי הָיִיתִי מֵשִׂיחַ מִזֶּה, וְאָז כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי עִם רַבִּי יוּדְל הָיִיתִי אוֹחֵז בְּעִנְיָן זֶה בְּרִחוּק מָקוֹם. וְנִכְנַסְתִּי כְּבָר בְּלִמּוּד זֶה הַרְבֵּה מְאֹד. כִּי אָז, כְּבָר הָיְתָה לִי יְכֹלֶת לְהָבִיא זֹאת בְּתוֹךְ הַשִּׂיחָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ אֵיזֶה עִנְיָן וְשַׁיָּכוּת. וְאָמַר גַּם אַתֶּם אֵינְכֶם חֲכָמִים, וְאַתֶּם סְבוּרִים שֶׁהָעִנְיָן הוּא אוֹדוֹת רנ”נ. בֶּאֱמֶת זֶה אֵינוֹ אֶחָד מֵאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מֵהָעִנְיָן שֶׁבָּא בִּשְׁבִילוֹ. וְאָמַר, שֶׁגַּם בַּחֹרֶף הֶעָבָר כְּשֶׁדִּבֵּר שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ עַל הַמְּדִינָה, עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיָה לִהְיוֹת נִשְׁאָר כָּאן עַל אֵיזֶה זְמַן. וְעוֹד דִּבֵּר עִמָּנוּ מִזֶּה. מִכָּל זֶה נִשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּוָּנָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאֹד בָּזֶה שֶׁבָּא לְאוּמַאן, וְשֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהִתְחִיל לְהַשִּׂיג עִנְיָן זֶה וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּזֶה לִמּוּד שָׁלֵם עָמֹק מְאֹד. וְגַם בִּהְיוֹתוֹ בִּבְּרֶסְלֶב זְמַן רַב קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְאוּמַאן, רַק שֶׁדִּבֵּר מִזֶּה גַּם אָז הָיָה אוֹחֵז בְּלִמּוּד זֶה בְּרִחוּק מָקוֹם מְאֹד, מִכָּל-שֶׁכֵּן עַתָּה שֶׁכְּבָר נִכְנַס לְשָׁם. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר מִזֶּה אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנִּתְנוֹצֵץ בְּדַעְתֵּנוּ בָּזֶה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו בְּכָל מַה שֶּׁעָשָׂה, בִּפְרָט בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאוּמַאן לְהִסְתַּלֵּק שָׁם. עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ:

אות קצג

ט, אָמַר אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַהַכְנָעָה בְּעָלְמָא שֶׁהֵם מַכְנִיעִין עַצְמָן קְצָת לְפָנָיו לֵילֵךְ אֵלָיו וּלְכַבְּדוֹ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשָׂה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד בְּמָקוֹם שֶּׁנַּעֲשָׂה. כִּי לְפִי גֹדֶל רִשְׁעָתָם הַגְּדוֹלָה מְאֹד, כְּשֶׁהֵם מַכְנִיעִין עַצְמָם הַכְנָעָה בְּעָלְמָא לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. מִזֶּה נַעֲשָׂה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד. כִּי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים: “כִּי גָּדוֹל ה’ מִכָּל אֱלֹקִים” (פסוקי דזמרה שלפני ברוך שאמר), וְלֹא נַעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל כָּל-כָּךְ. וּכְשֶׁבָּא יִתְרוֹ וְאָמַר: “כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'” (שמות י”ח), “כְּדֵין אִתְיַקַּר וְאִסְתַּלַּק שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא” (זוהר יתרו סט.). כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁבָּא מְרוּחָק כָּזֶה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וּמַכְנִיעַ עַצְמוֹ תַּחַת הַקְּדֻשָּׁה, מִזֶּה נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָבֵן. גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְאֶחָד, זֶה אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד מֵהֶם מַטֶּה עַצְמוֹ (הַיְנוּ שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו וּמַטֶּה עַצְמוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה), אֲזַי מַטִּין עַצְמָן כָּל הָרְקִיעִין (“אַז אֵיינֶר פוּן זֵייא טִיט זִיךְ אַבֵּייג בֵּייגִין זִיךְ דִי הִימְלֶין”):

אות קצד

י, אָמַר, מִי שֶׁמְּגַלֶּה חָכְמָה חֲדָשָׁה בָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֵיזֶה חָכְמָה חִיצוֹנָה מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, לַסּוֹף אֵין אַחֲרִיתוֹ טוֹב, וְיֵשׁ לוֹ מַפָּלָה עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ שֶׁגִּלָּה. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ מִכַּמָּה חַכְמֵי הָאֻמּוֹת שֶׁהִמְצִיאוּ חֲדָשׁוֹת, כְּגוֹן קָלֳאמְבֻּס שֶׁגִּלָּה אֶרֶץ אֲמֶערִיקָא וּלְסוֹף מֵת בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת מֵחֲמַת זֶה, כִּי מָסְרוּ אוֹתוֹ בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ מֵחֲמַת זֶה כַּמְבֹאָר בְּסִפְרֵיהֶם. וְכֵן כַּמָּה חֲכָמִים שֶׁלָּהֶם, כְּגוֹן זֶה שֶׁהִמְצִיא תַּחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מֵרְעָמִים לַסּוֹף מֵת עַל-יְדֵי הָרַעַם, וְכֵן אֶחָד הִמְצִיא אֵיזֶה מַרְאָה נִפְלָאָה לַסּוֹף שָׂרְפוּ אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה. וְכֵן כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת. וְכֵן אַסִיקָארָאטֶיס רֹאשׁ הַפִילוֹסוֹפִים הַקַּדְמוֹנִים, לְסוֹף הֵמִיתוּ אוֹתוֹ בְּסַם הַמָּוֶת מֵחֲמַת חָכְמָתוֹ. וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה פִילוֹסוֹפִים שֶׁהִמְצִיאוּ חֲדָשׁוֹת, וְהָיָה לָהֶם מַפָּלָה עַל-יְדֵי-זֶה.
גַּם בְּעִנְיְנֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים עַל אֵלּוּ הַלּוֹמְדִים וְהַגְּדוֹלִים שֶׁרוֹצִים דַּיְקָא לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת, כְּגוֹן אֵיזֶה דִּין חָדָשׁ אוֹ אֵיזֶה הַנְהָגָה חֲדָשָׁה, וְכַוָּנָתָם אֵינָהּ עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רַק לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת, וְאָמַר שֶׁהִיא תַּאֲוָה אֵצֶל הַגְּדוֹלִים לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת דַּיְקָא. וְלֹא הָיָה דַּעְתּוֹ מַסְכִּים עַל זֶה כְּלָל, כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת, רַק הָעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ כַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ:

אות קצה

יא, פֹּה אוּמַאן יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת-קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי, זֶה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּא לְכָאן וַעֲדַיִן הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית רנ”נ. הָיָה מְסַפֵּר וּמֵשִׂיחַ עִמִּי מֵעִנְיַן יִרְאַת הַשֵּׁם וְאִם אֲנִי בּוֹכֶה לִפְרָקִים וְכוּ’. עָנָה וְאָמַר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עַתָּה אֵצֶל הַקָּצֶה וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם שֶׁגְּבוּל יִשְׂרָאֵל כָּלֶה, כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ קֵץ וָסוֹף (פֵּרוּשׁ, וְאִם-כֵּן גַּם לָנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ יֵשׁ אֵיזֶה סוֹף גַּם-כֵּן, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם וּלְהָלְאָה אֵין מִתְפַּשֵּׁט קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּבְזֶה הַמָּקוֹם הָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן אָמַר, שֶׁאָנוּ עַתָּה בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל), וְעַל-כֵּן צְרִיכִין שְׁמִירָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם. אַחַר-כָּךְ אָמַר לִי: אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לָזוּז אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִקְּדֻשָּׁתֵנוּ, כִּי אָנוּ תַּקִּיפִין בְּדַעְתֵּנוּ, וּבַדֵּעָה בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לָזוּז אוֹתָנוּ לְבַלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ בְּדֵעוֹת שְׁטוּת שֶׁלָּהֶם. כִּי בְּוַדַּאי לֹא יְבַלְבְּלוּ כְּלָל אֶת דַּעְתֵּנוּ. כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה, הַיְנוּ מִצַּד הַדַּעַת, בְּוַדַּאי אָנוּ תַּקִּיפִים וְלֹא יַזִּיקוּ לָנוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. רַק בְּעִנְיְנֵי חִיצוֹנִיּוּת, הַיְנוּ בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָלִים, עַל זֶה אָנוּ צְרִיכִין שְׁמִירָה שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל זֶה צְרִיכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמֹר אוֹתָנוּ, וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתָנוּ מִזֶּה.
עָנָה וְאָמַר: בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בֵּין הָאֻמּוֹת וְכָל הַנְהָגַת מַהֲלָכָם וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר נַעֲשָׂה בָּעוֹלָם לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם (רַק כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה שֹׁרֶשׁ). וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נַעֲשָׂה בָּעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי הוּא טוֹב מְאֹד, אַשְׁרֵי לוֹ. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ הֶאָרָה וְזוֹכֶה לָדַעַת מַה הוּא עוֹשֶׂה, אֲזַי טוֹב לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁנִּפְתְּחוּ לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה, בִּבְחִינַת “נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים” (יחזקאל א’), שֶׁנִּפְתָּחִין לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיִּים וְזוֹכֶה לִרְאוֹת מַרְאוֹת אֱלֹקִים. הַיְנוּ שֶׁאֱלֹקִים מַרְאֶה לוֹ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם. כִּי עַל-יְדֵי הַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ שֶׁנִּפְתַּח לוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם: כִּי “כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ” (תהלים ק”ד). וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לִרְאוֹת מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמְרוֹ מִלְּהִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם.
וְזֶה בְּחִינַת: “וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ” (דניאל י”ב), כִּי עַל-יְדֵי הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמַזְהִיר, עַל-יְדֵי-זֶה נִפְתָּחִין הַשָּׁמַיִם וְהָרְקִיעִין כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ כוּ’. וַאֲזַי כְּשֶׁמַּזְהִיר וּמִתְנוֹצֵץ הַשֵּׂכֶל, וְנִפְתָּחִין הָרְקִיעִין, בְּחִינַת “וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ” וְכוּ’, וְאָז הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא עוֹשֶׂה, וְאָז הוּא נִשְׁמָר מִמִּכְשׁוֹל חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל רָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק: “וְ’הַמַּשְׂכִּילִים יַ’זְהִירוּ כְּ’זֹהַר הָ’רָקִיעַ”, שֶׁהֵם רָאשֵׁי-תֵבוֹת: יוה”ך, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַמְסֻגָּל לִשְׁמִירָה. כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת “וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ”, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נִשְׁמָר מִמִּכְשׁוֹל כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם הַנַּ”ל שֶׁהוּא שְׁמִירָה לְהוֹלְכֵי דֶרֶךְ מִגַּזְלָן וְרוֹצֵחַ, כַּמּוּבָא אֵצֶל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ. וְהוּא יוֹצֵא מֵהַפָּסוּק: “כִּ’י מַלְאָכָי’ו יְצַוֶּ’ה לָ’ךְ” (תהלים צ”א), שֶׁסּוֹפֵי-תֵבוֹת יוה”ך כַּמּוּבָא שָׁם:

אות קצו

יא-ב, קֹדֶם לָזֶה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן יִרְאַת שָׁמַיִם וּבְכִיָּה, לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ תִּינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו, שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ כָּל כָּךְ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עָנָה וְאָמַר: כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵעִנְיְנֵי תְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁאֲנִי מִתְחָרֵט מְאֹד וּמִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עוֹד בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאָמַר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל-זֶה הַדִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו עַל הָעֲגָלָה כְּשֶׁנָּסַע עִמִּי, מֵעִנְיַן רַבִּי נַחְמָן-נָתָן כַּנַּ”ל, וְאָמַר שֶׁזֶּה מַעֲשֵׂה בַּעַל-דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד בְּיוֹתֵר אַחַר-כָּךְ. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: הֲלֹא אָמַר שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁפָּגַע בָּנוּ רַבִּי מֵאִיר אָמַר זֹאת. עָנָה וְאָמַר, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְאוֹמְרוֹ אָז. וְאָמַר, כִּי הָיוּ צְרִיכִין לְהַמְתִּין לִבְלִי לְאוֹמְרוֹ אָז, וְאִם הָיָה מַמְתִּין לֹא הָיָה אוֹמְרוֹ כְּלָל:

אות קצז

יב, יוֹם שֵׁנִי כ”ד אִיָּר בְּאוּמַאן. הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי, וְאָמַר, שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ הוּא חָפֵץ מְאֹד לְסַלֵּק וּלְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ הָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְחֹר מָקוֹם לֵישֵׁב לְבַדּוֹ בְּעַצְמוֹ, וְלֹא יִהְיֶה עָלָיו עֹל הָעוֹלָם. וְאָמַר, כִּי הוּא חוֹשֵׁב שֶׁאִם לֹא הָיָה מַתְחִיל בִּתְחִלָּה בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַמְפֻרְסָם, אֶפְשָׁר הָיָה מַגִּיעַ לְמַה שֶּׁהָיָה מַגִּיעַ. וְאָמַרְתִּי לוֹ, הֲלֹא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה עוֹסֵק גַּם-כֵּן בָּזֶה בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַה’, הֵשִׁיב, הֲלֹא גַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שָׁגָה בָּזֶה, כִּי גַּם מֹשֶׁה נֶעֱנַשׁ עַל שֶׁקֵּרַב אֶת הָעֵרֶב-רַב.
וְאָמַר כִּי הָעִקָּר הָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, מַה שֶּׁמַּנִּיחִין לָאָדָם עַל הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ שֶׁנִּשְׁאַר הַדָּבָר עַל דַּעְתּוֹ וְאֵין בּוֹ מִצְוָה, הַיְנוּ שֶׁאֵין מְצַוִּין אוֹתוֹ עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר שׁוּם מִצְוָה, וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ כְּלָל לַעֲשׂוֹת כֵּן. רַק שֶׁנִּשְׁאַר הַדָּבָר עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּפִי מַה שֶּׁיִּבְחַר לוֹ. וְזֶה בְּחִינַת “הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ” הַנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה (שבת פז.), שֶׁזֹאת הַבְּחִינָה הִיא נִמְצֵאת בְּכָל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה. כִּי בְּכָל עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדַת ה’ יֵשׁ דָּבָר שֶׁמַּנִּיחִין וּמַשְׁאִירִין לָאָדָם בְּלִי מִצְוָה וְאַזְהָרָה, וְאֵין מְצַוִּין עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן, רַק הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעְתּוֹ וּבְחִירָתוֹ כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ בְּלִי מִצְוָה (וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי א’ סִימָן ק”צ מִזֶּה). וּבְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא עִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַבְּחִירָה, כִּי נִשְׁאָר מְסֻפָּק תָּמִיד אֵיךְ הוּא רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאַחַר שֶׁלֹּא צִוָּה עָלָיו אֵיךְ לַעֲשׂוֹת.
וְאָמַר, כִּי כְּנֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ נִמְצָא אֶצְלוֹ שׁוּם כְּבֵדוּת וִיגִיעָה בְּשׁוּם עֲבוֹדָה וּבְשׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ כָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ מִיִּסּוּרִין שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְהוֹצִיאָם בְּדִבּוּר רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל הַיִּסּוּרִין וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה מְקַבֵּל בְּנָקֵל אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה רָצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא מְרֻצֶּה עַל הַכֹּל, וְאֵין שׁוּם דָּבָר וְלֹא שׁוּם יִסּוּרִין כָּבֵד עָלָיו כְּלָל כְּלָל לֹא. אֲבָל עִקַּר הַיְגִיעָה וְהַיִּסּוּרִין שֶׁלּוֹ הִיא בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת הוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ, הַיְנוּ הַדָּבָר שֶׁנִּשְׁאַר עַל דַּעְתּוֹ לִבְחֹר לוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין בּוֹ שׁוּם מִצְוָה כַּנַּ”ל, בָּזֶה הִיא עִקַּר הַיְגִיעָה וְהַכְּבֵדוּת כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת. וְלִפְעָמִים רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה יִסּוּרִים וְאַחַר-כָּךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם זֶהוּ רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. גַּם זֶה שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת הִיא גַּם-כֵּן בִּבְחִינָה הַנַּ”ל, כִּי זֶה עָשָׂה גַּם-כֵּן מִדַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְעוֹד דִּבֵּר בָּעִנְיָנִים הַנַּ”ל.
וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים, וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד (הַיְנוּ בְּרוּחָנִיּוּת) וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָשׁוּת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג אִם לְהַשְׁלִיךְ הַנְהָגַת הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה. וְאָמַר, הֲלֹא כְּבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, שֶׁמַּה שֶּׁצְּרִיכִין לְבַלּוֹת זְמַן וִיגִיעָה לַעֲזֹר לְצַדִּיק גּוּפָנִי בַּעֲבוֹדַת ה’, הַיְנוּ שֶׁהוּא עֲדַיִן מְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַגּוּף בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּשֶׁרוֹצִין לַעֲזֹר לוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ וְלַהֲרִימוֹ לְמַדְרֵגָתוֹ, הוּא קָשֶׁה יוֹתֵר מִלַּעֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת אֶלֶף אֲלָפִים רְשָׁעִים בְּרוּחָנִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן נִשְׁמָתָם. כִּי בַּעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לִפְעֹל אֶצְלוֹ לְנַתְּקוֹ מִבְּחִירָתוֹ לְהַנְטוֹתוֹ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת. כִּי אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל שֶׁבָּרְשָׁעִים מֵאַחַר שֶׁהוּא כְּבָר נִסְתַּלֵּק לְעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַה שֶּׁרוֹצִים, וְכָל מַה שֶּׁיְּצַוֶּה עָלָיו יַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ אִם הוּא רָשָׁע גָּדוֹל מְאֹד. וּלְהֶפֶךְ, אֲפִלּוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁהוּא עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַגּוּף וְיֵשׁ לוֹ בְּחִירָה, קָשֶׁה מְאֹד לִפְעֹל עִמּוֹ לְהַנְטוֹתוֹ אֶל הָאֱמֶת מֵאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְעִנְיָן שֶׁצְּרִיכִין לַהֲשִׁיבוֹ מִזֶּה (וְהַכְּלָל כְּפִי מַה שֶּׁנִּשְׁמָע מִדְּבָרָיו הוּא, שֶׁהוּא עוֹסֵק לְתַקֵּן נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה (שיחות הר”ן קצ”ה), וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ. עַל-כֵּן עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ לְהַשְׁלִיךְ לְגַמְרֵי הַנְהָגַת הָעוֹלָם. אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא מְסֻפָּק, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַעֲזֹר לְמִי שֶׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה לַהֲשִׁיבוֹ לַה’, הוּא בְּוַדַּאי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר).
אַחַר-כָּךְ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ, וְאָמַר, שֶׁאוּמַאן טוֹב לְפָנָיו מְאֹד. אִם יִרְצֶה לֵישֵׁב בְּאֵיזֶה מָקוֹם, יוֹתֵר טוֹב לְפָנָיו פֹּה. וְאָמַר שֶׁגַּם לְעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כְּשֶׁיִּמָּלְאוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹב גַּם-כֵּן פֹּה. כִּי בְּאוּמַאן הָיָה קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם גָּדוֹל מְאֹד, כִּי נֶהֶרְגוּ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת אֲשֶׁר מִכָּל זֶה נִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ כַּיָּדוּעַ. גַּם רַבִּים מֵתוּ מַמָּשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי הָעַכּוּ”ם רָצוּ שֶׁיָּמִירוּ דָּתָם וְהֵם מֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וְגַם הַנְּפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּהֶרְגוּ סְתָם הִיא גַּם-כֵּן קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ. וְכַמָּה מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁהָיוּ אָז, וְכַמָּה גְּמוּלֵי מֵחָלָב וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁנֶּהֶרְגוּ לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת, אֲשֶׁר כָּל זֶה הִיא קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְהֵם (הַיְנוּ אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַמְפֻרְסָמִים הַנִּמְצָאִים פֹּה הַרְבֵּה), הֵם מִן הַסּוּסְפִיתָא [פְּסוֹלֶת], עַל-כֵּן הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים כָּאֵלֶּה. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן גַּם בֵּינֵיהֶם בְּוַדַּאי יֵשׁ וְכוּ’ (הַיְנוּ כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַסּוּסְפִיתָא יֵשׁ גַּם-כֵּן אֵיזֶה נִיצוֹצוֹת יְקָרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְדַּכְּכוּ כַּיָּדוּעַ).
וְאַחַר-כָּךְ סִפֵּר לִי חֲלוֹם מֵעִנְיַן הַחֲתֻנָּה (“אֵיין חָתָן אִיז דֶער אֵיין בָּחוּר אִיז דֶער”), כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל צ”ג). וְאָמַרְתִּי לוֹ אָז: אֲבָל הֲלֹא אִם עוֹזְרִין לְבַעַל בְּחִירָה כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת וְכוּ’ פּוֹעֲלִין בָּזֶה. הֵשִׁיב: בְּוַדַּאי זֶה אֵין צְרִיכִין לוֹמַר (וְהִפְלִיג בִּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּוַדַּאי כֵּן הוּא, שֶׁפְּעֻלָּה זֹאת בְּוַדַּאי יְקָרָה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר כְּשֶׁזּוֹכִין לִפְעֹל עִם הַבַּעַל בְּחִירָה לְנַתְּקוֹ מִמְּקוֹמוֹ). אַךְ אָמַר: זֶה שָׁכַחְתָּ מַה שֶּׁמְּבַלִּין הַזְּמַן. וְכַוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה, שֶׁבְּוַדַּאי אִם יִפְעֲלוּ עִם הַבַּעַל בְּחִירָה בְּוַדַּאי יָקָר בְּלִי שִׁעוּר, אֲבָל צְרִיכִין לְבַלּוֹת זְמַן הַרְבֵּה עַל זֶה לַעֲסֹק עִמּוֹ, וְהַדָּבָר תָּלוּי בְּסָפֵק אִם יִפְעֲלוּ עִמּוֹ, כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר וְכוּ’, וּבְזֶה הַזְּמַן הָיוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים וְכַנַּ”ל שֶׁנָּקֵל לַעֲזֹר לַאֲלָפִים וְכוּ’, עַל-כֵּן הוּא מְסֻפָּק בָּזֶה הַרְבֵּה. וְעִקַּר בְּחִירָתוֹ בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְכַנַּ”ל. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁדִּבֵּר אָז שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ לְהַרְחִיק נְדֹד מֵאִתָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל צַר לוֹ שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחַר הָרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. כִּי בְּכָל הַקַּיִץ הַזֶּה שֶׁהָיָה בְּאוּמַאן, הָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עִם הַקִּבּוּץ שֶׁלּוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וּבָרוּךְ הַחוֹמֵל דַּלִּים אֲשֶׁר נִתְגּוֹלְלוּ רַחֲמָיו עַל מִדּוֹתָיו, וּבְאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ חָמַל עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ וְנִשְׁאַר עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְכָל יְמֵי הַקַּיִץ, וְגַם שָׁמַעְנוּ תּוֹרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַזֶּה שֶׁהוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן (לקוטי מוהר”ן חלק ב’ סימן ח’). וְגַם נִסְתַּלֵּק בִּמְדִינָתֵנוּ בְּאוּמַאן, וְנִשְׁאַר הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עִמָּנוּ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. מַה נָּשִׁיב לַה’ כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ.
זֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מִלָּדִזִין, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת שֶׁדִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי לָדִזִין מֵעִנְיַן הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁמֻּכְרָח לְהִסְתַּלֵּק עַל-יְדֵי-זֶה, וְדִבֵּר אָז מֵעִנְיַן קִבְרוֹ כַּמְבֹאָר קְצָת מִזֶּה לְעֵיל. אָז אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲנִי רוֹצֶה לִשָּׁאֵר בֵּינֵיכֶם (“אִיךְ וִויל בְּלַייבְּן צְוִוישְׁן אַייךְ”), וְאַתֶּם תָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי וְכוּ’ (וְזֶה הַדִּבּוּר יָקָר בְּעֵינַי מְאֹד מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ זֶה הַלָּשׁוֹן בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָמַר אֲנִי רוֹצֶה לִשָּׁאֵר בֵּינֵיכֶם). כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר בֵּינֵינוּ:

אות קצח

יג, אָמַר מָשָׁל, לְעִנְיַן אֲנָשִׂים הַיְדוּעִים הַנִּכְנָסִים אֶצְלוֹ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת הַנִּמְצָאִים בְּסִפְרֵיהֶם, אָמַר: בְּקָרוֹב יִכְלֶה אֶצְלָם הַכֹּל, כִּי קַל וּמְהֵרָה לֹא יִהְיֶה לָהֶם מַה לְּסַפֵּר. וְאָמַר מָשָׁל נָאֶה, מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים מֵאֶחָד שֶׁפָּגַע בּוֹ גַּזְלָן וְרָצָה לְגוֹזְלוֹ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַגַּזְלָן: יֵשׁ לְךָ מָעוֹת? הֵשִׁיב: יֵשׁ לִי, בְּוַדַּאי אֶתֵּן לְךָ כָּל הַמָּמוֹן בִּשְׁבִיל נַפְשִׁי. וְגָזַל אוֹתוֹ הַגַּזְלָן. אַחַר-כָּךְ אָמַר זֶה הַנִּגְזָל אֶל הַגַּזְלָן: אֵיךְ אָבוֹא לְבֵיתִי בְּלִי מָמוֹן? כִּי הָיִיתִי נָע וָנָד מִבֵּיתִי כָּל-כָּךְ זְמַן וְעַתָּה אֵיךְ אָבוֹא רֵיקָם לְבֵיתִי? בְּכֵן, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּהְיֶה מוֹרֶה בִּקְנֵה שְׂרֵפָה שֶׁלְּךָ אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר שֶׁפָּגַע בִּי גַּזְלָן. וְכֵן עָשָׂה הַגַּזְלָן. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד שֶׁיִּירֶה בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. בַּסּוֹף הֵשִׁיב הַגַּזְלָן אֵין לִי עוֹד פִּילְוֶויר [אַבַק שְׂרֵפָה-פְּצָצָה]. וְאָז כְּשֶׁהֵשִׁיב שֶׁאֵין לוֹ עוֹד פִּילְוֶויר, עָנָה הַנִּגְזָל עַתָּה שֶׁאֵין לְךָ עוֹד פִּילְוֶויר בֹּא לְכָאן, וְתָפַס אוֹתוֹ בְּעָרְפּוֹ וְקָרָא לְסִיעָתוֹ וְהִתְגַּבֵּר עַל הַגַּזְלָן וְנִצְּחוֹ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן לְהַשּׁוֹמְעִים שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת:

אות קצט

יד, יוֹם א’ רֹאשׁ-חֹדֶשׁ סִיוָן בְּאוּמַאן. עָנָה וְאָמַר לִי: בְּעֵת שֶׁיָּצָאתָ עִמִּי לַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ (הַיְנוּ בִּתְחִלַּת קַיִץ זֶה כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְפֹה) סִפַּרְתָּ לִי דָּבָר, אַחַר-כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי נַפְתָּלִי אוֹתוֹ הַדָּבָר, אַחַר-כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי יוּדְל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְאַתָּה סִפַּרְתָּ לִי בְּרֶמֶז. וְנִפְלֵאתִי מְאֹד מְאֹד, אֲבָל הֵם סִפְּרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ. גַּם כְּפִי מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים נִשְׁמַע מִפִּיהֶם גַּם-כֵּן זֹאת. עָנָה וְאָמַר, עַתָּה נִרְאֶה. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הַדָּבָר הִיא כְּמוֹ עִנְיַן עֲתִידוֹת, כְּפִי מַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו, הֵשִׁיב, הֵן. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה יִהְיוּ יְכוֹלִים לְנַקֵּר עֵינֵי הַפִילוֹסוֹפִים (וְהַדָּבָר סָתוּם. וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מַה זֶּה הַדָּבָר שֶׁסִּפַּרְנוּ לוֹ עַד נִזְכֶּה לִרְאוֹת אִם יִרְצֶה ה’):

אות ר

טו, בְּעִנְיַן הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִפְעָמִים דְּבָרִים שֶׁהֵם בְּעֵינֵי הָאָדָם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, וְהָעוֹלָם מַטְעִין עַצְמָם בְּעִנְיָנִים שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה. כִּי כָּל אֶחָד מַטְעֶה עַצְמוֹ וְחוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָשָׂה זֹאת, וְזֶה מַטְעֶה עַצְמוֹ בְּטָעוּת אַחֵר. כְּגוֹן בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאוּמַאן שֶׁכָּל אֶחָד נָפַל עַל שְׁטוּת וְטָעוּת אַחֵר מַה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה [וּבֶאֱמֶת כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה עִנְיָנִים גְּבוֹהִים מְאֹד, כַּמּוּבָן מְעַט לְעֵיל וּבְוַדַּאי לֹא כִּוֵּן לְשׁוּם תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל, רַק לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ].
עָנָה וְאָמַר: טוֹב מְאֹד כְּשֶׁמּוֹסְרִין אֶת הַשּׁוֹטֶה לְתוֹךְ הָעוֹלָם. כִּי כָּל אֶחָד מְשַׁטֶּה אֶת אֶחָד, וְהָאֶחָד הוּא עַצְמוֹ. הַיְנוּ שֶׁהוּא טוֹעֶה וּמְשַׁטֶּה אֶת עַצְמוֹ, וּמִי שֶׁנִּשְׁמָר שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי הוּא מַטְעֶה אֶת כָּל הָעוֹלָם. הַיְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד טוֹעֶה בּוֹ מַה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְעוֹת אוֹתָם כְּלָל, כִּי הֵם עַצְמָן מַטְעִין אֶת עַצְמָם, כִּי כָּל אֶחָד נוֹפֵל עַל טָעוּת אַחֵר בְּעִנְיָנָיו כַּנַּ”ל. בֵּאוּר הַדָּבָר: כִּי כָּל אָדָם מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, כִּי אֵין מִי שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה, רַק כָּל אֶחָד מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה כָּל עִנְיָנָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּלְבַד בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה וְכַוָּנָה לַהֲנָאַת עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל כְּלָל, אֲזַי כָּל עִנְיָנָיו הֵם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, וְכָל אֶחָד טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ בּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא עַל כַּוָּנָתוֹ הַגָּבוֹהַּ. נִמְצָא שֶׁמָּסַר הַטָּעוּת שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ הָעוֹלָם, כִּי לֹא רָצָה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְעַל-כֵּן הָעוֹלָם טוֹעִים עַצְמָן בּוֹ, וְהָבֵן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב.
עוֹד פַּעַם אֶחָד הִלְעִיג עַל עִנְיָן זֶה מַה שֶּׁהָעוֹלָם טוֹעִין עַצְמָם בּוֹ, וְאוֹמְרִים פֵּרוּשִׁים שֶׁל שֶׁקֶר עַל הַנְהָגוֹתָיו וּדְרָכָיו, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר כְּפִי הַנִּרְאֶה לְדַעְתּוֹ. עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה: הַנִּרְאֶה שֶׁעַל שִׂכְלִי קַל מְאֹד לָבוֹא [כְּלוֹמַר שֶׁלְּפִי דִּבְרֵיהֶם אִם-כֵּן כָּל אֶחָד יָכוֹל בְּקַל לֵידַע מִיָּד מַה כַּוָּנָתִי בָּזֶה? אֶתְמְהָה]:

אות רא

טז, לְעִנְיַן מַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, שֶׁצָּרִיךְ לְאִישׁ כָּשֵׁר לְהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה מְלֻבָּשׁ כָּרָאוּי אִם אֶפְשָׁר לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה בָּזוּי. כִּי גַּם לְהַצַּדִּיק אֵין מְקָרְבִין עַצְמָן רַק עַל-יְדֵי מַלְבּוּשָׁיו, שֶׁרוֹאִין שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּכָבוֹד, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נֶחֱשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לְהִתְקָרֵב לוֹ, וְאִם לֹא הָיָה מְלֻבָּשׁ לֹא הָיָה נֶחֱשָׁב כְּלָל בְּעֵינֵיהֶם. עָנָה וְאָמַר: הֲלֹא גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְרַיִם, כִּי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מִצְרַיִם הִיא כֻּלָּהּ בְּחִינַת לְבוּשִׁין, שֶׁהָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל מִצְרַיִם, עַד שֶׁאַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, וּבְכָל פַּעַם הִכִּירוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהִכִּירוּ גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר. אֲבָל בִּתְחִלָּה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו כִּי-אִם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים, הַיְנוּ כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים כַּנַּ”ל:

אות רב

יז, בְּשָׁבוּעוֹת תק”ע הָיָה בְּאוּמַאן בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְשָׁם וְלֹא אָמַר תּוֹרָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם-טוֹב. אַחַר-כָּךְ אָמַר לָנוּ בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה: אַתֶּם אֵינְכֶם כָּל כָּךְ חוֹטְאִים שֶׁאֹמַר לָכֶם תּוֹרָה. וְסִיֵּם אַחַר-כָּךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי חֲטָאִים דַּיְקָא, כְּגוֹן פָּרָשַׁת הָעֵגֶל וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתָן הַפָּרָשִׁיּוֹת נַעֲשׂוּ עַל-יְדֵי חֲטָאִים. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “אִלְמָלֵי לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה לָהֶם רַק הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ” (נדרים כב:). כִּי שְׁאָרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים לֹא נַעֲשׂוּ רַק עַל-יְדֵי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהֻצְרְכוּ לְהוֹכִיחָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ”י שָׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל-יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ תּוֹרוֹת שְׁלֵמוֹת, דְּהַיְנוּ כָּל סִפְרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים:

אות רג

יח, י’ אִיָּר, סִפֵּר בְּכָאן בְּבֵית רנ”נ שֶׁאֵצֶל הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ בָּא עַל דַּעְתּוֹ רנ”נ, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילוֹ לְתַקְּנוֹ:

אות רד

יט, לֵיל שַׁבָּת פָּרָשַׁת חֻקַּת וּבָלָק י”ב תַּמּוּז תק”ע, סִפֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן מֵעִנְיָנָיו, וְתָמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה תָּמִיד דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים מִדַּעַת בְּנֵי אָדָם, עַל אֲשֶׁר הוּא תָּמִיד נָע וָנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וּמַה הָיָה חָסֵר לוֹ בְּמֶעדְוֶועדִוְוקֶע? הָיָה רָאוּי לוֹ לֵישֵׁב שָׁם תָּמִיד, כִּי שָׁם הָיָה יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט. וְהוּא לֹא רָצָה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע, וְהָיָה לוֹ שָׁם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד, וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּבְּרֶסְלֶב. אַחַר כָּךְ בָּזֶה הַקַּיִץ נָסַע מִבְּרֶסְלֶב וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּאוּמַאן. וְעַל-כָּל-פָּנִים מֵאַחַר שֶׁבָּא לְאוּמַאן הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְחֹר דִּירָתוֹ אֵצֶל אִישׁ הָגוּן, וְהוּא בָּחַר לוֹ אַכְסַנְיָא שָׁם וְכוּ’.
וְהָיָה קוֹרֵא תֵּמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה וְכוּ’. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ: הֲלֹא מִפְּנֵי מָה נָשָׂא מֹשֶׁה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִתְרוֹ דַּיְקָא. [וְכַוָּנָתִי הָיָה פָּשׁוּט כִּי כָּךְ הוּא מִנְהֲגֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֻצְרַךְ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְחַתֵּן עִם יִתְרוֹ דַּיְקָא, שֶׁהָיָה וְכוּ’ כְּמוֹ כֵן הוּא מֻכְרָח לְהִתְחַבֵּר עִם אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה וְכוּ’ וְהָבֵן]. אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר לְהָעוֹלָם שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַשֻּׁלְחָן: הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהִקְשָׁה? הֲלֹא הִקְשָׁה קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה. עָנָה וְאָמַר: אֵין אַתֶּם רְאוּיִים כְּלָל לְעֵדוּת. וְלֹא הֵבַנְנּוּ מָה עִנְיָן הָעֵדוּת. וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן, כִּי יֹאמַר עַל-זֶה תֵּרוּץ, אַךְ לְעֵת עַתָּה הָיָה צָרִיךְ לִקַּח אֶתְכֶם לְעֵדוּת אַךְ וְכוּ’. וְאָמַר: הֲלֹא בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב עַכְשָׁו, אַךְ מִסְּתָמָא תִּזְכְּרוּ זֹאת. גַּם בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר סִפֵּר עוֹד מִזֶּה, מֵעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ”ל, וְחָזַר וְאָמַר שֶׁהִקְשֵׁיתִי קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מְאֹד. וְאָמַר, הֲיָדַעְתָּ תֵּרוּץ. וְאָמַרְתִּי שֶׁאֶצְלִי אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְאָמַר אִם-כֵּן אַתָּה מְתָרֵץ קֻשְׁיָא בְּקֻשְׁיָא אַחֶרֶת, וְאָמַר שֶׁכִּוַּנְתִּי עִנְיַן מַחֲשַׁבְתּוֹ. כִּי הוּא הוֹלֵךְ עִם עִנְיָן זֶה כַּמָּה זְמַן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל לֵידַע תֵּרוּץ עַל עִנְיָן זֶה, וְעַכְשָׁו הִקְשָׁה הוּא קֻשְׁיָא זוֹ [כָּךְ אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם עָלַי]. וְאַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כְּלָל הָעִנְיָן, רַק בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבָה זוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ זְמַן רַב. וּכְבָר הִתְפַּלַּלְתִּי הַרְבֵּה עַל-זֶה, וְלֹא בִּלְבַד הַתְּפִלּוֹת שֶׁהַכֹּל מִתְפַּלְּלִים, הַיְנוּ שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית, רַק חוּץ מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה תְּפִלּוֹת הִתְפַּלַּלְתִּי עַל זֶה, כִּי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיּוֹדִיעוּ לִי עִנְיָן זֶה מִן הַשָּׁמַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶשְׁמַע קוֹל וְדִבּוּר מִן הַשָּׁמַיִם לַהֲשִׁיבֵנִי עַל עִנְיָן זֶה. אֲבָל עַל-יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ וְהֵקֵל בַּקָּשָׁתוֹ, וּבִקֵּשׁ עַל-כָּל-פָּנִים שֶׁיּוֹדִיעוּ לוֹ עַל-יְדֵי שָׁלִיחַ. אַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ שֶׁעַל-כָּל-פָּנִים יוֹדִיעוּ לוֹ עַל-יְדֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אֲבָל עַל-יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה, וַעֲדַיִן לֹא הוֹדִיעוּ לוֹ. וְאָמַר לָנוּ אַתֶּם אֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאֹד וְאֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר. אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן, “אַף עַל פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵיהּ חָזֵי” (מגילה ג’). אַחַר-כָּךְ אָמַר אֲנִי מְקַבֵּל לְעֵדִים אֶת וְכוּ’. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “אִיךְ בַּגְרִיס מִיךְ מִיט אַיֶיערֶע”. וְלֹא סִיֵּם. וְנִרְאֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה עִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ. וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, דִּבֵּר עוֹד מִזֶּה הַרְבֵּה עַל הַשֻּׁלְחָן בְּלֵיל שַׁבָּת וּבְיוֹם שַׁבָּת, וְהִפְלִיג מְאֹד בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ”ל וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים:

אות רה

כ, שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כְּשֶׁנָּסַע עִמּוֹ מֵאוּמַאן לְטִירָהאוִויצֶע בְּקַיִץ תק”ע הַנַּ”ל, הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עַצְמוֹ, וְאָמַר: תָּמֵהַּ אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁאֵין לָנוּ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל. אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ בָּאִין יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם וְהַכֹּל שֶׁלָּנוּ. וְשָׁאַל לוֹ: הֲלֹא לְהָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בָּכֶם? הֵשִׁיב לוֹ וְדִבֵּר עִמּוֹ כַּמָּה דִּבּוּרִים, וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו עָנָה וְאָמַר: הַמַּנְהִיגִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל עַכְשָׁו, הַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה אֵינָם מַשִּׂיגִים וְיוֹדְעִים כְּלָל מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּאוּמַאן. אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים גֹדֶל יְקָר תִּפְאֶרֶת הַחִדּוּשִׁין וְהַצֵּרוּפִים וְהַשִּׁיעֲשׁוּעִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, וְהַתְּפִלּוֹת הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, וּבְכָל פַּעַם נַעֲשִׂים צֵרוּפִים וְחִדּוּשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּיוֹתֵר. וְהֶאֱרִיךְ מְאֹד וְהִפְלִיג בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ דְּבָרִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ.
וְתֹכֶן הַדְּבָרִים הַיּוֹצֵא מִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם נִקְרָאִים בְּחִינַת אַבְנֵי קֹדֶשׁ בִּבְחִינַת: “תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ” וְכוּ’ (איכה ד’). וְהִנֵּה שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָּתִּים, שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים וְכוּ’, כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה. וְהַבָּתִּים הֵם בְּחִינַת “כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה” (ישעיה נ”ו). נִמְצָא בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן אֶחָד, הַיְנוּ נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, נַעֲשָׂה צֵרוּף אַחֵר לְגַמְרֵי, וְנִתְחַדֵּשׁ הַצֵּרוּף לְגַמְרֵי, וְנַעֲשִׂים בָּתִּים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי. כִּי מִקֹדֶם שֶׁהָיָה רַק שְׁתֵּי אֲבָנִים, הָיוּ הַצֵּרוּפִים וְהַבָּתִּים בְּחִינַת הַבָּתִּים הַנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי שְׁתֵּי אֲבָנִים. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן, אֲזַי נַעֲשִׂים בָּתִּים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי. וְכֵן נִתְוַסְפִים וְנִתְחַדְּשִׁים בָּתִּים חֲדָשִׁים יְקָרִים וְנִפְלָאִים בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן אֶחָד, וְכָל פַּעַם שֶׁנִּתְוַסֵּף אֶבֶן בְּיוֹתֵר נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר, כַּמּוּבָא שָׁם בְּסֵפֶר יְצִירָה, עַד שֶׁשִּׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת בּוֹנוֹת כַּמָּה מֵאוֹת בָּתִּים וְיוֹתֵר מִזֶּה, עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. וְעַל פִּי זֶה רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, גֹדֶל הַשִּׁיעֲשׁוּעִים וְהַצֵּרוּפִים וְהַחִדּוּשִׁים וְהַתְּפִלּוֹת הַיְקָרִים וְנִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה עַל-יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל [עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק לְקַבֵּץ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיסָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה]. וְדַע שֶׁיֵּשׁ אֲבָנִים, בְּחִינַת נְפָשׁוֹת, שֶׁהֵם מֻשְׁלָכִים בַּחוּצוֹת, בְּחִינַת “תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת”, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְוַסְפִין אֲבָנִים וְנַעֲשִׂין בָּתִּים חֲדָשִׁים כַּנַּ”ל, אֲזַי מַכְנִיסִין בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים אֶת הָאַבְנֵי קֹדֶשׁ שֶׁהָיוּ מֻשְׁלָכִין בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, כִּי נִכְנָסִין וְנֶאֱסָפִין בְּתוֹךְ אֵלּוּ הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּנַּ”ל וְהָבֵן [וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ תּוֹכָחָה” מֵעִנְיַן הַבָּתִּים עַיֵּן שָׁם (לקוטי תנינא סימן ח’)].
עָנָה וְאָמַר: זֶה זְמַן רַב שֶׁיֵּשׁ לִי חֵלֶק בִּתְפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי הֲלֹא רָאוּי לָהֶם לְהַצַּדִּיקִים לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמָן מִי הוּא זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל, וְעִם מִי מִתְפַּלְּלִין. הֲלֹא גַּם כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁעוֹשֶׂה מִי שֶׁעוֹשֶׂה, אֵיזֶה תְּנוּעָה בְּעָלְמָא בִּתְפִלָּה, וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל עַל יָדִי [וְאָמַר, שֶׁעִנְיָן זֶה הוּא סוֹד מִסּוֹדוֹת נִסְתָּרִים שֶׁלּוֹ]:

אות רו

כא, בְּעִנְיַן הַמְּלִיצָה [הַיְנוּ בַּעֲלֵי לָשׁוֹן וּמְלִיצָה] אָמַר: שֶׁהָאָדָם כְּשֶׁנִּפְטַר נַעֲשָׂה תֵּכֶף מֵלִיץ. כִּי בֶּאֱמֶת מֵלִיץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד” (איוב ל”ג), הוּא גַּם-כֵּן בְּחִינַת לָשׁוֹן וּמְלִיצָה מַמָּשׁ. כִּי גַּם הַמֵּלִיץ שֶׁרוֹצֶה לְהַמְלִיץ וּלְלַמֵּד זְכוּת עַל אֶחָד, הוּא צָרִיךְ לוֹמַר מְלִיצָתוֹ בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה. כִּי זֶה הָרוֹצֶה לְלַמֵּד זְכוּת, אִם יֹאמַר אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַמָּשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר אוֹ בְּסִגְנוֹן אַחֵר, לֹא יִפְעַל בִּדְבָרָיו לִמְצֹא זְכוּת, רַק כְּשֶׁאוֹמְרָם בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה בְּאֹפֶן שֶׁיְּקֻבְּלוּ דְּבָרָיו. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מְלַמֵּד זְכוּת מֵלִיץ, כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה. “וַאֲפִלּוּ תתקצ”ט בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ” וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת לב.). כִּי בֶּאֱמֶת הַדִּבּוּר וְהַמְּלִיצָה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לִפְעֹל וּלְעוֹרֵר. כִּי אִם יֹאמְרוּ לְאָדָם סְתָם שֶׁאֶחָד נִפְטַר, לֹא יִבְכֶּה כָּל כָּךְ, אֲבָל אִם יֹאמְרוּ לוֹ בְּדִבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּבְדַרְכֵי הַמְּלִיצָה יֵשׁ בָּזֶה כֹּחַ לְעוֹרְרוֹ לִבְכּוֹת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל. אַךְ יֵשׁ מְלִיצִים פוֹשְׁעִים, בְּחִינַת: “וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי” (ישעיה מ”ג). [כַּנָּהוּג עַכְשָׁו עַל-פִּי רֹב שֶׁרֹב הַמְּלִיצִים הֵם אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים]:

אות רז

כב, אָמַר בְּבֵית רנ”נ שֶׁיָּשַׁב שָׁם בִּשְׁכֵנוּת, עָנָה וְאָמַר: מֵעוֹלָם לֹא יָשַׁבְתִּי בִּשְׁכֵנוּת, וְעַתָּה אֲנִי שָׁכֵן, רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת שֶׁלִּי. וְאָז אָמַר פָּסוּק זֶה: “וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי” (ישעיה ל”ג), בְּדִבְרֵי צַחוּת שֶׁקּוֹרִין “וֶוערְטִיל”. הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהוּא שָׁכֵן רָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹלֶה. וְנִתְבַּהֲלוּ הַשּׁוֹמְעִים וְנִפְלָא בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד. כִּי כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיו הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, יָצָא בְּכָל מִינֵי חֵן אֱמֶת וְקָדוֹשׁ מְאֹד. אַחַר-כָּךְ, זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה נוֹרָאָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה עַל-זֶה, וְהוּא מְחֻבָּר לְהַשִּׂיחָה שֶׁל הַבָּתִּים הַנַּ”ל. וְעַיֵּן לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח’ אוֹת ז’, וְאִם עֵינֵי שֵׂכֶל לְךָ, תָּבִין מְעַט עַד הֵיכָן הָיָה מַגִּיעַ שִׂיחוֹתָיו וְדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בִּפְרָט דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁלּוֹ:

אות רח

כג, אָמַר: מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ, וְאַחַר-כָּךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וּצְרִיכִין לְבָאֵר עִנְיָן זֶה לְעִנְיַן מָה נֶאֱמַר.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל, שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁהַמַּגִּיד מִטִּרָאוִויצֶע הִקְשָׁה עָלָיו שְׁנֵי קֻשְׁיוֹת: א’ עַל מַה נִתְיַשֵּׁב תְּחִלָּה בְּבֵית נ”נ וְאַחַר-כָּךְ בְּבֵית רַבִּי יוֹסֵף שְׁמוּאֵל. כִּי לִכְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ לִכָּנֵס בְּבֵית רַבִּי יוֹסֵף שְׁמוּאֵל מִיָּד כִּי הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְכוּ’. שֵׁנִית הִקְשָׁה, עַל מַה הוּא מְקָרֵב וּמְדַבֵּר עִם הַקַּלֵּי עוֹלָם שֶׁהָיוּ שָׁם בְּאוּמַאן. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מַה שֶּׁהִקְשָׁה רִאשׁוֹנָה הִיא קֻשְׁיָא יְשָׁנָה מִכְּבָר, לָמָה הָיָה מִתְּחִלָּה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, וְאַחַר-כָּךְ נִבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, הָיָה לוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא הָעוֹלָם בְּמִלּוּאוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ מִיָּד. וְהַשֵּׁנִית גַּם-כֵּן אֵינוֹ קֻשְּׁיָא כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיקִים וְכוּ’ אֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלַי, אֲנִי מֻכְרָח לְקָרֵב הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי עוֹלָם, אוּלַי אֶעֱשֶׂה מֵהֶם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת. וּבֶאֱמֶת הוֹדוּ בְּעַצְמָם וְלֹא בוֹשׁוּ אֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא נִפְטַר רַבֵּנוּ זַ”ל בִּזְמַן קָרוֹב כָּל כָּךְ לִכְנִיסָתוֹ לְאוּמַאן, הָיוּ בְּוַדַּאי חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת.
עוֹד שָׁמַעְתִּי אָז מֵהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל הוּא בְּעַצְמוֹ אֶת פִּי רַבֵּנוּ זַ”ל בְּמַה יֵשׁ לְאֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת וְהִתְקָרְבוּת אֵלָיו, מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים מִקְּדֻשָּׁתוֹ מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “מִיט וָואס הַאלְטִין זֵיי זִיךְ אִין אַייךְ”)? וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: בְּמַה יֵשׁ לָכֶם שַׁיָּכוּת וְהִתְקָרְבוּת אֶצְלִי? הֲלֹא אַתֶּם אֶצְלִי רַק כְּמוֹ נוֹצוֹת שֶׁעַל הַבֶּגֶד, שֶׁכְּשֶׁנּוֹפֵחַ עֲלֵיהֶם מִיָּד פּוֹרְחִין וְנִסְתַּלְּקִין מֵעָלָיו) (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “אֶלָּא מַאי מִיט וָואס הַאלְט אִיר זִיךְ אִיר זֶענְט נָאר אַזוֹי וִוי פֶעדֶרִין אוֹף אַקַאפְטִין מֶען טִיט אַבְּלָאז צוּא פְלִיעֶן זֵייא זִיךְ”):

אות רט

כד, אָמַר אֵלּוּ הַקַּלֵּי עוֹלָם הַנִּכְנָסִין אֶצְלִי כְּבָר הֵם מְלֵאִים חֲרָטוֹת, וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ חֲרָטָה וְכוּ’, כַּנִּדְפַּס בְּהַשִּׂיחוֹת (שיחות הר”ן סימן י’):

אות רי

כה, בְּאוּמַאן דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן נְסִיעָתוֹ, וְאָמַר לִי אָז: יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה מִבַּיִת לַחוּץ, וּמִשָּׁם אֶל הָהָר, וּמִשָּׁם לְסַבֵּב דֶּרֶךְ הַנָּהָר הַקָּטָן וְהַגֶּשֶׁר, וּמִשָּׁם לְבֵית רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּמִשָּׁם לְבֵית רַבִּי זֶלִיג וּמִשָּׁם לְאוּמַאן. כִּי בְּדֶרֶךְ זֶה יָצָא לְאוּמַאן. כִּי בְּעֵת הַשְּׂרֵפָה בְּלֵיל שַׁבַּת-קֹדֶשׁ בָּרַח פִּתְאוֹם בִּשְׁעַת שֶׁנַּעֲשָׂה רַעַשׁ הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אָז בִּסְעֻדָּתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת וְאָמַר אָז שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, וְנִשְׁבַּע בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אֲנִי נִשְׁבַּע בְּשַׁבַּת-קֹדֶשׁ”, הַיְנוּ עַל עִנְיָן הַנַּ”ל שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל עַכְשָׁו. וּבְתוֹךְ שֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ נַעֲשָׂה רַעַשׁ שֶׁל הַשְּׂרֵפָה (וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “שׁוֹין שׁוֹין” [כְּבָר כְּבָר]), וְתֵכֶף בָּרַח מִבֵּיתוֹ לַחוּץ. וְרָץ סָמוּךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, וּלְשָׁם הֵבִיאוּ לוֹ אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ עִם עוֹרוֹת שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אָז חָלוּשׁ מְאֹד. וְאַחַר-כָּךְ עָבַר הַנָּהָר הַקָּטָן בְּרַגְלָיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְעָלָה עַל הָהָר הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה וְיָשַׁב שָׁם, וְרָאָה מִשָּׁם כָּל הַשְּׂרֵפָה עַד שֶׁנִּשְׂרַף בֵּיתוֹ. וְהַסִּפְרֵי תוֹרוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת וּמִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ הָיוּ מֻנָּחִים סְמוּכִים אֶצְלוֹ. וְגַם כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבָּרְחוּ גַּם-כֵּן לְשָׁם. וַאֲנַחְנוּ הִצַּלְנוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, לֹא נִשְׁאַר שׁוּם דָּבָר מֵרְכוּשׁוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כִּי אֶת הַכֹּל הִצַּלְנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר-כָּךְ סָמוּךְ לְאוֹר יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ בָּאתִי אֶצְלוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בְּשִׂמְחָה, יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל עַל הָעִיר וְעַל בֵּיתוֹ שֶׁנִּשְׂרַף. וְאַחַר-כָּךְ הוֹלַכְתִּי אוֹתוֹ לְתוֹךְ בַּיִת בִּקְצֵה הָעִיר שֶׁנִּצַּל מֵהַשְּׂרֵפָה. וְהָלַךְ עִמִּי סָמוּךְ לְהַנָּהָר הַקָּטָן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, עָנָה וְאָמַר: מִי הָיָה אוֹמֵר, וְכִי עָלָה עַל הַדַּעַת שֶׁאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ סָמוּךְ לְאוֹר יוֹם בְּזֶה הַדֶּרֶךְ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְאַחַר-כָּךְ בָּאנוּ לְבֵית רַבִּי שִׁמְעוֹן וְיָשַׁב שָׁם כָּל יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּבְיוֹם רִאשׁוֹן יָצָא מִשָּׁם, וְהָלַךְ לְבֵית רַבִּי זֶלִיג שֶׁנִּשְׁאַר גַּם-כֵּן בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר. וְשָׁם יָשַׁב כָּל יוֹם רִאשׁוֹן עַד שֶׁבָּא הַיְדִיעָה מֵאוּמַאן שֶׁיִּסַּע לְשָׁם, בְּעֵת שֶׁהָיָה נָע וָנָד, וְכָל הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וּמִטַּלְטְלָיו הַכֹּל הָיָה מֻנָּח מְפֻזָּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת. וּבְעֵת שֶׁבָּא לוֹ הַיְדִיעָה שֶׁיִּסַּע לְאוּמַאן עָמַדְתִּי אָז לְפָנָיו, וְנִתְבַּהֵל אָז מְאֹד וְנִתְלַהֵב פָּנָיו מְאֹד.
אַחַר-כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי נָסַע לְאוּמַאן. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַנַּ”ל, שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה מִבַּיִת לַחוּץ וְכוּ’ וּמִשָּׁם לְאוּמַאן וְכוּ’ כַּנַּ”ל. הַיְנוּ כִּי עַל הַיָּד שֶׁהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל “הַבַּעַל תְּפִלָּה” שָׁם הָיוּ מְצֻיָּרִין כָּל הַדְּרָכִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל-כֵּן אָמַר שֶׁגַּם יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה. כְּלוֹמַר שֶׁבְּוַדַּאי גַּם דֶּרֶךְ זֶה הָיָה מְצֻיָּר שָׁם עַל אוֹתוֹ הַיָּד, הַיְנוּ מֵהַבַּיִת לַחוּץ וּמִשָּׁם לְהָהָר וּמִשָּׁם לְהַבָּתִּים הַנַּ”ל וּמִשָּׁם לְאוּמַאן. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין זֹאת לֶעָתִיד, כִּי בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ יֵשׁ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. כִּי בְּכָל נְסִיעוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין גְּבוֹהִים מְאֹד, מִכָּל-שֶׁכֵּן בַּנְּסִיעָה הָאַחֲרוֹנָה הַזֹאת שֶׁנָּסַע לְהִסְתַּלֵּק שָׁם, אֲשֶׁר לֹא יִכְלֶה רַעְיוֹן סוֹדוֹת נִפְלָאוֹת עֲצוּמוֹת וְנִסְתָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁהָיָה בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה וּבְכָל עִנְיָן וְסִבָּה שֶׁל עִנְיְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ:

אות ריא

כו, בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְאוּמַאן בָּא אֵלָיו אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה קְצָת מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר לוֹ, שֶׁאַנְשֵׁי הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ דְּשָׁם מִתְנַצְּלִים עַל שֶׁלֹּא בָּאוּ כֻּלָּם לְקַבֵּל פָּנִים, וְאָמַר אֵיזֶה תֵּרוּצִים עַל זֶה. עָנָה וְאָמַר הוּא זַ”ל: חֲסִידִים חֲדָשִׁים אֵינִי מְבַקֵּשׁ עוֹד, אִם יִהְיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַיְשָׁנִים הַמְקֹרָבִים מִכְּבָר אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת מַה טּוֹב. וְאִם לָאו, דַּי לָעוֹלָם אֲנִי לְבָד (“פַאר נוֹיט בִּין אִיךְ אַלֵיין גִּינוּג”):

אות ריב

כז, אַחַר שָׁבוּעוֹת בְּאוּמַאן כְּשֶׁנִּכְנַס בְּבֵית רַבִּי יוֹסֵף שְׁמוּאֵל הִתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה וְלֹא סִיֵּם, וְלֹא הָיִיתִי אָז. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהִזְכִּיר אָז שֶׁעַל הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם וּפִרְסוּם בָּעוֹלָם, נֶאֱמַר: “וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ”. גַּם הִזְכִּיר שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁנִּתְעַלֵּם שְׁמָם, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם וּפִרְסוּם כָּרָאוּי לָהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: “זֶה שְׁמִי לְעֹלָם” (שמות ג’). וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ עִנְיָן זֶה כְּלָל מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ:

אות ריג

כח, בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּאוּמַאן, אָמַר לְר’ נַפְתָּלִי: מִי יוֹדֵעַ מַה זֹאת עָשִׂינוּ פֹּה בְּאוּמַאן שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים עַכְשָׁו לְהִתְעַכֵּב בְּכָאן כָּל כָּךְ. כִּי הַדָּבָר נִרְאֶה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מִכָּאן, כִּי תָּפְסוּ אוֹתָנוּ לְכָאן וְאֵין רוֹצִים לְהַנִּיחַ אוֹתָנוּ מִפֹּה:

אות ריד

כט, בְּעֵת שֶׁהָיָה לוֹ הַחוֹלַאַת שֶׁל הַהוּסְט [שִׁעוּל] שֶׁנִּסְתַּלֵּק עַל-יְדֵי-זֶה, אָמַר פַּעַם אַחַת לְהַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם הַמַּגִּיד-מֵישָׁרִים מִטִּירָהאוִויצֶע, אִם הָיוּ יוֹדְעִים הָעוֹלָם אֵיךְ הֵם צְרִיכִין אוֹתִי, הָיוּ כֻּלָּם נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וּמְבַקְשִׁים וּמִתְחַנְּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי, כִּי כָּל הָעוֹלָם צְרִיכִין אוֹתִי מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם כְּלָל לִהְיוֹת בִּלְעָדָי:

אות רטו

ל, לֵיל שַׁבָּת נַחֲמוּ תק”ע בְּאוּמַאן אַחַר קִדּוּשׁ, אָמַר תּוֹרָה מֵעִנְיַן פְּשִׁיטוּתוֹ, הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁקּוֹרִין “פְּרָאסְטִיק”, שֶׁהוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ אָז בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וּבֵאֵר הָעִנְיָן כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵנוּ, עַיֵּן שָׁם (סימן ע”ח בלקוטי תנינא). וְאַחַר-כָּךְ אָמַר שֶׁהוּא עַתָּה יָרֵא, שֶׁקּוֹרִין “פְרוּם”, וְשָׂמֵחַ. וְאָמַר: אַשְׁרֵינוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד שֶׁזָּכִינוּ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי כַּמָּה מְנִיעוֹת וְכַמָּה בִּלְבּוּלִים וְכַמָּה מַחֲשָׁבוֹת וְכַמָּה עִכּוּבִים וְסִכְסוּכִים הָיָה לוֹ עַל עִנְיַן הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וְהוּא קָפַץ עַל כֻּלָּם וְגָמַר הָעֻבְדָּא בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
וְאָמַר: זֶה אֲנִי מַאֲמִין וְגַם אֲנִי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְכָל מִינֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֵין שׁוּם תְּנוּעָה וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, וְהַכֹּל נִרְשָׁם לְמַעְלָה לְטוֹבָה. אַשְׁרֵי כְּשֶׁזּוֹכִין לִקְפֹּץ וּלְדַלֵּג עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְזוֹכִין לִגְמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא טוֹבָה.
וְהָיָה אָז בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְגָעַר בְּרַבִּי נַפְתָּלִי עַל שֶׁהָיָה בּוֹשׁ קְצָת לְנַגֵּן אָז, וְאָמַר: מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ, כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילֵנוּ (“נַפְתָּלִי וָואס הָאבִּין מִיר זִיךְ צוּ שֶׁעמֶין”). בִּשְׁבִילֵנוּ נִבְרָא הָעוֹלָם. וְהָיָה אָז בְּשִׂמְחָה מְאֹד:

אות רטז

לא, עַל עִנְיַן חָכְמַת הַשִּׁיר וְהַמְּלִיצָה הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנָם “פַאזִיא”, אָמַר: מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל “פַא זִיא” [הַיְנוּ לְמָאֵס בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל כָּרָאוּי] אֵינוֹ יָכוֹל “פַאזִיא”. כִּי: “רוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֵּד הוֹן” (משלי כ”ט), וְ”אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ”. נִמְצָא, שֶׁרוֹעֵה זוֹנוֹת יְאַבֵּד אֶת הַקּוֹל וְהַשִּׁיר. וְעַל-כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל “פַא זִיא” שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ נִמְאָס וּפָא וְאֵיזֶה זִיא שֶׁתִּהְיֶה, יִהְיֶה אֶצְלוֹ נִמְאָס וּפָא, אֵינוֹ יָכוֹל פַאזִיא וְהָבֵן.
זֶה אָמַר גַּם כֵּן בְּלֵיל שַׁבָּת נַחֲמוּ הַנַּ”ל, וְדִבְרֵי צַחוּת הֵם מֵעִנְיַן גֹּדֶל הִתְפַּאֲרוּתוֹ בְּבִטּוּל תַּאֲוָה זֹאת בְּתַכְלִית, וְגַם זֶה שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה “וָאֶתְחַנַּן פְּרָאסְטִיק” הַנַּ”ל כַּמּוּבָן בְּהָרָאשֵי פְּרָקִים שֶׁמָּצָאנוּ בִּכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה הַשַּׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, הַמַּתְחִילִים: מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ’ שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִשְׁמִירַת הַבְּרִית. וְעוֹד רָאִינוּ כַּמָּה עִנְיָנִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים אָז, מִלְבַד מַה שֶּׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ, הַנִּסְתָּרוֹת לַה’ אֱלֹקֵינוּ:

אות ריז

לב, בְּאוּמַאן נִתְאַכְסֵן תְּחִלָּה בְּעֵת בִּיאָתוֹ לְשָׁם בְּבֵית רנ”נ, וְיָשַׁב שָׁם מִן ה’ אִיָּר עַד אִסְרוּ חַג שָׁבוּעוֹת, וַאֲנִי הָיִיתִי עִמּוֹ שָׁם כָּל אוֹתָן הַיָּמִים. וְהָיָה מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּמְצְאוּ לוֹ אֵיזֶה דִּירָה לָדוּר שָׁם עִם בְּנֵי-בֵיתוֹ, וְהָיִינוּ מְחַפְּשִׂים בִּשְׁבִילוֹ בְּכָל הָעִיר אֵיזֶה דִּירָה שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה לְפָנָיו, וְלֹא נִזְדַּמֵּן דִּירָה כִּרְצוֹנוֹ כָּרָאוּי לוֹ. וּפִתְאוֹם בָּא אִישׁ אֶחָד וְכוּ’, וְאָמַר שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ בְּחִנָּם דִּירָתוֹ שֶׁהִיא דִּירָה נָאָה וְטוֹבָה לְפָנָיו מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם כַּמָּה חֲדָרִים. וְגַם יֵשׁ שָׁם גַּן לִפְנֵי הַחַלּוֹנוֹת שֶׁכָּל זֶה טוֹב לְעִנְיַן הַחוֹלַאַת הַקָּשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ דִּירָה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ אֲוִיר הַרְבֵּה. אַךְ לָא אִסְתַּעְיָא מִלְּתָא אָז שֶׁיִּכְנֹס בְּאוֹתָהּ הַדִּירָה, וְנִכְנַס בְּבֵית רַבִּי יוֹסֵף שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׂכְרוּ עֲבוּרוֹ. וְנִכְנַס לְשָׁם בְּיוֹם אִסְרוּ-חַג שָׁבוּעוֹת הַנַּ”ל וְיָשַׁב שָׁם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. וְאָמַר לִי רַבֵּנוּ זַ”ל: גַּם זֶה יִהְיֶה מַעֲשֶׂה בַּיָּמִים הַבָּאִים, מַה שֶּׁפִּתְאוֹם בָּא אֶחָד הַנַּ”ל וְרָצָה לִתֵּן לוֹ דִּירָתוֹ בְּחִנָּם, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם הֶכֵּרוּת עִמּוֹ מִכְּבָר.
וּבְבֵית רַבִּי יוֹסֵף-שְׁמוּאֵל יָשַׁב שָׁם עִם קְצָת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, אֲבָל לֹא הָיְתָה הַדִּירָה טוֹב לְפָנָיו כְּלָל, כִּי לֹא הָיָה שָׁם אֲוִיר טוֹב וְרָחָב כְּמוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ. וְיָצָא מִשָּׁם בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב וְנִכְנַס לְבֵית הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ כַּנַּ”ל. וְתֵכֶף שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם בָּא אֵלָיו אִישׁ אֶחָד מֵאוּמַאן וְהִתְחִיל לְבָרְכוֹ שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם לְאֹרֶךְ יָמִים כַּנָּהוּג. וְאָמַר, שֶׁבְּוַדַּאי דִּירָה זוֹ טוֹב לְפָנָיו מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲוִיר נָאֶה. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר, וְהֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ לַחוּץ וְאָמַר: הַרְאִיתֶם הַגָּן הַזֶּה כַּמָּה הוּא טוֹב וְיָפֶה (“וִויא גִיפֶעלְט אַייךְ דֶער גָארְטִין”). וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא סוֹבֵר שֶׁמְשַׁבֵּחַ אֶת הַגָּן שֶׁלִּפְנֵי הַחַלּוֹנוֹת. הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זַ”ל וְהֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הַבֵּית הַחַיִּים, כִּי הַבֵּית הַחַיִּים הָיָה נִרְאֶה שָׁם בְּרָחוֹק מִתּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת, כִּי הָיָה עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ. וְאָמַר, עַל זֶה הַגָּן אֲנִי אוֹמֵר. עָנָה וְאָמַר: אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים גֹדֶל יִקְרַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת זֶה הַבֵּית הַחַיִּים דְּפֹּה, כִּי הוּא יָקָר וְקָדוֹשׁ מְאֹד. וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְהִפְלִיג מְאֹד בְּשֶׁבַח הַבֵּית הַחַיִּים שֶׁל אוּמַאן, כִּי מֻנָּחִים שָׁם כַּמָּה קְדוֹשִׁים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. כִּי שָׁם הָיְתָה הַהֲרִיגָה הַגְּדוֹלָה בְּעֵת הַבְּרִיחָה שֶׁנֶּהֶרְגוּ שָׁם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת נְפָשׁוֹת קְדוֹשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַרְבֵּה מְאֹד. וְכַמָּה פְּעָמִים אָמַר בְּפֵרוּשׁ לְפָנַי וְלִפְנֵי עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לִשְׁכֹּב שָׁם, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַרְבֵּה מְאֹד. וְאַחַר-כָּךְ נִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם, וְנִסְתַּלֵּק בְּאוּמַאן בְּבֵית הָאִישׁ הַנַּ”ל שֶׁנָּתַן לוֹ דִּירָתוֹ כַּנַּ”ל, אָז הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ וְהֵבִינוּ כֻּלָּם, שֶׁכָּל עִקַּר בִּיאָתוֹ לְאוּמַאן הָיָה בִּשְׁבִיל לְהִסְתַּלֵּק שָׁם. כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים.
וּבְעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמַאן לֹא תִּמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ קְצָת מְעַט מִזְעֵיר כְּטִפָּה מִן הַיָּם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וּמַה שֶּׁהִתְנוֹצֵץ לָנוּ בְּשִׂכְלֵנוּ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת בָּזֶה, כְּפִי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּרֶמֶז מִפִּיו. כִּי עָשָׂה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ שֶׁיָּשַׁב שָׁם תִּקּוּנִים עֲצוּמִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְשָׁם עָסַק בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת, כְּפִי הַמּוּבָן מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר לְפָנֵינוּ בִּכְנִיסָתוֹ לְשָׁם (לעיל ק”צ). וְקֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הִזְכִּיר אוֹתִי אָז מַעֲשֶׂה זוֹ וְאָמַר, הֲזָכַרְתָּ מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.
שׁוּב שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁנָּסַע עִמּוֹ זַ”ל, בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לָדוּר פֹּה בְּרֶסְלֶב, וְאָז בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ עָבַר דֶּרֶךְ אוּמַאן, וּמִדֵּי נָסְעָם בִּכְנִיסָתָם לָעִיר עָבְרוּ סָמוּךְ אֵצֶל בֵּית הַחַיִּים. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר: כַּמָּה נָאֶה וְיָפֶה לִשְׁכֹּב עַל בֵּית הַחַיִּים הַזֶּה. וּכְשָׁמְעִי זֹאת עָמַדְתִּי מַרְעִיד, כִּי עַתָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שָׁנִים מִקֹדֶם עָלְתָה זֹאת בַּמַּחֲשָׁבָה, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁמְּקוֹם מְנוּחָתוֹ יִהְיֶה בְּאוּמַאן. כִּי בְּעֵת שֶׁנִּכְנַס לִבְּרֶסְלֶב הָיָה כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם שֶׁנִּכְנַס לִבְּרֶסְלֶב עַד יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁפָּעַל בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים, אֲפִלּוּ כְּפִי מַה שֶּׁהִתְנוֹצֵץ בְּדַעְתִּי, לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵהֶם. וַעֲצַת ה’ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף נִשְׁאֲרָה הַמַּתָּנָה טוֹב בְּיָדֵינוּ, מֵאַחַר שֶׁזָּכִינוּ שֶׁהַחֶמְדָּה גְּנוּזָה נִגְנְזָה בִּסְבִיבוֹתֵינוּ בְּאוּמַאן, כַּאֲשֶׁר עָלְתָה בַּמַּחֲשָׁבָה לְפָנָיו זֶה כַּמָּה. וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ לָנֶצַח. וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם. וּבְכָל זֶה יֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מֵחֲמַת חֶשְׁכַת הָעוֹלָם:

אות ריח

לג, בְּאוּמַאן, קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן הָיָה מְסַפֵּר עִם אֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁכְּבָר הוּא אֶצְלוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. כִּי מֵעֵת שֶׁבָּא עָלָיו הַחוֹלַאַת הוּא נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, וְאָמַר, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה זְכוּת הוּא חַי בְּנֵס כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלּוּ וְכוּ’. אָז סִפְּרוּ אֲנָשָׁיו עִמּוֹ וְהָיוּ מִתְאַנְּחִים מְאֹד כִּי מַה נַּעֲשֶׂה, וְעַל מִי יַעֲזֹב אוֹתָנוּ. וְהֵשִׁיב: רַק אַתֶּם תַּחֲזִיקוּ עַצְמְכֶם בְּיַחַד, אָז תִּהְיוּ אַנָשִׁים כְּשֵׁרִים. וְלֹא כְּשֵׁרִים בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וְטוֹבִים תִּהְיוּ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לִי בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה כִּרְצוֹנִי כַּאֲשֶׁר רָצִיתִי מִכְּבָר, כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר כִּרְצוֹנִי בְּוַדַּאי (“בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִּיפִירְט אִין וֶועל אוֹיס פִירְן”). וְאָמַר, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּיגַע וְיִתְחַבֵּר לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת. וְלֹא אִישׁ כָּשֵׁר בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה. וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּעִנְיַן מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו:

אות ריט

לד, כָּל יְמֵי הַקַּיִץ הַנַּ”ל הָיָה מְצַפֶּה מְאֹד שֶׁנִּהְיֶה שָׁם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כִּי הָעִקָּר הוּא אֶצְלוֹ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וּבִימֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת נִתְקַבְּצוּ לְשָׁם גַּם-כֵּן הַרְבֵּה מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיוּ סְבוּרִים שֶׁיֹּאמַר תּוֹרָה כַּאֲשֶׁר הָיָה מִנְהָגוֹ בְּכָל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, אֲבָל לֹא אָמַר אָז שׁוּם תּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת הַנַּ”ל, וְאָמַר אָז, שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹטְאִים כָּל כָּךְ כַּמְבֹאָר לְעֵיל (סימן ר”ב). אֲבָל בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה שָׁם בְּאוּמַאן, וְהִיא “תִּקְעוּ” (בלקוטי תנינא סימן ח’), הַמַּתְחִיל: “אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה דָּבָר גָּדוֹל”. וּבְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּיוֹם א’, שֶׁחָל אָז בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, אַחַר אֲכִילַת סְעֻדַּת שַׁחֲרִית שֶׁאָז הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַתְחִיל לְהָכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי אֲמִירַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה וּבְשָׁבוּעוֹת הָיְתָה תָּמִיד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, הַיְנוּ שֶׁהִתְחִיל בְּסוֹף יוֹם א’ דְּיוֹם-טוֹב וְנִמְשַׁךְ הַרְבֵּה לְתוֹךְ לֵיל ב’.
וְאָז בְּאוֹתוֹ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה. הִתְחִיל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו חֳלִי הַהוּסְט בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְהִתְחִיל לִפְלֹט דָּם הַרְבֵּה עַל-יְדֵי הַהוּסְט מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן זְמַן רַב. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַהוּסְט לֹא פָּסַק מִמֶּנּוּ כָּל יְמֵי חָלְיוֹ, שֶׁנִּמְשַׁךְ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים, אֲבָל לֹא הָיָה הַהוּסְט כִּי-אִם עִם לֵחוֹת, אֲבָל לֹא עִם דָּם. וְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַהוּסְט עִם יְצִיאַת דָּם הַרְבֵּה מְאֹד, וְהָיָה פּוֹלֵט דָּם הַרְבֵּה, כְּמוֹ קִלּוּחַ מַיִם מַמָּשׁ. אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר, כִּי נִתְמַלְאוּ כַּמָּה כֵּלִים מִדָּמוֹ. וְהָיָה לוֹ הֲקָאוֹת הַרְבֵּה, וְאָמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ לוֹ הֲקָאוֹת כִּי-אִם אָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת. וְתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת אָז הָיָה בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁכִּמְעַט הָיָה נִסְתַּלֵּק אָז. וְנִמְשַׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לַיְלָה, וְנִמְשַׁךְ גַּם לְתוֹךְ הַלַּיְלָה אֵיזֶה שָׁעוֹת.
וַאֲנַחְנוּ כְּבָר הָיִינוּ עוֹמְדִים מוּכָנִים בְּבַיִת אַחֵר, וְהָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁיִּכְנֹס וְיֹאמַר תּוֹרָה. וְהָיִינוּ שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד כַּמָּה מֵאוֹת אֲנָשִׁים, הֵן אוֹרְחִים אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיוּ אָז רַבִּים מְאֹד כַּמָּה מֵאוֹת, חוּץ שְׁאָר אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ גַּם-כֵּן לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְהָיָה עֵינֵינוּ כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם שֶׁיִּכְנֹס, וְהָיָה שָׁם דֹּחַק גָּדוֹל שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל, וְכִמְעַט הָיְתָה סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת מִגֹדֶל הַדֹּחַק, וְנִמְשַׁךְ לְתוֹךְ הַלַּיְלָה וַעֲדַיִן לֹא נִכְנַס מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת מְאֹד. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח לִקְרא אוֹתִי וּבָאתִי אֵלָיו, וּכְבָר הָיוּ נֵרוֹת דּוֹלְקִים בְּחַדְרוֹ, וּקְצַת אֲנָשִׁים עוֹמְדִים לְפָנָיו, הַיְנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָחִיו רַבִּי יְחִיאֵל זַ”ל וְעוֹד מְעַט אֲנָשִׁים. וְשָׁאַל אוֹתִי מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לוֹמַר תּוֹרָה. וְהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר עִמּוֹ: הֲלֹא גַּם כְּשֶׁבָּאתֶם מִלֶעמְבֶּרְג הָיָה גַּם-כֵּן בִּלְתִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁתֹּאמְרוּ אָז תּוֹרָה, כִּי גַּם אָז הָיָה חַלָּשׁ מְאֹד, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֲמַרְתֶּם תּוֹרָה אָז הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ. עָנָה וְאָמַר: אִם-כֵּן אֶמְסֹר נַפְשִׁי. וְהֵרִים יָדָיו כִּמְדַבֵּר הֲרֵינִי מוּכָן לִמְסֹר נַפְשִׁי בִּשְׁבִיל לוֹמַר תּוֹרָה. וְשָׁלַח אוֹתִי לַעֲשׂוֹת לוֹ מָקוֹם שָׁם לְהַעֲמִיד הַכִּסֵּא סָמוּךְ לַפֶּתַח. כִּי אוּלַי יִהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהוֹצִיאוֹ בָּאֶמְצַע חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן עָשִׂינוּ. וְאַחַר-כָּךְ נִכְנַס בַּחֲלִישׁוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְעָלָה וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא הַגָּבוֹהַּ שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל אֲמִירַת הַתּוֹרָה וְיָשַׁב קְצָת. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה הַנַּ”ל בְּקוֹל נָמוּךְ. וּכְשֶׁהִתְחִיל לוֹמַר לֹא הָיָה שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁיּוּכַל לְסַיֵּם, כִּי כִּמְעַט לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מֵעֹצֶם חֲלִישׁוּתוֹ, מִכָּל-שֶׁכֵּן לוֹמַר תּוֹרָה גָּבוֹהַּ וּגְדוֹלָה כָּזוֹ. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרוֹ, וְגָמַר כָּל הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם עַד הַסּוֹף. רַק סִיּוּם הַפֵּרוּשׁ עַל הַפָּסוּק “תִּקְעוּ” לֹא אָמַר אָז, רַק אַחַר יוֹם-כִּפּוּר. גַּם הָיָה שָׁם דֹּחַק גָּדוֹל וְרַעַשׁ גָּדוֹל בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, כִּי מִגֹדֶל רִבּוּי הָעָם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַשְׁקִיטָם לְגַמְרֵי, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בְּשׁוּם פַּעַם. כִּי תָּמִיד בְּכָל עֵת שֶׁאָמַר תּוֹרָה, הָיוּ שׁוֹתְקִים וְשׁוֹקְטִים כֻּלָּם כַּנָּהוּג, אֲבָל אָז אַף-עַל-פִּי שֶׁהִשְׁקִיטוּם וְהִשְׁתִּיקוּ אוֹתָם בִּתְחִלָּה כַּנָּהוּג, אַף עַל-פִּי-כֵן בְּכָל פַּעַם נִתְעוֹרְרוּ בְּאֶמְצַע מֵעֹצֶם הַדֹּחַק שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל. וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָיוּ בְּסַכָּנָה אָז וְכִמְעַט שֶׁנָּפְלוּ חַלָּשׁוֹת וְיָצְאוּ בִּמְהֵרָה לַחוּץ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן זָכִינוּ שֶׁגָּמַר אָז כָּל הַתּוֹרָה בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל מְאֹד, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת:

אות רכ

לה, בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵהָרַב מִבְּרֶסְלֶב שֶׁלֹּא הָיָה עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אָז בְּאוּמַאן, וְאָמַר לָנוּ, מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, הַיְנוּ לִהְיוֹת אֶצְלִי עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. אַף-עַל-פִּי שֶׁשְּׁאָר צַדִּיקִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ, כִּי אֶצְלָם אֵינוֹ חִיּוּב גָּדוֹל כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלָם עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, הֲרֵי עוֹד קֻשְׁיָא אַחַת [כְּלוֹמַר בְּלֹא זֶה כְּבָר מַקְשִׁים עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד, וְיִהְיֶה קָשֶׁה עָלָיו עוֹד קֻשְׁיָא זוֹ גַּם-כֵּן, מַה שֶּׁהוּא מַזְהִיר בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דַּיְקָא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַגְּדוֹלִים]. וְאָמַר שֶׁכָּל עִסְקוֹ הוּא רַק רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְהִפְלִיג אָז מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה (וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “וָואס זָאל אִיךְ אַייךְ זָאגִין קַיין גְרֶעסֶערְס דֶער פוּן אִיז נִיט פַארְהַנְדְן, אַי אַנְדֶערֶי זָאגִין נִיט אַזוֹי, נַא אִיז נָאךְ אַקַשְׁיֶא, גָּאר מַיין זַאךְ אִיז רֹאשׁ-הַשָּׁנָה”) [מָה אוֹמַר לָכֶם, דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה אֵין. אַי, [מַדּועַ] אֲחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כַּךְ? נוּ זֶה עוֹד קֻשְׁיָא. כָּל עִנְיָנִי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה]. גַּם כְּבָר אָמַר: “אוֹיף רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דַארְפְן אַלֶע זַיין” [עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כֻּלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת]. וְכָל זֶה הָיָה בְּאוּמַאן בָּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ זֹאת. וְגַם מִכְּבָר דִּבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה, שֶׁהוּא מַזְהִיר וּמְצַוֶּה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ וּלְצַיֵּת אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַר שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּרוּז וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן ת”ג). וְדִבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים:

אות רכא

לו, בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַאן, סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁהָיָה בְּבֵית רנ”נ, וְהִתְפַּלַּלְנוּ בְּתוֹךְ הָאַמְבַּאר [אַכְסַדְּרָא], וְאָמַר, שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְחַזֵּק אָז בִּתְפִלָּה בְּיוֹתֵר. וְאָמַר, שֶׁעַכְשָׁו רָאוּי לָכֶם לְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר. פּוּק חֲזִי מֵעַמְבַּר (נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “פּוּק חֲזִי מַאי עַמָּא דָּבָר” (ברכות מה.). וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לֹא שַׂמְנוּ לֵב לִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא זָכִינוּ לַהֲבִינָם. וּבְסָמוּךְ נִסְתַּלֵּק מְאוֹר עֵינֵינוּ, הוֹדֵנוּ פְּאֵרֵנוּ קְדֻשָּׁתֵנוּ, אִבַּדְנוּ מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל הָאֲגַמִּים קוּלְמוֹסִים וְכוּ’, לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר אַחַת מֵאֶלֶף וּרְבָבוֹת מַה שֶּׁהִפְסַדְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ. זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ, כִּי מְעַט מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לֹא שָׁכָחְנוּ. לוּלֵא תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שַׁעֲשׁוּעֵנוּ וְכוּ’. וְעַל-כֵּן עֲדַיִן לֹא פָּסְקָה חַס וְשָׁלוֹם תִּקְוָתֵנוּ, עוֹד נְקַוֶּה וּנְיַחֵל וּנְצַפֶּה לִישׁוּעוֹת הַשֵּׁם, כִּי אֵין מַעֲצוֹר לַה’ לְהוֹשִׁיעַ עוֹד בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ לִשְׁלֹחַ לָנוּ בְּקָרוֹב גּוֹאֵל צֶדֶק לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ, כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ יְשַׂמְּחֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:

אות רכב

לז, בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז הִתְגַבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת מְאֹד כַּנַּ”ל. וּבְלֵיל הַשֵּׁנִי דְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה, אַחַר-כָּךְ הִתְגַבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ. וְעָמְדוּ קְצָת אֲנָשִׁים אֶצְלוֹ, וְהָיוּ רָצִים וְהוֹלְכִים בִּמְהִירוּת לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר וְלֹא יָכְלוּ לַהֲבִיאוֹ, כִּי הָיָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. עָנָה וְאָמַר: טוֹב לְהוֹדוֹת לַה’ עַל שֶׁלֹּא בָּא הַדָּאקְטֶיר. וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, יִתְאַמֵּץ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לָבוֹא לְשׁוּם דָּאקְטֶיר אֶצְלוֹ. אַף-עַל-פִּי שֶׁאַחַר-כָּךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי אֲצַוֶּה לְהָבִיא לִי דָּאקְטֶיר, אַף-עַל-פִּי-כֵן תִּרְאוּ אַתֶּם לִבְלִי לְהַנִּיחַ שֶׁיָּבֹא אֶצְלִי שׁוּם דָּאקְטֶיר. וְכֵן הֲוָה אַחַר-כָּךְ, שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לֹא קִיַּמְנוּ דְּבָרָיו. כִּי אַחַר-כָּךְ בְּעֶרֶב סֻכּוֹת שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת בְּיוֹתֵר, וְהִתְחִילוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לִצְעֹק לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר, וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ צִוָּה לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר. וְאָנֹכִי לֹא רָצִיתִי בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיָּבִיאוּ דָּאקְטֶיר, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּרְאָה לְהָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַסְכִּים לְהָבִיא דָּאקְטֶיר, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָדַעְתִּי הָאֱמֶת, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין זֶה רְצוֹנוֹ כְּלָל, אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי אָז כְּלָל מַה שֶּׁאָמַר בְּלֵיל ב’ דְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הַנַּ”ל שֶׁהִזְהִיר לִבְלִי לְהַנִּיחַ לָבוֹא אֶצְלוֹ דָּאקְטֶיר, אַף-עַל-פִּי שֶׁיְּצַוֶּה בְּעַצְמוֹ כַּנַּ”ל. כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא הָיִיתִי אָז אֶצְלוֹ כְּשֶׁאָמַר זֹאת, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָדַעְתִּי בְּעַצְמוֹ כְּפִי הַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מִקֹדֶם, שֶׁבְּוַדַּאי בֶּאֱמֶת אֵין חָפֵץ בְּשׁוּם אֹפֶן אֶת הַדָּאקְטֶיר. רַק שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהַסְכִּים לִקְרֹא דָּאקְטֶיר מֵחֲמַת הָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים לְהָבִיא דָּאקְטֶיר וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹת דַּעְתָּם. כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁדָּבָר זֶה אֵין טוֹב לְפָנָיו, אַף עַל-פִּי-כֵן אִם הָיוּ אֲנָשִׁים מַפְצִירִים לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר לֹא עָבַר עַל דַּעְתָּם. וְכֵן הָיָה בְּכַמָּה דְּבָרִים. וְהוּא בְּעַצְמוֹ חִשֵּׁב פַּעַם אֶחָד כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה בִּשְׁבִיל רְצוֹן אֲנָשִׁים שֶׁהִפְצִירוּ בּוֹ לַעֲשׂוֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יוֹעִיל כְּלָל וְכוּ’, וְכֵן הָיָה בְּעִנְיַן הַדָּאקְטֶיר. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא רָצִיתִי בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיִּקְרְאוּ דָּאקְטֶיר, אֲבָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר לְבַטֵּל דַּעְתָּם, בִּפְרָט שֶׁגַּם הוּא זַ”ל הָיָה נִרְאֶה שֶׁמַּסְכִּים עִמָּהֶם, בִּפְרָט שֶׁהִתְגַּבֵּר הַחוֹלַאַת מְאֹד, עַל-כֵּן אַחַר-כָּךְ קָרְאוּ דָּאקְטֶיר בְּעֶרֶב סֻכּוֹת וְכוּ’. וְהַלְוַאי לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ כִּי לֹא הוֹעִיל כְּלָל, וּכְפִי הַנִּרְאֶה קֵרַב הִסְתַּלְּקוּתוֹ.
וְאָז בְּלֵיל הַשֵּׁנִי דְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת מְאֹד, עָנָה וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁעָמַד לְפָנָיו אָז, הֲלֹא מִן הַמִּיתָה כְּבָר אֵין אֲנִי מִתְיָרֵא כְּלָל. עָנָה וְאָמַר: הֲלֹא אַף-עַל-פִּי-כֵן עָשִׂינוּ אֵיזֶה דְּבָרִים בָּעוֹלָם (כְּלוֹמַר מַה שֶּׁתִּקֵּן וְהֶחֱזִיר בִּתְשׁוּבָה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת. הֵן נַפְשׁוֹת בְּנֵי אָדָם הַמְּלֻבָּשִׁים בְּגוּף וְהֵן נְשָׁמוֹת וְכוּ’ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת וְכוּ’ שֶׁעָסַק כַּמָּה שָׁנִים לְתַקְּנָם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר תִּקּוּנִים עֶלְיוֹנִים וְנוֹרָאִים שֶׁתִּקֵּן, וְכַמָּה תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת שֶׁגִּלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְכוּ’ וְכוּ’). וְתָפַס אָז אִישׁ אֶחָד וְטָפַח לוֹ בִּכְתֵפָיו, וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַבְרֶמִיל (פֵּרוּשׁ כָּךְ הָיָה שֵׁם הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ כִּי הָיָה שְׁמוֹ אַבְרָהָם) מִיר הָאבְּן זִיךְ פָארְט עֶפֶּיס גִיטָאהן אוֹיף דֶער וֶועלְט”) [אַבְרָהָם, מִכָּל מָקוֹם עָשִׂינוּ משֶׁהוּ בְּזֶה הָעוֹלָם] וְהָבֵן:

אות רכג

לח, סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת שֶׁהָיָה לוֹ וְהָיָה חָלוּשׁ מְאֹד, וְכִמְעַט שֶׁנִּגְוַע בְּכָל עֵת, וְהָיִינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו, וְהוּא זַ”ל הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא חָלוּשׁ מְאֹד וְהָיָה מְיֻסָּר בְּיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאֹד. וְהָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא עַל גֹדֶל יִסּוּרָיו. בְּתוֹךְ כָּךְ סָתַם יָדָיו בְּחָזְקָה, וְעָשָׂה אֶגְרוֹף, וְנִעְנַע בְּאֶגְרוֹף יָדָיו בְּכֹחַ, כְּאוֹמֵר, אַף-עַל-פִּי-כֵן כֹּחִי חָזָק בְּקִרְבִּי מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁגַּם בְּעֹצֶם חֲלִישַׁת הַגּוּף, עֲדַיִן כֹּחוֹ חָזָק וְאַמִּיץ, וַעֲדַיִן כֹּחוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר לִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ נִכְנַס אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר, וּתְפָסוֹ בְּבִגְדוֹ שֶׁל צֶמֶר וְאָמַר בִּרְמִיזָה, אָהּ מַה חָזָק וְכוּ’:

אות רכד

לט, כְּשֶׁהָיָה שׁוֹכֵב וְגוֹנֵחַ גְּנִיחוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר: אֵין זֶה שַׁיָּךְ לִי כְּלָל רַק אֶחָד עוֹמֵד וּמַכֶּה, וְהוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא:

אות רכה

מ, כְּבָר הִבְטִיחַ רַבֵּנוּ זַ”ל בְּחַיָּיו וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים עַל-זֶה, שֶׁכְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה (אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל שֶׁהוּא הָיָה אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעֵדִים שֶׁיִּחֵד רַבֵּנוּ זַ”ל עַל עִנְיָן זֶה, הַיְנוּ הָרַב מוֹרֵנוּ רַבִּי אַהֲרֹן זַ”ל וְהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי כַּנַּ”ל. וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זַ”ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה בַּעֲבוּרִי; רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּעֲבוּר הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּנָּהוּג. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “אִין וֶועט גֶעבִּין אַפְּרוּטָה צְדָקָה פוּן מַיינֶיט וֶועגִין וְכוּ'”), וְיֹאמְרוּ אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַנִּרְשָׁמִים אֶצְלֵנוּ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אָז יַנִּיחַ רַבֵּנוּ עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לָזֶה הָאָדָם. וְאָמַר, שֶׁבְּהַפֵּאוֹת יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַגֵּיהִנָּם, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר. רַק מֵעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְאִוַּלְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
וּבַלַּיְלָה שֶׁקֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר: מַה לָּכֶם לִדְאֹג מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם. וּמָה אִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי כְּלָל. הֵם מְצַפִּים עַל תִּקּוּנִים שֶׁלִּי מִכָּל-שֶׁכֵּן אַתֶּם וְכוּ’ (וְכֵן אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַכִּיר אֶת רַבֵּנוּ זַ”ל בְּחַיָּיו, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְיִסְמְכוּ עָלָיו, וְיִלְמְדוּ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְיַרְגִּילוּ עַצְמָם לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים בּוֹ, כִּי כְּבָר גִּלָּה דַּעְתּוֹ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹסֵק עִמָּנוּ אֵינוֹ בִּשְׁבִילֵנוּ לְבַד, כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְקַמָּן) (ועין שיחות הר”ן ר”ט):

אות רכו

מא, שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאָמַר בְּאוּמַאן: כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי (שמות ט’):

אות רכז

מב, שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאָמַר לוֹ קֹדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּאוּמַאן: הִנֵּה הוֹלֵךְ לִקְרָאתֵנוּ הַר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אֶל הָהָר אִם הָהָר הוֹלֵךְ אֵלֵינוּ:

אות רכח

מג, פַּעַם אַחַת אָמַר: הֲלֹא שִׁבְּרוּ אוֹתָנוּ כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. הֲלֹא הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּהְיוּ צַדִּיקִים. צַדִּיקִים גְּדוֹלִים עִם שֵׂכֶל כָּזֶה, שֶׁבְּכַמָּה דּוֹרוֹת לֹא הָיָה שֵׂכֶל כָּזֶה. וְעַתָּה שִׁבְּרוּ אוֹתָנוּ כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר:

אות רכט

מד, פַּעַם אֶחָד שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה יִּהְיֶה מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ וְכוּ’, הַיְנוּ מַה שֶּׁבִּתְחִלָּה שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה דִּבּוּרִים שֶׁהָיָה נִרְאֶה שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים וְיִגְמֹר כְּחֶפְצוֹ וְכוּ’. עָנָה וְאָמַר: הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהוּא שׁוֹאֵל? גַּם אֶצְלִי בְּעַצְמִי קָשֶׁה עִנְיָן זֶה (“עֶס אִיז מִיר אוֹיךְ קָשֶׁה”). וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָמַר אֲנִי לֹא גָּמַרְתִּי [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר (“אִיךְ הָאבּ נִיט אוֹיס גִיפִירְט [בִּתְמִיָּה] אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירְן”) כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן שכ”ב). גַּם כְּשֶׁנָּסַע לְאוּמַאן וַאֲנִי נָסַעְתִּי עִמּוֹ דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיָן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד כַּמּוּבָא לְעֵיל (סימן קפ”ח).
וּלְבָאֵר כָּל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים צְרִיכִין לְסַפֵּר הַרְבֵּה, אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ כַּמָּה יְרִיעוֹת. וְהַכְּלָל, בִּתְחִלָּה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה כְּשֶׁנִּתְקָרַבְנוּ אֵלָיו שֶׁיִּגְמֹר הַתִּקּוּן מִיָּד, וְכַמָּה דִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ מֵעֵין זֶה, אַךְ אַחַר-כָּךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּבַעֲווֹנוֹת הַדּוֹר, וּמִגֹדֶל הִתְגָּרוּת הַשָּׂטָן עַד שֶׁהִרְבָּה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עָלָיו, עַל-יְדֵי כָּל זֶה נִתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִגְמֹר בְּחַיָּיו מַה שֶּׁרָצָה. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָמַר שֶׁגָּמַר וְיִגְמֹר כַּנַּ”ל, כִּי אַחַר שֶׁבָּא מִלֶעמְבֶּרְג זָכָה לְדֶרֶךְ כָּזֶה, וְדִבֵּר דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּאֶין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶין” [הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ] בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:

חלק שני – ונקרא בשם שבחי מוהר”ן

הוא רבנו הקדוש האדם הגדול בענקים בוצינא קדישא אור האורות רבן של כל ישראל נחל נובע מקור חכמה איש אלקים וכו’ מורנו הרב רבי נחמן זצוק”ל בעהמ”ח ספרי לקוטי מוהר”ן וספר המדות וסיפורי מעשיות ועוד שארי חיבורים והמה בכתובים נכד קדוש עליון וכו’ מורנו רבי נחמן הארידענקער זצ”ל נין ונכד להתנא האלקי קדוש ישראל וכו’ וכו’ מורנו רבי ישראל בעש”ט זצוק”ל זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן:
בזה הספר יסופר מעט מחייו הקדושים מעוצם יגיעתו וטרחתו בעבודת הש”י במסירת נפש עצום ונשגב מימי ילדותו עד הסתלקותו עד שזכה לחיות חיים אמתיים הנקראים חיים באמת. ומעט משיחותיו הק’ אשר נשמע מפיו הקדוש והעתים אשר עברו עליו כאשר עיניך תחזינה מישרים:

שיר ידידות לכבוד מורנו ורבנו

נִמְצָא בְּאַמְתַּחְתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ
שִׁיר זֶה בַּסַּפִּירִים יְסַדְתִּיו. לִכְבוֹד אַדְמוֹ”ר רִפַּדְתִּיו. אֵין כָּבוֹד אֶלָּא מִכְּבוֹד תּוֹרוֹתָיו כִּבַּדְתִּיו. זְעֵיר מִשָּׁם זְעֵיר מִשָּׁם קִבַּצְתִּיו. כִּי מֵעוֹלָם מִקְצָת שִׁבְחוֹ לִהְיוֹת עַל לְשׁוֹנִי חֲמַדְתִּיו. יְגַעְתִּיו וּמְצָאתִיו שְׁמַרְתִּיו וְלֹא אִבַּדְתִּיו:
לַמְנַצֵּחַ אֲשֶׁר לָנֶצַח יְנַצַּח. בְּמִזְמוֹר שִׁיר בִּנְגִינוֹת אֲנַצַּח:
לַמְנַצֵּחַ לְמִדָּתוֹ נֶצַח. כַּאֲשֶׁר פִּיו פָּצַח. הַאֲנִי לֹא נִצַּחְתִּי, נִצַּחְתִּי וַאֲנַצַּח:
עַל-כֵּן נַחְמָן בְּשֵׁם יִקָּרֵא בְּפֶצַח. כִּי מְנַחֵם וְיָנִיחַ לָנֶצַח. מִצּוֹרֵר הַמְחָרֵף בְּרֶצַח:
שׁוֹשַׁנִּים שִׂפְתוֹתָיו מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ. כִּקְטֹרֶת סַמִּים לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. עֲצַת נֶפֶשׁ בְּמֶתֶק יְפַצַּח:
לִבְנֵי תְמוּתָה יַתִּיר קוֹחַ. לְאֵין אוֹנִים יִתֵּן כֹּחַ. לְדַלַּת עַם הָאָרֶץ הָיָה מָנוֹחַ:
קֹרַח מֵאֲבַדּוֹן כַּתָּמָר יַפְרִיחַ. חַטַּאת יָרָבְעָם יְרַפֵּא וְיַמְרִיחַ. חוֹסָיו מִשְּׁאוֹל יוֹצִיא וּמִתַּחְתִּיּוֹת יָנִיחַ:
מַשְׂכִּיל אֶל עֲשׁוּקִים לְמַלְּטָם מִפַּח. בְּחָכְמָה נִשְׁפָּט אֶת אֱוִילִים וְעִם חֲכָמִים הִתְוַכַּח. חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח נִדָּח:
שִׁיר פָּשׁוּט יַכְפִּיל יְשַׁלֵּשׁ וִירַבַּע בְּנִגּוּן וְנִצּוּחַ. עֲלֵי עָ”שוֹ”ר יַעֲלֶה ל”ע”ב אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח. לְחַלֵּק גְּמוּל לַיְשָׁרִים לְעֵת חַיֵּי נֶצַח:
יְדִידוֹת אוֹרוֹתָיו הוֹפִיעַ וְהִזְרִיחַ. עֲלֵי תַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ נָ”תַ”ן וְהִנִּיחַ. וַיָּנַח עָלָיו אֶת הָרוּחַ:
רָחַשׁ לְבַב אֱנוֹשׁ מִמֶּנּוּ לֹא הִתְכַּחַשׁ. בְּנִעְנוּעַ שְׂפָתַיִם הִכִּיר לַחַשׁ.
לִבִּי וּמַצְפּוּנֶיהָ מִמֶּנּוּ לֹא אֲכַחֵשׁ. לְהוֹדוֹת לְפָנָיו אֲמַהֵר וְאָחִישׁ . . .
דְּבַר אִישׁ וַעֲצָתוֹ יָבִין וְיִרְחַשׁ. כִּי פֶּלֶא יוֹעֵץ הוּא וּנְבוֹן לַחַשׁ . . . .
טוֹב הוּא וּמַצִּיל חוֹסָיו מֵעֲצַת נָחָשׁ. יְרִיבָיו עָלָיו בָּדוּ כָּזָב וָכַחַשׁ:
אוֹמֵר אַבִּיעַ עֲלֵי מַתְחִיל וְגוֹמֵר. אוֹמֵר וְגוֹמֵר. לֹא יִכְבֶּה אִשּׁוֹ וְיִגָּמֵר. אַךְ יְהִי עוֹלֶה וּמִתַּמֵּר:
אֲנִי הֶעָנִי הַנִּדְכֶּה הַמְשׁוֹרֵר. בַּאֲבַק רַגְלָיו אֲיַחֵל לְהִתְעַפֵּר. אוֹ כְּעָפָר תַּחַת רַגְלָיו לְהִתְפּוֹרֵר:
מַעֲשַׂי הַטּוֹבִים יְבָרֵר וִיהַדֵּר. וְהָרָעִים יְכַפֵּר וִיגַדֵּר. צָרֵי נַפְשִׁי יְעַקֵּר וִימַגֵּר . . . .
לְמֶלֶךְ חֲמָתוֹ יַעֲצֹר. בַּעֲדִי יַעְתִּיר וְיַפְצִיר. כָּל חֲמָתוֹ עָלַי לֹא יָעִיר:
לְשׁוֹנִי אֲלַמֵּד תָּמִיד לוֹמַר. אֵינִי יוֹדֵעַ שִׁבְחוֹ לִגְמֹר. בְּלַחַשׁ אֲרַחֵשׁ כַּעֲנָבִים בַּכוֹמֶר:
עֵט עוֹפֶרֶת וּבַרְזֶל וְצִפֹּרֶן שָׁמִיר. נַעֲרֹךְ לַחֲקֹק עַל לֵב קָשֶׁה כַּצּוּר. דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ אֲשֶׁר גִּלָּה וְאָמַר:
סוֹפֵר צַעֲדֵי אִישׁ לְהַדְרִיכוֹ בְּאוֹרְחוֹת יֹשֶׁר. מִכֹּחוֹ יִתֵּן בַּעֲדוֹ שֹׁחַד וָכֹפֶר. לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר בַּכּוֹשָׁר:
מָהִיר בִּמְלֶאכֶת מִקְדָּשׁ וְהָעִיר. לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצֵּב לִשְׁאֹל וּלְהָעִיר. מַה זֶּה יְדַעְתֶּם וּמַה זֶה הִשַּׂגְתֶּם מֵאוֹר הַבָּהִיר . . . .
יָפְיָפִיתָ יָפְיָפִיתָ. כִּי בְּעֵינֶיךָ מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ חָזִיתָ. עֵינָיו נָתַן לְךָ כִּי צַדִּיק אַתָּה. אֶרֶץ מַרְחַקִּים בְּעֵינֶיךָ רָאִיתָ.
מִבְּנֵי עֲלִיָּה נִתְעַלֵּיתָ. כִּי בֵּן יַקִּיר אַתָּה. וַעֲבוֹדַת עֶבֶד עָבַדְתָּ:
אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא נִהְיֵיתָ. אֶת אֲדוֹנֶיךָ בִּשְׁתֵּי עוֹלָמוֹת כִּבַּדְתָּ. מִשְׁפָּט לְבָאֵי עוֹלָם תִּתֵּן אַתָּה:
הוּצַק שֶׁמֶן רֹאשׁ עַל רֹאשְׁךָ אֲשֶׁר קִדַּשְׁתָּ. הִתְגַּדַּלְתָּ וְהִתְרוֹמַמְתָּ וְנִתְכַּבַּדְתָּ. כִּי חוֹתַם בְּרִית קֹדֶשׁ שָׁמַרְתָּ וְנָטַרְתָּ:
חֵן בְּעֵינֵי כל נָשָׂאתָה. כִּי בִּתְפִלָּתְךָ לַכֹּל הִשְׁפַּעְתָּ. לָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מַלְוֶה נִהְיֵיתָ. בְּכֵן כָּל עַז פָּנִים בְּמַבָּטְךָ הִשְׁפַּלְתָּ:
בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ רַבִּים רָעִיתָ. וּמֵרָעִים טוֹבִים עָשִׂיתָ. כִּי צַדִּיק אַתָּה:
עַל כֵּן בְּחָכְמָתְךָ הֵיכַל קֹדֶשׁ בָּנִיתָ. בִּירוּשָׁלַיִם לְךָ יֵאָמֵר קָדוֹשׁ אַתָּה. בְּבַיִת וְחוֹמָה יָד וָשֵׁם קָנִיתָ:
כֵּן בַּקֹּדֶשׁ שִׂיחוֹתֶיךָ אֲשֶׁר שַׂחְתָּ. כִּבְלִמּוּד תּוֹרָתְךָ פֶּה לְאִלֵּם הִתַּרְתָּ. וּבַעֲלֵי תְרוּפוֹתֶיךָ פֶּה עֲקָרוֹת הִתַּרְתָּ:
בֵּרַכְךָ מִבָּנִים אֲשֶׁר כֵּן הֻלַּדְתָּ, וּנְשָׁמוֹת מְצֻחְצָחוֹת לָהֶם הִמְשַׁכְתָּ. כִּבְנֵי רְחַבְיָה לְמַעְלָה רִבִּיתָ. אַךְ מֵחֲטָאֵי הַדּוֹר אוֹתָם לֹא גִּדַּלְתָּ:
אֱלֹקִים יָרֵאתָ חֲלִיפוֹת הִשְׁאַרְתָּ. חָכְמוֹת אֲשֶׁר בְּפִיךָ דִּבַּרְתָּ. וּתְבוּנוֹת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הָגִיתָ. גַּם בָּנוֹת מְחֻטָּבוֹת צֶמַח דָּוִד בָּהֶם נָטַעְתָּ:
לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן עָלִיתָ. בִּצְרוֹר הַחַיִּים נִצְרַרְתָּ. חָכְמָתְךָ אַחֲרֶיךָ בְּרָכָה הִשְׁאַרְתָּ. לְתַלְמִידְךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר נָתָן לְךָ וּבָחַרְתָּ. וּבָזֶה אַתָּה כְּלֹא מַתָּה:
וּכְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם אָתָּה. נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה יָפוּצוּ חוּצָה מַעְיְנוֹתֶיךָ. חַיִּים אֲרֻכִים חַיִּים טוֹבִים חַיִּים נִצְחִיִּים חָיִיתָ כָּל יָמֶיךָ:
מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עָלִיתָ בְּכָל פַּעֲמֵי רְגָלֶיךָ. כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת הִכְרַעְתָּ בְּכָל פְּסִיעוֹתֶיךָ:
נֶטַע נַעֲמָן נָטַעְתָּ בְּתוֹכֵנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ הַיְקָרִים וְתַלְמִידֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְחִדּוּשֵׁי תוֹרוֹתֶיךָ:
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֶךָ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֶיךָ:

יגיעתו וטרחתו בעבודת ה’

אות רל

א, סִפֵּר רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁטּוֹב הָיָה שֶׁיִּהְיֶה לְאִישׁ כָּשֵׁר סוּסִים שֶׁיִּסַּע בְּכָל פַּעַם עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְתוֹךְ אֵיזֶה יַעַר וְכַיּוֹצֵא, וְשָׁם יְדַבְּרוּ יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִהְיֶה לָהֶם הִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ’. כִּי בְּשָׂדֶה וְיַעַר טוֹב מְאֹד לְהִתְבּוֹדְדוּת.
וְסִפֵּר אָז מֵעִנְיַן הַנְהָגוֹתָיו בִּימֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁהָיָה רָגִיל לִקַּח סוּס מִבֵּית חוֹתְנוֹ וְרָכַב עַל הַסּוּס לְאֵיזֶה יַעַר. וְשָׁם יָרַד מֵהַסּוּס וּקְשָׁרוֹ לְאֵיזֶה אִילָן, וְהוּא הָלַךְ לְתוֹךְ הַיַּעַר לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, וְהִתְבּוֹדֵד שָׁם כְּדַרְכּוֹ. וְכַמָּה פְּעָמִים הִתִּיר עַצְמוֹ הַסּוּס וּבָרַח לִמְקוֹמוֹ לְבֵית חוֹתְנוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ שָׁם שֶׁהַסּוּס בָּא לְבַדּוֹ הָיוּ דּוֹאֲגִים וּמִתְפַּחֲדִים מְאֹד, כִּי אָמְרוּ שֶׁבְּוַדַּאי נָפַל מֵהַסּוּס חַס וְשָׁלוֹם. וְכַמָּה פְּעָמִים נָפְלוּ עָלָיו גְּשָׁמִים גְּדוֹלִים בְּעֵת שֶׁהָיָה בַּיַּעַר, וְאַחַר-כָּךְ בָּא לְבֵיתוֹ שָׁעָה בַּלַּיְלָה אוֹ יוֹתֵר. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת וְכוּ’ וְעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לָבוֹא לְמַדְרֵגוֹת גְּדוֹלוֹת וְכוּ’. וְאָמַר אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁקּוֹרִין “גִּיטֶר יוּד” כָּמוֹנִי מַמָּשׁ:

אות רלא

ב, שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁסִּפֵּר לוֹ מֵעֹצֶם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ בְּיַלְדוּתוֹ. שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן רָצָה לִהְיוֹת יְרֵא שָׁמַיִם, וְהָיָה חָפֵץ לְקַבֵּל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי, וְהָלַךְ לַמֶּרְחָץ וְטָבַל בִּזְרִיזוּת סָמוּךְ אַחַר חֲצוֹת מִיָּד. וְיָצָא מֵהַטְּבִילָה, וּבָא לְבֵיתוֹ, וְלָבַשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת וְנִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה , וְרָצָה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּנְשָׁמָה יְתֵרָה. וְהָיָה חָפֵץ לִרְאוֹת אֵיזֶה דָּבָר, אַךְ לֹא רָאָה כְּלָל. וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לִרְאוֹת. וּבְתוֹךְ זֶה הִתְחִילוּ לִכְנֹס אֲנָשִׁים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּבָא אֵיזֶה אִישׁ חָשׁוּב וְעָמַד עַל הַשְּׂטֶענְדֶיר [עַמּוּד] שֶׁלּוֹ, וְהִתְחִיל לוֹמַר שִׁיר הַשִּׁירִים וְהָלַךְ הוּא זַ”ל וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לְמַטָּה בְּתוֹךְ הַשְּׂטֶענְדֶיר. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן לֹא הִקְפִּידוּ עָלָיו. וְהוּא הָיָה מֻנָּח שָׁם וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת, וּבָכָה מְאֹד בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ כַּמָּה שָׁעוֹת עַד הָעֶרֶב, עַד שֶׁעֵינָיו עָלוּ נְפוּחוֹת (שֶׁקּוֹרִין “גִּישְׁוָואלְן”). וְאַחַר-כָּךְ פָּתַח אֶת עֵינָיו, וְנִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה אוֹר מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִדְלְקוּ הַנֵּרוֹת. וְעֵינָיו הָיוּ סְתוּמִים כָּל כָּךְ בִּבְכִיָּה, וְאָז נִתְקָרֵר דַּעְתּוֹ קְצָת. וְכָל זֶה הָיָה בְּקַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ. כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה אָז בֶּן שִׁשָּׁה שָׁנִים:

אות רלב

ג, אָמַר: אֲנִי הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל מְאֹד שֶׁיַּזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסָּיוֹן, כִּי הָיִיתִי תַּקִּיף בְּדַעְתִּי, אִם לֹא שֶׁתַּעֲשֶׂה אוֹתִי מְשֻׁגָּע. אֲבָל אִם הוּא בְּשִׂכְלוֹ וְכוּ’:

אות רלג

ד, אָמַר אִם לֹא נִמְצָא מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָסוּר לוֹמַר “גִּירָא בְּעֵינֵהּ דְּשִׂטְנָא” [חֵץ בְּעֵינֵי הַשָּׂטָן] (קדושין ל.) הָיִיתִי אוֹמֵר גִּירָא בְּעֵינֵהּ דְּשִׂטְנָא. וְאֵינִי מֵבִין כְּלָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מִתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים שֶׁהָיָה קָשֶׁה וְכָבֵד בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד תַּאֲוָה זוֹ. כַּמּוּבָא כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת בַּגְּמָרָא. כִּי אֶצְלִי אֵינוֹ כְּלוּם, כְּלָל כְּלָל לֹא, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב אֶצְלִי לְנִסָּיוֹן כְּלָל. וּבְוַדַּאי יֵשׁ סוֹד בְּמַה שֶׁנִּמְצָא בַּתּוֹרָה שֶׁתַּאֲוָה זוֹ הִיא נִסָּיוֹן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ נִסָּיוֹן כְּלָל. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'” (תהלים קל”ה), אֲנִי יָדַעְתִּי דַּיְקָא, אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְנִסָּיוֹן כְּלָל. וְאֵין חִלּוּק אֶצְלִי בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה, אֲנִי רוֹאֶה הַתַּאֲוָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ. הָיָה לִי נִסְיוֹנוֹת אֵין מִסְפָּר, אַךְ אֵינוֹ נִסָּיוֹן כְּלָל, אַךְ בְּעֵת שֶׁהָיָה נִסָּיוֹן, הָיָה לוֹ גַּם-כֵּן כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת:

אות רלד

ה, לְעִנְיַן שְׁבִירַת תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, שֶׁהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁזָּכָה לָזֶה, אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁשָּׁבְרוּ הַתַּאֲווֹת, אַךְ הוּא כְּמוֹ עוֹר שֶׁמְּעַבְּדִין אוֹתוֹ, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁמְּעֻבָּד הָעוֹר אַךְ נִשְׁאָר בּוֹ קְצָת רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב. כְּמוֹ כֵן הַנִּמְשָׁל, שֶׁיֵּשׁ שֶׁשָּׁבְרוּ הַתַּאֲווֹת אֲבָל עֲדַיִן נִשְׁאָר קְצָת שֶׁמֶץ מֵהֶם, וַעֲדַיִן הַתַּאֲווֹת כְּרוּכִים אַחֲרֵיהֶם בְּמִקְצָת. גַּם אָמַר כְּבָר, שֶׁצְּרִיכִין לְנַקּוֹת הַגּוּף מִתַּאֲווֹת כְּמוֹ שֶׁמְּעַבְּדִין הָעוֹר וּמְהַפְּכִין אוֹתוֹ. כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף נָקִי וּמְעֻבָּד לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת, עַד שֶׁמַּמָּשׁ יִהְיוּ יְכוֹלִין לְהָפְכוֹ וְלִרְאוֹת שֶׁהוּא נָקִי לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְלֹא נִמְצָא בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ וְרֵיחַ כְּלָל מִשּׁוּם תַּאֲוָה וּמִדָּה רָעָה שֶׁבָּעוֹלָם.
וְרַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה מֻפְשָׁט לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת וְלֹא נִשְׁאָר בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ כְּלָל מִשּׁוּם מִדָּה רָעָה וְשׁוּם תַּאֲוָה בָּעוֹלָם. וְכָל זֶה זָכָה בְּיַלְדוּתוֹ קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל לֵילֵךְ בְּהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת, וְהַרְבֵּה זְמַן קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. אַךְ אַחַר-כָּךְ זָכָה לַעֲלוֹת מִמַּעְלָה לְמַעְלָה וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, עַד שֶׁעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה, וְזָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה כְּלָל:

אות רלה

ו, אָמַר מֵהַנִּגְלוֹת שֶׁלִּי אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמֹד, הַיְנוּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין מִמֶּנִּי נִדְמֶה לָכֶם שֶׁאֲנִי עַל-פִּי רֹב בְּעַצְבוּת, אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמֹד מִזֶּה, רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. כִּי הַאִם אַתֶּם מְדַמִּים עַצְמְכֶם אֵלַי בְּכָל הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנִי. גַּם בֶּאֱמֶת אֲנִי בְּשִׂמְחָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ תָּמִיד לְפַנּוֹת הַדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה תֹּהוּ וּמִדְבָּר לַעֲשׂוֹת שָׁם דֶּרֶךְ, לְקַצֵּץ מִשָּׁם כָּל הַמְעַכְּבִים שָׁם אֶת הַדֶּרֶךְ. וּצְרִיכִים לְקַצֵּץ שָׁם אִילָנוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם מֵאֲלָפִים שָׁנִים, וְלִהְיוֹת הוֹלֵךְ וָשׁוֹב אָנֶה וָאָנָה לְקַצֵּץ וְלַחֲזֹר וּלְקַצֵּץ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לָרַבִּים, שֶׁיּוּכְלוּ רַבִּים לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ. וּמֵחֲמַת יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּדְאָגָה עַל-פִּי רֹב. וְאָמַר אָז שֶׁגַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן שַׁיָּךְ לָזֶה, הַיְנוּ לִבְחִינַת פִּנּוּי הַדֶּרֶךְ:

אות רלו

ז, גַּם כְּבָר שָׁמַעְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ בָּאָה מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד כַּיָּדוּעַ לְהָעוֹלָם. עַל-כֵּן עַל-פִּי הָרֹב הֵם הוֹלְכִים בְּלֵב נִשְׁבָּר וְאֵין רְגִילִים בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָסַד סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁרֻבּוֹ הוּא דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים הַיּוֹצְאִים מִלֵּב נִשְׁבָּר. כִּי כָל דְּבָרָיו הֵם רַק צְעָקוֹת וְתַחֲנוּנִים בְּלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד. עַל-כֵּן גַּם זַרְעוֹ עַתָּה יֵשׁ לָהֶם לֵב נִשְׁבָּר עַל-פִּי הָרֹב. כִּי גַּם הָרַב רַבִּי בָּרוּךְ אֵין רָגִיל בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת וְלֵב שָׂמֵחַ, רַק בְּלֵב נִשְׁבָּר. אֲבָל אָנוּ מֻזְהָרִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד:

אות רלז

ח, סִפֵּר שֶׁבִּימֵי יַלְדוּתוֹ כְּשֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעֻדָּתוֹ, הָיָה אַחַר-כָּךְ נוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז עַל כָּל סֵדֶר אֲכִילָתוֹ, וְלֹא הָיָה מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ. רַק מֵעַצְמוֹ נָתַן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז עַל כָּל סֵדֶר אֲכִילָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ מִתְּחִלָּה מְעַט יֵין-שָׂרָף וַחֲתִיכָה לֶעקִיךְ [עוּגָה], וְאַחַר-כָּךְ צְנוֹן שֶׁקֹדֶם הָאֲכִילָה וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל סֵדֶר הַסְּעֻדָּה, הָיָה מְסַדֵּר שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָט:

אות רלח

ט, אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת דָּחֲקָה אוֹתוֹ אִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת זַ”ל, בַּאֲשֶׁר שֶׁהָעוֹלָם מְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, עַל-כֵּן יֹאמַר נָא לָהּ גַּם-כֵּן וִיסַפֵּר לָהּ מַה מַּדְרֵגָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. הֵשִׁיב לָהּ: מָה אֹמַר לָךְ אֲנִי סָר מֵרָע בֶּאֱמֶת (“אִיךְ בִּין אֵיין אֶמֶתֶיר סָר מֵרָע”). עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִמּוֹ לָמָה אֵינוֹ דּוֹחֵק אֶת עַצְמוֹ לֶאֱכֹל קְצָת, כִּי בְּמַה יִחְיֶה? וְהֵשִׁיב לָהּ: אֲנִי חַי עַכְשָׁו רַק עִם “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ” (קוהלת ז’). וְאָמַר לָהּ עוֹד: יֵשׁ אֶצְלִי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ, שֶׁיּוֹדְעִים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ שֶׁיְּכוֹלִים לִחְיוֹת בָּהֶם בְּלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (פָּשׁוּט דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר אֲפִלּוּ אִם יֹּאכְלוּ מְעַט דִּמְעַט בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם יְכוֹלִים לִחְיוֹת בָּזֶה, כִּי עִקַּר חִיּוּתָם הוּא מִמָּזוֹן רוּחָנִי, וְכַמּוּבָא גַּם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ):

אות רלט

י, שָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל, שֶׁאַחַר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל מַאֲמַר “תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד” וְכוּ’ (סימן ר”ו בלקוטי מוהר”ן), אָמַר לוֹ, שֶׁזֶּה הָעִנְיָן הוּא הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ בָּעִתִּים הַלָּלוּ. עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹדֶל עִנְוְתָנוּתוֹ וּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו. שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁזָּכָה לְמַה שֶׁזָּכָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיוּ הַתְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּרוּחַ נְמוּכָה וְלֵב נִשְׁבָּר כָּזֶה. עוֹד שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ”ל, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַקְּטַנִּים אֵיךְ לְהִתְבּוֹדֵד, וְלִמֵּד אוֹתוֹ, לוֹמַר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי וְכוּ’ כִּי הֲיִתָּכֵן שֶׁיַּעַבְרוּ יָמַי בְּהֶבֶל כָּזֶה, וְכִי בִּשְׁבִיל כָּךְ נוֹצָרְתִּי (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז “כִּי הֲיִתָּכֵן אַז סֶע זָאל מִיר אַזוֹי אַוֶועק גֶעהין דִיא וֶועלְט בִּין אִיךְ דֶען פוּן דֶעסְט וֶועגִין בַּאשַׁאפֶען גִיוָוארְן וְכוּ'”). אַחַר-כָּךְ בְּאֵיזֶה עֵת עָמַד זֶה הָאִישׁ אַחַר כָּתְלֵי רַבֵּנוּ זַ”ל, וְשָׁמַע שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ:

אות רמ

יא, שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה אִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ קוֹבֵל לְפָנָיו מְאֹד עַל חֶסְרוֹן פַּרְנָסָתוֹ. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל: אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יֵשׁ לָכֶם לֵב כָּזֶה לְבַלְבֵּל אוֹתִי בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה? הֲלֹא אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ יוֹמָם וָלַיְלָה בַּמִּדְבָּר, וְחוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִמִּדְבָּר יִשּׁוּב. כִּי בְּכָל אֶחָד מִכֶּם בְּלִבּוֹ מִדְבַּר שְׁמָמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב, וְאֵין שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה וַאֲנִי חוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן וּמָקוֹם בִּלְבַבְכֶם לִהְיוֹת שָׁם מָדוֹר לַשְּׁכִינָה. הֲלֹא כַּמָּה יְגִיעוֹת צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵאִילַן סְרַק עָב שֶׁקּוֹרִין “דֶּעמְבְּ”, לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ כֵּלִים יָפִים וּרְאוּיִים לְתַשְׁמִישׁ אָדָם. כַּמָּה יְגִיעוֹת צְרִיכִין לָזֶה עַד שֶׁמְּסַתְּתִין אוֹתוֹ וּמְנַסְּרִין אוֹתוֹ וּמְתַקְּנִין אוֹתוֹ בְּמַעֲצָד וּבִשְׁאָר כֵּלִים הַצְּרִיכִין לָזֶה. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ צָרִיךְ אֲנִי לְיַגֵּעַ אֶת עַצְמִי עִם כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה תִּקּוּן, וְאַתֶּם מְבַלְבְּלִין אוֹתִי בַּהֲבָלִים כָּאֵלֶּה.
שָׁמַעְתִּי שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה וְהַיִּרְאָה שֶׁהָיְתָה עַל פָּנָיו בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבִפְרָט בִּימֵי נְעוּרָיו, הָיָה עַד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כְּלָל. וּפַעַם אַחַת נָטַל אֶת יָדָיו וּבֵרַךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא בִּסְעֻדַּת לֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְגַם כָּל הַמְסֻבִּין עַל שֻׁלְחָנוֹ בֵּרְכוּ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא וְאָכְלוּ אֶת פִּתָּם. וְתֵכֶף אַחַר שֶׁאָכַל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא, עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה, וְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבְיִרְאָה נוֹרָאָה. וְיָשַׁב בִּשְׁתִיקָה וּבְעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וּבִדְבֵקוּת עָצוּם וְנִפְלָא כָּל הַלַּיְלָה, וְלֹא הוֹשִׁיטוּ שׁוּם מַאֲכָל עַל הַשֻּׁלְחָן כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו מְאֹד, וְהָיוּ מִתְיָרְאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ. וּבְתוֹךְ כָּךְ הֵאִיר הַשַּׁחַר וַתָּנֵץ הַחַמָּה וּבֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְנִפְטְרוּ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן.
וּפַעַם אַחַת בִּימֵי נְעוּרָיו בָּא אֵלָיו אָחִיו הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל זַ”ל עַל שַׁבָּת, וְרָאָה אֶת הַהַנְהָגָה שֶׁלּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת וְהוּטַב בְּעֵינָיו, וּבִסְעֻדַּת שַׁחֲרִית הָיוּ מְסַפְּרִין הָעוֹלָם לְפָנָיו זַ”ל אֵיזֶה שִׂיחוֹת חֻלִּין וְלֹא הוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל וְדִבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל הַאַתָּה זוֹכֵר כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁהָיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּשַׁחֲרִית, וְלֹא הָיָה זוֹכֵר אֶת כֻּלָּם. וְאָמַר לוֹ רַבֵּינוּ זַ”ל אֲנִי זוֹכֵר אֶת כֻּלָּם. וְהָלַךְ וְנָעַל אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל חַדְרוֹ וְהִתְחִיל לְסַדֵּר לְפָנָיו כָּל הַסִּפּוּרִים, וּלְהַסְבִּיר לוֹ קְצָת מָה הָיוּ עִנְיָנָם. וְדִבֵּר עִמּוֹ עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם, וְהַחַלּוֹנוֹת הָיוּ סְתוּמִים. וְאַחַר-כָּךְ הִבִּיט עַל הַמַּרְאֵה שָׁעוֹת וְרָאָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת-שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית מִכְּבָר וְהִפְסִיק הַדִּבּוּר. וְהָלַךְ הָרַב רַבִּי יְחִיאֵל מִמֶּנּוּ בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה וּבְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא, עַד שֶׁעָבְרוּ כַּמָּה יָמִים שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל וְלֹא לִישֹׁן וְכוּ’, רַק יָשַׁב בִּבְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֲמַת גֹדֶל הַתְּשׁוּקָה וְהַגַּעְגּוּעִים וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא שֶׁנִּתְעוֹרֵר אָז מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל. וּמֵאָז נִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ”ל בְּהִתְקָרְבוּת אֲמִתִּי עָצוּם וְנִפְלָא מְאֹד:

גדלות נוראות השגתו

אות רמא

א, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, מָתַי יֵשׁ לִי הִתְבּוֹדְדוּת? וְאָמַר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹכָם, אָז יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי הוּא יָכוֹל לִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בֵּין הָעָם וַהֲמוֹן אֲנָשִׁים וְיִצְעַק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל הָאֲנָשִׁים סְבִיבָיו לֹא יִשְׁמְעוּ כְּלָל. וְכֵן לְעִנְיַן רִקּוּדִין, אָמַר, שֶׁכְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם הוּא יָכוֹל לְרַקֵּד רִקּוּד נִפְלָא מְאֹד. וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא מְרַקֵּד מְאֹד, וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ כְּלֵי זֶמֶר שֶׁל חֲתֻנָּה. אַחַר-כָּךְ בְּאֵיזֶה זְמַן דִּבֵּר עִמָּנוּ וְגִלָּה גַּם לָנוּ קְצָת עִנְיָן זֶה, שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד בֵּין אֲנָשִׁים וְלִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְכוּ’ כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר”ן ט”ז):

אות רמב

ב, מֵעִנְיַן שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אַנְדָאסֶענְיֶא [עִרְעוּר] וְלִשְׁלֹחַ הַדָּבָר לְהַקֵּיסָר בְּעַצְמוֹ וְכוּ’ (שיחות הר”ן קע”ה). וְאָמַר אָז, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי כּוֹתֵב אֵיזֶה דָּבָר וְשׂוֹרֵף, אֲנִי שׁוֹלֵחַ הַדָּבָר עַל-יְדֵי הֶעָשָׁן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי רִמֵּז קְצָת מִזֶּה בַּזֹּהַר וְכוּ’:

אות רמג

ג, בְּעִנְיַן מִלֵּי דְעָלְמָא, וַאֲפִלּוּ מִלֵּי דִשְׁטוּתָא, שֶׁיְּכוֹלִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלוֹת אוֹתָן דִּבּוּרִים וְלַעֲשׂוֹת בְּסִפּוּרֵיהֶם מֵעִנְיָנִים שֶׁל חֹל עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה. וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָן קְצָת מֵהַדְּרָכִים וְהַהַנְהָגוֹת שֶׁמְּסַפְּרִים מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל וּמִשְּׁאָר צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הַסְּמוּכִים. וְגַם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְרֻמָּז קְצָת מֵעִנְיַן זֶה, כַּמּוּבָא שָׁם עַל רַב הַמְנוּנָא סָבָא שֶׁהָיָה מְסַדֵּר תְּלַת פִּרְקֵי מִלֵּי דִשְׁטוּתָא (תזריע מז:). אֲבָל הַפְלָגַת גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ וְעֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁהָיָה לְרַבֵּנוּ זַ”ל בְּעִנְיָן זֶה, בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי שִׂיחוֹת חֻלִּין וְמִילֵּי דִשְׁטוּתָא, הָיָה מֻפְלָג וְנִשְׂגָּב מְאֹד, וּקְצָת הָיָה מוּבָן וּמְרֻמָּז לְמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו וּלְדַבֵּר עִמּוֹ. כִּי כָּל הַמִּינֵי סִפּוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְכָל הַמִּינֵי שְׁטוּתִים שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם, הַכֹּל הָיָה בָּא לְפָנָיו. וְגַם כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם, וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנִּדְפָּסִים הַכֹּל הָיָה לְפָנָיו. וְהָיָה חָפֵץ בְּכָל פַּעַם שֶׁיְּסַפְּרוּ לְפָנָיו חֲדָשׁוֹת מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, כִּי הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וְלַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה נוֹרָאָה וְנֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּכָל הַסִּפּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו בִּקְבִיעוּת, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיָּבִין עִנְיְנֵי הַנְהָגוֹתָיו אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ סוֹד שִׂיחָתוֹ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם וּבְמִלֵּי דִשְׁטוּתָא. כִּי כַּמָּה פְּעָמִים זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה נִפְלָאָה מֵעֵין הַשִּׂיחָה וְהַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפַּרְנוּ עִמּוֹ מִקֹדֶם. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה בִּכְתָב, בְּעִנְיַן הַשִּׂיחָה וְהַסִּפּוּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין. וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו רָאָה בָּזֶה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וְכַמָּה וְכַמָּה צֵרוּפִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל-יְדֵי-זֶה, מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת. כִּי לֹא גִּלָּה אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם. כִּי הָיָה סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם, וַעֲדַיִן אוֹרוֹ הַגָּדוֹל סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָז יֵדְעוּ גְּדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.
וּבְיוֹתֵר וְיוֹתֵר קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁבָּא מִלֶעמְבֶּרְג עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק, שֶׁהָיָה מֶשֶׁךְ שְׁתֵּי שָׁנִים וְיוֹתֵר שֶׁאָז הָיָה לוֹ הַחוֹלַאַת הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ, אָז הָיוּ מְסַפְּרִין לְפָנָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם. וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּסַפְּרוּ לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם חֲדָשׁוֹת, וְאָמַר, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלֹא חֲדָשׁוֹת. וְהָיָה דַּרְכּוֹ עַל-פִּי רֹב, שֶׁרֹב הַיּוֹם הָיָה סָגוּר וּמְסֻגָּר. וְאַחַר-כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם, הֵן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ אֵיזֶה אָדָם לְדַבֵּר עִמּוֹ אֵיזֶה עֵצָה בְּאֵיזֶה עֵסֶק, וּבִפְרָט עֵצוֹת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁזֶּה הָיָה רֹב עִסְקוֹ עִם מְקֹרָבָיו, וְהֵן שְׁאָר שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים כָּל מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לְתוֹךְ פִּינוּ. וְרֹב רֹב, הָיָה בָּא מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה הַנַּ”ל לְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם.
וְדַרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם שִׂיחוֹת חֻלִּין, הָיָה רַגְלָיו וְרֹב גּוּפוֹ מְרַתְּתִין מְאֹד. וְהָיָה רַגְלוֹ מִזְדַּעְזֵעַ מַמָּשׁ מְאֹד. וּכְשֶׁהָיָה נִסְמָךְ עַל הַשֻּׁלְחָן, הָיָה הַשֻּׁלְחָן עִם כָּל שְׁאָר אֲנָשִׁים הַנִּסְמָכִים עַל הַשֻּׁלְחָן גַּם-כֵּן מְרַתְּתִין מֵחֲמָתוֹ, כִּי הָיָה רַגְלוֹ וְגוּפוֹ מְרַתֵּת וּמִזְדַּעְזֵעַ תָּמִיד. וּמִי שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹת הַיִּרְאָה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל פָּנָיו תָּמִיד לֹא רָאָה יִרְאָה מֵעוֹלָם. וְהָיָה עָלָיו כָּל מִינֵי חֵן שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָיָה מָלֵא יִרְאָה וְאַהֲבָה וּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר. וְהָיָה מֻפְשָׁט מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת וּבְתַכְלִית הַבִּטּוּל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמֹחַ אֱנוֹשִׁי לְשַׁעֵר כְּלָל אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם כְּלָל. וְהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב:

אות רמד

ד, פַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל לְפָנַי בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא עַל גֹדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁאָמַר, שֶׁהוּא מֻכְרָח לַחֲשֹׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּכָל יוֹם אֶת בִּלְעָם בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא סִפֵּר יוֹתֵר. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּכָל יוֹם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה לְהַכְנִיעַ אֶת בִּלְעָם הָרָשָׁע לְבַטֵּל טֻמְאָתוֹ מִן הָעוֹלָם:

אות רמה

ה, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּימֵי חֲנֻכָּה תקס”ג, עָנָה וְאָמַר: אֲנִי אִילָן נָאֶה וְנִפְלָא מְאֹד עִם עֲנָפִים נִפְלָאִים מְאֹד, וּלְמַטָּה אֲנִי מֻנָּח בָּאָרֶץ מַמָּשׁ:

אות רמו

ו, פַּעַם אַחַת הָיָה אֶצְלוֹ מְחֻתָּנוֹ רַבִּי לֵיבּ מִדָּאבְּרָאוְונֶע, וְנִפְטַר מִמֶּנּוּ וְקִבֵּל רְשׁוּת כַּנָּהוּג. עָנָה וְאָמַר: “יֵשׁ לִי בַּת בִּקְרִימִינְטְשַׁאק לָאזְט זִי גְּרִיסְן זָאגְט אִיר אַז זִי הָאט אֵיין טַאטְן וָואס אַזוֹי אַחִדּוּשׁ אִיז נִיט גִּיוֶוען אוּן וֶועט נִיט זַיין” [תִּפְרֹס בִּשְׁלֹמָה, תֹּאמְרוּ לָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַבָּא שֶׁהוּא כָּזֶה חִדּוּשׁ, לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה]. אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת מֵאִתִּי הָיוּ כָּל הָעוֹלָם רָצִין אַחֲרַי, אַךְ שֶׁאֵינִי רוֹצֶה. וְכֵן פַּעַם אַחַת אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ זַ”ל שֶׁאָמַר בְּרֶתֶת וְזִיעַ: הֲלֹא אַתֶּם יוֹדְעִים מַהוּת הָעוֹלָם עַתָּה, הֲלֹא אִם לֹא הָיָה עוֹלָם כָּזֶה הָיִיתִי חִדּוּשׁ. כְּלוֹמַר שֶׁאִם לֹא הָיָה גַּשְׁמִיּוּת וְעֳבִיּוּת שֶׁל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו מַעֲלִימִין וּמַסְתִּירִין אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין הַפְלָגַת נוֹרָאוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא נוֹרָא וְנִשְׂגָּב:

אות רמז

ז, פַּעַם אַחַת יָשַׁב יַחַד עִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִיצֶע, כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת, וְתָפַס בִּזְקָנוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד הַנַּ”ל בְּדֶרֶךְ חִבָּה, וְאָמַר לוֹ: חִדּוּשׁ כָּמוֹנִי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק: אַל תִּתְפַּלֵּא, כִּי הֲלֹא הָיוּ הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ’ וְכוּ’. כִּי מִי יוּכַל לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה. וּבִפְשִׁיטוּת יֵשׁ לוֹמַר, דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁחִדּוּשׁ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה, וּבְאֹפֶן כָּזֶה, וּבְהִתְגַּלּוּת כָּזֶה בְּהַעֲלָמָה כָּזֹאת וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם):

אות רמח

ח, פַּעַם אַחַת אָמַר: הָעוֹלָם הָיוּ צְרִיכִין לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה עֲבוּרִי, כִּי הָעוֹלָם הֵם צְרִיכִים אוֹתִי מְאֹד מְאֹד, כִּי הָעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לִהְיוֹת בִּלְעָדַי כְּלָל:

אות רמט

ט, אָמַר בִּקְרִימִינְטְשַׁאק: עוֹד יֹאמְרוּ בַּיָּמִים הַבָּאִים “מֶען וֶועט אַמָאהל זָאגְן אַיי אִיז דָאס גִוֶוען אַ ר’ נַחְמָן” [אַיי, הָיָה כָּזֶה ר’ נַחְמָן], כִּי יִתְגַּעְגְּעוּ מְאֹד אַחֲרַי. גַּם אָמַר שֶׁבַּיָּמִים הַבָּאִים יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל עַל שֶׁחָלְקוּ עָלָיו, וְיֹאמְרוּ בְּדֶרֶךְ תְּמִיָּהּ: עַל זֶה הָיוּ חוֹלְקִים? בִּתְמִיהָה. גַּם אָמַר שֶׁכְּשֶׁיַּחְלוֹקוּ עַל אֶחָד יֹאמְרוּ, הֲלֹא גַּם עָלָיו הָיוּ חוֹלְקִים? כְּלוֹמַר, עַל-כֵּן אֵין רְאָיָה מִן מַחֲלֹקֶת:

אות רנ

י, אָמַר: אוֹתִי צְרִיכִים כָּל הָעוֹלָם. לֹא מִבָּעֲיָא אַתֶּם, כִּי אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם אֵיךְ אַתֶּם צְרִיכִים אוֹתִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים אוֹתִי, כִּי גַּם הֵם צְרִיכִים לְהַחֲזִיר אוֹתָם לְמוּטָב. וְגַם אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִין אוֹתִי. אַךְ “דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ” (ברכות נח:):

אות רנא

יא, כְּשֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ, בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה אָמַר: יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמוּטָב. וְלֹא בִּלְבַד אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב. כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב. וְלֹא מִבָּעֲיָא יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, אֶלָּא כָּל הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיִיתִי יָכוֹל לְהוֹלִיכָם סָמוּךְ לְדַת יִשְׂרָאֵל. אַךְ דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ:

אות רנב

יב, אָמַר שֶׁאֶצְלוֹ הָרָצוֹא אֵינוֹ שׁוּם עֲבוֹדָה אֶצְלוֹ, וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַיְגִיעָה אֶצְלוֹ הִיא בְּחִינַת הַשּׁוֹב. כְּלוֹמַר, כִּי בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יֵשׁ בְּחִינַת “רָצוֹא וָשׁוֹב” (יחזקאל א’), וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא אֵצֶל כָּל אָדָם, אֲפִלּוּ אֵצֶל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. כִּי כָּל אָדָם מִתְעוֹרֵר לִפְעָמִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁלִּפְעָמִים מִתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד, וְאוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּרִים בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת “רָצוֹא”. וְאַחַר-כָּךְ נִפְסָק הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְלֹא נִשְׁאָר לוֹ רַק הָרְשִׁימוּ, וְזֶה בְּחִינַת “וָשׁוֹב”. וְאֵצֶל רֹב בְּנֵי אָדָם עִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַיְגִיעָה הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת רָצוֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּרוּץ לִבּוֹ וְיִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ’ אֲבָל הַשּׁוֹב הוּא קַל אֶצְלוֹ, כִּי זֶה טִבְעוֹ. אֲבָל אֶצְלוֹ זַ”ל הִיא לְהֶפֶךְ, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר וּבִטֵּל גּוּפוֹ לְגַמְרֵי, וּמֵחֲמַת זֶה הָרָצוֹא בְּטִבְעוֹ, וְעִקַּר הַיְגִיעָה שֶׁלּוֹ הִיא בְּחִינַת וָשׁוֹב. כִּי בֶּאֱמֶת הוּא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה הַשּׁוֹב גַּם-כֵּן כָּל זְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת, כִּי אִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם יִסְתַּלֵּק בְּלֹא עִתּוֹ. וְעַל-כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹא וָשׁוֹב:

אות רנג

יג, אָמַר: כָּל מַה שֶּׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה וְכַמָּה מְנִיעוֹת. כִּי כַּמָּה וְכַמָּה עוֹמְדִים וְאוֹרְבִים עַל-זֶה לְקַלְקֵל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי. כִּי לְהֶפֶךְ כְּשֶׁנַּעֲשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה, וְהֵם עוֹמְדִים וּמְצַפִּים שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר וְנַעֲשֶׂה הַדָּבָר, וְזֶה לְעֻמַּת זֶה וְכוּ’. וְזֶה נֶאֱמַר אֲפִלּוּ עַל דְּבָרִים קְטַנִּים, יִהְיֶה הַדָּבָר מַה שֶּׁיִּהְיֶה, מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּשְׁבִילוֹ יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה מְנִיעוֹת:

אות רנד

יד, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּתְמְהוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְיֹאמְרוּ אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: הַאַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת ר’ נַחְמָן? אַתָּה הָיִיתָ בְּבֵיתוֹ? אַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֶת זֶה אוֹ אֶת זֶה? וְיִהְיֶה פֶּלֶא גָּדוֹל בָּעוֹלָם מַה שֶּׁזָּכָה אָדָם לְהַכִּיר אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּהְיֶה מַכִּיר אֶת אֲנָשָׁיו יִהְיֶה גַּם-כֵּן חִדּוּשׁ גָּדוֹל (כִּי כָּל-כָּךְ יִגְדַּל שְׁמוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ הָאֲמִתִּי וְיֵדְעוּ הַכֹּל אֲמִתַּת הַפְלָגַת גְּדֻלָּתוֹ הָעֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף עַד שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ בְּעֵינֵיהֶם מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּירוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל).

אות רנה

טו, אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה “בְּטַח בַּה’ וַעֲשֵׂה טוֹב” (בסימן ע”ט בלקוטי א’), הָיָה הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ אָנֶה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ וְאָחַז מַטֶּה בְּיָדוֹ וְאָמַר “וּמַטֵּה אֱלֹקִים בְּיָדִי” (שמות י”ז). הַיְנוּ שֶׁזָּכָה לִכְבּשׁ אֶת בְּחִירָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּמְבֹאָר בַּשִּׂיחוֹת לְעֵיל (סימן ל”ו):

אות רנה-ב

טו-ב, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהוּא יִלְמֹד תּוֹרָה בְּיַחַד עִם הַשִּׁבְעָה רוֹעִים (אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן בְּאִגֶּרֶת הַבַּעַל-שֵם-טוֹב, הַנִּדְפָּס בְּסוֹף סֵפֶר ‘פּוֹרָת יוֹסֵף’, מוּבָא שָׁם שֶּׁמָּשִׁיחַ לוֹמֵד תּוֹרָה עִם הַשִּׁבְעָה רוֹעִים) [וּכְבָר מוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת מָּשִׁיחַ, אַךְ שֶּׁאֵין הַדּוֹר רָאוּי לְכָךְ]:

אות רנו

טז, שָׁמַעְתִּי בְּלִיפָּוִויץ שֶׁאָמַר: אֲנִי אִישׁ פֶּלֶא וְנִשְׁמָתִי הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל:

אות רנז

יז, שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר: יֵשׁ לִי הַשָּׂגָה כָּזוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לְהָבִיא עַל יָדָהּ אֶת מָשִׁיחַ, אֲבָל סִלַּקְתִּי הַכֹּל וְלָקַחְתִּי עַצְמִי אֶצְלְכֶם לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם לְמוּטָב, כִּי זֶה גָּדוֹל מִן הַכֹּל, כִּי “זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידָא דְחַיָּבָא” (זוהר תרומה קכח:). וְאָז הוֹכִיחַ אֶת אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד וְאָמַר: כַּמָּה יְגִיעוֹת הָיוּ לִי בִּשְׁבִילְכֶם, כַּמָּה פְּעָמִים נִחַר גְּרוֹנִי וְנִתְיַבֵּשׁ הַלַּחְלוּחִית בְּפִי מֵרִבּוּי הַדִּבּוּרִים שֶׁהִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם בִּפְרָטִיּוּת. וְעַתָּה מַה פָּעַלְתִּי, אַף-עַל-פִּי שֶׁאַתֶּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים אֲבָל לֹא כָּךְ רָצִיתִי [כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מֵאִתָּנוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים מֻפְלָגִים בַּמַּעֲלָה] (לעיל רכ”ח). וְאֵיךְ אָבוֹא לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד. אַךְ אֲנִי מְנַחֵם עַצְמִי בִּמְעַט אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא. הַיְנוּ אוֹתָן אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכְּבָר נִפְטְרוּ, שֶׁאֵלּוּ כְּבָר הֵם מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאוֹתָן שֶׁנִּפְטְרוּ כְּבָר הֵם בְּוַדַּאי מֵאֲנָשָׁיו. כִּי אוֹתָן שֶׁהֵם בַּחַיִּים עֲדַיִן הֵם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁנִּפְטְרוּ כְּבָר הֵם מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי:

אות רנח

יח, פַּעַם אַחַת אָמַר: הָיִיתִי סָבוּר שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלִּי אוֹמֵר לִי שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַנְהִיג אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים כָּמוֹנִי, עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁאֲנִי מַנְהִיג הַדּוֹר יְחִידִי בָּעוֹלָם (“אַז אִיךְ בִּין אֵיין מַנְהִיג”) וְאֵין מַנְהִיג כָּמוֹנִי:

אות רנט

יט, אָמַר לְאֶחָד שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת אִשְׁתּוֹ וְיִסַּע לְמֶרְחַקִּים, וְיִהְיֶה שָׁם בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל מִן הָעוֹלָם, וְהוּא יֵלֵךְ לוֹ לִפְעָמִים לַחוּץ בַּשּׁוּק וְיִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם וְיִשְׂחֹק מִכָּל הָעוֹלָם. גַּם אָמַר לִי עוֹד יִהְיֶה זְמַן שֶׁתִּהְיוּ מִתְגַּעְגְּעִים מְאֹד עַל שֶׁהָיָה בְּיֶדְכֶם חִדּוּשׁ נִפְלָא כָּזֶה וַעֲזַבְתֶּם אוֹתוֹ וְכוּ’:

אות רס

כ, אָמַר מָשָׁל, שֶׁפַּעַם אַחַת נָסַע סוֹחֵר גָּדוֹל עִם יַיִן טוֹב אוּנְגַרִישֶׁער [אוּנְגַרִי]. פַּעַם אַחַת אָמַר הַמְשָׁרֵת וְהַבַּעַל-עֲגָלָה לְהַבַּעַל הַבַּיִת: הֲלֹא אָנוּ נוֹסְעִים בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עִם הַיַּיִן הַזֶּה, וְאָנוּ סוֹבְלִים הַצַּעַר כָּל כָּךְ, תְּנוּ לָנוּ לִטְעֹם מְעַט. וְנָתַן לָהֶם לִטְעֹם מִזֶּה הַיַּיִן הַטּוֹב. לְאַחַר יָמִים נִתְגַּלְגֵּל שֶׁזֶּה הַמְשָׁרֵת נִתְוַעֵד יַחַד עִם שׁוֹתֵי יַיִן בְּעִיר קְטַנָּה, וְשָׁתוּ יַיִן וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ מְאֹד, וְאָמְרוּ שֶׁהוּא יַיִן אוּנְגַרִישֶׁער. אָמַר הַמְשָׁרֵת הַנַּ”ל: תְּנוּ לִי לִטְעֹם. וְנָתְנוּ לוֹ. וְאָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה יַיִן טוֹב אוּנְגַרִישֶׁער כְּלָל, וְגָעֲרוּ בּוֹ וְדָחֲפוּ אוֹתוֹ. וְהוּא אָמַר: הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה יַיִן אוּנְגַרִישֶׁער כְּלָל, כִּי הֲלֹא אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל יוֹתֵר גָּדוֹל כָּזֶה וְכוּ’ וְהֵם לֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו. וְאָמַר: אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יֵדְעוּ. כְּשֶׁיִּתְּנוּ יַיִן הַמְשֻׁמָּר, אֲזַי לַאֲחֵרִים יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת, וְיִתְּנוּ לָהֶם יַיִן וָואלִיחְשֶׁין סְטְרָאוִויצְטֶיר וְיֹאמְרוּ לָהֶם שֶׁהוּא יַיִן הַטּוֹב הַמְשֻׁמָּר, אֲבָל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לֹא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת כִּי אֲנַחְנוּ טָעַמְנוּ הַיַּיִן הַטּוֹב וְכוּ’:

אות רסא

כא, בַּלַּיְלָה קֹדֶם הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם זַ”ל, אָז יָשַׁב עִמָּנוּ הַרְבֵּה וְדִבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מֵעִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ וַאֲמִתַּת הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ, וְשָׁמַעְנוּ אָז כַּמָּה דְּבָרִים. וְאָמַר אָז שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְנִיס בַּלֵּב עִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה, כִּי גַּם אֲחֵרִים אוֹמְרִים כָּךְ לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ. וְכָל מַה שֶּׁהַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר אוֹמֵר הַשֵּׁנִי גַּם-כֵּן כָּךְ, אֲבָל רַק כָּל חָד כְּפוּם מַה דִמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ יָכוֹל לְהָבִין קְצָת הֵיכָן נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְהָבֵן:

אות רסב

כב, כַּמָּה פְּעָמִים חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע, רַק אוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁהַמִּתְנַגְּדִים בּוֹדִים עָלָיו וְכוּ’ הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְכוּ’, אוֹ אִם הוּא לְהֶפֶךְ שֶׁהוּא צַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּמֹחַ אֱנוֹשִׁי כְּלָל. כִּי כָּךְ הָיוּ רְגִילִים רֹב הָעוֹלָם לוֹמַר עָלָיו זַ”ל. וְהוּא זַ”ל חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבּוּרִים אֵלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וְרָמַז לָנוּ שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע. וְהַבּוֹחֵר יִבְחַר לוֹ הָאֱמֶת כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד (ועין בסימן נ”א בלקוטי א’). וּמִזֹאת הַשִּׂיחָה בְּעַצְמוֹ יוּכַל לְהָבִין מְעַט גְּדֻלָּתוֹ, כִּי עַל-יְדֵי עֹצֶם הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת יוּכַל לְהָבִין הָאֱמֶת בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ, וְיִתְפַּלֵּא עַל עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ בְּלִי שִׁעוּר, כִּי אֵין כָּאן מְמֻצָּע כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ:

אות רסג

כג, בִּשְׁנַת תקס”ג, שֶׁהוּא רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּכָאן בִּבְּרֶסְלֶב, אָז הָיִיתִי אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְכָל עֲשֶׂרֶת-יְמֵי-תְשׁוּבָה עַד אַחַר יוֹם-כִּפּוּר. וְאַחַר יוֹם-כִּפּוּר נָסַעְתִּי לְבֵיתִי, וְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק נִשְׁאֲרוּ בְּכָאן עַל חַג הַסֻּכּוֹת. וְשָׁמַעְתִּי כַּמָּה דִּבּוּרִים יְקָרִים מֵרַבִּי יוּדְל מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז, וְאֵינִי זוֹכְרָם הֵיטֵב. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג (שֶׁקּוֹרִין “גִּיטֶר יהוּד”). וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בְּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים, הַיְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה נִתְכַּוֵּן מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו מְאֹד. וּמִי יִזְכֶּה לְהָבִין פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ, כִּי הָאֲנָשִׁים הַנַּ”ל הָיוּ יְקָרִים בְּעֵינָיו מְאֹד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו.
וּבְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וּמַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת “וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים וַיֵּרֶד ה’ עַל הַר סִינַי” (שמות י”ט) (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; שיחות הר”ן פ”ו), וְעִנְיַן הַפְּרִיסְטַקֶיט שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ’. וְדִבֵּר עִמָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים. אַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס הֲמוֹן עָם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בְּנִגּוּן וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג בְּיוֹם שְׁמִינִי-עֲצֶרֶת. וְאָז אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וּלְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק לְכוּ לָכֶם, כִּי אֲנִי צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמָּהֶם וְאֵין זֶה שַׁיָּךְ לָכֶם. וְהָלְכוּ לָהֶם מִמֶּנּוּ. וְאַחַר-כָּךְ נַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁל שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְאָז רָקַד רַבֵּנוּ זַ”ל בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הַלַּיְלָה עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּכְבָר יָדוּעַ גֹדֶל נִפְלְאוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת קְדֻשַּׁת הָרִקּוּד שֶׁלּוֹ, כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת לֹא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה רָקַד רַבֵּנוּ זַ”ל הַרְבֵּה (לעיל קט”ז). הַיְנוּ בִּשְׁמִינִי-עֲצֶרֶת הַנַּ”ל, וּבְשַׁבַּת חֲנֻכָּה בְּהַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה “רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב” (בלקוטי א’ סימן ח’), וּבְפוּרִים, וְאַחַר-כָּךְ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הָיְתָה הַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ שָׂרָה, וְרָקַד הַרְבֵּה עִם בִּתּוֹ הַכַּלָּה בְּהַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל הַשַּׁבָּת חֲתֻנָּה אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה “וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ” (בלקוטי א’ סימן מ”ט). כִּי בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הִתְחִיל בְּקוֹל נִפְלָא מֵאֵלּוּ הַתֵּבוֹת: “וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ”, רַק כְּשֶׁמָּסַר לָנוּ הַתּוֹרָה הַזֹאת בִּכְתַב-יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ הִתְחִיל מִפָּסוּק “לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם” כַּנִּדְפַּס (בלקוטי א’ סימן מ”ט הנ”ל). וְאַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ”ל רָקַד הַרְבֵּה עִם בִּתּוֹ, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר בְּעַצְמוֹ: בַּשָּׁנָה הַזֹאת רָקַדְתִּי הַרְבֵּה מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁמַע אָז שֶׁיּוֹצְאִין גְּזֵרוֹת שֶׁקּוֹרִין “פּוּנְקְטִין” עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל-יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאוֹת כַּף מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמְבַטְּלִין הַגְּזֵרוֹת, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים” (בסימן י’ לקוטי א’) שֶׁנֶּאֱמַר לְעִנְיָן זֶה, כַּנִּרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר (שיחות הר”ן קל”א):

אות רסד

כד, אָמַר: הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי, וְאוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם. אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן מִכְּבָר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי:

אות רסה

כה, פַּעַם אַחַת סִפֵּר שֶׁזֶּה סָמוּךְ הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת הַחֹשֶׁן מִּשְׁפָּט עִם הַשַּׁ”ךְ (שפתי כהן) וְהַסְּמַ”ע (ספר מאירת עינים), וְלָמַד בִּזְמַן מוּעָט עַד סִימָן צ”א שֶׁהוּא בְּעֵרֶךְ מָאתַיִם דַּפִּין. וְאָמַר, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר כָּל סָעִיף קָטָן מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל. וְאָז הָיָה לְפָנָיו רַב אֶחָד וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁאֵלוֹת וְדִינִים וְלֹא יָדַע אוֹתוֹ הָרַב לַהֲשִׁיבוֹ. וְאַחַר-כָּךְ הָיָה לְפָנָיו דָּאקְטֶיר אֶחָד וְדִבֵּר עִמּוֹ וְלֹא יָדַע גַּם-כֵּן כְּלָל. וְאָמַר אֵיךְ לוֹקְחִין וְכוּ’. וְאֵינִי זוֹכֵר כָּל זֶה הֵיטֵב.
וְכַמָּה פְּעָמִים סִפֵּר עִם אֲנָשִׁים מִכַּמָּה דִּינִים מֵהָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן-עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים בְּעַל-פֶּה, וְהָיָה בָּקִי בְּכָל הַדִּינִים בִּבְקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלָּמַד אוֹתוֹ הַפּוֹסֵק בְּסָמוּךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ נֶגֶד בְּקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי תָּמִיד נִתְבַּטְּלוּ לְפָנָיו כָּל הַלּוֹמְדִים שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם בִּבְקִיאוּת הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן-עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים. גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, אִם הָיִיתִי אוֹמֵר פְּשָׁטִים בגמפ”ת [בְּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ”י תּוֹסְפוֹת] הָיוּ כָּל הַלּוֹמְדִים וְהַגְּדוֹלִים מֻנָּחִים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי, אַךְ עֲדַיִן אֵין לִי חֵשֶׁק לָזֶה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאָמַר שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ וְכוּ’ (לקמן שמ”ג). וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן הֵיטֵב בִּדְבָרָיו יוּכַל לְהָבִין מֵאֵלָיו עֹצֶם גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית:

אות רסו

כו, אָמַר כָּל מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַעֲשֶׂה טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁהַחִלּוּק הִיא שֶׁמָּשִׁיחַ יִגְזֹר אֹמֵר וְיָקוּם, אֲבָל אֲנִי (וּפָסַק וְלֹא דִּבֵּר יוֹתֵר):

אות רסו-ב

כו-ב, אָמַר: אֲנִי אָשִׁיר שִׁיר לֶעָתִיד שֶׁזֶּה יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים [אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן בְּהַתּוֹרָה “בֹּא אֶל פַּרְעֹה” (חלק א’ סימן ס”ד), וּבְלִקּוּטֵי תִנְינָא בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ תּוֹכָחָה” (סימן ח’)]:

אות רסו-ג

כו-ג, פַּעַם אַחַת הֵרִים יָדָיו עַד כְּתֵפָיו וְהוֹרִידָם מִכְּתֵפָיו וּלְמַטָּה, וְאָמַר: כָּל הַצַּדִּיקִים הֵם אֶצְלִי מִכָּאן וְעַד כָּאן, הַיְנוּ מִכְּתֵפָיו וּלְמַטָּה, וְאַחַר-כָּךְ הֵרִים יָדָיו לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ וְהוֹרִידֵם מִשָּׁם סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ עַד הַכְּתֵפַיִם וְאָמַר: וַאֲנִי מִכָּאן וְעַד כָּאן, הַיְנוּ מֵהָרֹאשׁ וְעַד הַכְּתֵפַיִם. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְעַיִן בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל וְהָבֵן אִם עֵינֵי שֵׂכֶל לָךְ לְהָבִין מִשָּׁם גְּדֻלַּת הָאָדָם כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִים הַצֶּלֶם אֱלֹקִים בִּשְׁלֵמוּת:

אות רסז

כז, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁנֶּפֶשׁ דִּנְשָׁמָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִיחִידָה דְּרוּחַ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכֻלָּם. וְהוּא הִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה. וְאָמַר: נִמְצָא, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ “מְעַט”, וַאֲנִי עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר, כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יֵשׁ עוֹד וְכוּ’ וְכוּ’.

אות רסח

כח, אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר, וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי. כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה, נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים. אֲבָל אֶצְלִי, אֲפִלּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד, אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל. וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים, וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ:

אות רסט

כט, יוֹם ד’ דֶּאֱלוּל תקס”ט בְּרֶסְלֶב. אָמַר: אֲנִי עָנָו מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָתוֹ, וַאֲנִי עָנָו, הַיְנוּ כִּי אֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל. כִּי מִדַּת עֲנָוָה הִיא לִבְלִי לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ לְשׁוּם דָּבָר וְלִהְיוֹת בְּעֵינָיו אַיִן וָאֶפֶס, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל, נִמְצָא שֶׁאֲנִי עָנָו שֶׁלָּהֶם. פֵּרוּשׁ שֶׁמִּכָּל הַמְפֻרְסָמִים אֲנִי הֶעָנָו. שֶׁזֶּה עוֹשֶׂה זֹאת וְזֶה זֹאת, וַאֲנִי אֵינִי מַחֲזִיק מֵהֶם כְּלָל. נִמְצָא, שֶׁבְּצֵרוּף כֻּלָּם יֵשׁ לִי מִדַּת הָעֲנָוָה בֵּינֵיהֶם. אַךְ אֶת מִי אֲנִי מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן, אֶת עַצְמִי אוֹ אוֹתָם וְכוּ’. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הַנִּרְאֶה שֶׁאֶת עַצְמוֹ הוּא מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאֶפֶס. וְכֵן בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֵינוֹ מְיֻשָּׁב אֶצְלִי מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם, אֵיךְ שַׁיָּךְ זֹאת, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ תַּלְמִידָיו אֵיךְ הָיָה עָנָו כְּנֶגְדָּם. אַךְ צָרִיךְ לוֹמַר גַּם-כֵּן כַּנַּ”ל שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם, שֶׁהָיָה לוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁל כָּל הָאָדָם, הַיְנוּ שֶׁאֶצְלוֹ הָיְתָה הָעֲנָוָה שֶׁל כֻּלָּם, כִּי כֻּלָּם הָיוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת עֲנָוָה בִּבְחִינַת אַיִן וָאֶפֶס כַּנַּ”ל, אַךְ אֶת עַצְמוֹ הָיָה מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאֶפֶס יוֹתֵר מִבְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס שֶׁהָיָה מַחֲזִיק אוֹתָם, וְהָבֵן הֵיטֵב.
אָמַר הַמַּעְתִּיק: נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי הִשִּׂיג כָּל-כָּךְ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עַד אֲשֶׁר הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אָדָם הָיָה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא בְּעַצְמוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי הִשִּׂיג יוֹתֵר מִכֻּלָּם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְאַיִן וָאֶפֶס יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיְתָה הַשָּׂגָתוֹ גְּבוֹהָה כָּל-כָּךְ, עַל-יְדֵי-זֶה הִשִּׂיג שֶׁכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ אֵין עֲבוֹדָתוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּלוּם בְּיוֹתֵר נֶגֶד גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְקַל לְהָבִין:

אות ער

ל, צִוָּה לִקְרוֹת אֶחָד לִבְדֹּק תְּפִלָּיו. עָנָה וְאָמַר: מֵחֲמַת שֶׁהָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב הוּא נוֹסֵעַ וְסוֹבֵב עַתָּה עַל הַמְּדִינָה, מֵחֲמַת זֶה אֲנִי מְצַוֶּה לִבְדֹּק הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי. כִּי בֶּאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵינִי מַחֲזִיק מֵהֶם, הַיְנוּ שֶׁהֵם אֶצְלִי אַיִן וָאֶפֶס כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָרַב מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב הוּא גָּדוֹל בְּעֵינַי מְאֹד. וּכְשֶׁגָּדוֹל וּמְפֻרְסָם כָּזֶה הוּא הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב, זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַהִתְפָּאֲרוּת חַס וְשָׁלוֹם כִּבְיָכוֹל. כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם הִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַגָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הוּא עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת. כִּי הוּא חָשׁוּב וּמְפֹאָר בְּיִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ אֲזַי הוּא בְּחִינַת “כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בַּיִת” (ישעיה מ”ד), הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל תְּפִלִּין. אֲבָל כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ וְסוֹבֵב וּמִתְבַּזֶּה בֵּין הַחַיִּים, כִּי עַל הַדֶּרֶךְ בְּוַדַּאי הָאָדָם מִתְבַּזֶּה כַּמּוּבָא, בִּפְרָט אִישׁ כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּזְיוֹנוֹת בְּוַדַּאי לְפִי עֵרֶךְ כְּבוֹדוֹ וְגָדְלוֹ, שֶׁלִּפְעָמִים אֵין נוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד כָּרָאוּי לוֹ לְפִי כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, וְלִפְעָמִים יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה בִּזְיוֹנוֹת בְּעִנְיַן קַבָּלַת הַמָּמוֹן שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לְפִי כְבוֹדוֹ וְכַיּוֹצֵא. וּמֵאַחַר שֶׁבְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת נִפְגָּם וְנִתְבַּזֶּה וְיוֹצֵא מִן הַבָּתִּים, עַל-כֵּן יֵשׁ חֲשָׁשׁ עַל הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְפָּאֲרוּת כַּיָּדוּעַ כִּי הֵם נִקְרָאִים פְּאֵר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ברכות יא.):

אות רעא

לא, גֹדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר. כִּי כְּבָר נִתְפַּשְּׁטוּ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ בֵּין הָעוֹלָם שֶׁהֵם מִתְפָּאֲרִין גַּם-כֵּן בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַמְקֹרָבִין שֶׁלִּי, הַהִתְקָרְבוּת לְבַד הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ הַמְקֹרָב, אֵינוֹ כְּלוּם, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי יֹשֶׁר כָּרָאוּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּתוֹךְ אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מְקֹרָבִים לְצַדִּיק, לִקְדֻשָּׁה כָּזֶה, זֶה בְּעַצְמוֹ מוֹעִיל לוֹ מְאֹד, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִתְעוֹרֵר גַּם-כֵּן וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ, כִּי אַתֶּם זוֹכִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם שׁוֹמְעִים הַחִדּוּשׁ, רַק שֶׁזּוֹכִים לַעֲמֹד בְּעֵת שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ חִדּוּשׁ כָּזֶה, גַּם-כֵּן אַשְׁרֵי לוֹ. מִכָּל-שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם זוֹכִין לִשְׁמֹעַ חִדּוּשׁ כָּזֶה פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ חִדּוּשׁ כָּזֹאת רַק פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו, גַּם-כֵּן דַּי לָכֶם. כִּי אִלְמָלֵא לֹא בָּאתֶם לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּי, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית ב. קסח: ועוד) (מִכָּל-שֶׁכֵּן וְכָל-שֶׁכֵּן שֶׁאָנוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם).
וְאָמַר לִי אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “האָט הֶערְט דַיין נְשָׁמָה וְכוּ'” [הִנֵּה שׁוֹמַעֲת נִשְׁמָתְךָ], דְּהַיְנוּ הַחִדּוּשׁ הַנַּ”ל מֵעִנְיַן הַתְּפִלִּין, שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָרַב נוֹסֵעַ וּמְטֻלְטָל הוּא צָרִיךְ לִבְדֹּק תְּפִלִּין שֶׁלּוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמֻּנָּחִים בְּשִׁפְלוּת גָּדוֹל מְאֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן צְעָקָה בְּעָלְמָא שֶׁנּוֹתְנִין, אַף-עַל-פִּי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד נִפְסָק, גַּם זֶה אֵינוֹ נֶאֱבָד, וַאֲפִלּוּ הַצְּעָקָה מִבֶּטֶן שְׁאוֹל גַּם-כֵּן אֵינוֹ נֶאֱבָד. וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: “בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם” (תהלים פ”ט), שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מְנַשֵּׂא עַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ אֵלֶיהָ, זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ וְרוֹדֵף לְהַשִּׂיג וּלְגַלּוֹת לְאֵיזֶה קְדֻשָּׁה, הִיא “שִׁבְחָא דִּילֵהּ וִיקָרָא דִּילֵהּ”, עַיֵּן שָׁם (שם סט:):

אות ערב

לב, פַּעַם אַחַת יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל עַצְמוֹ, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲנִי סָבָא דְסָבִין. וְאִם תִּסְתַּכֵּל וְתָבִין בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל שִׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס בְּהַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר, שֶׁאָמַר לוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יַנִּיק וְלֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל וְכוּ’, וְהָיָה זָקֵן נֶגֶד כָּל הַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם, תָּבִין קְצָת עִנְיָן זֶה. וְכֵן מִשְּׁאָר עִנְיָנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל תּוּכַל לְהָבִין קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זַ”ל. וּלְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא:

אות רעג

לג, רַבֵּנוּ זַ”ל הִתְפָּאֵר שֶׁלֹּא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם קֹדֶם שֶׁיָּדַע הַסּוֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנּוֹהֲגִין לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַטִּיטוּן עַל-יְדֵי לִילְקֶע וְצִבֶּעךְ (שֶׁקּוֹרִין “לוּלְקֶא רֶעחְרֵין”) [עִשּׁוּן טַבַּק], לֹא הִתְחִיל בָּזֶה עַד שֶׁיָּדַע סוֹד בְּהַנְהָגָה זוֹ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַנְהָגוֹת, לֹא הִתְחִיל שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁיָּדַע סוֹד הַדָּבָר. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא זַ”ל יָדַע סוֹד בְּעִנְיַן עֲשַׁן הַטִּיטוּן, אַף-עַל-פִּי-כֵן הִזְהִיר אוֹתָנוּ הַרְבֵּה לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד. וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן זֶה שֶּׁנּוֹהֲגִין הָעוֹלָם לְהַעֲשִׁין טִיטוּן, וְאָמַר שֶׁהוּא שְׁטוּת גָּדוֹל, וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל. וְכֵן הָרֵיחַ טַבַּק שֶׁהוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר, כַּמְבֹאָר שִׂיחָה זֹאת בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן תע”ב):

אות רעד

לד, אָמַר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה עִמִּי אֵינִי יוֹדֵעַ, אֲבָל זֶה פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי. וְאָמַר זֹאת בָּרַבִּים. וְהִזְהִיר מְאֹד לְכַבֵּד וּלְהַחֲזִיק בַּחֲשִׁיבוּת גָּדוֹל אֶת בָּנָיו כִּי הֵם אִילָנוֹת יְקָרִים מְאֹד, וְיִהְיוּ גְּדֵלִים מֵהֶם פֵּרוֹת טוֹבִים וְנִפְלָאִים מְאֹד. גַּם אָמַר שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו לָקַח מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת:

אות רעד-ב

לד-ב, אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֵיסֶח הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל דַּעְתָּם שְׁכְּבַר הוּא, וּבֶאֱמֶת כְּבָר הוּא בָּא וְהִנֵּה הוּא וְכוּ’. וְהוֹדֶה לְדְּבָרַי, וְאָמַר שֶׁכָּךְ כָּתוּב “וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ” (ירמיה ל’). אַחַר-כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְאָמַר: זֶה אָמַר רַב נַחְמָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְּרִין: “אִי מִן חַיֵּי אֲנָא הוּא”, שֶׁנֶּאֱמַר “וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ”. בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק: מַאֲמַר זֶה הַנַּ”ל אָמַר מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ”ת זַ”ל אֶל אַדְמוֹ”ר זַ”ל אַחַר שֶׁאָמַר הַמַּאֲמַר הַמּוּבָא “דַּע שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת וְכוּ'” (בלקוטי מוהר”ן תנינא סימן כ”ח). וּמוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ”ת זַ”ל מֵעֹצֶם הַרְגָשָׁתוֹ בְּזַכּוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרָאוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַד כִּי בָעַרוּ בְקִרְבּוֹ כְּשַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ, לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק וַיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָל הַנִּצָּבִים עָלָיו אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל, אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ וְכוּ’):

אות ערה

לה, הָעוֹלָם סוֹבְרִים שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ לֹא יָמוּתוּ. לֹא כֵן הוּא, אֲפִלּוּ מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ גַּם הוּא יָמוּת. וְאָמַר זֹאת בָּרַבִּים:

אות רעו

לו, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְּלָן קֹדֶם מִכָּל הַצַּדִּיקִים. כִּי הוּא יוֹדֵעַ הַגְּזֵרָה וְהַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּשֹׁרֶשׁ, וְאַחַר-כָּךְ מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁאָר הַצַּדִּיקִים. וְאָמַר שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וּמֵחֲמַת זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ גֹדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֵם יְקָרִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, כִּי הֵם נִמְשָׁכִים וְנִלְקָחִים מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאֹד. עַל-כֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ הַכֹּל מִקֹדֶם כַּנַּ”ל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּתוֹ וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת, וְיַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה:

אות רעז

לז, וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁהָיָה מַקְפִּיד עַל הַגְּדוֹלִים שֶׁלֹּא רָצוּ לָשִׂים לֵב עַל הַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְאָמְרוּ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֹאת (לעיל ו’). וְהוּא זַ”ל אָמַר שֶׁשּׁוֹגִים בָּזֶה הַרְבֵּה, כִּי הֲלֹא רָאִינוּ כְּבָר שֶׁהָיוּ צָרוֹת וּגְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה. וְהוּא זַ”ל הָיָה מִתְיָרֵא מֵהֶם מְאֹד, וְדִבֵּר הַרְבֵּה מֵהֶם וְעָסַק הַרְבֵּה בְּכָל כֹּחוֹתָיו וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ לְהַמְתִּיקָם וּלְבַטְּלָם. וּרְצוֹנוֹ הָיָה חָזָק שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מִכָּל-שֶׁכֵּן הַגְּדוֹלִים יַרְבּוּ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה מָרְדְּכַי כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ, כֵּן אֲנַחְנוּ חַיָּבִים בְּכָל דּוֹר לִצְעֹק מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַגְּזֵרוֹת הַנִּשְׁמָע חַס וְשָׁלוֹם, וַה’ הַטּוֹב יִשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ וִיבַטְּלֵם וְיַהַפְכֵם לְטוֹבָה:

אות רעח

לח, אָמַר שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכְּשֶׁבָּאִין לְפָנָיו לְהִתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ הַקִּשּׁוּי לֵילֵד כִּי-אִם עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁבָּאִין לְפָנָיו, וְתֵכֶף שֶׁבָּאִין לְפָנָיו תֵּלֵד מִיָּד:

אות רעט

לט, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: מִן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ כַּמְפֻרְסָם, הָיָה הָעוֹלָם שָׁקֵט עַד הָאֲרִיזַ”ל. הַיְנוּ, שֶׁמֵּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַד הָאֲרִיזַ”ל לֹא נִתְגַּלוּ חֲדָשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל-יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַד שֶׁבָּא הָאֲרִיזַ”ל שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ כַּמְפֻרְסָם, וְהוּא גִּלָּה חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא נִמְצָא מִי שֶׁיְּגַלֶּה חֲדָשׁוֹת כָּאֵלֶּה עַד הָרַשְבְּ”י זַ”ל. וּמִן הָאֲרִיזַ”ל עַד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל, הָיָה גַּם-כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ, עַד שֶׁבָּא הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְגִלָּה חֲדָשׁוֹת. וּמִן הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל עַד עַתָּה הָיָה גַּם-כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ כָּזֶה, וְהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג רַק עַל-פִּי הַהִתְגַּלּוּת שֶׁגִּלָּה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל עַד הֵנָּה, עַד שֶׁבָּאתִי אָנֹכִי. וְעַתָּה אֲנִי מַתְחִיל לְגַלּוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת לְגַמְרֵי וְכוּ’:

אות רפ

מ, יוֹם א’ כ”ה נִיסָן תק”ע הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי מֵחִדּוּשֵׁי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל שֶׁגִּלָּה חֲדָשׁוֹת בָּעוֹלָם. כִּי הַסִּפּוּר שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל הוּא עִנְיָן חָדָשׁ מַה שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה מִקֹדֶם סִפּוּר כָּזֶה. רַק בְּכִתְבֵי הָאַרִיזַ”ל נִמְצָא גַּם-כֵּן בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת מֵעֵין זֶה. וְאַחַר-כָּךְ הָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד מְאֹד אֶת כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל שֶׁגִּלָּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם לְכָל הָעוֹלָם. כִּי הָיָה מְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי תוֹרָה שֶׁל הָאֲרִיזַ”ל, וְשָׁם יֵשׁ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם. וְתָפַס לְדֻגְמָא הַפָּסוּק “שְׁמוֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה” (בראשית כ”ב), שֶׁגִּלָּה שָׁם הָאֲרִיזַ”ל חִדּוּשׁ נִפְלָא, כִּי שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אֵלֶּה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:
אַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר שֶׁעַל זֶה אֵין שׁוּם אֶחָד מִסְתַּכֵּל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁגִּלּוּ לֹא הָיָה רַק בְּחֵלֶק אַזְיָא, כִּי כָּל הָעִנְיָנִים הַנַּ”ל לֹא הָיוּ שָׁם רַק בְּחֵלֶק אַזְיָא [אַסְיָה]. וּבֶאֱמֶת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְבֹאָר הַכֹּל. כִּי הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת מִכֻּלָּם, כְּגוֹן אַשְׁכְּנַז מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה, רַק שֶׁאֵין הַתּוֹרָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר מִכֻּלָּם. רַק שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת מֵהֶם וּמַשְׁלִיכָה אוֹתָם, וּבְמָקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר כְּגוֹן מִלָּבָן וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִיא עוֹשָׂה מֵהֶם אֵיזֶה סִפּוּר. אֲבָל אַף עַל-פִּי-כֵן בְּהַתּוֹרָה מְרֻמָּזִים כֻּלָּם. אֲבָל גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים לֹא גִּלּוּ רַק מֵחֵלֶק אַזְיָא. וּבֶאֱמֶת הָיוּ מְדִינוֹת רַבּוֹת גַּם בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם גַּם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּבָר הָיוּ מְדִינוֹת רְחוֹקוֹת מִשָּׁם שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם הַיְדִיעָה מִמַּתַּן-תּוֹרָה עַל-יְדֵי הַבֵּי דֹאַר, כְּגוֹן מְדִינוֹת זַאקְסִין הָיְתָה מְדִינָה מִכְּבָר מִקֹדֶם יְמֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם מְדִינַת אוּנְגַרִין הִיא גַּם-כֵּן מְדִינָה יְשָׁנָה מְאֹד, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר מְדִינוֹת שֶׁאֵינָם בְּחֵלֶק אַזְיָא רַק בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם. וּמֵאֵלּוּ הַחֲלָקִים לֹא דִּבְּרוּ כְּלָל, רַק מֵחֵלֶק אַזְיָא. כִּי כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהֵם מְדַבְּרִים מֵהֶם כְּגוֹן מִצְרַיִם וְכַיּוֹצֵא וּכְגוֹן שְׁמוֹנָה אֵלֶּה הַנַּ”ל, כֻּלָּם הֵם רַק בְּחֵלֶק אַזְיָא. רַק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְרֻמָּז הַכֹּל, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע מִכֻּלָּם.
וְאָמַר, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם מְרַמְּזִים בְּוַדַּאי עַל דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים, כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר רֵיק בָּעוֹלָם. כִּי הָעוֹלָם אֵינוֹ נָח כְּלָל אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. וְהֵם עוֹשִׂים תָּמִיד. וּבְוַדַּאי כָּל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז. אֲבָל הִיא רַק רְמָזִים בְּעָלְמָא נֶגֶד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל הִיא רַק רְמָזִים נֶגֶד מַה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה לֶעָתִיד. כִּי יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא רַק “דְרָאט אַרְבֶּיט” [עֲבוֹדַת חוּט בַּרְזֶל] נֶגֶד וְכוּ’. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְעוֹד סִפֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב. כִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וַעֲמֻקִּים וְנִסְתָּרִים מְאֹד, סִתְרֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, הָיָה יָכוֹל בְּדַעְתּוֹ קְצָת לְשַׁעֵר עַד הֵיכָן אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיְּבִינֵם, אַף-עַל-פִּי-כֵן כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הָיוּ יְכוֹלִים לְשַׁעֵר קְצָת וְכוּ’:

אות רפא

מא, שְׁנַת תקס”ט בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, עָנָה וְאָמַר: אִם הָיָה בָּא אֶצְלֵנוּ נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיִינוּ נִרְאִים כַּחֲשׁוּבִים. וּבֶאֱמֶת אֵינָם חוֹלְקִים עָלַי וְכוּ’ וְכוּ’, וְהוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ (עיין שיחות הר”ן קפ”ב). וּכְבָר הָיָה כֵּן, שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עַל אֶחָד, וּבָנָה לוֹ מִגְדָּל גָּבוֹהַּ וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ. וְהֵם הָיוּ נִלְחָמִים עָלָיו וְהָיוּ שׁוֹלְחִים וְרוֹבִים לוֹ חִצִּים וָאֵשׁ. אֲבָל לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. אַךְ שֶׁיֵּשׁ אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהֵם גְּדֵלִים מֵאֲוִירִים וְאֵדִים. וְהָיָה אֶבֶן טוֹב שֶׁהָיָה גָּדֵל בָּאֲוִיר, אַךְ עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ כָּל הַשְּׁלֵמוּת לְגַמְרֵי, וְעַל-יְדֵי שֶׁהָיוּ רוֹבִים הַחִצִּים אֵלָיו כַּנַּ”ל, עַל-יְדֵי-זֶה הִשְׁלִיכוּ הָאֶבֶן טוֹב וְנָפַל עַל הַמִּגְדָּל. וְהָאֶבֶן הַטּוֹב הַזֶּה הָיָה שֶׁל חֵן, וְתֵכֶף שֶׁנָּפַל עַל הַמִּגְדָּל אֲזַי תֵּכֶף נָפְלוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ יְחִי הַמֶּלֶךְ. אַךְ הַנְּשָׁמוֹת קְטַנּוֹת כְּמוֹתְכֶם שֶׁנּוֹפְלִים עַל-יְדֵי הַמִּלְחָמוֹת הֵם בִּבְחִינַת: “תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ” (איכה ד’). וְנִקְרָא שְׁפִיכָה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן אֵין לָהֶם כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְנוֹפְלִים קֹדֶם שֶׁנִּשְׁלָמִים. אֲבָל הַנְּשָׁמָה גְּדוֹלָה הַנַּ”ל, אֶבֶן הַטּוֹב הַנַּ”ל, הַבְּחִינָה שֶׁל חֵן הָיוּ לוֹ בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ שְׁאָר הַשְּׁלֵמוּת עֲדַיִן לֹא הָיוּ לוֹ וְעַל יְדֵי הֶחָכָם נִשְׁלַם:

אות רפב

מב, אַחַר פֶּסַח תקס”ה סִפֵּר עִמָּנוּ, וְאָמַר, שֶׁנּוֹדַע לוֹ עַכְשָׁו שְׁנֵי דְּבָרִים, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְאָמְרָם כִּי נִרְאִים כִּפְשׁוּטִים. כִּי גַּם פְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָּבָר הִיא כָּךְ לִכְאוֹרָה, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן נוֹדַע לוֹ עַכְשָׁו אֵלּוּ הַדְּבָרִים. הַיְנוּ כִּי נוֹדַע לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם” (ברכות כח:). וְלֹא אָמַר כְּלוּם, רַק דָּחַק בְּתֵבוֹת: “שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם”, וְלֹא בֵּאֵר כְּלוּם מַה נּוֹדַע לוֹ בָּזֶה. כִּי כְּבָר הִקְדִּים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָאֵר בִּדְבָרִים כִּי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָּבָר כָּךְ. אַךְ עַל-פִּי-כֵן רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לוֹ זֶה הַסּוֹד.
וְהַשֵּׁנִי, נוֹדַע לוֹ מַה שֶּׁאִיתָא “תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע”, אֲשֶׁר לֹא נֵדַע מַמָּשׁ (וְלֹא בֵּאֵר גַּם-כֵּן כְּלוּם, רַק דָּחַק גַּם-כֵּן הַתֵּבוֹת “אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, לֹא נֵדַע מַמָּשׁ”). וְאַף עַל פִּי שֶׁפְּשׁוּטוֹ שֶׁל דָּבָר כָּךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לִי זֶה הַדָּבָר, שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה הִיא אֲשֶׁר לֹא נֵדַע לֹא נֵדַע מַמָּשׁ. וְאָמַר, מֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁו יוֹדֵעַ שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה הִיא אֲשֶׁר לֹא נֵדַע לֹא נֵדַע מַמָּשׁ, אִם-כֵּן הוּא יוֹדֵעַ מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, כִּי הֲלֹא כְּבָר נִדְמָה לִי שֶׁאֲנִי אֵצֶל זֶה הַתַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ הָיִיתִי רָחוֹק מִזֶּה הַתַּכְלִית (וְאָמַר אָז בִּלְשׁוֹן גְּנַאי עַל עַצְמוֹ, כִּי הֶחֱזִיק עַכְשָׁו לִכְסִילוּת זֶה הַתַּכְלִית שֶׁל זְמַן הַקּוֹדֵם שֶׁנִּדְמֶה לוֹ אָז שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע). כִּי עַכְשָׁו נוֹדַע לִי שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע מַמָּשׁ. וְדָבָר זֶה גַּם-כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְאָמְרוֹ וּלְבָאֲרוֹ כִּי נִרְאֶה כִּפְשׁוּטוֹ, אַךְ בֶּאֱמֶת רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לוֹ זֹאת, וְכֵן הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן:

אות רפג

מג, אַחַר זְמַן רַב, בְּקַיִץ תק”ע, בָּעֵת שֶׁנָּסַע לְאוּמַאן, חָזַר וְסִפֵּר קְצָת מְעִנְיָן הַנַּ”ל וְאָמַר: שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלוּם, הַיְנוּ שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל כְּלָל לֹא. וְהִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, וְאָמַר שֶׁאֵין יוֹדְעִים כַּנַּ”ל. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: הֲלֹא כְּבָר אֲמַרְתֶּם כָּל זֹאת, וְסִפַּרְתֶּם מִזֶּה מֵעִנְיַן תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, וּכְבָר בֵּאַרְתֶּם כָּל זֶה, שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁזּוֹכִין לְזֶה הַיְדִיעָה “אֲשֶׁר לֹא נֵדַע”, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֵין יוֹדְעִים כְּלוּם, כִּי כְּבָר נִדְמָה לָכֶם שֶׁזְּכִיתֶם לְזֶה הַתַּכְלִית וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. עָנָה וְאָמַר: מִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה יְדִיעָה הָיָה זֶה הַתַּכְלִית. הַיְנוּ, כִּי גַּם אָז בְּעֵת שֶׁסִּפֵּר זֹאת אַחַר פֶּסַח, לֹא זָכָה לִבְחִינַת לֹא נֵדַע מַמָּשׁ כִּי-אִם בְּאֵיזֶה יְדִיעָה, הַיְנוּ שֶׁבְּאוֹתָהּ הַיְדִיעָה זָכָה לְהַתַּכְלִית אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. וְכַוָּנָתוֹ, כִּי יֵשׁ יְדִיעָה לְמַעְלָה מִידִיעָה, הַשָּׂגָה לְמַעְלָה מֵהַשָּׂגָה, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ. וְאֵצֶל כָּל יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, הַתַּכְלִית הִיא אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. וְאָמַר אָז: גַּם מֵעֵת שֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלֶב עַד עַכְשָׁו (שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא שָׁהָה רַק בְּעֵרֶךְ אֵיזֶה שָׁעוֹת, כִּי אָז לֹא נָסַע עֲדַיִן רַק בְּעֵרֶךְ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת), שׁוּב אֵינוֹ יוֹדֵעַ. הַיְנוּ שֶׁגַּם בְּאֵלּוּ הַשָּׁעוֹת זָכָה לִבְחִינַת אֵינוֹ יוֹדֵעַ. וְהָבֵן דְּבָרִים אֵלּוּ, כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים וְעֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁזָּכָה לְהַשָּׂגוֹת כָּאֵלּוּ לְתַכְלִית הָאֱמֶת. וְעַיֵּן לְעֵיל מִזֶּה, שֶׁבְּעִנְיָן זֶה בִּבְחִינַת “אֵינִי יוֹדֵעַ” הָיָה חִדּוּשׁ מֻפְלָג מְאֹד כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּבִין עִנְיָן זֶה כִּי עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא מָנַעְתִּי לְכָתְבוֹ, שֶׁאִם יִזְכֶּה יָבִין וְיַבְחִין קְצָת כָּל חָד וְחָד לְפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְיוּכַל לְהָבִין עַל-יְדֵי-זֶה מְעַט דִּמְעַט גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:

אות רפד

מד, פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר, שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְהָבִין קְצָת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ, עַל-יְדֵי שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת הַשָּׂגָתוֹ עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן זָכָה לְהַשִּׂיג פִּלְאֵי פְּלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת וְכוּ’, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מָה אֲנִי, הֲלֹא אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי רַק חֲתִיכַת אָדָם. מִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין וְלִלְמֹד אֲלָפִים קַל וָחֹמֶר לִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת, מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּיר אֶת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה הָיָה מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְבַּהֵל מְאֹד מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל-יְדֵי גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה יָכוֹל לְהָבִין קְצָת כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ:

אות רפה

מה, פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי, וְאָמַר כְּמִתְגַּעְגֵּעַ: אֵיךְ לוֹקְחִין חֶבְרַיָּא כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְכַיּוֹצֵא, וַאֲנִי הָיִיתִי גַּם-כֵּן תּוֹחֵב רֹאשִׁי בֵּינֵיהֶם. עָנָה וְאָמַר: מִן הַסְּתָם, אֵיךְ שֶׁהָיָה נִמְצָא חֶבְרַיָּא הָיִיתִי אֲנִי הָרַבִּי שֶׁלָּהֶם (“מִן הַסְּתָם וִויא סֶע גִיוָואלְט גִּיוֶועהְן אַחֶבְרַיָּא וָואלְט אִיךְ גִּיוֶועְהִין זֶייעֶהְר רֶבִּי”):

אות רפו

מו, אָמַר: כְּבָר תָּמַהְתִּי עַל הָעוֹלָם, שֶׁהֵיכָן שֶׁנִּמְצָא אֵיזֶה טוֹב אֲמִתִּי רָאוּי שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלֵינוּ (“וִוי סֶע גִיפִינְט זִיךְ עֶפִּיס רֶעכְטְס אִיז מְחֻיָּב צוּ מִיר מְקוּרֶב צוּ וֶוערְן”):

אות רפו-ב

מו-ב, אָמַר: אֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֵיזֶה מֶלֶךְ יִכְבֹּשׁ זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי, אַף גַּם אֲנִי יוֹדֵעַ מָה שֶׁצַּדִּיק אַחֵר אֵינוֹ יוֹדֵעַ:

אות רפז

מז, שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּחֹרֶף תקס”ג, בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, שֶׁאָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה הַקָּדוֹשָׁה בָּאָה. כִּי יֵשׁ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אַסְמַכְתָּא, שֶׁהִיא רַק בְּדֶרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא נִסְמָךְ עַל הַמִּקְרָא, מֵחֲמַת שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם מְאֹד. גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁאַסְמַכְתָּא פֵּרוּשׁוֹ סְמִיכָה, שֶׁהָעִנְיָן נִסְמַךְ עַל הַמִּקְרָא, כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר בְּוַדַּאי הַסּוֹמֵךְ גָּבוֹהַּ מִן הַנִּסְמַךְ וְהוּא כַּנַּ”ל, וְהָבֵן:

אות רפח

מח, אָמַר: “בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים” (כתובות סח.) שֶׁעַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בָּאנוּ לִדְבָרִים גְּדוֹלִים, וְהֵם עוֹשִׂים לָנוּ טוֹבָה גְּדוֹלָה. כִּי כֵן הַדָּבָר, שֶׁעַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים וּמַשִּׂיגִים דְּבָרִים גְּדוֹלִים. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “שֶׁבִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִשְׁתַּכְּחוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת” וְכוּ’, וְשָׁאַל יְהוֹשֻׁעַ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְאָמַר לוֹ, “לְאָמְרָן לְךָ אִי אֶפְשָׁר צֵא וְטוֹרְדַן בְּמִלְחָמָה. וְעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז הֶחֱזִירָן בְּפִלְפּוּלוֹ” (תמורה טז.). וְעָתְנִיאֵל הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר כָּלֵב: “אֲשֶׁר יִלְכֹּד אֶת חֶבְרוֹן וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי, וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז” (יהושע ט”ו). נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַמִּלְחָמָה זָכָה לְהַחֲזִיר הַהֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ:

אות רפט

מט, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר: אֲנִי “קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן” (אבות ד’ משנה כ’). גַּם נִמְצָא בִּכְתַב-יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה: אֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה וְכוּ’ שֶׁמְּגַלֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין וְכוּ’ וְכוּ’:

אות רצ

נ, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר: אֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לוֹמַר כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. רַק שֶׁאֵין לִי הַחוּץ, וַחֲצִי דָּבָר אֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר. פֵּרוּשׁ, כִּי בֶּן עַזַּאי אָמַר “כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה” (בכורות נח.), וְאָמַר הוּא זַ”ל שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לוֹמַר זֹאת, שֶׁהֵם דּוֹמִין לְפָנָיו כַּנַּ”ל, רַק שֶׁאֵין לוֹ הַחוּץ לוֹמַר עָלָיו חוּץ מִזֶּה, וְהָבֵן. גַּם נִרְאֶה מִכַּוָּנָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּזֶה עִנְיָן. רַק שֶׁאֵין יָכוֹל לִגְמֹר הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן אֵינוֹ רוֹצֶה לְאָמְרוֹ:

אות רצ-ב

נא, סִפֵּר שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהַבַדְּחָנִים שֶׁהָיָה נִקְרָא ר”ש זָקֵן, וְהוּא מְפֻרְסָם, וְהָיָה אוֹמֵר: אֲנִי כְּבָר אָמַרְתִּי זֹאת. וְעַכְשָׁו אָמַר לְא’: בְּזוֹ הַשָּׁעָה בָּא וְדָפַק בְּאֵיזֶה חַלּוֹן וְאָמַר: מ’ בָּזֶה ש’ וא’ א”מ:

אות רצ-ג

נב, אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁסִּפֵּר הָרַב רַבִּי נִיסָן קָאוְלֶיר, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמְקֹרָבִים שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זַ”ל, לִפְנֵי הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע זַ”ל, אֵיךְ שֶׁהָיָה פַּעַם אַחַת לפני הָרַב רַבִּי בָּרוּךְ זַצַ”ל וְרָאָה אוֹתוֹ נֶעֱצָב מְאֹד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַה זֹאת. וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁזֶּה כַּמָּה זְמַנִּים שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וְכָל אֵימַת שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ אֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתוֹ, וְאוֹמֵר שֶׁהוּא אֵצֶל רַבִּי נַחְמָן. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “עֶר הָאט זִיךְ פַאר קְלָאבִּין צוּא ר’ נַחְמֶנֶ’ן” [הוּא בָּחַר עַצְמוֹ אֵצֶל ר’ נַחְמָן]:

אות רצ-ד

נג, אָמַר לְר’ לִיפָּא: “קוּק מִיךְ אָן” [תִּסְתַּכֵּל בִּי]. וּמַה שֶׁאֵינִי אוֹמֵר זֹאת לָהֶם (וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל ר’ נָתָן וְר’ נַפְתָּלִי זַ”ל), כִּי הֵם רוֹאִים אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם. עוֹד אָמַר לוֹ: “דָאס זֶעהסְטוּ מִיךְ אִיטְסֶער זָאלְסְט מִיךְ זֶעהן רֹאשׁ-הַשָּׁנָה” וְכוּ'” [זֶה אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי עַכְשָׁו, שֶׁתִּרְאֵנִי גַם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה]:

אות רצ-ה

נד, אָמַר: כְּשֶׁבָּא אֶחָד לְִפַָנַי, אָז תֵּכֶף כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ, אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ מִכּוֹבַע הָעֶלְיוֹן וְעַד רַגְלָיו (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “וִוי בַּאלְד אִיךְ טוּא אַ קוּק אוֹיף אִים, אַזוֹי קֶען אִיךְ אִיהם פוּן דֶעם סְפָּאדִיק בִּיז אוּן דִיא פִיס”):

אות רצ-ו

נה, פַּעַם אַחַת קָבַל אֶחָד לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ עַל פַּרְנָסָה. וְהָאִישׁ הַהוּא הָיָה בַּעַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ, וְהָיָה לְרַבֵּנוּ זַ”ל רַחְמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו, כִּי הָיָה לוֹ בָּנוֹת לְהַשִּׂיאָן וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל. וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס נִפְלָא, שֶׁבָּא אָדוֹן אֶל אַכְסַנְיָא הַהִיא וְאִבֵּד שָׁם כִּיס רֶענְדְלִיךְ (שֵׁם מַטְבֵּעַ), וּמְצָאוֹ הָאִישׁ הַהוּא. בְּתוֹךְ כָּךְ הִרְגִּישׁ הָאָדוֹן, שֶּׁנֶּאֱבַד לוֹ הַכִּיס עִם הָרֶענְדְלִיךְ, וְהִתְחִיל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְחַפֵּשׂ, וְהָיָה יָכוֹל לָבֹא לִידֵי עֲלִילָה וּמִשְׁפָּט מֵהָאָדוֹן. וְהוֹדָהּ הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁהוּא מָצָא אֶת הַכִּיס עִם הָרֶענְדְלִיךְ, וְהֶחֱזִיר לְהָאָדוֹן. וְהִפְלִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֵס נִפְלָא בְּתוֹךְ נֵס, וּבְתוֹךְ-כָּךְ חָזַר הָאָדוֹן וְאִבֵּד אֶת הַכִּיס, וְחָזַר וּמְצָאוֹ הָאִישׁ הַנַּ”ל, וְאָז אָמַר הָאָדוֹן, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ חוֹשֵׁד אֶת הָאִישׁ הַנַּ”ל, כִּי הוּא אִישׁ נֶאֱמָן, שֶׁכְּבָר הֶחֱזִיר לוֹ פַּעַם אַחַת. וְנִפְטַר מִמֶּנּוּ הָאִישׁ הַנַּ”ל, וְהָאָדוֹן חָזַר לְבֵיתוֹ רֵיקָם. וְהָאִישׁ הַנַּ”ל הִשִּׁיא בְּנוֹתָיו וְנִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת.
(אָמַר הַמַּעְתִּיק: מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה יָכוֹל אָדָם לְהָבִין, אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין לְסַפֵּר לִפְנֵי הַתַּלְמִיד-חָכָם צַעֲרוֹ, וְכַמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַצַּדִּיקִים כְּשֶׁמְּעוֹרְרִין רַחֲמֵיהֶם עַל הָאָדָם, שֶׁבָּזֶה לְבַד יוּכַל הָאָדָם לְהִוָּשַׁע יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה):

מעלת המתקרבים אליו

אות רצא

א, אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק זַ”ל, כְּשֶׁהָיוּ נוֹסְעִים אֵלָיו מִדַּאשִׁיב לְמֶעדְוֶועדִוְוקֶע, וּפַעַם אַחַת הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת לִסְבִיבוֹת מֶעדְוֶועדִוְוקֶע כְּדֵי לִהְיוֹת סְמוּכִים אֵלָיו תָּמִיד, וְכֵן עָשׂוּ אָז, אָמַר שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחַר הַדְּרָכִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים בָּהֶם אֵלָיו. וְאָמַר שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁנָּסְעוּ אֵלָיו נִבְרָא מַלְאָךְ מִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. וְאָמְרוּ לוֹ: הֲלֹא גַּם כַּמָּה יְגִיעוֹת יֵשׁ לָנוּ וְכַמָּה פְּסִיעוֹת אָנוּ הוֹלְכִין קֹדֶם שֶׁשּׂוֹכְרִין הָעֲגָלָה לִנְסֹעַ. הֵשִׁיב: בְּוַדַּאי גַּם זֶה בִּכְלָל, כִּי גַּם מֵאֵלּוּ הַפְּסִיעוֹת נִבְרָא מַלְאָךְ מִכָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. וּבְעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמַאן דִּבֵּר מִזֶּה, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אִיךְ וִוינְשׁ מִיר אַז אִיךְ זָאל זוֹכֶה זַיין צוּ זֶעהן דָאס לֶעכְטִיקַייט פוּן דִיא וֶועגִין וָואס אִיר פָארְט אוֹיף זֵייא צוּ מִיר” [אַחֲלַי, שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר בְּהִירוּת הַדֶּרֶךְ שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים עָלָיו אֵלַי]:

אות רצב

ב, עָנָה וְאָמַר: הָעוֹלָם רָאוּי שֶׁיִּתְמְהוּ עַצְמָן עַל הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ:

אות רצב-ב

ב-ב, אָמַר: עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אוֹמֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: “יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר” (ישעיה מ”ט):

אות רצג

ג, שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לַאֲנָשָׁיו: מַה לָּכֶם לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת, אֵין אַתֶּם צְרִיכִים כִּי-אִם לָתֵת אֲבָנִים וָסִיד וַאֲנִי בּוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים (כְּלוֹמַר שֶׁאָנוּ צְרִיכִין רַק לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה’ בִּפְשִׁיטוּת, בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְמִצְווֹת, וְהוּא עוֹשֶׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה) (“אִיר דַארְפְט נָאר צוּ טְרָאגְן שְׁטֵיינֶער אוּן וָואפְנֶע אוּן אִיךְ בָּאוֶוע דֶער פוּן בִּנְיָנִים”) (וּמָשַׁךְ הַרְבֵּה תֵּבַת “בִּנְיָנִים”, כְּמַפְלִיג בְּשֶׁבַח נִפְלְאוֹת תִּפְאֶרֶת הַבִּנְיָנִים הַנּוֹרָאִים שֶׁבּוֹנֶה מִזֶּה):

אות רצד

ד, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַרְאוֹת הַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד אַרְבַּע אַמּוֹת סָמוּךְ לְבֵיתוֹ, אַךְ הוּא מַעְלִים הַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ בְּכַוָּנָה. וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר: אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת-שָׁמַיִם שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה יָכוֹל לְקַבֵּל מִמֶּנִּי. וּבֶאֱמֶת הָיָה נִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל שֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו נִתְמַלֵּא תֵּכֶף יִרְאָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, וְנִתְלַהֵב מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה כָּזֹאת. וְגַם עַכְשָׁו עֲדַיִן יִרְאָתוֹ הַגְּדוֹלָה גְּנוּזָה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בָּא עָלָיו יִרְאָה גְּדוֹלָה וּמִתְעוֹרֵר מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ:

אות רצה

ה, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: אִלּוּ הָיִינוּ רוֹאִין אוֹצָר הָיִינוּ רָצִים בְּוַדַּאי אֵלָיו, וְהָיִינוּ חוֹפְרִים וּמְלַכְלְכִים עַצְמֵנוּ בְּרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל לַחְתֹּר אַחֲרָיו וּלְמוֹצְאוֹ. וַהֲלֹא אֲנִי אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, וּמַדּוּעַ לֹא יִהְיוּ לְהוּטִים וְרָצִים אַחֲרַי לְקַבֵּל. וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַבֵּל? וְהֵשִׁיב: עִם הַפֶּה וְהַלֵּב צְרִיכִין לַחְתֹּר וּלְבַקֵּשׁ (“מִיטְן פִּיסְק אוּן מִיטְן הַארְץ”). “בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ” (דברים ל’):

אות רצו

ו, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר: “אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה” וְכוּ’ (דף י”א:). אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס יִרְאָה בַּאֲנָשַׁי, יִרְאָה נִפְלָאָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיְתָה יִרְאָה כָּזֹאת בָּעוֹלָם:

אות רצז

ז, אָמַר לְאֶחָד: הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֶצְלִי הֵם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה פְּעָמִים תַּעֲנִית מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת (נ”א: מִמִּתְעַנֶּה שִׁבְעָה פְּעָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת):

אות רחצ

ח, אָמַר לְאֶחָד, שֶּׁהַכֹּחַ שֶׁהָיָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לוֹמַר שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים “אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְּנִי”, וְעַל-יְדֵי-זֶה הֶעֱלָה אוֹתוֹ מִשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנָּם וְהִכְנִיסוֹ לְגַן-עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה י:), זֶה הַכֹּחַ יֵשׁ לוֹ גַּם-כֵּן. שֶׁהוּא יָכוֹל זֹאת גַּם-כֵּן, לְהַעֲלוֹת בְּדִבּוּרוֹ בְּעָלְמָא אֶת הָאָדָם מִכָּל הַשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנָּם וּלְהַכְנִיסוֹ לְגַן-עֵדֶן:

אות רצט

ט, פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּי-אִם כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר (נ”א: שֶׁבְּדוֹרוֹ). עָנָה וְאָמַר: קֹדֶם שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעַצְמוֹ. אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי-אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַיי סֶע אִיז פַאר הַאנְדֶין עֶפֶּעס אַזַאךְ קֶען מֶען פַארְט נִיט לִשְׁמוֹר אַז סֶע אִיז שׁוֹין פַאר הַאנְדֶין קֶען מֶען אַנְדֶערְשׁ נִיט זַיין אֵיין יְהוּד סַיידְן מֶען אִיז זִיךְ צוּ אִים מְקָרֵב”. וְיֵשׁ לִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שִׂיחָה נָאָה בָּזֶה, וְאִם יִהְיֶה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָתְבָהּ יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר (עיין בלקוטי הלכות הלכות הפקר ונכסי הגר הלכה ג’):

אות ש

י, בְּעֵת שֶׁנָּסַע מֵעִיר אַחַת, בְּעֵת שֶׁנִּפְטַר שָׁם אֶחָד שֶׁהָיָה מְקֹרָב אֵלָיו קְצָת, כִּי לֹא הָיָה נוֹסֵעַ אֵלָיו לִבְּרֶסְלֶב כְּלָל, רַק בִּזְלַאטִיפָּלֶע הָיָה מְקֹרָב אֵלָיו מְעַט. וְזֶה הָאִישׁ שֶׁנִּפְטַר שָׁם בְּאוֹתוֹ הָעִיר הַנַּ”ל הִנִּיחַ שָׁם שֵׁם טוֹב מְאֹד. אָז אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל: הֲלֹא גַּם מִי שֶׁנּוֹגֵעַ (נ”א: שֶּׁנָּגַע) בִּי אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה אֵין לְשַׁעֵר מַעֲלָתוֹ. כִּי הֲלֹא זֶה הָאִישׁ לֹא הָיָה מְקֹרָב אֵלַי כָּל כָּךְ כִּי-אִם מְעַט דִּמְעַט, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם יוֹדְעִים וּמְבִינִים כִּי לֹא נָסַע אֵלַי כְּלָל. אַף-עַל-פִּי-כֵן, הַרְאִיתֶם גֹדֶל הַשֵּׁם טוֹב שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו, וְהַכֹּל מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ שֶׁהָיָה זוֹכֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד סוֹף הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּשְׁאָר שְׁבָחִים נָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בִּי מְעַט, מַה יְקָרָה מַעֲלָתוֹ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:

אות שא

יא, שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁסִּפֵּר שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל עַל עֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע עָלֵינוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. עָנָה וְאָמַר: אֲנִי יָדַעְתִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם, אִלּוּ הָיוּ לוֹקְחִין מִכֶּם הַיֵּצֶר הָרָע הָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַלְּחִין צִנּוֹרוֹת מְלֵאִים דָּם וְכָל הָעוֹלָם הָיָה מָלֵא דָּם. אֲפִלּוּ כְּשֶׁתִּהְיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים צָרִיךְ לָכֶם זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁתֵּדְעוּ עֹצֶם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּכֶם שֶׁהָיָה לָכֶם, רַק אֲנִי יָדַעְתִּי אוֹתוֹ:

אות שא-ב

יא-ב, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבְּרוּ מִגְּדֻלַּת הָרַב הַמְּפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב ר’ שָׁלוֹם זַ”ל מִפָּארוֹאבִישְׁט. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר: לֶעָתִיד לָבוֹא יִרְאוּ הַחִלּוּק בֵּין גְּדֻלָּתוֹ וּבֵין גְּדֻלַּת ר’ שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זַ”ל. אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן בְּנֻסַּח אַחֵר מִפִּי ר’ נַפְתָּלִי זַ”ל, שֶׁאָמַר זֹאת לְעִנְיַן ר’ יוּדְל וְר’ שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זַ”ל, שֶּׁדִּבְּרוּ מֵהַנַּ”ל וּמֵהֶם, וְאַחַר-כָּךְ עָנָה וְאָמַר: לֶעָתִיד לָבוֹא יִרְאוּ הַחִלּוּק בֵּינוֹ וּבְנֵיהֶם:

אות שב

יב, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בַּסּוֹף לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְאָמַר: שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה לִי זֹאת חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם פַּעַם (נ”א: בְּשׁוּם אֹפֶן), לִקַּח מִמֶּנִּי אֵיזֶה אִישׁ מֵאֲנָשַׁי בָּאֶמְצַע. כְּלוֹמַר, רַק כָּל אֶחָד בְּוַדַּאי יִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים, וְיִתְיַגֵּעַ וְיַחְתֹּר חֲתִירָה אַחַר חֲתִירָה, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָבוֹא לְעִנְיָנוֹ וּלְמַדְרֵגָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

אות שג

יג, אָמַר לְעִנְיַן מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת (נ”א: שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת) אֶצְלוֹ: שֶׁבְּכָל פַּעַם וָפַעַם שֶׁזָּכָה הָאָדָם לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ, וְכָל הִסְתַּכְּלוּת וְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁזָּכוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלָיו הַכֹּל אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם:

אות דש

יד, שָׁמַעְתִּי בִּקְהִלַּת בְּלִיפֶּוִיץ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ דְּשָׁם, וְאָמַר: מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְכִי מַסְפִּיקִים יְמֵיכֶם וְכֹחֲכֶם כֻּלְּכֶם לְתַקֵּן פְּגָם אֶחָד מִמַּה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם, רַק אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְכֶם. וְיֵשׁ לָאֵל יָדִי לְתַקֵּן הַכֹּל כָּל מַה שֶּׁקִּלְקַלְתֶּם עַד הֵנָּה, רַק הָעִקָּר מֵעַתָּה לֹא תַעֲשׂוּ עוֹד. וַאֲפִלּוּ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵינִי מַקְפִּיד עַל הַשְּׁגָגוֹת שֶׁתַּעַבְרוּ חַס וְשָׁלוֹם, רַק הָעִקָּר שֶׁעַל-כָּל-פָּנִים תִּשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִמֵּזִיד. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה:

אות שה

טו, שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת עָמַד בְּעֶרֶב-רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אַחַר הַסְּלִיחוֹת וְאָמַר: אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְרֻצִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּמוֹ עֶרֶב-רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה לָכֶם. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַנְדֶערֶע וָואלְטְן זִיךְ גִיוִוינְטְשְׁן אַזוֹי אַ רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְכוּ'”:

אות שו

טז, שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׁמַע מֵרַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “מַיין פַייעֶרְל וֶועט שׁוֹין טְלוּאֶין בִּיז מָשִׁיחַ וֶועט קוּמֶען” [הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ]:

אות שז

יז, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל. רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי-אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ, אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ’:

אות שח

יח, דִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחַ לְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אָדָם גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי עֵץ קָטָן יָכוֹל לְהַדְלִיק וּלְהַבְעִיר עֵץ גָּדוֹל מְאֹד. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אַשְׁפֶּעְנְדַאלֶע קֶען אַקְלָאץ אוּנְטֶער צִינְדְן”. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּעֵץ? לוֹמַר לְךָ, מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה” וְכוּ’ (תענית ז’.):

אות שט

יט, אָמַר: הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לַעֲשׂוֹת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם גַּם אַחַר פְּטִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא [לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֵלָיו בִּשְׁבִיל תִּקּוּן]. וְדַע, שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה, שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִיתִּי לְקַבֵּל תִּקּוּן, הוּא רַק מַה שֶּׁמַּדִּיחִין וּמְסִיתִין אוֹתוֹ מִזֶּה, וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בִּכְפִירוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁאֵין בְּהַצַּדִּיק מַמָּשׁ. כִּי גַּם שָׁם בֵּין הַמַּלְאֲכֵי חֲבָלָה וְהַקְּלִפּוֹת יֵשׁ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. עַל-כֵּן הָעִקָּר לִקַּח זֹאת בְּדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְפַתּוֹת וּלְהָסִית אוֹתוֹ שָׁם, רַק יַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ שָׁם בְּחֹזֶק לֵילֵךְ דַּוְקָא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יַנִּיחוּהוּ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר, גַּם שָׁם צְרִיכִין חִזּוּק אֱמוּנָה בְּהַצַּדִּיק. וְסִפֵּר מַעֲשֶׂה עַל-זֶה מַה שֶּׁאֵרַע בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֵצֶל הַצַּדִּיק רַבִּי מֶענְדְיל מִוִּויטֶיפְּסְק עִם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שְׁמוֹ רַבִּי נֹחַ שֶׁנִּפְטַר עַל הַסְּפִינָה וְכוּ’ נִכְתַּב בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל ק”א):
(יש גורסים זה כאן (כפול לעיל סימן ק”א): גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר עֵצָה לָזֶה שֶׁיּוּכַל לָבוֹא אַחַר פְּטִירָתוֹ לְהַצַּדִּיק, לִשָּׁבַע עַל זֶה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ. וְלֹא שָׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ רַק מִפִּי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ):

אות שי

כ, אָמַר: כַּמָּה צֶלֶם אֱלֹקִים הָיוּ מֻנָּחִים בָּרֶפֶשׁ שֶׁאֲנִי הוֹצֵאתִים מֵהָרֶפֶשׁ וְכוּ’ וְכוּ’. כִּי נִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַמִּתְקָרְבִים אֵלַי נִשְׁתַּנָּה פְּנֵיהֶם, וּבָא עֲלֵיהֶם פָּנִים שֶׁל יְהוּדִי בְּחִינַת צֶלֶם אֱלֹקִים. הֲלֹא יֵשׁ אֶצְלִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הָיָה דַּי לָהֶם, כִּי גַּם הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הָיָה קָטָן לִפְנֵיהֶם, שֶׁאִם הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לַחְתֹּר תַּחַת שְׁאוֹל תַּחְתִּית הָיוּ חוֹתְרִים, וְעַל יָדִי נִתְקָרְבוּ וְכוּ’:

אות שיא

כא, אָמַר: אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים נִפְלָאִים מְאֹד, רַק הַחִסָּרוֹן שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמִי אֶת הַכְּלִי אֻמָּנוּת שֶׁקּוֹרִין “גִּיצַייג”:

אות שיב

כב, עִם הַקָּטָן שֶׁבְּאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יִהְיֶה נַעֲשָׂה עִמּוֹ בָּעוֹלָם מַה שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עִם הַגָּדוֹל שֶׁבַּמְפֻרְסָמִים שֶׁל עַכְשָׁו:

אות שיג

כג, מַעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַייזִיק זַצַ”ל, שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל רָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה שֶׁהָיוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, וְדָחֲקוּ עַצְמָן לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה, וְאָמְרוּ לְאֶחָד, אֱמֹר אַתָּה לָנוּ תּוֹרָה, וְאָמַר לָהֶם. וְשָׁמַע הוּא זַ”ל וְהוּטַב בְּעֵינָיו מְאֹד. וְהוּא מֵבִין עַל תּוֹרָה, כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא שָׁמַע כָּזֹאת מֵעוֹלָם. וְשָׁאַל אִם אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהֶרְאוּ לוֹ. וְשָׁלַח אַחֲרָיו, וַהֲוָה מָה דְּהַוָּה. וְקֹדֶם פֶּסַח חָלַם לְמוֹרֵנוּ הָרַב ר’ יִצְחָק אַייזִיק הַנַּ”ל כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁשָּׁמַע הוּא, וּבָא וְסִפֵּר לוֹ בְּאֵימָה גְּדוֹלָה וְרְתֶת וְזִיעַ גְּדוֹלָה מְאֹד. וְהָלַךְ הוּא מִשָּׁם, וְנִשְׁאַר מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַייזִיק הַנַּ”ל חַלָּשׁוּת. וְאַחַר-כָּךְ בְּסָמוּךְ נִפְטַר הַנַּ”ל.
אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיוּ מְקוֹנְנִים וּמְצַעֲרִים אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ”ל מְאֹד עַל פְּטִירַת הָרַב רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק הַנַּ”ל, וְנִחַם אוֹתָם רַבֵּנוּ זַ”ל, וְהֵשִׁיב לָהֶם: אֲבָל עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן:

אות שיד

כד, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר: הַפָּחוּת שֶׁבַּאֲנָשַׁי אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד וְכוּ’. אָמַר: הַמְפֻרְסָמִים יִתְקָרְבוּ גַּם כֵּן אֵלַי, וְצָרִיךְ לָהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה. וְהֵם בְּחִינַת גֵּרִים גְּרוּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ מֵחֲמַת גְּזֵרַת שְׁמָד.
אָמַר: תְּצַיֵּר לְעַצְמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁבַּמְפֻרְסָמִים (נ”א: בַּדּוֹר) שֶׁל עַכְשָׁו, ע”כ לְסוֹף בְּוַדַּאי יַעֲמוֹד אֵצֶל הַפֶּתַח וִיקַנֵּא מְאֹד אֶת הַמְקֹרָבִים אֵלָיו. מִכָּל שֶׁכֵּן, מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהוֹשִׁיט לוֹ אֵשׁ לְהַמַּעֲלָה עָשָׁן, הַיְנוּ לוּלְקֶע.
כְּשֶׁאֶהְיֶה זָקֵן כְּמוֹ ר’ בָּרוּךְ אֵשֵׁב בְּבַיִת שֶׁל זָהָב, שֶׁל כֶּסֶף, בְּוַדַּאי!:

אות שטו

כה, הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁהָיָה מְקֹרָב וְנִתְרַחֵק, וְאַחַר-כָּךְ חָזַר וּבָא אֵלָיו בְּחֹל-הַמּוֹעֵד פֶּסַח תקס”ט. עָנָה וְאָמַר: אֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, רַק הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, אִם הוּא מְקֹרָב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ הוּא טוֹב מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כְּלָל (וְאִם לֹא הָיָה מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָיָה גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר).
הַדְּרָכִים מְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (איכה א’, אות ל”א) עַל פָּסוּק “דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת” (איכה א’), שֶׁהֵם מִתְאַבְּלִים עַל שֶׁפָּסְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם. וְכֵן אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם נוֹסְעִים וְהוֹלְכִים לְצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִפְסָק אֶחָד מֵהֶם וְנִמְנָע מִלִּנְסֹעַ, אֲזַי גַּם הַדְּרָכִים מִתְאַבְּלִים וּמְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם. כִּי הַדְּרָכִים תְּאֵבִים שֶׁיִּסַּע עוֹד אֶחָד עֲלֵיהֶם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. תָּמֵהַּ אֲנִי, אֵיךְ מַשְׁלִיכִים חֲבוּרָה אֲהוּבָה וַחֲבִיבָה כָּזוֹ. מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים לֹא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי ה’ כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הִפְסַדְתָּ מַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ, וְאִם הָיִיתָ עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם כָּרָאוּי, הֲלֹא טוֹב הָיָה אִם הָיִיתָ מַטִּיל אֶת הָעַבְדוּת וְהַיַּהֲדוּת שֶׁלְּךָ גַּם-כֵּן לְתוֹךְ הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁל הַחֲבֵרִים הָאֲהוּבִים, וְהָיוּ אֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַרְחִיב יְדֵיהֶם וּלְהַצְלִיחַ עַל-יְדֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁלְּךָ. וְיָתֵר מִזֶּה לְהַגִּיד לְךָ מָה אֲנִי, וּמַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד לְךָ. אִם תִּסַּע מֵעַתָּה אָז תִּתְחָרֵט עַל הֶעָבָר:

אות שטז

כו, הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא “כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוֹות לָזֶה” (שבת ל:), וְעַל-כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כֹּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא וְכוּ’. וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל-יְדֵי תְּפִלָּתָם אוֹ עַל-יְדֵי יִרְאַת-שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה צַוְתָּא לָזֶה. אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה (“וִוי אִיךְ זֶעה”) אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם, כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה:

אות שיז

כז, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהוֹלְכִים שְׁלוּחִים (שֶׁקּוֹרִין “שְׁטָאפֶּעטְן”) מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמֵהַשֵּׁנִי לְהַלָּן יוֹתֵר עַד שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק. הַיְנוּ, כִּי מִכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִכֻּלָּם הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאֹזֶן הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְהוּא מְקַבֵּל וּמֵבִין מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת “כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה” (שבת ל:), הַיְנוּ בְּחִינַת עֵצוֹת, לִתֵּן לוֹ עֵצוֹת כַּנַּ”ל. כִּי תַּרְיָ”ג מִצְווֹת נִקְרָאִין “תַּרְיָ”ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא” (זוהר יתרו פב:), וְזֶה: “לְצַוּוֹת”, לְשׁוֹן עֵצוֹת כַּנַּ”ל. וְאָמַר שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בְּחִינַת עֵצוֹת, אֲבָל הָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי זֶה גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד, וַאֲפִלּוּ מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וְכוּ’. וְכָל זֶה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַצַּדִּיק מִצַּד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּגוּף, אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ’ וְכוּ’. וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיַן שִׂיחָה זוֹ דְּבָרִים נִפְלָאִים:

אות שיח

כח, אָמַר: לִכְנֹס אֶצְלִי וּלְהִתְקָרֵב אֵלַי הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, וַאֲפִלּוּ בָּנַי עַצְמָם. וְכִי יֵשׁ יוֹתֵר מְקֹרָב מִבָּנִים? אֲפִלּוּ הֵם כָּל אֵימַת שֶׁרוֹצִים לִכְנֹס אֶצְלִי, יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְכַיּוֹצֵא. וְהָעִקָּר בִּשְׁעַת הַהַתְחָלָה. וְכָל זְמַן שֶׁנִּקְרָא הַתְחָלָה אָז הוּא קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְקָרֵב, וְגַם אַחַר-כָּךְ נַעֲשָׂה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, אַךְ בַּהַתְחָלָה, כָּל זְמַן שֶׁנִּקְרָא הַתְחָלָה, הוּא דָּבָר נִמְנָע וְקָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד לִכְנֹס וּלְהִתְקָרֵב:

אות שיט

כט, אָמַר לְאֶחָד: אֲנִי אֶעֱשֶׂה מִכֶּם כִּתּוֹת כִּתּוֹת:

אות שכ

ל, אָמַר: כָּל מִי שֶׁיְּצַיֵּת אוֹתִי וִיקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, רַק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הוּא יְקַיֵּם הַכֹּל כְּמַאֲמָרוֹ. וְאָמַר אָז עִנְיָן “עַם נָבָל וְלֹא חָכָם” (כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי א’ בְּסִימָן קכ”ג). מִן הַסְּתָם מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר:

אות שכא

לא, אָמַר: יֵשׁ לִי מַזָּל שֶׁמְּצַיְּתִין אוֹתִי מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת, וְכַמָּה אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בִּקְּשׁוּ אוֹתִי וְכוּ’:

אות שכב

לב, אָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁסִּפֵּר עִמּוֹ מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אָמַר: הֲלֹא כְּבָר עֵינַי כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם, וַאֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל וּמְחַכֶּה בְּכָל עֵת שֶׁיְּזַכֵּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת בָּכֶם מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ, שֶׁתִּהְיוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה כָּךְ. וְלֹא בִּלְבַד אֲנָשַׁי שֶׁיִּהְיוּ מְקֹרָבִים אֵלַי, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁרַק יִגַּע בָּהֶם, בְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת. וְלֹא אִישׁ כָּשֵׁר בִּלְבַד, כִּי-אִם אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד יִהְיֶה מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַאֲנָשִׁים שֶׁלִּי. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “אִיךְ הָאבּ מִיךְ שׁוֹין מַיינֶע אוֹיגְן אוֹיס גִיקוּקְט אוֹיף אִיטְלִיכְן בַּאזוּנְדֶער” [בְּעֵינַי כְּבַר הִסְתַּכַּלְתִּי עַל כָּל אֶחָד בְּנִפְרָד], וַאֲנִי מְקַוֶּה לַה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְאָמַר גַּם אָז: כְּבָר גָּמַרְתִּי וְאֶגְמֹר (“אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירְן”):

אות שכג

לג, פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמָּנוּ, וְהָיָה מַתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ, אֵיךְ אָנוּ רְאוּיִים וְזוֹכִים לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת נוֹרָאוֹת וּקְדוֹשׁוֹת וְכוּ’ וְכוּ’ כָּאֵלּוּ. אַךְ אָמַר: “אַכָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא” (סנהדרין לט.):

אות שכג-ב

לד, שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר כְּשֶׁקֵּרֵב אוֹתִי, שֶּׁקָּשֶׁה מְאֹד וְכוּ’ מֵחֲמַת בָּעַל מַחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים וְכוּ’ (עיין רמב”ם הלכות תשובה פרק ד’.), אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנַסֶּה אֶת עַצְמִי:

אות שכד

לד-ב, אָמַר לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק מִטִּירָהאוִויצֶע עָלַי, שֶׁלְּעִנְיַן אֲמִירַת תּוֹרָה הוּא חָד בְּדָרָא:

אות שכה

לה, אָמַר לִי כְּשֶׁשְּׁאַלְתִּיו אִם אֲדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, הֵשִׁיב לִי: “שְׁמוּס יָא”. שְׁאִלְתִּיו: “אִיךְ וֵוייס הָאבֶּער נִיט וָואס יֶענֶעם גֵייט אָפּ”. הֵשִׁיב לִי: “דוּא דַארְפְסְט נִיט וּוסִין”. שְׁאִלְתִּיו: “וָואס הֶעלְף אִיךְ אִים”. הֵשִׁיב: “וָואס הָאט דָאס צוּ דִיר” [דַּבֵּר כֵּן. שְׁאִלְתִּיו: אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מַה חָסֵר לו. הֵשִׁיב לִי: אֵינְךָ צָרִיךְ לָדַעַת. שְׁאִלְתִּיו: מַה אֲנִי עוֹזֵר לוֹ. הֵשִׁיב: מַה זֶה שַּׁיָּךְ אֵלֶיךָ]. וְהֵבַנְתִּי כַּוָּנָתוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר: “דוּא פּוֹעֶלְסְט יָא” [אַתָּה כֵּן פּוֹעֵל]:

אות שכו

לו, אָמַר לִי: “אַשְׁטִיק עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ הָאבּ אִיךְ שׁוֹין פוּן דִיר אַוֶועק גִינוּמֶען” [חֲתִיכַת עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּבָר לָקַחְתִּי מִמְּךָ]. גַּם אָמַר לִי: “דִיךְ הָאבּ אִיךְ שׁוֹין אַוֶועק גִינוּמֶען פוּן דֶער וֶועלְט” [אוֹתְךָ כְּבָר לָקַחְתִּי מֵהָעוֹלָם הַזֶּה]:

אות שכז

לז, אָמַר שֶׁיְּסַפְּרוּ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וּמִכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיוּ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת:

אות שכז-ב

לז-ב, רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּעַל אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁיִּזְכֶּה לְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ אַחַר מוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁשִּׁמֵּשׁ אוֹתוֹ בְּחַיָּיו. וְיֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה לְסַפֵּר וִיבֹאַר בְּמָקוֹם אַחֵר:

אות שכח

לח, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּנֶעמְרוֹב וְהָיָה דַּרְכִּי לִנְסֹעַ אֵלָיו זַ”ל לִבְּרֶסְלֶב. פַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לִי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר וְהִקְפִּיד עַל שֶׁנּוֹסְעִים אֵלָיו בַּעֲגָלוֹת, וְאֵין הוֹלְכִים אֵלָיו רַגְלִי. וְנִכְנַס בְּלִבִּי אוֹתוֹ הַדָּבָר הַרְבֵּה, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי כָּךְ רָאוּי וְיָפֶה לָנוּ לֵילֵךְ אֵלָיו רַגְלִי דַּיְקָא, וְהָיִיתִי מִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה. וְסִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזָכִיתִי לֵילֵךְ אֵלָיו זַ”ל בְּרַגְלִי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה פְּעָמִים הִרְוַחְתִּים עַל יְדֵי מַה שֶּׁהָלַכְתִּי בָּרַגְלַיִם כַּאֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי. שֶׁבְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה פְּעָמִים אִם לֹא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר לֵילֵךְ רַגְלִי, לֹא הָיִיתִי כְּלָל אֶצְלוֹ בְּאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים. בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים שֶׁזִיכָּנוּ לָזֶה. וּמַה שֶּׁהִרְוַחְתִּי בְּיִחוּד בְּאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים, מְעַט מִזֶּה אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי, כִּי אֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי אָז, וְיָתֵר מִזֶּה אִם אֶזְכֶּה אַבְחִין לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְכֵן חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי הָלַךְ גַּם-כֵּן בְּרַגְלָיו מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים הַנַּ”ל. וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים הָיוּ בָּהֶם כַּמָּה עֲנִיִּים שֶׁהָלְכוּ כַּמָּה פְּעָמִים אֵלָיו בְּרַגְלֵיהֶם דֶּרֶךְ רָחוֹק, אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, אֲבָל אֲנַחְנוּ תְּהִלָּה לָאֵל הָיוּ לָנוּ עַל הוֹצָאוֹת, כִּי הָיִינוּ אָז בְּנֵי עֲשִׁירִים, רַק מִגֹדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ בְּרַגְלֵינוּ דַּיְקָא אֵיזֶה פְּעָמִים כַּנַּ”ל. וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בָּזֶה (הלכות גיטין הלכה ד’):

אות שכט

לט, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר עַל אֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו רַגְלִי שֶׁאָמַר אָז: וּמָה אִם נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָלַךְ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת בְּרַגְלָיו זָכָה לִמְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה גְּדוֹלָה מֻפְלֶגֶת כָּזֹאת (עיין סנהדרין צו.), כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ לְהַצַּדִּיק פַּרְסָה וְיוֹתֵר, כַּמָּה וְכַמָּה יִזְכֶּה עַל-יְדֵי-זֶה, “עַיִן לֹא רָאָתָה” וְכוּ’ (ישעיהו ס”ד). כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר זֹאת עַל אִישׁ אֶחָד מִטִּירָהאוִויצֶע שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ בְּכָל עֵת לָבוֹא אֵלָיו רַגְלִי מִטִּירָהאוִויצֶע לִבְּרֶסְלֶב, שֶׁהֵם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת שֶׁלָּנוּ הַגְּדוֹלִים. וּפַעַם אַחַת עָמַדְתִּי לְפָנָיו זַ”ל בְּעֵת שֶׁבָּא אֵלָיו רַגְלִי הָאִישׁ הַנַּ”ל מִטִּירָאוִויצֶע, וְסִפֵּר לִי הוּא זַ”ל שֶׁבְּעֵת שֶׁצַּר לְזֶה הָאִישׁ הַנַּ”ל בַּעֲבוֹדַת ה’, הוּא הוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו מִשָּׁם לְכָאן. וְהֵבַנְתִּי שֶׁהוּטַב זֹאת בְּעֵינָיו זַ”ל מְאֹד מְאֹד. וְכֵן פַּעַם אַחַת נִפְטַר לְעוֹלָמוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים מִנֶּעמְרוֹב שֶׁהָיָה מִמְּקֹרָבָיו, וְסִפֵּר הוּא זַ”ל גַּם-כֵּן בְּשִׁבְחוֹ וְאָמַר עָלָיו, שֶׁדַּרְכּוֹ הָיָה שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה צַר לוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר בְּיַהֲדוּתוֹ, הָלַךְ בְּרַגְלָיו מִשָּׁם לְכָאן, אַשְׁרֵי לָהֶם:

אות של

מ, אָמַר: אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִכֻּלְּכֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים נוֹרָאִים, אֲבָל מַה יִּהְיֶה, אִם-כֵּן יַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֶת עַצְמוֹ (כְּלוֹמַר, שֶׁרְצוֹנוֹ הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נִתְיַגַּע בְּכֹחוֹ וְעֵצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהַשִּׂיג עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲבָל לֹא שֶׁהוּא יִתֵּן הַכֹּל לְגַמְרֵי). וְכֵן שָׁמַעְתִּי עוֹד בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת שֶׁאָמַר: אֲנִי יָכוֹל לִתֵּן יִרְאָה לְאָדָם עַד שֶׁיֵּצֵא מֵחַיָּיו וְיִתְבַּטֵּל בִּמְצִיאוּת.
וּפַעַם אַחַת בִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ יִרְאָה [כִּמְדֻמֶּה לִי הַכּוֹתֵב שֶׁזֶּה הָיָה ר’ שִׁמְעוֹן הַמְּשַׁמֵּשׁ (נ”א: הַגַּבַּאי) שֶׁלּוֹ]. וְדִבֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל דְּבָרִים כְּעֵין הַנַּ”ל, שֶׁבְּוַדַּאי יָכוֹל לִתֵּן יִרְאָה עֲצוּמָה, רַק שֶׁאֵין זֶה הַתַּכְלִית, כִּי אִם-כֵּן יִתְבַּטֵּל בִּמְצִיאוּת. וְהָאִישׁ הַנַּ”ל הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק אַף-עַל-פִּי-כֵן שֶׁיָּאִיר עָלָיו יִרְאָה עֲצוּמָה, וְאַחַר-כָּךְ יָצָא הָאִישׁ מִלְּפָנָיו, וְנָפַל עָלָיו יִרְאָה עֲצוּמָה וּמֻפְלֶגֶת מְאֹד, וְהִתְחִיל לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנּוֹת מַה שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל בְּכָךְ עַד שֶׁכִּמְעַט יָצָא מֵחִיּוּתוֹ, וְנִמְשָׁךְ כָּךְ עַד לְמָחֳרָתוֹ. וְלַמָּחֳרַת נִכְנַס אֶצְלוֹ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל אִם הִגִּיעַ אֵלָיו יִרְאָה, הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַנַּ”ל: שׁוּב אֵינִי רוֹצֶה בָּזֶה, וּבִקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ זֹאת, וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ וְשָׁב לְקַדְמוּתוֹ.
וְכֵן אָמַר לְאֶחָד: אִם הָיִיתִי מַעֲבִיר יָדִי עַל עֵינֶיךָ הָיִיתָ רוֹאֶה גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, אֲבָל אֵינִי רוֹצֶה בָּזֶה, רַק שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תְּיַגַּע בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם עַד שֶׁתִּזְכֶּה לְמַה שֶּׁתִּזְכֶּה. וְכֵן אָמַר לִי פַּעַם אַחַת בְּעִנְיַן זֶה: אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲבֹד אֶת עַצְמוֹ, אִם-כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ אוֹתְךָ (כְּלוֹמַר שֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעְזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ אַף-עַל-פִּי שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְרָאוּי לְרַחֲקוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן יָכוֹל הַצַּדִּיק לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל לֹא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה הַכֹּל בְּעַצְמוֹ כַּנַּ”ל). גַּם אָמַר לִי: אַתָּה בִּלְעָדַי אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת (הַיְנוּ שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּלְעֲדֵי כֹּחוֹ וַעֲצוֹתָיו), אֲבָל אֲנִי בִּלְעָדֶיךָ גַּם-כֵּן אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלָל (כְּלוֹמַר לַעֲשׂוֹת לִי טוֹבָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּדֵּל בְּעַצְמִי לְקַבְּלָהּ, כִּי מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בִּלְעָדַי, אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ זַ”ל):

אות שלא

מא, דִּבְרֵי הַמַּעְתִּיק: אָמַר עַל דְּבַר הַמִּנְיָן מְיֻחָד שֶׁהָיָה לָהֶם לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּנֶעמְרוֹב לְהִתְפַּלֵּל שָׁם בְּיַחַד וְאַחַר-כָּךְ נִתְבַּטֵּל, אָמַר: מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה אִם הָיָה מִתְקַיֵּם דְּבַר הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם, הַמִּנְיָן שֶׁלָּכֶם הָיָה בּוֹקֵעַ רְקִיעִים. גַּם פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל מְנַגֵּן אֵיזֶה מִזְמוֹר בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ בַּלַּיְלָה עִם עוֹד אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְרַבֵּנוּ זַ”ל שָׁכַב כְּבָר עַל מִטָּתוֹ, וְקָם רַבֵּנוּ זַ”ל מִמִּטָּתוֹ וְנִכְנַס אֲלֵיהֶם לִשְׁמֹעַ אֶת נְגִינָתָם. וְאַחַר-כָּךְ אָמַר לָהֶם: תֵּדְעוּ שֶׁהַנְּגִינָה שֶׁלָּכֶם הָיְתָה בּוֹקַעַת רְקִיעִים וְכוּ’, תּוּכְלוּ לְשַׁעֵר עַצְמְכֶם אֲשֶׁר כְּבָר שָׁכַבְתִּי עַל מִטָּתִי, וְהַנְּגִינָה שֶׁלָּכֶם מָשְׁכָה אוֹתִי מִמִּטָּתִי לִכְנֹס אֲלֵיכֶם וְכוּ’:

אות שלב

מב, אָמַר: אֲנִי נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים:
אָמַר הַמַּעְתִּיק: פַּעַם אַחַת הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ, וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “וֶוער סֶ’ע רִירְט זִיךְ אָן אִין מִיר מִיט אַפִינְגֶער, וֶועט עֶר זִיךְ שׁוֹין מִיט גֵיין זִיבֶּען וַואסֶערְן נִיט אָפּ וַואשִׁין” [מִי שֶּׁנָּגַע עַצְמוֹ בִּי אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע, הוּא כְּבָר יַעֲבֹר אֲפִלּוּ שִׁבְעָה מֵימוֹת מִבְּלִי לְהֵרָטֵב]:

אות שלג

מג, אָמַר עַל רַבִּי נָתָן וְרַבִּי נַפְתָּלִי: “זֵייא זֶענֶען זִיךְ גָאר דִימִיטְן” [הֵם יַהֲלוֹמִים]. גַּם פַּעַם אַחַת אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְפָנָיו זַ”ל עַל הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּמוּר “גוּטֶער יוּד”, וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר לוֹ: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהוּא כְּבָר צַדִּיק (“עֶר אִיז שׁוֹין אַ גוּטֶער יוּד”). גַּם אָמַר לְהָרַב רַבִּי נָתָן וְהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זַ”ל בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו, הֲלֹא יֵשׁ לִי עִמָּכֶם הֶכֵּרוּת מִכְּבָר, רַק שֶׁזֶּה זְמַן כַּבִּיר אֲשֶׁר לֹא הִתְרָאִינוּ פָּנִים זֶה עִם זֶה, וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹאִין עַצְמֵנוּ זֶה עִם זֶה (“מִיר קֶענֶען זִיךְ שׁוֹין פוּן לַאנְג, נָאר סֶע שׁוֹין אַלַאנְגֶע צַייט אַז מִיר הָאבְּן זִיךְ שׁוֹין נִיט גִּיזֶעהן, אוּן הַיינְט זֶעהֶין מִיר זִיךְ”).
אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב בְּטִירָהאוִויצֶע, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מֵסֵב עַל הַסְּעֻדָּה עִם קְהַל עָם וְעֵדָה גְּדוֹלָה, הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זַ”ל מִצַּד עַצְמוֹ, לְבַד מִגֹדֶל קְדֻשַּׁת זְכוּת אֲבוֹתָיו זַ”ל. וְאַחַר-כָּךְ הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת הַמְקֹרָבִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל, וְאָמַר, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם לוֹמְדִים מֻפְלָגִים, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים וְאַנְשֵׁי-מַעֲשֶׂה וְכוּ’. וְאָז אָמַר עַל הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל, שֶׁהוּא צַדִּיק. וְאַחַר-כָּךְ בְּנָסְעוֹ מִשָּׁם וְיָשַׁב עִמּוֹ בַּעֲגָלָה שֶׁלּוֹ הָרַב רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק זַ”ל מִטְּשֶׁעהרִין, וְאָז אָמַר לוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל: תַּאֲמִין לִי, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אָז הָיִיתִי צוֹעֵק בְּקוֹל גָּדוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק וְעוֹבֵד הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, יִהְיֶה זָהִיר וְזָרִיז לְהִתְקָרֵב לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב. אַךְ יָדַעְתִּי נֶאֱמָנָה כִּי לֹא דַּי לִי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אַף גַּם יִתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי-זֶה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל גַּם עָלַי. וְאוּלַי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמְּהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה עַל-יָדִי, וְאַפְסִיד גַּם אֶת זֹאת, עַל-כֵּן אֲנִי מֻכְרָח לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן זֶה:

אות שלד

מד, שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל מִמַּעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו זַ”ל, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּשְׁתַּבֵּשׁ וְנִתְבַּלְבֵּל לְאֶחָד דַּעְתּוֹ קְצָת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף-עַל-פִּי-כֵן הֵם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בּוֹ זַ”ל. וְסִפֵּר מֵאִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל, וְאָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הָיָה לוֹ תְּשׁוּבַת סֵפֶר הַקָּנֶה. וְהִנֵּה מְבֹאָר בַּסְּפָרִים שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה זוֹ מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱטָא (תשובת הקנה י”ב.). וּבַעֲדוֹ, הַיְנוּ בְּעַד הָאִישׁ הַזֶּה, אֲנִי עָרֵב שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יֶחֱטָא. וַיְהִי הַיּוֹם, וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעַת הָאִישׁ הַנַּ”ל קְצָת, וְגָבְרָה עָלָיו הַמָּרָה שְׁחוֹרָה מְאֹד, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו זַ”ל. וְסִפֵּר לוֹ הָאִישׁ הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר הָעַצְבוּת שֶׁלּוֹ הוּא מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “הִלֵּל מְחַיֵּב אֶת הָעֲנִיִּים” (יומא לב:), אִם-כֵּן אָבְדָה תִּקְוָתָם חַס וְשָׁלוֹם. רַק שֶׁהוּא מְחַיֶּה וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶׁהוּא מְקֹרָב אֵלָיו זַ”ל שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל וְכוּ’ וְהוּא יְזַכֶּה אוֹתוֹ:

אות שלה

מה, פַּעַם אַחַת דִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר לָהֶם: הֲלֹא כָּל הַנַּחַת רוּחַ וְהַתַּעֲנוּג שֶׁלִּי הוּא רַק כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֵיזֶה דִּבְרֵי יַהֲדוּת וַעֲבוֹדַת ה’ בְּאֶחָד מֵאֲנָשַׁי. הֲלֹא הִפְקַרְתִּי אֶת עַצְמִי וְאִשְׁתִּי וּבָנַי הַיְקָרִים, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה. הַאִם לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּמַנְהִיג שֶׁקּוֹרִין “גוּטֶער יוּד” כְּמוֹ כָּל הַמַּנְהִיגִים שֶׁנּוֹסְעִים הַחֲסִידִים אֲלֵיהֶם וְאֵינָם יוֹדְעִים עַל מָה נוֹסְעִים, וְחוֹזְרִים וְשָׁבִים וּבָאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה בָּאִים. אֲבָל אֲנִי לֹא רָצִיתִי בְּכָל זֶה, רַק לָקַחְתִּי עַצְמִי לַעֲסֹק בָּזֶה לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם לַמּוּטָב. הֲלֹא כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֵיזֶה עֲבוֹדַת ה’ בְּעָנִי שֶׁבַּעֲנִיִּים שֶׁהוֹלֵךְ בְּכוֹבַע קָרוּעַ וּמַלְבּוּשִׁים קְרוּעִים וּמִנְעָלִים קְרוּעִים הוּא יָקָר אֶצְלִי וְכוּ’. בַּקָּשָׁתִי מְאֹד מִכֶּם, הֱיוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, כִּי זֶה כָּל יִשְׁעִי וְכָל חֶפְצִי:

אות שלו

מו, סִפֵּר עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ וְאָמַר, שֶׁזֶּה יוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁעָמַד עַל דָּבָר אֶחָד, הַיְנוּ עַל אֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְלֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגָהּ עַד שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּאֵיזֶה עֻבְדָּא מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה עָמַדְתִּי עַל הַדָּבָר וְהִשַּׂגְתִּי הַהַשָּׂגָה. וְכִי יֵשׁ חִדּוּשׁ שׁוּב עַל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל שֶׁהִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כָּאֵלּוּ מֵאַחַר שֶׁהָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים כָּאֵלֶּה שֶׁעָשׂוּ עֻבְדּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה.
פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל קֹדֶם שָׁבוּעוֹת תקס”ז כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ מִפְּטִירַת אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה קְצָת מִמְּקֹרָבָיו, עָנָה וְאָמַר: מִי יוֹדֵעַ מַה נַעֲשָׂה עִמּוֹ שָׁם. אֲבָל אִם הָיָה זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב כְּמוֹ הַמְקֹרָבִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלִּי, וְעַכְשָׁיו הוֹלֵךְ לִקְרַאת שָׁבוּעוֹת, מִסְּתָמָא הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה אֵלַי עַל שָׁבוּעוֹת בִּשְׂכִירוּת עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא, וְהָיוּ מֻכְרָחִין לְהוֹדִיעַ לוֹ מַה לְּךָ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה הֲלֹא כְּבָר אַתָּה מֵת וְנִפְטָר. וּמִמֵּילָא הָיְתָה טוֹבָה לְפָנָיו, כִּי עַל-כָּל-פָּנִים הָיָה נוֹדָע לוֹ שֶׁכְּבָר מֵת. אֲבָל עַכְשָׁו אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמַּחֲזִיק אֵיזֶה בְּרַאווֶער (הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ שְׂעוֹרִים וְעוֹשִׂין שֵׁכָר) וְקוֹנֶה שְׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא, וְטָרוּד בַּעֲסָקָיו הַמְדֻמִּים לוֹ. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, אַחַר שָׁבוּעוֹת אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁהָאִישׁ הַנַּ”ל הָיָה אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת:

אות שלז

מז, קֹדֶם שָׁבוּעוֹת הַנַּ”ל עָמְדוּ לְפָנָיו אַנְשֵׁי זַאסְלַאב, וְסִפְּרוּ לְפָנָיו מֵעָשִׁיר אֶחָד שֶׁנָּתַן מָעוֹת הַרְבֵּה לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זַ”ל, וְעָמַד אָז לְפָנָיו גַּם-כֵּן אִישׁ אֶחָד מִנֶּעמְרוֹב וְהָיָה עָנִי גָּדוֹל. עָנָה רַבֵּנוּ זַ”ל וְאָמַר לָהֶם: הֶעָנִי הַזֶּה נָתַן לִי יוֹתֵר מִזֶּה כְּפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ. כִּי הוּא הָיָה מְפַרְנֵס עַצְמוֹ מִמְּלַמְדוּת, וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע בִּימֵי הַפֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים (שֶׁאָז זְמַן שְׂכִירוּת מְלַמְּדִים) שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל הוּא בְּזַאסְלַאב, וּמִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִתְעַכֵּב שָׁם עַד אַחַר שָׁבוּעוֹת, וְאִם יַשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד לֹא יוּכַל לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל שָׁבוּעוֹת מֵחֲמַת בִּטּוּל הַתַּלְמִידִים זְמַן רַב. וְעַל-כֵּן לֹא רָצָה לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלַמֵּד, וְיָשַׁב כָּל הַקַּיִץ הַנַּ”ל בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּפַרְנָסָה. נִמְצָא שֶׁהִתְנַדֵּב לִבּוֹ בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלַי יוֹתֵר מֵהֶעָשִׁיר הַנַּ”ל:

אות שלח

מח, כְּשֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל, סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ”ל עִם בִּתּוֹ אָדְל מֵעִנְיָן זֶה וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ. וְאָמַר לָהּ, מָה אֹמַר לָךְ מֵחָכְמָתוֹ, כְּשֶׁיַּבִּיט עַל בֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא יֹאמַר לָךְ כַּמָּה אַמּוֹת הִיא מַחְזֶקֶת בְּגוֹבְהָהּ. גַּם בָּעִתִּים הַלָּלוּ סִפֵּר עִם הָרַב רַבִּי יִצְחָק זַ”ל חֲתַן הָרַב הַמַּגִּיד זַ”ל מִטִּירָהאוִויצֶע, וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל [וְרַבִּי יִצְחָק הַנַּ”ל לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְלֹא הָיָה מַכִּירוֹ עֲדַיִן, וְאָז אָמַר לוֹ אִם תִּסְתַּכֵּל עָלָיו תִּרְאֶה בּוֹ שֶׁהוּא שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּל-כָּךְ עַד אֲשֶׁר הוּא כֶּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ] (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: “דוּא זָאלְסְט אִים אָן קוּקְן אִיז עֶר אַגְלַאט שְׁטִיקְל בְּלָאטֶע וְכוּ”‘). וְכֵן הָיָה שֶׁהָלַךְ רַבִּי יִצְחָק הַנַּ”ל וּפָגַע בּוֹ שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּשּׁוּק בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כְּדַרְכּוֹ, וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הָעֲשִׁירִים, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִכִּיר בּוֹ מִיָּד כִּי זֶה הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ זַ”ל שֶׁהוּא בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כְּעָפָר וָטִיט מַמָּשׁ כַּנַּ”ל:

אות שלט

(נִשְׁמַט)
מט, אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלֶב. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “לֶעָתִיד לָבוֹא וֶועט דִיא גַאנְצֶע וֶועלְט זַיין בְּרֶסְלֶביר חֲסִידִים”. דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק: “וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר” (יחזקאל ל”ו) אַל תִּקְרֵי בָּשָׂר אֶלָּא בֹּסֵר, שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד בּוֹסֵר בְּחֵלֶק שֶׁל חֲבֵרוֹ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ל”ד, כ”א). “לֵב בֹּסֵר” אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב. גַּם כְּשֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, חָלַם לוֹ לְהַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע בַּסֻּכָּה עִנְיַן יְצִיאָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלֶב, מְרֻמָּז בַּפָּסוּק הַנַּ”ל: “וַהֲסִירוֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם”. לֵב הָאֶבֶן הוּא בְּחִינַת “וַיִּתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים” (מלכים-א’ י’). כִּי שֵׁם הָעִיר זְלַאטִיפָּלֶע עַל שֵׁם רִבּוּי הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן. “וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר” אוֹתִיּוֹת בְּרֶסְלֶב כַּנַּ”ל:

מעלת תורתו וספריו הקדושים

אות שמ

א, אָמַר: הָעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ אוֹתִי כְּלוּם עֲדַיִן. אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ, הָיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִים בְּבִטּוּל גָּמוּר. הַיְנוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, הַכֹּל הָיוּ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגֹדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא וְהַמֻּפְלָג מְאֹד מְאֹד. וְאֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, כִּי מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּד, הִנֵּה מִי שֶׁמְּנַגֵּן, מִטֶּבַע הַנִּגּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמֵעַ אַחַר הַנִּגּוּן וּמִתְבַּטֵּל בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחַר תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן, כְּפִי כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל הַנִּגּוּן, כְּפִי מַה שֶּׁיֵּשׁ כֹּחַ לְאוֹתָהּ הַתְּנוּעָה לְשַׁבֵּר וּלְעוֹרֵר הַנֶּפֶשׁ לְהַמְשִׁיכָהּ אַחֲרֶיהָ. מִכָּל-שֶׁכֵּן מִי שֶׁיָּכוֹל לְרַקֵּד שֶׁיִּהְיֶה הָרִקּוּד מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי תְּנוּעַת הַנִּגּוּן. כִּי יֵשׁ תְּנוּעוֹת בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁשַּׁיָּךְ לִתְנוּעוֹת הַנִּגּוּן, שֶׁאֵצֶל זֹאת הַתְּנוּעָה צְרִיכִין לְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ אוֹ לִכְפֹּל עַצְמוֹ, וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר אֵיבָרִים וּבָרַגְלַיִם, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה בְּגוּפוֹ וּבְרַגְלָיו כְּפִי תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן מְכֻוָּן מַמָּשׁ. וּבִפְרָט מִי שֶׁמְּנַגֵּן נִגּוּן עִם דִּבּוּרִים וְשִׁיר, שֶׁמְּסַדֵּר שִׁיר וְדִבּוּרִים עִם תְּנוּעַת הַנִּגּוּן, שֶׁהַשִּׁיר וְהַדִּבּוּרִים שַׁיָּכִים בְּכִוּוּן גָּדוֹל לְהַנִּגּוּן שֶׁמִּשְׁקַל הַשִּׁיר מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי נְעִימוּת הַנִּגּוּן, וְגַם הָרִקּוּד מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּפִי נְעִימוּת הַנִּגּוּן וּמִשְׁקַל הַשִּׁיר כִּי כֻּלּוֹ אֶחָד מַמָּשׁ. כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ נִגּוּן כָּזֶה, עִם שִׁיר וְדִבּוּרִים וְעִם רִקּוּד כָּזֶה שֶׁכֻּלָּם שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה בְּכִוּוּן גָּדוֹל מַמָּשׁ, כִּי הַדִּבּוּרִים דְּהַיְנוּ הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד כֻּלּוֹ אֶחָד מַמָּשׁ, כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ זֹאת, אֲזַי מִתְבַּטְּלִים מַמָּשׁ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מִגֹדֶל עֹצֶם הַתַּעֲנוּג הַמֻּפְלָא. וְזֶהוּ הַתַּעֲנוּג הַגָּדוֹל מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים וְאֵין תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וּמִי שֶׁלֹּא טָעַם זֹאת אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִתַּעֲנוּג. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת, כִּי גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין הַכֹּל זוֹכִין לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת זֹאת רַק “מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת” וְכוּ’ (עבודה זרה ג.). וְאֵלּוּ הָעוֹמְדִים סְבִיבוֹ אֵין יְכוֹלִין וְיוֹדְעִין מַה לַּעֲשׂוֹת, רַק יֵשׁ לָהֶם כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא מֵעֹצֶם הַתַּעֲנוּג, וְהוּא עוֹמֵד בָּאֶמְצַע וְעוֹשֶׂה כַּנַּ”ל (וְהָבֵן הָעִנְיָן הֵיטֵב כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב. וּמִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּד יוּכַל לִשְׁמֹעַ מְעַט בְּלִבּוֹ עֹצֶם נְעִימוּת עֹנֶג וְהִשְׁתּוֹקְקוּת הַנַּ”ל בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ עַד שֶׁמִּתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי וְהָבֵן).
גַּם כָּל מִי שֶׁסָּמוּךְ וּמְקֹרָב יוֹתֵר נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ כָּל הַתְּנוּעוֹת מִמֵּילָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בַּמָּשָׁל הַנַּ”ל, שֶׁמִּי שֶׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד וּמֵבִין בְּיוֹתֵר, נַעֲשִׂין אֶצְלוֹ מִמֵּילָא כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד מֵחֲמַת גֹדֶל הַתַּעֲנוּג. כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּדִים, מֵחֲמַת הַתַּעֲנוּג שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַנִּגּוּן הוּא עוֹשֶׂה אַחֲרָיו גַּם-כֵּן אוֹתָן הַתְּנוּעוֹת וְהוּא מְנַגֵּן וּמְרַקֵּד גַּם-כֵּן קְצָת, כִּי נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ מִמֵּילָא תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמְּקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַתּוֹרָה וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד הַנַּ”ל, נַעֲשָׂה גַּם-כֵּן אֶצְלוֹ הַתְּנוּעוֹת שֶׁל כָּל הַנַּ”ל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מִמֵּילָא. כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי.
אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן: יֵשׁ לִי נִגּוּן לְזַמֵּר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים (כנ”ל סימן רסו-ב). וְזֶה יֵשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת לַשִּׂיחָה הַנַּ”ל שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי. וְעַיִן בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ תּוֹכָחָה” בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סימן ח’) שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, שָׁם מְדַבֵּר מֵהַנִּגּוּן שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִימִין וְכוּ’. וְעַיִן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי מֵהַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס.
וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “זֵיי זָאלְן מִיךְ הֶערְן אֵיין תּוֹרָה מִיט דֶעם נִגּוּן אִין מִיט אֵיין טַאנְץ וָואלְט דִי גַאנְצֶע וֶועלְט אוֹיס גִיגַאנְגֶען” [אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ הָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ]. וְחָזַר וְשָׁאַל “וָואס הָאבּ אִיךְ גִיזָאגְט” [מָה אָמַרְתִּי] וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב רַבִּי נָתָן זַ”ל שֶׁאָמַר כְּכָל הַנַּ”ל. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ”ל “וָואס מֵיינְסְטוּ דּוּא” [מָה אַתָּה סוֹבֵר] אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכוּ’ כְּכָל הַנַּ”ל:

אות שמא

ב, אָמַר מַה שֶּׁאֵין יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה לִפְרָקִים זֶהוּ חִדּוּשׁ יוֹתֵר. שֶׁכְּבָר מוּכָן וּמְזֻמָּן אֶצְלִי כַּמָּה חִדּוּשִׁים גְּדוֹלִים, וּבְתוֹךְ כָּךְ הַכֹּל נִשְׁכָּח מֵאִתִּי וְאֵינִי זוֹכֵר כְּלוּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם סֵפֶר בָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נִגּוּן אֵינִי יוֹדֵעַ, רַק הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל נִשְׁכָּח וְנֶעְלָם מִמֶּנִּי, וְזֶהוּ פֶּלֶא גָּדוֹל בֶּאֱמֶת. וְכַמָּה פְּעָמִים שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עִנְיָן זֶה, כִּי זֶה רָגִיל אֶצְלוֹ שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הוּא אוֹמֵר עַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל כְּלָל לֹא, אַף-עַל-פִּי שֶׁבַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת גִּלָּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים.
בְּשַׁבָּת שֶׁקּוֹדֵם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שְׁנַת תקס”ג שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן בְּעִנְיָן זֶה, כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:

אות שמב

ג, אָמַר: בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל מָצִינוּ שֶׁכָּל אֶחָד מַתְחִיל מִן הַמִּקְרָא שֶׁלּוֹ. כְּגוֹן מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁמַּר מַפִּיק לָהּ מִזֶּה הַמִּקְרָא, וּמַר מֵאִידָךְ מִקְרָא. כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁמִּשָּׁם מַתְחִיל הַלִּמּוּד וְהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ. וּכְפִי אוֹתָהּ הַהַתְחָלָה מִזֶּה הַמִּקְרָא, כֵּן עַל-פִּי סֵדֶר זֶה הוֹלֵךְ כָּל הַתּוֹרָה אֶצְלוֹ. וְהַשֵּׁנִי שֶׁמַּתְחִיל מִמִּקְרָא אַחֵר יֵשׁ לוֹ סֵדֶר אַחֵר לְפִי הַהַתְחָלָה שֶׁלּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד לְפִי הַתְחָלָתוֹ מֵאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, כֵּן מִשְׁתַּנֶּה וְהוֹלֵךְ כָּל הַסֵּדֶר שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיָה זֶה הַתַּנָּא בָּא לְמִקְרָא אַחֵר שֶׁל הַתַּנָּא הַשֵּׁנִי לֹא יוּכַל לִקַּח מִשָּׁם, כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ רַק לְקַבֵּל וְלִקַּח וּלְהַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁלּוֹ. אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לְהַתְחִיל מִכָּל מָקוֹם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה, וְהָבֵן הַדָּבָר:

אות שמג

ד, אָמַר: אִלּוּ לֹא הָיָה יוֹצֵא זֶה הַסֵּפֶר לָעוֹלָם, הַיְנוּ הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, הָיָה נַעֲשָׂה עִנְיָן אַחֵר. כִּי כְּבָר הָיָה לוֹ חֵשֶׁק כַּמָּה פְּעָמִים לַעֲשׂוֹת הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ לְבָאֵר כָּל דִּין וָדִין בְּהֲלָכָה פְּסוּקָה אוֹ לְהַצִּיג הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי מֵהַפּוֹסְקִים אֵצֶל כָּל דִּין וָדִין. אַךְ עַכְשָׁו שֶׁיָּצָא זֶה הַסֵּפֶר לָעוֹלָם לֹא יִהְיֶה עִנְיָן הַנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת חִדּוּשִׁים שֶׁל גְּמָרָא פֵּרוּשׁ תּוֹסָפוֹת הֵם קַלִּים בְּיוֹתֵר. וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ כְּלָל שֶׁל אוֹתָן הַחִדּוּשִׁים וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ הֵם קַלִּים מְאֹד וְצָרִיךְ לָזֶה לִהְיוֹת בָּקִי בִּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם:

אות שדמ

ה, יוֹם ד’ תְּרוּמָה תק”ע, נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְאָמַר לִי זֶה הַסִּפּוּר: בַּיָּמִים הַלָּלוּ לֹא הָיָה נִיחָא לִי כְּלָל לִחְיוֹת. אַךְ לִהְיוֹת שֶׁזֶּה כַּמָּה חֳדָשִׁים וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, שֶׁאֲנִי מְצַפֶּה וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָדַעַת אֵיזֶה דָּבָר. כִּי נוֹדַע לִי דָּבָר אֶחָד, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי אֶת הַדָּבָר בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְהָיִיתִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָדַעַת זֹאת כַּמָּה חֳדָשִׁים כַּנַּ”ל. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְרֻמָּז בְּהַתּוֹרָה, וְעַכְשָׁו מְצָאתִיו מְבֹאָר בַּתּוֹרָה. וּמְתְּחִלָּה הָיָה סָתוּם מְאֹד מִמֶּנִּי. וּבֶאֱמֶת יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מְרֻמָּזִים בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא. גַּם יֵשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל שֶׁ”עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ יֵשׁ תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת” (מנחות כט:). אֲבָל עַכְשָׁו מְצָאתִיו מְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְכוּ’. גַּם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה. וְסִיֵּם: וּמֵחֲמַת זֶה (הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁנּוֹדַע לוֹ עִנְיָן הַנַּ”ל) עַתָּה נִיחָא לִי הַחַיִּים. כִּי אִם כְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם הָיִיתִי זוֹכֶה לֵידַע זֹאת שָׁם, הָיוּ חוֹשְׁבִין לִי זֹאת לָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל עַכְשָׁו אַדְּרַבָּא וְכוּ’. וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָהף שֶׁעַכְשָׁו שֶׁזָּכָה לָזֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, אַדְּרַבָּא, יַגִּיעַ לִי עוֹד בִּשְׁבִיל זֶה עוֹד שָׂכָר הַמֻּפְלָא בְּכִּפְלֵי כִּפְלַיִם:

אות שמה

ו, עָנָה וְאָמַר: אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ כְּלָל מִזֶּה הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין הָעוֹלָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אוֹתָנוּ. וְרָאשׁוּת (הַיְנוּ רֹאשׁ וּמַנְהִיג), אֵין שַׁיָּךְ לִי כְּלָל, כִּי אֵין מַגִּיעַ לִי שׁוּם רָאשׁוּת בְּהָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו. וְגַם מְעַט הָרָאשׁוּת שֶׁיֵּשׁ לִי, בֶּאֱמֶת אֵין זֶה רָאשׁוּת כְּלָל, אַדְּרַבָּא זֶהוּ חוּכָא וְאִטְלוּלָא [שְׂחוֹק וְלֵיצָנוּת] מַמָּשׁ. וְגַם אוֹתוֹ הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי הוּא רַק מֵחֲמַת (נ”א: נֶגֶד) הַטֶּבַע שֶׁכָּפִיתִי אֶת טִבְעִי לָזֶה, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לָבוֹא אֵיזֶה דִּבּוּר מִמֶּנִּי בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וְכָל הַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים (הַיְנוּ הַתּוֹרוֹת וְהַמַּאֲמָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר) שֶׁלָּנוּ אִם לֹא הָיָה לִי גַּם זֶה הַמְּעַט הָרָאשׁוּת, גַּם אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים לֹא הָיוּ בָּאִים בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת אִם לֹא הָיָה דּוֹר כָּזֶה, אִם הָיוּ דְּבָרִים אֵלּוּ (הַיְנוּ הַתּוֹרוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר) נֶאֱמָרִים בְּדוֹרוֹ שֶׁל הָאֲרִיזַ”ל אוֹ אֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ”ל הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד:

אות שמו

ז, נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר, שֶׁהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם הוּא אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה. וְאָמַר מֵאַחַר שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם אֲנִי חָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתוֹ, כִּי צְרִיכִים לִלְמֹד אוֹתוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּעַל פֶּה. כִּי הוּא מָלֵא מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו. וּמִי שֶׁעוֹסֵק בְּזֶה הַסֵּפֶר אֵין צָרִיךְ עוֹד סֵפֶר מוּסָר אַחֵר. כָּךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ. וְאָמַר, שֶׁהַלִּמּוּד בְּחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הוּא אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. וְאָמַר שֶׁטּוֹב לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ שְׁנֵי שִׁעוּרִים לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שִׁעוּר אֶחָד פָּשׁוּט לִלְמֹד בִּמְהִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּפִיו בְּעַל-פֶּה, וְשִׁעוּר אֶחָד לִלְמֹד בְּעִיּוּן גָּדוֹל. כִּי יֵשׁ עַמְקוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא בִּסְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, מֵעִנְיַן עֹצֶם הָעַמְקוּת הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית (לקמן שמ”ח):

אות שמז

ח, פַּעַם אֶחָד הָיָה מְזָרֵז אֶת אֶחָד לִלְמֹד אֶת סִפְרוֹ. וְאָמַר שֶׁהוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לִלְמֹד סִפְרוֹ הַרְבֵּה. וְאָמַר לוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשָׂה בַּעַל מֹחַ גָּדוֹל עַל-יְדֵי סִפְרוֹ, כִּי יֵשׁ בּוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְעַמְקוּת נִפְלָא מְאֹד עַל-פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְגַם אִם יַתְמִידוּ בִּסְפָרָיו יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִהְיוֹת נַעֲשָׂה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִיּוּת הַרְבֵּה מַה שֶּׁאֵין נִרְאֶה עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ כְּלָל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִלְמֹד וּלְהַתְמִיד בָּהֶם הַרְבֵּה:

אות שמח

ט, אָמַר בְּהַתּוֹרָה שֶׁלִּי יֵשׁ עַמְקוּת. וְעַיֵּן בְּמַה שֶׁנִּרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁמַּה שֶׁנִּכְתַּב בִּלְשׁוֹנוֹ צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בּוֹ כְּמוֹ בַּמִּקְרָא (לקמן שס”ב). כִּי הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם דְּבָרָיו שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שְׂפַת יֶתֶר, וְהוּא בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. וּצְרִיכִין לְדַקְדֵּק בּוֹ מְאֹד כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם וְיָשִׂים דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ”ל, יָבִין מְעַט מִזְעֵר מֵעֹצֶם הָעַמְקוּת הַנִּפְלָא שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו, אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתָם בְּשׁוּם סֵפֶר שֶׁיִּהְיֶה בִּדְבָרָיו עַמְקוּת נִפְלָא וְנָעִים כְּמוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:

אות שמט

י, פַּעַם אֶחָד הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ מְאֹד, וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשָׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר עַל-יְדֵי לִמּוּד הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁיַּדְפִּיסוּ סִפְרוֹ עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם. וְאָמַר שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִתְפַּלְּלוּ עַל-יְדֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה. וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בִּסְפָרָיו, רַק בְּלִי קִנְטוּר וְנִצָּחוֹן, וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת, אָז בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִבְקָעִין אֶצְלוֹ כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לְבָבוֹ. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “סֶע וֶועט אִים אַלֶע אָדֶערְן טְרֶענֶען”.
וְאָמַר, שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בְּמַה לִקְנוֹת יִמְכֹּר כָּל סְפָרָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיִקְנֶה זֶה הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וּמִי שֶּׁאֵין לוֹ סְפָרִים לִמְכּוֹר יִמְכֹּר כַּר מִתַּחַת רֹאשׁוֹ וְיִקְנֶה הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְעוֹד סִפֵּר מִזֶּה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד מִזֶּה (לקמן סימן שנ”ה).
וְאָמַר: שֶׁהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ יִהְיֶה חָשׁוּב מְאֹד, וִיבַקְשׁוּהוּ וִיחַפְּשׂוּהוּ מְאֹד וְיֻדְפַּס וְיַחֲזֹר וְיֻדְפַּס כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְיִהְיֶה חָשׁוּב מְאֹד, רַק נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת זֹאת. וְאֶהְיֶה אֲנִי עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל וְכוּ’. וְאָמַר שֶׁהַמַּאֲמָרִים שֶׁכָּתַב בְּעַצְמוֹ גַּם הַלָּשׁוֹן לְבַד הוּא מְסֻגָּל מְאֹד כִּי הֵם כְּלָלִים:

אות שנ

יא, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁלִּי הִיא כֻּלָּהּ בְּחִינוֹת (עיין שיחות הר”ן סימן ר’):

אות שנא

יב, בְּשָׁעָה שֶׁכָּרְכוּ הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן הָרִאשׁוֹן, בְּעֵת שֶׁהָיוּ הַקּוּנְטְרֵסִים בִּכְתָב אָמַר: לָכֶם נִדְמֶה שֶׁזֶּה דָּבָר פָּשׁוּט. הֲלֹא כַּמָּה עוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה. וּצְרִיכִין לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּאוֹתוֹ הָעֵת. וְאִם יִרְצֶה ה’ יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם (עיין לעיל קפ”ד):

אות שנב

יג, אָמַר: הַבַּעַל דָּבָר יָכוֹל לְחַפּוֹת וּלְכַסוֹת אֶת הָעֵינַיִם מְאֹד, אֲבָל בְּלֹא זֶה הָיָה הַסֵּפֶר עוֹשֶׂה הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בָּעוֹלָם. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: “דֶּער בַּעַל דָּבָר קֶען זֵייעֶר פַאר שְׁטֶעלִין, אָבֶּער זוּסְט וָואלְט דָאס סֵפֶר מְחֻיָּב גִּיוֶוען אַ גְּרוֹיסְן בְּרָאךְ צוּ טָאהן אוֹיף דֶער וֶועלְט”:

אות שנג

יד, אָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הָיוּ, וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם הֵם אוֹמְרִים תּוֹרָה, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתָם. וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב: הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זַ”ל מִבִּינָה, וְהַמַּגִּיד זַ”ל מֵחָכְמָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁבִּינָה לְמַטָּה מֵחָכְמָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵאוֹתָהּ הַבִּינָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵחָכְמָה. רַבִּי בָּרוּךְ זַ”ל מִבִּינָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה, אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת. וַאֲפִילוּ אִם בָּא אֶצְלִי תּוֹרָה מֵאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, אֵינִי רוֹצֶה בָּהֶם, כִּי אֲנִי רוֹצֶה רַק חֲדָשׁוֹת. וְאָמַר שֶׁהוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא קִבֵּל מִשָּׁם שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם (נ”א: מֵעוֹלָם). כֵּן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אֲחֵרִים בִּשְׁמוֹ. וְגַם בְּעַצְמִי שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת שֶׁהִתְפָּאֵר בְּשֶׁבַח גְּדֻלַּת תּוֹרָתוֹ, וְאָמַר אָז בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הִתְפָּאֲרוּתוֹ: הֲלֹא אֲנִי יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָם. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז הָיָה, שֶׁהוּא לוֹקֵחַ תּוֹרָתוֹ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן נּוֹרָא וְנִשְׂגַּב מְאֹד מְאֹד:

אות שנד

טו, אָמַר הַסּוּר מֵרָע שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא, וְגַם הָעֲשֵׂה טוֹב שֶׁלִּי הוּא נִפְלָא מְאֹד, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה טוֹב הַרְבֵּה בֶּאֱמֶת, וְהַתּוֹרָה שֶׁלִּי עוֹשָׂה הַרְבֵּה מְאֹד בָּעוֹלָם (נ”א: בְּזֶה הָעוֹלָם). כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלִּי נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְדִבֵּר עִם אֶחָד, מָה הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן שֶׁלְּךָ? עִם חִטִּים אַתָּה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, גַּם זֶה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלִּי.
עָנָה וְאָמַר: עַל שְׁנֵי כִּתּוֹת אֲנָשִׁים יֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עֲלֵיהֶם, עַל אֵלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלַי וְאֵינָם מִתְקָרְבִים, וְעַל אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים אֵלַי וְאֵינָם מְקַיְּמִים אֶת דְּבָרַי. כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיֶה עֵת בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מֻנָּח עַל הָאָרֶץ עִם רַגְלָיו אֶל הַדֶּלֶת, אָז יִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב וְיִתְחָרֵט מְאֹד מְאֹד עַל שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְקָרֵב אֵלַי, אוֹ שֶׁלֹּא קִיֵּם אֶת דְּבָרַי. כִּי אָז יֵדְעוּ שֶׁאִם הָיוּ מְקֹרָבִים אֵלַי וּמְקַיְּמִים אֶת דְּבָרַי לֹא הָיָה שׁוּם דַּרְגָּא בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְבִיאָם לְאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה. אֲבָל לֹא יוֹעִיל אָז. עָנָה וְאָמַר אִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה, יִהְיוּ הָעוֹלָם מִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרַי הַרְבֵּה מְאֹד, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁמִּתְגַּעְגְּעִים אַחֲרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ”ל:

אות שנה

טז, סִפֵּר לִי אֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד אֶת תּוֹרָתוֹ לְפָנָיו וְהִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת נִפְלְאוֹת תּוֹרָתוֹ. וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לִקְנוֹת סְפָרָיו. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמְדִין בְּתֵבָה וּמִגְדָּל הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי סְפָרָיו הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה בַּבַּיִת לִשְׁמֹר גַּם הָעֲשִׁירוּת וּמָמוֹן הָאָדָם מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְהִזְכִּיר אָז עָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלָיו הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ בְּבֵיתוֹ, כִּי יִהְיֶה לוֹ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לְכָל דָּבָר וְשֶׁתִּתְקַיֵּם עֲשִׁירוּתוֹ. וְהִזְהִיר אֶת הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה, שֶׁיְּזָרֵז אֶת הֶעָשִׁיר הַנַּ”ל שֶׁיִּרְאֶה לִקְנוֹת סְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה, כַּמָּה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ סְפָרָיו בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לִכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם (עיין ימי מוהרנ”ת א’ כ”ט):

אות שנו

יז, אַחַר שֶׁמָּסַר הַתּוֹרָה “פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן” (לקוטי א’ סימן ס’), אָמַר שֶׁהָיְתָה חֲתֻנָּה יָפָה (“סֶע גִּיוֶוען אַשֵׁיין חֲתֻנְקַלֶע”), וְהָיָה רָאוּי לְבַקֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עַל הַחֲתֻנָּה. אָמַרְתִּי לוֹ בְּוַדַּאי הָיָה בְּכָאן. הֵשִׁיב מִן הַסְּתָם (נ”א: הֵשִׁיב בְּוַדַּאי מִן הַסְּתָם) (אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר אָז לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַחֲזִיק אוֹתָם בְּעִנְיַן אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת וְלֹא יֵדְעוּ בֵּין יוֹם לְלַיְלָה כְּלָל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ’ (שמות טו.