שלום לרב
החיים שלי הם סבל אין סופי משום מה ואני לא מבינה למה צריך כל כך הרבה לסבול
ומתי יקרו לי דברים טובים ויהיה לי שמחה.
הסתבכתי אין סוף עם שיגעון ביחד עם השגות אלוקות וסודות והבנות גבוהות מידי שגרמו לי
להרס עצמי נורא. לא יודעת אם אני עשיתי את זה או השם עשה לי או שנינו ביחד,
לא יודעת למה, אולי בגלל שאף פעם לא הייתי במסגרת ותמיד הייתי משועממת אז אני גרמתי את זה. אני סובלת
ורק סובלת סבל אימיים שאין לו תיאור ושיעור כלל, ואין מי שיכול להבין דברים כאלה. ואני כזאת פחדנית..והכל לבד..
הגעתי להבנות כאלה ותפיסות והשגות שגרמו לי לכפירה, שאין השם בכלל, או שהוא לא באמת משגיח..כי ראיתי אותו בצורות מוזרות מהסוד…וכל מיני סיבוכים.. למה אני צריכה ככה לסבול?
