© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
“תוך כדי דיבור” – שלוש תיבות או ארבע תיבות – “אמן יתומה” – הפסק בין ברכה לבין אכילה – תפילת עמידה של יום טוב – “ברכת השכיבנו” בשבת – ברכת האל הקדוש
קיימת מחלוקת בפוסקים האם שיעור של “תוך כדי דיבור” הוא שלוש תיבות “שלום עליך מורי” או ארבע תיבות של “שלום עליך מורי ורבי”.
לשיטת הט”ז בשו”ע או”ח ס’ ר”ו ס”ק ג’ השיעור הוא ד’ תיבות *ולעומתו לשיטת המג”א* שם ס”ק ד’ השיעור הוא ג’ תיבות ” שלום עליך מורי”. *וראה עוד לעניין זה* גם בפמ”ג “משבצות זהב” שם ס”ק ג’.
המשנה ברורה בשולחן ערוך אורח חיים, סימן קכ”ד ס”ק ל”ד, לעניין העונה “אמן” אחר המברך דפסקינן כי יש לענותה “תוך כדי דיבור”, דאם לא כן הוי “אמן יתומה”, מביא את שתי הדעות הנ”ל, ללא שמכריע כמי מביניהם.
והנה, ראה במשנ”ב בסימן ר”ו ס”ק י”ב שפסק כי שיעור של “תוך כדי דיבור” לעניין דין “הפסק”, שבין ברכה לבין אכילה, הנו שלוש תיבות.
כנ”ל ראה במשנ”ב סימן תפ”ז סעיף א’ ס”ק ד’ שפסק, לעניין תפילת עמידה של יום טוב, כי מי שסיים ברכתו “מקדש השבת” במקום “מקדש ישראל והזמנים”, אם תיקן זאת “תוך כדי דיבור” יצא ידי חובתו, הנו שלוש תיבות. יתירה מזו, בשער הציון ס”ק ג’ תמה על הפרי מגדים היאך פסק שהשיעור הוא ארבע תיבות, בניגוד לרוב הפוסקים שהכריעו שלוש תיבות.
לעניין זה ראה עוד במשנ”ב סי’ תקפ”ב ס”ק ז’ לעניין מי שטעה וסיים ברכת “האל הקדוש” במקום “המלך הקדוש”, שפסק כי בידו לתקן “תוך כדי דיבור” ששיעורו שלוש תיבות.
והנה, ראה משנ”ב בסימן רס”ז ס”ק ט’, שפסק לעניין ברכת “השכיבנו”, מי ששכח בליל שבת וסיים “שומר עמו ישראל לעד”, בידו לתקן ולומר “הפורס סוכת שלום עלינו'” ובלבד שיעשה זאת תוך כדי דיבור, ששיעורו ארבע תיבות “שלום עליך מורי ורבי”.
ויקשה לשיטת המשנ”ב, מאי שנא:
בין: דין “אמן יתומה” דלא הכריע בין השיטות השונות לעניין שיעור “תוך כדי דיבור” האם הוא זמן אמירת שלוש תיבות “שלום עליך מורי” או זמן אמירת ארבע תיבות “שלום עליך מורי ורבי”.
לבין: דין “הפסק” בין ברכה לאכילה או המתקן תפילתו ביום טוב מ”מקדש השבת” ל-“מקדש ישראל והזמנים” או המתקן ברכת “האל הקדוש” ל-“המלך הקדוש” דבנוגע אליהן פסק כי שיעור הפסק של “תוך כדי דיבור” הוא בשלוש תיבות.
לבין: מי ששכח בתפילת ערבית של שבת וסיים את “ברכת השכיבנו” ב”שומר עמו ישראל לעד” ותיקן תוך כדי דיבור ל- “הפורס סוכת שלום” ששיעורו ארבע תיבות.
לע”נ חיה שרה גולובנציץ ע”ה
ראה בשו”ע סימן קכ”ד סעיף י’ דפסק מי ששכח ולא אמר יעלה ויבא בראש חודש או בחולו של מועד יכוון בדעתו ויצא בשמיעת שליח הציבור את כל שמונה עשרה ברכות.
ראה במשנ”ב שם בס”ק מ”א שפוסק כי החזן חייב להקפיד לומר ברכת “מודים” של “ברכת עמידה” בקול רם כך שלפחות עשרה מסביבו ישמעוהו כראוי.
זאת מהטעם, היות וחזרת הש”ץ נתקנה להוציא את מי שאינו בקי בתפילה.
וראה ב”שער הציון” במקום, בס”ק מ”ז, שפסק כי היוצא ידי חובת תפילת עמידה מהחזן כדלעיל, ולא שמע ממנו “ברכת מודים”, יתפלל את אותן תיבות מ”ברכת מודים” שלא שמע מהחזן לעצמו בלחש ואת סיום הברכה יחזור וישמע מהחזן.
זאת, בדומה למה שפסק ה”פרי מגדים” לעניין קריאת מגילה בפורים, שיכול לקרא לעצמו בלחש איזה תיבות שלא שמע אותן מפי הש”ץ.
מהנ”ל עולה כי לשיטת המשנה ברורה אדם יכול לצאת ידי חובה של תפילת עמידה, באופן שחלק מהברכה יתפלל בלחש לעצמו וחלק באמצעות “שומע כעונה”.
והנה, ראה בשו”ע בהלכות ברכת המזון ס’ קצ”ד סעיף ג’, שפסק לגבי שלושה שאכלו יחדיו, וכל אחד יודע רק ברכה אחת בע”פ, דכל אחד יאמר את הברכה שאותה יודע לפי הסדר, וחבריו ישמעו וייצאו ידי חובה מדין “שומע כעונה”.
אך אם כל אחד מהשלשה יודע בעל פה חלק מהברכה וחברו יודע בעל פה את חלקה האחר, לא מהני צרוף זה, לומר חצי ברכה באמירה וחצי ברכה ע”י “שומע כעונה”, מהטעם שאין ברכה נחלקת לשתים, חציה באמירה וחציה ב”שומע כעונה”.
ויקשה, מאי שנא:
בין: תפילת עמידה, שלגביה נפסק כי ניתן לומר ברכה אחת חציה באמירה וחציה בשמיעה.
לבין: ברכת המזון שלגביה נפסק כי לא ניתן לצאת בברכה אחת, מברכותיה, חציה באמירה וחציה בשמיעה.
לע”נ מרת חיה שרה גולובנציץ ע”ה
לרפו”ש אביגדור ששון מאיר בן רחל לאה
מתוך שיעורו השבועי של הרב אברהם יוסף שליט”א
בבית כנסת הרמב”ם וביתמ”ד אליהו
תיאור דין תורה אודות ויכוח בין הורי המשודכים לשדכנית עד כמה היא הייתה הגורם המכריע ביצירת השידוך, עם השלכה לתיווך דירות.
כיצד משערים שיעור כזית דגן לברכה אחרונה, במילוי של עוגות, וופלים, ומאכלים שמונחים זה על זה.
שיעור מכבוד הרב אופיר טנג’י שליט”א הרב של בית הכנסת והכולל “מעיין חיים” בראשון לציון – רחוב נגבה 31 שכונת קרית גנים (אתם מוזמנים לבוא)
הערוץ מיועד לך יהודי או יהודיה יקרים שרוצים להחכים ולשמוע דברי חכמה בגובה העיניים בין השיעורים יהיו הלכות, הנהגות נכונות לחיים
ושיפורים עצמיים!
כמעט כל יום יצא שיעור חדש!
אם אתם נהנים מהתכנים תרשמו לערוץ, וככה תוכלו לקבל את העדכונים הכי חדשים בזמן אמת,
ובנוסף תוכלו לקבל הכל גם ע”י לחיצה על כפתור הפעמון שישלח לכם את כל ההתראות מיד לנייד!
אל תשכחו לשתף אחרים וככה תזכו בזכות עצומה!
לא נותר לנו אלא לומר לנכנסים כאן לאלתר , צפייה מהנה בסרטונים!
שמעו ותחי נפשכם!!!
http://www.facebook.com/rabiofir
https://twitter.com/RabiOfir
איך השיפוצניק מצליח לדחוף ולהוציא עיזים מהחוזה?
מי משלם לו על טעויות?
ועל מה הבורא משלם?
“מסילת ישרים”
לרבינו משה חיים לוצאטו
שיח שרפי קודש א / א-רלו
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (רבינו נחמן מברסלב) צִוָּה לִקְצָת מֵאַנַ”שׁ שֶׁנִּתְקַרְבוּ אֵלָיו בְּמֶעדְוֶודִיוְקֶע, וְלִפְנֵי שֶׁנִּתְקַרְבוּ צִוָּה עֲלֵיהֶם בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת לִלְמֹד סֵפֶר “מְסִלַּת יְשָׁרִים”.
מאת ראש ישיבת ברסלב “נצח מאיר”
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט”א
בשיעור שבועי לבני הישיבה – מהטלפון בביתו בימי הקורונה
בחורים שרוצים לבוא לישיבה להתחזק
בלימוד תפילה מידות טובות ושמחת חיים
מחפש הדרה לחזרה בתשובה ? צלצל לישיבה 050-4161022
https://www.breslevmeir.com
תרומות יתקבלו בברכה 0504161022 או באתר מאובטח https://www.breslevmeir/donate
*מסילת ישרים הקדמה*
הקדמת הרב המחבר זצ”ל
חלק ב –
והחסידות האמיתי הנרצה והנחמד, רחוק מציור שכלנו. כי זה דבר פשוט, מילתא דלא רמיא עליה דאינש, לאו אדעתיה. ואף על פי שכבר קבועים בלב כל האדם הישר התחלותיו ויסודותיו, אם לא יעסוק בהם, יראה פרטיו ולא יכירם, יעבור עליהם ולא ירגיש בם. ראה כי אין דברי החסידות ועניני היראה והאהבה וטהרת הלב דברים מוטבעים באדם עד שלא יצטרכו אמצעים לקנותם, אלא ימצאו אותם בני האדם בעצמם כמו שימצאו כל תנועותיהם הטבעיות כשינה והקיצה, הרעב והשבע, וכל שאר התנועות החקוקות בטבענו. אלא ודאי שצריכים הם לאמצעים ולתחבולות לקנות אותם, ולא יבצרו גם כן מפסידים להם שירחיקום מן האדם, ולא יחסרו דרכים להרחיק מפסידיהם. אם כן אפוא איך לא יצטרך להוציא זמן על העיון הזה לדעת אמיתת הדברים ולדעת הדרך לקנותם ולקימם. מאין תבוא החכמה הזאת בלב האדם אם לא יבקשנה.
וכיון שכבר התאמת אצל כל חכם צורך תמימות העבודה וחובת טהרתה ונקיונה שזולת אלה אינה נרצית ודאי כלל, אלא נמאסת ומתועבת, כי כל לבבות דורש ה’ וכל יצר מחשבות הוא מבין (דברי הימים א, כח, ט), מה נענה ביום תוכחה אם התרשלנו מן העיון הזה והנחנו דבר שהוא כל כך מוטל עלינו שהוא עיקר מה ה’ אלהינו שואל מעמנו. היתכן שייגע ויעמול שכלנו בחקירות אשר לא נתחייבנו בם, בפלפולים אשר לא יצא לנו שום פרי מהם ודינים אשר אינם שייכים לנו, ומה שחייבים אנו לבוראנו חובה רבה נעזבהו להרגל ונניחהו למצות אנשים מלומדה. אם לא נסתכלנו ולא עייננו מה היא היראה האמיתית ומה ענפיה, איך נקנה אותה ואיך נמלט מן ההבל העולמי המשכח אותה מלבנו. הלא תשכח ותלך אף על פי שידענו חובתה. האהבה, כמו כן, אם לא נשתדל לקבוע אותה בלבבנו בכח כל האמצעים המגיעים אותנו לזה איך נמצאה בנו, מאין יבוא הדבקות וההתלהטות בנפשותינו עמו יתברך ועם תורתו אם לא נשעה אל גדולתו ואל רוממותו אשר יוליד בלבנו הדביקות הזה. איך תטהר מחשבותינו אם לא נשתדל לנקותה מן המומין שמטיל בה הטבע הגופני, והמדות כולם הצריכות כמו כן תיקון והישרה. מי יישרם ומי יתקנם אם לא נשים לב עליהם ולא נדקדק בדבר דקדוק גדול. הלא אם עייננו על הדבר עיון אמיתי, היינו מוצאים אותו על אמיתו ומטיבים לעצמנו, ומלמדים אותו לאחרים ומטיבים להם גם כן.
הוא מה שאמר שלמה (משלי ב, ד) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה’ (משלי ב, ד-ה). אינו אומר אז תבין פילוסופיה, אז תבין תכונה, אז תבין רפואה, אז תבין דינים, אז תבין הלכות, אלא אז תבין יראת ה’. הרי לך, שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים. הרי איפוא במה שמלומד לנו מאבותינו ובמה שמפורסם אצל כל בן דעת דרך כלל. או, הנמצא זמן לכל שאר חלקי העיון ולעיון הזה לא יהיה זמן. למה לא יקבע אדם לעצמו עתים לפחות להסתכלות הזה אם מוכרח הוא בשארית זמנו לפנות אל עיונים או אל עסקים אחרים.
והנה הכתוב אומר הן יראת ה’ היא חכמה (איוב כח, כח), ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת לא, ב) “הן” אחת, שכן בלשון יוני קורין ל”אחת” הן. הרי שהיראה היא חכמה והיא לבדה חכמה, וודאי שאין נקרא חכמה מה שאין בו עיון. אך האמת היא, כי עיון גדול צריך על כל הדברים האלה לדעת אותם באמת ולא על צד הדמיון והסברה הכוזבת, כל שכן לקנות אותם ולהשיגם.
ומי שיתבונן בם יראה שאין החסידות תלוי באותם הדברים שיחשבו המתחסדים הטפשים, אלא בדברי שלמות אמיתי וחכמה רבה, הוא מה שמשה רבנו, עליו השלום, מלמדנו באמרו: ועתה ישראל מה ה’ אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה’ אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה’ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך, לשמור את מצות ה’ ואת חקתיו (דברים י, יב). כאן כלל כל חלקי שלמות העבודה הנרצית לשמו יתברך, והם: היראה, ההליכה בדרכיו, האהבה, שלמות הלב, ושמירת כל המצות.
“מסילת ישרים”
לרבינו משה חיים לוצאטו
שיח שרפי קודש א / א-רלו
שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (רבינו נחמן מברסלב) צִוָּה לִקְצָת מֵאַנַ”שׁ שֶׁנִּתְקַרְבוּ אֵלָיו בְּמֶעדְוֶודִיוְקֶע, וְלִפְנֵי שֶׁנִּתְקַרְבוּ צִוָּה עֲלֵיהֶם בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּת לִלְמֹד סֵפֶר “מְסִלַּת יְשָׁרִים”.
מאת ראש ישיבת ברסלב “נצח מאיר”
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט”א
בשיעור שבועי לבני הישיבה – מהטלפון בביתו בימי הקורונה
בחורים שרוצים לבוא לישיבה להתחזק
בלימוד תפילה מידות טובות ושמחת חיים
מחפש הדרה לחזרה בתשובה ? צלצל לישיבה 050-4161022
https://www.breslevmeir.com
תרומות יתקבלו בברכה 0504161022 או באתר מאובטח https://www.breslevmeir/donate
*מסילת ישרים הקדמה*
הקדמת הרב המחבר זצ”ל
אמר המחבר: החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול. כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו, אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה. כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה.
ותראה, אם תתבונן בהוה ברוב העולם, כי רוב אנשי השכל המהיר והפקחים החריפים ישימו רוב התבוננם והסתכלותם בדקות החכמות ועומק העיונים איש איש כפי נטית שכלו וחשקו הטבעי. כי יש שיטרחו מאד במחקר הבריאה והטבע, ואחרים יתנו כל עיונם לתכונה ולהנדסה, ואחרים למלאכות. ואחרים יכנסו יותר אל הקדש, דהיינו, למוד התורה הקדושה. מהם בפלפולי ההלכות, מהם במדרשים, מהם בפסקי הדינים. אך מעטים יהיו מן המין הזה אשר יקבעו עיון ולמוד על עניני שלמות העבודה, על האהבה, על היראה, על הדבקות, ועל כל שאר חלקי החסידות. ולא מפני שאין דברים אלה עקרים אצלם, כי אם תשאל להם, כל אחד יאמר שזהו העיקר הגדול. ושלא ידומה חכם, שיהיה חכם באמת, שלא יתבררו אצלו כל הדברים האלה. אך מה שלא ירבו לעיין עליו הוא מפני רוב פרסום הדברים ופשיטותם אצלם שלא יראה להם צורך להוציא בעיונם זמן רב. ולא ישאר לימוד הדברים האלה וקריאת הספרים מזה המין כי אם אצל אותם שאין שכלם כל כך דק וקרוב להיות גס, שאלה תראה אותם שוקדים על כל זה ולא יזוזו ממנו, עד שלפי המנהג הנוהג בעולם כשתראה אחד מתחסד לא תוכל לימנע מלחשוד אותו לגס השכל.
ואולם תולדות המנהג הזה רעות מאד לחכמים ולבלתי חכמים, כי גורם שמאלה ומאלה יחסר החסידות האמיתי ויהיה יקר מאד למצוא אותו בעולם. כי יחסר מן החכמים למיעוט עיונם בו, ויחסר מן הבלתי חכמים למיעוט השגתם אותו, עד שידמו רוב בני האדם שהחסידות תלוי באמירת מזמורים הרבה ווידויים ארוכים מאד, צומות קשים, וטבילות קרח ושלג, כולם דברים אשר אין השכל נח בהם ואין הדעת שוקטה.
והחסידות האמיתי הנרצה והנחמד, רחוק מציור שכלנו. כי זה דבר פשוט, מילתא דלא רמיא עליה דאינש, לאו אדעתיה. ואף על פי שכבר קבועים בלב כל האדם הישר התחלותיו ויסודותיו, אם לא יעסוק בהם, יראה פרטיו ולא יכירם, יעבור עליהם ולא ירגיש בם. ראה כי אין דברי החסידות ועניני היראה והאהבה וטהרת הלב דברים מוטבעים באדם עד שלא יצטרכו אמצעים לקנותם, אלא ימצאו אותם בני האדם בעצמם כמו שימצאו כל תנועותיהם הטבעיות כשינה והקיצה, הרעב והשבע, וכל שאר התנועות החקוקות בטבענו. אלא ודאי שצריכים הם לאמצעים ולתחבולות לקנות אותם, ולא יבצרו גם כן מפסידים להם שירחיקום מן האדם, ולא יחסרו דרכים להרחיק מפסידיהם. אם כן אפוא איך לא יצטרך להוציא זמן על העיון הזה לדעת אמיתת הדברים ולדעת הדרך לקנותם ולקימם. מאין תבוא החכמה הזאת בלב האדם אם לא יבקשנה.
© כל הזכויות שמורות לאור הגנוז ברסלב - נבנה על ידי אמויה סטודיו בניית וקידום אתרים | אחסון אתרים
