וזה בחינת קדושת בית הכנסת, כי עיקר קדושת בית הכנסת נמשך מקדושת ארץ ישראל ששם עיקר עליית התפילה, כמו שנאמר “והתפללו אליך דרך ארצם וכו'” ועיקר הכח לילך ולכבוש את ארץ ישראל הוא ע”י “כח מעשיו וכו'” שהוא בחינת העשרה מאמרות שבהם נברא העולם, שהם האוצר מתנת חינם בחינת החסד חינם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה.
וגם בחוץ לארץ נמצא בחינה זאת, כי ישראל באים לפעמים במקומות שהיו רחוקים מאוד מאוד מקדושת ישראל והם רוצים לקדש המקום בקדושת ישראל והיו יכולים לומר גזלנים אתם שכבשתם זה המקום שאינו שלכם. אך ע”י כח מעשיו בחינת העשרה מאמרות, ע”י זה יש לנו רשות לכבוש כל העולם ולקדשו בקדושת ישראל, כי הוא יתברך בראה וברצונו נתנה לנו, כי אנו מאמינים שהשם יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות וברצונו נתנה לנו, כי כל העולם לא נברא כי אם בשבילנו ישראל כדי שנקדש כל המקומות ע”י תפילה ותורה, ובכל מקום שאנו רוצים לבנות מקום קדוש דהיינו בית כנסת או בית מדרש לעסוק בו בעבודתו יתברך, תיכף אנו קונים המקום.
כי הכל של השם יתברך והוא ברא הכל רק בשביל זה כנ”ל, רק מה שהיה עד הנה ברשות מי שהוא רחוק מקדושתו יתברך, היה הכל ברצונו כי כך רצה הוא שיהיה עד עתה ברשות מי שהוא עד שיבואו ישראל ויטלו המקום מהם ויקדשו בקדושת ישראל, כי יש להם זה הכח כי הוא יתברך בראה רק בשביל זה, רק ברצונו נתנה להם עד הנה וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
וזה בחינת מה שהיו ישראל מהלכין במדבר עם המשכן, ובכל מקום שהיו מקימים את המשכן היה המקום קדוש בקדושת הבית מקדש, כי ישראל היו הולכים לכבוש ארץ ישראל, שלזה צריכים להמשיך בחינת “כח מעשיו” לגלות לכל באי עולם שהכל שלנו, כי השם יתברך ברא העולם בשבילנו וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו, שע”י זה כובשים ארץ ישראל וע”י זה יכולים לקדש כל המקומות בקדושת ישראל כנ”ל.
על כן ציוה אותם השם יתברך להוליך המשכן במדבר ולהקים אותו בכמה מקומות שחנו שם, כי בזה המשיכו בחינת “כח מעשיו” בחינת חסד חינם הנ”ל, כי ע”י שהקימו את המשכן בכל מקום שחנו וקידשו תיכף את המקום בקדושה גדולה בקדושת הבית מקדש, בזה הראו שיש לנו כח לקדש כל המקומות שבעולם, אפילו במדבר שממה מקום נחש שרף ועקרב וצימאון, שהם בחינת מקום הקליפות, וישראל יכולים לקדש אפילו אלו המקומות בקדושה גדולה כל כך שהוא קדושת המשכן והכל ע”י בחינת ‘כח מעשיו’, על כן מחמת שאותו הדור היו הראשונים שהלכו לכבוש ארץ ישראל מיד שבעה עממין הוכרחו לעשות משכן ולהקימו בכל פעם, כי בזה הכח בעצמו הלכו לכבוש את ארץ ישראל כנ”ל.
ועל כן הזהירו רז”ל להתפלל בבית הכנסת ואפילו שאין שם מנין כמבואר בספרים, כי עיקר שלמות התפילה הוא בבית הכנסת, כי כבר מבואר שעיקר קדושת בית הכנסת נמשך מבחינת החסד חינם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה, שע”י זה כובשים ארץ ישראל כנ”ל, ועל כן עיקר התפילה בבית הכנסת כי עיקר התפילה צריכה להיות בבחינה זאת, לבקש מהשם יתברך רק מתנת חינם.
כי כל אחד יודע שלפי מעשיו אינו ראוי שימלא השם יתברך בקשתו, רק צריכים לבקש מתנת חינם, ועל כן צריכים להתפלל בבית הכנסת או בבית מדרש, כי שם יכולים להמשיך החסד חינם, מחמת שכל קדושתם נמשך מבחינת אוצר מתנת חינם שהוא בחינת החסד חינם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה.
ועל שם זה נקרא בית כנסת, על שם שכונס ומאסף לשם הכל, אפילו כל האנשים הפשוטים ואפילו המגושמים מאוד, אפילו אותם שחטאו ופגמו כמו שפגמו, כי ע”י החסד חינם הנ”ל הכל יכולים להתתקן ולשוב להשם יתברך, שזה בחינת הדרך לארץ ישראל שמחיה ומקיים את כל הפשוטים שבעולם ואפילו המונחים במקום שמונחים.
כי אין שום יאוש בעולם כלל והכל בכח החסד חינם, ומאחר שכל קדושת בית הכנסת נמשך משם מבחינת החסד חינם הזה כנ”ל, על כן נקרא בית כנסת שהוא כונס ומאסף כל הנידחים בעוונותיהם וכל הפשוטים שבעולם אפילו אם הם כמו שהם, כי ע”י החסד חינם שממשיך הצדיק הגדול, הכל יכולים להתתקן, ועל כן כל מי שהוא עדיין בכלל ישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות הוא בכלל ישראל ויש לו תקוה עדיין, וזה בחינת “ואני ברוב חסדך אבוא ביתך” שאומרים שנכנסים לבית הכנסת, כי עיקר קדושת הבית כנסת הוא רק ע”י רוב חסדו יתברך בחינת החסד חינם הנ”ל.
אבל כשישראל חוטאים ח”ו, אזי הם חוזרים ומעוררים הקטרוגים על כבישת ארץ ישראל שאומרים לסטים אתם, וע”י זה באמת החריבו את ארץ ישראל וגלו אותנו מארצנו כי אין מתגלה בחינת ‘כח מעשיו’ כי אם כשעושים רצונו יתברך.
כי בשביל זה ברא השם יתברך את העולם ובשביל זה נתן לנו את ארץ ישראל, כמו שנאמר “בראשית ברא וכו'” בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית, היינו כדי שישראל יקיימו את התורה, בשביל זה ברא את העולם שהם ‘כח מעשיו’ ואזי מאירים ומתגלים ‘כח מעשיו’ שהם העשרה מאמרות שבהם נברא העולם, ואזי הכל יודעים שהכל נברא בשבילנו וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.