אורח חיים א – הלכות השכמת הבוקר הלכה ד – סעיף טז-יח
וזה בחינת מחלוקת השבטים על יוסף הצדיק, כי יוסף הוא בחינת הצדיק שעוסק לקרב הרחוקים להשם יתברך, כי עושה בכל פעם צמצומים וכלים נפלאים באופן שיוכלו להתקרב כל מי שירצה בעולם, ועל כן נקרא יוסף בחינת מוסיף והולך “ויוסף השם לי בן” שעל שם זה נקרא יוסף.
כי הצדיק עוסק תמיד להוסיף ולקרב נפשות חדשות ומבקש תמיד מהשם יתברך על זה בבחינת יוסף השם לי בן אחר, שיוסף לו השם בכל פעם תלמיד חדש שנקרא בן, כי כל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו.
והשבטים אף על פי שהיו כולם קדושים וצדיקים גדולים חלקו עליו בשביל זה, כי היה נדמה להם כאילו אינו מתנהג כראוי, כי יוסף היה מתרועע עם בני השפחות שהם הירודים בישראל והיה מוריד עצמו אליהם ביותר כדי לקרבם.
וזה “והוא נער את בני בלהה ואת בני זילפה” שהרחוקים נקראים בני בלהה ובני זילפה כי הבעל דבר וחילותיו מבהילים ומרעישים ומבלבלים אותם, ופרש רש”י שהיה יוסף עושה מעשה נערות, כי הצדיק האמת בעוצם חכמתו מוריד את עצמו אליהם עד שנדמה כאילו עושה מעשה נערות, כי מדבר עימהם שיחות חולין ואוכל ושותה עימהם ולפעמים מטייל ומשחק עימהם וכל כוונתו כדי לקרבם ע”י זה להשם יתברך.
ועל כן ישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו, שזקן זה בחינת רחמים גדולים, היינו שיוסף קיבל מיעקב כל השלוש עשרה מידות של רחמים שהם בחינת זקן שע”י זה הוא מרחם על הכל ומקרב את כולם.
וזה החלום שחלם יוסף והנה אנחנו מאלמים אלומים, היינו בחינת צמצומים וקשרים, כי כל הצדיקים כולם עוסקים בזה לצמצם ולהוריד את האור, אבל הצמצומים והכלים של יוסף הצדיק עלו על כולם בבחינת “והנה קמה אלומתי וגם ניצבה” שהקשר והצמצום שלו קמה וניצבה לעולם ועד. כי גם הצדיקים הגדולים שעוסקים בזה להשיג השגות אלוקות ע”י צמצומים, גם הם צריכים לקבל ממנו, כי זה בחינת החלום “והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי” שהצדיק נקרא שמש, והירח הוא בחינת תלמיד, ואחד עשר כוכבים זה בחינת הנפשות הרחוקות.
כי הצדיק האמת ממשיך אור ושכלים כאלה אפילו לצדיקים שנקראים שמש עד שכל הגדולים והקטנים וכל הרחוקים הרוצים להתקרב כולם צריכים לקבל ממנו, להכניע ולהשתחוות ולהתבטל לפני הצדיק הגדול ביותר בחינת יוסף.
