אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קנז

סימן קנו

עמ"ש בשו"ת תשורת ש"י בסימן ס"ח דמותר לחלוץ בכפר אף דזקנו עירו כתיב דמשנה מפורשת בפרק מ"ח דהקרא ר' הורקנס בכפר עיטום והקשת דמקודם ה"ל להביא ראיה דכפר עיטום היה כפר דבאמת נ"ל דשם המקום היה כפר עיטום ויכול להיות עיר גדולה וגמרא מפורשת היא בגיטין דף נ"ז ע"א ששים רבוא עיירות היה לו לינאי המלך חוץ משלש שהיה בה כפליים כיוצאי מצרים אלו הן כפר ביש כפר שחליים כפר דוכרייא ועכ"ז היה נקראים בשם כפר ויהי' כפר עיטום כאחד מהן עכ"ל מש"כ דמקודם ה"ל להביא ראיה דכפר הוה דנ"ל דשם המקום היה כפר וכו' א"י מה הוא סח דלמה לי ראיה שלא להוציא הלשון מפשוטו ככל כפר הנזכר בש"ס ואף דהיה מרובה באוכלסין מ"מ יכול להיות כפר כדאיתא במגילה דף ד' ע"ב ודף ה' איזהו עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין קבועין פחות מכאן הר"ז כפר וגם יתכן שיקרא כפר מחמת שכפופה לעיר הסמוך ואף שבהכפר רוב מנין מ"מ כפופה להעיר הסמוך שיש שם רוב בנין וכל עניני הכפר נהוג על פי מנהיגי העיר ויש שנקרא כפר לפי שבימים קדמונים היה רק כפר ונשארה בשמה או מאיזה סבות חסרונת שיש בה מה שאינו בעיר וכדאיתא בב"מ דף ק"ד ע"א האומר לחברו בית כור עפר אני מוכר לך אעפ"י שאין בו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי בית כור וכתב באס"ז כגון שהיה שם מתחלה בית כור עפר ושטפו נהר ונקרא על שם זה כל הימים או משום שחשוב כבית כור וכה"ג איתא בב"ב דף ק"ו ר"פ זבן ארעא מההוא גברא א"ל הויא עשרין גריוי משחיה ולא הואי אלא חמיסר וכו' א"ל דעדיפא כעשרין וה"נ י"ל להיפך מפני איזה גריעותא אף דיש בה אוכלסין הרבה מ"מ מפני גריעותה חשיבה רק ככפר לכן נקרא כפר וכיון שכן ה"א כיון דתורה אמר זקני עירו אם נקרא כפר יהא מאיזה סיבה לא יחלוץ בה לכן הבאתי ראיה מהמשנה דחלץ בכפר עיטום ובאמת שמה כפר כפשוטו בכל מקום ובקהלת ט' כתיב עיר קטנה ואנשים בה מעט וכתב הא"ע שאינו מדבר על דרך משל כי אם כמשמעו הרי אף דהיא קטנה ואנשים בה מעט נקרא עיר דלא תליא ברוב אוכלסין אלא בחשיבותיה ואף דבנדרים דף ל"ב דרשו על הגוף מ"מ אין המקרא יוצא מידי פשוטו ובכנה"ג א"ח סימן קנ"ג בשם מהר"ם אלשקר סימן ל"ה ופ"ו כתב עיר בלשון חכמים כולל הכל כרך כפר עיר והובא בקה"י ולמה כך אלא מפני חשיבותיה של הכפר נקרא עיר דחשוב כעיר ומפני גריעותיה דכרך נקרא עיר ובפרק הנזקין שם דאמר ש"ר עיירות חוץ משלשה כפר ביש וכו' דמשמע דאותן כפרים הם מהש"ר מדלא אמר ועוד וכן בר"פ המגרש דחוץ נכלל תחלה בלכל אדם אלא דאפקיה מלכל אדם ואמר חוץ ולמה פתח בעיירות וסיים בכפרים אלא דהיו ג"כ עיירות רק מפני גריעותן נקראו כפרים או משום דקודם שהוציא הכפרים מכלל הש"ר עיירות קראו אותן כולן עיירות משום הרוב ואחר שהוציאן מהכלל ואמר חוץ נקראו בשמן ממש כפרים ולפימ"ש לא תקשי נמי מפ"ק דכתובות דף ד' ע"א כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך ומפקא מכפר ופרש"י בכרך שכיחי אינשי טובא דמפקא מכרך ומפקא מכפר גדולה מכפר וקטנה מכרך והרי אותן שלשה כפרים שבהניזקין היו בהן כפלים מיוצאי מצרים ושכיחי בהו אינשי טובא בכל אחד ואחד אלא לפימ"ש א"ש דהם נקראו על שם דמעיקרא שהיו קטנים או על שם גריעתן או על כפיפתן לעיר הסמוכה להן ובעוקצין פ"ג משמע דכפרים אין בהן רוב עם ולא שווקים ועכצ"ל נמי כמ"ש אבל סתם כפר היינו דאנשים בה מעט ואין בה שווקים ובפ' בהעלותך ע"פ כי אשה כושית לקח ת"י ופרש"י מחמת יפיה נקראת כן כדי שלא תשלוט בה עה"ר ה"נ י"ל דאותן שלשה כפרים מחמת רבוי עם שבהן נקראו כפרים שלא תשלוט בהן עה"ר והיינו דוקא אם מצינו להדיא דלאו מחמת מיעוט אנשים נקרא כפר אבל סתמא דמלתא כל מקום דתנא כפר היינו מחמת מיעוט אנשים דהוא שם עצם ולא כינוי מחמת דבר אחר ותדע דאם היה הדין שאין לחלוץ בכפר איך שתקו בש"ס ובכל הראשונים לפרש הא דחלץ בכפר עיטם לא היה כפר ככל סתם כפר והרי בריש גיטין מכפר לודים ללוד פרשו תוס' ור"ן שהכפר נקרא לודים משום דהיה סמוך ללוד ושכיחי בני לוד שם וה"נ כפר עיטם שבאמת היה שמו עיטם אלא שהיה כפר ומהר"י עמדן בספר השלמה כתב שמא פירושה שכל כך יצאו ממנה מיום הווסדה עד שחרבה נראה דק"ל איך נקראו כפר ובירושלמי פ"ד דתענית שלשה כפרים כאו"א היה מוציא כפליים כיוצאי מצרים כפר ביש וכפר שיחליא וכפר דיכריא הרי דאינם שם אחד רק שמותם ביש שיחליא דיכריא והיו כפרים נקראים דהפירוש ככל כפר דעלמא ובפ"ק דיומא דף י"ב כפרים היינו שאין בהם שווקים ולא מתקבצין בה ממקומות אחרים כבכרכים עיי"ש פרש"י וה"נ י"ל דאותן שלשה כפרים לא היה בהם שווקים:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה