אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קמג

סימן קמב

מה ששאל אם יש להתיר הכתם ע"י כיבוס יפה דתוס' בנדה דף נ"ו ע"ב ופרישה בסי' ק"ץ ובש"ע של התניא כתבו דע"י כיבוס טוב עובר כתם אם הוא מדם ואם נראה דלא עבר ע"כ צבע הוא:

זה אינו דא"כ למה לא כתוב כן בש"ע סימן ק"צ סל"א א"ו משום דגם הם לא כתבו רק לחומרא אם נדה פשטה חלוקה ונתכבס והדר לבשתו בימי טהרתה אינה תולה שהוא מימי נדתה כיון שנתכבס וגם תוס' לא כתבו שם רק לענין טהרות שלא לטמא למפרע כיון דמעיקר הדין היה דיה שעתה משום חזקת גופה כמ"ש תוס' ריש נדה או כמ"ש רמב"ן שם משום חזקת טהרות של קדשים ותרומה אלא משום דסייג עשו לקדשים ותרומה אבל לבעלה אלהבא לא מקילינן יעיי"ש בתוס' דף נ"ו ע"ב בד"ה בודקת דבהכי מיירי ועוד גם בשבע סממנין דמפורש במשנה בנדה דף ס"ב דמעבירין דם ולא צבע כתבו בחידושי רמב"ן ור"ן שם דאפילו לא עבר על ידי שבעה סממנין אינו ודאי צבע דאפשר דם הוא אלא דאם לא עבר הוי ספק דם בלוע וטומאה בלועה לא מטמאה טהרות דאלו ידע כן מתחלה לא היה מקפיד ואף דבש"ע לא פסק כמותם מ"מ הבו דלא לוסיף ומה שהביא מהתוס' נדה דף ס"ב ע"א בד"ה שהרי אינו ראיה דתוס' לא כתבו דודאי יעבור הדם ע"י כיבוס וגם שאני אחר שהעביר על הכתם השבע סממנין כמ"ש תוס' שם בד"ה שכאן:

ועוד דהמנ"י בתורת השלמים סימן ק"ץ סל"א כתב אם מצאה כתם והדבר מסופק אם הוא דם או צבע ועכשיו אין אנו בקיאין בהשבע סממנין מ"מ מטמאין כל כתם אע"ג דהוי ספק דרבנן משום דאפשר לברר אם הוא דם או צבע רק אין ידוע לנו הוי ספק חסרון ידיעה ולא חשוב ספק והוא דוחק דנראה דעכשיו הוי חסרון ידיעה לכל העולם וכתבו כמה פוסקים דחסרון ידיעה לכל העולם לא חשוב חסרון ידיעה וכמו שהובא במנ"י כלל פ"ה סקמ"ח ודוחק לומר שמא יש באיזה מקום איזה בקי ויותר הוי להמנ"י לתרץ בפשוט דאפשר גם לנו לברר על ידי כיבוס יפה אם לא יעבור הכתם נדע שהוא צבע ואם יעבור נדע שהוא דם וכמבואר בתוס' ופרישה הנ"ל דע"י כיבוס עובר כתם של דם והרי בירור זה קל יותר מחיפוש אחר חיפוש למצוא השבע סממנין אע"כ צ"ל דס"ל דע"י כיבוס עדיין אינו בירור יפה דאפילו לא יעבור מ"מ שמא דם הוא וכיון דצד אחד כשלא יעבור לא יתברר לנו עדיין שהוא צבע ולא דם אף דאם יעבור נדע שהוא דם זה לא חשוב איכא לברורי ואין מחויב לברר וכמ"ש בנ"צ ס"ס ק"י אות ל"ה בד"ה ונראה לפרש דברי המנ"י דס"ל להמנ"י דאם א"א לברר שני הצדדים צד ההיתר וצד האיסור רק צד אחד אפילו אפשר לברר צד האיסור לבד אין מחויב לברר:

ומ"מ כשאני לעצמי בלאו טעמו של תוה"ש אי אפשר לנו לטהר כשהספק בכתם אם הוא דם או צבע כיון דע"כ מיירי שלא נתעסקה בצבע לפי ידיעתה דאם יודעת שנתעסקה ודאי תלינן בצבע וכיון שלא נתעסקה האי כתם מהיכן אתי אלא קרוב לודאי מגופה אתי כדאיתא בפ"ק דנדה דף ג':

ואגב ראיתי בשאלתו שתמה עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן ר"א ס"ב בד"ה ואם רבו לתרץ קושית תה"ד דשאובין אפשר לטהר ע"י המשכה שלא בכונה לפימ"ש הש"ך שם ס"ק צ"ו ותמה הלא כתב שם בהגהות רעק"א ז"ל דפסול כלי לא נטהר ע"י המשכה שלא בכונה. לא עלי תלונתו כי אם על הש"ך דקאי על פסול כלי ומ"מ תירוצי עולה יפה דאפשר לשאובין להתכשר על ידי שהגליד בקור וכשנשפך ע"ג קרקע נמוח דאח"כ מהני לו המשכה בקרקע להקוות כדאיתא ביו"ד שם סל"א וגם אפשר להתכשר אם שאב בכלי ומילא מקוה והגליד מחמת הקור והדר נימוח כדאיתא שם ואף דתחלת הוייתן ע"י אדם ובכונה מ"מ כיון שהגליד אזל הפסול ונעשה כשר כשנימוח בלא שום ביטול ע"י תערובות דכך לי בנבלה שנעשה כשחוטה ע"י שנסרח מחמת החום כמו שהגליד המים ע"י קור:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה