תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קל
אם מותר לתלות בשבת דבר היתר על מנורה שאין שם שמן ונרות אך מתנדנד כי במחהש"ק סימן תקי"ג סק"י ובש"ע של התניא ובאשל אברהם סימן רס"ה סק"ד ובמשב"ז רס"י ש"ח וגם בא"א ס"ס ש"ח סיים להקל אף דמתחלה כתב שם על שאלה אחד לקנסו סיים לבסוף מ"מ סיים כיון שהוא טלטול מן הצד לצורך דבר היתר מותר וראיתי רבים מחמירים ואומרים שאסור א"ת.
הנה מעולם לא ראיתי לתלות בשבת על מנורות ובחול תולים הרי מחזיקים זה לאיסור והנה דבר הא"א ס"ס ש"ח צריך ביאור דכתב וז"ל מעשה באחד תלה שיל מנטיל בביהכ"נ במנורה תלויה וצעקו עליו ונטל משם וכ' זה תלה במזיד ומנענעה מנורה צריך לילך כך ברה"ר לביתו וגם ראוי לקנוס וכההוא דעלה באילן במזיד וי"ל טלטול מן הצד את"ד וקשה דתחלה מה קסבר אם סבר גם טלטול מן הצד אסור א"כ בלאו קנסא אסור ליטול מן המנורה ואם לקנסו אחר שכבר נטלו מן המנורה אינו דומה לעלה באילן דעדיין לא ירד ועוד הרי כבר כתב בסימן רס"ה ואחריו בר"ס ש"ח דמותר ואם היה סבר דטלטול מן הצד מותר למה פלפל אם נקנסיה אך כל הפוסקים שכתבו דטלטול מן הצד לצורך דבר היתר מותר כתבו לענין ליטלנו מן המוקצה דאזי תו אינו נהנה מן המוקצה אבל לתלותו על המוקצה לא אמרו דבר וכשהוא תולהו נהנה מן המוקצה ואסור גם בלא טלטול כמ"ש במג"א סימן תק"א סקי"ב בכלים שנשברו ביו"ט אין מסיקין דאסור לטלטלם ואפילו לשורפם במקומם אסור דמוקצה אסור ליהנות ממנו וכ"כ במג"א סימן תק"ז בשם מהר"ם בעצים שנשרו מן הדקל בתנור ביו"ט דמרבה עליהם ומבטלם ואסור ליגע בהם עד שיתבטלו ברוב דאסור להתחמם בהם או ליהנות מאורן קודם שישרפו דמוקצה אסור בהנאה ותוס' ס"ל דמותר בהנאה וכתב שם במחצית השקל דדעת מג"א דאסור ליהנות בהם הרי בלא טלטול אסיר ליהנות בהם ומהרש"א בביצה דף ל"ג כתב ע"י טלטול אסור ליהנות מן מוקצה אף דטלטול לחודא מותר ביו"ט לצורך אוכל נפש מ"מ היינו לסלק המוקצה כגון גריפת תנור אבל להשתמש בדבר מוקצה כגון סמיכת קדרה ודאי אסור לטלטל דתשמישו וטלטולו הוי כעין אכילתו דאסור עיי"ש לכן תחלה אזיל הא"א בסברא דאסור ליהנות ממוקצה אפילו אם הטלטול רק מן הצד לצורך דבר היתר מ"מ נהנה מהמוקצה ומשתמש בו כשתלה עליו בגדו וראוי לקנסו שלא יטלו משם כמו מי שעלה באילן לא ירד אבל זולת קנס אין איסור ליטלינו מהמנורה דאז מסלקו מהמוקצה ואינו נהנה מן המנורה ואח"כ כתב וי"ל דטלטול מן הצד מותר גם בהנאה כיון דלא חשוב טלטול מותר ליהנות בלא טלטול אלא דזה תלוי במחלוקת הנ"ל.
ולפ"ז שפיר מחמירים שלא לתלות ואין להתיר להם כיון דנהגו איסור ואינו מנהג בטעות כיון דיש פוסקים האוסרים וכדאיתא ביו"ד סימן רי"ד ס"א ובמג"א סימן תקנ"א סק"ז ובחידושי רשב"א פרק במה מדליקין דף כ"ט ד"ה כי אדליק כתב דלסמוך במוקצה כרעי המטה ואפילו במקומו שאינו מזיזו ומטלטלו אסור ליהנות אבל הנאה הבא ממלא שפיר דמי והובא בבית מאיר סימן שי"ח ס"א וי"ל דגם הא"א לא מסתפק לענין הנחה על המנורה דודאי אסור אף דהוי טלטול מן הצד ואפילו לא ינענע המנורה מ"מ אסור להרשב"א דמ"מ משתמש ונהנה מהמוקצה ואף דתוס' ס"ל דמוקצה מותר בהנאה והוי ספק בדרבנן מ"מ כל שאין הפסד או שעת הדחק גם ספקא דרבנן אסור וכמ"ש ב"מ עיו"ד סימן קכ"ב ופנ"י בפ"ק דברכות דף י"ב אלא הא דכתב הא"א די"ל טלטול מן הצד היינו דאין לדמות גזרה זו להא דעלה באילן במזיד לא ירד דהתם בירידה עושה איסור חדש דמשתמש באילן אלא שישאר על האילן משתמש יותר כמו שפרש"י בעירובין דף ק"ו משא"כ הכא כשמסלק מעל המנורה לא עביד שום איסור אף דינענע המנורה דהוי טלטול מן הצד אין לקנסו דאין לדמות לגזרות חכמים עכ"פ כשיש לחלק ובאמת לדינא נראה כן עיקר דהא מקנסא לא ילפינין כדאיתא בגיטין דף נ"ג וקי"ל כן התם ועיין לקמן סימן קע"ח.