תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן קכ
תנור של ברזל הנעשה בדפוס העשוי להסיקו בחורף ויש עליו ציצים ופרחים ובינם כעין מקלות ובראש המקלות כעין שתי וערב בולטים ונעשים ע"י אומן גוי ונמכרים לישראל אם מותר ליהנות בהם ולהשהותם:
הנה בפרק כל הצלמים דף מ"ב ב' תנן המוציא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליכם ליה"מ רשב"ג אומר שעל המכובדין אסורין שעל המבוזין מותרין ואיתא שם דף מ"ג ע"ב מכובדין שעל השירין ועל הנזמים ועל הטבעות מבוזין שעל היורת ועל הקמקמוסין ועל מחמי החמין ושעל הסנדין ושעל המטפחת ופרש"י מבוזין שמשתמין בהן למאכל ומשתה ואין מכובדין אלא העשוין לתכשיט עכ"ל נראה דבא רש"י לומר דגם שאר כלים שאין מפורש מ"מ אם אינן עשויין לתכשיט מותרין וביפה"מ לרמב"ם ז"ל כלים מכובדים הם חלי זהב וכסף ובגד משי ומה שזולתו הם כלים מבוזים והלכה כרשב"ג וברמב"ם הלכות עכום פ"ז ה"ט כתב המוציא כלים ועליהם צורת חמה ולבנה ודרקון אם היו כלי כסף וזהב או בגדי שני או שהיו חקוקים על הנזמים ועל הטבעות הרי אלו אסורין ועל שאר הכלים מותרין מפני שחזקתן לנוי וכן שאר הצורית הנמצאות על כל הכלים חזקתן לנוי ומותרין וכ"כ הכ"מ אלו הן מכובדין שעל השיראין ושעל הנזמין ושעל הטבעות כלומר הני דוקא דחשיבי שהן עשויין לתכשיט אבל כל שאר הכלים מבוזים ננהו עכ"ל וס"ל הא דתניא מכובדין שירין ונזמין וטבעות דוקא אלו ומה דתני בסיפא מבוזין שעל היורות וכו' לאו דוקא אלא נמי כל מיד דאינו תכשיט:
ויל"ע מנלן דדיוקא דרישא עיקר דלמא דיוקא דסיפא עיקר ועכ"פ יהא ספקא דאורייתא דלחומרא ונראה משום דיש חזקת היתר דהא ודאי קודם שצייר צורות הללו כשהיו מתכות פשוט היו מותרים ועוד דיש ס"ס שמא לנוי ושמא ביטלו ול"ל דשמא ביטל נוקמוה אחזקת איסור דהא לעומתו יש חזקת היתר דלא נעשה לע"ז ועכ"פ חזינין דשאר כלים בכלל מבוזין ומותרין בהנאה וכתב הרמב"ן דה"ה דמותר להשהותן והובא בטור וא"כ אותן תנורים ג"כ מותרין ועוד דמחמין בהן ג"כ חמין ועוד יש לצרף דעת התוס' בע"ז ריש דף נ"ג דכשמכרה לישראל אפילו אינו צורף אמרינן דבטלה אף דרוב פוסקים ס"ל דדוקא בשמכרה לצורף מ"מ חזי לאצטרופי וכמ"ש בפרי תבואה סימן נ"א ואפשר מוכח גם ממימרא דשמואל דזולת התכשיטין הכל מבוזין דאיתא התם איזהו הן מכובדין ואיזו הן מבוזין אמר רב מכובדין למעלה מן המים מביזין למטה מן המים ושמואל אמר אלו ואלו מבוזין אלא אלו הן מכובדין שעל השירין ועל הנזמים ועל הטבעות ומדלא אמר שמואל ואיזו מכובדין ואמר אלא אלו הן מכובדין משמע דזולתם כולם מבוזין ולכן פרש"י ואין מכובדין אלא העשויין לתכשיט כדי ליישב אריכות לישנא דשמואל ומה דאמר הש"ס תניא כוותיה דשמואל אף דבברייתא לא תני אלא אלו מ"מ הראיה למה דאמר שמואל דמכובדין היינו שעל השורין ועל הנזמים ועל הטבעות ולא חשיב נמי למעלה מן המים ובהכי א"ש טפי כי אין דרך רש"י לפסוק אלא ליישב לשון הגמרא ואין להקשות דא"כ לא הל"ל להברייתא למתני כלל הסיפא דממילא נדע מהרישא דרק תכשיטין הן מכובדין והרי שמואל נמי לא אמר רק דהתכשיטין הם מכובדים די"ל באמת סיפא בכדי נסבה כדאיתא בפ"ק דקידושין דף ה' ע"ב ובפ"ק דר"ה דף ה' ובסוטה י"ט ע"ב ובכ"ד: