אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן קח

סימן קז

שאלת עמ"ש הש"ך ביו"ד סימן ק"ב סוף סק"ג שכ"כ רש"ל בפכ"ה סימן פ"ח דלענין דשיל"מ אזלינן בתר שמא לענין מב"מ ותמה מעלתו מאי ראיה מהרש"ל דהא ס"ל בכל איסורין אזלינן בתר שמא כמו שהביאו הש"ך בסימן צ"ח סק"ו:

הנה הש"ך בסימן ק"ב שם מביא ראיה מדאמר בע"ז גבי טבל נמי דאזלינן בתר שמא וטבל דלא בטיל הוא משום דיש לו מתירין ורש"ל בפכ"ה ג"כ מביא ראיה מזה לענין דשיל"מ אלא דרש"ל מדמה שאר איסורין לענין זה לדשיל"מ דאזלינן בתר שמא והש"ך ס"ל באיסורין דתלוי בששים אזלינן בתר טעמא דאם טעמן אינן שוין הוי מין באינו מינו אבל מ"מ גם רש"ל מביא הראיה לענין דישל"מ דאזלינן בתר שמא ולאו משום דגם בשאר איסורין אזלינן בתר שמא ולולא הראיה זאת דגם בדבר שיל"מ אזלינן בתר שמא היה מקום לומר אף לרש"ל וסייעתיה דלענין שאר איסורין אזלינן בתר שמא מ"מ לענין דשיל"מ ניזל בתר טעמא לפימ"ש הר"ן דלפיכך ס"ל לרבנן דמין במינו בדבר שיל"מ לא בטיל משום דיש לו היתר והוי כהיתר בהיתר וגם הוא מב"מ וכל אחד מחזק חברו נטו רבנן להחמיר כרבי יהודא דיליף מדם הפר ודם השעיר דלא בטיל עיי"ש וא"כ היה מקום לומר דדוקא אם דומה לדם הפר ודם שעיר דשוין בשמא ובטעם ואחד מחזק חברו אלא דמוכח מהא דע"ז גבי טבל דאזלינן רק בתר שמא בדבר שיש לו מתירין:

ולי צ"ע לפי דעת הש"ך בסימן ק"ב דפליג על רמ"א וס"ל דגם טעם לבד לא בטיל בדבר שיש לו מתירין ואזלינן בתר שמא והא כשאינן שוין בטעם אפילו שוין בשמא מ"מ בששים בטיל טעם האיסור ונתהפך לטעם של ההיתר וכאלו ליתא לאיסורא כלל וכמ"ש ג"כ הנוב"ת בחיו"ד סימן מ"ה כיון שיש כאן ששים אין כאן טעם כלל ולא נשאר שום איסור עיי"ש א"כ יהא כהא דאיתא בפ"ק דביצה היכא דמקלי קלי איסורא גם דשיל"מ בטיל ואין שום ראיה מהא דגבי טבל דמיירי ביבש ביבש אבל בטעמא בעלמא ויש ששים אין אנו צריכין לומר משום אחרי רבים להטות וגם לא שייך לומר עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר ולדעת הרר"י שברא"ש פ"ח דברכות דהתיר המוסק או חתיכת איסור שנפל לדבש משום שנהפך לדבש בתר השתא אזלינן ולא משום ביטול ברוב ה"נ נהפך הטעם איסור לטעם היתר בתר השתא אזלינן הגם דמג"א בסימן רט"ז הביא ראיה מהא דאיתא בפ"ק דבכורת דחלב חידוש הוא דהתירה תורה דדם נעכר ונעשה חלב הא בח"י סימן תס"ז ס"ח דחה ראיות המג"א ומקו"ח שם תירץ באופן אחר והביא ראיה להיתר כדעת הרר"י וכעת יצא לאור ספר מילי דאגדתא ושו"ת לבעהמ"ח מקו"ח ושם בשו"ת סימן ב' שהשיב להגאון חת"ס על אודת הקמח שנתנו לדבש שנתהפך לדבש דמותר בפסח וסתר דברי החת"ס שדחה ראיות המקו"ח וכל הראיות שהביא הש"ך ביו"ד סימן ק"ב סק"ט אין מכריחים לענין מב"מ בשמא ואינו מינו בטעמא ובשו"ת משיבת נפש חא"ח סימן י"ב העלה ג"כ כדעת הרר"י ותירץ קושית המג"א בטיב טעם ודעת עיי"ש:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה