אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן צז

סימן צו

שאלת דנסתפקת זה כמה בדין המבואר ביו"ד סימן ר"א סט"ו במים שאובים מכלי אחד או משלשה כלים שהובא בב"י ובהגר"א דברי הראב"ד שכתב דדוקא בשני או שלשה כלים אין מצטרפין אם הפסיק אבל בכלי אחד בין כך ובין כך מצטרפין אם דוקא רק בג"פ או אפילו ביותר מג"פ מצטרפין ובשו"ת תשורת ש"י בסימן שמ"ה ד"ה שלישית מבואר דגם בכלי אחד אין מצטרפין בד' או ה"פ דהא השאלה שם היה ששאב רק בכלי אחד וכן נראה מלשון הרמ"א סעיף מ"ם שכתב אם אין הכלי גדול כל כך וכו' שמא נפלו בזה אחר זה הרי דמיירי בכלי אחד ואפ"ה אין מצטרפין בזא"ז ואיני מוכרח שוב ראית בשו"ת רמ"ץ סימן ס"ב אות ב' בסופו שכתב שם כששואב בכלי אחד לבד אין לחוש לצרף הג' לוגין ע"י ג"פ דהא כבר פסק הראשון כמובן עכ"ל והוא תמוה דהוא נגד דברי הראב"ד הנ"ל אך ביותר מג"פ לא מצאתי מבואר אם פוסל בכלי אחד ומשמעות לשון הרמ"א ושו"ת תשורת ש"י נראה דאינו פוסל ומנ"ל זה עכ"ל השואל:

תשובה דברי הראב"ד דבכלי אחד מצטרפין אפי' בהפסקה ודאי מסתבר אפילו בהרבה פעמים כיון דהכלי מצרפן מ"ש ג"פ או יותר וכן משמע מהתוספתא שהביא הר"ש בפ"ג דמקואות מ"ד וז"ל שלשה לוגין במקוה וחולה ב"ק שנפלו עליו ט"ק מים וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין אבא יוסי בן חוני אומר מכלי אחד מצטרפין וכן משנים ומשלשה אבל מארבעה אין מצטרפין עכ"ל והנה ברישא אמר סתם מכלי אחד מצטרפין וודאי כשלא שפך בפעם אחת אלא בהפסקה דאל"כ לא שייך לומר מצטרפין דהא השפיכה מכלי אחד ובפעם אחת ועדיין לא חילק כלל בין ג"פ או יותר אלא אח"כ לענין הכלים והראב"ד דתלה בנראה לי משום דבגמרא דתמורה דף י"ב ע"ב לא הובא הך רישא דבכלי אחד מצטרפין ולכן אמר נראה לי וגם הגמרא לא יחלוק על זה כיון דלא מצינו בפירוש שהגמרא חולק:

אבל היינו אם כל הג' לוגין היו ביחד בכלי אחד אלא ששפך למקוה בהפסקה מעט מעט אבל אם שפך מעט מים שאובין מן הכלי למקוה והריק כל המים מהכלי למקום אחר וחזר ושאב מים לאותו כלי ושפך למקוה עד שבין שני השפיכות למקוה יש ג' לוגין מים שאובין אין מצטרפין דזה לא הוי מכלי אחד כיון דאותן ג"ל שנפלו למקוה לא היו באותו כלי בפעם אחת זה חשוב שני כלים ומלבד דזה פשוט יש להביא ראיה מהתוס' פ"ק דתמורה דף י"ב ע"ב בד"ה יוסף שכתבו וז"ל ופסק הראב"ד כדברי יוסף בן חוני ולפיכך נראה כששואבין את המקוה לנקותו שנוטלין אותן מים שבתוכו ובאין מים אחרים תחתה אין לחוש אפילו אם נשתייר קצת מן הראשונים במקוה ואע"ג שנופל מן הדלי לתוכו והוי להו שם יותר מג"ל מים שאובין אפ"ה אין לחוש דמסתמא לא נפלו ג"ל משלשה כלים ויש מחמירין שנוקבין את הכלי בכונס משקה מהך חששא עכ"ל וקשה דסתמו דבריהם ומאי פיסקא דאטו לעולם שואבין בארבע כלים ועוד דמשמע מלשונם דמיירי ששואבין בכלי אחד שכתבו שנפלו מן הדלי ולא כתבו מן הדליים וגם לבסוף כתבו שנוקבין את הכלי ולא כתבו הכלים וא"כ מאי שלשה כלים שאמרו אלא ודאי כיון דבדלי אחד אין מריקין את המקוה בפעם אחת אלא שואבין מן המקוה ושופכין למקום אחר וחוזרין ושואבין כמה פעמים ובכל פעם נופל מעט מן הדלי להמקוה אלא מסתמא משלשה פעמים עדיין לא חזר למקוה ג"ל והוי מארבעה כלים אף ששאבו רק בכלי אחד והא דלא כתבו בלא"ה אף שנפלו הנ"ל משנים או משלשה הא ע"כ הפסיק כיון דנשאב בדלי אחד ונשפך אחד אחד למקום אחר וחזרו ושאבו משום דבברייתא זו ובדברי ר' יוסף בן חוני שם לא נזכר כלל דבהפסקה אין פוסלין את המקוה ואף דסתם משנה בפ"ג דמקואות תנן דבהפסקה גם שנים ושלשה כלים אין פוסלין מ"מ למה להו להביא ממרחק ועוד אפשר יוסף בן חוני לא ס"ל כלל זה מדלא הזכירו ואפשר לחוש דהלכה כמותו לגמרי לכן כתבו בפשיטות דביותר משלשה כלים אין מצטרפין וגם נ"מ אם אירע ששאבו הרבה אנשים בבת אחת אף דמיירי נמי שנשאב בכלי אחד ובאדם אחד שו"ר בש"ג פ' המוכר את הבית דגם בכלי אחד הוי כשלשה כלים וגם מטעם שכתבתי דגם אם נפלו הג"ל בשני פעמים אין פסול דע"כ הוי הפסקה עיי"ש בד"ה אבל אם לא:

וכן מוכח מלשון הסמ"ק שהביא הב"י בסימן ר"א וז"ל כל צירוף ג"ל מים שאובין דוקא מב' וג' כלים וכ"ש מכלי אחד אבל מן ד' או יותר כשר ולפ"ז א"צ לנקוב הדליים ששואבין בהם המקוה כדי לנקותו שמה שנופל מן הכלי אין עולה כי אם מעט בכל פעם והוי כמו מן ד' או ה' כלים עכ"ל ואם מיירי דשואבין בד' או ה' כלים מה זה שאומר דהוי כמו מן ד' או ה' כלים הא הם ממש ד' או חמשה כלים ועוד מה פסיקא ליה להב"י דסיים על זה וכך הם דברי התוס' בפ"ק דתמורה אע"כ דתוס' נמי ס"ל כהסמ"ק דאפילו שואב רק בכלי אחד כיון דכל פעם ששואב נופל מן הכלי רק מעט ומריק הכלי למקום אחר וחוזר ושואב אף באותו כלי הוי כהרבה כלים כיון דהג"ל שנשפכו למקוה לא נצטרפו באותו דלי בפעם אחת ודברי הסמ"ק צ"ע דלמה לו לומר דהוי כמו מן ד' או ה' כלים הא אפילו אם אירע שנפלו ג"ל משני כלים מ"מ כיון דהוי הפסק בין שאיבות לא מצטרפו לפסול כדקי"ל בפ"ג דמקואות ויותר י"ל בזה דכולה האי אין לחוש דנפלו ג"ל בפ"א מלומר דלא נפל רק מן דו"ה כלים ואין הסמ"ק אצלי והדין דין אמת לענ"ד ועכ"פ מוכח דמכלי אחד אפילו הפסיק דו"ה פעמים מצטרף מדהצריך הסמ"ק לומר דהוי כמו דו"ה כלים דהא אפילו יהא כלי אחד מ"מ הא לא נפלו הג"ל רק בהפסק דו"ה פעמים:

ועכ"פ דברי הרמ"א שכתב שמא נפלו בזה אח"ז היינו שבשאיבה פ"א נפל מעט פחות מג"ל ובשאיבה שניה נפל עוד והוי שני כלים ואין מצטרפין כיון דלאחר שנפסק הראשון נפל עוד בשאיבה שניה כ"ש דא"ש מ"ש בתשורת ש"י דהעובדא היה דהדלי נקוב למטה סמוך לשולים ולא נשאר מן הנקב ולמטה שיעור ג"ל דע"כ אי אפשר שיפלו ג"ל שאובין בפעם אחת רק בשאיבת שני פעמים ויותר דהא למעלה מן הנקב אין עליו שם כלי כדאיתא בא"ח סימן קנ"ט ס"ב ואין המים חשובין שאובין רק מן הנקב ולמטה וגם דברי הרמ"ץ ברורין ג"כ:

והנה בתר"י פרק מי שמת כתב לענין תשעה קבין לבעל קרי דאפילו מריק מכלי אחד צריך להיות באופן שיוכל להריק ממנו בלא הפסקה לאפוקי אם הוא בולט קצת או כבד הרבה והביאו המג"א בסימן תר"ו סק"ט להלכה וק"ל טובא הא דין תשעה קבין לבעל קרי שוה לענין ג"ל שאובין שפוסלין המקוה לענין כלי אחד או יותר משלשה כלים כדאיתא בפ"ג דמקואות ובתוספתא הנז"ל והא כתב הראב"ד דמכלי אחד מצטרפין השלשה לוגין אפילו פסק בין לוג ללוג אי אפילו בין פחות מלוג לפחות מלוג כדמוכח מתוספתא הנ"ל ואם נאמר דתר"י לא שמיעא להו דברי הראב"ד ותוספתא הנ"ל מיהא אנן הא ידעינן ולא מצינו חולק על זה איך הביאו המג"א להלכה דאם בג"ל קי"ל הכי אף די"ל דלחומרא לבד אמרו הראב"ד הרי התוספתא דינא קמשתעי ועוד לענין ט"ק דאינו חיוב מדינא ומכ"ש לענין עיו"כ דאינו חיוב ונ"ל דלהכי דייקו תר"י וכתב שיוכל להריק ממנו בלא הפסקה ולא כתב דצריך שירוק בלא הפסקה וממלא נדע גם כשאינו יכיל להריק ממנו בלא הפסקה דאינו מצטרף לטהרו אלא דס"ל ג"כ כהראב"ד דבכלי אחד מצטרף אפילו מפסיק בין שפיכה לשפיכה כיון דהתשעה קבין היו בה כלי בבת אחת אלא דס"ל דדוקא כשיוכל להריק בפ"א אזי אמרינן כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו אבל אם לא יוכל להריק בפ"א איי אינו מצטרף וזה דלא כמ"ש הרב הגאון ר"ז זללה"ה בש"ע שלו סימן תר"ו סעיף י"א בכל כלי צריך להריק בלא הפסקה כלל וגם המטה אפרים סימן תר"ו סעיף י"ד כתב דשפיכת ט"ק צריך שיהא המים נגרים על האיש בלא הפסק כלל ולענ"ד דמהני גם כשמפסיק רק שיהא בכלי שיוכל להריק בפ"א בלא הפסק דגם דברי תר"י כשא"י להריק בפ"א דלא מהני חידוש הוא כיון דקי"ל כהראב"ד ומוכח כן בתוספתא הבו דלא לוסיף עלה גם בספר האשכול בהלכות מקואות סי' נ"ג כתב ודאי מכלי אחד אפילו פסק מצטרף:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה