אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן צא

סימן צ

ושם לינא אם א"י חתימתה לכאורה יש לכתוב לינה בהא לבסוף דהיא כינוי ללאה וכיון דבשם הקודש שלה יש הא' יש לכתוב גם לינה בהא' אך בס"ש כתב בשם רבני אשכנז דשם בילא נגזר משם בלהה דהוא לה"ק היה ראוי לכותבו בהא' כמשפט שם לה"ק אשר משם חוצב ומ"מ הסכימו לכותבו באלף והובא בעז"נ וא"כ קשה למה הסכימו לכתוב באלף ונ"ל משום דבי כמו יללה וצער וכמו וי והוה משמע וי לה לפיכך כתבו באלף ובב"ר פ' ויגש בי אדני בייא אתה מעביר עלינו ופירש מת"כ לשון צער ויללה ועיין מזרחי בפ' מקץ ויומא ס"ט ע"ב:

ושם ריקא כתב באלף לבסוף והיא כנוי לחנה וכן כתב בס"ש דיכתוב אלף לבסוף ויותר מסתבר דהיא כינוי לרבקה כמ"ש בג"מ וקשה למה כל ס"ג כתבו באלף ונראה משום דהוא לשון בור ריק וכשהיא תואר לנקבה בא הא לבסוף לכן נמנעו לכתוב בהא לבסוף דהוא שם גנאי וכ"כ בחת"ס בחלק אה"ע ח"ב סכ"ח על מ"ש בשו"ת בית אפרים חא"ע סי' צ"ב דיוצא משם רבקה ומצא כתוב בכת"י הגאון מהרם חריף זצ"ל ריבא בא' לבסוף וכתב ב"א דהוא ט"ס וצ"ל הא' בסוף כיון דיוצא מן שם רבקה וכתב החת"ס דאינו ט"ס אלא שמנעו לכתוב ריבה בהא יען שהוא לשון מריבה עיי"ש ובאה"ש בכלל יוד אות ל"א הביא מכמה פוסקים דכתבו שם לעז באלף לבסוף אף דהוא כנוי לשם לה"ק שנכתב בהא לבסוף ומסיק דאין קפידא לדינא בזה כל כך ולכן נ"ל דשפיר דמי לכתוב לינא באלף לבסוף אף דהיא כנוי ללאה חדא דהרי כתב בעל אה"ש בש"נ אות למ"ד מה דכותבין לאנא אף דלפתח אין לכתוב א' מ"מ כותבין אלף אחר הלמד משום דנגזר מן שם לאה עיי"ש והרי מ"מ כותבין ג"כ אלף בסוף ועוד דבס"ש ובב"ש בש"נ אות למד כתב לינא והרי שם זה נתייסד באלף לבסוף והא דכתב בואו אחר הלמד משום דנקראת בחולם או במלאפום ומ"מ אם נקראת בחירק דצ"ל ביוד אחר הלמד לא זז האלף מסופה ונ"ל עוד דהא כתיב תלינו דתרגומו תתרעמו וכן וילן איתא במדרש שהוא לשון תרעומות והשרש הוא לן לין לון כי שאר האותיות הם רק לשמוש וכיון דהא לבסוף בא על תואר נקבה כמו חיה לנקבה וחי לזכר מרה לנקבה מר לזכר ושרה סתם דהיא שרה על כל העולם ושרי שר שלי כמו שדחז"ל והובא בפרש"י וה"נ לינה או לונה בהא לבסוף פתרונו בעלת תערומת וקטטה והוא שם גנאי לכן יש לכתוב באלף לבסוף ובשם בילא י"ל עוד דאם יהא השם בילה בהא' יתפרש מעורבת ובגנת וורדים ס"ו כתב אם שם פדא כתבו בגט פדה מעכב שאינו מובן שהוא שם אדם ומשמע מלשון פדיון עיי"ש וכן יש להקפיד אם יכתוב בגט לינה בהא דהוא כמו לינת לילה ובאה"ש בש"נ אות חית כתב לכתוב חוה המכונה חווהא ושם בשם יוסף השיג על הטי"ג שכתב דצ"ל בהא' לבסוף ומשום דנראה מדעת הר"מ ידלית לו כלל הך סברא דהיוצא משם הקודם יכתבו דוקא בהא' וכן נראה דעת רוב אחרונים ז"ל לכן לעולם יש לכתוב דווקא באלף לבסוף עכ"ל ונ"ל דתלוי בדרך שכותבין שם זה באיגרות ושטרות ובחתימות אף דזוג זה א"י לחתום ועוד אם נקראין במפיק ה' כמו לקחתה צריכין לכתוב ה"א גם בשם לעז ואם מצוי שם זה במקום זה ובסביבות במפיק הא' וזוג זה אין נקראין כן צ"ל באלף לבסוף כדי שיהא מוכח בתוכו כיון דאין כותבין נקודות בגט ואפשר לטעות הוי כלא נכתב ובזה מיושב מה דבסדרי גיטין לפעמים כותבין הא' לבסוף ולפעמים אלף וכמו שתמה באה"ש בכלל יוד סקל"א:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה