אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן עה

סימן עד

שאלה אם הלך קלוח חלב רותח תחת קדרה של בשר העומד אצל האש דאיתא ביו"ד סי' צ"ב בטו"ז סקכ"ה דצריך ששים ממה שאומדין ממה שיש חלב בעין תחת הקדרה עכ"ל מבואר דמה שחוץ להקדרה אין מצטרף לאיסור וכתב החוו"ד בסימן צ"א סק"ו משום דדבר לח לא מקרי חיבור כמ"ש בפסקי מהרא"י סימן ק"ג ובעצי לבונה סימן צ"ב ס"ו הקשה דמבואר ברא"ש סוף ע"ז גבי הגעלה להיפך דדבר לח הוי חיבור וא"כ איך נפסוק:

הנה ברא"ש שם ז"ל יש שרוצים להתיר להגעיל אפילו כלי ב"י אע"פ שאין ששים במים ובלבד שישים הכלי למים בשעה שהן רותחין ומביאין ראיה מפרק כ"ה דף ק"ח כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב רותח בשר אסור חלב מותר משום דבלע ולא פליט החלב שבלע עד דנח מרתיחתו א"כ ה"נ בלעי המים את פליטת הכלי ולא פליט לתוך הכלי מה שבלעו ממנו ולא כלום היא דלא שייך לומר בך בשמנינות המתערב עם המים דודאי בכל מקום שהמים נבלעים השמנונית נבלע עמהם דדבר לח המתערב אינו נפרד זה מזה עכ"ל לזה נתכוין העצי לבונה ואינו קושיא די"ל דדוקא דבר לח שנתערב כמו התם דכל טפה וטפה מעורב משא"כ החלב שמצדדי הקדרה אינו מעורב עם החלב שתחת הקדרה שלא נוגע:

ואפילו תימא דלא שנא מ"מ הרי היש שרוצים שהביא הרא"ש לא ס"ל הכי והתוספות בפכ"ה דף ק"ח ע"ב דהשיגו ג"כ על היש רוצים לא השיגו רק משום נהי דלא פליט מה שנבלע מ"מ השמנונות שנפלט מהכלי לתוך המים לא חשוב בלוע רק מעורב משמע דס"ל נמי דלח לא מקרי חיבור ובספר האשכול בהלכות תערובות איסור כתב כהיש רוצים שהביא הרא"ש והוא מגדולי הראשונים ופוסק קדמון:

ועוד דהאי דינא שהביא הטו"ז הוא באו"ה סימן ל"א ס"ו משם הר"ר יחיאל מפריש והוא רבו של מהר"ם מרוטינבורג שהיה רבו של הרא"ש ומובא בתוס' יומא דף ח"י ע"ב בד"ה יחודי והובא בשם הגדולים אות מ"ם ושמא אלו היה יודע הרא"ש דרבו דרביה לא ס"ל הכי לא הוי חולק עליו בלא שום ראיה רק מסברת עצמו ולא זכר הרא"ש דרבינו יחיאל מפריש ס"ל דלח לא מקרי חיבור ומבואר במהרי"ק הובא ברמ"א לחו"מ סימן כ"ה סוף ס"ב כ"מ שדברי הראשונים כתובים על ספר והם מפורסמים והפוסקים אחרונים חולקים עליהם הולכים אחר האחרונים דהלכה כבתראי אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר ונמצאו אחרונים חולקים עליו אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים שאפשר שלא ידעו דברי הגאון ואי הוי שמע להו הוו הדרי בהו:

ואפ"ת כיון שידע הרא"ש דעת היש רוצים וחולק עליהם נימא דגם על הר"י מפריש היה חולק וא"כ נימא הלכה כבתראי הרי או"ה ות"ח כלל נ"ו ס"ז וטו"ז פסקו כהר"י מפריש גם רש"ל בפג"ה סל"ח הביא דברי או"ה והר"י מפריש ולא יערער עליו בזה וא"כ נימא הלכה כבתראי וגם בפסקי מהרא"י סימן ק"ג והובא ברמ"א סימן ק"ה סס"ג דלא אמרינן ניצוק חיבור לאסור בדיעבד ומוכח בפסקי מהרא"י שם דאין חילוק בין מלמטה למעלה בין מצד זה לצד זה דבין כך וב"כ אינו מוליך הבליעה במשקין:

ואאת"ל דאין מוכרע לאיזה פוסק נפנה כיון דיש פלוגתא בזה אם בלח הוי חיבור מ"מ בלאה"נ יש ספק אם נגע בדופן הקדרה מבחוץ אם מפעפע לתוך התבשיל שבקדרה כמ"ש סו"ק וא"ז מפרק דם חטאת והובא באו"ה סימן ל"א וא"כ הוי ס"ס שמא לא מפעפע לתוך התבשיל כלל ואת"ל דמפעפע שמא בלח לא חשוב חיבור ואין מפעפע להתבשיל רק מה דנוגע בדופן הקדרה ולא החלב שמן הצד:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה