תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן ע
הקשת עמ"ש בערך ש"י יו"ד סימן נ' דבספק יש להתיר הגבינה משום דחלב טרפה אין בו מלקות משא"כ הבשר וגם על מה שכתבתי לך דמהרמ"ל בסימן ק"ד התיר רק החלב והגבינות ולא גוף הצאן והקשת כיון דהחשש דרוסה על הצאן והחלב אי אפשר לאסור הבשר ולהתיר החלב דיש לחוש דאתי לזלזולי כמ"ש מג"א בסימן קפ"ד בשם מהרש"ח. אתה חושב דזה הלכה פסוקה ולית מאן דפליג והרי בא"ר שם הביא מן הלח"ם פ"ב דברכות דלית לו הך סברא וגם רש"ל בתשובה מ"ד כתב דלא חיישו רבנן לזילזלא רק בברכת הטוב והמטיב בזמן הש"ס דהפועלים לא ברכו אותה:
ועוד גם המרש"ח ומג"א לא אמרו אלא לענין חיוב דרבנן משא"כ אם שניהם דאורייתא רק אחד יש בו חיוב מלקות ואחד אינו רק איסור דאורייתא בזה י"ל דלא חיישינן שיזלזלו וכדמחלק ביבמות דף לו ע"ב:
ובענין עובדא דמהרמ"ל בלא"ה י"ל עד כאן לא חשו מהרש"ח ומג"א לזלזולא רק בנידון דדהו דמסופק אם בירך בהמ"ז ואם יחויב לברך עד הטוב ולא יותר דניכר הדבר משום דהטוב רק מדרבנן הקילו בו דהרי קמן דעד הטוב חייב לברך ומברך משא"כ בנידון מהרמ"ל דהצאן של הגוי ואינו שואל עליהם רק הגבינה קנה הישראל וההוראה כעת רק על הגבינה וכן משמע במרמ"ל שכתב שאין אנו דנין עתה על הצאן להתירם כי אם על הגבינות ועוד היכא דיש עילה לתלות דלא משום דזה דרבנן וזה דאורייתא חלקו אלא מטעם אחר ליכא למיחש לזלזולא וכיון דהגבינות היה של ישראל והיה הפס"מ והתורה חסה על ממון ישראל יש לתלות מש"ה הקילו רק לענין הגבינות תדע דהא בסימן תל"ז ובסימן תל"ח בספק אם יש בבית חמץ א"צ לבדוק כיון שהוא מדרבנן וצריך לבטל כיון שהוא חשש דאורייתא ותקשה למהרש"ח אע"כ כיון דיש עילה לתלות דבדיקה שהוא טרחא הקילו משא"כ בביטול דאפילו יהא רק מדרבנן ספקו לחומרא כיון שאין טרחא וכמ"ש הפנ"י בפ"ק דברכות די"ב ובתורת השלמים במחודשים לדיני ס"ס בשם כמה פוסקים ועוד ראיה מסימן רל"ה ס"ב דאם התחיל לאכול מפסיק רק לק"ש ולא לברכותיה ותפלה משום דזה דאורייתא וברכות ותפלות דרבנן אלא כיון דלהפסיק בסעודה הרבה הוא טרחא:
ומ"ש כיון דהחלב בא מהבשר איך נחמיר בבשר וניקל בהחלב" עמ"ש בנה"כ סימן ק"י ס"ה ומה שהבאתי מן האשכול שם ועיין בבכ"ש בתחלת ספרו על הגמרא חולין דף יו"ד ובתב"ש סימן ח"י ס"ק כ"ט ובמק"ח תס"ז בביאורים סק"ו דלא אכפת לן מה דסתרו אהדדי אף דחדא באידך תליא ועיין פר"ח יו"ד בקו"א סימן ק"י ובשאילת יעבץ ח"א סימן סמך: