תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן סב
שאלה איש אחד גונן בחשובה אשה ולהם בנות ובנים חמשה וכעת אינה בריאה ושפטו הרופאים אם תתעבר עוד תהא בסכנה גדולה ורוצים הרופאים לתת לה משיחה מאפטייק וקודם תשמיש איזה מינוטין תשים אותה משיחה באותו מקום ויהא נימוס כמים ואז תשמש עם בעלה ובזה תשחית הזרע ולא תתעבר:
הנה בפ' המדיר דף ע"א ב' תנן א"ל ע"מ שתהא ממלאת ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה ובדף ע"ב פריך ותעביד אר"י א"ש שתמלא ונופצת ופרש"י במה"ק לשתקבל ש"ז ממנו תתהפך שתהא פולטתו כדי שלא תתעבר לכן יוציא דאמרה בעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה וריב"ש ותר"י כתבוא משום איסורא להשחית זרע בעלה כן הוא באס"ז מבואר דלרש"י ליכא איסורא וקשה דבדף ל"ט ס"ל לרש"י דלכל הנשים אסור ליתן מוך דהוי כהשחזת זרע זולת לר"מ בג' נשים משום סכנה ובהפלאה הקשה דפסקינן ביו"ד ס"ס קצ"ו דמותרת לפלוט הש"ז כדי שתוכל לספור הז"נ ולטבול ותוס' בדף ל"ט הקשו על רש"י דהא מותר לשמש עם קטנה ואיילנות ולמה תתסר לשמש במוך ונראה דחשש השחתת זרע שמא יהא נולד מאותו טפה ולד אמנם כשאינה מתכונת להשחית רק עושה משום דבר אחר הוי אינו מתכוין ואינו פ"ר לכן ביו"ד דאינה מתכונית שלא תתעבר רק שתוכל לספור וליטבול מותרת וכן בהמדיר נהי דהבעל מתכוין שלא תתעבר מ"מ אשלד"ע והאשה אינה מתכונית רק עושה בעל כרחה ציוי בעלה אבל בדף ל"ט דנותנת מוך כדי שלא תתעבר הרי מתכונית לאיסור וגם משמש עם קטנה ואיילנות אינו מתכוין לכן מותר וצ"ל קושיית התוס' דהא לכ"ע מותר לשמש עם קטנה ואיילנות אף למ"ד דדשא"מ אסור:
והתוס' שם דל"ט כתבו דמותר לשמש בקטנה ואיילנות כיון שהוא דרך תשמיש לכן ס"ל לר"ת דגם במוך מותר ואינו מובן דאם יש איסור משום השחתת זרע מה יועיל כשהוא דרך תשמיש הא מ"מ מוציא זרע לבטלה כיון דאין מוליד בזה:
והאמת יורה דרכו לפימ"ש בלק"ת להאריז"ל פ' נח ובכונת ק"ש שעל המטה דאיסור מוציא זרע לבטלה כעין דור המבול כי השחית כל בשר דרכו על הארץ כיון דאינו בא לרחם הנוקבא יש אחיזה לחיצונים וחוטפין הטפה ומולידין נגעי בני אדם וצריכין תיקון ועשרה הרוגי מלכות היו מיוד טפין של יוסף כמ"ש בתיקונים לכן מותר לשמש עם קטנה ואיילנות דמשמע בדרך תשמיש שבא לרחם הנקבה ואין אחיזה לחיצונים בדבר המשתמר ולענין מוך דפליגי רש"י ור"ת ג"כ בהא תליא דמאן דאסר משום דאינו נשאר תוך רחם הנוקבא ויוצא אח"כ לחוץ יש אחיזה לחיצונים ואסור משום השחתת זרע דבא ליד משחיתים ומאן דמתיר כיון דמתחלה בא תוך הנוקבא אין אחיזה לחיצונים:
ובזה א"ש מה דמותרת לשתות כוס של עקרין אף דגורמת במעשה שלא תתעבר מבעלה ויוציא ז"ל אלא כיון דמקבלת הזרע ברחמה ליכא השחתה כלל ובדרישה אהע"ז סימן ה' כתב דאפילו אשה שיש לה בעל מותרת לשתות כדי שלא תלד ואין האיש מצווה לגרשה וכן ראה שפסקו הלכה למעשה באשה שהקשת לילד שהתירו לה לשתות כוס של עקרין:
ואין לומר דמ"מ הרי משחיתה הזרע ואפשר היה נולד מן הזרע וולדות והוי כשופך דם אדם וכדאיתא בר"פ כל היד דזה אינו דהרי עדיין לא נוצר הולד והורג עובר במעי אשה אין שם רוצח והורג נפש עליו כמ"ש סמ"ע בחו"מ סימן תכ"ה וכ"ש קודם ארבעים יום ליצירת הולד דמיא בעלמא רק לכתחלה אסור וכמ"ש חו"י סימן ל"א וא"כ משום סכנת האשה ושלא יצטרך לגרשה ותשב עגונה כל ימיה אין לך דיעבד גדול יותר מזה וכמ"ש בפסקי מהרי"א סימן ק"צ דחולה שא"י לעמוד בשעת חליצה יכול לחלוץ מיושב דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דעבד והובא להלכה באה"ע סימן קס"ט סי"ב והרי יכולה שלא תחלוץ אע"כ כדי שלא תשאר עגונה חשוב דיעבד וכ"ש שלא נצריכה להתגרש ולהשאר עגונה לכן בנ"ד נמי מותרת לעשות משיחה זו ותשב עם בעלה והרי גם במוך יש כמה מתירין כדאיתא בשו"ת אחרונים ועיין פ"ת לאהע"ז סימן כ"ג סק"כ ובלאה"נ נראה דגם לכתחלה ליכא איסור:
תדע דאם היה חשש משום דמוציא זרע שהיה ראוי להוליד וע"י משיחה זו נשחת הזרע והוי כשופך דם א"כ למה מותרת לשתות כוס עיקרין ולמה מותר לשמש עם קטנה ואיילנות חשש זה להיכן אזיל אע"כ דגם לכתחלה לא חשו לזה היכא דאינו משחית דרכו על הארץ אלא מקבלת האשה כיון דאין חוטפין החיצונים את הטפה ואין זה כהורג בניו כיון דהאיסור רק משום דחוטפין החיצונים דנקראים מתים כמ"ש בזהר פ' בראשית די"ב ע"ב דסט"א נקרא מות ובכונת האגדה לפסח דהקליפות נקרא מת כמ"ש שם בפירש מלת מתבוססת ובזה יתאחדו דברי האריז"ל עם הגמרא דר"פ כה"י:
ותלי"ת מצאתי אח"כ בשאילת יעבץ ח"א סימן מ"ג דאיסור הוצאות שז"ל רק במערה לאשפה ומוסיף בכחות הטומאה ומכחיש בפמליא של מעלה כידוע מחכמי האמת בעלי הקבלה שעל כרחינו אנו צריכין לדבריהם בענין עון זה ותדע משלש נשים המשמשות במוך ויתרה עליהם הזקנה שבכולן אין איסור לנושאן אעפ"י שמוציא זרע לבטלה אלא ודאי לא מיקרי לבטלה כי אם כששיחת ארצה ומטעם הנזכר אעפ"י שאין הזרע ראוי להוליד ממנו וולד אמנם דעת לנבון ניקל שעכ"פ יש איסור לכתחלה בהשחתתו מפשטא דתלמודא אף שאין חייב על העוברין וכן להשחית זרע שנקלט במעי האשה אעפ"י שעדיין לא נתעברה ממנו ודאי אסור שלא לצורך כדמוכח מדלא שרי לשמש במוך אלא שלש נשים דוקא עכ"ל ובשו"ת אמרי א"ש סימן ס"ט בחיו"ד כתב היכא דאינו ראוי להוליד אין בהוצאות זרעו איסור מן התורה עיי"ש: