תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן נח
אשה באה להתגרש ושם אביה בפי כל איצק וא"י איך נקרא לתורה ומעריסה וחתימתו.
הנה בטי"ג בש"א ריש אות יוד כתב לכתוב רק יצחק עיי"ש ונראה דהיינו דוקא אם ידוע שלא היה לאביה שתי שמות אבל אם גם זה א"י אין לכתוב יצחק דשמא היה לאביה עוד שם כגון יצחק משה וכה"ג ובפי כל קצרו וקראוהו רק איצק דזה שכיח טובא דמי שיש לו שתי שמות מעריסה ועולה וחותם בהם נקרא בפי העולם רק באחד וא"כ אם יכתוב בגט רק יצחק הוי רק חצי השם אבל אם יכתוב איצק לבד הוא עכ"פ חניכא שהכל קורין אבל יצחק אינו לא חניכא דהא לא נקרא הכי בפי כל וגם אינו עיקר השם דהא עיקר שמו יצחק משה ואם כתב רק שם אחד הוי רק חצי השם כמ"ש מהראנ"ח סימן ל"ג ובמאיר נתיבים דהוי כמי שנקרא שמעון או שמואל וכתבו בגט שם דהוי שינוי השם ממש ואף די"ל כיון דאיצק אינו שם אחר מן יצחק וכיון דנקרא בפ"כ איצק לבד הוי כנקרא יצחק לבד בפ"כ וכשר מ"מ הרי אם נקרא יצחק משה ונקרא בפ"כ רק איצק אין כותבין יצחק משה דמתקרי יצחק אלא המכונה איצק הרי עיקר חניכה שהכל קורין אותו הוא איצק ולא יצחק וכה"ג מצאתי בספר שם יוסף כלל וא"ו ס"ק כ"א כשא"י עיקר השם וצריכין לכתוב רק את הכינוי לחוד כגון שקורין אותו איצק ליב ולא נודע שם הקודש אם יצחק יהודה או יצחק אריה צריכין לכתוב איצק ליב לא יצחק ליב כיון דמתורת כנוי אתינן עלה צריכין לכתוב ממש כמו שמכנים אותו עכ"ל ואפשר דעת הטי"ג דנהי אם ידוע דנקרא לתורה יצחק משה ובפ"כ איצק יש לכתוב יצחק משה דמתקרי איצק או המכונה איצק כדאיתא בשם סעדיה ונקרא שעיה אם לכתוב דמתקרי שעיה או המכונה שעיה זה לכתחלה אבל בדיעבד אם כתב דמתקרי ישעיה כשר דבלא"ה יש שם פלוגתא עיי"ש בטי"ג ועיין בקונטרס השמות לפתחי תשובה אות סמך בשם סעדיה דס"ל דלכתחלה נמי יש לכתוב סעדיה דמתקרי ישעיה אף דנקרא בפ"כ שעיה נהי דלכתחלה אין נוהגין כן מ"מ אין לחוש שמא היה נקרא שני שמות יצחק משה לתורה ומ"מ העיקר לע"ד לכתוב רק איצק וכן בנקרא בפ"כ יאסל ולא נודע אם נקרא לתורה יוסף לבד או היה לו שתי שמות יש לכתוב רק יאסל: