תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן נו
זיין טובי העיר בקשו לתקן חכירות על יין ליתן מכל מדה שישתו אי ימכרו כו"כ ואחד מהקהל רצה לשכור אותו חכירות ולפי שהרגיש באחד מהשבעה טובים שלא יסכים לעשות אותו חכירות מחמת שהי' מחזיק יין למכור וירא שיכריע עוד משאר טובים שלא יסכימו לכן זה. שעמד לשכור חכירות פסק סך ממון לזה שיסכים לזה החכירות וישבו השבעה טובים והסכימו כולם לעשות החכירות והשכירו לזה שעמד לשכור אם מחויבים הקהל לקיים אותו תקנה נראה פשוט דאין מחויבים אף אם נהגו שם דכל ענייני הקהל נחתך על פי הרוב משבעה והרי כאן ששה לא נפסק להם שום מעות מ"מ דמי להא דכתב בשו"ת הרשב"א בתולדת אדם סימן ק"ד והובא בב"י חו"מ ובש"ע סימן י"ג וי"ח בהג"ה ברו"ש שנתעצמו בדין ובררו להם עשרה אנשים לפסוק להם דין או פשרה וא"ל יסכימו לדעת אחד ילכו אחר הרוב ובין כך ובין כך נסתלק אחד מהם ולא רצה להיות עמהם באותו ברירה ולא לומר דעתו באותו ענין דבטל פסקי התשעה דשמא אם העשירין היה נושא ונותן עם התשעה היה מראה טעם להפך כל מה שהסכימו הרוב ויודו הרוב בכך עכ"ד וא"כ ה"נ האחד אינינו ושמא אם לא שחדו אותו היה מראה טעם והיו האחרים מהטובים מודים לו שלא לעשות החכירות והכא עדיף דהרי קמן דהאי גברא ששכר החכירות בהאי פחדא יתיב דזה שפסק לו ממון דלולא זאת יקלקל ההסכמה:
ואפילו קבלו הקהל את הז"ט בחר' ושבועה מ"מ אין לחוש דהא בשו"ת הרשב"א הי' המעשה שהבע"ד נשבעו לקיים פסק הנבררים ואפ"ה פסק דכשנסתלק אחד מהנבררים אין הבע"ד מחויבים לקיים פסק התשעה הרי דאין זה ספק ולפ"ז ה"ה אם הנבררים הטילו חרם על מי שיעבור תקנתם אינו כלום כי אין להם כח רק על אופן שנבררו שיהיו כולם יחד:
ובכנה"ג לחו"מ סימן י"ג בהגהות ב"י הביא מהרשד"ם חיו"ד סע"ח אם מנהג הקהל אפילו אין שם אחד מהם ללכת אחר הרוב או שכך התנו מתחלה מעשיהם קיימים ונראה לי דאפילו הכי בכגון זו שאחד מהם פסקו לו שוחד כדי שיסכים גרע ואין מעשיהם כלום דנהי דנהגו בחסר אחד מהם דשכיח שלא יהא שם דילך לצורכו או ימות ואם לא יוכלו הנשארים לעשות הסכמה כ"פ יבאו הקהל לפסידא כי אם ימתינו לזה שיבא לביתו אולי יצטרך אז אחר לילך מביתו דסתמא עוסקים לפרנסתם אבל בכגון זה שיקח אחד שוחד לא עלתה על דעת הקהל דמסתמא ממנים לטובי העיר המוחזקים אצלם לנאמנים ועל כל כה"ג לא נהגו ולא התנו דאין לנו להוסיף על המנהג או תנאם:
ועוד כמו דכתב הרשב"א משום שמא אם לא נסתלק היה מכריע האחרים והיו מודים לדעתו ה"נ י"ל שמא מחמת זה שנטל שוחד נמשכו האחרים לדעתו והסכימו לו וראיה לזה מתרגום יונתן בפרשת משפטים על פסוק ושחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים ות"י ושוחדא לא תקבל ארום שוחדא מסמי עיני נסבוי ומטלטל חכימיא ממותבניהון ופירש המפרש כשקיבל שוחד מטה את החכמים היושבים אצלו מדרך ישובם לדרכו השוא עכ"ל א"כ זה גרע מנסתלק אחד ובכגון זו לא נהגו ולא התנו: