אור ברסלב

תשורת שי מהדורא תנינא· רבי שלמה יהודה טבק

סימן לב

סימן לא

שאלה שאלת עמ"ש בערך ש"י עיו"ד סימן רנ"ט ס"ג על מ"ש הש"ך בשם הב"ח דמנורה בביהכ"נ אינה כביהכ"נ דצ"ע דבירושלמי פרק בני העיר איתא כל כלי בהכ"נ כבהכ"נ ושאלת הלא כבר נשמר מזה מהר"ם ב"ב דכר ומנורה לא מקרי תשמושי קדושה ומה שהקשתי מהירושלמי שם מבואר קלטורה והוא הבימה א"ד ואיני יודע מה הוא סח אטו כ"ז אינו מבואר בש"ך בשם הב"ח וכן איתא בשו"ת מהר"ם ב"ב בח"ג סימן רס"ט אבל לא נזכר לא במרדכי ולא בשו"ת מהר"ם דברי הירושלמי ולא נשמר. מן הירושלמי אלא מהר"ם סברת עצמו כתב ומ"ש מעלתו דבירושלמי מבואר קלטורה לא הבין כלל דברי הירושלמי וז"ל כל כלי ביהכ"נ כבהכ"נ ספסלה וקלטורה כבהכ"נ כילה דעל ארונה כארונה ופירש ק"ע ספסלה היא הספסל שלפני הארון וקלטורה היא הבימה של עץ שקורין עליה א"נ הארגז שגם הארון מונח בו כבהכ"נ כקדושת בהכ"נ כילה היא הפרוכת שלפני הארון קדושתו כארון עכ"ל ופירושו מבואר תחלה כלל כל כלי ביהכ"נ כביהכ"נ אלא דה"א דספסל שלפני הארון והבימה או הארגז שגם הארון מונח יהא כקדושת הארון דקדושתו יותר מן ביהכ"נ לענין לשנות מקלה לחמורה או מחמורה לקלה לכן קמ"ל דגם אלו אינן רק כקדושת ביהכ"נ אבל כילה הוא כקדושת הארון ממלא זה דלא כמהר"ם דאלת"ה מאי כל כלי ביהכ"נ אטו נר ומנורה גריע קדושתן מן שאר כלי ביהכ"נ דהיינו ספסלים לישב עליהם דהא בשו"ת מהר"ם שם כתב דביהכ"נ דחשיב ליה דבר שבקדושה היינו ששכינה שורה בו דעל כל בי עשרה שכינתא שריא ואין צורך להקב"ה בנרות ומאורות וכי לאורה הוא צריך כדאיתא בשבת דף כ"ב עכ"ל וא"כ ספסלים לישב עליהן או שטענדירס הכי להם הוא צריך וא"כ מה כונת הירושלמי באומרו כל כלי ביהכ"נ א"ו הכל בכלל דלא כמהר"ם והב"ח שכתבו מסברתם ולא הביאו ירושלמי זה וגם רשב"ץ בח"ב סימן קע"א והובא בשע"ת לא"ח סימן קנ"ד וגם מעלתו הביאו מבואר להדיא דלא ס"ל הא דמהר"ם שכתב דשמן של ביהכ"נ אסור ליהנות ממנו אא"כ מכרוהו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר וקנו מדמיו ס"ת דמעלין בקודש ולא מורידין עכ"ל והרי שמן ג"כ אטו לאורה הוא צריך מה תאמר אלו הרשב"ץ היה רואה דברי מהר"ם לא היה כותב כן אדרבה אלו גם מהר"ם היה רואה דברי הירושלמי לא היה כותב כן ואם הרשב"ץ היה רואה הירושלמי ושו"ת מהר"ם ודאי היה משיג על מהר"ם:

וראיתי בהג"א פרק בה"ע ס"ג ז"ל ירושלמי בל כלי בהכ"נ כגון ספסלא וקלטורא בימה ולווחין אם לא התנו עליהם מתחלה הרי הם כביהכ"נ כילה דעל ארונא כארונא מא"ז עכ"ל משמע דהך ספסלא וקלטורא פירושו של כל כלי ביהכ"נ ולפ"ז אין ראיה מזה על נר ומנורה שיהיו כביהכ"נ אבל כיון דהוא מא"ז הרי בא"ז הגדול כתב ז"ל בהלכות בית הכנסת סימן שפ"ו ירושלמי כל כלי ביהכ"נ כביהכ"נ ספסלא וקלטורה כביהכ"נ עכ"ל הרי דםפסלא וקלטורה אינו פירוש על כל כלי בהכ"נ לומר זה לבד כביהכ"נ דא"כ למה חזר ואמר כביהכ"נ אלא לומר דאינם ככולה דעל ארונא שהיא כארונא אלא גם הם בכלל כל כלי ביהכ"נ והג"א קיצר במקום שהיה לו להאריך וגם הג"א ע"כ אין כונתו למעט שאר כלי ביהכ"נ אלא לומר דגם אלו אינם ככולה דעל ארונא אלא ככל כלי ביהכ"נ:

וראיה לדברי דהרמב"ם בפ"ח ממתנות עניים כתב עכו"ם שהתנדב קורה מבדק הבית אין מקבלין ממנו אבל התנדב לבית הכנסת מקבלין וכתב כן גם הטור סימן רנ"ט וכתב פרישה הטעם דלא דמי לבדק הבית דאית ביה קדושה טפי והב"י שם כתב הא דלביהכנ"ס מקבלין יליף לה מדאמרינן בגמרא דעכו"ם התנדב מנורה לבי כנישתא דרב יודא וקבלה עיי"ש ואם איתא דמנורה אינה קדושה כבית הכנסת איך למדו ממנורה לביהכנ"ס דהא בדק הבית משום דאית ביה קדושה טפי לא מקבלין ה"נ י"ל ביהכנ"ס אית ביה קדושה טפי ממנורה ואם לחומרא לא ילפינן ביהכנ"ס מבד"ה ק"ו לקולא לא נילף ביהכנ"ס ממנורה אלא ודאי מנורה כביהכנ"ס לקדושה:

תוכן העניינים

תשורת שי מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה