תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תרי
כת"י שחתמו אחר חתימת הלוה אכי פ' עד אכי פ' עד ולא כתבו שבפניהם נעשה החוב וכדומה כתבתי בערך ש"י להוכיח דאכולא מלתא מסהדי ולא אחתימת ידו בלבד לכן א"כ לומר פרעתי ובד"ג החדש האריך בכלל ק"ב ס"ד להוכיח מדברי רי"ו שכתב ואם החתים עדים אחר חתימתו לא לקיים החתימה אלא לקיים הענין אי"ל פרעתי דמשמע דבסתם תלינן דלקיים החתימה לבד העידו עיי"ש ואין בזה שום הכרע די"ל רישא דוקא לא לקיים החתימה היינו שלא כתבו בפנינו חתם דאז אמרינן אכולה מלתא מסהדי לקיים הענין וגם מה שדייק מלשון העיטור שכתב שאם צוה לחתום על הודאתו הוי שטר ואם לא כתבו חתימתן אלא להחזיק כת"י הוא כהוציא עליו כת"י עיי"ש נ"כ אין הכרע די"ל סיפא עיקר דאלא להחזיק כת"י היינו דכתבו רק בפנינו חתם ומ"ש ברישא צוה לחתום על הודאתו היינו על הודאתו שבחתימתו דזה הוי הודאתו דהא גוף הכתב יכול להיות מן המלוה או סופר וכן מבואר ברשב"ם ס"פ ג"פ דף קע"ו בד"ה ה"ג וז"ל כת"י בעלמא ששמו של לוה חתום בו שזה מסר לו במקום הודאה שלא יוכל לחזור ולכפור בו ולומר פרעתי כ"ז שחתימתו ביד מלוה עכ"ל ומ"ש העטור שצוה לחתום היינו דכשלא צוה לא חתמו בשליחותו והוי מפ"כ ומה שׁהביא מהחו"י שכתב אכי נהגתי לכתוב אחר חתימת הבע"ד חתימת העדים בלשון זה בפנינו נעשה ההלואה ובפנינו חתמו וכו' ג"כ אין הכרע דהרבה כותבין לשופרי דשטרי דשמא יבא לפני דיין טועה אבל לדינא א"ל כתבו בפנינו חתמו ממילא העידו על גוף ההלואה כיון דאכולה מלתא מסהדי כאשר הוכחתי בערך ש"י סי' ס"ט מדברי הרמב"ם ומדברי התוספת בשילהי ב"ב בסד"ה משעת כתיבה ועוד משאר מקומות והד"ג לא מצא מענה על זה