תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תרח
בערש״י סי' קע"ו ס"ח כתבתי דאם קנו ביחד השותפין ובשעת הקניה משך אחד אצלו המקח ואח"כ נאבד ממנו פטור דהוה שמירה בבעלים כיון דחברו היה עמו בשעת הקניה וסייעו לקנות ועתה נדפס ד"ג החדש ובכלל ל"ח סעיף ס"א כתב מבואר דפשיטא ליה דכשנתעסקו שניהם בהקניה ולא נתעסקו יחד בשמירת הסחורה ורק אחד מהם קיבל הסחורה מהמוכר קודם גמר הקניה בפרעון דמי הסחורה הוי שמירה בבעלים מכח שנתעסקו שניהם לגמור עם המוכר מחיר דמי המכירה אף שלא התחילו כלל לשמור ביחד והוא טעות מוחלט אשר חידש מסברת הכרס עיי"ש.
הנה ס"ל דשמירה בבעלים היינו דוקא אם בעלים שמרו גם כן אבל אם בעלים עמו במלאכה אינו שמירה בבעלים ונעלם ממנו הא דמפורש בב"מ דף צ"ז האי מאן דבעי למשאל מידי מחבריה וליפטר נימא ליה אשקיי מיא דהוה שאילה בבעלים עוד שם מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא ספר מתא כולהו בעידן עבידתייהו כשאילה בבעלים דמי עיי"ש והרי כולהו אין הבעלים שומרים מידי של השואל רק עוסקים באיזה מלאכה עם השואל והוא בחו"מ ריש סימן שמ"ו וכן בסי' קע"ו ס"ח התחילו להתעסק ביחד ולא אמר התחילו לשמור ביחד וכן הוא ברשד"ם סי' קס"ו שהתחילו שניהם יחד להתעסק בקניית העורות הוי שמירה בבעלים ומה לי להאריך לדחות ראיותיו אשר אין בהם ממש נגד המפורש בב"מ דף צ"ז וכן מפורש בטו"ז ס"ס רצ"א דכל שמירה בבעלים הוא דבשעה שקיבל עליו השומר לשמור החפץ היה אז בעל החפץ משועבד להשומר באיזה הנאה בעלמא דאיתא בפרק השואל האי מאן דבעי למשאל מידי מחבריה ויפעור לימא ליה בשעת שאילה אשקיין מיא עכ"ל.