תשורת שי מהדורא קמא· רבי שלמה יהודה טבק
סימן תקצה
בענין החזקות שכתוב בהתקנה שאם תשאר המקום ריקנית ג"ש אבד המחזיק חזקתו כתב רשד"ם סימן ר"ל ורל"ב דל"ד ריקנית מכל וכל אלא אפילו נכנס בה עכו"ם ריקנית מקרי ותימה על רשד"ם שסותר עצמו שבסימן רמ"ו כתב דדוקא ריקנית מכל וכל בעינן ובערך ש"י סימן רל"ז כתבתי לתרץ דז"ל רשד"ם בסימן רמ"ו ידעתם כי ישראל להפסיד חזקתו אשר ביד גוי צריך שתעמוד פנויה וריקנית ג"ש כפי הסכמות ראשונות אלא שעתה יש קצת יותר מט"ו שנים הסכמנו שבמקום ג"ש שיהא עשר שנים פנויה וריקנית מבלי יושב עכ"ל הרי הוסיף בתקנה שניה מבלי יושב דהיינו ריקנית מכל וכל וכתב ד"ג החדש שזה דקדוק עניות במה שהוסיף תיבות מבלי יושב דהלא גם בהסכמה ראשונה כתב צריך שתעמוד פנויה וריקנית ותיבת פנויה מורה שאין יושב בה אף עכו"ם עיי"ש ואתה תחזה שגם בסימן רל"ב כתב שתעמוד פנויה וריקנית אף דהתם פסק דסגי בפנויה מיהודי לבד מ"מ קרא אותו פנוי סתם אח"כ ואם הייתי מדקדק כדי להקשות על רשד"ם דסותר א"ע היה יכול לומר דהוא דקדוק עניות כמ"ש אי דייקינן כולא האי לא גמירנא אבל הוא דקדק לעשות הרשד"ם סתראי בדקדוק עניות ואפילו בעד דעלמא אם סותר דבריו הראשונים כגון שהדברים סתומים וסובלים ביאור אחד משני ענייני משמעות אחד קרוב ואחד רחוק כל שאנו יכולין לכוין דברי האחד כדי שלא יהא עדותו מוכחשת יש לנו לכוין דבריו כדאיתא בחו"מ סימן כ"ט ובלא"ה מ"ש הוא מבואר דתחלה לא כתב מבלי יושב ובתוך שורתיים בהסכמה שניה הוסיף מבלי יושב.